פיזיותרפיסט דובי פישר מסביר על מניעת נפילות אצל קשישים, סרקופניה, חשיבות הפעילות הגופנית ודרכי ליווי והפעלה בטוחה ומהנה בבית הקשיש.
Key Takeaways
- מניעת נפילות ושמירה על תפקוד הם מטרה מרכזית, ופעילות גופנית מגוונת היא הכלי העיקרי
- סרקופניה היא תהליך טבעי אך ניתן להאטה משמעותית באמצעות שינוי אורח חיים
- ההפעלה צריכה להיות פונקציונלית, מגוונת, בטוחה ומהנה
- גורמי סיכון סביבתיים בבית יש לזהות ולטפל בהם מראש
What the video covers
- הסבר על התוכנית הלאומית למניעת נפילות של משרד הבריאות (2017) ועל ההשלכות הרחבות של נפילת קשיש
- הסבר על סרקופניה - הזדקנות השרירים וירידה תפקודית, וההבדל בין גורמים פנימיים לחיצוניים
- חשיבות פעילות גופנית וההשפעה של אורח חיים על האטת תהליך ההזדקנות גם מעל גיל 65
- סיפור האישי על סבו בן ה-99 וההשפעה של מעבר לדיור מוגן על התפקוד ואיכות החיים
- הערכה ראשונית בבית הקשיש: סביבה, מגורים, תפקודי יום-יום ובדיקה חזותית מהירה
- עקרונות בסיסיים בהפעלה: תרגול פונקציונלי, מגוון תרגילים, שימוש במוזיקה והתאמה אישית
- שילוב Dual Tasking - ביצוע משימה קוגניטיבית תוך כדי תרגיל גופני
- תרגילים מוצעים: אגרוף, קימה מכיסא, תרגילי כדור ותרגילי איזון
- חשיבות הבטיחות וזיהוי גורמי סיכון בבית, כמו שטיחים
- הדגשה שההפעלה צריכה להיות כיפית כדי לשמור על מוטיבציה ורצף
Chapters
- 00:00הקדמה ותוכנית מניעת נפילות
- 01:15סרקופניה והזדקנות השרירים
- 02:40פעילות גופנית וחשיבותה לקשישים
- 04:10סיפור האישי: סבא בן 99 ומעבר לדיור מוגן
- 05:30הערכה ראשונית והתרשמות בבית הקשיש
- 07:00עקרונות בסיסיים בהפעלה: מוזיקה, Dual Tasking וכיף
- 09:40תרגילים מעשיים: אגרוף, קימה וכדור
- 13:00בטיחות וזיהוי גורמי סיכון בבית
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
שלום, לי קוראים דובי פישר, אני פיזיותרפיסט. ועכשיו אני אדבר איתכם על הפעלת הקשיש ומה עושים במפגש איתו.
Speaker A
אז קודם כול נתחיל, ב-2017, משרד הבריאות השיק בכנס חגיגי ויפה את התוכנית הלאומית למניעת נפילות.
Speaker A
הסיבה שיצאו עם הכנס הזה, בגלל שראו שכל נפילה של קשיש בעצם זה כמו שזורקים אבן למים.
Speaker A
אתה זורק אבן למים ומתחיל כזה גלים של השפעות לכל הכיוונים. זה משפיע כמובן בראש ובראשונה על מי שנפל, זה משפיע על המשפחה שלו, על המטפל שלו, זה משפיע על העומס על חדרי מיון, על האחיות, על הרופאים, על המטפלים שיבואו אליו הביתה אחר כך,
Speaker A
וזה סיפור מתמשך, וזה גם עולה המון המון כסף. אז אמרו שדבר ראשון צריך להעלות את המודעות.
Speaker A
ואחרי שמעלים את המודעות, התוכנית הראשונה צריכה להיות מניעה. זה מה שצריך לעשות. ובעצם זו כל המטרה של תוכנית, להגיד איך אנחנו עושים מניעה.
Speaker A
כי אם אנחנו מונעים את הנפילה הראשונית, אז הכול ישתנה. כשהדבר הכי חשוב היה בעצם פעילות גופנית.
Speaker A
אז בואו קצת נדבר בעצם מה קורה כשאנחנו מזדקנים. כתוב פה סרקופניה, אני מבטיח לכם, זה הביטוי הכי מדעי שיופיע כאן.
Speaker A
אז סרקופניה זה תהליך של הזדקנות השרירים. מה שבעצם קורה, ככל שאנחנו מתבגרים יש ירידה במסה של השריר שמביאה לירידה בכוח, וזה מביא לירידה תפקודית.
Speaker A
הסיבה להזדקנות מתחלקת לגורמים פנימיים וחיצוניים כמו שאפשר לראות. הגורמים הפנימיים קשורים לכל מיני שינויים שעוברים בגוף שלנו, אם זה של המערכת ההורמונלית, שינויים דגנרטיביים בכלי הדם ועוד.
Speaker A
והגורמים החיצוניים, ששם אנחנו יכולים להשפיע הרבה יותר בקלות, זה התזונה, מה אנחנו אוכלים, מערכת התמיכה שלנו, אם יש לנו משפחה, אחים, אחיות, מישהו שיבוא לבקר אותנו, ופעילות גופנית.
Speaker A
ועל גורמים חיצוניים הרבה יותר קל להשפיע מאשר הגורמים הפנימיים. לפעמים מישהו בא לרופא, ולרופא הרבה יותר קל להגיד, "טוב, קח תרופה, קח ויטמין C, תעשה את זה, תעשה את זה", כי זה שינוי הרבה יותר קל לאדם לעשות.
Speaker A
אבל הוא הרבה פחות אפקטיבי לעומת הדברים האחרים שהם הרבה יותר זולים גם לעשות. לאכול בצורה מסודרת, לעשות פעילות גופנית וכולי.
Speaker A
אז פה בעצם מוצג לנו מה שנקרא "The Dangers of Inactivity". שזה דבר שכולנו בעצם יכולים עכשיו עם הקורונה לחוות אותו.
Speaker A
אנחנו מתחילים, יש מחלה כלשהי, שאנחנו יושבים יותר בבית, פחות פעילים, וזה מביא לירידה תפקודית.
Speaker A
זה כמו ספירלה, כדור שלג שמתגלגל בכיוון ההפוך, עד שבסוף אנחנו מגיעים למצב של נכות, ממש מצב של נכות והפרעה בתפקוד.
Speaker A
אם תראו שם באמצע, יש המקום שאפשר להתערב בו, בעצם אנחנו הופכים את ה-Inactivity ל-Activity, ואנחנו נהיים פעילים, ואז אנחנו נהיים הרבה יותר חזקים ופעילים, וכל התפקוד שלנו עולה, ושם בעצם המקום שלנו להשפיע, ולהפסיק את המעגל הזה של הירידה התפקודית שלנו.
Speaker A
פעילות גופנית וההשלכות על התפקוד. אז המחקרים מראים ששינוי אורח חיים הביא להאטה של תהליך ההזדקנות.
Speaker A
אנחנו עדיין נזדקן, אין מה לעשות, זה חלק מהאבולוציה, אבל אפשר להשפיע על התהליך בכל שלב שהוא, גם מעל גיל 65.
Speaker A
לאנשים מעל גיל 65 מומלץ לבצע מגוון של פעילויות גופניות, כל מיני דברים לעשות. לא לעשות רק תרגילים אירוביים או רק לבנות כוח, גם וגם וגם.
Speaker A
אז צריך לעשות תרגילים שיכללו גם סיבולת לב-ריאה, דברים אירוביים, גם לבנות כוח שריר, גם אימון נוירומוסקולרי, שהכוונה לדברים של שיווי משקל, וגם לעבוד על הגמישות.
Speaker A
כל אלה ביחד יביאו אותנו למטרה שהיא להאט את התהליך ולחזק אותנו ואת האדם הקשיש.
Speaker A
יש פה למשל תיאור מקרה לדוגמה. גילוי נאות, זה סבא שלי. הוא בן 99. הוא היה הולך עם מקל, הוא היה פעיל, כל יום הוא היה קם, יוצא מהבית, הולך לדואר, הולך לסופר וחוזר חזרה.
Speaker A
בגיל 99 הוא עבר לגור בדיור מוגן, כי הוא רצה להיות עם אנשים ונמאס לו לגור לבד.
Speaker A
עכשיו, זה תמיד היה כזה... מה היתרונות והחסרונות של המעבר הזה. כי איכות החיים שלו עלתה, כי היו לו אנשים לדבר כל הזמן, הוא כבר לא גר לבד והסתובב לבד, והיה לו מישהו לחלוק את זה.
Speaker A
אבל כל התפקוד הקטן שהוא היה עושה, שזה היה לקום בבית, ללכת לאוטו, לנסוע לסופר, לחזור מהסופר, לבשל, כל הדברים הבסיסיים שהיה עושה, הוא הפסיק לעשות.
Speaker A
הוא היה קם, יוצא מהמיטה, מתקלח, הולך 50 מטר לחדר אוכל וחוזר. אז בהתחלה הוא נורא שמח מהחברים ומהרעש והטררם, אבל לאט לאט היה לו הרבה יותר קשה לקום מהמיטה, וללכת לסופר, וללכת למעלית, ופתאום הרמה התפקודית שלו ירדה.
Speaker A
אז איכות החיים שלו עלתה או ירדה? בטווח ארוך, בטווח קצר, כאילו, איך זה השפיע עליו?
Speaker A
כל ההתערבויות הקטנות האלה משפרות איכות חיים. אז אם יש מישהו שהוא בן 99, ואנחנו גרמנו לו לצאת מהבית אפילו פעמיים בשבוע, בעצם אנחנו שיפרנו לו את איכות החיים.
Speaker A
ובשביל זה אנחנו פה. אז מה בעצם אנחנו עושים כשאנחנו מגיעים לבית של אנשים? דבר ראשון, הערכה הראשונית, אנחנו מגיעים, מסתכלים איפה הוא גר או היא גרה.
Speaker A
אם זה בית פרטי, זה דיור מוגן, זה קומה שלישית ואין מעלית, קומה רביעית ויש מעלית או שיש חצי מעלית, או שזו מישהי שגרה...
Speaker A
והיא גרה בקומת קרקע ויש לה גינה מדהימה, ויש לה שתי מדרגות שמפרידות בין הגינה שלה לבין הבית שלה, ולכן הגינה היא לא פרקטית.
Speaker A
מסתכלים על הסביבה. עם מי אנשים גרים? לבד, עם בני זוג, יש מטפל, אין מטפל, יש משפחה.
Speaker A
יש הרבה תאים משפחתיים שונים. יש תאים משפחתיים שנראה שם שלושה דורות גרים בבית אחד, ויש כאלה שהם כולם מפוזרים על פני המדינה וזה מישהו שגר לבד.
Speaker A
איך הוא מבצע את תפקודי היום-יום שלו? מסתכלים עליו. פשוט מסתכלים, מתרשמים. איך הוא קם, איך הוא יושב, איך הוא הולך, איך הוא עושה את הכלים שלו, מסתכלים על היום-יום שלו.
Speaker A
ואחרי זה אנחנו מסתכלים, גם עם העיניים שלנו, עם Quick Test זה נקרא. אנחנו נסתכל, נתרשם מהידיים שלו.
Speaker A
מה הטווח שלהן, איך הן זזות. הוא יכול להרים ידיים למעלה, למטה, לגעת בכתפיים, איך הוא מסתובב להביא את הכלים, וגם ברגליים אפשר להתרשם אם הרגליים שלו יכולות להתכופף או להתיישר.
Speaker A
כל זה רק מהעיניים. אנחנו עוד לא נוגעים, רק מסתכלים, הערכה, ורק מחצי השנייה הראשונה הזאת אנחנו מקבלים המון המון מידע עליו.
Speaker A
עכשיו, כשאנחנו מתרגלים עם אנשים, יש עקרונות שנורא חשוב להיצמד אליהם. דבר ראשון, מה שאנחנו מתרגלים צריך להיות קשור אליו.
Speaker A
זה צריך להיות משהו פונקציונלי. לא להתחיל לתרגל עם מישהו לרקוד הורה, אלא אם כן זה מישהו שרוקד הורה.
Speaker A
יש כמה דברים בסיסיים שנורא חשוב לשים לב שאלה הדברים שהרבה אנשים יהיה להם קשה איתם.
Speaker A
זה לקום מהכיסא, לשכב ולשבת, והליכה. אלה הדברים הנורא בסיסיים שאפשר להסתכל עליהם, ואלה הדברים שאנשים ידווחו הרבה פעמים שיהיה להם קשה, ולשם אנחנו גם נכוון את המטרות שלנו.
Speaker A
נורא חשוב שמה שנעשה יהיה מגוון. לא להגיד כל הזמן "עכשיו יושבים קמים", "יושבים קמים", "יושבים קמים", 30 פעם, כי זה יהיה משעמם גם לאנשים שאנחנו עובדים איתם וגם יהיה משעמם לנו וזה לא...
Speaker A
ואם כולם משתעממים, בסוף כולם רק חושבים שם רוצים ללכת הביתה, שיסתיים כל הסיפור הלא נעים הזה, וללכת הביתה וזהו.
Speaker A
דבר נוסף שרוצים לעשות שיכול לעזור זה מוזיקה. לשים מוזיקה. זה תמיד מרים את האווירה.
Speaker A
הקצב גם עושה את שלו, נורא משפיע על מה שאנחנו עושים שם. וגם אני תמיד ממליץ לדבר עם מי שאנחנו איתם איזו מוזיקה אתה אוהב, איזו מוזיקה אתה רוצה להביא לפעם הבאה.
Speaker A
עם ספוטיפיי, עם יוטיוב אפשר להביא את כל המוזיקה שיש תוך חמש שניות. וזה גם הרבה יותר מכניס את מי שאנחנו איתו לתוך הסיטואציה.
Speaker A
הוא נהיה חלק ממנה, הוא משפיע עליה גם. וזה לא רק אני מביא את עצמי, התרגילים שלי, המוזיקה שלי, אלא אני מאפשר לו להביא את עצמו לתוך הסטינג הזה.
Speaker A
ואז יש הרבה יותר חיבור איתו, הרבה יותר תקשורת, והפוטנציאל הרבה יותר טוב. עיקרון נוסף שמאוד חשוב לעבוד עליו זה Dual Tasking, מולטיטאסקינג.
Speaker A
יש איזה שקר, אגדה אורבנית כלשהי, שהיכולת של מולטיטאסקינג קיימת רק לנשים. אני אומר לכם, זה שקר.
Speaker A
גם גברים יש להם מולטיטאסקינג, כולם יכולים לעשות דברים תוך כדי. אפילו עכשיו אני עושה דברים תוך כדי.
Speaker A
וזה נורא חשוב שנשלב את זה במהלך התרגול. ואפשר להגיד למישהו תוך כדי הליכה, "תעשה לי חזקות של 2 או 3", למישהו שהיה חשבונאי.
Speaker A
או שמות של מדינות, שמות של ארצות, שמות של נשיאים, שמות של צבעים, וכל פעם לשלב את זה בפנים.
Speaker A
לא לפחד לעייף. הרבה פעמים אנחנו אומרים, רואים מישהו הולך, מתאמן, מתחיל להתנשף, "בוא, בוא סבא, תשב תנוח".
Speaker A
למה? כשאני עושה התעמלות, אני מתנשף, סימן שאני עובד. אין סיבה לפחד לעייף. כמובן, לשים לב שהוא לא נהיה סמרטוט רצפה, ושהגברת לא רוצה רק להרים את רגליים ושהיא מחליפה צבעים, אבל אם מישהו מתעייף, סימן שהוא עובד.
Speaker A
ככה זה בעולם. דבר אחרון והכי חשוב, שיהיה כיף. אם זה לא כיף לנו, אז מי שאיתנו מרגיש את זה.
Speaker A
ואם זה לא כיף למי שאיתנו, אז פעם הבאה שנתקשר אליו הוא יגיד, "עזבו, אני עייף".
Speaker A
פעם אחרי זה הוא לא יענה לנו בכלל. נורא חשוב שהאווירה תהיה נעימה, שהאווירה תהיה כיפית.
Speaker A
כי אם לא כיף, אז זה פשוט לא יקרה. רעיונות: עכשיו אני אדגים כמה דברים שאפשר לעשות בבית.
Speaker A
וחוץ מזה יש גם בלינקים שצירפתי עוד רעיונות שיש באתר. אז עכשיו אני רוצה להתחיל בתרגיל בסיסי שאני נורא אוהב, אגרוף.
Speaker A
היתרונות של התרגיל הזה שהוא קל להבנה, כולם מבינים אותו נורא מהר ואפשר לעשות אותו בכל תנוחה.
Speaker A
בהמשך אני אדבר גם על המידה. אז פשוט צריך לתת כיוון עם היד שלך, ומי שמולך ייתן לה אגרוף, פעם ימין ופעם שמאל.
Speaker A
נורא חשוב לשים לב לאלכסונים, שזה בעצם התנועה שאנחנו רוצים. וזה בעצם תרגיל קטן שעוזר לכל דבר בהמשך אחרי זה, אם זה לקום מהספה, אם זה להסתובב ולקום מהמיטה, וכל דבר קטן.
Speaker A
ואפשר לעשות אותו קטן וחמוד כזה, ואפשר לאט לאט להגדיל את הטווח, ובעצם אנחנו יוצאים מבסיס התמיכה, תראו, אפילו הטוסיק שלי עולה בשלב כלשהו.
Speaker A
ולאנשים מבוגרים זה תרגיל שהוא נורא דורש. אני מזכיר. נורא חשוב גם לשמור על בטיחות.
Speaker A
לא לגרום לו ליפול מהכיסא, כן? לא צריך להגזים. חוץ מזה, דבר נוסף שאפשר להשתמש בו, כדור.
Speaker A
זה יכול להיות כדור קטן, יכול להיות כדור גדול רך כזה, זה יכול להיות כל דבר.
Speaker A
המתבקש עם הכדור זה לעשות מסירות עם מי שמולכם. אפשר גם לבקש ממנו שיעשה עם עצמו מסירות מיד ליד.
Speaker A
ואפשר גם להעביר את הכדור סביב הגוף. כמה שזה תרגיל שנראה פשוט, לפעמים הוא דורש המון.
Speaker A
צריך שהכתף יהיה לה טווח תנועה טוב בשביל זה, כדי להגיע מיד ליד. ואפשר גם לשלב את זה, מה שמקודם אמרתי, עם ה-Dual Tasking, ולעשות תרגיל.
Speaker A
נגיד 1 ועוד 1, כל פעם שהתשובה היא זוגית אנחנו צריכים להחליף כיוון. ואז בעצם אנחנו קצת מתקילים את מי שמולנו, וזה נורא יכול לבלבל, וזה נורא חמוד, זה גם תמיד תורם לאווירה של הומור.
Speaker A
חוץ מזה במה אפשר להשתמש עוד? בקבוקי מים. לא צריך להיות בקבוק מים מפונפן וממותג, יכול להיות גם בקבוק מים של מי עדן.
Speaker A
היתרונות של בקבוקי המים הרגילים של מי עדן, עין גדי, נביעות וכולי, הם שיש אותם בכל מקום, והכמות שלהם היא מדודה.
Speaker A
זאת אומרת, בקבוק של חצי ליטר, אם הוא מלא, הוא חצי קילו. וזה דבר שהוא נורא קל למעקב גם לכם וגם למי שאיתנו.
Speaker A
עם הבקבוק אפשר לעשות הכול. אפשר לעשות דברים כאלה, שזה נורא קל. ואפשר גם ככה.
Speaker A
קדימה ואחורה, אפשר להעביר אותו. וגם אותו אפשר מסביב לגוף. זה דורש, לעומת הכדור, כוח גס יותר חזק של שורש כף היד, שזה גם נורא חשוב.
Speaker A
וזה גם כמובן דורש את הדברים האחרים שדיברנו עליהם, שיהיה טווח תקין של הכתף, וכולי וכולי.
Speaker A
נורא חשוב להתאים את הקושי למי שאנחנו עובדים איתו. אם זה קל מדי או קשה מדי, כל תרגיל שמתכננים צריך לדעת איך לקחת אותו צעד אחד הלאה.
Speaker A
כי אם התרגיל קל מדי, תוך שנייה הוא עשה אותו, אז זה כזה, "מה עושים עכשיו?" צריך להיערך לזה.
Speaker A
ואם התרגיל הוא קשה מדי, אז צריך לדעת, אוקיי, אנחנו צריכים להתאים אותו כדי לא להשביז ולא לשבור את מי שמולנו.
Speaker A
אז דרך אחת נורא פשוטה, אם התרגיל הוא קל מדי, זה לבקש ממנו לעצום את העיניים.
Speaker A
ברגע שעוצמים עיניים, הכול נהיה טיפה אחת יותר קשה. חוץ מזה, אפשר לעשות, אם זה קל מדי, בעמידה.
Speaker A
אם זה קשה מדי, בישיבה. כי ברגע שאנחנו יושבים יש לנו הרבה יותר תמיכה, וזה נהיה הרבה יותר קל.
Speaker A
אז אם זה קשה מדי אפשר לשבת. עכשיו, חוץ מזה, מקודם דיברתי על דברים שחשוב לעבוד עליהם, זה קימה.
Speaker A
קימה זה הדבר הכי בסיסי שיש לכל אדם, הדבר הכי חשוב. אנחנו קמים מהמיטה, אנחנו קמים מהכיסא, אנחנו קמים מהשירותים, אנחנו קמים מכל מקום בעולם, וזו תכונה שברגע שמאבדים אותה אז זה ממש יכול לגמור אותנו.
Speaker A
עכשיו, אתם מכירים את כל הסבים והסבתות שהם באים לשבת ואז פתאום בום, הסנטימטר האחרון הם טורקים?
Speaker A
אז על זה אנחנו נרצה לעבוד. אז מה שאנחנו נעשה, זה אפשר לקחת את הכיסא ולעבוד על קימה קטנה.
Speaker A
אפשר להתחיל עם הידיים ואפשר להתחיל בלי הידיים. אם זה נורא קל, אז נעשה בלי ידיים.
Speaker A
אם זה נורא קשה, נעשה עם הידיים, הידיים עוזרות. אפשר לעשות ככה, לקום אחת, שתיים, שלוש, וזה הרבה יותר קל מלעשות את כל הקימה המלאה הזאת.
Speaker A
חוץ מזה, אני רוצה לדבר שנייה על תרגילים בעמידה ובהליכה. אז אחרי שקמנו, נורא חשוב לעבוד על ההליכה.
Speaker A
כמעט הדבר, כמו שאמרתי קודם, הכי בסיסי, אבל אחרי שקמנו אנחנו צריכים להגיע ליעד. אנחנו רוצים להגיע למטבח, רוצים להגיע לשירותים, רוצים להגיע לרופא, רוצים פשוט ללכת.
Speaker A
עכשיו, יש אנשים... שהדבר הקשה בהליכה הוא להרים את הירך. יש כאלה שיהיה להם קשה בקרסול.
Speaker A
גם פה נורא חשוב לעבוד על זה, ואפשר לעבוד בכל מיני מנחים שונים. אני תמיד ממליץ לעבוד ליד מקום שהוא יציב.
Speaker A
השיש במטבח, שולחן האוכל, משהו שיכול להגן במקרה שקורה משהו. אפשר לעמוד ליד השיש במטבח, שתי הידיים פה, להרים את קצות האצבעות וללכת במקום.
Speaker A
עם יד אחת. אפשר להחליף ידיים. אפשר גם עם ידיים באוויר, ואז אם משהו קורה, הוא יכול לשים ידיים פה על השיש.
Speaker A
אפשר גם ללכת רק עם יד אחת על השיש. כל הדברים האלה הם בעצם ישפרו גם את יכולת הקימה וגם את ההליכה, שזו בעצם המטרה שלנו, אנחנו רוצים משהו, תרגיל, שהוא קשור לחיי היום-יום של מי שאנחנו עובדים איתו.
Speaker A
לא רוצים לעבוד על משהו מופרך. את כל התרגילים האלה אני ממליץ לעשות קודם כול בבית בצורה בטיחותית.
Speaker A
לא לצאת החוצה, לא לקפוץ מעבר לפופיק, נורא חשוב להכיר את המגבלות שלנו ושל מי שאנחנו עובדים איתו.
Speaker A
אחרי שמרגישים ביטחון, אפשר לעשות את כל התרגילים האלה גם בחוץ. וגם שם נורא חשוב לתכנן מראש את מה שאנחנו עושים.
Speaker A
לתכנן איך לעשות את זה יותר קשה ויותר קל. ואם כבר דיברתי על בטיחות, אני נורא רוצה להדגיש את הסביבה של הבית.
Speaker A
כשמגיעים לבית של מטופל, צריך להסתכל ולראות את כל גורמי הסיכון שיש שם. גורם סיכון נורא נפוץ זה שטיח.
Speaker A
ברוב הבתים יש שטיחים. שטיח שלא מודבק לרצפה עם משטח חיכוך מתחתיו, שם זו נקודת מכשול שאפשר ליפול.
Speaker A
אם אתם רואים מישהו שיש לו שטיח בבית, תמליצו לו בחום או להעיף את השטיח, ואם נורא קשה לו, אז יש משטחי חיכוך כאלה שאפשר לקנות בכל מקום, גם באיקאה, לשים מתחת לשטיח או עם מסקינטייפ להדביק אותו, כדי שחס וחלילה השטיח לא יזוז ולא יגרום לו לנפילה.
Speaker A
תודה רבה על ההקשבה. אני אשמח לעזור ולהיות בקשר אם צריך. חוץ מזה, צירפתי כאן שני לינקים וגם במצגת עצמה יש כמה לינקים שתולים, אני ממליץ נורא להסתכל עליהם.
Speaker A
הם נותנים הרבה רעיונות וגם הסברים מה אפשר לעשות עם אנשים בבית. ושיהיה בהצלחה.
Topics:קשישיםפיזיותרפיהמניעת נפילותסרקופניהפעילות גופניתהפעלת קשישיםדיור מוגןתרגילים לקשישיםבטיחות בביתשיווי משקל











