רילוקשין עם ילדים? אל תצאו לדרך בלי הסכם

המלחמה וחוסר הוודאות דוחפות משפחות רבות לרלוקיישן, אבל את הנושא הזה צריך לשים לב אליו. מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לעבור לחו"ל והשני מסרב? בתי המשפט מוצפים בסכסוכים מורכבים ומציגים מציאות משפטית ומשפחתית חדשה לגמרי. איתנו עורך הדין אביב הרל, שלום לך אביב.

שלום, שלום, בוקר טוב.

מה ש... אז זה כמו כצעקתה בפתיח, עניינים מורכבים. איך אני מתמודדת איתם?

הם בהחלט עניינים מורכבים, ולכן בית המשפט נדרש להכריע. וזאת הכרה לא קלה, וצריך לקחת הרבה מאוד פרמטרים בחשבון. הרי רלוקיישן מביא את הצדדים באמת למשבר.

בגירושים בהחלט, כי אדם לא יכול לקום ביום בעיר אחת, להכניס את הילד שלו לתוך מטוס ולברוח איתו לחו"ל ללא הסכמה של ההורה האחר. נדרש לכך אישור שיפוטי בבית המשפט. צריך להרחיב על פי עקרון שנקרא עקרון טובת הילד ולבדוק שלא נגרם נזק בלתי הפיך לקשר שלו עם ההורה שנותר פה בארץ.

ומה לרוב בתי המשפט פוסקים בסיטואציות כאלה? אין פסיקה מקובלת כי בודקים כל סיטואציה בהתאם למבנה המשפחתי, בהתאם לתוכנית הקליטה של הקטין בחו"ל, ובודקים אפשר באמת לשמר באופן טוב ומטיב את הקשר עם ההורה שנשאר בארץ.

הקריטריון המנחה של בית המשפט בבואו לדון בסוגיה הזאת הוא טובת הילד. ואיך אנחנו בעצם מכילים את זה על מקרה? בדרך כלל זה קשור לגילאי הילדים או למקום המגורים שאליו עובר ההורה שרוצה לעבור.

טובת הילד היא בעצם כותרת להרבה מאוד פרמטרים שבית משפט שוקל. קודם כל, בית משפט ממנה מומחים. גם תזכיר יש פקידת צעד שהוא מזמין וגם מומחה ספציפי שהם ממליצים עליו. בית משפט גם אם יש צורך, ובמיוחד בגילאים המתאימים, הוא שומע דעתם.

הוא אומר בוא נשמע את פי הנערה לראות שבאמת הרצון להגר ולעבור הוא אותנטי.

הוא בודק את הקשר עם ההורים, הוא בודק גם את הנכונות של ההורה המעוניין לשמר את הקשר עם ההורה שנשאר פה מאחור בארץ. אז כמו שאתה אומר, כשאנחנו מגיעים לרגע האמת ורוצים לעשות רלוקיישן, אנחנו נדרשים לפנות לבית משפט וזה הליך ארוך.

הרי אפשר לייתר את הצורך אם עושים הסכם.

לא, הסכם זה דבר מאוד מאוד חשוב. הסכם בעיניי הוא סוג מסוים של פוליסת ביטוח, ואנחנו רוצים את פוליסת הביטוח לפני התאונה ולא אחרי התאונה. אז כן, צריך להיות מפורט, שכתוב פה בדיוק מה קורה אם מתגרשים, מה קורה אם רוצים לחזור, מה קורה עם הילד, נשאר, חוזר, עם מי הוא חוזר, מי מממן את כל הטוב הזה.

אבל יותר מכל, בהסכם צריכה להיות תניה ברורה שאומרת שעל כל הסכסוכים האלה, בכל הסכסוכים האלה, ידון בית משפט ישראלי על פי הדין הישראלי. מי שלא עושה את זה ימצא את עצמו בתאונה משפטית קשה, בפיתולים של מערכת משפט זרה עם שופט זר, עם דין זר. לא רצוי, אפילו הרסני.