עיקרי הדברים
אם הסרטון שלכם, YouTube Studio ייתן לכם לייצא את מסלול הכתוביות, אבל הוא ייצא אותו כ-SubViewer (.sbv) ולא כ-SubRip. שני הפורמטים מכילים בדיוק את אותו תוכן, כך שההמרה היא בעיקר עניין של הוספת מספרי כתוביות ושינוי הפיסוק בחותמות הזמן. אם הסרטון לא שלכם, הכתוביות הן עבודה של מישהו אחר, והשאלה אם אפשר להשתמש בהן שוב היא שאלה של רישיון על אותו סרטון, שצריך להכריע בה עוד לפני שנוגעים בכלים כלשהם.
הבקשה הזו נשמעת בדרך כלל כמו משהו טריוויאלי. מישהו רוצה את הכתוביות מתוך סרטון, כקובץ, כדי לעשות עריכה חדשה, להעביר אותן למתרגם, או לשים אותן על אותו סרטון במקום שאינו יוטיוב. הטקסט נמצא ממש שם, על המסך. זו אמורה להיות עבודה של שתי דקות.
ולפעמים זה אכן כך. אבל הגרסה של שתי הדקות קיימת רק באחד משני המצבים האפשריים, ולמצב השני יש שאלה צמודה שאף כלי הורדה, תוסף או ממיר לא עונה עליה במקומכם. אז לפני שמתחילים ללחוץ על כפתורים, שווה לבדוק בדיוק באיזה מצב אתם נמצאים.
קודם כול, בדקו של מי הסרטון
כל מה שקורה בהמשך תלוי בזה. אם הסרטון נמצא בערוץ שלכם, מסלול הכתוביות הוא שלכם, יוטיוב ייתן לכם אותו, ושאר העבודה היא רק המרת פורמט. אם הסרטון שייך למישהו אחר, הכתוביות הן תוצר עבודה שלו, בין אם אדם כתב אותן ובין אם הפלטפורמה יצרה אותן אוטומטית, והזכות שלכם להשתמש בהן שוב נקבעת על ידי הרישיון של הסרטון ההוא, ולא על ידי השאלה אם כלי מסוים יודע להפיק לכם קובץ.
אנשים מבלבלים בין שני המצבים כי הדרך הטכנית נראית דומה מבחוץ. בשני המקרים מסתיים בידיכם קובץ טקסט עם חותמות זמן. אבל במקרה אחד זה ייצוא מחשבון שבשליטתכם, ובמקרה השני זה העתקה של חומר שלא אתם יצרתם. כלי שמפיק קובץ לא אמר לכם שום דבר על השאלה אם מותר לכם לפרסם אותו.
יש מקרה אמצעי שכדאי לציין: אתם עובדים על סרטון של לקוח, או סרטון שהעלה מישהו אחר בצוות שלכם תחת חשבון אחר. זה עדיין נחשב 'הסרטון שלכם' במובן שחשוב, כל עוד למישהו יש גישה להתחברות לערוץ. כדאי לבצע את הייצוא מתוך Studio ולא לגרד אותו מהעמוד הציבורי, כי הייצוא נקי יותר ותהיו בטוחים שקיבלתם את המסלול שבאמת מצורף לסרטון.
ייצוא מסלול הכתוביות מהסרטון שלכם
YouTube Studio מייצא מסלול כתוביות ישירות. נכנסים לסרטון, פותחים את הכתוביות שלו, ומורידים את המסלול המצורף. אין כאן שום שחזור ואין ניחוש; מקבלים בדיוק את אותן שורות שהנגן מציג, עם אותם תזמונים.
מה שמפתיע את רוב האנשים הוא הקובץ שמתקבל בפועל. YouTube Studio מייצא בפורמט SubViewer, עם סיומת .sbv. זה לא הפורמט שהעורך שלכם, הנגן, או כלי העבודה של המתרגם מצפים לו. אם עבדתם עד היום עם כתוביות רק בפורמט .srt, ההורדה נראית שבורה, והאינסטינקט הראשון הוא לחשוב שהייצוא נכשל או שבחרתם באפשרות הלא נכונה בתפריט. זה לא המצב. SubViewer הוא פשוט מה ש-Studio נותן.
SubViewer הוא פורמט כתוביות אמיתי ומכיל בתוכו את כל מה שצריך. הוא רק ישן יותר ונתמך פחות מ-SubRip, ולכן תוכנות שמסתדרות מצוין עם SRT נוטות לא לקבל אותו. אם אתם רוצים את הגרסה המפורטת יותר של דרך ההורדה, כולל מה עושים כשהמסלול שרציתם הוא לא זה שנבחר, יש מדריך להורדת כתוביות מיוטיוב כקובץ SRT שמסביר את זה.
הרגל אחד ששווה לאמץ: לשמור את קובץ ה-.sbv המקורי גם אחרי ההמרה. זה לא עולה כלום, זה קובץ טקסט רגיל, ואם ההמרה משתבשת או שתצטרכו לחזור על התהליך עם הגדרות אחרות, לא תרצו לחזור ל-Studio לייצוא נוסף.
מ-SubViewer ל-SubRip
הפער בין שני הפורמטים קטן מכפי שהוא נראה. שניהם קבצי טקסט רגיל. שניהם שומרים רשימה של שורות כתוביות, כשכל שורה כוללת זמן התחלה, זמן סיום והטקסט שמופיע בין השניים. באף אחד מהם אין עיצוב שיחסר לכם.
SubViewer כותב כל שורת כתוביות כשורת תזמון עם שתי חותמות הזמן מופרדות בפסיק, ומתחתיה הטקסט. הוא לא ממספר את השורות, וכותב את השעות בלי לרפד אותן לשתי ספרות. SubRip דורש סידור קצת אחר: מספר שורה בשורה נפרדת, ואז שורת תזמון בפורמט hh:mm:ss,mmm עם פסיק לפני האלפיות, ואז הטקסט, ואז שורה ריקה לפני השורה הבאה.
כלומר, ההמרה היא בעיקרה מכנית. מוסיפים מספרים סידוריים, מתקנים את הפיסוק והריפוד בחותמות הזמן, ומכניסים שורות ריקות. התזמונים והטקסט עוברים בדיוק כמו שהם. שום דבר לא מפורש ושום דבר לא נופל, ואין מה לחשוש מאיבוד איכות, כי אין כאן שום קידוד מחדש — אלה אותן מילים באותם רגעים, רק כתובות אחרת.
אפשר לעשות את זה ביד לסרטון קצר מאוד, ויש אנשים שכתבו לזה שורת regex אחת, אבל לכל דבר בעל אורך רגיל זה לא שימוש טוב באחר הצהריים שלכם. ממיר מ-SBV ל-SRT שעובד בדפדפן מבצע את שינוי הכתיבה ומחזיר לכם את הקובץ ישר. בכל כלי שתבחרו, לאחר ההמרה פתחו את התוצאה והביטו בשורה הראשונה ובשורה האחרונה. השורה הראשונה מאשרת שהמספור וצורת חותמת הזמן תקינים; השורה האחרונה מאשרת שאף חלק לא נקטע באמצע.
כשהסרטון שייך למישהו אחר
קודם כול צריך להכריע בשאלת הזכויות, כי זו השאלה שאי אפשר לתקן אחר כך. הכתוביות בסרטון שלא העליתם הן חלק מהתוכן של אותו סרטון. שימוש חוזר בהן — פרסום מחדש של הכתוביות, הכנסתן לגרסת עריכה שלכם, הפצת תרגום — הוא עניין של רישיון, שתלוי באיך הסרטון מורשה ומה בכוונתכם לעשות. ציטוט שורה אחת בכתבה זה לא כמו הפצת קובץ כתוביות שלם עם סרטון של מישהו אחר. שימוש פרטי, רשימות לימוד ומחקר אישי הם דבר אחר לחלוטין מכל דבר שאתם מפרסמים. זה שיקול דעת שנוגע לסרטון הספציפי, ומכריעים בו לפני שנוגעים בכלים.
כשזה מוסדר בפועל, חילוץ הטקסט הוא פשוט. תוסף הכרום של SozAI מייצא את התמליל של הסרטון שאתם צופים בו כ-TXT, SRT או Markdown, עם שמירה על התזמונים בגרסת ה-SRT — כך שאפשר לדלג לגמרי על שלב ה-SubViewer ולקבל ישר את הפורמט שרציתם מהתחלה. זו אפשרות אחת מכמה, והיא גם לא מכריעה בשבילכם את שאלת הרישיון.
שווה להכיר את ההבדל המעשי בין שתי הדרכים. הייצוא מ-Studio הוא המסלול הרשמי, בדיוק כמו שהוא מצורף לסרטון. כל דבר שנתפס מעמוד הצפייה הוא התמליל שהנגן מגיש לכם, שהוא אותו תוכן אבל מגיע מבחוץ. לסרטונים שלכם, העדיפו את הייצוא. לכל דבר אחר, הייצוא בכל מקרה לא זמין לכם.
לתקן מה שלא תקין בלי להתחיל מהתחלה
קובץ כתוביות הוא טקסט רגיל. זה הדבר השימושי ביותר בפורמט הזה, וגם הדבר שאנשים כל הזמן שוכחים. אם בשורה אחת יש שגיאת כתיב, או שתזמון סוטה בחצי שנייה, או ששם כתוב בשלוש דרכים שונות, פותחים את הקובץ בכל עורך טקסט, מתקנים את השורה, ושומרים. לא מייצרים שום דבר מחדש. לא מריצים שוב המרה. עורכים שורת טקסט כמו שעורכים כל שורת טקסט אחרת.
זה משנה את הגישה לניקוי הקובץ. במקום לחפש כלי שיפיק קובץ מושלם מהצעד הראשון, כדאי להניח שתעברו על הקובץ עצמו לפחות פעם אחת, ולהתרגל לזה. רוב הדברים שצריך לתקן הם קטנים ומקומיים: שם עצם, שורת ירידה תועה, שורת כתוביות אחת שנשארת על המסך יותר מדי זמן.
בעיות מבניות קשה לזהות בעין, כי הקובץ ארוך והשגיאות שמשברות נגנים הן בדרך כלל שגיאות משמימות — שורה שזמן הסיום שלה מוקדם מזמן ההתחלה, שתי שורות שחופפות, מספר שלא בסדר, חותמת זמן פגומה ששרדה המרה. הרצת הקובץ דרך כלי לבדיקת תקינות SRT לפני ההעלאה תגלה את זה מהר יותר מגלילה עם העין. אחר כך מתקנים בעורך טקסט, כי הקובץ עדיין רק טקסט.
מה שכתוביות אוטומטיות לא ייתנו לכם
אם המסלול שייצאתם נוצר אוטומטית, אין בידיכם קובץ כתוביות מוגמר. יש בידיכם חומר גלם. כתוביות אוטומטיות לא נושאות פיסוק שאפשר לסמוך עליו, כך שמשפטים נשפכים אחד לתוך השני והקורא צריך לעשות בעצמו את הפירוק שפסיק או נקודה היו עושים בשבילו. הן גם לא מסמנות חילופי דוברים, וזו בעיה של ממש ברגע שיש יותר מאדם אחד מדבר — ריאיון הופך לזרם אחיד בלי הפרדה, וצופה שקורא את הכתוביות לא יכול לדעת מי אמר מה.
כל זה לא מפריע לקובץ להמיר בצורה חלקה. ההמרה מ-SubViewer ל-SubRip עובדת אותו דבר בין אם הכתוביות נכתבו על ידי אדם ובין אם הפלטפורמה יצרה אותן, כי ההמרה נוגעת רק במספור ובפיסוק של חותמות הזמן. היא לא מתקנת את הטקסט, ולא זו המשימה שלה.
כלומר, קובץ שנבנה מכתוביות אוטומטיות דורש מעבר עריכה לפני שהוא עולה לכל דבר שמתפרסם. קוראים אותו מהתחלה ועד הסוף, מוסיפים פיסוק, מסמנים חילופי דוברים בכל שיטת סימון שנוחה לכם, ומתקנים שמות ומינוח מקצועי שכמעט תמיד יוצאים שגויים. בסרטון קצר זה עבודה של כמה דקות. בריאיון ארוך זו עבודה ממשית, וכדאי לתכנן לה זמן מראש ולא להיתקל בה בסוף התהליך.
עוד דבר שכדאי לצפות לו: שורות הירידה במסלול שנוצר אוטומטית ממוקמות לפי התזמון של הנגן, לא לפי נוחות הקריאה. שורות כתוביות מתחלקות באמצע ביטוי, וזה נראה בסדר כשגוללים על יוטיוב אבל נראה מרושל כשזה צרוב לתוך סרטון במקום אחר. איזון מחדש של השורות הוא חלק מאותו מעבר עריכה, וזה החלק שרוב האנשים מדלגים עליו ואז שמים לב אליו רק בהמשך.
