Speaker A
ואנחנו מוכנים ומתחילים את הראיון עם ציון בדש.
הפרק הראשון בסדרה מעברות חושף את סיפור העולים במחנות המעברות בישראל לאחר הקמת המדינה, עם דגש על הקשיים והטראומות שחוו.
Key Takeaways
- תקופת המעברות הייתה תקופה קשה ומאתגרת עבור עולי ישראל, עם תנאי מגורים ירודים וטראומות רבות.
- המדינה לא סיפקה פתרונות מהירים כפי שהובטח, והזמני הפך לקבוע עבור רבים.
- הבדלים תרבותיים וחברתיים בין העולים השפיעו על חוויית הקליטה וההכלה.
- הסיפור של המעברות הוא חלק מההיסטוריה הלאומית שעדיין דורש הכרה ודיון.
- הסבל והמאבק של העולים בתקופת המעברות היו בסיס לבניית המדינה ולחברה הישראלית של היום.
Summary
- הסדרה מתמקדת בתקופת המעברות בישראל לאחר הקמת המדינה, כאשר עולים רבים הועברו למחנות עולים בתנאים קשים.
- הראיון עם ציון בדש חושף את תחושת הבושה והקושי של עולים אשכנזים שחיו במעברות לאורך שנים רבות.
- המדינה קלטה כ-700 אלף עולים בשנים הראשונות, רבים מהם חיו בתנאי מחסור, רעב וצפיפות.
- בן-גוריון תכנן תוכנית עלייה המונית שהייתה אמורה להביא שני מיליון יהודים, אך יושמה באופן חלקי ובתנאים קשים.
- העולים עברו תהליכים רפואיים קשים, כולל ריסוס בדי-די-טי ללא הסבר, שהותיר תחושות של פגיעה וכאב, במיוחד בקרב עולי ארצות האיסלאם.
- שער העלייה במחנה עתלית שימש כמחנה מיון ראשוני לעולים, עם תנאים סניטריים קשים וצפיפות רבה.
- העולים הועברו למחנות משנה ומעברות שונות, שם חיו בתנאים של צפיפות, חוסר פרטיות, רעב ותנאי מגורים ירודים.
- הטראומה הקולקטיבית של תקופת המעברות משפיעה על החברה הישראלית עד היום, והסיפור עדיין לא סופר במלואו.
- הסיפור כולל גם תיאורים אישיים של קשיי היום-יום, כמו שריפות במחנות, מחסור במזון, והפרדת משפחות בשל מחלות.
- הפרק מדגיש את הצורך בדיון ציבורי רחב על תקופת המעברות והשפעותיה על החברה הישראלית.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker B
מצלמים.
Speaker C
איפה איפה להתחיל?
Speaker B
אנשים שקרובים אליך יודעים שהיית במעברה?
Speaker C
אני לא מסתיר, לא מסתיר. בהתחלה הייתי מסתיר.
Speaker A
אני זוכר שהתביישתי להגיד, שם בצבא היו לי הרבה חיילות וחיילים, שאני גר במעברה.
Speaker D
לא היה לי בית 10 שנים, מאז שעליתי ארצה.
Speaker E
שכבנו בחירייה חמש שנים.
Speaker F
הבטיחו לנו שזה זמני, זמני, זמני. הזמני הזה הפך להיות 11, 12 שנים, מבחינתנו.
Speaker G
עכשיו, אני, איך אומרים, דוגמה קלאסית של אשכנזי שהיה במעברה.
Speaker H
קודם כל, מעולם לא היה כור היתוך.
Speaker H
הייתה שליטה תרבותית. לא כור היתוך, איפה... שליטה תרבותית.
Speaker I
אנחנו באנו אל המדינה ונתנו לה את עירוי הדם שהיא הייתה צריכה אותו כאוויר לנשימה.
Speaker J
והמדינה נבנתה על הכתפיים שלנו.
Speaker K
הבנות שלי אמרו: אימא, אל תתחילי כי זה רק יעשה לך...
Speaker L
תקופת המעברות, אפשר לומר, היא האבן הראשונה בטראומה הזאת, הקולקטיבית המזרחית.
Speaker M
אני חושבת שהגיע הזמן שמדינת ישראל תדון בפרק של המעברות.
Speaker N
מחנות העקורים באירופה.
Speaker N
בשנים הראשונות לקיומה של המדינה הגיעה לישראל עלייה המונית של כ-700 אלף איש. שליש מהם נשלחו לחיות במחנות העולים ובהמשך במעברות.
Speaker N
עולים מכל קצוות תבל, מפולין ועד תימן.
Speaker N
הם הגיעו לכאן בתקווה גדולה, אבל מלחמה, דלות ורעב קיבלו את פניהם.
Speaker N
חלקם התגוררו בתנאי המעבר הקשים שנים ארוכות.
Speaker N
התהליכים שעברו על תושבי המעברות, בינם לבין עצמם ובינם לבין המדינה השפיעו בצורה משמעותית על החברה הישראלית.
Speaker N
ולמרות כל אלה, סיפור המעברות עדיין לא סופר.
Speaker N
נדמה שהחזרה לימי האוהלים, הפחונים והבדונים יכולה ללמד אותנו לא מעט דווקא על ישראל של היום.
Speaker L
בן-גוריון עם הפנקס מסתכל, יש לו בעיה.
Speaker L
יש לו 1.2 מיליון פלסטינים פה, יש בערך 600 אלף יהודים.
Speaker L
והוא אומר: הארץ קמה והעם שחיכה לה איננו.
Speaker P
אנחנו לוקחים תקופה של מ-42' פחות או יותר עד 45', שבה בן-גוריון מחליט ללכת על עלייה המונית ובכוח.
Speaker P
תוכנית המיליון, שבמקור היא תוכנית שני המיליון, היא בעצם להביא לפה שני מיליון יהודים.
Speaker P
בשלב ההוא מדובר בעיקר על יהודי אירופה, והתוכנית הזו הייתה אמורה להיות מיושמת בעצם,
Speaker P
להביא את העולים זה היה חלק מלהקים את המדינה.
Speaker P
התוכנית הזאת לא יושמה כמו שהיא הייתה אמורה להיות, אלא קודם הוקמה המדינה ואז הביאו את העולים.
Speaker P
וכמובן, מטיב הטרגדיה באירופה, ברגע שהעבודה של היהודים באירופה הידלדלה עד מאוד,
Speaker P
אז התחילו לחשוב על יהודי המזרח.
Speaker L
ואז הוא אומר: צריך להביא את היהודים מארצות האיסלאם.
Speaker L
כלומר, אין לנו כל כך רצון להביא אותם, אבל אין לנו ברירה אלא להביא אותם.
Speaker L
ואז נכנסים לאיזה סחרור מטורף.
Speaker Q
אני זוכר שהתחלנו לדבר על זה, מכיוון שבן-גוריון הגיע לסופיה.
Speaker Q
ואני באתי עם אבא שלי, והוא התחיל לדבר אלינו: בואו נבנה...
Speaker Q
מולדת חדשה. מולדת חדשה.
Speaker C
אבא שלי הקיא.
Speaker C
מיטות היו קומתיים, צפוף, לא נעים.
Speaker C
אבל שוב פעם אמרנו, זה תלאות המסע להגיע לארץ.
Speaker A
העלייה לאונייה הייתה ביום שישי אחר הצהריים,
Speaker A
ואני זוכר כשהאונייה התחילה להפליג,
Speaker A
פצחו כולם בשירת הים.
Speaker A
כולם היו על הסיפון ורואים את כל האורות של הר הכרמל מולנו.
Speaker A
איזו הרגשה, איזו הרגשה, משהו לא רגיל.
Speaker Q
אתה רואה לפניך גן עדן. גן עדן.
Speaker Q
האורות האלה של חיפה, זה היה ב-12 בלילה ככה.
Speaker R
אני לא אשכח, ביציאה לאונייה עומדת גברת,
Speaker R
לבושה באיזה סינור לבן, יפה, ונותנת לך תפוח זהב.
Speaker R
אמרנו, תפוח זהב זה דבר כביר, איך... באנו פה למשהו פנטסטי.
Speaker R
באנו בכלל בלי רכוש חוץ משתי מזוודות.
Speaker R
ואנחנו עומדים על הרציף, עמדנו בשורה, והסתכלו ואמרו שהשיער שלי ארוך מדי.
Speaker R
היו לי תלתלים ארוכים,
Speaker R
אז כדאי שיגזרו לי את השערות קצר קצר כדי שאפשר יהיה לטפל ושלא יהיו לי כינים.
Speaker R
אז גזרו לי את השערות.
Speaker R
היה מכשיר כזה שעושה פליט.
Speaker R
עמדנו אחד על יד השני ואת הראשים של כולנו, וגם על הבגדים התיזו פליט.
Speaker S
כשעלינו על הרכבת לצ'כיה עשו עלינו די-די-טי.
Speaker S
כשעברנו מצ'כיה לאוסטריה עשו עלינו די-די-טי.
Speaker S
כשעברנו מאוסטריה לאיטליה עשו עלינו די-די-טי.
Speaker S
כשעלינו על האונייה בנאפולי עשו עלינו די-די-טי.
Speaker S
ושיורדנו מהאונייה לקחו אותנו לאתלית ושם עשו עלינו גם די-די-טי.
Speaker T
אני שמחתי כשקיבלתי את הדי-די-טי כי אני פחדתי מכל מיני מחלות ומכל מיני דברים.
Speaker T
מה שהולכים לעשות לנו, אמרו את הכל ביידיש לנו.
Speaker T
עשו כך שכל מי שעובר את זה, שיבין מה עושים לו, שלא הורגים אותו.
Speaker T
מספיק עם אושוויץ, עכשיו זה טוב.
Speaker N
כשהמדאן השוויצרי פאול הרמן מילר זכה בפרס נובל על המצאת הדי-די-טי הוא לא שיער שהמצאתו תהפוך לטראומה לאומית בתולדות ישראל.
Speaker N
הדי-די-טי נועד להרוג את כיני הגוף ולמנוע את התפשטות מחלת הטיפוס הקטלנית.
Speaker N
העולים מאירופה זכו לקבל הסבר בשפתם על הריסוס והבינו את נחיצותו.
Speaker N
לעומתם, מרבית העולים מארצות האיסלאם רוססו בדי-די-טי מבלי שהוסברה להם התכלית, והם נותרו אילמים והמומים.
Speaker A
לוקחים אותנו, כל אחד, לאיזה בודקה, לוקחים פומפה כזאת של פליט ומרססים אותנו.
Speaker A
ולא הבנו מה קרה, אמרנו, חולים בצרעת או נגועים או מה?
Speaker A
אבל מי דיבר, מי שאל.
Speaker U
הכניסו אותנו לחדרים, התחילו לרסס לנו די-די-טי על הראש,
Speaker U
והדי-די-טי הזה, זה עשה לנו הפרעה ואכזבה לא נעימה.
Speaker C
וואח, זה היה מביש. מביש.
Speaker C
היו כאלה שצעקו "תחי מדינת ישראל", בערבית.
Speaker C
מאללה שהגיעו, ופתאום, איך אומרים, עם פומפה כזאת שופכים עליהם פודרה.
Speaker C
זה... זו הייתה באמת פגיעה.
Speaker V
הסיפור הזה מתחיל מהסוף.
Speaker V
אונייה עם נוסעים הגיעה אל החוף.
Speaker V
אנשים עייפים בארץ חדשה.
Speaker V
עומדים מול שער גדול, מסתכלים בו בשתיקה.
Speaker V
בחודשים הראשונים רבים מהעולים מוצאים מענה בבתי קרובים.
Speaker V
אלה שלא מצליחים להסתדר בכוחות עצמם מועברים למחנות עולים שהוקמו בבסיסים נטושים של הצבא הבריטי תחת חסותה של הסוכנות היהודית.
Speaker V
שער העלייה היה מחנה המיון הגדול מכולם.
Speaker V
יהודה וייסברגר, יליד פולין, מתמנה למנהל המחנה.
Speaker V
הוא ורעייתו לאה, אחות במקצוע, עוברים להתגורר במקום.
Speaker K
הגיעו מכל העולם.
Speaker K
הגיעו מעיראק, הגיעו מתוניס, הגיעו מרומניה, מפולין, צרפת היו גם כן.
Speaker K
כששמעו שיגיעו הרבה אוניות בבת אחת, אנחנו פותחים את המחנה,
Speaker K
ואין תנאים לאלפי אנשים.
Speaker V
במשך השנה הראשונה לפעילותו עוברים בשער העלייה בממוצע כ-10,000 עולים חדשים בחודש.
Speaker V
מרביתם יוצאי אירופה.
Speaker C
בנמל קיבל אותנו פקיד.
Speaker C
מה שאני זוכר, כל אחד קיבל מאיתנו מספר תעודת זהות.
Speaker C
אחר כך רישום השמות,
Speaker C
אחר כך בדיקה, בדיקה רפואית.
Speaker A
עולה חדש שמגיע, מגיע לשער העלייה.
Speaker A
משער העלייה אחרי מיון, אם יש לו כוח עבודה, הוא הולך למושב או לבית עולים.
Speaker I
או לקיבוץ, והקיבוצים בחרו להם את מי הם רוצים.
Speaker I
אמרו: אלה ואלה אנחנו ניקח.
Speaker I
צעירים ניקח.
Speaker W
ואנחנו מגיעים לשם והמון אנשים שמה.
Speaker W
וצריף גדול ולחץ של הרבה אנשים, ושואלים אותך: מה השם שלך?
Speaker W
ומחליפים לך את השמות, וכל אחד היה צריך לזכור את השם החדש שלו.
Speaker W
ולך תדע.
Speaker W
אח שלי סאלח, קראו לו משה.
Speaker W
האח השני, אליאס, קראו לו אליהו.
Speaker W
אחותי ויקטוריה, קראו לה יהודית.
Speaker W
לאחותי ג'ולייט קראו כרמלה.
Speaker W
ויושבים על הברזנטים ומחכים.
Speaker X
שער העלייה היה מחנה עולים, מחנה ראשוני,
Speaker X
ליד עתלית היום.
Speaker X
מחנה סגור בקונצרטינות,
Speaker X
מלא אוהלים בצפיפות איומה,
Speaker X
ותמיד יכולת ליפול מהחבלים של האוהלים.
Speaker X
ממול היה הים.
Speaker X
פעם ראשונה שראינו ים.
Speaker X
ואי אפשר היה... והיינו מתרוממים על בהונות הרגליים לראות את הגדה השנייה של הים.
Speaker Y
בשלש בלילה הגענו לשער העלייה.
Speaker Y
ירדנו, מה יש לנו? רק מזוודה.
Speaker Y
לקחו אותנו לצריפים, מזרון קש, כרית קש.
Speaker Y
הלכנו לישון, קמנו בבוקר.
Speaker Y
עשו מתקן כזה ארוך עם שמונה, תשעה ברזים.
Speaker Y
עמדנו בתור לשטוף ידיים.
Speaker Y
שירותים בתור, מקלחות בתור, הכל בתור.
Speaker Y
ותלושים לאוכל. בסדר.
Speaker Y
שמחנו, ישראל!
Speaker Z
ברוך בואכם לישראל.
Speaker AA
בסוף 48' נתמניתי לארגן את המיון הרפואי והבדיקה הרפואית
Speaker AA
במחנה סנט לוקס, שזה נקרא אחר כך שער העלייה.
Speaker AA
זה היה עם תנאים סניטרים איומים, איומים.
Speaker AA
איומים.
Speaker AA
אלף אנשים באים, ואלף אנשים היו צריכים לצאת,
Speaker AA
במחנה שיש בו מינימום 10,000 איש. זה היה דבר איום.
Speaker AA
כל אחד קיבל חיסון נגד שחפת בלי לדעת אם יש לו שחפת או לא.
Speaker AA
גם ילדים.
Speaker AA
ועכשיו תתארי לך את התגובה של משפחה שלא ידעה שהבן שלהם חולה שחפת,
Speaker AA
והיה זקוק לבידוד וצריכים ממנו להיפרד.
Speaker AA
ומדובר על אנשים גם פרימיטיביים.
Speaker AA
זה היה מלחמות.
Speaker N
מלחמת העצמאות הקשה ממשיכה להשתולל ברחבי המדינה,
Speaker N
מה שלא מונע את התגברות זרם העלייה.
Speaker N
כעת העולים מוצאים מקלט גם בבתים של ערבים שעזבו או שאולצו לעזוב.
Speaker N
המדינה מקימה עוד ועוד מחנות משנה למחנות הקיימים, אליהם נשלחים העולים.
Speaker N
לעולים הובטח שמדובר בשהייה זמנית וקצרה.
Speaker A
מעמיסים אותנו על משאית, מובילים אותנו לאוהל ענק.
Speaker A
חשבנו שזה אוהל שלנו, התברר שלא.
Speaker A
יש לנו שכנים שקדמו. שבעה ילדים, עוד זוג הורים.
Speaker A
ואומרים לנו: תיכנסו פנימה.
Speaker A
מה תיכנסו פנימה? לתוך האוהל יחד איתם? יחד איתם.
Speaker A
עברנו לבאר יעקב.
Speaker A
באמת שם היה כבר קצת אחרת.
Speaker A
שם היו צריפים ארוכים של המחנה הבריטי.
Speaker A
חילקו אותם עם חבלים ועם שמיכות.
Speaker A
לא הייתה פרטיות, כי התרחצנו בתוך הפיילה והכל.
Speaker A
אני זוכר שאני יום אחד יוצא מהשמיכה החוצה ואני רואה שם מישהי מתרחצת.
Speaker A
לא נעים פשוט.
Speaker C
לקחו אותנו במשאית לבית ליד.
Speaker C
קיבלנו שני אוהלים קטנים.
Speaker C
כאשר האוהל עצמו עומד, והמיטות, על גבי צמחייה שהייתה בשדה.
Speaker C
מלוכלך זאת לא מילה, זה שחור, שמן עם נפט, עם חול. שחור.
Speaker A
בשבת אחת היה רוח במחנה דוד, הרי זה מול הים.
Speaker A
כל האוהלים עפו, עפו, עפו.
Speaker A
העיראקים עושים בלילה אוכל, טביט, מכסים אותו על פתילייה.
Speaker A
פתאום צעקות, כל האוהל התחיל להתלקח, אש!
Speaker A
האבא והאימא לא יכולים להיכנס, הילדים עומדים:
Speaker A
תצילו אותנו, תצילו!
Speaker A
עד שנשרף כל האוהל והילדים נשרפו, שלושה.
Speaker A
אני עמדתי לטפל בהם עד שבא מגן דוד ולקחו אותם.
Speaker A
אחרי שש שעות אין מגן דוד.
Speaker A
הבטן קרקרה, היינו רעבים.
Speaker A
הזמני הזה הפך להיות 11, 12 שנים מבחינתנו.
Topics:מעברותעלייה לישראלמחנות עוליםבן-גוריוןדי-די-טיטראומה קולקטיביתהקמת מדינת ישראלקליטת עוליםתנאי מגוריםהיסטוריה ישראלית
