איך להעביר קלטות קסטה לדיגיטל בבית: ציוד, עלות וזמן

הנקודות החשובות

צריך או דק קסטות עם חיבור USB, או כל נגן קסטות תקין שמחובר לממשק שמע USB, ובנוסף תוכנה חינמית כמו Audacity. אין קיצור דרך בזמן: קלטת של שישים דקות לוקחת שישים דקות להעביר לדיגיטל, וזהו. דקים זולים מכניסים תנודות סאונד (wow ו-flutter) שנשמעות במוזיקה אבל לא משפיעות על דיבור. מקליטים בקצב 44.1 קילוהרץ, שומרים עותק WAV גולמי של כל קלטת לפני עיבוד, ומצפים שקלטת אחת או שתיים בכל קופסה תדרוש בדיקה נוספת בשל עובש, מתיחה, או הדבקה שנקרעה.

יש לך קופסה של קלטות ובבית אין כלום שמנגן אותן. אולי זה קלטות של ראיונות ישנים, אולי קלטות הקלטה של אחד ההורים, ואולי קופסת נעליים עם מיקסטייפים שאף אחד לא שמע כבר עשרים שנה. החלק הטוב הוא שהעברת קלטת לדיגיטל היא בעיה פתורה, עם כלים זולים ומוכרים. החלק הפחות טוב הוא שזה לוקח בדיוק כמו זמן הריצה של הקלטת, ואין דרך לעקוף את זה.

זו הגרסה הפשוטה של מה לקנות, למה לצפות, ואיפה דברים משתבשים – בלי להעמיד פנים שדק במחיר של כמה עשרות שקלים נשמע כמו מכונת אולפן, כי הוא לא, ולרוב מה שיש על הקלטות האלה זה בכלל לא נחוץ.

שתי הדרכים להעביר את האותות למחשב

בעיקרון יש רק שני מסלולים, והבחירה בין השניים תלויה בשאלה אם יש לך כבר נגן קסטות תקין.

הראשון הוא דק קסטות עם חיבור USB. הם מתחברים ישירות למחשב ומופיעים כקלט שמע, כך שמלחיצים play על הדק ומקליטים במחשב בלי שום דבר נוסף באמצע. הם בנויים בהתאם למחיר: המנגנון המבוסס על רצועה יכול לסחוף מעט במהירות, והראשים הם רגילים ולא משהו מיוחד. במוזיקה זה מתבטא כתנודה קלה בגובה הצליל – התופעה הישנה הנקראת wow ו-flutter. בדיבור, זה לא נשמע כלל. אם הקופסה מכילה דיבור, דק USB זול מספיק בהחלט.

המסלול השני הוא להשתמש בכל נגן קסטות שיש לך בבית – מערכת סטריאו ישנה, דק היי-פיי, וולקמן – ולחבר את יציאת האוזניות או ה-line-out שלו לממשק שמע USB, ומשם להקליט במחשב. זה בדרך כלל נשמע קצת יותר טוב, כי נגן שנבנה לפני עשרות שנים לצורך ניגון מוזיקה בפועל נוטה להיות בעל מנגנון יציב יותר מדק USB זול ומודרני שנבנה בעיקר כדי להתקיים. אם יש לך נגן תקין ששוכב במגירה, שווה לנסות אותו לפני שקונים כלום.

כמה זמן זה עולה לך בפועל

ההעברה לדיגיטל קורית בזמן אמת. אין תהליך אצווה, אין העברה מהירה יותר מהניגון עצמו, ואין דרך להאיץ אותה בלי לשנות את גובה הצליל של כל מה שיש על הקלטת. קלטת של תשעים דקות לוקחת תשעים דקות. קופסה של ארבעים קלטות, בממוצע שעה כל אחת, זה ארבעים שעות של המכונה פועלת, גם אם לא יושבים לצפות בה כל הזמן.

לזה יש להוסיף את הזמן לטעינת כל קלטת, תיוג הקובץ שמתקבל, ואם הקלטת עמדה במקום עשרות שנים – להשמיע אותה פעם אחת לפני ההקלטה עצמה, רק כדי למתוח מחדש את הסליל ולתפוס תקלה אפשרית לפני שהתחייבת לשעה שלמה. אין בזה עבודה מסובכת. אלה פשוט שעות אמיתיות, ושווה להקצות אותן מראש ולא להניח שערב אחד יספיק לסגור את הקופסה.

איך מקליטים את זה נכון

Audacity חינמית, פועלת על Windows, macOS ו-Linux, ועושה כל מה שצריך למשימה הזו: מקליטה את הקלט, מאפשרת לחלק את התוצאה לרצועות נפרדות, ומייצאת את הקבצים בסוף. אין צורך בכלום מסובך יותר.

מקליטים בקצב 44.1 קילוהרץ. טווח התדרים של קלטת קסטה לא מרוויח מקצב דגימה גבוה יותר, כך שאין שום יתרון בבחירה בקצב אחר.

ההרגל היחיד ששווה לאמץ לפני שנוגעים בכלי עיבוד כלשהו: לשמור קובץ WAV לא דחוס של הקלטת בדיוק כמו שהיא ירדה מהדק, לפני שעושים לה משהו. כל שלב של הפחתת רעש, כל חיתוך, כל fade הוא הרסני – הוא משנה את הקובץ ולא עותק שלו. שמרו את המאסטר הבלתי מגע הזה, בצעו את העריכות על שכפול, ותוכלו להתחיל מחדש אם שלב עיבוד השתבש.

כשקלטת מסרבת לשתף פעולה

קלטות מתקלקלות במספר קטן של דרכים צפויות, ושווה להכיר אותן לפני שאתם שעה בתוך הקלטה.

• עובש, בדרך כלל מאחסון לח – נראה כהכתמה מעורפלת בשולי הקלטת, וסיבה להפסיק ולא להעביר אותה בדק.
• קטע קלטת מתוח או נתפס, שמתנגן מעוות או נעלם לכמה שניות.
• הדבקה שנקרעה בקצה המוביל, שם הקלטת התנתקה מציר הסליל – זה ניתן לתיקון עם סרט הדבקה מיועד, ואחרת הדק פשוט יסתובב בלי שום שמע.

אם קלטת עמדה במקום בלי לגעת בה עשרות שנים, השמיעו אותה במלואה פעם אחת לפני ההקלטה הרשמית. זה ממתח מחדש את הסליל וחושף כל אחת מהתקלות שלמעלה בעוד זה לא עולה לכם כלום מעבר להאזנה, ולא אחרי שכבר הקלטתם ואתם תוהים למה הקובץ נשמע לא בסדר.

למה לצפות, ומה לא משתפר

דק USB זול לא יתחיל פתאום להישמע כמו אחד טוב, לא משנה כמה בזהירות מקליטים. התנודה בסאונד היא מכנית ולא עניין של הגדרות, וזה המחיר האמיתי של הבחירה באפשרות הזולה: מספיק היטב לדיבור, ובולט להישמע במוזיקה עם תווים מתמשכים או שירה.

אם קלטת נשמעת עמומה ומטומטמת ולא נראית פגומה באופן ברור, לרוב הבעיה היא לא הקלטת – דק ששכב בעליית גג שנים רבות סובל לא פעם מראשים מלוכלכים או הצטברות מגנטיות שיורית, וניקוי וביטול מגנוט של הראשים לפני ההקלטה יכולים להחזיר בהירות מפתיעה. שווה לעשות את זה פעם אחת לפני שמוחקים קופסה שלמה כהרוסה.

שירות העברה מקצועי שווה לשקול אם יש לך מאות קלטות, רוצים שהתחזוקה המכנית תתבצע בידי מי שיש לו את הציוד הנכון, או פשוט אין לך את השעות להשקיע. עבור קופסת נעליים אחת, לעשות זאת בעצמכם עם דק זול וערב בשבוע הוא בדרך כלל השימוש הנבון יותר בכסף.

אחרי ההעברה

ברגע שקלטת הופכת לקובץ, היא עדיין בלתי ניתנת לחיפוש בדיוק כמו שהייתה על קסטה, אלא אם עושים עוד שלב אחד. תיקייה של ארבעים קבצי WAV עם שמות שנקבעו בהערכה גרידא היא בקושי טובה יותר מהקופסה שממנה התחלתם – עדיין לא ניתן למצוא את חמש-עשרה הדקות שבהן מישהו הזכיר תאריך או שם.

כאן התמלול תופס את מקומו: הפיכת ההקלטה לטקסט הופכת אותה לחיפוש, ואם בקלטות יש יותר מקול אחד, תיוג לפי דובר חשוב יותר ממה שנוטים לחשוב כשהקובץ מגיע לעשרים דקות. הפיכת קול לטקסט היא הדרך המעשית לעשות זאת ברגע שיש לכם סט קלטות שהומרו לדיגיטל, והאפליקציה מטפלת בקבצים, בהקלטות ובתיוג דוברים אם אתם מעדיפים לא לעשות זאת לפי שמיעה. אם אתם מתכננים קופסה שלמה ורוצים להבין כמה זמן ייקח צד התמלול, מחשבון זמן תמלול הוא דרך סבירה להעריך זאת מראש, ולא באמצע הקלטת השלושים.