Skip to content
Get App

תקשורת מוחית - הכל מתחיל בסינפסה

ד"ר נועה אלבלדה מסבירה את הסינפסה - נקודת המפגש בין נוירונים - ואת תפקידה בתקשורת המוחית, באיזון המוח, במחלות נפשיות ובפלסטיות המוחית.

Key Takeaways

  • התקשורת המוחית מתרחשת בעיקר דרך הסינפסה, באמצעות אותות חשמליים וכימיים
  • איזון סינפטי הוא תנאי לתפקוד בריא של המוח ולמניעת מחלות נפשיות ונוירולוגיות
  • המוח משתנה לאורך החיים בהשפעת חוויות, ולכן גם טיפולים לא תרופתיים יכולים לשנות אותו
  • זהות אישית נתפסת כתוצאה של פעילות סינפטית, אך שאלת התודעה והרצון החופשי עדיין אינה פתורה

What the video covers

  • המוח מורכב ממיליארדי נוירונים המתקשרים ביניהם באמצעות סינפסות
  • לנוירון יש גוף תא, דנדריטים (קלט מידע) ואקסון (שידור מידע)
  • בסינפסה מתרחש מעבר של מסר מנוירון לנוירון דרך מרווח סינפטי ונוירוטרנסמיטורים
  • התרגשות חשמלית באקסון גורמת לשחרור נוירוטרנסמיטורים מהטרמינלים
  • הנוירוטרנסמיטורים נקלטים ברצפטורים בדנדריט ויוצרים שינוי חשמלי בנוירון הקולט
  • סינפסות יכולות גם להקטין את הסיכוי להתרגשות חשמלית, ולעצור את המסר
  • איזון תקין של הסינפסות חיוני; חוסר איזון קשור לאפילפסיה ולמחלות נפשיות כמו סכיזופרניה, דיכאון וחרדה
  • הדופמין במערכת התגמול קשור להנאה ולהתמכרויות
  • תרופות פסיכיאטריות פועלות על תהליכים סינפטיים
  • טיפולים לא תרופתיים (מדיטציה, פסיכותרפיה, מוזיקה) משנים את המוח דרך שינויים סינפטיים

Answers

Questions about this video

מהי סינפסה ומה תפקידה?

הסינפסה היא נקודת המפגש בין האקסון של נוירון אחד לדנדריט של נוירון אחר, ובה מועבר המסר בין התאים. המעבר מתבצע באמצעות נוירוטרנסמיטורים הנשפכים למרווח הסינפטי.

מה קורה כאשר יש חוסר איזון בסינפסות?

לפי הסרטון, חוסר ויסות בסינפסות יכול להוביל להתרגשות חשמלית מוגזמת, כמו באפילפסיה, או למחלות נפשיות כמו סכיזופרניה, דיכאון והפרעות חרדה.

האם טיפולים לא תרופתיים משפיעים על המוח?

כן. המוח הוא איבר פלסטי, ולכן מדיטציה, הרפיה, טיפול פסיכולוגי והאזנה למוזיקה גורמים לשינויים בסינפסות שמשפרים את מצב הרוח לטווח ארוך.

Full Transcript — Download SRT & Markdown

00:19
Speaker A
שלום, אני ד"ר נועה אלבלדה אנחנו כבר יודעים כי המוח עובד כמו רשת מתוזמנת היטב שמורכבת ממליארדים של תאים, ש"משוחחים" ביניהם השיחה הזאת מתקיימת בנקודת מפגש מאוד מיוחדת, שנקראת סינפסה, ועליה נדבר היום בעבר, האמינו שבניגוד לרקמות של הגוף שעשויות מהרבה תאים בודדים
00:44
Speaker A
המח הוא רשת המשכית ורציפה היום ברור לנו שגם המח עשוי מתאים בודדים והמידע מתפשט מנוירון לניורון דרך הסינפסות אבל בשביל להבין איך זה קורה, צריך קודם להכיר מקרוב את מבנה הנוירון כמו לכל התאים בגוף שלנו, לנוירון יש גוף תא
01:06
Speaker A
בגוף התא מתרחשים כל התהליכים הבסיסיים שחיוניים להשרדות של הנוירון למשל, הפקת אנרגיה מחומרי מזון, סילוק פסולת יצירת חומרים שדרושים לתפקוד התקין של התא ועוד הרבה תהליכים דומים אבל לנוירון יש גם שני מבנים שיחודיים רק לו המבנה הראשון נקרא דנדריט
01:31
Speaker A
דנדריט הוא מעין "ענף" שיוצא מגוף התא של הנוירון ודרכו הנוירון קולט מידע מתאים אחרים שמסביבו אפשר לחשוב על הדנדריט בתור האוזניים של הנוירון, החלק שבו מתבצע ה input לכל נוירון יש הרבה מאד דנדריטים וככה הוא יכול לקלוט מסרים מהרבה מאד תאים בבת אחת.
01:53
Speaker A
המבנה השני הוא מבנה שנקרא אקסון אקסון הוא מעין שוט מאד מאד ארוך, שמתפצל בסופו לכמה שלוחות שנקראות טרמינלים זה החלק של הנוירון שדרכו הוא משדר מידע לנוירונים אחרים אפשר לחשוב על האקסון כמעין "הפה של הנוירון" האיזור שבו מתבצע ה output
02:16
Speaker A
עכשיו, אפשר לחזור לסינפסה הסינפסה היא בעצם המקום שבו קצה האקסון של נוירון אחד פוגש בדנדריט של נוירון אחר במקום הזה אין מגע פיזי בין שני הנוירונים אלא יש ביניהם מרווח זערורי שנקרא המרווח הסינפטי עכשיו בואו נפרט את רצף האירועים שמתרחשים בסינפסה כשמסר עובר מנוירון אחד לנוירון השני
02:43
Speaker A
בשלב הראשון, נוצר באקסון של הנוירון ששולח את המסר מצב של "התרגשות חשמלית", כלומר נוצר שם זרם חשמלי מאד עוצמתי שנע במהירות רבה במורד האקסון כמו גל צונאמי שלא מאבד מעוצמתו המסר החשמלי הזה מגיע לטרמינלים בטרמינלים צפות שלפוחיות שמלאות בחומרים כימיים שנקראים ניורוטרסמיטורים
03:12
Speaker A
או מעבירים עצביים ברגע שהמסר החשמלי מגיע לטרמינל, השלפוחיות האלה מתפקעות ושופכות את הניורוטרנסמיטורים אל המרווח הסינפטי בשלב הבא, הניורוטרנסמיטורים מתפזרים במרווח הסינפטי ונקלטים על הדנדריטים של הנוירון המקבל את המסר שם יש מבנים מיוחדים שנקראים קולטנים, או רצפטורים החיבור של הניורוטרנסמיטור לרצפטור יוצר שינוי חשמלי בנוירון שקלט את המסר
03:49
Speaker A
מה יקרה עכשיו? ניחשתם נכון! אם השינוי החשמלי הזה יהיה חזק מספיק באקסון של הנוירון יווצר מצב של התרגשות חשמלית וכל התהליך יחזור על עצמו מההתחלה מעניין שלפעמים השינוי החשמלי שגורמת הסינפסה דווקא מקטין את הסיכוי של הנוירון להיכנס למצב של התרגשות חשמלית
04:12
Speaker A
וככה המסר נעצר ולא עובר הלאה. בואו ננסה להבין יחד למה זה חשוב תארו לכם מצב שבו איזורי מח שלמים מתעוררים לפעולה ונכנסים להתרגשות חשמלית ואין אף מנגנון שירגיע אותם ויחזיר את המח לאיזון.
04:32
Speaker A
כולנו זוכרים לפני כמה שנים, כשפתחו את הסניף הראשון של חנות H&M בישראל את התמונות שראינו בטלויזיה אנשים היו שם בהתרגשות עצומה וברגע שהדלתות נפתחו כולם רצו לתוך החנות ודרסו אחד את השני וזרקו בגדים על הרצפה, והיה שם בלאגן נוראי
04:52
Speaker A
אם במח נוצר מצב כזה של בלאגן בגלל שהמון המון נוירונים מתרגשים ביחד ולא מצליחים להתאזן בחזרה אנחנו בעצם מקבלים מצב שנקרא אפילפסיה, או מחלת הנפילה.
05:04
Speaker A
לכן חשוב שיהיה מנגנון שמאזן את המח ודואג שאיזורים לא יכנסו לעוררות יותר מדי חזקה במצב שבו הסינפסות במח לא מווסתות כמו שצריך למשל, עובדות יותר מדי או לא עובדות מספיק אנחנו מקבלים מחלות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה ועוד
05:29
Speaker A
בעצם המח יוצא מאיזון חשמלי וכימי וזה גורם להופעה של התנהגויות שהן חסרות מטרה, לא מסתגלות ולעיתים רבות אפילו הרסניות.
05:41
Speaker A
למשל יש במח נוירוטרנסימטור בשם דופמין כשהוא מופרש לתוך מערכת שנקראת "מערכת התגמול" בנוכחות של גירוי מסויים אנחנו חווים תחושה של עונג למשל כשאנחנו אוכלים עוגת שוקולד מאד טעימה או כשאנחנו עוסקים בפעילות ספורטיבית שאנחנו מאד נהנים ממנה זה גורם לנו ללכת ולחפש את הגירוי הזה שוב פעם ושוב פעם
06:07
Speaker A
אצל אנשים שלהם יש חוסר ויסות במערכת הזאת היא עשויה לצאת מכלל שליטה והם בעצם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח התמכרויות לשמחתנו, יש לנו היום כלים לטפל במחלות האלה למשל תרופות פסיכיאטריות שאלתם את עצמכם פעם מה התרופות האלה בעצם עושות?
06:30
Speaker A
התרופות האלה עובדות בדיוק על אותם תהליכים שעליהם דיברנו בסרטון הזה כל התהליכים שמתרחשים בסינפסה למשל הן יכולות להשפיע על היכולת של הנוירון להכנס למצב של התרגשות חשמלית הן יכולות להשפיע על היכולת שלו לשחרר נוירוטרנסמיטור או לקלוט נוירוטרנסמיטור שהגיע אליו מנוירון אחר
06:51
Speaker A
כל מנגנון ומנגנון שפעיל בסינפסה יכול להיות מושפע כשאנחנו לוקחים תרופות פסיכיאטריות. ומה לגבי טיפולים שלא נחשבים לטיפולים ביולוגיים?
07:03
Speaker A
למשל שיטות שונות של מדיטציה, הרפייה כמובן טיפול פסיכולוגי, אפילו האזנה למוסיקה כל הפעילויות האלה יכולות לשפר את מצב הרוח אז איך זה קורה?
07:17
Speaker A
אחרי כל מה שדיברנו היום לא יפתיע אותכם לגלות שזה קורה בעקבות שינויים בסינפסות. המוח שלנו הוא איבר פלסטי, כלומר גמיש כשהוא נחשף לגירויים ולחוויות בעולם החיצון מתרחשים בו שינויים והשינויים האלה קורים ברמת הסינפסות.
07:39
Speaker A
בתגובה לגירויים האלה המח בונה סינפסות חדשות, מפרק סינפסות קיימות, מחזק או מחליש סינפסות אחרות וכך הוא מתאים את עצמו לעולם החיצוני.
07:51
Speaker A
בצורה כזאת גם טיפולים שהם לא טיפולים תרופתיים יכולים לעשות שינויים ארוכי טווח במח. הי נועה הי אז בעצם סיפרת לנו שהתנסויות וחוויות שאנחנו עוברים בעצם משנות את כמות וחוזק הסינפסות שלנו נכון אז זה אומר שבעצם אם ניקח שני תאומים זהים לחלוטין ונסתכל על הסינפסות שלהם, נגיד שהיינו יכולים
08:19
Speaker A
היינו בעצם רואים שיש להם חוזק וכמות סינפסות אחרת כי בעצם כל אחד מהם עובר חוויות שונות בעולם נכון. על זה אמר חוקר מוח ידוע, שאת בטח מכירה, ג'וזף לדו: you are your synapses אנחנו בעצם, מי שאנחנו זה סך הכל הסינפסות שלנו
08:36
Speaker A
יש עוד חוקר מח מאד ידוע שנקרא שגם זכה בפרס נובל שנקרא אריק קנדל והוא טען שבעצם פוטנציאל הגמישות של הנוירונים הבודדים, של היחידות הבודדות של מערכת העצבים זה מה שהופך אותנו לאינדיבידואלים זה בעצם אומר שכל החוויות שלנו הפנימיות והזכרונות וההתנהגויות והמחשבות והאהבות והרגשות
09:01
Speaker A
הם פשוט תוצאה של פעילות חשמלית וכימית נכון. זה משאיר אותנו בעצם אם תחשבי על זה עם שאלה ענקית, שהיא כנראה שאלת השאלות היום בחקר המוח: איך בעצם מתוך הפעילות הכימית והחשמלית הזאת נוצרת התחושה המופלאה הזאת של אני אדם אינדיבידואל שיש לו רצון חופשי ושליטה.
09:25
Speaker A
נו אז מה התשובה? לצערי לשאלה הזו עוד אין לנו תשובה... נתראה בסרטון הבא
Topics:סינפסהנוירוןמוחנוירוטרנסמיטורדופמיןפלסטיות מוחיתמחלות נפשתרופות פסיכיאטריותמדע המוחתודעה

Get More with the SozAI App

Transcribe recordings, audio files, and YouTube videos — with AI summaries and speaker detection. 30 minutes free.

Or transcribe another YouTube video here →