הוספת כתוביות לסרטון שלכם: מה בעצם צריך לקרות

נקודות מרכזיות

קודם כול צריך להחליט אם הכתוביות "צרובות" בתוך התמונה או מגיעות כקובץ נפרד. כתוביות צרובות עובדות בכל מקום ולא ניתן לכבות אותן. קובץ נפרד, בדרך כלל בפורמט .srt, אפשר לכבות, לערוך מאוחר יותר, ומנועי חיפוש יכולים לקרוא אותו – אבל רק אם הפלטפורמה מאפשרת העלאת קבצים כאלה. מעבר לזה, הרצף זהה בכל פעם: להשיג את הטקסט, לחלק אותו לקטעים מתוזמנים, לבדוק אותו מול הסרטון, ואז להעלות או לייצא. הקובץ הוא טקסט רגיל, כך שתיקון שלו קל.

סיימתם את העריכה. מישהו רוצה כתוביות, או שהבחנתם שרוב האנשים צופים בלי קול, ואתם מסתכלים על חלון ייצוא שאין בו תיבה ברורה לכתוביות. זה נורמלי. כתוביות אינן חלק מהסרטון באותה צורה שמוזיקה או צביעת צבע הן. ברוב המקרים הן דבר נפרד לגמרי, שחי בקובץ משלו, עם פורמט משלו וכללים משלו.

אז יש החלטה שצריך לקבל לפני שכותבים שורת טקסט אחת, וזו ההחלטה שקובעת את כל מה שבא אחריה. כמעט כולם מקבלים אותה בטעות. הנה היא, בכוונה.

כתוביות צרובות, או קובץ בצד

יש שתי דרכים להעביר מילים לתוך סרטון.

כתוביות צרובות נצבעות לתוך התמונה בזמן הייצוא. הפיקסלים של הטקסט הופכים לפיקסלים של הסרטון, בדיוק כמו לוגו או כיתוב תחתון. הן גלויות תמיד. הצופה לא יכול לכבות אותן, לשנות את הגודל שלהן, לשנות את העיצוב שלהן או לתרגם אותן, ואם טעיתם במילה תצטרכו לייצא את כל הסרטון מחדש כדי לתקן. בתמורה, הן עובדות בכל מקום בלי שום שיתוף פעולה מאף אחד: בכל נגן, בכל פלטפורמה, בכל העלאה חדשה, ובכל הקלטת מסך שמישהו אחר יעשה לסרטון שלכם.

קובץ כתוביות נפרד יושב לצד הסרטון כקובץ עצמאי משלו. הנגן קורא אותו ומציג את הטקסט מעל התמונה בזמן הצפייה. הצופה יכול להדליק ולכבות אותו. אפשר לתקן שגיאת כתיב על ידי ערכית קובץ טקסט והעלאה מחדש, בלי לגעת בסרטון עצמו. אפשר להוסיף שפה שנייה בהמשך על ידי הוספת קובץ שני. שום דבר לא נצרב לתוך התמונה, כך שהסרטון עצמו נשאר ללא שינוי.

הבעיה היא שהדרך של הקובץ הנפרד תלויה כולה ביעד. פלטפורמות שונות זו מזו בשאלה אם הן מקבלות בכלל קובץ כתוביות שהועלה. חלקן כן, בשמחה, ומציגות לצופה מתג הפעלה/כיבוי לכתוביות. חלקן לא מקבלות קובץ כזה בשום מקרה. במקום שפלטפורמה לא מקבלת קובץ כתוביות, צריבת הכתוביות בזמן הייצוא היא הדרך היחידה שיש לכם, ולא משנה כמה נכון תעצבו את הקובץ – זה לא ישנה את זה.

בדקו מה היעד שלכם מקבל לפני שאתם בונים כל דבר. אם אתם מעלים את אותו סרטון לשני מקומות, ואחד מקבל קובץ והשני לא, אתם עשויים באמת לצטרך שני ייצואים: אחד נקי עם קובץ נפרד, ואחד עם כתוביות צרובות. זה מייגע, וזו גם התשובה הכנה.

מה יש בפועל בקובץ כתוביות

קובץ SubRip – סיומת .srt – הוא הפורמט הנפוץ ביותר לכתוביות בקובץ נפרד, וזה הפורמט שכדאי להשתמש בו אלא אם יש לכם סיבה ספציפית לא לעשות זאת. התוכן שלו פשוט עד כדי שיממון. כל קטע הוא ארבעה דברים לפי הסדר: מספר, שורת תזמון, שורה אחת או יותר של טקסט, ואז שורה ריקה. ואז מתחיל הקטע הבא.

התזמונים כתובים בפורמט hh:mm:ss,mmm – שעות, דקות, שניות, ואחריהן אלפיות שנייה אחרי פסיק. הפסיק חשוב. נגן שמצפה לפסיק ומוצא נקודה עלול לדחות את הקובץ או לדלג על הקטע, והתקלה הזו נראית לרוב כאילו שום דבר לא קורה, ולא כהודעת שגיאה. אם אתם רוצים הסבר על הפורמט שדה אחר שדה, יש פירוט מלא על פורמט SubRip ששווה לקרוא פעם אחת.

WebVTT – סיומת .vtt – הוא הפורמט השני שתפגשו. הוא מתחיל במילה WEBVTT בשורה משלה, והוא מפריד את האלפיות שנייה בנקודה ולא בפסיק. מספרי קטעים הם אופציונליים. מעבר לכך הוא יכול לעשות דברים ש-SubRip לא מסוגל: למקם קטע במקום אחר מהתחתית המרכזית, ולשאת מידע עיצובי. אם אתם צריכים כתובית שתזוז מהדרך של גרפיקה שמופיעה על המסך, WebVTT הוא הדרך לעשות את זה.

אם יש לכם קובץ WebVTT והפלטפורמה רוצה SubRip, ההמרה פשוטה, אבל כדאי להיות מודעים למה שקורה. התזמונים נשארים. הטקסט נשאר. המיקום, העיצוב וכל מטא-דאטה נשמטים, ונשמטים לצמיתות, כי ל-SubRip אין איפה לשים אותם. זו לא תקלה בכלי ההמרה. לפורמט היעד פשוט אין שדה למידע הזה. תמירו לכיוון שלא מאבד שום דבר כשאפשר, וכשלא אפשר, צפו שהכתוביות ינחתו במיקום ברירת המחדל בתחתית.

הרצף: טקסט, תזמון, בדיקה, העלאה

כשיודעים באיזו דרך בוחרים, העבודה עצמה היא תמיד אותם ארבעה שלבים, באותו סדר.

• להשיג את הטקסט. כל מילה שנאמרת, כתובה.
• לחלק ולתזמן. לפרק את הטקסט לקטעים ולתת לכל אחד זמן התחלה וסוף.
• לבדוק מול הסרטון. לצפות בו עם הכתוביות מופעלות ולתקן מה שלא בסדר.
• להעלות את הקובץ, או לייצא עם הכתוביות צרובות.

השלב הראשון הוא החלק האיטי אם עושים אותו בהקלדה. אפשר לתמלל ביד, וזה מדויק אבל לוקח כמה פעמים מאורך הסרטון, או אפשר לתמלל את השמע אוטומטית ואז לתקן, וזה מהיר יותר אבל מייצר טעויות שצריך לחפש – בדרך כלל שמות, מונחים מקצועיים וכל מה שנאמר על רעש רקע חזק. תמלול אוטומטי עם קריאה קפדנית אחריו הוא הבחירה הנכונה לרוב האנשים. כלי ליצירת כתוביות בדפדפן מטפל בפיצול ובתזמון ברגע שיש לכם טקסט.

SozAI הוא אפליקציית תמלול עבור iOS, Android ו-macOS שמהפכת קבצי שמע, קבצי וידאו, הקלטות וקישורי YouTube לטקסט עם תיוג דוברים ותרגום ביותר מ-99 שפות; כלי הדפדפן באתר מטפלים בקבצי כתוביות ובספירה אבל לא מתמללים שמע בעצמם. זו אפשרות אחת מבין כמה – אם תוכנת העריכה שלכם כבר מייצרת תמלול שמיש, השתמשו בו במקום זאת ודלגו על השלב הנוסף.

אם יש לכם קיר טקסט שלם בלי שום תזמון, כלי להמרת טקסט רגיל ל-SRT יעשה את החלק המכני של פיצול לקטעים וכתיבת שורות התזמון בצורה הנכונה. עדיין תצטרכו לכוונן את התזמונים מול הסרטון אחר כך. אף כלי לא יכול לנחש היכן הדובר עשה הפסקה רק מהטקסט.

כמה זמן קטע כתובית צריך להישאר על המסך

התזמון הוא המקום שבו כתוביות חובבניות מסגירות את עצמן, ושני מצבי הכשל הם הפכים זה מזה.

קטע שנמצא על המסך פחות משנייה אחת בקירוב קשה לקרוא. העין צריכה זמן למצוא את הטקסט, לקלוט אותו ולחזור לתמונה, ומתחת לשנייה אין מספיק זמן לכך. הצופה מקבל הבזק של משהו ותחושה מעורפלת שהוא פספס מילה. זה קורה בדרך כלל כשתמלול פוצל בכל פסיק, או כשקריאת ביניים קצרה – "כן", שם, צחוק – קיבלה קטע משלה שמתאים בדיוק לאורך הצליל.

קטע שנמשך יותר משמונה שניות בקירוב הוא הבעיה ההפוכה, וזה סימן כמעט תמיד לכך ששתי משפטים התמזגו לקטע אחד. קטעים ארוכים נשארים על המסך אחרי שהצופה סיים לקרוא אותם, וזה מעצבן קלות, אבל הנזק האמיתי הוא שהמשפט השני מופיע על המסך הרבה לפני שהוא נאמר בפועל. הטקסט והשמע מתרחקים זה מזה והצופה מתחיל לקרוא קדימה במקום לצפות.

כוונו לקטעים שמתאימים בנוחות בין שני הגבולות האלה, פצלו בגבולות טבעיים של משפטים ופסוקיות ולא לפי מספר מילים קבוע, ותנו לתמונה "לנשום" ביניהם. כשאתם לא בטוחים אם קטע ארוך מדי, קראו אותו בקול בקצב שהאדם באמת מדבר בו. אם אין לכם מספיק אוויר, זה שני קטעים.

בדיקת הקובץ לפני ההעלאה

קובץ כתוביות הוא טקסט רגיל. אפשר לפתוח אותו בכל עורך טקסט בכל מחשב, לקרוא אותו מהתחלה לסוף, ולשנות בו כל דבר שרוצים. זה הדבר השימושי ביותר שכדאי לדעת על כתוביות, כי זה אומר שהתיקון המהיר ביותר למילה שגויה הוא כמעט אף פעם לא לפתוח מחדש את תוכנת העריכה, לאתר מחדש את הקטע בציר הזמן ולייצא מחדש. זה לפתוח את הקובץ, לשנות את המילה, לשמור.

שני סוגי בעיות עלולים לקרות, וכל אחת דורשת בדיקה אחרת.

בעיות מבניות עוצרות את טעינת הקובץ. שורה ריקה חסרה בין קטעים, נקודה במקום שצריך להיות בו פסיק בתזמונים, זמן סיום שמוקדם מזמן ההתחלה, קטעים שחופפים זה את זה. אלה בלתי נראים לעין אדם שסוקרת במהירות, וברורים לגמרי למכונה, ולכך משמש כלי לאימות קובץ SRT. הריצו את הקובץ בכלי כזה לפני ההעלאה ותתפסו את סוג השגיאות שבלעדי זה מתגלה כשהכתוביות פשוט לא מופיעות, בלי שום הודעה.

בעיות תוכן מתגלות רק כשצופים. שמות שכתובים לא נכון, כתובית שנוחתת באיחור של חצי שנייה בכל הסרטון, שורה שנכונה טכנית אבל נשמעת גרוע. הריצו את הסרטון עם הכתוביות מופעלות, במהירות רגילה, עד הסוף, ותתבוננו בטקסט ולא בתמונה. זה לוקח בדיוק כמו אורך הסרטון ואין קיצור דרך.

מה זה לא יפתור

כתוביות אוטומטיות שפלטפורמה מייצרת אינן זהות לקובץ כתוביות שהכנתם בעצמכם. הן נוצרות מהשמע בלי המעורבות שלכם, הן שוגות הרבה פעמים בדיוק במילים שהכי חשובות – שמות מוצרים, שמות אנשים, מונחים טכניים – ולרוב יש לכם שליטה מוגבלת עליהן. במקום שאפשר להעלות קובץ משלכם, זה מחליף ניחוש בדבר שקראתם בעצמכם. במקום שלא אפשר, כתוביות צרובות הן הדרך היחידה להבטיח שהמילים על המסך הן המילים שבחרתם.

כתוביות צרובות הן קבועות בצורה שאנשים מזלזלים בה. ברגע שהסרטון יוצא לדרך, הטקסט הוא חלק מהתמונה. אי אפשר לתרגם את הסרטון הזה, אי אפשר להציע אותו בלי כתוביות, וצופה במסך קטן לא יכול להגדיל את הטקסט. אם יש סיכוי שהסרטון יעבור שימוש חדש, יתורגם לשפה אחרת, או יימסר למישהו אחר לעבודה, שמרו עותק מקור נקי וקובץ כתוביות בנפרד, גם אם הגרסה שאתם מעלים היום כוללת כתוביות צרובות.

וההמרה בין פורמטים תמיד תגבה מכם את אותו המחיר. מעבר מ-WebVTT ל-SubRip משמיט מיקום ועיצוב, לצמיתות, כי אין להם איפה להיכנס. אם בניתם כתוביות שמתחמקות מגרפיקה על המסך ואז המרתם ל-SubRip בשביל פלטפורמה שדורשת את זה, הכתוביות האלה ינחתו במיקום ברירת המחדל ויסתירו את הגרפיקה. לדעת את זה מראש טוב יותר מלגלות את זה בסרטון שכבר פורסם.