פרק 442 בסדרת עושים היסטוריה על מלחמת העצמאות, חלק א', המתמקד בהצהרת בלפור, המנדט הבריטי, והמאבקים בין יהודים לערבים בארץ ישראל.
Key Takeaways
- הצהרת בלפור הייתה נקודת מפנה במאבק להקמת מדינת ישראל אך יצרה מתחים עם האוכלוסייה הערבית.
- בריטניה ניהלה מדיניות מורכבת שכללה תמיכה בציונות לצד מגבלות ומאמצים לשמור על שקט במנדט.
- התפתחות הלאומיות הערבית בארץ ישראל הייתה תהליך מאוחר שהושפע מהתמורות במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה.
- המאבק בין יהודים לערבים כלל אלמנטים דתיים, פוליטיים וכלכליים שהקשו על פתרון הסכסוך.
- המצב הכלכלי והחברתי בארץ ישראל בשנות ה-20 השפיע משמעותית על קצב ועל היקף העלייה היהודית.
What the video covers
- הצהרת בלפור מ-1917 הייתה הישג דיפלומטי מרכזי לתנועה הציונית, שהבטיחה תמיכה בריטית בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
- הצהרת בלפור נבעה משיקולים דיפלומטיים, דתיים ואסטרטגיים של בריטניה, כולל שמירת שליטה בתעלת סואץ והשפעה על דעת הקהל העולמית.
- התגובה היהודית להצהרה הייתה אקסטטית, בעוד שהאוכלוסייה הערבית בארץ ישראל חששה מהשלכות העלייה היהודית ורכישת הקרקעות.
- הבריטים הטילו מגבלות על העלייה היהודית באמצעות הספר הלבן של צ'רצ'יל ב-1922, אך השפעתו הייתה מוגבלת בשל התנגדות פנימית בציונות.
- החברה הערבית החלה לפתח לאומיות ערבית בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם תנועת הפן-ערבית ונסיונות להקים מדינה ערבית מאוחדת.
- הוועד הפועל הערבי הוקם ב-1920 להוביל מאבק לאומי בדרכי שלום נגד העלייה היהודית ומדיניות המנדט הבריטי.
- מופתי ירושלים, אמין אל חוסייני, ניצל את מעמדו להחריף את המאבק הערבי ולהוסיף מימד דתי לסכסוך.
- הבריטים ניסו לאזן בין האינטרסים היהודיים והערביים אך נתקלו בקשיים גדולים שהובילו להסלמה במאבק.
- המצב הכלכלי הקשה בארץ ישראל בשנות ה-20 הגבילה את היקף העלייה היהודית והקשתה על התיישבות.
- הסכסוך בין יהודים לערבים בארץ ישראל היה חלק ממאבקים גיאופוליטיים רחבים במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
שלום וברוכים הבאים לאוסים היסטוריה פרק 442 מלחמת העצמאות חלק א. רשת עושים היסטוריה. רשת עושים היסטוריה. רשת עושים [מחיאות כפיים]. היסטוריה עושים היסטוריה עם רן לוי. [מוזיקה] ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. המשפט הקצר הזה שהופיע במכתב ששלח שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס לפור ב-1917 לחבר פרלמנט בריטי צ יהודי נחשב לאחד ההישגים המזהירים של התנועה הציונית שייסד בנימין זאב הרצל. בפעם הראשונה הסכימה מעצמה עולמית לפרוס את חסותה על שאיפותיו הלאומיות של העם היהודי. הצהרת
Speaker A
בפו כפי שמכונה המכתב הזה הייתה תוצאה של פעילות דיפלומטית אינטנסיבית מצידם של חיים ויצמן ונחום סוקולוב, שני פעילים ציוניים מרכזיים. מקובל להניח שהבריטים נענו לבקשה הציונית מתוך הכרת תודה על תרומתו של ויצמן למאמץ המלחמתי הבריטי בימי מלחמת העולם הראשונה. ויצמן
Speaker A
ביוכימאי בהכשרתו פיתח שיטה חדשנית לייצור אצטון שהיה מרכיב חיוני ביצור חומרי נפץ. בנוסף, הלורד בלפור וגם ראש הממשלה הבריטי דיוויד לויי ג'ורג' היו נוצרים מאמינים, והם תמכו בחזרתם של היהודים לארץ הקודש מטעמים דתיים. ולבסוף, כפי שמסביר לנו ההיסטוריון יואב גלבר, פרופסור אמריטוס
Speaker A
באוניברסיטת חיפה, היו גם לא מעט שיקולים אסטרטגיים ופרקטיים יותר שהיו מעורבים בהצהרה הזו. את הצהרת בלפור נתנה הממשלה, השיקולים שלה היו או אסטרטגים גלובליים בפר לתעלת סוץ. אחרי שהטורקים תקפו פעמיים את התעלה במלחמת העולם הראשונה שיהיה חייץ אם אנחנו נשב בארץ
Speaker A
ישראל תעלת סץ בטוחה. זה שיקול אסטרטגי. היה שיקול פוליטי מדיני. הם מה שוצמן הצליח לשכנע הרבה אנגלים זה שהיהודים חזקים בעיקר באמריקה וברוסיה, זה שתי הקהילות היהודיות הגדולות של אז, והוא יוכל דרך היהודים וההשפעה שלהם על ד
Speaker A
דעת הקהל למשוך את אמריקה למלחמה ולמנוע מרוסיה שכבר התנדנדה לפרוש מהמלחמה. ואז צריך לתת משהו שילהיב את היהודים. כפי שאפשר לצפות, התגובות בעולם היהודי חזתה של ממשלת בריטניה היו אקסטטיות. חגיגות פרצו בתפוצות השונות, והיו מי שישוו את ההצהרה הזו להכרזת קורש, זו
Speaker A
שאפשרה את חזרתם של היהודים מגלות בבל, את הקמתו של בית המקדש השני. מי שהיו הרבה פחות מרוצים מהצהרה היו כמובן ערביי ארץ ישראל. אומנם בשלב הזה האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל הייתה גדולה בהרבה מהישוב היהודי, כ-600 אלף ערבים לעומת
Speaker A
כ-60 אלף יהודים בלבד, אבל הטפטוף הבלתי פוסק של עלייה יהודית ובעיקר רכישת הקרקעות לשם הקמת ישובים גרמו לרבים בחברה הערבית לחשוש שהעולים היהודים מנשלים בהדרגה את הכפרים הערבים מאדמותיהם. החשש הזה גבר אפילו עוד יותר בעקבות החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בתום
Speaker A
מלחמת העולם הראשונה, שכן אחת ממטרותיו המוצהרות של המנדט כפי שהופיע באמנה הרשמית שלו הייתה יצירתם של תנאים שיאפשרו את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. [מוזיקה] ואם זה לא היה מספיק, הנציב העליון הראשון סר הרברט סמואל שהיה ממונה מטעם ממשלת
Speaker A
בריטניה על ניהול המנדט היה בעצמו יהודי ותומך ברעיון הציוני. שהוא מגיע עד זה כאילו הנה הבריטים הולכים לשים נציב יהודי על ארץ ישראל. זה עוד מגביר את התסיסה. בתחילה התגובה הערבית הייתה מתונה יחסית. הפגנות ושביתות בימי השנה לציון הכרזת בלפור
Speaker A
שבהן דרשו המוחים מממשלת המנדט להגביל את היקף העלייה היהודית לארץ ישראל. ואז כבר מתחילות מאומות ינות והאנגלים מתחילים להבין שיש כאן בעיה. הם עוד מנסים לפתור אותה בקטן והם מזמינים את ויצמן ואנשיו לקבה למפגש עם האמיר פייסל בנו של השריף
Speaker A
ששומר על המקומות הקדושים במכה ומדינה שיגיעו להבנה. הם נפגשים, הבריטים כמובן מארגנים את זה, והם מסכמים להיפגש שוב בועידת השלום ולנסות להגיע שם להסכם פורמלי ממשי. ויצמן ו יסל אכן הגיעו להסכם, אבל מסיבות מדיניות שונות הוא לא יצא אל
Speaker A
הפועל. חוסר השקט ברחוב הערבי הלך וגבר עד שהגיע לשיאו ב-1921 במה שמכונים מאורעות טרפה, סדרה של פראות ותקיפות כנגד הישוב היהודי שבהם נרצחו 47 יהודים וכ-10 נפצעו. בשלב הזה הבריטים התחילו להבין לאיזו צרה הם הכניסו את עצמם. נתקלתי בזה
Speaker A
דוח שכותב צינ מודיעין במפקדת הממשל הצבאי של ארץ ישראל בירושלים למשרד המלחמה בלונדון, והוא מתאר את המצב ואת השמועות ואת החתרנות, לחשים ולחי רוח. ובסוף המשפט המסכם כותב להם גנטלמן, "We got our mixed up in another." הם מבינים עיצומה של עיצומו של המרד העירי
Speaker A
ומלחמת העצמאות של אירלנד החופשית. חשוב להבין שכבר בימים שלפני הצהרת בלפור היו חילוקי דעות במסדרונות השלטון בלונדון לגבי התמיכה ברעיון של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. היו לא מעט פוליטיקאים בריטים שהיו את הצד הערבי בסכסוך, ובנוסף לבריטניה היו לא מעט
Speaker A
אינטרסים כלכליים גיאופוליטיים בעולם הערבי והמוסלמי. ומעל הכל לממשלת המנדט בארץ ישראל היה אינטרס אחד מובהק לשמור על השקט. אף אחד לא רצה לראות חיילים בריטים נהרגים ונפצעים במסגרת סכסוך שבריטניה לא היה שום קשר אליו. התוצאה הייתה מסמך שהגיש
Speaker A
ב-1922 ווינסטון צ'רצ'יל שהיה שר המושבות אז בממשלה הבריטית לפרלמנט הבריטי, ובו החלטה להגביל את היקף העלייה היהודית לארץ ישראל. מסמך רשמי שכזה קרוי באנגלית White Paper, מונח שתורגם לעברית כספר לבן. הספר הלבן של צ'רצ'יל כפי שאפשר לנחש לא התקבל בשמחה
Speaker A
גדולה בישוב היהודי ובתנועה הציונית בכלל, אבל במישור המעשי ההשפעה שלו על היקף העלייה היהודית לארץ הייתה קטנה יחסית. הסיבה לכך עשויה להפתיע אתכם. עיקר ההתנגדות לעלייה לארץ ישראל הייתה דווקא מצד הנהגת הציונית עצמה. עכשיו זה לא ביום אחד, זה תהליך שהתחיל בעיקר ב-1918 ונמשך
Speaker A
ב-1919 ועורר בהנהגה הציונית חרדה עצומה באמת. למה? למה? כי זאת ארץ שעכשיו נגמרה במלחמה שהייתה שדה קרב, שהיא הרוסה ומדוד חרי שלטון טורקים צבאי של ג'מאל פשה וכולי. שכן לא הייתה ארץ פורחת וגדולה. היא ארץ שפולטת הגירה. היא לא הייתה ארץ שעל
Speaker A
פי נתוני הטבעיים קולטת הגירה. אפילו בני העלייה הראשונה הגרו במספרים לא, לא, לא קטנים. מי שרצה ללמוד לא היה לו איפה ללמוד בארץ. מי שרצה לעשות עסקים פה לא היה פה מרחב. אז יבואו עשרות אלפי אנשים לא ימצאו פה עבודה כי אין עבודה.
Speaker A
כסף אין להם, השקעות אין לתנועה הציונית, אין כסף. כשויצמן אמר העם היהודי היקע הוא לא התכוון לאנשים, הוא התכוון למיליונרים שיתנו כסף מה שחשוב. ואז הפחד היה שאנשים יבואו, ישברו, יתאכזבו, יחזרו לארצות המוצא, יוציאו את דיבת הארץ רעה, וכשה
Speaker A
נסיבות תנאים כבר לא ירצו לבוא לארץ. באמצע שנות ה-20 בפרט פקד את ארץ ישראל משבר כלכלי חריף, תוצאה של ירידת היקף התרומות שהגיעו מיהדות התפוצות, שבעקבותיו עסקים רבים פשטו את הרגל, והבטלה הגיעה לכדי שליש מכוח העבודה הכללי של הישוב היהודי. במצב
Speaker A
כזה היקף העלייה לארץ ישראל היה מטבע הדברים בלו הכי נמוך. כך שאיש לא היה מוטרד מההגבלות הבריטיות. אבל למרות הנכונות הבריטית להגביל את היקף העלייה היהודית, ההתנגדות הערבית לא רק שלא שכחה אלא אפילו הלכה וגברה. באותו האופן שבו התנועה הציונית
Speaker A
הייתה התפתחות מאוחרת יחסית בדברי ימי היהדות, כך גם לערביי ארץ ישראל לא היו במקור שאיפות לאומיות משל עצמם. פרופסור יואב גלברט כי צריך להבין המרחב הזה זה מרחב שאף פעם לא היו בו מדינות לאום או עמים בכלל. תמיד
Speaker A
היו אימפריות האוטומנית והממלכה והקליפות לפניה, והביזנטית והרומית והבת והשור וכולי וכולי, אבל מתחת לאימפריה לא היו עמים, היו שבטים, היו עדות דתיות אתניות, וכולם מתחרים בכולם. שאיפות לאומיות ראשוניות החלו להופיע בחברה הערבית בעיקר בימים של לאחר מלחמת העולם הראשונה, וגם אז הן עדיין לא
Speaker A
היו מופנות כלפי ארץ ישראל או פלסטינה, אלא היו מוכוונות לעולם הערבי כולו במה שכונתה התנועה הפן ערבית. הפן ערביות קראה לאיחוד של כל העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון לשם יצירת לאום ערבי יחיד. וסיה היה בהקמתה של הממלכה הערבית של סוריה במרץ
Speaker A
1920 שמייסד כיבו שתשלוט על כל השטח שבו נמצאות היום סוריה, ירדן, לבנון וישראל, ותאגיד פני כל העדות והשבטים הערביים. לרוע מזלם של תומכי הפן ערביות שאיפותיהם התנגשו ישירות עם האינטרסים הבריטים והצרפתים במזרח התיכון. בתוך חודשים ספורים פלשו כוחות הצבא הצרפתי לשטחי הממלכה
Speaker A
סורית החדשה ופירקו אותה. כישלונה של תנועת הפן ערביות חיסל הלכה למעשה את תקוותיהם של הערבים להקים מדינה אחת גדולה על כל שטח המזרח התיכון. האידיאולוגיה הזו תחזור לקדמת הבמה מספר עשורים לאחר מכן באמצע המאה ה-20, אבל בינתיים בשנות ה-20 היא פינתה את מקומה
Speaker A
ללאומיות אזורית ומצומצמת יותר. כך קרה ש ב-1920 הוא קם חיפה הועד הפועל הערבי שהצג את ערביי ארץ ישראל מול שלטונות המנדט והוביל את המאבק להקמתה של מדינה ערבית עצמאית מערבית לירדן. מאבק שנוהל רובו ככולו בדרכי שלום וללא אלימות, שכן חברי
Speaker A
הוועד ביקשו לשמור על יחסים טובים עם ממשלת המנדט ולהציג את התנועה הלאומית הפלסטינאית בפני שאר העולם באור חיובי. אבל לא כולם האמינו במאבק. עזר זרחי שלב אמין אל חוסייני היה פעיל בולט במאבק נגד הציונות עוד בתקופת השלטון העותמני
Speaker A
ובהמשך תחת שלטון המנדט. למרות שבשלב מסוים אל חוסייני נידון על ידי הבריטים למאסר ממושך בגלל השתתפותו בהפגנה אלימה, הבריטים בכל זאת תמכו במינוי שלו לתפקיד יוקרתי מאוד של המופתי של ירושלים, האחראי על המקומות הקדושים לאסלאם. הבריטים כנראה שמיכת תשכנע את חוסייני למתן את
Speaker A
דעותיו ולסייע להם לשמור על השקט בעיר, אבל בפועל תראו מופתעים, חוסייני ניצל את השפעתו כדי לשפוך עוד שמן למדורה בדמות הזרקה של מימד דתי לסכסוך, כמו למשל להאשים את היהודים שהם מתכוונים להשתלט על הר הבית ולהקים שם את בית המקדש
Speaker A
[מוזיקה] השלישי בשלהי שנות ה-20 עם הששות מהמשבר הכלכלי החלה גם העלייה היהודית לארץ לשוב ו.
Speaker A
[מוזיקה] השלישי בשלהי שנות ה-20 עם ה ששות מהמשבר הכלכלי החלה גם העלייה היהודית לארץ לשוב ולהתחזק ויחד איתה גם חששם של הערבים מפני ראו המאזן הדמוגרפי הקיים ההסתה מצד המופתי ואנשי דת נוספים דלקה את הפחדים האלה עוד יותר עד להתפרצות בלתי נמנעת
Speaker A
מאורעות טרפת באוגוסט 1929 בהן הותקפו שכונות ויישובים יהודיים רבים בכל רחבי הארץ ונרצחו לא פחות מ1 33 יהודים מהם 67 בחברון לבדה מאורעות טרפת וו נקודת מפנה בדברי ימי הסכסוך בארץ ישראל ועדת חקירה מיוחדת שמינתה הממשלה הבריטית הגיעה
Speaker A
למסקנה שהגורם המרכזי לפרעות היה חששם של הערבים מפני השתלטות יהודית על שטחי ארץ ישראל המסקנה הזו הובילה לספר לבן שני שפורסם ב-1930 ומוכר שם הספר הלבן של פאספילד על שמו של שר המושבות הבריטי באותה התקופה בספר הזה הולו הגבלות
Speaker A
מחמירות עוד יותר על העלייה ועל רכש הקרקעות על ידי יהודים אומנם המגבלות הללו בוטלו בתוך זמן קצר בעקבות מחאותיהם של ראשי התנועה הציונית בבריטניה חיים וייצמן אפילו התפטר מתפקידו כיושב ראש ההסתדרות הציונית אבל המאורעות הקשים חיזקו את התחושה אצל הבריטים שהמשך העלייה יהודית
Speaker A
ורכש הקרקעות הם גורם משמעותי בהכרת הסכסוך זאת ועוד המאורעות האיצו מאוד את המגמה של ניתוק כשרי המסחר והעבודה בין היהודים והערבים בארץ ישראל ולבסוף הם גם הובילו לשינוי תפיסתי עמוק אצל מי שעתיד להיות האדם החשוב והמשפיע ביותר בתולדות
Speaker A
המאבק להקמתה של מדינת ישראל דוד יוסף גרין נולד ב-1886 בעיירה פלונסק שבפולין בגיל 14 דווק בו החיידק הציוני ויחד עם מספר חברים נוספים הוא הקים אגודה שהכשירה את חבריה לקראת עליה לארץ ישראל ב-1906 הוא עלה בעצמו ארצה ובן עבודה בפרדסים של פתח
Speaker A
תקווה ו שמירה על השדות של סג'רה הוא שימש גם כאחד מראשיה של מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל מפלגה ציונית סוציאליסטית על המאמרים שהוא כתב בעיתון המפלגה הוא חתם בשם העברי שבחר לעצמו בן גוריון כפעיל ציוני דוד בן גוריון החזיק בתפיסות
Speaker A
פרגמטיות למדי בארץ ישראל שלטה באותה התקופה האימפריה העותמנית ובן גוריון האמין שכדי לקדם את ההתיישבות היהודית על היהודים להתעצמות המסגרות החוקיות והפוליטיות שלה לשם כך הוא למד טורקית ונסע לאיסטנבול כדי ללמוד משפטים אבל הלימודים הופסקו בתוך זמן קצר בשל פוץ מלחמת העולם הראשונה
Speaker A
כשכוש הבריטים את ארץ ישראל נקת בן גוריון באותה גישה פרגמטית גם כלפיהם הוא פעל לשם הקמתם של גדודים עבריים בצבע הוד מלכותו התגייס בעצמו ו לאחד הגדודים האלה ושרט בו כחצי שנה עם תום מלחמת העולם הראשונה חזר בן גוריון לפעילות פוליטית נמרצת הוא היה
Speaker A
ממקימי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ב-1921 נבחר למזכיר הכללי שלה תפקיד שאותו מילא במשך 15 [מוזיקה] שנים התפיסות הסוציאליסטיות של בן גוריון השפיעו גם על התפיסות המדיניות שלו כמו רבים מחבריו בתנועה בן גוריון לא הכיר בקיומה של תנועה לאומית פלסטינאי הוא חשב
Speaker A
שהשנאה וההתנגדות לתנועה הציונית מגיעים מכיוונם של בעלי ההון הערבים האפנדי וכהני הדת המוסלמים והם אלה שמרעילים את מוחותיהם של הפועלים הערבים הפלחים נגד היהודים בן גוריון האמין באמת ובמים שהפועלים העבריים והערבים יכולים לשלב ידיים ולעבוד יחד לשם הקמתה של תנועת שחור
Speaker A
ודחייה של כל עמי המזרח התיכון מעין אוטופיה של פועלים שבה האחווה והריאות יגברו על הסינה והפחד כך למשל אמר בן גוריון בנאום שהוא נסע בפני מועצת פועלי הרכבת ב-1924 ציתות זה לא מקרה שעל דבר האחווה והאחדות מדברים רק בפגישות פועלים בין
Speaker A
בעלי הרכוש והמסחר יש תחרות וקנאה בין הפועלים יש אחדות גם בהתקשרויות נשאר הפועל הערבי בן לעמו הערבי כמו שהפועל העברי נשאר בן נאמן לעמו העברי אנו רוצים בברית של פועלים ערבים בני עם ערבי חופשי הפועלים היהודים המאוגדים בהסתדרות הכללית
Speaker A
מושיטים את ידם לפועלים הערבים ונכונים להת שר בברית של אחווה אמת ושוויון סוף [מוזיקה] ציתות אבל מאורעות טרפת והרצח אות שטופת השנאה שבה התנפלו הפורעים הערבים על הישוב היהודי הביאו את בן גוריון לזנוח את התפיסות הנאיביות האלה הוא קיבל את קיומה
Speaker A
של תנועה לאומית ערבית והחלום על שותפות סוציאליסטית בין פועלי שני העמים פינה את מקומו למחשבות על חלוקה של ארץ ישראל לקנטוציני תהיה אוטונומיה תרבותית ואזרחית ושתיהן תשונה למרותה של ממשלה פדרלית משותפת בנושאים של חוץ וביטחון ובכל זאת בן גוריון נותר פרגמטי
Speaker A
במרוצת שנות ה-30 הוא נפגש עם מספר מנהיגים ערביים בינהם נציגים של מפלגת על איסתיקלל או או בעברית מפלגת העצמאות שהייתה אחת המתנגדות התקיפות לממשלת המנדט ולתנועה הציונית כדי לדון אמם על פתרונות אפשריים לסכסוך ואז הוא מתחיל את סדרת הפגיש הוא
Speaker A
מנסה להיפגש עם מנהיגים ערבים אף אחד לא מוכן להיפגש איתו חו ממוס עלמי שהיה פקיד בכיר בממשלת המנדט ו מהשיחות ביניהם בן גוריון מבין שעם הפלסטינים אי אפשר להגיע להסכמה אפשר להגיע אולי עם העולם שמסביב אבל לא עם
Speaker A
הפלסטינים ואז המדיניות הציונית מחפשת כל מיני אלטרנטיבות בעיקר במהלך המרד הערבי ברית מיות זאת אומרת אנחנו הדרוזים המרונים הקורדים האלים הבדואים כולנו נגד הרוב הסוני נהיה גוש אחד ונצליח להשיג משהו זה לא עבד כי המיעוטים האלה היו מסוכסכים אחד
Speaker A
עם השני כל אחד פחד מהרוב המוסלמי זה פשוט לא עבד כל הנציגים הערבים שאמם וכח הציגו בפניו חזית אחידה ונוקשה של התנגדות מוחלטת למדינה היהודית את גישתם של אותם נציגים אפשר לסכם בדברים שאמר לו מוסאל אלמי כשבן גוריון טען בפניו שהעליה
Speaker A
היהודית דווקא תועיל לתושבי הערביים של לארץ ישראל ותציין להם לפתח את הכלכלה המקומית אל למי שיבלו ציתות אני בוחר שהארץ תהיה ענייה ושוממה אפילו עוד 100 שנה עד שאנחנו הערבים נהייה מוכשרים בכוח עצמנו להפריכה ולפתח בבחירות שנערכו בגרמניה בנובמבר
Speaker A
1931 זכתה המפלגה הנאצית במספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט ואדולף היטלר מונה לקנצלר ההתפתחות המדאיגה הזו דחפה יהודים רבים לעזוב את גרמניה וכ-150 אל יהודים מצאו את דרכם לארץ ישראל במה שמכונה העלייה החמישית העליה הזו היייתה אחראית לתקופה של סגסוג כלכלי ותרבותי יוצא דופן
Speaker A
בישוב היהודי שכן רבים מהעולים היו בני המעמד הבינוני ובעלי מקצועות צוורון לבן רופאים סוחרים אדריכלים אור דין ותעשיינים תל אביב הפכה לעיר הגדולה ביותר בארץ ומאה ישובים יהודיים חדשים הוקמו במקומות [מוזיקה] שונים ערביי ארץ ישראל צפו בהתפתחויות הללו בעיניים קלות משנה לשנה הלכה ונשחק
Speaker A
העליונות הדמוגרפית שלהם בעוד שמסביבם בכל רחבי המזרח התיכון עמים ערביים אחרים הצליחו בכוח הזרוע להגיע להישגים מדיניים לא מבוטלים עיראק מקבל את עצמאות ב-1930 מה זה עצמאות היא החליפה את המנדט בחוזה עם אנגליה שהשאיר את האנגלים בעמדת כוח אבל הם לכאורה עצמאיים מצרים לא היתה
Speaker A
מנדט אבל הבריטים ישבו בה עוד מהמאה ה-19 עוד לפני שהאימפריה האוטומנית התפוררה והגבול הבינלאומי ישראל מצרים הוא גבול שסוכם בין האימפריה האוטומנית בריטניה ב-1906 שמה לטאבה ו עכשיו המצרים תוססים יש שם בסיס צבאי בריטי גדול יש תעלת סוץ שהיא חיונית לאימפריה
Speaker A
והבריטים ב-1936 עושים פוס בסכסוך וחותמים על הסכם עם ממשלת מצרים שמכיר בעצמאות מצרים ויש יש מלך התחלה זה הי פואד אחר כך זה פרוק ובסוריה יש מאומות היה מרד כבר בשנות ה-20 של הדרוזים ש דוקה ו-36 פרוצות מאומות
Speaker A
והצרפתים מרגיעים אותם בהסכם דומה להסכם בין אנגליה למצרים רק לביצוע בעוד שלוש שנים והמלחמה חסכה את זה אז הם ירדו מזה עכשיו ה עומדים הפלסטינים ורואים כל המדינות מסביב פה מקבלות עצמאות ורק הם לא רק עם האנגלים אלא גם עם
Speaker A
היהודים הלחץ בציבור הערבי הלך וגבר מנהיגים מתונים פינו את מקומם בזירה הציבורית למנהיגים קיצוניים יותר כדוגמת המופתי אל חוסייני וארגונים מחתרתיים החלו להתארגן בכפרים השונים צעירים החלו מתאמנים בשימוש בנשק בתקשורת הערבית נשמעו יותר ויותר מילים כמו ג'יהד ו חרב ארץ
Speaker A
ישראל היייתה חבית של חומר נפץ שרק המתינה לגפרור אבל אף אחד לא ידע שלמעשה הפתיל כבר הוצת אז עדין אל כסם נולד בסוריה ב-1882 וכבר מגיל צעיר הפגין נטיות קיצו ות ברורות כאמן הוא הטיף לצניעות והמנות ממפגשים בין גברים ונשים וכשכושים את
Speaker A
סוריה הוא ארגן קבוצות של לוחמים לפעולות גרילה נגדם הצרפתים דנו אותו למוות ועל כסם ברח ללבנון משם הוא עשה את דרכו לחיפה ו ב-1921 הוא מונה לאימם של המסגד הראשי בעיר בדרשותיו עודד אל כסם את המאמינים להתנגד לשלטון הבריטי היהודי הוא הסביר
Speaker A
תלויים בבריטים להגנתם ואם יצליחו הערבים לדחוק את הבריטים החוצה מארץ ישראל גם היהודים ברחו בעקבותיהם אל כסם לא היה כהן הדת המוסלמי היחיד שהחזיק בדעות האלה אבל בניגוד לאנשי דת אחרים הוא עשה יותר מאשר רק לדבר החל מאמצע שנות ה-20 החל על כסם
Speaker A
להקים באופן אקטיבי תשתית טרור מסודרת ומאורגנת הראשונה מסוגה בארץ יש ראל על כסם עבר בין הכפרים בצפון נסע דרשות נגד הממשלה והיהודים והיתר צעירים נלהבים שאותם גייס לתאים מחתרתיים אחד מאותם תאים מחתרתיים היייתה קבוצה שקראה לעצמה כנופיית כף היד השחורה החל מ-1993 החלו
Speaker A
חברי הכנופיה בסדרה של תקיפות נגד ישובים יהודיים ורצחו מספר חקלאים ביגור בלפוריה וכפר חסידים ב-22 בדצמבר 1932 השליכו חברי כנופיית כף היד השחורה פצצה מאולתרת לתוך בית משפחת יעקובי במושב נהלל והרגו את אב המשפחה יוסף ובנו בן השמונה גשש שהוזעק
Speaker A
למקום זיהה עקבות של שלושה אנשים שהובילו מהגדר של הישוב אל הדרך הראשית בקרבת הכפר הערבי ספוריה כשערך המשטרה הבריטית חיפוש בכפר הבחין אחד השוטרים באישה שיצאה מאחד הבתים השוטר עקב אחרי האישה וראה אותה משליכה דבר מה מאחורי הבית בדיקה מהירה
Speaker A
גילתה שמדובר בפצצה מאולתרת זהה לזו שהרגה את בני משפחת יעקובי השוטרים עצרו את בעלה של האישה שבתום חקירה קצרה הוביל אותם לשותפיו לפשע שניים מהמחבלים נידונו למוות אבל רוע המזל החקירה לא חשפה את מעורבותו של אזדין אל קסם בהתארגנות שהמשיך להסתובב
Speaker A
חופשי בינתיים כאמור המשיכו המתחים בציבור הערבי להתגבר באוקטובר 1935 הגיע לנמל יאפו משלוח של כמה מאות חביות מלת מנמל אנטוורפן שבבלגיה המשלוח נבדק על ידי רשויות הנמל ונמצא תקין אבל בזמן פרי קטן נפלה אחת החביות אל הרציף מכסה החבית נפתח
Speaker A
מתוכה התגלגלו אל הרציף מאות כדורי חביות המלת כך מסתבר הכילו 500 רובי מאוזר וכמה מאות אלפי כליים עבור ארגון ההגנה חשיפת משלוח הנשק של ההגנה הביאה את המתיחות בארץ לסי והפגנות סוערות פרצו ביישובים הערביים כנגד השלטון הבריטי שלא
Speaker A
עשה די כדי למנוע מהיהודים להתחמש אזדין לקסם החליט לעשות מעשה הוא עזב את חיפה ונסע לג'נין שם גייס קבוצה של צעירים והקים כנופיית טרור חדשה הפעם בהנהגתו הפעילה ב7 בנובמבר 1935 קיבל משה רוזנפלד סמל ויק במשטרה הבריטית דיווח על גנבת אשכוליות מפרדס ליד
Speaker A
עין חרוד הוא יצא על סוסו לעקוב אחרי הגנבים ועקבות הובילו לשביל שטיפס במעלה הרגיל בוע רוזנפלד ירד מסוסו והחל לעלות על צלע ההר כל יריה הדהד בין הנקיקים ושוטרים אחרים שהוזעקו למקום גילו את גופתו של רוזנפלד כשהוא ירוי
Speaker A
ברושו רצח של שוטר הוא לא משהו שהמשטרה הבריטית היייתה מוכנה לעבור עליו לסדר היום וממשלת המנדט הכריזה על פרס של 200 לירות סכום נחמד ביותר מי שיביא מידע שיסייע לפיענוח הרצח לכן מספר ימים לאחר מכן קיבלו השוטרים ידיעה על כנופייה
Speaker A
שמסתתרת בחורשה לא רחוק מגני הבריטים הזרימו תגבורת לאזור ובחסות החשכה הקיפו את החושה עם עלות השחר החלו הבריטים לכרוז לזדין ואנשיו לחנה אבל זה השיב להם שהוא מתכוון להילחם עד מוות הבריטים פתחו באש ועל פי הדיווחים בעיתונות אל כסם נהרג
Speaker A
כשהוא מצטט פסוקים מהקוראן למרות שתרומתו המעשית של אזדין אל כסם למאבק הערבי נגד השלטון הבריטי היייתה זניחה בכל כנה מידה מותו הפך לאירוע מכונן בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינאית בןגוריון אמר עליו שלראשונה מצאו הערבים את תלחי שלהם העיתונים הערבים היללו את אל
Speaker A
כסם כגיבור לאומי שבמותו נתן דוגמה אישית והוא הפך לסמל של המאבק המזויין נגד הציונות המנדט הבריטי והמערב בכלל בפרט מותו של אל קסם דירבן צעירים ערביים נוספים להתארגן במסגרת כנופיות מזויינות ולתקוף יהד יהודים ובריטים ב-15 באפריל 936 תקפה כנופיה שכזו שאחדים מחבריה גוסו
Speaker A
על ידי אזדין אל קסם בעצמו משאית שהובילה תרנגולות מחיפה לתל אביב חברי הכנופיה הציבו מחסום של חביות חול ואבנים על כביש טולכרם שכם עצרו את המשאית רצחו את שני היהודים שהיו בה עולים חדשים מסלוניקי ושדדו את כספם בתגובה אנשי מחתרת האצל
Speaker A
רצחו שני ערבים ליד פתח תקווה מה שהוביל למהומות אלימות ביפו שבהן נרצחו 16 תושבים יהודים האירועים הללו הוו את יריית הפתיחה לשלוש שנים בין 1936 ל-13 של מהומות פיגועי טרור ותקיפות של יישובים יהודים בכל רחבי הארץ שיחד מכונים
Speaker A
מאורעות תרצו תרצת במסגרתן נחרבו או פונו כמה וכמה ישובים ושכונות כדוגמת משמרת כרמל פקיעין איין זיתים ועוד אבל למרות שכ 400 יהודים נרצחו במאורות האלה הפעילות הערבית קובנה בראש וראשונה כנגד ממשלת המנדט עדות לדברים האלה אפשר למצוא בשם
Speaker A
שנתנו הערבים לאותן מאורעות המרד הגדול בפלסטין או המרד הערבי הגדול מרד נגד שלטונות המנדט מתוך אותה תפיסה שבה דגל קה זכור גם אזדין ל כסם של הישוב היהודי בארץ אין תקומה בלדי מטריית ההגנה הבריטית כ הדרישות הערביות לא הופנו ליישוב הם הופנו
Speaker A
לבריטים הם רצו שהבריטים יפסיקו את העליה יפסיקו או יצרו רכישת קרקעות על ידי יהודים ויכריז על או התחייבו לעצמאות פלסטינית במאזן הדמוגרפיה הקיים שהוא רוב ערבי בערך של שני שלי מול שליש או אפילו זה 70 מול 30% בערך
Speaker A
ב-36 בנובמבר 1935 הגישו נציגי רוב המפלגות הערביות לנציב העליון של המנדט רשימת דרישות בהן כצפוי הפסקת העלייה היהודית ואיסור על העברת קרקעות ערביות לידיים יהודיות וכדי להפעיל לחץ על הבריטים לקבל את דרישותיה הכריזה המנהיגות הערבית באפריל 193 ש על
Speaker A
שביטה כללית של המסחר התחבורה ואיסוף המיסים בכל הציבור הערבי בארץ ישראל באותו החודש גם הוקם גוף חדש הוועד הערבי העליון בראשותו של המופתי חג' אמין אל חוסייני שאיגד תחתיו שש מפלגות ערביות בארגן סיו במזון ובכסף לפועלים ערביים שנפגעו מהשיטה
Speaker A
במקביל נמשכה גם ההתנגדות האלימה מושל לגליל מטעם ממשלת המנדט נרצח ו ותשתיות חשובות הותקפו ונהרסו בהן צינור הנפט בין עיראק וחיפה קשרים מסילות ותחנות רכבת משרדי דואר בנקים קווי טלפון ומבני שלטון בריטי למעלה מ-200 שוטרים מופקדים בריטים נהרגו התגובה הבריטית היייתה נוקשה ובלתי
Speaker A
מתפשרת הבריטים הכריזו על משטר צבאי הזרימו כוחות צבא רבים לכפרים ולשכונות הבעייתיות עצרו עשרות מנהיגים ערבים קיצוני ויגלו אותם למושבות מרוחקות כמו סרי לנקה למשל אל חוסייני הודח מתפקיד המופתי ונאלץ לברוח מהארץ שרשרת של מצודות מבוצרות הוקמה באתרים אסטרטגיים ברחבי הארץ כבסיס
Speaker A
פעולה לצבא ולמשטרה אבל למרות התגובה הקשה המרד הערבי כן הצליח לגרום לממשלת בריטניה לשקול מחדש את גישתה והתנהלותה במסגרת הסכסוך ב ארץ ישראל כבר בשלביו הראשונים של המרד עוד ב-1936 הקימו הבריטים ועדת חקירה מיוחדת ועדת פיל על שמו של יושב הראש שלה לחקר
Speaker A
הסיבות הבסיסיות למרד הערבי חברי הוועדה סיירו ברחבי הארץ שמעו עדויות מנציגי ממשלת המנדט ראשי היישוב היהודי ומנהיגים ערבים והגיעו למסקנה המובנת מאליה למען האמת שבריטניה טעתה בכך שהיא ניסתה לכת בין הטיפות ולהעניק לשני הצדדים הבטחות מנוגדות שהיא לא יכולה לממש במילותיו של
Speaker A
הדוח המסכם של הוועדה שהוגש ב-1937 ציתות סכסוך שאין להתגבר עליו פרץ בין שתי עדות לאומיות בגבולותיה של ארץ קטנה כמיליון ערבים עומדים במלחמה גלוייה או נסתרת עם כ-400 אל יהודים בערך אין כל יסוד משותף ביניהם העדה הערבית היא עשיית
Speaker A
באופייה העדה היהודית רובה כחולה אירופאית שונות הן זו מזו בדתם ובלשונם בחייהן התרבותיים והחברתיים דרכי מחשבתם ואורח חייהן רחוקים אלה מאלה לא פחות משאיפה הלאומיות שאיפות אלו הן אבן הנגף הכבדה ביותר העומדת על דרך השלום הבית הלאומי לא
Speaker A
יכול להיות לאומי למחצה סוף ציתות מכיוון שכך ועדת פיל המליצה על הפי רון המעשי היחיד חלוקה על פי הצעת הועדה מדינה יהודית תוקם על כ-20 אים משטחה של ארץ ישראל המערבית אזור החוף עמק יזראל העמקים הצפוניים והגליל וכל שאר
Speaker A
השטח יהיה ערבי וסופח לממלכת עבר הירדן הממשלה הבריטית תמשיך את שלטון המנדט על אזורים חשובים או רגישים במיוחד כגון ירושלים יפו ונצרת ובערים מעורבות טבריה צפת וחיפה הצעתה של ועדת פיל הציתה ויכוח סוער בקרב התנועה הציונית בין אלה שתמכו ברעיון של
Speaker A
חלוקת ארץ ישראל לאלה ששללו אותו ויכוח שזכה ל השם פולמוס החלוקה שורש המחלוקת היה נעוץ בעובדה שבאף שלב בהיסטוריה של התנועה הציונית אף אחד לא הגדיר בצורה מדוייקת מהיא בדיוק אותה ארץ ישראל שעליה אמורה לקום המדינה היהודית כי הנרטיב שלנו מדבר שהצהרת בלפור נתנה את
Speaker A
ארץ ישראל כבית לאומי לעם היהודי זה לא נכון היא הבטיחה לעם היהודי בית לאומי בארץ ישראל לא את ארץ ישראל כל ההבדל עכשיו המושג הלא המושג ארץ ישראל אזה מושג עמום אין מושג פוליטי כזה אין אפילו מושג הגיאוגרפי כזה איזה גבולות יש
Speaker A
לה עבר הירדן לא עבר הירדן דליתני לא דליתני איפה בדרום זאת אומרת אף אחד לא ממש יודע לא מדברים על דבר שהוא הערטילאי כבר בשיחות בין חיים ויצמן והמיר פייסל בראשית שנות ה-20 היה ברור שהשטח שהם ממזרח לנהר הירדן אינו חלק מהחזון הציוני
Speaker A
כפי שסך בהצהרת בלפור פולמוס החלוקה אם כן התמקד בשטח שממערב לנהר בלבד ארץ ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה כיום המתנגדים להצעה נחלקו לאלה שנשמח על זכותו ההיסטורית של העם היהודי על הארץ כולה ולכאלה שחששו שמדינה קטנה ושברירית לא תוכל לקלוט את גלי העליה
Speaker A
הצפויים תתקשה להגן על עצמה מול אויביה ותהיה תלוייה לחלוטין בגורמים חיצוניים מנגד תומכי החלוקה ראו בה הזדמנות היסטורית להקים ריבונות יהודית אחרי 2000 שנות גלות גם במחיר ויטור על חלקים מהארץ בעיניהם עצם קיומה של מדינה היהודית היה חשוב יותר מהיקף שטחה מתוך תפיסה שמדינה
Speaker A
ריבונית תוכל להבות מקלט בטוח ליהודים לקלוט עלייה ולפעול להרחבת גבולותיה בעתיד דוד בן גוריון היה מבין המצדדים ברעיון של החלוקה שטחה המוגבל של המדינה העתידית לא הטריד אותו את הגבולות הוא האמין נוכל לשפר בהמשך מי שכשמה במיוחד לבן גוריון
Speaker A
היייתה אחת ההמלצות האחרות והפחות מוכרות של ועדת פיל החלוקה לא היייתה רק חלוקה החלוקה היייתה מלווה בהמלצות מי שקורא את כל הספר של דוך ועדת פיל להעביר את היהודים שחיים בחלק הערבי למדינה היהודית ואת הערבים שחיים במדינה היהודית לחלק
Speaker A
הערבי זאת אומרת הפרדת אוכלוסיות ממש זה חלוקה עם טרנספר כי אתה מדבר בערך אני יודע על 6000 יהודים או משהו כזה ועל איזה 200 אל ערבים אם לא יותר אני לא זוכר את המספרים המדוייקים ובן גוריון כותב זה מכתב ש מוסווה כמכתב נדמה לי או
Speaker A
לפולה או לאמוס הבן אבל הוא בעצם לחברים בהנהגת מפא ש המזל ההישג הגדול שלנו הוא לא החלוקה אלא העובדה שהאנגלים מוכנים כך הוא חשב אז לדאוג להעברת הערבים מהמדינה היהודית מה שאנחנו לא היינו מסוגלים לעשות זה אחד מהסיבות שהוא היה
Speaker A
בעד הרעיון הזה מאחורי הכלים אולי בשקט כן בשקט עכשיו הוא לא היה בעד הגבולות של החלוקה כי הגבולות האלה נתנו אמנם את הגליל ליהודים אבל את הנגב לערבים והוא ראה את הפוטנציאל להתפתחות עתידית בנגב ולא בגליל הקונגרס הציוני בתמיכתו של דוד בן
Speaker A
גוריון החליט לקבל את עיקרון החלוקה ברוב של שני שליש אבל ההנהגה הערבית דחתה את ההצעה הבריטית על הסף כשלונה של ועדת פיל וההתנגדות הערבית התקיפה לתוכנית החלוקה הובילו את בריטניה לשלוח לארץ ישראל ועדת חקירה נוספת בשם ועדת וודהד מסקנות הוועדה
Speaker A
היו חד משמעיות עיקרון החלוקה שהציעה ועדת פיל אינו ישים במציאות בשל המורכבות הדמוגרפית והגיאוגרפית של הארץ המסקנות הללו סימנו שינוי דרמטי במדיניות הבריטית שזנחה לחלוטין את רעיון החלוקה ועברה לתמוך בפתרון של מדינה דו לאומית השינוי הזה זה בא לידי ביטוי באופן רשמי במאי
Speaker A
1939 כאשר שר המושבות הבריטי מלקולם מקדונלד פרסם את הספר הלבן השלישי במסמך הזה הכריזה בריטניה על כוונתה להקים בארץ ישראל מדינה משותפת ליהודים ולערבים תוך שמירה על המאזן הדמוגרפי הקיים לשם כך הולו מגבלות חמורות על העלייה היהודית רק
Speaker A
10,000 עולים יורשו להיכנס לארץ מדי שנה ובסך הכל לא יותר מ-75 אל עולים בתוך חמש שנים מעבר לכך רכישת קרקעות בידי יהודים צומצמה באופן דרסטי והותרה רק בשטח שהיווה כ5 אזים מכלל שטחה של הארץ התנועה הציונית הוקה בהלם זו היייתה
Speaker A
נסיגה מוחלטת של הבריטים מההתחייבות שלהם בהצהרת באלפו שביטה כללית הוכרזה בישוב היהודי בארץ הפגנות ומחאות פרצו בערים השונות ו12 נקודות ישוב חדשות הוקמו כאקט של הטרסה כנגד הספר הלבן גם בעיני דוד בן גוריון הספר הלבן של מקדונלד נדפס כבגידה
Speaker A
חמורה מצד ממשלת בריטניה במיוחד לנוכח עליית הנאצים לשלטון והתגברות הרדיפות באירופה הממשלה הבריטית אמר בן גוריון לחיים וייצמן החליטה להסגיר אותנו לערבים ב-1935 עם בחירתו ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית הפך בן גוריון ממנהיג מגזרי בתנועה הסוציאליסטית לדמות הדומיננטית
Speaker A
בהנהגה הציונית כולה כמנהיג הישוב הוא דגל במדיניות של שיתוף פעולה עם הבריטים במאורעות של 1936 עד 1939 למשל שירות הידיעות של ההגנה העביר מידע מודיעיני לבריטים על פעילות ערביי ארץ ישראל ולוחמים יהודים הצטרפו לפלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט שפעלו נגד המרד
Speaker A
הערבי בן גוריון גם התנגד באופן נחרץ לעליה הלא חוקית כדי שלא לפגוע במערכת היחסים העדינה עעם השלטון [מוזיקה] הבריטי אולם בעקבות פרסום הספר הלבן השלישי שבן גוריון כינה ספר המעל השתנו דעותיו מהקצה אל הקצה לא רק שהוא החל
Speaker A
לתמוך בעלייה הבלתי לגלית הוא גם רצה להפוך אותה לגלויה כמן מרי אזרחי מלחמה על ידי עליה כפי שהגדיר זאת כדי להוכיח לבריטניה ולשאר העולם שאת הספר הלבן אפשר להגשים רק על ידי התאכזרות לפליטים הנמלטים מרדיפות הנאצים ודיכוי של הישוב
Speaker A
היהודי בארץ זאת ועוד בן גוריון אשרת הקמתה של יחידה מיוחדת של ההגנה בשם ה פום ראשי תיבות של פעולות מיוחדות שביצע פעולות נקם נגד הבריטים והערבים כמו למשל פיצוץ של סירת משטרה בריטית שעסקה בלחית אוניות מאפילים פעולה שבה נהרג שוטר בריטי
Speaker A
ונפצעו [מוזיקה] חמישה אבל בראשון בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ושיבש את כל התוכניות המיליטנטיות האלה למרות שהיו קולות ניציים בישוב ש ביקשו להמשיך את ההתנגדות לבריטים גם בזמן מלחמת העולם השנייה בן גוריון הבין שהאיום שנשקף לעם היהודי מהנאצים חמור לאין שיעור מכל גזירה
Speaker A
בריטית בנאום שנסע בן גוריון כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה הוא אמר ציתות הייתי מנסח את אשר מול עלינו לעשות לפי דעתי במילים אלו עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם כאילו לא היה ספר לבן ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא היייתה מלחמה אין
Speaker A
מלחמה זו ככל המלחמות הפעם קיומה של אנגליה עומדת בסכנה ואיין זה דבר שאינו נוגע לעם היהודי ודאי שאין אנו יכולים להישאר אדישים לגבי המלחמה בהיטלר וכל יהודי חייב לעזור במידת יכולתו להשמדת המשטר הנאצי סוף ציתות את מה שהתרחש בארץ
Speaker A
ישראל בימי מלחמת העולם השנייה תיארתי בשני פרקים של עושים היסטוריה 268 ו-26 9 שהתמקדו ב-200 ימי החרדה התקופה שבה נדמה היה שכוחותיו של ארווין רומל שועל המדבר המיתולוגי עומדים למוטט את ההתנגדות הבריטית בצפון אפריקה לכבוש את ארץ ישראל
Speaker A
ולהמית על הישוב היהודי בארץ את אותה שואה שהתחוללה באותו הזמן באירופה ההגנה והצבא הבריטי שיתפו פעולה כדי להקים בארץ ישראל מערך של בונקרים מבוצרים שאת שרידיהם ניתן לראות עד ימי שנועדו לבלום את ההתקדמות של הכוחות הגרמניים אם אלו יחדרו לארץ מדרום והישוב
Speaker A
היהודי בפרט תכנן להתבצר על רכס הכרמל ולהילחם עד האיש האחרון כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה עלתה לשלטון בבריטניה מפלגת הליבור שראשיה הביעו בעבר התנגדות למדיניות הספר הלבן הבחירה הזו עוררה בקרב הישוב היהודי את התקווה שאולי הממשלה החדשה תבטל את גזירות
Speaker A
הספר הלבן אבל התקווה הזו נכזבה עד מהרה בן גוריון ניסה לנהל שיחות לא רשמיות בעניין הזה עם הממשלה הבריטית אבל נוכח לגלות שהפער מולה בלתי ניתן לגישור בעקבות כך נתן בן גוריון את ברכתו להקמתה של תנועת המרי העברי ארגון שאיגד תחתיו את כל
Speaker A
שלושת המחתרות ההגנה העצל והלכי והוציא לפועל מספר פעולות אלימות כנגד האינטרסים ותשתיות בריטיות בארץ המפורסמת מבין הפעולות האלה נודעה כליל הגשרים פעולה שבמסגרתה פוצצו כוחות הפלמח ביוני 1946 11 קשרים בכל רחבי הארץ גשר בנות יעקב גשר חמד גדר ואחרים כדי לנתק את נתיבי האספקה
Speaker A
של הבריטים מהמדינות השכנות לארץ ישראל בעקבות ליל קשרים יצאו הבריטים למבצע משלהם השבת השחורה שבמהלכה פשטו כ-20 אל חיילים בריטים על שכונות ויישובים יהודיים כדי להתר סליקים של נשק ותחמושת ועצרו כ-2,800 אנשי ציבור ולוחמי מחתרות בן גוריון ששהה באירופה באותו הזמן ניצל
Speaker A
ממעצר כמו גם מנהיגים רבים אחרים של הישוב שהספיקו לברוח או להסתתר [מוזיקה] אבל השבת השחורה על כל עוצמתה הייתה בסיכומו של דבר שירת הברבור של המנדט הבריטי בארץ ישראל יחד עם ארצות הברית הקימה ממשלת בריטניה וועדה נוספת הוועדה
Speaker A
האנגלו אמריקנית ששוב נפגשה עם נציגים יהודים וערבים שוב המליצה על מדינה דו לאומית ושוב כל ההמלצות הללו ניתחו על ידי כל הצדדים לבריטים פשוט נמאס החובות העצומים והמשבר הכלכלי העמוק שאליו קלאה האימפריה הבריטית בעקבות המלחמה האיצו תהליכים של דקולו שהחלו עוד לפני המלחמה
Speaker A
ובריטניה החלה להשיל מעליה מושבות כדוגמת הודו בורמה שרי לנקה ואחרות בתוך ההקשר הזה גם ארץ ישראל היייתה בעיני הממשל הבריטי לא יותר מאשר כאב ראש מיותר ממשלת בריטניה אם כן פנתה על האום והודיע לו שהיא אינה מסוגלת עוד למלא את חובות המנדט
Speaker A
שהיא קיבלה מחבר הלאומים בתור מלחמת העולם השנייה האום מצידו הקים וועדה נוספת בשם אונסקופ שחזרה אל אותה תוכנית ותיקה של חלוקת הארץ לשתי מדינות יהודית וערבית לצד שליטה בינלאומית בירושלים ומקומות קדושים נוספים למרות שהמלצות של הוועדה הותירו לא
Speaker A
פחות מ-39 ישובים יהודיים מחוץ לגדר דהיינו מחוץ לגבולותיה העתידיים של המדינה היהודית בתוכנית את החלוקה רוב הציבור היהודי קיבל את ההמלצות הללו בברכה וכך ב-29 או כט בנובמבר 1947 התכנסה עצרת האומות המיוחדות בניו יורק כדי להצביע על תוכנית החלוקה בארץ
Speaker A
התגודדו מאות אלפים סביב מכשירי הרדיו כדי להאזין במתח לתוצאות ההצבעה בכיכר דיזינגוף הותקנו רמקולים שהשמיעו את הדיונים להמונים כדי לאמץ את תוכנית החלוקה על ההצעה היה להתקבל ברוב של שני שליש רוב שלא היה בטוח כלל וכלל למעשה הנציגים היהודיים באום ביקשו מתומכיה
Speaker A
בעצרת לשת נאומים ארוכים ככל האפשר כדי לדחות את מועד ההצבעה עד שניתן יהיה להשלים את המגעים הדיפלומטים מאחורי הכלאים ולהשיג את הרוב הדרוש א לסוף קרוב לשעת חצות הקרי נשיא צרת האום את שמות המדינות השונות בזו אחר זו ואת
Speaker A
החלטתם 33 פעד 13 נגד ו10 מדינות נמנ הרוב הדרוש מושג החלטת החלוקה תקב [מחיאות כפיים] [מוזיקה] בארץ ישראל יצאו המוני יהודים אל הרחובות כך תער את החגיגות כתב של העיתון דבר ציט תל אביב רוקדת ת וזקן איש ואישה
Speaker A
בני כל המעמדות והעדות בארץ ישראל נישאים על גלי הגיל והריקודים הסוערים מאז הבשורה על תוצאות ההצבעה לא נדם כל הסון והשירה ברחובות העיר העברית ליל הירח המלא שפך אור יקרות על ההמונים החוגגים ועל הבתים המוארים עד עלות השחר בתי הקפה והמסעדות
Speaker A
היו מלאים עד אפס מקום ורבים הצטופפו על המדרכות כיבוד חולק ביד נדיבה השולחנות סולקו ומעגלי הורה התלקחו במחול סוער מכוניות ואופנועים מודגל כחול לבן נהרו ללא הפסק ברחובות שירת התקווה בקעה מפעם לפעם קריאות קדימה לי י הדי היד מכל
Speaker A
[מוזיקה] ה התגובה הרבית היייתה הפוכה לחלוטין עוד בטרם ההצבעה הזהיר השגריר המצרי לאום כי אם תעבור הצהרת החלוקה ציטו פראות תפרוץ בפלסטינה תתפשט נ לכל ארצות ערב וולי יובילו למלחמה אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלסטינה הן טיסנאי לצרות חמורות
Speaker A
ביותר ולטווח של מספר רב של יהודים גם שר החוץ הירדני שלח מכתב לשר החוץ הבריטי אם דוח הוועדה יעבור בהצבעה המזרח התיכון כולו יוצת במהומות הרות [מוזיקה] אסון הם צדקו בבוקר היום שאחרי ההכרזה באום יצא מנתניה אוטובוס מספר 2094 כשהוא
Speaker A
עמוס בנוסעים בדרכו לירושלים בשעה 8:30 בבוקר בעת שעבר האוטובוס בכביש פתח תקווה לוד הבחין הנהג אריי הלר בשלוש דמויות שעמדו על הכביש ונופפו לא לעצור בתחילה חשב הלר שמדובר בנושאים שמבקשים לעלות לאוטובוס אבל כשהיה במרחק של כ-20 מטרים מהם הבחין לפתע בכת
Speaker A
של תת מקל מבצבצת מכיסו של אחד מהם הלר לחץ על דבשת הגז במטרה להסתלק מהמקום אבל המחבלים שלפו את כלי הנשק ריססו את האוטובוס בכדורים והשליכו עליו רימונים הלר איבד שליטה על הרכב שנפל השוליים ונעצר סים המבוהלים ביניהם נשים ילדים
Speaker A
וקשישים ניסו לקפוץ מהחלונות ולמצוא מחסה חמישה מהם איבדו את חייהם חצי שעה מאוחר יותר חלף אוטובוס נוסף באותו האזור והותקף גם הוא על ידי אותה הכנופיה שני נושאים נהרגו האש האוטומטית שניתחה על האוטובוסים היייתה מילולית ו פיגורטיבית יריית הפתיחה
Speaker A
של השלב הראשון במלחמת העצמאות בשבועות חודשים שלאחר מכן פרצו קרבות בין יהודים וערבים בכל הערים המעורבות ודרכים מרכזיות רבות נחסמו על ידי כנופיות ערביות שביקשו לנתק יישובים יהודים מבודדים מאספקה וסיוע הנציב העליון הבריטי נפגש עם בן גוריון והוא הודיע לו שממשלת המנדט מתכוננת לפנות
Speaker A
את ארץ ישראל ואינה מתכווננת להגן על היהודים על הישוב היהודי יהיה להתמודד עם אויביו בכוחות עצמו מעל הכל כף האיום הגדול באמת פלישה אפשרית של ציוותה הסדירים של מדינות ערב טנקים תותחים ומטוסים מול תתי מקלה רימונים וכובעי טמבל מדינת ישראל עדיין לא קמה וכבר ניצבה
Speaker A
בפני האפשרות המוחשית מאוד של כליה מוחלטת וכל הלחץ העצום הזה התנקז אל כתפיו של אישח נמוך קומה אבל בעל ראייה אסטרטגית מרחיקת לכת ועצבים מברזל השלב הראשון של המלחמה מלחמת האזרחים בארץ ישראל יעמוד במרכזו של הפרק הבא חלקה השני של הסדרה על מלחמת העצמאות
Speaker A
[מוזיקה] [מוזיקה] זהו עד כאן תודה רבה לפרופסור יואב גלבר שהתארח בפרק הרעיון עם יואב הוא גם התחלה של שינוי קטן יותר נכון תוספת נחמדה שאני מוסיף לעושים היסטוריה וידאו כל הפרטים אחרי החסות כבר הרבה הרבה זמן שאני רוצה לשלב וידאו
Speaker A
בעושים היסטוריה מי שעוקב אחריי מחוץ לפודקאסטים יודע שכבר עשיתי את טבילת האש הראשונה שלי כבר שנה בערך שאני עושה סרטונים בטיקטוק ובפייסבוק ולשמחתי הסרטונים האלה ממש מצליחים האמת שזה קצת מוזר לי כבר 17 שנה שאני די מוכר בזכות עושים היסטורייה אבל בתכלס אף אחד
Speaker A
כמעט לא ידע איך אני נראה אז כל עוד לא הייתי פותח את הפה הייתי די אנונימי פתאום בגלל הסרטונים כולם יודעים איך אני נראה ומתחילים לעצור אותי ברחוב ולעשות איתי סלפים ודברים כאלה שלא תבינו אותי לא נכון זה דווקא די נחמד ואם אתם רואים אותי
Speaker A
איפשהו אז תרגישו חופשי להגיד שלום התגובה הכי נפוצה שאני מקבל זה וואלה לא ככה דמיינתי אותך אני אף פעם לא יודע אם זו מחמאה אבל בכל אופן לשלב וידאו או בהפקה של עושים היסטוריה זה היה תמיד הרבה יותר
Speaker A
בעייתי כי בתכלס לא כזה מעניין לראות 100 שעות של מישהו שותה קפה מול המחשב אז בפרק הזה אני מנסה משהו חדש את הראיון עם יואב גלבר שהתארח בפרק עשיתי באולפן וידאו מקצועי אולפני טריו בתל אביב אם מישהו מתעניין ואני אעלה את הרעיון הזה ליוטיוב
Speaker A
בימים הקרובים הקטעים ששמעתם בפרק מתוך הרעיון הם רק חלק קטן מתוך הרעיון המלא שערכתי עם גלבר שהיא שיחה של משהו כמו שעה וחצי שבה צללנו ממש עמוק להתרחשויות שהובילו למלחמת העצמאות אז אני מזמין אתכם לעקוב אחריי ביוטיוב ולצפות ברעיון המלא
Speaker A
אני מכוון לזה שכל הרעיונות שאני אעשה בעתיד במסגרת עושים היסטוריה ותוכניות אחרות שאני מגיש יעלו גם הם כוידאו בעניין אחר יש לי כמה וכמה הרצאות מתוכננות ל שבועות הקרובים בחיפה תל אביב ובקריות הרצאה אחת היא עידן הבינה המלאכותית שבה
Speaker A
אני אדבר על האופן שבו תשנה הטכנולוגיה הזו את העולם שלנו בהמון המון מישורים והשנייה היא מהפכת החלל של ספיס x שמה אני מספר את סיפורה של החברה שהקים אילון מסק ושינתה באופן עמוק את תעשיית החלל כל הפרטים על ההרצאות קישורים לחישת כרטיסים
Speaker A
ואפשרות להצטרף לרשימת התפוצה לעדכונים שוטפים תמצאו באתר הבית שלי רן lev.co.il באתר תמצאו גם את כל ארבעת הספרים שלי ואת רשימת ההרצאות המלאה שאני מעביר בארגונים ובחוגי בית שוב רן לוי עושים היסטוריה ם שלי נוי מנהלת ההפקה אמית חזאזי במכירות אביב שמטוב סמנכל
Speaker A
התפעול שלו דבר המנהל העסקי ואני רן לוי כותב ומגיש אנחנו נשתמע בפרק הבא ב התראות [מוזיקה]
Topics:הצהרת בלפורמלחמת העצמאותמנדט בריטיתנועה ציוניתהנהגה ערביתאמין אל חוסייניעלייה יהודיתלאומיות ערביתהסכסוך הישראלי-ערביהיסטוריה של ארץ ישראל
![445: מלחמת העצמאות, חלק ד’ [עושים היסטוריה] — Transcript](https://i.ytimg.com/vi/Awo-mGyrbEU/maxresdefault.jpg)
![444: מלחמת העצמאות, חלק ג’ [עושים היסטוריה] — Transcript](https://i.ytimg.com/vi/WqCHT8RmpnI/maxresdefault.jpg)
![443: מלחמת העצמאות, חלק ב’ [עושים היסטוריה] — Transcript](https://i.ytimg.com/vi/ZczXJJmarlE/maxresdefault.jpg)








