הרב אברהם מימון מסביר את סדר הסימנים והמנהגים בליל ראש השנה, עם דגש על חשיבות השמחה, הימנעות מכעס וסגולות הסעודה.
Key Takeaways
- כעס בליל ראש השנה הוא חמור במיוחד ויש להיזהר ממנו מאוד.
- שמחה וקיום המנהגים בליל ראש השנה משפיעים על כל השנה כולה.
- ברכת שהחיינו חשובה גם בלילה השני ויש מחלוקת הלכתית בנושא.
- מנהגי הסעודה וסימני המאכלים נושאים סגולות רוחניות וכלכליות.
- הקפדה על סדר התפילה והברכות בליל ראש השנה היא חיונית להשגת ברכה.
What the video covers
- חשיבות הימנעות מכעס לפני הכניסה לבית בליל ראש השנה, כפי שמובא בכתבי החסידות והפוסקים.
- הסבר על משמעות הברכות והמנהגים בקידוש, כולל ברכת שהחיינו והנוסח המיוחד לראש השנה.
- הדגשה על השמחה ביום ראש השנה, למרות הקושי שבדין, ועל ההשפעה של המנהגים על כל השנה.
- מנהגים בנטילת ידיים לפני הסעודה, כולל טבילת המוציא בדבש או סוכר והמשמעויות הקבליות לכך.
- הסבר על סדר הסעודה וסימני המאכלים השונים, כמו דגים, רימון, תמר ודלעת, וסגולותיהם.
- הזכרת מקורות ראשונים ומנהגים שונים מהגאונים והראשונים לגבי ברכות וסדרי התפילה.
- הדגשה על חשיבות הכנסת אורחים ביום ראש השנה וסגולותיה הכלכליות והרוחניות.
- התייחסות למחלוקות הלכתיות בנושאים כמו אמירת שהחיינו בלילה השני ושלום עליכם בראש השנה בשבת.
- הסבר על הקשר בין הסימנים והמנהגים לבין תיקון השנה כולה והשגת השגות רוחניות.
- הזכרת מקורות קבליים וסיפורים מחכמים גדולים להמחשת חשיבות המנהגים והסדר.
Chapters
- 00:00הקדמה וחשיבות הימנעות מכעס בליל ראש השנה
- 03:26ברכת שהחיינו ומחלוקות הלכתיות בלילה השני
- 06:33נוסח הקידוש והברכות הייחודיות לראש השנה
- 09:45מנהגי נטילת ידיים וטבילת המוציא
- 12:45סימני המאכלים וסגולותיהם בליל ראש השנה
- 15:51הקשר בין הסימנים לתיקון השנה והשגת השגות רוחניות
- 19:01מנהגים נוספים וסגולות הכנסת אורחים בראש השנה
- 24:08סיכום והדגשת חשיבות הסדר והמנהגים
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
מילט שעושים לכבוד ראש השנה. אחרי שבן אדם מסיים את התפילה ומאחלים שנה טובה, בן אדם צריך להזדרז לבוא מבית הכנסת לבית, לא להתעכב יותר מדי עם דיבורים וכולי וכולי. צריך לקבל על עצמו, כמו שכותב החיי אדם בכלל קלט עות ו, וגם המשנה ברורה כותב בסימן תקפג סעיף קטנה. וגם הבן איש חי כותב את זה, צריך להיזהר מאוד לא לכעוס לפני שאתה נכנס לבית. תבקש מהשם יתברך, ריבונו של עולם, שלא תבוא לידי כעס. למה?
Speaker A
כי מלבד החומר האיסור של הכעס שאנחנו יודעים אותו בכל השנה כולה, שכתוב סליחה, מה שכתוב בגמרא במסכת שבת בדף קה שכל הכועס כל מיני גיהנום שותים בו כאילו עובד עבודה זרה, מחליפים את נשמתו בנשמת רשע, כמו שכתוב בשער רוח הקודש: תורף נפשו באפו. מלבד כל הייסורים הידועים המפורסמים לכל של הכעס, בראש השנה זה חמור פי כמה וכמה. למה זה חמור פי כמה וכמה? בגלל שזה סימן לא טוב לכל השנה כולה.
Speaker A
סיפרתי פה כמה פעמים, ציבור יודע שחרב מרדכי אליהו עליו השלום סיפר על המקובל האלוקי רבי יהודה פטיה עליו השלום, שבלל שהוא היה מקובל גדול בעל ספר בית לחים יהודה יין הרקח, היה מקובל עצום, שהוא חזר מהבית כנסת בליל ראש השנה והיו פעם אוכלים על הגגות, והיה רוח, כל הנרות התקבו, והרבנית באה להגיש, מגיש את האוכל מתוך המגש. היה שם איזה משהו, והחליקה ונפלה.
Speaker A
נפל כל הסימנים, הכל נפל. וכשבא הרב לעזור להרים את הסימנים, להרים את האוכל, גם הוא החליק וגם הוא נפל, וכל הג'לביה שלו, בגד החג שלו, הלבן, התלכלך. הוא בכל אופן חייך, הוא שמח. היה שמח בכל אופן. והוא העיד שאותו שנה שהוא התגבר לא לכעוס, הוא השיג השגות עצומות ונוראות, מה שהוא לא השיג הרבה שנים. אז לכן צריך לקחת מוסר השכל ולדעת כשרוצים לנסות אותנו משמיים ביום הזה, בלילה הזה רוצים לנסות אותנו משמיים. ולכן כותב רבי נחמן מברסלב בשיחות הרן באות כא בסימן כא, גם בהגאות א המטה בסימן תקפג, בהתחלה הוא כותב שצריך להראות שמחה ביום הזה, יום כן, כי חדבת השם עם מעוזיכם, כמו שכותב היעבץ בסידור שלו בספר בסידור בית יעקב. הוא כותב הרי כמה ניסים ונפלאות יראו לאבותינו ביום הזה, שחנה נפקדה בשמואל ביום הזה, ואמותינו שרה ורבקה נפקדו ביום הזה. אז זה יום שמה שצריך לשמוח בו.
Speaker A
נכון, כבר דיברנו פה בעבר אם יש בזה שמחה, כי מצד אחד כתוב בשולחן ערוך בסימן תקצ"ז ז דף קצחה שצריך להגיד צדקתך ביום הזה. כשראש השנה חל בשבת לא אומרים הלל, כמו שכותב הרמב"ם מלכות חנוכה לכות מגילה וחנוכה בפרק ג'. מצד שני כתוב ברמה בסימן תקפב שאוכלים בשר שמן ואוכלים מאכלים טובים, כמו שכתוב בעזרה, כתוב בנחמיה בעזרה שמה כתוב בפרק ח פסוק י כי חדות השם ממעוזכם. אז כבר תירצנו את הנושא הזה.
Speaker A
בדבר הזה כולו צריך לדעת שביום הזה צריך מאוד מאוד להיזהר בשלום בית. כן?
Speaker A
צריך לדעת שכל מה שבן אדם עושה, כל מחשבה, כל הירור, כל דבר טוב שבן אדם עושה ביום הזה, זה לא רק השפעה ליום הזה, אלא זה סימן המילטא לכל השנה כולה. לכן כותב הגאון רבי אברהם חמוי, יש לו רבי אברהם חמוי, כותב בספרו בית דין בדף כ עמוד ב, אשר בארשי חלקו של מי שיזמין אורחים ביום ראש השנה. כותב שמה כמה מעלות כופלים לו את פרנסתו, מכריע את הכף לכף זכות, ניצול מגזרות קשות ורעות, וגם כן זוכה לבנים, לבנים לזר בלך השם, גם כן זוכה. מביא את זה גם כן רבי חיים פלג'י בספרו נפש חיים במהלכת ב', שמה הוא כותב את זה גם באות מ ויש בזה אליכות גדולה בדבר הזה כולו.
Speaker A
עכשיו צריך לדעת, כמו שתיקן לנו רבנו יוסף חיים את הסדר של התפילה של הקידוש. כן, אז קודם כל באים אומרים השנה, אמנם השנה חל ראש השנה בשבת, וכבר כותב בשוטר פעלים בחלק א' בסוד ישרים בסימן יג, יש בזה סתירה. עכשיו הוא כותב שזה חל בשבת, אם כן להגיד שלום עליכם. כן, אם כן להגיד פזמון. אז אומר בשבחים שמה הוא כותב ש אם להריח את האדס, כל הדבר הזה כולו כותב, אנחנו לא אומרים בזמון שלום עליכם כשזה ראש יום טוב בשבת, לא אומרים שלום עליכם. ואילו בבן איש חי בפלשת בראשית בשנה שנייה באות, לא נדמה לי שם, הוא כותב שכן צריך להגיד. יש בזה סתירה בדברים, כל אחד יעשה כפי מנהגו. כל אחד יעשה כפי מנהגו. רף החיים כותב בסימן תקפג שם, הוא כותב שלהגיד כן, להגיד שלום עליכם לפני כן שלום, שלום עליכם באשת חיל, אחרי זה להגיד את הפסוקים שבן חי תיקן לנו. יש לנו 12 פסוקים בנוח מצחם בעני השם, 12 פעמים כי מחיים בולך לאור יש לך שלום בתך שלום בכל השם לך שלום. עכשיו כל פסוק זה כנגד חודש מסוים.
Speaker A
זאת אומרת בלילה הזה יש אפשרות לשנות את כל השנה. הסעודה הזאת של ליל ראש השנה זה לא צחוק, זה לא. יש פה אפשרות להשפיע השפעות טובות וישועות עצומות וסגולות עצומות לכל השנה כולה. לכן אומר הבן איש חי שמה בפרשת ניצבים וגם בלשון חכמים, גם הוא כותב את הדבר הזה כולו, אומר להגיד 12 פעמים, 12 פעמים כל יום, כל פסוק כנגד חודש. עכשיו השנה הבאה שנת תשפ"ז, הבא עלינו לטובה, ישנו שנה מעוברת. אז לכן צריך להגיד ואמרתם כל החי 13 פעמים ולכוון בראש שלו בספר שלי שנה טובה. מי שיש לו שמה הבאתי כבר את השם של החודש עם הפסוק בנוח מצחם בעיני השם הראשון כנגד גד תשרי מצחים בעיני השם כנגד חשבן כסלב תבת שבת הדר וכולי וכולי בסדר לחשוב את הדבר הזה כולו.
Speaker A
עכשיו בנוסח הקידוש אנחנו אומרים קודם כל ברכת בורא פרי הגפן. נשבחר בנו מכל העם ורוממנו מכל לשון וחותם מקדש ישראל ביום הזיכרון, מקדש ישראל ביום הזיכרון. ככה מביאים הנוסח הזה, כתוב בסידור רשי. אומרים שאנשי כנסת הגדולה יש, זה אם זה הגאונים כתבו את זה. לא ניכנס לזה עכשיו. צריך לדעת שחזון בחזון עובדיה יומים נוראים עמוד פא שם הוא כותב מביא הרבה פוסקים שכותבים את זה שאם הוא חטא מקדש ישראל זמנים לא יצא ידי חובה כי הוא משנה מטבע שתבו בו חכמים. צריך להיזהר כי כל החגים כולם בן אדם רגיל בלשונו לחתום מקדש ישראל בזמנים, פה זה מקדש ישראל ביום הזיכרון.
Speaker A
עכשיו מברכים שהחיינו. כותב בספר דברי תורה, דבר תורה של הגאון ממונקד, שהוא כותב שכשמברכים שחיינו לא דווקא בליל ליל ראש השנה, כל שכן בליל ראש השנה שדנים את הבן אדם לחיים ולמוות. זוכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים כותבנו, בית ספר חיים למעלך אלוקים חיים. כשבן אדם מברך שחיינו בקימנו ומודה בלב שלו לשם יתברך על זה שהוא נתן לו עוד שנים, ככה הקדוש ברוך הוא יוסיף לנו עוד עליכות ימים ושנים. כן.
Speaker A
עכשיו צריך לדעת. אז נחמת כותב במלכת, במלכת א' א, סליחה, במהלכת ברכות בסימן א' באות י מביא את זה גם כן א באלקות יוסף ימים נוראים עמוד רמט שבן אדם ששכח להגיד שהחיינו, שכח להגיד שהחיינו בלילה, אומר שחיננו ביום. בן אדם שכח להגיד שהחיינו ביום, הוא לא יצא ידי חובת שחיינו בברכת השופר. בשוט רבבותר פריים בחלק בסימן קס הוא כותב אם בן אדם שכח להגיד שהחיינו. עכשיו גם בלילה השני אומרים שהחיינו, לא רק בלילה הראשון. עוד מעט נדבר על זה שגם בלילה השני יש בזה מחלוקת ראשונים האם גם בלילה השני אומרים. לכן כתוב בפוסקים להביא פרי חדש בלילה השני, אבל אם גם אם בן אדם אין לו פרי חדש, הוא יכול לברך שחיינו גם בלילה השני.
Speaker A
עכשיו בן אדם לא בירך שחיינו בלילה השני, מברך ביום. גם אם הוא שמע שופר ושמע ברכת שחיינו לשופר, זה לא קשור אחד לשני. זה שתי סוגי שחיינו. יש שחיינו על מצוות השופר ויש שחיינו על היום. לא כמו שכותב בשוט רבות אפרים בחלק ב' ב בסימן קס. טוב. עכשיו אחרי הקידוש מברכים את הבנים, בנים את הבנות, כמו שכותב הפלא יועץ במהלכת ברכה וגם בסידור אוהל יעקב שמה הוא כותב שגם אם הבנים לא נמצאים, לא נוחים אתך, תברך אותם שיהיה להם שיחתמו ויכתבו בספר החיים בשלום.
Speaker A
שנה טובה, זה סימן טוב לכל השנה כולה. עכשיו יש הרבה שנוהגים כמו שכותב במטא אפריים בסימן תקפג ושמה בהתחלה בסעיף קטן ב וא לעשות את הסימנים מיד אחרי הקידוש, זאת אומרת לפני נטילת ידיים. צריך לדעת חכם עובדיה כותב בשוט יחבד דעת בחלק א' בסיבה נא אומר נכנסים לבעיה של ברכה שנה צלכה כי הרבה פעמים אוכלים כזית וצריכים לברך ברכה אחרונה ונכנסים לבעיה. עכשיו אם אתה אוכל את זה באמצע סעודה, בוודאי שברכת המזון פותרת את זה. כן, בזה ספק בסדר. עכשיו עושים נטילת ידיים, צריך לעשות נטילת ידיים בשפע, שפע גדול, כמו שכתוב בגמרא שמי ששופך הרבה מים זה הרבה ברכה. ואחרי זה יש נוהגים לטבול את המוציא של אשכנזים, כמו שכותב הלקת יושר וגם הלבוש בסימן תקפג והמגן אברהם בעוד הבאר טב על רוח השולחן וכולי וכולי גם כן.
Speaker A
בספר א יש ספר שנקרא אמר לנועם, מביא לזה דבר יפה שמה הוא כותב. הוא כותבים להטמיל את המוציא בדבש. שמה הוא כותב המזמור פא שקוראים אותו בתהילים, זה המזמור שקוראים אותו בראש השנה שנה, ושמה כתוב בסוף בכילה הוא דבש עזביקה דבשביקה דבשביקה. זה לכן מטבילים את זה בדבש. כן. אבל הכף החיים כותב בסימן תקפג סעיף קטן ד, גם הבן איש חי בפרשת ניצבים כותב שהדבש הוא מרמז על דין. למה? כי הדבש הוא מזהב. הוא מרמז על דין. עוד מעט נדבר על זה. הוא מרמז על דין או לא? כי בחמידת ימין כתוב לא ככה. יש בזה ויכוח, אבל בתיקוני זוהר כתוב שדבש זה דין כמו שנראה. ולכן לכן המקובלים היו נמנעים מדבש לגמרי.
Speaker A
כן? עכשיו אם יש בזה ויכוח, האישה רוצה דבש, זה רוצה דבש, לא לעשות מזה מחלוקת.
Speaker A
כן? עכשיו יש כאלה שנוהגים להטביל את זה בסוכר על פי ככה בשוט מעשה אברהם בסימן ל, על פי מה שכתוב בשוט הלכות קטנות בחלק א' סימן רשח. שמה הלכות קטנות כותב שיש לו חידוש גדול, הרי כתוב בתורה בכל ק כל כל בלךה במלח תמלח. זה פרשת ויקרא שהיהו היה מצווה לשים מלח, כמו שכתוב בגמרא במלכות צדקז למשימח על המזבח, כן, על כל קורבן. עכשיו מודן האם אפשר לעשות עם זה עם סוכר גם כן? אם אפשר, אפשר להם למלוח לא רק עם סוכר. מה שכתוב בסימן סט ביורי דעה על פי הגמרא בחולין לעשות מליחה כדי לשאוב את הדם, ויש את זה הרבה פלפולים כבר מפלפלים בז.
Speaker A
בראשית בשנה שנייה באות לא נדמה לי שם הוא כותב שכן צריך להגיד יש בזה סתירה בדברים כל אחד יעשה כפי מנהגו כל אחד יעשה כפי מנהגו רף החיים כותב בסימן תקפג שם הוא כותב שלהגיד כן להגיד שלום עליכם לפני כן שלום
Speaker A
שלום עליכם באשת חיל אחרי זה להגיד את הפסוקים שבן חי תיקן לנו יש לנו 12 פסוקים בנוח מצחם בעני השם 12 פעמים כי מחיים בולך לאור יש לך שלום בתך שלום בכל השם לך שלום עכשיו כל פסוק זה כנגד חודש מסוים
Speaker A
זאת אומרת בלילה הזה יש אפשרות לשנות את כל השנה הסעודה הזאת של ליל ראש השנה זה לא צחוק זה לא יש פה אפשרות להשפיע השפעות טובות וישועות עצומות וסגולות עצומות לכל השנה כולה לכן אומר הבן איש חי שמה בפרשת
Speaker A
ניצבים וגם בלשון חכמים גם הוא כותב את הדבר הזה כולו אומר להגיד 12 פעמים 12 פעמים כל יום כל פסוק כנגד חודש עכשיו השנה הבאה שנת תשפז הבא עלינו לטובה ישנו שנה מעוברת אז לכן צריך להגיד ואמרתם כל החי 13 פעמים
Speaker A
ולכוון בראש שלו בספר שלי שנה טובה מי שיש לו שמה הבאתי כבר את השם של החודש עם הפסוק בנוח מצחם בעיני השם הראשון כנגד גד תשרי מצחים בעיני השם כנגד חשבן כסלב תבת שבת הדר וכולי וכולי בסדר לחשוב את הדבר
Speaker A
הזה כולו עכשיו בנוסח הקידוש אנחנו אומרים קודם כל ברכת בורא פרי הגפן נשבחר בנו מכל העם ורוממנו מכל לשון וחותם מקדש ישראל ביום הזיכרון מקדש ישראל ביום הזיכרון ככה מביאים הנוסח הזה כתוב בסידור רשי אומרים שאנשי כנסת הגדולה יש זה אם זה
Speaker A
הגאונים כתבו את זה לא ניכנס לזה עכשיו צריך צריך לדעת שחזון בחזון עובדיה יומים נוראים עמוד פא שם הוא כותב מביא הרבה פוסקים שכותבים את זה שאם הוא חטא מקדש ישראל זמנים לא יצא ידי חובה כי הוא משנה
Speaker A
ממטבע שתבו בו חכמים צריך להיזהר כי כל החגים כולם בן אדם רגיל בלשונו לחתום מקדש ישראל בזמנים פה זה מקדש ישראל ביום הזיכרון עכשיו מברכים שהחיינו כותב בספר דברי תורה דבר תורה של הגאון ממונקד שהוא כותב שכשמברכים שחיינו לא דווקא בליל ליל
Speaker A
ראש השנה כל שכן בליל ראש השנה שדנים את הבן אדם לחיים ולמוות זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כותבנו בית ספר חיים למעלך אלוקים חיים כשבן אדם מברך שחיינו בקימנו ומודה בלב שלו לשם יתברך על זה שהוא נתן לו עוד שנים ככה הקדוש ברוך הוא יוסיף לנו
Speaker A
עוד עליכות ימים ושנים כן עכשיו צריך לדעת אז נחמת כותב במלכת במלכת א' א סליחה במהלכת ברכות בסימן א' באות י מביא את זה גם כן א באלקות יוסף ימים נוראים עמוד רמט שבן אדם ששכח להגיד שהחיינו שכח להגיד
Speaker A
שהחיינו בלילה אומר שחיננו ביום בן אדם שכח להגיד שחיינו ביום הוא לא יצא ידי חובת שחיינו בברכת השופר בשוט רבבותר פריים בחלק בסימן קס הוא כותב אם בן אדם שכח להגיד שהחיינו עכשיו גם בלילה השני אומרים שהחיינו לא רק בלילה הראשון עוד
Speaker A
מעט נדבר על זה שגם בלילה השני יש בזה מחלוקת ראשונים האם גם בלילה השני אומרים לכן כתוב בפוסקים להביא פרי חדש בלילה השני אבל אם גם אם בן אדם אין לו פרי חדש הוא יכול לברך שחיינו גם בלילה השני עכשיו
Speaker A
בן אדם לא בירך שחיינו בלילה השני מברך ביום גם אם הוא שמע שופר ושמע ברכת שחיינו לשופר זה לא קשור אחד לשני זה שתי סוגי שחיינו יש שחיינו על מצוות השופר ויש שחיינו על היום לא כמו שכותב בשוט רבות
Speaker A
אפרים בחלק ב' ב בסימן קס טוב עכשיו אחרי הקידוש מברכים את הבנים בנים את הבנות כמו שכותב הפלא יועץ במהלכת ברכה וגם בסידור אוהל יעקב שמה הוא כותב שגם אם הבנים לא נמצאים לא נוחים אתך תברך אותם שיהיה להם שיחתמו ויכתבו בספר החיים בשלום
Speaker A
שנה טובה זה סימן טוב לכל השנה כולה עכשיו יש הרבה שנוהגים כמו שכותב במטא אפריים בסימן תקפג ושמה בהתחלה בסעיף קטן ב וא לעשות את הסימנים מיד אחרי הקידוש זאת אומרת לפני נטילת ידיים צריך צריך לדעת חכם עובדיה
Speaker A
כותב בשוט יחבד דעת בחלק א' בסיבה נא אומר נכנסים לבעיה של ברכה שנה צלכה כי הרבה פעמים אוכלים כזית וצריכים לברך ברכה אחרונה ונכנסים לבעיה עכשיו אם אתה אוכל את זה באמצע סעודה בוודאי שברכת המזון פותרת את זה כן בזה ספק בסדר עכשיו עושים
Speaker A
נטילת ידיים צריך לעשות נטילת ידיים בשפע שפע גדול כמו שכתוב בגמרא שמי ששופך הרבה מים זה הרבה ברכה ואחרי זה יש נוהגים לטבול את המוציא של אשכנזים כמו שכותב הלקת יושר וגם הלבוש בסימן תקפג והמגן אברהם בעוד הבאר טב על רוח השולחן וכולי וכולי גם כן
Speaker A
בספר א יש ספר שנקרא אמר לנועם מביא לזה דבר יפה שמה הוא כותב הוא כותבים להטמיל את המוציא בדבש שמה הוא כותב המזמור פא שקוראים אותו בתהילים זה המזמור שקוראים אותו בראש השנה שנה ושמה כתוב בסוף בכילה הוא דבש עזביקה דבשביקה דבשביקה זה לכן
Speaker A
מטבילים את זה בדבש כן אבל הכף החיים כותב בסימן תקפג סעיף קטן ד גם הבן איש חי בפרשת ניצבים כותב שהדבש הוא מרמז על דין למה כי הדבש הוא מזהב הוא מרמז על דין עוד מעט נדבר על זה הוא מרמז על דין או לא כי
Speaker A
בחמידת ימין כתוב לא ככה יש בזה ויכוח אבל בתיקוני זוהר כתוב שדבש זה דין כמו שנראה ולכן לכן המקובלים היו נמנעים מדבש לגמרי.
Speaker A
כן? עכשיו אם יש בזה ויכוח, האישה רוצה דבש, זה רוצה דבש, לא לעשות מזה מחלוקת.
Speaker A
כן? עכשיו יש כאלה שנוהגים להטביל את זה בסוכר על פי ככה בשוט מעשה אברהם בסימן ל על פי מה שכתוב בשוט הלכות קטנות בחלק א' סימן רשח שמה הלכות קטנות כותב שיש לו חידוש גדול הרי כתוב בתורה בכל ק כל כל
Speaker A
בלךה במלח תמלח זה פרשת ויקרא שהיהו היה מצווה לשים מלח כמו שכתוב בגמרא במלכות צדקז למשימח על ה על ה על המזבח כן על לכל קורבן עכשיו מודן האם אפשר לעשות עם זה עם סוכר גם כן אם אפשר אפשר להם למלוח לא רק
Speaker A
עם סוכר מה שכתוב בסימן סט ביורי דעה על פי הגמרא בחולין לעשות מליחה כדי לשאוב את הדם ויש את זה הרבה פלפולים כבר מפלפלים בזה פשוט יביע העומר שמה יש בחלק ד' בסימן ב נדמה לי ביורי דעה שמה הוא מקשה עליו
Speaker A
הקושיות עצומות שהרי הסוכר הוא לא שואב בכלל לא משפשיב זה לא שואב אבל בשוט מעשה אברהם הוא רוצה ללמוד הרי הגמרא אומרת למסכת ברכות נ הגמרא בחגיגה בסוף חגיגה בדף כז שהשולחן של הבן אדם דומה למזבח. אז אם הלכות קטנות כותב בסימן רשות ח שאפשר
Speaker A
למלוח את הקורבן בסוכר אז גם כן אפשר לשים בליל הסדר בליל ראש השנה בליל ראש השנה אפשר לשים סוכר על השולחן ככה בשוט תורה לשמע רבנו יוסף חיים בסימן תק סימן תקשמה כותב שלפי מה שכתוב בהלכות קטנות שמותר
Speaker A
להשים סוכר אבל הוא כותב שצריך להשים גם סוכר וגם מלח למה למה אומר? כי עדיין כתוב ברבנו הארי שיש סוד גדול ב במלח. המלח זה שלוש הוויות. המלח זה דין. למה דין? כי הוא מלוח, חמוץ, אפשר לאכול אותו. [נחירות בוז] הלחם חי. הבן
Speaker A
אדם חי על הלחם, כאילו על הלחם לבדו יחייה האדם. שבן אדם לוקח את הלחם ושם שלוש פעמים במלח, זה שלוש הוויות כנגד שלוש הוויות אז הוא ממתק את המלח. לכן אומר הבן איש חי צריך לשים שתי סוג שתי צלחות אחת
Speaker A
של סוכר אחת של מלח אצל החסידים כמו שאמרתי שמה נוהגים לפי המגן אברהם במתי אפרים שולחן ערוך רבנו זלמן אדמור הזקן בסימן תקפג נוהגים לשים דבש בסדר כל אחד יעשה לפי מנהגו עכשיו יש לנו את המנהגים של הסימנים שכתוב בגמרא במסכת אוריות יבה
Speaker A
בקליטות דו שסימן המלטא לעולם יהיה רגיל למחזה או למיכל כמו שנראה בגמרא והמנהג הזה פלא פלאות כתוב בראשונים המולדכי כותב ביומה ברמז תשכג לשם רבי גאון וגם כן הרביעה כותב את זה שהמנהג הזה התחיל מזמן עזרה הסופר ממזמן עזרה הסופר
Speaker A
וכל הראשונים מביאים את זה הגאות תושרי בראש השנה בפרק א' והתניה לבתיע צד לדרך הכל בו רבנו דוד אבודרם הרן בשם הגיאונים גם הטור בסימן תקפג מלא מלא ראשונים מלא ראשונים במלא גאונים באוצר הגאונים וגם בקובל שיטות כמה בקריטות דו וגם
Speaker A
באוריות יב בחידושי הרשבץ המעשה לוקח היא כל הראשונים מביאים את זה ממש כל הראשונים מביאים את זה והמנהג הזה כל כך התקבל שהגמרא אומרת עולם יהיה רגיל במנהג הזה כל כך תקבל עד כדי כך שאנשים שהם טועים בין
Speaker A
זה לליל הסדר בליל הסדר צריך לאכול כזית מצה כזית מרור כן הם שואלים גם פה צריך לאכול כזית תמר כמה צריך לאכול כן כן, אבל עכשיו נכון שכמעט בכל ספרי הראשונים אם זה הראש והגאות אושרי הצדה לדרך ורבנו דוד רבי דוד
Speaker A
הבודרן והאוהל מועד והלכות חיים כל הגאונים רבי גאון רב פלטי גאון רב רב סל שלום גאון רבי סעדיה גאון גם מביא את זה כל הגאונים מביאים את זה אני אומר כמעט כל הראשונים והגאונים חוץ מהרמבם הרמבם השומיט את
Speaker A
עכשיו למה הרמב"ם משמיד את זה? מה הסיבה שהרמב"ם משמיד את זה? אז יש בספר סגולות ישראל, הוא היה תלמיד חכם גדול הרב ליפשיץ במערכת רש שמה הוא כותב כתבתי מכתב לגאון מברזן בעל המרשם למה הוא השמיט את זה? אז הוא
Speaker A
כותב שהרמב"ם השמיט את זה בגלל שתי סיבות. סיבה ראשונה בגלל שהרמב"ם השמיט בכל הספר שלו יד החזקה את כל העניינים הסגולים כל העניינים של השדים כל העניינים של הסגולים כל הזה הוא השמיט וגם כן עוד דבר יש בזה
Speaker A
בעיה שלא תנחשו זה דבר עתידי יש בזה בעיה שלא תנחשו ככה הוא כותב אבל צריך להעיר על זה כמה הערות הרמב"ם בעצמו בהלכות מלכים בפרק א' מלאכה יא שם הרמב"ם כותב את הגמרא בקריטות על הגמנה שמה בקריטות דף ו' אומרת
Speaker A
שצריך צריך לעשות כל מיני דברים לסימן טוב. כמו דוגמה, הגמרא אומרת שלא היו היו ממליכים את מלכי בית דוד אלא ליד מעיין.
Speaker A
למה? כדי שתימשך מלכותם. המעיין הוא אף פעם לא מתייבש. שלא יבש המעיין. תביד עכשיו לכאורה מה ההבדל בין משיכת מלכים לבין סימנים טובים לכל השנה כולה? ועוד דבר הרמב"ם בעצמו כותב הלכות עבודה זרה בפרק יא אומר הרמבם שאם שואלים תינוק איזה
Speaker A
פסוק אתה לומד ואם הוא אומר לך פסוק טוב זה סימן טוב מה אם לא תדחשו מה אם הרי זה כתוב על זה בגמרא הגמרא בחולין צדיקי הגמרא אומרת שמואל היה בדיק בספרה רב היה בודק בפסוקים הגמרא בגיטין סח שמה עם
Speaker A
נירון קיסר הגמרא גם בחגיגת טו ושולחן ערוך מביא את זה בסימן קעט טן אז זה לכאורה מה מה אם לא תנחשו גם כן הרמבם פשוט הבי העומר בחלק גיורדה בסימן טו הוא מביא בעצמו מביא תשובות הרמבם שהרמב"ם כותב שמה שיהיהודי אחד היה פותח
Speaker A
בגורלות האם זה מותר או אסור אז הוא כותב שלפתוח לגוי שיזלזלו בזה הגויים לא אבל לפתוח לישראל מותר אז איך אומרים יש בזה סתירות גם רבנו הגאון חידה בעצמו היה פותח בגורל כתוב במעגל טוב ועמוד ט שמה הוא כותב שהוא הגיע לליבורנו
Speaker A
לא ידע מה לעשות אז הוא פתח בגורל פשוט יבי אומר חלק ו בחושמשפט סימן ד יש שמה תשובה ארוכה לגבי שני רבנים שעשו ביניהם הציבור עשו בחירות ויצא טקו טקו ואז אחד מהם הציע לעשות גורל שמה הוא מפלפל יש
Speaker A
הרבה מקומות שעשו גורלות מי יגיד קדיש מי לא יגיד קדיש בקל יש הרבה מקומות כן עכשיו יש עוד הרבה מקומות שנוהגים לעשות לסימן טוב כן עוד הרבה מקומות בהלכה הבאתי את זה בספר שלי בשנה טובה בפרק יחבתי פה מלא
Speaker A
מקומות אני אגיד לכם פה בקצרה מה שיש בשולחן ערוך כותב שמה שהיו שופכים יין בסימן סד גם כן ביולד בסימן קעט בסימן סד בבן העזל הם שופכים יין לסימן טוב או התחתן במילוי הלבנה כמו שכתוב בתשובות הרמבן במיוחסות בסימן שפג או שינה בראש
Speaker A
השנה נדבר אם יהיה זמן נדבר גם על השינה שכתוב בשם הירושלמי אין ירושלמי כזה מן דדמיך ב שתה א דמיך מזלה הרמא את זה בסימן קפג כן או גם כן מה שכתוב בגמרא בכתובות בדף ה הגמרא כותבת שהיו מתחתנים ביום רביעי
Speaker A
כיוון שזה ה משום הברכה של הדגים כן אז החילוק הפשוט יש הבדל גדול בין ניחוש שהוא אסור על פי התורה שזה ניחוש שזה שזה זה איך אומרים א ייחוש שהמציאו אותו אנשים לבין ייחוש הוא על פי התורה זה על פי
Speaker A
התורה זה גמרא הגמרא אומרת לקרוא איך קוראים לזה להביא לסימן טוב את הדברים האלה כן זה כתוב בגמרא זה דין דגמרא שולחן ערוך בסימן תקפג אז מה לנו לחוש לאיך קוראים לזה לעניין של א של א ניחוש אין מה
Speaker A
לחוש לעניין של ניחוש כן התור מביא את זה בסימת הכובים כל הראשונים מביאים את זה כן הרמבם לא הביא את זה בסדר עכשיו צריך לדעת שהמנהג הזה התקבל הגמרא במסכת אוליות בדף יב בדף יב הגמרא בקריטות דף הו שמה המשמע
Speaker A
הלשון של השולחן ערוך שיהיה רגיל בכל ראש השנה מה זה בכל ראש השנה גם ביום הראשון גם בלילה ביום השני כך כותב גם בספר המנהיג בספר המנהיג הוא כותב שזה המנהג התקבל גם בלילה הראשון וגם בלילה השני גם
Speaker A
בספר פרי עץ חיים שמה הוא כותב משמע מהרבה ראשונים גם בספר בגדי ישע זכות לאברהם מתי אפרים עוד הרבה ראשונים כותבים הרבה הרבה האחרונים בפוסקים כותבים של לעשות את זה גם הבן איש חי בפרשת בצבים מוד ד הכף
Speaker A
החיים בסימן תקפג בספר נער מצרים הוא כותב שזה היה מנהג מצרים בספר ברית כהונה במערכת רש כותב שזה היה מנהג טוניס אבל יש כאלה הרבה נוהגים כמו שהבני יסכר כותב כתוב בגמרא ברשתה מה זה ברשתא בלילה הראשון ככה הרבה מהקורדים
Speaker A
הרבה מהזחו מאלה שיצאו מזחו ככה נוהגים ימשיכו במנהגם כן המשיכו במנהגם גם בספר שרי שכר הוא כותב יש גם בספר שנקרא תורת אביגדור זה הספר הזה כתב אותו רבי אביגדור קץ היה דיין בוילנה בשנת תרד מביא אותו גם
Speaker A
כן הרב רבי אברהם חמוי כותב מביא אותו במחזור בית דין שמה הוא גם כן הוא כותב שמה לטלוט שזה תלוי במחלוקת אחרונים האם אפשר להגיד תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום ביום השני הלבוש כותב אצל תקפב סעיף ט אומר כן שכתוב בגמרא במסכת ראש דףח
Speaker A
שהקדוש ברוך הוא חתם את הבן אדם לחיים טובים מול שלום ביום הראשון אז איך תגיד לחבר שלך תחתב ותחתם לחיים טובים שלום מה הוא רשע רשעים בינוניים הם תלויים ועומדים אז הוא רוצה לטלט את זה בזה ולפי התז לא
Speaker A
לפי התז אומר לא כיוון שכתוב בזוהר בדף רא שיש שני ימים טובים יום ראשון ויום שני יום ראשון זה דין הקשייה יום שני זה דין הרפיה מהזוהר משמע לא כמו הגמרא אה לכן אפשר להגיד כי כתוב בתיחדמו לחיים טובים
Speaker A
ולשלום אבל לכאורה זה לא דומה כי שמה אני מתחיל אני יכול להבין שאני אומר לחבר שלי אני אומר לחבר שלי תכתבו ותחדמו לחיים טובים שלום יכול להיות שהוא כבר נחתם ונחתם אני מחזיק אותו כצדיק את חבר שלי אני לא מחזיק אותו כרשע אבל פה זה עניין
Speaker A
אישי שלי האם אני יכול לעשות אצלי בבית סימנים לשנה טובה כן סימנים לשנה טובה טוב אבל כל אחד יעשה לפי מנהגו יש כאלה גם כן שנוהגים הבן איש חי כותב בפרשת לצבים בא וככה גם נהג הרב אלישיב כן וגם כן הבן איש
Speaker A
חי באוריות יב שמה הוא כותב שצריך לעשות את זה גם ביום כי שם הוא כותב הגמרא אומרת שיהיה רגיל עכשיו כל לעולם יהיה רגיל כל רגיל כל רגילות זה לפחות שלוש פעמים לפחות שלוש פעמים כן עכשיו יש בית יוסף שבית
Speaker A
יוסף כותב בסימן שכו שהוא מביא בשם הרן שרגיל זה בית פעמים אבל וככה גם הרבה ה איך קוראים לזה רבי חיים פלץ' מביא הרבה מקורות לזה בקוראים לזה זה לגנס חיים במערכת רות יד שרגיל זה לפעמים שתי פעמים
Speaker A
אבל פה כתוב לעולם יהיה רגיל לעולם כתוב בשוטיש מצליח בחלק א' בסימן טו שכתוב לעולם זה לפחות שלוש פעמים אז לכן יש כאלה שהיו נוהגים לעשות את הסימנים גם ביום צריך לדעת בלקת היושר דקת יושר של תלמיד תלמיד את התרומת הדשן הוא כותב בעמוד 129
Speaker A
הוא כותב שהיו נוהגים לעשות את זה כל עשה לתת ימי תשובה למה למה? כי כותב רבי יונתני בכותב בחלק א' בודירוש ו' שכל יום מעשרת יה ימי תשובה הוא משפיע על כל [צרחות] השנה. יום ראשון של עשרת ימי תשובה משפיע
Speaker A
על כל ימי ראשון יום שני יום שלישי לכן היו הרבה מקובלים עושים הרבה תיקונים של מיתוק הדין ביום בעשרת ימי תשובה היו עושים הרבה דברים של טבילות כל מיני דברים של מיתוק הדין שזה ימתק הדין לכל השנה כולה עכשיו
Speaker A
השאלה אם לפעמים בן אדם קשה לו לאכול קשה לו לאכול את הספימנים או אוהב אוי יש אישה בהריון או יש בן אדם אלרגי שהוא לא אוהב לאכול אז יש שתי שתי נוסחות בגמרא יש גמלה הגמרא אומרת בגמרא במסכת אוריות שמה
Speaker A
קריטות כתוב כתוב שמה למיכל בגמרא במסכת אוריות כתוב למחזה למה ככה כתוב אז יש הרבה ראשונים שמביאים את הגרסה הזאתי הרוקח בסימן ר ועוד כמה הראשונים הטור בסימן תקפג ויש כמה ראשונים שגזרו גורסין למח זה יש מהראשונים בספר המנהיג הוא כותב
Speaker A
למינקט כן ככה הוא כותב למנקט כן יש בזה למה למה יש שתי הגרסאות האלה להגיד לנו שאם בן אדם אישה בהריון שבתקופה של ההריון היא סובלת מכל מיני תחושות כאלה ואחרות או שיש בן אדם שהוא לא אוהב הוא אלרגי או בן
Speaker A
אדם שהוא בעשה קיצור קיבה או כל מיני כאלה אז הנה חינם היא לא חייב לאכול אפשר לאחוז את זה ביד לאכול לאחוז את זה ביד כן אפשר לאחוז את זה ביד ומספיק עכשיו צריך לדעת שגם כותב הכף החיים בסימן תקפג בסעב קטן ו
Speaker A
שבן אדם אין לו את המוצר אין לו ניסו להשיג ראש של כבש ניסו כן, מחפשים לא של קבס, גם יקר מאוד ניסו להשיג, לא מצאו.
Speaker A
אומר כף החיים, תדמיין את זה בראש, תגיד, תחשוב עללוביה, תחשוב על התפוח. אם אין לך תפוח תדמיין את זה בראש. וגם כן צריך לדעת יש א [כחכוח] הרבה מוצרים כמו הסילקה. הסילקה זה ה יש אומרים שזה הטרז, יש אומרים שזה סלק עלים,
Speaker A
הוא מלא בתולעים. הוא צריך לעשות איך קוראים לזה? לעשות בגוש כטיף. עכשיו בן אדם שאין לו גוש כתיב מה הוא יעשה עכשיו דבש דוגמה הדבש הטבעי לכשעצמו הוא לא צריך כשרות לא צריך כשרות דבש לא צריך כשרות הדבש היום כיוון שיש כל מיני חברות
Speaker A
שמייצרות דבש ומוסיפות נפח של כל מיני דברים אז היום כן צריך קשרות אבל סתם דבש רגיל הוא טהור דבש טהור לא צריך כשרות כן הסלק עלים הכרתי כן יש לו גם כן צריך לבדוק את ה לבדוק אותו שלא שאין בו תולעים
Speaker A
שלא לא יצא שכרנו בהפסדנו. עכשיו יש הרבה סוגי מאכלים, זה סימן טוב. בספר שלי שנה טובה בפרק יח סידרתי את המאכלים לפי סדר א'ב. כן?
Speaker A
ואז עכשיו נדבר על כל מיני מאכלים שהם ידועים ועל מאכלים שהם לא ידועים. דוגמה הטור כותב בסימן תקפ"ג הוא גורס בגמרא אמר הביא אשת דאמר סימן מילתא. אומרת הגמרא יהיה רגיל אין שלמנחל ברשתה אתרוגה אתרוגה מה זה אתרוגה אתרוג כן כותב הכנסת הגדולה
Speaker A
הכנסת הגדולה בהתחלה רוצה להגיד שיש טעות סופר ב איך קוראים לזה אבל הגאון רבי יוסף בספר יש ספר של ראש יוסף כן ראש יוסף הוא כותב שזה לא טעות סופר מה פתאום יש הוא מביא שמה עוד ראשונים שכתוב שאיך אומרים שהיו נוהגים
Speaker A
לאכול אתרוג בליל ראש השנה הגמרא אומרת במסכת כתובות סמ שאישה שוכלת את רוגים בהריון שלה יש לה בנים שעם ריח טוב כן וגם בשוט בית דוד בסימן שהיא נעיבה שמה הוא מעריך הרבה מאוד הרבה טעמים למה נוהגו לאכול אתרוג מביא אתרוג דבר ראשון
Speaker A
זה נקרא פרי עץ הדר זה הדר שנהיה הדורים במצוות ככה הוא כותב שנהיה הדורים במצוות וגם כן כותב רבי חיים פלג'ו בפרק יב במועד לכל חי גם כן מעריך עוד טעמים הוא כותב היתרו כתוב במדרש ובקרב רב פשה ל יש בו גם
Speaker A
כן ריח וגם כן טעם זה מרמז על אנשים שיש להם גם כן תורה וגם כן מעשים טובים וגם כן כדי להזכיר את מתן תורה שהגמרא אומרת במסכת שבת בדף פח שהתפוח כתפוח בעצה הייר אומר תוספות מה זה תפוח זה האתרוג שהתפוח
Speaker A
קודם כל מוציא את הפרי אחרי זה הוא מוציא את העלים כדי לזכור וגם כן האתרוג הזה הוא דר באילנו הגמרא בראש שנה בדף יא אומרת הוא דר באילנו משנה לשנה דר באילנו משנה לשנה ככה בעזרת השם שנזכה להיות בשנה הזאת
Speaker A
הזאתי פה פה באיך קוראים לזה בארץ הקודש שנחיה בנרש טובה נחייה חיים ארוכים כן וגם כן האתרוג אומרים שהאתרוג מלמז על הגאווה האתרוג זה ראשי תיבות אל תביאיני רגל גאווה גם כן במדרש כתוב גם בגמרא לא כתוב את זה בגמרא בברכות דף הם אבל במדרש כתוב
Speaker A
מביאים את זה שהאתרוג אה שהאדם הראשון אכל מהאתרוג ולכן באכילה של עץ דעתיתא ביום ראש השנה כן ביום בערב ראש השנה זה היה אכילת עץ הדעת אז כדי לתקן את זה לכן נהגו לאכול אתרוג יש על זה עכשיו בירושלים היו
Speaker A
נוהגים לאכול את זה ממש היו נוהגים לאכול את זה ממש ויש איך קוראים לזה בספר ביפ ביפה ללב שמה מביא עדות האם אפשר לברך שחיינו או אי אפשר הגאון דבש בשער בשער המפקדש שעל המפקד שמה הוא כותב שמה שאם אם אפשר לברך על זה
Speaker A
שחיינו אי אפשר לברך על זה שחיינו עכשיו הוא כותב שכן אפשר לברך שחיינו כי הברכה זה על האתרוג אחרי זה היו מברכים שחיינו על המצווה בסדר עכשיו זה לגבי אתרוג מי שנוהג לברך על האתרוג מה מה מברכים על
Speaker A
האתרוג אז אומרים יהיה רצון שנהיה אדורים במצוות ונזכה לחיים טובים וארוכים זה לארוג עכשיו יש לנו דגים יש הרבה מרבותינו הראשונים שמזמן רבותינו שנהגו לאכול דגים לסיבן טוב כיוון שהדגים הם פרים ורבים כן יש בזה כמה וכמה טעמים כמו שכותב המאירי
Speaker A
בחבורו לתשובה גם כן הרשבץ והסדקת יושר גם כן כותב את זה רבי דוד אבודרם רבנו זלמן הגאון מליסה בדרך חיים וגם כן במועד חולחי בסימן יב בשוט מים חיים בסימן רשג מביאים כמה טעמים אחד מהטעמים שמביא רבי דוד
Speaker A
אבודרם בעוד ראשונים מביא את זה מגן אברהם בסימן תקפג כיוון שנזכה ונפרא בין הרבה כדגים זה טעם אחד טעם שני מביא אותו הפרי מגדים בסימן תקפג גם הרשבץ מביא את זה כיוון שהדגים לא שולטת בהם עין הרע עין הרע בתגול הרוב בקרב הארץ או טעם
Speaker A
מה הסיבה זה מביא את זה גם כן בשם המקובלים השלה הקדוש בספר א' המגן ועוד הרבה פוסקים כותבים את זה זה בספר שדי יער הוא מעריך בטעם הזה הרבה מאוד כיוון שהעין של הדג היא תמיד פתוחה היא אף פעם לא
Speaker A
נסגרת זה עינה פקיחה שהקדוש ברוך הוא ישגיח עלינו בעינה פקיחה וגם כן יש יש כאלה שהיו נוהגים לאכול את ה את העין של הדג. כן, בספר קצה המטה על מטה אפרים, שמה הוא כותב בסימן תקפ"ג סע קטן יא, הם היו
Speaker A
אוכלים את העין של הדג והיו אומרים שהשם יאיר איננו בתורתו. כך הוא כותב. ויש עוד טעם שהדגים גדלים במים. זה טעם שכתבתי אני באליכות גדולה בספרי שנה טובה בפרק יח.
Speaker A
הגמרא בסנהדרין בדף סז אומרת שאין כישוף שולט במים. הכישוף לא יכול לשלוט במים. אז אנחנו אוכלים דגים כדי שלא ישלוט עלינו כישוף כן כי גם היום יש כישופים יש אנשים רעים כן גם היום אז עכשיו גם כן צריך לדעת
Speaker A
ראיתי פעם בספר ישן נושן לא זוכר איזה ספר זה נדמה לי לחלת יעקב אם אני לא טוען עכשיו הוא כותב שנהגו לאכול דגים כי יש 13 מכל דרחמי הרי בעשרת ימי תשובה יש 13 מכין דרחמי 13 דגים זה ראשי תיבות יג מכלין
Speaker A
דרחמי כן וגם כן יש עוד עוד טעם שגם הלכתי בו בספרי שנה טובה שכתוב במדרש במדרש רבא בפרשה יט באות ה שמה כתוב שכל הבהמות וכל החיות אכלו מעץ הדעת חוץ מהדגים שהדגים לא אכלו מעץ הדעת לא אכלו מעץ הדעת לכן לכן לכן הם אוכלים
Speaker A
דגים בראש השנה עכשיו יש הרבה שנמנעו מלאכול דגים כמו שמביא רשבץ בגלל שהגמרא אומרת ביומה פג של רבי מאיר בדיק בשמ ודג זה מלשון דאגה ד כן דלשון דאגה כ מביא גם כן ה הגאון חידה במחזיק בלכה בסימן תקפג
Speaker A
רוצה להביא לזה א מקול מתיקוני זוהר כן יש בתיקוני זוהר בדף נג רוצה להגיד שדג זה דאגה אבל כותב רבי חיים פלג'י גם רבי יעקב רקח רבי יעקב רוקח רקח יש לו ספר שנקרא שח שולחן הפנים הוא דוחה את זה אומר זהוא
Speaker A
אומר מה זה דאגה דג דג זה דג ודאגה זה דאגה מה זה לא קשור אחד לשני אבל רבי חיים פלצ'י כותב במועד חולחי כן כיוון שמה שחל בשבת אפשר לאכול עכשיו צריך לדעת שהמרשל היה אוהב לאכול דגים כן יש בכמה מקומות
Speaker A
במרשל שהוא כותב שהוא היה אוהב לאכול דגים זה היה אצלו תענוג גדול לאכול דגים כן טוב זה ככה המרשל היה נוהג רבנו המרשל טוב הכל פנים רבי חיים פלגז'י כותב במועד חול חי בסימן יב באות יט וגם בסימן ברוח
Speaker A
חיים בסימן תקפג שחל בשבת אוכלים דגים בשבת בסדר טוב נעשה על זה פעם שיעור על הדגים בשבת מה יש את הממרה הידועה אוכל דג ביום דג ינצל מדג זה זה ממרה לא כתובה בשום מקום דג האוכלת דג מה
Speaker A
זה האוכלת דג אוכל דג ביום דג דג דוד שלוש בגימטריה זה שבע נצל מדג ראשי תיבות מדינה של גיינה כן טוב אין איזה מקור א מה המקור של זה אין איזה מקור במדרשים לא יודע טוב עכשיו יש הרבה נוהגים אז דחמת
Speaker A
כותב במערכת ראש השנה בסימן ב שהיו נוהגים לאכול זתים ביום ראש השנה כן והיו אומרים יהי רצון כן ש יהיו מזולותינו מסורים בידך ולא בדי בשר בדם צריך להיזהר שהזתים לא יהיו א מרים שלא יהיו מרים עכשיו גם כן מה שהמנהג
Speaker A
שנוהגים לקחת לוקחים קרטי קרטי זה כמו בצל סוג של בצל שנקרא קרטי או קרשינים זה הקרישה מה שיש לנו את הקרישה שיש בידינו סליחה כן זה הקרישה שיש בידינו כמו שכתוב בגמרא בברכות מד ברשי בברכות חות מד וגם כן
Speaker A
בפסחים לט שכרישין זה קרתי כן גם בסוכה לד רש"י מביא את זה וגם בפירוש המשנה הרמב"ם במסכת קעין בפרק א' בהתחלה הוא מביא את זה יש כמה שמביאים את זה ועכשיו בגלל שהוא חריף יש לו חריפות אז כותב א איך קוראים לזה כותב בספר א' המגן
Speaker A
שעדיף למתק אותו עם סוכר חם בן ציון כותב בשוטור לציון מחלק ד' עמוד לו שאם זה חריף בבין בן אדם לא רוצה לאכול את זה בגלל שזה חריף אז זה אין לו כן זה הוא לא הוא לא רוצה לאכול הוא רוצה רק לראות לך ותראה מה
Speaker A
אומרים על זה אומרים שיקרטו אויבנו ושוננו בכל מבקשי רעתנו כותבכ החיים בסימן תקפג גם היפה ללב זה מלמדים מי זה מי זה מי זה אויבנו ושוננו זה המקטרגים שבאים לקטרג אומר הבן איש חי בפרשת ניצבים שיכוון על לקוחות הרע שנבראו מעוונותיו של אדם
Speaker A
כי הם האויבים הגדולים של הבן אדם ודנו מדי כל אויבנו אויבי איש אנשי ביתו כך כותב גם רבי חיים פלג'י במועד החולחי בסימן יב כן עכשיו אומר האלף המגן חס ושלום בן אדם לא התפלל על שונא יהודי גם
Speaker A
אם בן אדם יש לו שונא יהודי יודע מה זה יהיה יעורר עליו קטרוג שהוא לא עושה שלום עם שלו הוא לא עושה שלום עם עם ישראל זה הפוך לכן לא יגיד קרטו אבנו בצוננו נו זה על כוחות הרשע
Speaker A
חזבלה מזבלה כוחות הרשע אלה אם ח שמם ושכלם כן עכשיו פשוט מים חיים בסימן רמג הוא כותב שהיו לוקחים לפת עכשיו לפת בלשון הגמרא זה לפת יש לפת לבן ויש לפת אדום מעריך בזה החכם עובדיה בימים נוראים בעמוד
Speaker A
צז מעריך בזה גם כן הבן איש חי בפרשת חוקת באות יד גם כן מדבר בזה אצל המרוקאים הרבה מרוקאים הם היו נוגעים לאכול לפת לפת ראשי תיבות למה פניך תסתיר בסדר גם כן אצל חמי עליו השלום היו נוהגים לאכול לשון נוהגים
Speaker A
לאכול לשון עכשיו בספר יש ספר שנקרא גנזי יוסף בסימן קלט הוא כותב אין בזה שום מקור לאכול לשון היו אוכלים לשון והיו אומרים את הפרסוף כלי יוצר עלייך לא הצלח כן אבל אני מצאתי בספר מנהג טוב אחד מחכמי איטליה
Speaker A
גם בספר זכרון יהודה ועוד כמה חכמים שב באיטליה היו נוהגים לאכול לשון, היו אומרים את הדבר הזה. עכשיו הרב גם כן נוהגים לאכול כמו שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת תצבה בדף קפג שבן אדם שאכל מצה בליל ראש השנה כן אז הוא זוכה בדין ביום ראש השנה.
Speaker A
אומר רבי חיים פלג'י בספרו חיים לראש וגם כן הבן שלו בספר אברהם זקן בר בראש מערכת בגם בספר סגולות ישראל וכולי וכולי הם מביאים את הדבר הזה שנוהגים לאכול מצה על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש שבזכות אכילת מצה ניצולים מיום ראש
Speaker A
השנה היו נוהגים לאכול מצה בליל ראש השנה בא בשוט אצל אליעזר בחלק יד בסימן סד באות ה אומר הוא טמא על רבי חיים פלג'י אומר אבל מה מאיפה יש לך מקור בזוהר שצריך לאכול מצה? כתוב בזוהר סך הכל שמי שאכל
Speaker A
מצא אכל חמץ הוא ניצול מה מהדין מה אבל מי אמר שצריך לאכול מצה אבל אחר המכילה לא הבנתי ברור שלא יהיה שום צד לרבי חיים פלז'י להגיד שזה הפשט בזוהר ברור אלא הוא אומר שאוכלים מצה בליל ראש השנה כדי לעורר את הזכות של אכילת המצה
Speaker A
שאכלנו זה פשוט שזה ככה כן טוב עכשיו נוהגים לאכול סילקה עכשיו בסילקה עצמו יש בזה כל מיני ויכוח מה זה הסילקה יש כאלה אומרים כן חם עובדיה כותב בחזון עובדיה הימים נוראים שזה התרד יש כאלה שאומרים שזה הסלק עם העלים הרחבים כך כותב בספר
Speaker A
מחזור בדין רבי אברהם חמוי ויש כאלה שאומרים שזה הסלק האדום כן למה סומכים על המגן אברהם שהולכים אחרי לשון לשון בני אדם לשון המדינה כי שמה הוא כותב שאולי הסלק האדום זה לפת בכלל לפי לשון הגמרא כן ואז לא משנה יקח עושה או טרד או סלק
Speaker A
יקח מה שיקח יגיד שיסלקו אבנו צוננו ויכוון לקוחות הדין שמסתינים עכשיו גם כן נוהגים לקחת המאריל כותב המאריל כותב ש העריא רבא מביא שהיו נוהגים לאכול קישויים המעריל היה נוג לאכול קישויים אומר המאריל כיוון שזה מקרר את הגוף שלא יהיה חשש של
Speaker A
קרי כן טוב הוא היה מברך עליו שחיינו גם על הקישויים היום יש קישויים כל השנה אחרי זה מביאים כן קרה קרה זה הדלת כן כמו שכתוב בראש באוריות יבם בנדרים מט הרמבם במסכת כליים בפרק ב' כותב שזה הקרה עכשיו
Speaker A
יש כאלה שאומרים שזה לא הדלת הגדולה הכתומה אלא זה הדלעים הקטנים ככה כותב בספר מרי אליהו כן אבל זה לא כל כך נכון למה יש הרבה רעיות שהקרה זה הדלעת הגדולה כן זה הדעת הגדולה יש כמה ראיות כי הדלעת
Speaker A
הקטנה רשי בחגיגה דף טורא קולל לה דלעת, לא כולל לה קלה, הוא כולל לה בוצינה גם הגמרא אומרת במסכת ברכות נבו, מי שרואה דלויים בחלום סימן שהוא יר שמיים שמה הוא כותב רבנו יוסים גאון שם הוא כותב למה הוא
Speaker A
יר שמיים כיוון שהם גדולים זה הקרע כן טוב וגם כן נוהגים להביא ראש של כבש ראש של כבש זה כבר כתוב בקולבו ובאורחות חיים הטור בסימן תקפג וגם כן התשבץ והחידה דה עוד הרבה מהראשונים לא החידה גם החידה מביא את זה
Speaker A
אבל גם בספר חסידים הוא מביא החידה מביא בשם ספר חסידים שהיו נוהגים להביא ראש של עיל כך כותב שולחן ערוך רבנו זלמן כן ראש של כבש בספר פי עץ חיים כן היו מביאים ראש של כבש והיו נוגעים לבשל את זה עם כל מיני
Speaker A
ממתקים מתוקים כן והיו אומרים יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב ותזכו לנו עקדתו של יצחק אבינו עליו השלום עכשיו אם אין לו בן אדם ראש של עיל אין לו ראש של כבס הביא ראש של משהו אחר יש היו כרבה הרבה המגן אברהם כותב סימן
Speaker A
תקפגם כן העלייה הבא כותב להביא ראש של דג כן וגם הבן איש חי כותב בפרשת ניצבים באות ד'ות א להביא ראש של דג אם אין לו ראש של דג אבל אומר הבן איש חי לא יביא ראש של עז
Speaker A
כן למה לא יביא ראש של עז כיוון שהעז עזות יש לזה עזות יש בזה עזות וגם כן כן משמע בבן איש חי לא להכניס עץ בכלל בכל הסת ימי תשובה בבית כן עכשיו בן אדם שהוא מביא ראש של בהמה אחרת הוא קונה בשר ראש
Speaker A
כן עכשיו הוא לא יכול להגיד הוא זכור לנו אלו של יצחק אבינו מה יעשה אומר בספר אלף המגן יקח קצת בשר כבש עם הראש ואז יגיד את כל הנועלו של יצחק אבינו בסדר עכשיו צריך לדעת כותב רבי חיים פלג'י
Speaker A
במועד חול חי שבן אדם רוצה להיות לראש זה מסוכן מסוכן למה בן אדם שמקבל שררה זה מסוכן מאוד לכן מה צריך להגיד לראש ראשי תיבות לכוון לעשות רצון אבינו שבשמיים לכוון את זה אספר לכם סיפור בילדותי שהגרנו בבית שמש היה לנו שכן שהוא היה
Speaker A
ניצול שואה עוד מוצל מיש עכשיו שהיינו אחרי שהיינו חוזרים מהתלמוד תורה היינו הולכים אצלו אוכלים אתה יודע שלא יהיה בודד ויום אחד אמא שלי שתחן לורך ימים נתנה לי גזר נכנסתי עם הגזר לתוך הבית של השכן אני צול
Speaker A
שואה הוא כולו הזדעזע הוא היה בהלם ממש היה כולו אדום מיד קראתי לאמא שלי קראתי לאנשים מה קרה ואז הוא נרגע אחרי שהוא נרגע אז הוא סיפר שהם הוא היה באושוויץ אז לא היה הם עשו את הסדר של הסימנים לא
Speaker A
היה להם ראש היה ראש של כבש ראש של דג היה ראש של גזר. אז כל פעם שהוא רואה גזר הוא כולו, תראה איך פעם היו מקמים מצוות.
Speaker A
מנהג של ישראל. תראה מה זה. בתוך הגטו, בתוך הגל מוות, בתוך הטופת שמה היו עושים את הדבר הזה. טוב, אחרי זה מביאים רוביה.
Speaker A
רוביה. יש כאלה שאומרים שזה מאפול המצרי, זה השועית, מה שנקרא בשפה הערבית, מה שנקרא לוביה. כן. מה שנקרא לוביה כמו שכותב הרשבץ והירושלמי כ יוסף מעריך בזה יש כאלה שאומרים שזה החילבה ככה רש"י משמע מרשי שזה התליטן התליטן רש"י כותב גם באוליות יב בשבת קט
Speaker A
בכמה מקומות רש"י כותב גם הרבי עובדין ברנולה במסכת כיליים בפרק ב' משנה ה וגם הרמב"ם שהרוביה זה התליטן התליטן זה החילבה כן החליטן זה החילבה אבל אפשר לקחת את ה את ה לפי לשון המדינה כמו הרוביה כן אומרים שירבו זכויותנו תלבבנו אם קוראים
Speaker A
לזה לוביה בלשון ערבית כן וגם כן בדברי רבותינו הראשונים בדברי בית ספר המנהיג בהלכות ראש השנה בסוף סימן א' הכל בו ההורכות חיים הרשב צמורדכי והיום לא נוהגים לעשות את זה הרבה כותבים לאכול ראה היו נוהגים לאכול ראה עם דבש כן ככה גם כן
Speaker A
כותב בספר ברית כהונה במערכת רש באות יב וגם בספר בשמים ראש היו נוהגים לאכול ראה כן גם בספר יש ספר שנקרא מנהג אבותינו כותב שמנהג לוב אה מנהג לוב מנהג מנהגי לובחלת אבותינו שם הוא כותב גם כן היו גם כן ה יש
Speaker A
חלק מהמרוקאים גם כן נראה לי שהיו נוגעים לאכול ראה והם מבקשים מהשם יתברך שיהיה השנה הבאה קלה לא תהיה אומר רבי חיים פלג'י בספר מדחי בסימן יב כה שלא תהיה כמשגע כבד. עוד יש כאלה שאומרים רמז לזה, ככה מביאים רמז לזה. בספר עבדך יעקב הוא
Speaker A
כותב ראה אותיות ירה. כן גם כן אותיות אריה. סימן טוב שבן אדם יהיה יהיה לו ירה יתגבר.
Speaker A
ויש כאלה שאומרים הולכים את הרייה ואומרים ראנה בעונינו מהל גאולנו י רצום מפניך שתעיר איננו במעור תולתך א לכוון כי הראיה ראה אותיות ראייה נהיה קלים כנשם עכשיו דברי רבותינו מובא שנהגו לאכול רימון ככה מביא באוצר הגאונים בשם הלוואי גאון בשוט
Speaker A
הגאונים בחלק ג בחמד גנולז בסימן קסו שמה כותבים גם בבודרם וכולי וכולי שצריך להביא רימון מון?
Speaker A
ועכשיו בדברי יציב הוא כותב בסימן רנב שכל מה שהיו צריכים להביא רימון זה בגלל שהוא לא ן להם את הרוביה כי הרוביה זה גם כן זכויותנו אבל זה מהבית יוסף לא משמע ככה כי בית יוסף גם כן כותב להביא רימון וגם
Speaker A
כן להביא רוביה כן זה בזה גם כן פה מברכים שמה אלבו זכויותנו יש הרבה זכויות לבן אדם זכויות ופה מבקשים שנהיה מלאים מצוות קרימון בסדר עכשיו הגם שאין לנו עכשיו בית המקדש עכשיו בזמן שבית המקדש היה קיים יש לנו 613
Speaker A
מצוות אין לנו בית המקדש בכל אופן אומר הבן איש חי בבן איש חייל בדרוש ג' כיוון שבן אדם אה לומד את ההלכות האלה הוא נשנה מה פנים שפתנו זה כמו שאנחנו מקיימים את המצוות עכשיו המלבים כותב בהרבה מקומות בשיר השירים בכל
Speaker A
מקום שכתוב רימון כפלך רימון רקתך גם החתם סופר בדרשות שלו הוא כותב בעמוד רט כותב שיש 613 גרעינים ככה הוא כותב 613 גרעינים גם הבן איש חי כותב בספר יוסף חי בפתיחה הרביעית בעמוד כא כותב שיש יש 613 גרעינים
Speaker A
כן עכשיו אה זה פלא רבי מלובביץ' בספר השיחות שלו בשנת תשנ כן לא זוכר איזה חלק אבל בעמוד 280 81 תתחיל תתחיל לחפש חלק א' אולי זה חלק א' כן עכשיו הוא מביא בשם המלבים שיש רמח יעני 200 א 280 248
Speaker A
גרעינים בשם המלבים זה קצת פלא כי במלבים כתוב שיש ב 613 עכשיו אני בעוונותיי הרבים מספר לכם שפתחתי רימונים לבדוק אם יש 613 שהייתי בחור צעיר כן הוא לא מכפר עוון על הביטול תורה פתחתי רימונים, ראיתי שאין שמדו 13. יש
Speaker A
רימונים שיש במ יש 250 תלוי אחד בשני. כן? עכשיו חשבתי לטלץ את זה כמה שהגמרא אומרת במסכת סותטה, בסוף סותטה שאחרי חורבן בית המקדש הפירות השתנו. טוב, שמה זה הטעם, אבל יכול להיות שגם הצולה של הפירות תשתנו. יכול להיות עכשיו אני אגיד לכם
Speaker A
איזה משהו פלא גדול. כותב בספר שבט מוסר בפרק יא באות מב אומר ברימון יש כמו כתר כזה עכשיו בכתר הזה הוא אומר אם הכתר זוגי זאת אומרת אם יש בו שפיצים כאלה זוגי סימן שגם בתוך הרימון יש יש כמות של גלגירים
Speaker A
זוגי ועכשיו הוא טוען שמה בשבט מוסר כל עץ שמוציא זוגי תמיד הוא יוציא פלות זוגי זאת אומרת לא ייתכן שבעץ אחד יצא רימון זוגי ואי זוגי ותמיד הקטרים זה יהיה אי זוגי אני ספקתי לפי זה מהדין יש לי עכשיו שתי עצר רימון ואחד עורלה
Speaker A
ואחד לא עורלה ואני כתבתי משניהם התערבבו לי הפירות אני לא יודע אני יכול לסמוך על הסימן הזה אני אקח אני אקטוף [צחוק] עוד פרי מהעץ העורלה ואני אבדוק אם זה אם זה אי זוגי אז גם הפרי שיש לי פה זה אי זוגי
Speaker A
צריך לפלפל בזה טוב עכשיו הפרי חדש שואל הרי מ שנהיה מלים כמצות כרימון הגמרא אומרת בסוף מסכת חגיגה שמי נקרא מלג מצות כרימון פושע ישראל אז אומר הכוונה אומר הכוונה רבי פחדש הכוונה שכל זה פושע ישראל כל החיים שלו הוא מתמלא מצוות כרימון
Speaker A
אנחנו רוצים בשנה אחת להתמלות כמצוות כרימון כן ועל כן לכן אנחנו אומרים שאומרים שנהיה מלאים מצוות כרימון כן מלאים מצוות כרימון יש כאלה שאומרים שנתרבק כמצוות כרימון יש כל מיני נוסחות הנוסח של הבן איש חי זה שנה מלאים מצוות כרימון עכשיו אחרי זה
Speaker A
לוקחים תמר זה גם זה מובא בגמרא יבסכת זה מסכת קליטות גם הטור בשולחן ערוך נוהגים לקחת תמר שיתמו אויבנו ושוננו בכל מבקשה דעתנו כן יש זה הנוסח של הבן איש חי יש כאלה נוסחאות כן בנוסח של השולחן ערוך מה שמודפס אצלנו
Speaker A
כתוב איתם הוא אויבי השם אני פשוט שזה בגלל הצנזורה כי יש בדפוס בנציה משנת שכה ממש אחרי הוצאת הדפוס כתוב תמונו בשוננו גם גם כן במונטובא בדפוס מונטובא בשנת תפגן כתוב תמיבנו בשוננו יש כמה זה כנראה בגלל הצנזור הם פחדו כתוב
Speaker A
איתם אויבי השם כן אבל לכן אנחנו אומרים איתם אויבנו בצוננו ואנחנו אומרים מה זה תמ תמר תמר זה תמרי תם זאת אומרת שהמרירות תמלה נגמרה אין מרירות יש שמחה יש כאלה שמרמזים למה אוכלים את זה דווקא ביום ראש
Speaker A
השנה כיוון שתמר ראשי תיבות משפטיך תאום רבה המנהג החביב ועתיק על כל עם ישראל זה כבר כתוב אותו בראשונים בספר האגודה בסוף מסכת ראש השנה וגם כן בעוד הרבה ראשונים רבי אברהם בן עזרא גם כן מביא את זה שגם
Speaker A
גם כן נוהגים לאכול תפוחים שמה לא כתוב בדבש כן נוהגו לאכול תפוח אבל זה הטור כותב את זה שלגו לאכול את זהש וגם המעריל כותב את זה שנהגו לאכול את זה בדבש עכשיו למה דווקא תפוח למה לא פרי אחר אז יש כאלה שאומרים
Speaker A
שעל פי הקבלה כך כותב הכנן זה א ככה כותבים כמה פוסקים שעל פי הקבלה זה מלמז על חקל תפוחים קדישים ככה כותב בפרי עץ חיים כן או יש כאלה שאומרים הביאור הגרה כותב בסימן תקפג שכתוב שמה כתוב אצל יעקב אבינו
Speaker A
ויאמר ראה ריח בני כריח השדה שהוא אומר הביאול הגרה שזה הברכות שבילך יצחק את יעקב זה היה בליל ראש השנה אבל זה פלא גדול שם הוא מביא את זה בשם התרגום אומר כתוב בתרגום שעכשיו אני חיפשתי בכל התרגומים גם תרגום ירושלמי תרגום יונתן
Speaker A
ותרגום אונקלוס ואין את זה אחרי זה ראיתי בספר תורה תמימה הוא כותב שיש טעות סופר כך הוא כותב במקום תרגום מתרגמינן דרשינן עכשיו עוד דבר שאני לא מבין הרי יש הרבה מקומות גם בפרקד רבי אליעזר בפרק לב תרגום
Speaker A
יונתן גם כן בפרשת תולדות שמה כן שמה כתוב שזה היה בליל פסח לא בליל ראש השנה ראיתי אחרי זה בזוהר שבזוהר יש בזה יש בזה דעות יש בזה דעות הזוהר בפשות ש תמון בדף צט שמה הוא כותב או שזה היה בליל ראש השנה או
Speaker A
בליל כיפור או בליל פסח הברכות האלה פלא פלאות טוב עכשיו גם כן מביאים הרבנו יוסף חיים כותב שבתפוח יש בו שלושה דרגות יש בו גם הנאה מהמראה גם מהריח גם מהעוכ מהטעם זה שלושה חלקים בחיים בנים חיים טובים וגם כן פנסה טובה וגם כן התפוח
Speaker A
בספר מרפי הבוס הוא כותב שהוא מרפא לכן אומרים תאכל תפוח יתן לרופא לנוח כן אז לכן איך אומרים אחד מהדברים הבן איש חי כותב על פי הזוהר הקדוש בפרשת שמיני בדף מ הזוהר הקדוש רפדוני בתפוחים שבן אדם שתרה
Speaker A
הרבה יין על ידי שהוא אוכל תפוח זה יוצא ממנו היין היין זה הגבורות הגבורות כן [נחירות בוז] עכשיו יש כאלה שאומרים שעדיף לסימן טוב לאכול לא תפוח אדום עכשיו במחזור ויטרי כתוב שבני צרפת בסימן שכג היו נוגים לאכול תפוחים אדומים ככה בגם כן
Speaker A
בפרובנץ הוא כותב היו נוגעים לאכול ענבים כן עכשיו יש הרבה מאירים על זה שזה התפדום זה דין כתוב ברמבן ב תסתכלו ברמבן בתחילת פרשת חוקת הוא מעריך על זה הרבה גם רבנו הארי בשער המצוות בפרשת חוקת שמה על
Speaker A
הפרה האדומה למה אדום זה דין יש בזה אליכות גדולה וגם כן כן עשו היה אדמוני אדון זה דין וספר וימהל אברהם במערכת ד' באות שכא רבי אברהם פלצ'י מעליך בזה בדבר הזה הרבה מאוד בספר פולים שמח הלילחנו בזה
Speaker A
הרבה מאוד לכן יש כאלה שלא נוהגים להביא תפוח אדום יש לך תפוח אדום תקלף אותו או תביא תפוח ירוק שזה מסמל על העניין הזה של התפארת תפארת קו ירוק מחדש חודשים עכשיו בהתור כותב להטביל את זה בדבש. ככה גם
Speaker A
הדרכי משה, המטה משה, העלייה רבא, הגאון חידה וגם בחמדת ימים הוא כותב שהדבש זה ממתק את התפוח. כי התפוח זה המלכות, זה ממתק את התפוח. אבל היפה ללב מעיר כתוב בתיקוני זוהר בתיקון טז מפורש גם הרמק בברדס חרימונים הוא כותב את זה בשער כג
Speaker A
פרק ד' שדבש זה דין. דבש זה דין. וככה גם רבי חיים פלצ'י כותב להימנע מאכילת דבש כן גם הבן איש חי ככה כותב שזה איך אומרים נמנע יש בספר א ספר קהילות קהילת יעקב לבעל מנוע לבעל א לבעל מנוע רואים במערכת
Speaker A
דבש שמה הוא כותב שדבש זה כמניין אי פעמים הוויה ואי פעמים שם א' ג לא כן ו זה בזה זה בסוד אי חסדים ובסוד אי גבורות שיש לו את שני הצדדים כן ודבש זה ראשי תיבות אה שכולל בית דברים
Topics:ראש השנהסדר הסימניםהרב אברהם מימוןמנהגיםברכותסגולותשמחהכעסשחיינונטילת ידיים











