Speaker A
שלום לכולם. אנחנו נכנסנו לתוך ימי בין המצרים ובשבועיים קצת יותר אולי הקרובים, נשתדל לעסוק בשיעורים בימי שני ורביעי בסוגיה הזו, כדי משהו רחב, כן, בסוגיה של אבלות החורבן והמשמעות שלה. אז קודם כל אני רוצה להניח הנחה.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
אולי נתחיל את זה בתור שאלה. כן, הרבה פעמים בני אדם מרגישים שיש פה סיטואציה מוזרה. בוא נדמיין לעצמנו אדם שמצבו טוב, ברוך השם הוא חי חיים טובים ונוח לו וטוב לו והוא מרוצה. הוא רוצה בדברים טובים. הוא לא
Speaker A
מרוצה מדברים רעים. כן? הוא נוהג כמו שצריך, עוסק כמו שצריך בדרך ישרה בתורה ועבודת השם בדרך ארץ. וכן, הכל כראוי. ואז פתאום מגיעים ימים מסוימים ואומרים לו: תשמע, חלה עליך חובת אבלות, שזה מאוד מוזר להגיד לבן אדם שטוב לו, תשמע,
Speaker A
אתה צריך עכשיו להצטער על [נחירות בוז]. מה פתאום טוב לי? ואז אנחנו נתחיל לחפש סיבות על מה להצטער. אה, דרך אגב, אחת הצורות שאנשים מתמודדים עם הבעיה המוזרה הזאת זה שהם עסוקים בשאלות הלכתיות. כן, האם מותר כך ואסור כך, כן, האם איסור
Speaker A
קיבוש הוא בכזה אופן, בכזה אופן, כל מיני שאלות שחלק מהשאלות הם שאלות נכונות וטובות שצריך לענות עליהם ברמה ההלכתית, אבל לפעמים אנחנו מתעלמים מהעובדה שההלכה ודאי הלכות מהסוג הזה הם לבוש לתפיסה, הם לבוש לתפיסה, אה, שלמה שחז"ל מעמידים.
Speaker A
ואני רוצה לומר כאן משהו חזק ומשמעותי. אני מאמין שאם חז"ל מצווים בן אדם להתאבל או לשמוח או לכבד כל מיני עמדות רגשיות שיש בתורה ובחז"ל דרך לעשות אותם, אין הכוונה היא שזה מצווה לעשות את זה. הכוונה היא שזה נכון כך להרגיש, גם זה נכון שזה
Speaker A
מצווה, אבל המצווה חלה על זה שבאמת זה היחס האמיתי [כחכוח]. כן, אם בן אדם מצווה להתאבל על קרובי משפחה, המשמעות היא שעובדן של קרובי משפחה זה באמת אסון.
Speaker A
זה באמת נכון. כמובן גם אם אדם לא חובד, זה עדיין ההלכה חלה עליו ולפעמים הוא יקיים את ההלכה רק בצורה טכנית כי זה מה שהוא יכול ולפחות את זה. אבל א [שיעול], אבל היסוד הוא שאם בן אדם לא מתאבל על
Speaker A
קרובי משפחה למשל, חסר לו משהו מהותי בחיים שלו והוא ישלם את המחיר על החסר הזה כל החיים. זאת אומרת, זה לא הפירוש שרק בשבוע הזה אדם צריך להתאבל על קרובי משפחה, אלא אם אדם הוא נמצא במצב כזה שהוא לא
Speaker A
מתאבל, ואני לא מדבר על סיטואציה מיוחדת שבן אדם בדיוק ביום שקרא לו הסונגים קרא לו דבר משמח והוא לא יודע איך לחלק את היחס הרגשי באופן עקרוני. האבלות על קרובי משפחה היא חלק מהותי בחיים וחלק מהותי בתפיסת החיים, אחרת או שהיחס שלך לחיים הוא
Speaker A
לא נכון או היחס שלך על קרובי משפחה הוא לא נכון ומשהו חסר ממש באותו אופן כשהתורה אוה נכון, חז"ל מצווים על אבלות החורבן.
Speaker A
המשמעות של הדברים זה שהחורבן הוא דבר שבאמת נכון וראוי ומתאים לנו להתאבל עליו. לא א איזשהו מצווה של משהו שצריכים לעשות אותו, שאף אחד של איך נקרא לזה, גזרה סקוס. כן, חוקה חקקתי וגזירה גזרתי. את התורה רש"י אחרי. אמר לי
Speaker A
פעם בחור במוצאי י"ז בתמוז לפני שנים רבות, מה הוא הרוויח הקדוש ברוך הוא מד שקאב לי הראש כל היום, מה, מה, מה, מה בשביל מה, למה זה טוב? כן, הוא אומר מיל, אני מבין שבת, אני מבין סתם לצום יום שלם. עכשיו בעצם מה
Speaker A
שקורה פה הוא שאנחנו חיים במידה לפעמים, הרבה פעמים בחוסר ומודעות מאוד גדול, וחוסר המודעות גורם לזה שאנחנו לא יודעים איך, איך לתפוס ואיך להתייחס לסיפור. אבלות על החורבן קיימת אצל כל יהודי דתי. זה הטענה שלי.
Speaker A
אני אתן אותה כבר כמה שנים ואני רוצה ללכת שלב נוסף, אבל קודם כל צריך להגיד את האמת הפשוטה הזאת. האבלות על החורבן שייכת לכל יהודי דתי בעצם אי אותו. כמובן אם אדם הוא לא דתי אז יש לו בעיות אחרות. אבל א
Speaker A
אבל אה, החיים של העם היהודי בגלות סובלים מאנומליה. סובלים עם מוזרות שאין לה אח וריה, והמוזרות הזאת היא שורש האבלות. זאת אומרת, עכשיו מה קורה בתשעה באב, מה קורה בבין המצרים? אז התשובה היא שהחיים מורכבים מהבטים שונים, והנכון הדבר להתמקד
Speaker A
בצד הזה של המציאות בתקופה הזו, אבל שיהיה ברור, שיהיה ברור אם חז"ל מצווים אבלות הם לא מתכוונים אבלות היא לא דבר שאני יכול להכניס אותו לעצמי כי מישהו אמר לי אם אין אבלות בקרב בים אני לא מתאבל בעצם הוויתי אז אני לא יכול, לא יכול. כן, אם
Speaker A
מישהו יבקש ממני תעשה לי טובה תאהב אותי, אין, אין, אין לזה משמעות. כן, ממש כמו שאם מישהו יבקש ממני תשנא אותי או תשנא אותו. כן, אם יש בתוכי שנאה או יש בתוכי, אני יכול להתמקד בזה, יכול לחזק את זה וכן הלאה. רש
Speaker A
אותו דבר, צריך להבין את הדבר הזה שהיהדות, החיים התורניים מכילים בתוך בתוכם סתירה מובנת בגלות. בעצם העובדה והסתירה הזאת מכאיבה את הלב לכולם.
Speaker A
זה המצב. עכשיו זה נכון שעדיין צריך אדם להתמקד, לשים לב לדבר הזה ולכוון את עצמנו אליו בתקופה מסוימת בשנה.
Speaker A
וזה לא ספונטני. זה לא יכול להיות שאדם לא ישאיר את זה בצד. אבל אין כוונת חז"ל לצוות את האדם לעשות דבר שהוזר לו. זה אחד, זה הנחה אחת. הנחה שנייה, שההוצאה לפועל של האבלות היא לא רק מעשה נכון
Speaker A
מבחינה מוסרית, הוא מעשה נכון מבחינה נפשית. הוא טוב ומתאים לאדם. שוב, תמיד יכול להיות סיטואציה שבה בן אדם א באופן כללי המצבו הנפשי מאור וזה לא בריא לו להתאבל. ואז נתחיל לרב לשאול מה הדין בחי גבנה. אבל באופן עקרוני, התמונה העקרונית
Speaker A
היא שהאבלות הזאת נחוצה לאדם. ואני אגיד עוד דבר. אין ספק שכשדנים בדבר בגדרים הלכתיים, אז אבלות החורבן היא חייבת להיות דרבנן, בגלל שאין מצווה בתורה כזאת. לא יכולה להיות מצווה כזו בתורה, אבל זה לא נכון להתייחס לזה כאילו דבר שהוא דרבנן בעלמא,
Speaker A
אלא כלל דבר שהוא מיסודות היהדות. כמובן שוב, אני לא יודע אם ברמה ההלכתית בשאלה מה באיזה איך מה, מה היחס, הדחייה בין בין בין בין אם זה מתנגש עם דינים שונים, אבל בעיקרון הכוונה היא חז"ל גילו וזה דבר
Speaker A
כללי שצריך לדעת אותו. כן? למשל חז"ל אסרו לבקש צרכים בשבת. כן, זה איסור ודאי שהאיסור הזה הוא דרבנן. אף אחד לא יגיד שאדם שלא נכנס להגדרה מה מותר ומה אסור בדיוק, אותו דבר שאותו אסור אדם יעשה את זה בשבת, הוא
Speaker A
לא יעבור על איסור תורה. זה פשוט. ועדיין האיסור הדרבנן הזה הוא לא חכמים חשבו ואמרו אולי נאסור את זה, אלא חכמים ירדו בעומק חוכמתם וקדושתם להבנה של מהות השבת והבינו שהשבת כפי שאם היא דאורייתא סותרת את בקשת הצרכים וזה לא מתאים ולכן הם אסרו
Speaker A
את זה. זה נכון כללי. זה הבנה רחבה וכללית בהרבה דברים. א ובאמת זה היחס בין דאורייתא לדרבנן הוא הוא לא תמיד חד צדדי, לא תמיד מוחלט. יש דברים שהם חצי דאורייתא. כן.
Speaker A
אני רוצה לעסוק בסוגיה הזאת של אבילות החורבן ולהתרחב עליה כי היא באמת גדולה ומשמעותית.
Speaker A
אחת התכונות הכי ברורות בטבע האנושי היא להתאים את הרצוי למצוי. בני אדם באופן עקרוני שואלים את עצמם למה אני מצפה? והתשובה היא פחות או יותר אני רואה מה יש לעולם, מה קורה בעולם ולזה מה שאני מצפה. כן, אני לא אדם משתדל לא לפתח
Speaker A
ציפיות לא מציאותיות בכלל. כן? למדתכם על אדם שמסתובב בתחושה שהוא אומר אני לא רוצה למות אף פעם. כן, אני אומר את זה באירוניה. כן, תארו לעצמכם שאיזשהו מועמד לרשות הממשלה עליכת הבחירות הקרובות יציע מצפתור את בעיית המוות. כן, לא יודע כמה קולות זה
Speaker A
יביא לו. כן, זה בדיחה. כן, אנחנו חיים בתוך מציאות והמציאות מגדירה לנו את הרצוי. זה נכון באופן כללי, זה נכון וכך צריך לחיות. זה לא יכול להתווכח עם זה. יש משהו בסוגיה של אבלות החורבן משהו שהוא הוא לא
Speaker A
רק אבל החורבן, משהו ביהדות שמבקש מאיתנו לעשות משהו אחר. זאת אומרת, היהדות עברה שינוי רדיקלי, שינוי מהפכני, שינוי משמעותי מאוד כשנחרב הבית.
Speaker A
השינוי הוא כל כך חריף עד כדי כך ש חז"ל בחוכמתם לימדו אותנו להבין שהיה צריך לחשוב מחדש על הכל, איך בונים את, איך מקיימים יהדות בתנאים החדשים כי כמעט אולי הגזמתי, כמעט שום דבר, אבל חלק גדול מהדברים שהיו היסודות של היהדות נעלמו כשנחרב הבית.
Speaker A
כן, זה לא רק חלק מאוד משמעותי במצוות של התורה. כן, זה אפשר לבדוק בספר המצות הקצרות ענק לא יו אה, וזה נכון. זה נכון שכשלח ב הבית הראשון והוא קם בבית השני התברר שהגלות לא נפסקה לגמרי. ימי הבית השני הם חצי גלות וחצי לא
Speaker A
גלות. זאת אומרת במובן מסוים זה שיהודים גרים ברחבי העולם והמשיכו לגור קולה מהבית השני זה מלמד שהם לא היו לגמרי, ולכן המוסד שהוא יצר את התשתית לעם ישראל בגלות הוא אנשי כנסת הגדולה. התאספו אז אנשים חז"ל במדרש כתוב 120 איש, זה מוסד
Speaker A
מיוחד, זה לא הסנהדרין. הסנהדרין זה מוסד אחר שמתקל תמיד לתקופה מסוימת. הקימו מוסד מיוחד שהיה בו 120 חברים וביניהם כמה נביאים, והם יצרו את התשתית לקיום יהודי בגלות. זה התפקיד שלהם התקופה וכשהם גמרו לעשות את תפקידם המוסד הזה פסק
Speaker A
מלהתקיים. שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה, זאת אומרת לא, לא הם גמרו את העבודה שלהם. זה לא היה מוסד קבוע שקיים ביהדות תמיד, אלא היה אירוע מסוים. מה שהם עשו זה כיוון שהתברר בהקמת הבית השני שהגלות לא הסתלקה לגמרי, דהיינו בית המקדש לא נמצא
Speaker A
לגמרי במרכז של ההוויה היהודית. בעצם העובדה שודים חיים ברחבי טבל וגם השעת השכינה לא הייתה בבית המקדש השני במובן המלא. כן. הגמרא אומרת ככה בסוף פרק מדיומה.
Speaker A
ובעצם במובנים מסמים אנחנו בגלות ויצרו מודלים שלמים. כן, בוא ניקח את הדוגמה הכי טובה, הם יצרו את המוסד של שמו בית הכנסת. תנסו לחשוב על המשמעות של זה. כן, יהודים חיים בכל מקום בעולם, בכל עיר שגרים בודים שומרי תורה, יש בית כנסת או יותר
Speaker A
מבית כנסת אחד. מה זה אומר? מתאספים כולם לעבודת אלוקים במקום קדוש. הפסוק ביחזקאל אומר משם דרשו את זה ויל להם למקדש מעט. יש תחליף כלשהו לבית המקדש. עכשיו הדבר הזה תלוי גם בזה שיש תפילת ציבור. תיקנו את התפילות ברכות אנשי תקנו לישראל ברכות
Speaker A
ותפילות קדושות והבדלות. זאת אומרת הם יצרו מבנה שלם של עבדת השם צ.
Speaker A
שיבנה בית המקדש שבטלו את הבתי כנס. לא יודע. לא יודע. מעניינת. שאלה מעניינת. מה התפללו לפני זה? מי שלא בא בירושלים לא התפלל? התפללו תפילת יחיד לא היה דבר כזה תפילת ציבור כל אחד הרמב"ם אומר שהיו כל אחד מתפלל ממלא את ליבו כאילו כשלבו היה
Speaker A
מלא בתפילה הוא היה מתפלל הוא היה מבקש לא משנה הרמבם אומר שזה צריך פעם ביום אבל גם פעם ביום זה בקשה אחת או שתיים כן לא אין אין סדר תפילתוות אבל זה דוגמה חז"ל כחלק מנשי כנ כחלק מהמפעל שהם עשו זה הם חתמו את
Speaker A
התנך הם ישבו בסידור ספר ששמו כד ספרים תורה נביאים וכתובים החליטו איזה ספרים הם בתוך הספר היו עוד ספרי נבואה נוספים כן נבואה שהוא צריכה לדורות נכתבה נבואה שצריכה לא נכתבה והם יצרו ספר שהוא ספר היסוד של עם
Speaker A
ישראל כן א וכן הלא זאת אומרת היה פה הייתה פה הבנה שצריך ליצור והבנה שמשהו חסר עד כדי כך שצריכים ליצור מודלים חדשים זה בעצם אומר ומעמיד אותנו בשאלה גדולה איך אנחנו מתנהלים שוכחים את העולם הישן ועסוקים בלבנות עולם חדש לפי המציאות
Speaker A
אומרים לך חז"ל אתה חייב תמיד תמיד להעמיד מול העיניים באופן חזק את העולם הישן כדי שתדע מה לחפש בגלות.
Speaker A
נכון שאתה צריך לחפש ולמצוא דברים חדשים. תארו לעצמכם למשל כן זה שהיה בית מקדש ונצטוינו לעלות שלוש פעמים בשנה לבית המקדש בית המקדש הוא מרכז העבודה זה מה שהדריך את חז"ל להקים בית כנסת בכל מקום.
Speaker A
להקים מקום שבאים כולם ביחד לעבודת השם. אם הם לא היו עומדים מול היו מסתדרים כן היהדות היא דעת שכל אדם עומד לעצמו לפני השם לא יש מקום ולכן האבלות החורבן היא בעצם אומרת שאנחנו צריכים באיזשהו מקום בחיים שלנו להעמיד את התשתית של היהדות
Speaker A
איך היא נראית בפועל בתורה איך התורה מציגה אותה איך היא אמורה להיראות ואפשר לעשות את זה בקלות יחסית ולהרגיש את הפער הנורא באמת הפער הוא נורא מאוד בין היהדות איך שהיא פשטות איך שהיא צריכה להראות דרך אגב זה כל כך פשוט הפער ש שהדעת לא סובלת את
Speaker A
זה זאת אומרת קשה להכיל את הפער הגדול הרב יומר זה כמ אני אשתדל אה [נחירות בוז] הפער הוא פער פער נורא בגלל ואני חושב שצריך להבין את זה כן הרבה פעמים בני אדם מסתובבים בעולם ויש להם קושיות ויש להם הם
Speaker A
תרצים תירוצים חלק מהתירוצים הם תירוצים טובים והם מנסים ליצור לעצמם מודלים של יהדות שקל יותר להסתדר איתם כן כל מיני מודלים מה היהדות דורשת מה היהדות רוצה וכולי ואולי לפעמים זה נחמד ליצור מודל אחר אבל אנחנו צריכים להבין שהיהדות היא משהו
Speaker A
מסוים אי אפשר ליצור יהדות חדשה כן אמרתי בשולחן שבת אמרתי ד שאמרתי אותם גם כאן ב ב שבוע שעבר ש ש שהתפילות הם כנגד מדים הכוונה שתפילת המידה היא בעצם תפילת הציבור התפילה תפילת המידה לא מייצגת את היחיד שרוצה להתפלל לפני השם ובא לשפוך את
Speaker A
ליבו לפני השם אלא את התפילה של העם לפני השם אז אחת הבנות שלי אמרה לי אבא אנחנו לא אנשים ציבוריים אנחנו אנשים אינדיבידואליים אותנו מעניינים הרגשות הפרטיים שלנו זה דוגמה טובה. זה דוגמה טובה. יש פה באמת פער, אבל אנחנו לא יכולים להגיד לעצמנו די
Speaker A
בוא נקים יהדות חדשה, יהדות שכל אדם עומד לבדו לפני השם. אין לנו את היכולת.
Speaker A
אני אומר את זה בחריפות. זו רפורמה הרבה יותר חמורה מהרפורמה להזיז את השבת ליום ראשון. וגם זה אי אפשר. כן. אנחנו כולנו מבינים שאנחנו יהודים אורתודוקסים. זה שקול הגדול ביקש על משפחתו כאילו קודם כל כאילו יש לך כזה ראשון
Speaker A
אה א אני לא באתי עכשיו לתקוף את זה מבחינה אנושית פסיכולוגית באתי לומר דבר אחד מי שקורא את התורה ורואה וזה אחד הדברים החשובים והמשמעותיים התורה היא מוסד לאומי התורה היא מוסד לאומי עד כדי כך שבאמת ההתפוררות של עם ישראל שזה במובן מסוים
Speaker A
אחד המרכזי אחד הנקודות המרכזיות של הגלות. העובדה שעם ישראל התפזר. כן, הרמב"ם מתאר את הגלות. התפזרו ישראל פיזור יתר. כן? בכל היום יהודים בכל מקום זה לא רק גאוגרפי שיהיהודים נמצאים בהרבה מאוד מקומות בעולם זה גם נפשי. כן? היהודים
Speaker A
תופסים את עצמם ככל מיני מעגנים שונים. אז צריך לדעת הקדוש ברוך הוא לא קראת ברית לא עם ראובן ולא עם שמעון ולא עם לוי ולא עם יהודה ולא עם שכר ולא עם זבולון. והוא גם לא קרת ברית לא עם אשכנזים ולא עם
Speaker A
ספרדים לא עם ליטאים ולא עם חסידים לא עם אף אחד הוא לא קראת ברית הוא קראת ברית עם כנסת ישראל כולה וברור שאנחנו באים לתוך הברית הזאת עם הרגשות הפרטיים שלנו או עכשיו ברור שיש מקום לאדם הפרטי בתוך
Speaker A
הסיפור הזה וצריך למצוא מהוא המקום הפרטי אבל אחד מהערכים היסודיים של היהדות הוא התודעה הלאומית מי שמפספס את הדבר הזה אם אדם בונה יהדות שכל מה שיש בהשלמות הפרטית שלו הוא אני אגיד את זה בשפה חריפה הוא לא בברית
Speaker A
הוא מנסה ליצור לעצמו אני לא יודע איך הקדוש ברוך הוא בדיוק מתייחס לזה אני מניח שאם הוא היה מיזיד אז אז הקדוש ברוך הוא היה כועס עליו מאוד ברוב המקרים הוא לא מיזיד הוא הוא שויג אונוס אז הקדוש ברוך
Speaker A
הוא בטח סולח לו אבל זה לא שאלה של אונס אונס אונס או רצון זו שאלה של הבנה נכונה ו משנה היה מדרב היו הצבורים בה והיו החברים כאילו הייתה פוסק תפוסה כזי ש על איזה תקופה אתה מדבר קודם כל אני חושב
Speaker A
שצריכים לפתוח קודם כל את החומש ולראות איך התורה מתארת את החומש את עם ישראל עם ישראל מחולק לשבטים אבל כל השבטים הם יחדיו עומדים סביב לאוהל מועד יחנו שני הדברים האלה אחד עם ישראל הוא קולקטיב יש מקום אחד שכל כן הדבר הזה נמצא מאוד
Speaker A
חזק בתורה בפרשת ראה במובן הזה שכולם מגיעים למקום אחד לא תוכל לאכול בישרך וכולי שום שום דבר של עבודת הקודש לא יכול להיות בשום מקום עד כדי כך שאפילו להשתחוות להשם באופן קבוע מקום מיוסד להשתחוויה אסור לעשות בשום מקום אחר חוץ מבמקדש שאנחנו
Speaker A
דותקים דול שס אני חוזר עוד פעם ואומר אין כל פער בין זה לבין המציאות צריך לחשוב עליו ולהבין איך אנחנו מתמודדים איתו אנחנו לא אמורים להכחיש את המציאות אנחנו לא אמורים להתעלם מהמציאות אנחנו אמורים לחוות את הפר.
Speaker A
לחוות את הפר זה אומר להבין ותבינו יש פה משהו מאוד מאוד ברור. כן. מה דעתכם על אדם שיחליט לבדו יום אחד שיש לו ברית עם אלוקים?
Speaker A
כן. יום אחד יחליט פלוני. כן. אני וזראי אחריי והוא יעשה מישהו מי? מוחמד. שני לפחות מוחמד יודע אם ישו אחראי להמצאת הדת הנוצרית אבל א אבל היורשים של ישו שיצרו את הדת הנוצרית ומוחמד שניהם עשו דבר שני דברים
Speaker A
א' הם לקחו את הסיפור הקיים ותיקנו אותו והם גם הפכו אותו לאוניברסלי הם לא הפכו אותו למשהו א ספציפי כן תחשבו שיגיד כן האומה הערבית יש לה ברית ימלוק אף אחד לא אה א חזר על כזה סיפור אבל אני
Speaker A
אומר עוד פעם צריך לדעת אם בן אדם רוצה לקיים ברית עם השם בלי שהשם שותף לה זה לא עובד זה לא עובד יש פה סוגיה של אמת האמת היא שאלוקים קראת ברית עם ישראל כולו עכשיו הדבר הזה מטיל אותנו למורכבויות
Speaker A
רבות הפער בין בין הסיפור לבין המציאות הוא קיים וצריכים לחשוב איך איך מנהלים אותו איך מסדרים אותו מה המקום של קהילות בתוך בתוך הסיפור הזה מה המקום כן יש הרבה בעיות חלק מהבעיות ה בעיות חדשות חלק מהבעיות יש אותם כבר מאות ואלפי
Speaker A
שנים וחז"ל כבר יצרו מודלים איך להתמודד עם זה גם אלה שמצרים שהם לא חלק מעם ישראל בשוגג בעמוז במז אני חושב שהדברים האלה הם מפורסמים בכלל ישראל אולי לא במודעות גבוהה רוב עם ישראל יודע שהקדוש ברוך הוא קרא ברית עם העם רוב
Speaker A
היהודים שיודעים תורה יש אלה שלא יודעים תורה בכלל אבל אני לא חושב שיש הרבה יהודי דים נאמנים להשם שיגידו לך לא הברית של הקדוש ברוך הוא היה עם הרבי רב מלך א לא נראה לי בדרך כלל יהודים מבינים את הדבר
Speaker A
הזה יודעים אותו מנסכים אותו בצורה בהירה יותר או פחות בהירה אבל שוב צריך לשים לב הברית וזה פה הנקודה החשובה זה לא רק יהיה לאומיות או פרטיות הברית שעליה אנחנו מדברים היא ברית שקיימת במציאות אנחנו לא יכולים להמציא אותה היא ברית ששנו
Speaker A
אותה כל כך רחוק אפילו בית השני הכהן גדול שבורם הארץ צריכים ללמד אותו איך לקרוא כלומר היה היהדות עברה ועוברת ואולי גם תעבור תקופות רבות של א שינויים כאלה ואחרים וזה צריך תמיד לזכור תמיד נקודת המרכז היא התורה
Speaker A
עצמה ואין שום בית כנסת אני אומר היום שבו יחליטו להחליף את תקיעת התורה בשיעור דף היומי יהיה חורבן של היהדות זה כולם מבינים את זה כי אי אפשר לשים במרכז שום ספר לא את התלמוד הבבלי ולא את ישעיה וירמיה כן אם מישהו יכניס במקום
Speaker A
לקרוא חמישה חומשי תורה זה לקרוא את את ישעיהו וירמיהו ותהילים וכהלת זה עיווט עמוק בצורת היהדות למה כי התורה היא המרכז התורה מספרת התורה העיקרה של התורה זה התיאוד של הברית עיקרה של התורה זה לא החוכמה שהיא מלמדת גם זה יש בה יקרה של
Speaker A
התורה זה העובדה שהקדוש ברוך קרת ברית איתנו והברית הזאת נמשכת לעולם. עכשיו אם בא בן אדם ושואל איפה הברית מתקיימת היום זו שאלה גדולה והשאלה הזאת נובעת מהבנה של הסיפור. זה מה שחז"ל עשוק של איפה אני אומר איפה מתקיימת בזמנינו? זה הגלות
Speaker A
כן כן ושוב הגלות היא לא מילה אחת כי הגלות עצמה משתנה יש כפופיות שונות בגלות אבל כשחז"ל עמדו מול חורבן הבית הראשון והם העמידו את זה בכמה מקומות בש"ס הם שואלים את השאלה איך היהדות ממשיכה במקום הכי מפורש זה הגמרא בסנדרן קה שדורו של
Speaker A
יחזקאל באים לחזקאל אבי ושואלים אותו אישה שגרשה בעלה עבד שגרשו רבו כלום יש להם זה על זה שימו לב לעוצמה של השאלה הם לא שואלים למה מה היה חורבן?
Speaker A
זאת לא השאלה. היה להם הייתה להם תשובה על זה או לא הייתה להם תשובה על זה אני לא יודע אבל לא זה השאלה שהם שואלים. בוא נגיד שאנחנו מבינים לגמרי למה הגלות והחורבן היו מוצדקים מצד העיקרון של צדק
Speaker A
ושכר ועונש אלוקים. אבל השאלה שהם שואלים זה האם הקשר נמשך? והדימוי הוא אישה שגרשה בעלה. כן. אם נדמיין לרגע את הסיטואציה כן אישה באלה גירש אותה נתן לה גת לעזוב את רבינו גרשום עכשיו בצד כן למחרת הוא מגיע ואומר
Speaker A
לה סליחה את מוכנה לעשות לי קפה מה התשובה העקרונית אין לה מה דבר שוב לא בגלל שהיא טוענת שהגירושים היו עבל אלא בגלל שהגירושים מהותם היא שהקשר מפסיק וזה בעצם האמירה של חז"ל כן תבינו שיש פה זאת השאלה העומדת על הפרק והתשובה היא
Speaker A
העולה על רוחכם היום לא תהיה לא ככל הגויים בית ישראל או במילים אחרות הקדוש ברוך הוא ימצא את הדרכים איך להמשיך לקיים את הקשר והקשר צריך להתקיים איך אומר הרמבן בשבס דף פח כן על ידי הני סיפורים מקבילה של הגמרא הזאת זה גמרא ביוסט כן
Speaker A
הגמרא אומרת שירמיהו ודניאל שוב זה התקופה של החורבן הם אומרים אי אפשר לקרוא לקדוש ברוך הוא גיבור ונורא [כחכוח] מה הכוונה יש איזשהו הוא אה אה תיאור קבוע לקדוש ברוך הוא שידוע לנו ממשה רבנו והוא חלק מהתורה הכל הגדול הגיבור
Speaker A
והנורא ואי אפשר להמשיך להשתמש בו הגמרא שואלת איך הם יכולים לבטל את מה שכתוב בתורה לא מתוך שיודעים בו שאמיתי הוא אינו חפץ שיחזבו לפניו עד שבאו אנשי כנסת הגדולה שימו לב הם באו והחזירו הטרה ליושנה כי הם גילו איפה הם מתגלים
Speaker A
המתגלות ההנהגות של גיבור ונורא גם בגלות אני חושב שחלק מזה תקף להיום לגמרי ובאופנים מסוימים אמרתי זה חריב כן א בדור המדבר שיהיהודי רצה לדעת מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו היה צריך להסתכל על עמוד הענן ועמוד האש שהולך לפני המחנה ולדעת אם
Speaker A
עכשיו עוצרים או הולכים וכן הלאה בזמן בימי הבית הראשון או עוד לפני הבית הראשון כל ימי היישוב הראשון בארץ ישראל מיהושע ועד חורבן הבית הראשון הסדר היה שהולכים לנביאים מצאנו שאפילו לשאון מה קורה עם האתנות שאלו את הרואה
Speaker A
כך קראו לנביא אז כשפסקה נבואה מישראל ואין לנו לא עמוד אש ולא עמוד ענן מאיפה אנחנו יודעים איפה הקדוש ברוך הוא נמצא התשובה היא צריך לקרוא את העיתון ולראות איפה החסידים פונים לרבי כל אחד שעונה תשובה לשאלה לפנות לרבי זה
Speaker A
לא עומד אני מקווה שזה לא עומד אני לא חושב שזה עומד במקביל זה לא בא להגיד ומאיפה ומה הרבי עושה זה כמו שיש בית מקדש מעט מבחינתם הרבי הוא נביא מעט מה מה הרב התכוון במילה עיתון באירועים שקורים בעולם איפה ההנהגה
Speaker A
האלוקית נמצאת בסוכה לתפיסה זה מאוד קשה זה מה שאמרת עכשיו שזה קשה ויוגי אומר שזה מסוכן זה ממחיש את החורבן יהודה ראיתי זה ניתן לכל כך הרבה פרשויות זה ממחיש את החורבן באמת זה נכון המהות של הגלות היא אבל יש יצר הרע שאומר בוא נעזוב
Speaker A
את זה בוא בוא נתמקד במה שכתוב בספר וטו לא והיהדות תהפוך להיות לספר עם הוראות הלכתיות ממי אמר שזה אמרתי בצחוק כן מגילת אסתר ה מספרת את מה שכתוב בעיתון אבל אם היה אז יתןד נאמן הם לא היו מביאים את רוב הסיפורים לא מתאימים
Speaker A
בסדר גם החצי מהתורה לא הייתה עוברת בלטפ אז א אבל על כל פנים אין מנוס אין מנוס ואתה צודק אתם צודקים זה יכול להביא אותנו לוויכוחים זה יכול להביא אותנו לשאלות ויכול להביא אותנו לספקות אלו הם חיי ישראל בגות. הדבר הזה הוא עקרוני ומהות.
Speaker A
הוא עקרוני ומהותי בגלל שהיום שבו אנחנו נגיד אין לנו שיח עם הקדוש ברוך הוא.
Speaker A
הקדוש ברוך הוא לא עושה כלום. אנחנו מסתכלים בספר ועושים מה שכתוב בספר. הוא היום שבו אנחנו הפסקנו לדבר על ברית ועל קשר ועברנו לדבר על דברים אחרים. דרך אגב, הדברים אחרים בפני עצמם הם נכונים וטובים וקדושים אבל הם לא היהדות בעצמה.
Speaker A
הם הם הם שייכים לפריפריה. אבל זה לא בעקבות כי בעקבות הדבר הזה אנחנו יכולים למצוא אנשים שמאמינים בסיפורי השגחה מופראים לחלוטין של העולם לא קרו ואנחנו יכולים למצוא אנשים שמעדיפים להאמין במה שמעדיפים להאמין על זה אני אענה לך אתה
Speaker A
שואל מה עושים עם זה שאנשים יכולים לבלבל במוח אז אני אגיד לך שתי תשובות בדבר התשובה אחת גם באותו מי שיגיד לך שכל מה שיש לנו זה לקרוא את הספר ולהבין מה כתוב שם עלול לקרות עלול לקרות לא לא אכנס
Speaker A
לשאלה סטטיסטית כמה זה קורה קורה שאנשים יקראו בספר ויבלו במוח. אז כך שהסכנה של הטעות היא חלק מהמציאות האנושית. חלק מהמציאות האנושית. ואני אוהב לספר את מה שאבא שלי שיהיה בריא אומר מי שרוצה לחיות בלי סכנות המקום היחידי על
Speaker A
פני כדור הארץ שאין לו סכנות זה בית הקברות. כן שמה המתים הם בטוחים לא יכול לקרוא להם שום דבר רע יותר מדי. מה איך עושים את זה בפועל?
Speaker A
זה המציאות. זה המציאות. התשובה היא התשובה היא התשובה היא שאנחנו חייבים להבין שהקדוש וזה מה שעשו ועושים ויעשו יהודים בכל הדורות כולם והסיבה שאני רוצה תני הסיבה שאנחנו עושים את זה ואנחנו פועלים כדי לחונן את היהדות כיהדות ציבורית
Speaker A
היהדות היא לא מוסד אינדיבידואלי אי אפשר ובגלות זה מבחינה מסוימת עוד יותר חריף כי כשבית המקדש היה קיים יכול היה יהודי לבוא לבדו לבית המקדש לשת שם תפילה לפני השם ויתכן שהשם היה עונה לבקשתו.
Speaker A
אנחנו יודעים סיפור כזה מחנה אם שמואל היד בעיה פרטית והיא באה לבית המ אז לא עמד בית המקדש היה משכן בש לא משכן כן המקדש בשילו היה והיא ביקשה מפני השם שיהיה לה ילדים והיא נהנתה זה יפה מאוד אבל אבל אם אנחנו מדברים על
Speaker A
תקשורת בין השם לבין עם ישראל בגלות התקשורת היא היא כמעט כולה מתרחשת בהקשר הלאומי כן זה נס פורים בעצם משקף ואומר רבי ינקב עמדי אומר רב אמדין אני רוצה לדבר אומר רב ינקבד אומר רבי יקבדין העובדה שעם היהודי
Speaker A
מתקיים בגלות במובן מסוים הוא לא אומר את המילים במובן מסוים חי ראשי זה גילוי שכינה ונס נגלה יותר מקריאת ים סוף וזה בעצם שחז"ל אומרים שכבסה אחת בן 70 זהבים ועדיין היא קיימת כאן רואים את הגילוי האלוקי בגלות
Speaker A
והדבר הזה הוא מאוד מאוד מאותי וגם שוב הפער בין הסיפור הזה הזה לסיפור המקורי או יותר מזה התחושה הנוראה שאנחנו נמצאים באיזשהו מקום שיש בו מימד רחב של א תהייה. כן, הגלות מתאפיינת באמת בשלושה דברים עיקריים. הפיזור של עם
Speaker A
ישראל שהוא נובע מזה שאין אין אין כל כך דפוס מרכזי. כן. החושך דהיינו העובדה שאפשר להתבלבל ולטעות ואפשר לשכוח מה קורה ואפשר יש אנשים שיגיד לך אני לא רואה שום דבר לא יודע שום דבר לא והמרחק המרחק זה אומר העובדה שאנחנו לא חווים את
Speaker A
המפגש עם השם דבר יום ביומו באופן גלוי אלה הם שלושת היסדות של הגלות והם כואבים הם לא כואבים כי את חז"ל ציוו שזה יכאב הם בעצם היהדות אומרת לחיות כל הזמן כן לנסות לקיים ים קשר עם מישהו שכמעט לא תופסים
Speaker A
אותו. זה בעצם הסיפור. והאפשרות שלנו לחיות כל השנה היא כן אנחנו משתמשים בכל מיני פיגומים כדי למלות את הפער וזה בסדר.
Speaker A
זה טוב. כן. היהדות החזיקה הרבה מאוד אנשים חכמים מאוד גדולי עולם והם יצרו ספרים שלמים כדי לענות על כל הקושיות. וחלק מהתשובות הם א ברורות ופשוטות. לפעמים יש תשובות יותר מאורפלות אבל אבל זה בסדר. אבל כל זה ברמה השכלית.
Speaker A
אבל שאתה מדבר על החיים היהודיים הפשוטים, כן? אנחנו כל כך רגילים לחושך, כל כך רגילים לאסתר וכל כך גם רגילים לפיזום.
Speaker A
ותראו עד אחד הדברים מגיעים, כן? התורה מדברת על על המקום אשר יבחר השם. ושלמה המלך כשהוא מקים את המקדש בירושלים, הוא מתפלל תפילה ארוכה מאוד שמדברת על התפקיד של בית המקדש. יבואו לפה ויתפללו בכל מיני מקומות. הוא אפילו חושב על האפשרות שודים
Speaker A
ילכו תהיה מלחמה ויהודים ילכו בשבי ויתפללו אליך מארץ שווים אל הבית הזה אשר בניתי ואתה תשמע השמיים בכל שבטך אני רוצה לשאול מה עושים אם אין בית שהשם בנה שלמה המלך לא עלה בדעתו לא עלתה בדעתו האפשרות הזאת ואין תשובה בתורה שנכתב לדבר
Speaker A
הזה כן התורה אומרת בפרשת שופטים שמי העולם שימו לב עמי העולם ניצחים בילד שמה כתוב שתהיה גלות אבל לא כתוב מה עושים בגלות נו ו לא זתים לא הפסוק היחידי בתורה שמתאר איך החיים נראים בגלות ועונה על זה תשובה זה פסוק אחד
Speaker A
בפרשת בחוקותיי ואב גם זאת ביותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא גאלתים לחלותם לאפר ברטיותם כי אני השם אלוקי במילים אחרות לא תהיה קליה של העם היהודי ולא תהיה שכחה של הברית.
Speaker A
זאת אומרת, בעצם פורים וחנוכה זה בעצם המשכות. פורים זה העידות על זה שהם ישראל קיים ולא לא תצליח מזימת ההשמדה ושהיהדות תישאר קיימת ולא תצליח המזימה של לחלן את העם היהודי. אלה הם שתי הבריתות והם שניהם מאוות באופן נעלם איזשהו גילוי
Speaker A
שכינה. שתי הבריתות שאיפה נאמרו? שת בחוקתי לא מאסתים לחלותם לאפר בריתי. חונה ש הגות בחוץ לארץ או הגלות בתוך הארץ הגות בארץ והגלות בחוץ לארץ הם בוא אם אתה שואל באמת כן מה שקרה ב100 שנים האחרונות שעם ישראל עלה לארץ ישראל שוב צריך לזכור
Speaker A
את הדבר הזה זה אירוע דרמטי אירוע שאין לו אך ורע בתולדות העמים אבל האירוע הזה אה אה מצד אחד יש בו תיקון חלקי לפחות [שיעול] של גזירת הפיזור באיזשהו מקום יש היום קולקטיב יהודי במובן מסוים אבל קודם כל הפיזור רחוק מאוד
Speaker A
מולהתרפות כי בתוך העם בארץ הפיצול והפיצול הזה לא נובע מירוע הלב פיצול פנימי אנחנו תמיד אומרים את המשפט הזה כן שינת חינם לא מגיעה בגלל מידות רעות היא מגיעה בגלל מידות טובות ואהבת האמת כן הפיצול נובע ויכוחים מהותיים מאוד שיש בתוך העם
Speaker A
היהודי גם בין יהודים נאמנים להשם אתם שמעתם על זה יש גם מקרים נדירים שבהם בין יהודים שורי תורה ומצוות יש גם ויכוחים א חריפים ומהותיים שמחלקים אותנו לקבוצות פעם הייתה לי הרגשה שאני נכנס לשיעור ושעה שלמה אני לא מקשיב מה קורה בעולם לך תדע
Speaker A
אם הזיזו אותי מקבוצה לקבוצה אני צריך לברר לאיזה קבוצה אני שייך כשאני יוצא מהשיעור זאת אומרת הפיצול הוא תכונה יסודית כמעט של העם היהודי דווקא מפני שאנחנו חשוב לנו האמת, [נחירות בוז] [שיעול] חשובה לנו האמת ובגלל ש אנחנו לא א כן
Speaker A
האמת היא לא גלויה ווודבר נוסף שקרה כשחזרנו חזרה לארץ שהחושך התעצם מאוד החושך תעצם מאוד וגם המרחק זאת אומרת א א העובדה ש שמי שמנהיג את עם ישראל כיום הרב התכוון חושך להתעצם העובדה שמי שמנהיג את עם ישראל כיום הם
Speaker A
יהודים שאין להם בכלל מודעות ומחויבות הסיפור היהודי האמיתי היא מחרידה היא מחרידה עד מאוד מה צי יהודה ראיתי כותב שכמו שכתוב שיפתח בדורו כשמואל בדור בן גוליון בדור כיפתח בדורו אנחנו יכולים לקבל תפיסה כזאתי בקריאת תעזוב ז אתה נכנס פה לדיון מספר
Speaker A
שתיים קודם כל העובדה גם אם מישהו יגיד שבן גוריון יש לו סמכות כהנהגה ואני מקבל את הסמכות שלו כראש ממשלה כן אני לא אני מקבל את הסמכות אפילו של נתניהו כן אתה יודע אמרתי את זה ליהודים חילוניים שפגשתי
Speaker A
אמרתי אני לא אנרכיסט כן אני אזרח של שתי מדינות מדינת ישראל ומדינת הציבור התורני והמנהיגים של שתי הקבוצות הם המנהיגים של קבוצה לא זאת לא השאלה כן האם בחרתי לנתניהו או לא השאלה היא הוא נבחר וזה מקובל עליי
Speaker A
מסתכל על כל מה שהוא יעשה מקובל עליך אמרתי בשביל להחליט למרוד בשלטון אתה יודע זה החתם מחיקת לכו זה זה זה כן על כל פנים א לא ניכנס לוויכוח מה הרב מתכוון לזה שהמרחק המרחק הוא חילול השם כן חילול השם והעובדה
Speaker A
אני אספר את הסיפור באופן קשה כן היה יהודי שקראו לו רבי ישראל ריג'ינר היה אדמור חשוב מאוד נכד של הבעל שם טוב אולי נינים אני אני לא טועה. והוא ראש של זרם שלם של חסידויות. כן, סדיגורה, בויין כמה וכמה חסידויות הם ענפים של רוזין.
Speaker A
הוא מאוד מאוד נערץ ונערך על ידי כל העולם החסידי [נחירות בוז] וכולי. והוא מספר, הוא אומר דבר מעניין, כן? הוא אומר את זה על לשון של א שנמצא אחד מפיות ההושענות ב ב שאומרים בהושנה רבה שמה כתוב הושנה שלוש
Speaker A
שעות. אין לדע את הפירוש של הפיוט ואני אגיד לכם מה אמר על זה רבי ישראל ריג'ינר רבי ישראל ריג'ינר אמר ואני לא יודע מאיפה הוא לקח את זה שלעתיד לבוא כשיגיע זמן הגאולה אז יהיו בעם ישראל שתי קבוצות קבוצה של רשועים וקבוצה של
Speaker A
צדיקים ושתי הקבוצות יתווכחו ביניהם מי הוא עם ישראל האמיתי אלה יתנו שהם והם יתנו שהם ויחליטו ביניהם שיעשו מבחן לראות עם מי הקדוש ברוך הוא נמצא. יקימו שתי הקבוצות יקימו מזבח ויזכו להשם שתרד אש מן השמיים.
Speaker A
ואיפה שתרד אש מן השמיים זה אומר שזה עם ישראל האמיתי. ואש מן השמיים תרד על המזבח של הרשעים ותבער שלוש שעות.
Speaker A
ככה אמר רבי סאל רישינ זה המבחן של הצדיקים. לא ולאט לאט הרבה מאוד מהצדיקים יעברו לרשעים. 70 שנה מה שלוש שעות לא שומע לא 70 שנות המדינה זה זה שלוש שעות ככה הוא אמר אני חוזר על הדברים כמו שהם כתובים הוא כתב את זה הרבה לפני
Speaker A
שהמדינה קמה והוא לא ידע איך המדינה תקום ש רגע אחד ואחרי שלוש שעות יבוא משיח [נחירות בוז] [כחכוח] ומי שאז נשאר עם הצדיקים הוא יהיה עם המשיח ככה הוא אומר אינני יודע מאיפה הוא לקח את זה ואני אני אני אבל אני חושב לפחות החלק
Speaker A
הראשון של הסיפור זה מה שקרה עם ישראל עבר במאות שנים האחרונות תהליך נורא מאוד נורא מאוד של חילון. אנחנו כל כך התרגענו לתהליך הזה. הוא בלתי סביר בעליל הוא בלתי אפשרי. וזה המילה המרכזית.
Speaker A
החוויה הזאת של הבלתי אפשריות של המציאות היא החוויה המרכזית של תשעה באב. איכה. איך זה יכול להיות? זה פירוש המילה איך.
Speaker A
ונוצר מצב שיש המוני יהודים באירופה. זה היה בעיקר שודים שהם יהודים מבחינת ההגדרה שלהם ההלכתית, הם יהודים מבחינת הזהות שלהם ואין להם קשר או אין להם עניין ביהדות ההיסטורית בסיפור היהודי שהשם ובברית עם השם ונוצרה שאלה איך כן איפה עם
Speaker A
ישראל נמצא יש שני סיפורים מקבילים של עם ישראל סיפור אחד שמספר את הסיפור של הברית של חומשמות וסיפור שני שמספר את הסיפור של מגינת העצמאות בארץ ישראל קם העם היהודי שוב הסיפור סיפור התחיל הרבה קודם לפני שכתפו את מגילת העצמאות אבל אבל הסיפור
Speaker A
ההוא אומר את המשפט הפשוט כן אני שמעתי בעצמי פעם הקלטה שבן גוריון מצטט את זה ככל הגויים בית ישראל כן שמעתי פעם את רבין אומר אחרי הסכמי אוסלו לא עוד עם לבד ישכו כן אנשים שיודעים פסוקים מצטטים אותם
Speaker A
תה לא הופכים לכן והקדוש ברוך הוא האיר את עיניו לקב קבוצה הזו אש ירדה מן השמיים והקימה את מדינת ישראל לסיפור החילוני עד היום עד היום הזה אני חושב שהסיפור הוא קצת יותר מורכב היום והיום אנחנו רואים שהסיפור הזה הביא לעם ישראל את עם ישראל
Speaker A
למקום של התקרבות להשם באופן עקיף הפעולות מעשי השם הם באופן עקיף הם נפלאים מאוד ורואים בהם הרבה צדדים של חסד אלוקי שאין דומה לו אבל עדיין זה נכון שמדינת ישראל היא מדינה חילונית באופן מובעק ואמיתי והדבר הזה הוא זה ששם את היהדות או חלק
Speaker A
גדול ביהדות התורנית ממש בקושי בסריים ואנחנו כל כך התרגענו לזה כן התרגנו לדבר הזה וזה אופייני בשבילנו של להיות חרדי הכוונה היא להיות אדם חסר חסר הכרה לא הדבר הזה לא חיב של יהדות חרדית זה 2000 שנה של גלות שלה יהודי זה
Speaker A
להיות בצד אז קודם כל זה יותר מורכב את התקופות אבל זה נכון אבל אני חושב שהדבר הזה שזה קרה שזה בתוך עם ישראל. זאת אומרת עם ישראל הרשמי עם ישראל חזר לארצו ובתוך הסיפור של עם ישראל אנחנו נמצאים בצד.
Speaker A
שוב אני לא ההגדרה שלות זה שאנחנו לא עסוקים בשאלה כרגע מי השם ולמה זה קרה ואיך זה קרה וכולי. אני מדבר על המציאות כמו שהיא.
Speaker A
על המציאות כמה שהיא. אני אגיד לכם יש אה פיוט שכתב רבי שלמה אי בן גבירול. ואנחנו אומרים אותו בליל תשעה בא ואנחנו אשכנזיים בליל תשעה באב וביומו בסוף הכינות כן הוא מדבר על הוא מעביד איזשהו ויכוח דמיוני בין ירושלים לבין א שומרון על מי יותר
Speaker A
מסכן מי יותר אומלל כן ואז הוא מסיים החומל על דל חמול על דלותם ראה גלותם ועומק שוממותם כן השאלה מי השם וכולי יש לנו פה בארץ מין בלאגן גדול כזה, בלאגן גדול כזה ויש המוני המוני יהודים שהם נאמנים להשם ולתורה ואף
Speaker A
אחד לא יכול לקחת להם את זה. אני שומע הרבה פעמים דיבורים שמתלוננים על הציבור החרדי ואני לא נכנס כרגע לדיון אבל אני אומר אף אחד לא יכול לקחת את העובדה שיש פה ציבור גדול שנאמן להשם בכל ליבו ונפשו
Speaker A
והוא אה זה לא אמור להיות ככה זה לא אמור להיות ככה אולי החב בשבעה דלחמת נעסוק בשאלה איך מתקנים את זה לצערי נצא לבין הזמנים ולא יש שיעורים אבל אה אבל א אבל הדבר הזה בעצמו הוא ਉਹ הוא הוא ਉਹ הוא הוא חושך
Speaker A
והוא מרחק זה שאנחנו רואים כל כך הרבה ניסים שקוראים לצבא נגיד הצבא גופו מנוע ברור לגמרי שכשאני רואה את מה שקורה לעם ישראל באופן כללי אני רואה פה את יד השם אין ספק ועדיין העובדה שיד השם מפרידה במציאות בין יהודים לוקחת קבוצה
Speaker A
גדולה של יהודים נאמנים להשם אני לא אומר שאין יהודים נאמנים לשם מחוץ לקבוצה הזאת חלילה לא עלה בדעתי לומר את זה אבל אבל לוקח את הקבוצה הזאת ושמה אותם בצד לגמרי מה זה בצד בחוסר לגיטימיות מוחלט איזה איזה קבוצה מהחרדים הנאמנים להפים
Speaker A
למטפי כל לטפי כלא כן כן אה אבל אני חושב שהגלות היא הרבה יותר עמוקה מזה אבל א אבל זה מה ש היום אנחנו רוצים ואני רוצה שוב לחזור כאשר אשר בן אדם לא מתאבל ומקבל את המציאות כמו שהיא והופך אותה לנורמלית. אני אספר לכם
Speaker A
סיפור. לפני שנים הכרתי בחור שעבר ילדות מאוד קשה. אני הכרתי אותו כשהוא היה בן 20 אבל 20 או 19 לא זוכר בדיוק אבל שאלתי אותו פעם בוא נגיד שהייתי פגש אותך שאתה היית ילד בן 10 בתנאים מאוד לא סבירים
Speaker A
והייתי יכול לא להושיע אותך לגעול אותך אלא לכתוב לך פתק עם משפט אחד מה היית רוצה שאני אכתוב לך דבר מדהים אותו בחור אמר לי שהייתי רוצה לקבל פתח שאומר שהמצב שאני חי בו הוא לא המצב הנורמלי.
Speaker A
נשאל השואל מה זה עוזר לו שלכל האנשים בעולם טוב ורק לא לא טוב? אני חושב שזה אומר משהו מאוד עמוק. זה אומר שיש בעולם יש מקום לחיים של קשר, לחיים של יציבות, לחיים של אמון, לחיים של א בריאות.
Speaker A
החיים שלי הם אחרים, אבל אני יש על מה לחשוב. יש על מה יש ערך ומשמעות לדברים.
Speaker A
אז אני חושב שזה המקום של האבלות על החורבן. אבל החובד אומר תראה זה לא אמור להיות כך יהודים נאמנים להשם ולתורה הם מחזיקים את הסוד האמיתי של כנסת ישראל הם מכילים את הסוד האמיתי של עם ישראל כולם אמורים לבוא אלינו דרך אגב לפעמים זה
Speaker A
קורה כן חלק גדול מתנועת התשובה צמח בגלל הציבור התורני הזה לא רק אבל כן אבל אבל הם אמורים להיות במרכז ההוויה והאבלות היא היא דרך לתפוס את הדברים באופן גדול יותר, להבין מה באמת הדברים אמורים להיות, איך הדברים אמורים להיות באופן עקרוני
Speaker A
ולחוות את הפעם שנזכה באמת להתאבל. Så
