הגאון שבקיא בכל התורה ובמחקרים מפריך את כל השקרים שמספרים לכם | הרב יהושע ענבל והרב גיא אלאלוף

אז שלום לכולם. שלום, חברים יקרים. בדרך כלל, כשאני עושה פה שיחות עם רבנים, אני תמיד נהנה לדבר, לשמוע, להחליף דעות. היום אני חייב לציין שיהיה פה משהו מיוחד, מכיוון שנמצא איתי מישהו מאוד מיוחד, ואני מפחד לדבר לידו, כי הוא באמת תופעה יוצאת דופן. אז אני אתן לו לא בעיקר לדבר, ונקשיב לו ביחד, וזה יהיה בטוח מרתק.

יוצא דופן. אז אני אתן לו לא בעיקר לדבר ונקשיב לו ביחד וזה יהיה בטוח מרתק. אז נמצא איתנו פה היום הגאון האדיר הרב יהושע אינבל. שלום הרב מה שלומכם?

אז נמצא איתנו פה היום הגאון האדיר, הרב יהושע אינבל. שלום, הרב, מה שלומכם?

אם אני מונה את כולם את כולם בטוח לא אבל יורה אורח על אורח חיים נכון חכות אורח חיים יורה דעה יורד דעה כל יורד דעה נכון כל יורה דעה יורה משפט על חושן משפט על אבן העזר עודן יש א שני חיבורים האלבן עיזר אבל עדיין לא

שלום, שלום, ברוך השם, הכל טוב. שמחים מאוד שהרב פה איתנו. אז אני רוצה להתחיל קודם כל, אולי למי שבטעות עוד לא שמע על הרב, אם יש אפשרות כזאת. הרב חיבר ספרים ממש בכל מקצועות התורה.

מיני דברים כל מיני עניינים מאמרים עד בלייד די וזה רק בתחום ההלכתי אבל בתחום הנקרא לזה המחשבתי האגותי אז יש לנו מבול בתורה שבעל פה יש לנו המאבקים של תורה שבעל פה יש לנו ספר על שלושה כרחים שמרכזים את המאמרים של הרב בבות עיניי אה

אם אני מונה את כולם, את כולם בטוח לא, אבל יורה אורח על אורח חיים, נכון? חכות אורח חיים, יורה דעה, יורה דעה, כל יורה דעה, נכון? כל יורה דעה, יורה, משפט על חושן משפט, על אבן העזר. עוד יש שני חיבורים, האבן העזר, אבל עדיין לא מקיפים את כל אבן העזר. אז אחד מהם זה הגונות, אם אני זוכר נכון, והשני גבורת אנשים, שזה בעצם הזרה מלאכותית, ויוצא בזה בין השער, כן, בין השער. וגם חוץ מזה חזקה, בטרייטה ועוד, תוקף השטר, כל מיני דברים, כל מיני עניינים, מאמרים עד בליד די. וזה רק בתחום ההלכתי.

אומר אני אין רגע נתון בחיי שאני לא קורא ספר של הרב יושע בל אני עכשיו בדיוק בבות עיניי קרח שני סיימתי את המאמר השולחן ערוך ועל הרב אליו ועכשיו אני בדיוק במאמר על הרב שטרנבורג אני מסיים את המאמר על

אבל בתחום הנקרא לזה המחשבתי, האגדתי, אז יש לנו מבול בתורה שבעל פה. יש לנו המאבקים של תורה שבעל פה. יש לנו ספר על שלושה כרחים, שמרכזים את המאמרים של הרב. בבות עיניי, כל התורה כולה. אני אפילו לא יודע איך להתחיל להסביר את זה. ונאורות והשכלה, שעוסק בעצם, אפשר להגיד, מחקר ביקורתי על תנועת ההשכלה וההשפעה שלה על מסורת ישראל. שכחתי משהו?

פעמי הזה בדורנו א מה לאדם שעוסק בהלכה שלן בעומקה של הלכה יש לציין בכל התורה כולה מה לאדם כמוך לעסוק בעניינים של ביקורת המקרא אתה כותב מאמרים ברציו על אמונה ארכיאולוגיה תנכית. מה לך עושה?

נראה ששיננת טוב את כל הרשימה.

בגלל א שאחרי סוג של שנים ראיתי שיש צורך גדול. בוא נגיד שבמשך הרבה שנים לא פרסמתי שום דבר בעניין הזה כי זה היה פחות מקובל, פחות מתאים, דורש הרבה תרכה ובאמת כמו שאתה אומר, לא ראיתי את עצמי חלק מהעניין הזה. א זה גם לא נחשב איזשהו

לא שיננתי, למדתי, קראתי את כולם. אני תמיד אומר, אין רגע נתון בחיי שאני לא קורא ספר של הרב יהושע בל. אני עכשיו בדיוק בבות עיניי קרח שני. סיימתי את המאמר שולחן ערוך ועל הרב אליו, ועכשיו אני בדיוק במאמר על הרב שטרנברג. אני מסיים את המאמר על הרב שטרנברג, על הקרח שיצא. אז, שתשובות והנהגות, כן. ואני תמיד אומר שאתה האדם היחיד בעולם שכותב יותר מהר ממה שאני קורא. אז ככה, שחזקה שיהיה תמיד מה קרוב. וכאן אני רוצה לשאול אותך: מעבר ליבול הספרותי החד פעמי הזה בדורנו, מה לאדם שעוסק בהלכה, בעומקה של הלכה, יש לציין בכל התורה כולה, מה לאדם כמוך לעסוק בעניינים של ביקורת המקרא? אתה כותב מאמרים ברציו על אמונה וארכיאולוגיה תנ"כית. מה לך ולזה?

א בהתחלה כתבתי דברים בצורה פיראטית ובשלב מסוים לאור הביקוש באמת אה פרסמתי את זה כספרים. אני חייב להבין הספרים קדושים בידע ולא לא נופל בכלל בכלל בכלל במחקר אקדמי בתור מי שמכיר את האקדמיה מבפנים הרבה פעמים מתעלה מה כל מחקר אקדמי יש כמה

מאיפה זה הגיע אליך? זאת שאלה מורכבת, כמובן. מאיפה זה הגיע? יש פה כמה חלקים. זאת אומרת, למה אני מתעניין, למה אני מתעסק, למה אני כותב? בסופו של דבר, השלב האחרון והסופי שבו אני מפרסם דברים בעניין הזה, זה באמת בגלל שאחרי סוג של שנים ראיתי שיש צורך גדול. בוא נגיד שבמשך הרבה שנים לא פרסמתי שום דבר בעניין הזה, כי זה היה פחות מקובל, פחות מתאים, דורש הרבה תרכה, ובאמת, כמו שאתה אומר, לא ראיתי את עצמי חלק מהעניין הזה. וזה גם לא נחשב איזשהו כבוד גדול, להיות חלק ממחזירים בתשובה, תנועת התשובה, כל מיני דברים כאלה. זה נתפס יותר רחמי, פחות מתאים ללאנשים שעוסקים בתורה באמת.

לימוד ליבה לא כלום או שיש לא אין אין ליבה [נחירות בוז] שום כלום אז מאיפה כל הידע הזה מה לרב ולמחקר תנועת ההשכלה מה לרב ולמחקרים על פתחת שכוללים ציטותים מספרים של דוסטוייבסקי או מפליניוס הזקן או לא יודע

אבל כך התגלגלו הדברים: שקצת קראתי וקצת ראיתי את המצב בשוק המחקר. בהתחלה כתבתי דברים בצורה פיראטית, ובשלב מסוים, לאור הביקוש, באמת פרסמתי את זה כספרים. אני חייב להבין, הספרים קדושים בידע, ולא נופל בכלל, בכלל, בכלל במחקר אקדמי. בתור מי שמכיר את האקדמיה מבפנים, הרבה פעמים מתעלה מה. כל מחקר אקדמי, יש כמה חוקרים אקדמיים שפספסו כמה לילות של שינה בחייהם. אחרי הביקורת של הרב, אני מכיר את זה ממקור ראשון.

אבל א קראתי הרבה לפי הצורך כן זאת אומרת בצורה הראית יצא מזה ספרים שבעצם אה אה מקיפים מחקרים אדירים זה דבר מדהים אמ ובעצם אז הרב אומר שהעיסוק בזה נולד מתוך צורך של הציבור או מתוך צורך של הרב

ומאיפה כל הידע? כלומר, הרב למד בסובקה, ואחרי זה בכוללים. זאת אומרת, הרב אין שום השכלה פורמלית? אני מבין נכון? לא לימוד ליבה, לא כלום, או שיש? אין, אין ליבה. [נחירות בוז] שום כלום. אז מאיפה כל הידע הזה? מה לרב ולמחקר תנועת ההשכלה? מה לרב ולמחקרים על פתחת שכוללים ציטוטים, מספרים של דוסטוייבסקי או מפליניוס הזקן, או לא יודע מה, חוקרי א, א תורה שבעל פה, חוקרי תלמוד? מאיפה, מאיפה זה מגיע? איך הרב מגיע לכל זה?

התעניינות בכל מיני תחומים אבל מכאן ועד ללכת ולשבת על מחקרים ולהתחיל לפרק אותם ולבדוק אותם אז כן היה צריך פה הרבה היה צריך פה הרבה השתדלות כדי לעשות את זה וכן זה דבר שהגיע לאט לאט צירוף של כל מיני גורמים

יש כזה פתגם: כשהשם רוצה, גם אתה תה יורה. אה, צריך... אז קראתי פה ושם, באמת עסקתי בזה, כן, עסקתי בזה באמת, בצורה הראויה. אבל קראתי הרבה, לפי הצורך. כן, זאת אומרת, בצורה הראויה יצא מזה ספרים שבעצם מקיפים מחקרים אדירים. זה דבר מדהים.

זה שווה לאכול נפש שווה לאכול נפש זה בטוח לא [‏צחוק] כל אחד יכול לקרוא את זה אבל הכוונה היא מה שהרב כותב עם איזה מוטיבציה הוא עושה את זה במי בשביל לחזק את המאמינים בשביל לשכנע את הרחוקים את האמת שאני בעיקר קשור למאמינים שמה אני

ובעצם, הרב אומר שהעיסוק בזה נולד מתוך צורך של הציבור, או מתוך צורך של הרב?

החרדי כי באמת החלק גדול מהדברים שנעשו בתחום הוא תמו בעיקר לחילונים ולא הוא תמו לידע של אה של החרדי המלומד והאינטלקטואל והוא לא מצא את מבוקשו ולכן היה פה חסר ועדיין יש חסר גדול זה לא מסוכן אבל החרדי המלומד

מה שאני דיברתי זה הצורך של הציבור על העיסוק, העיסוק הפומבי. העיסוק האישי שלי התחיל בתור עיסוק אישי, כמובן. לא התחלתי בזה בתור עיסוק ציבורי. זה מעניין. קודם כל, ברור שזה מעניין. כן. תמיד היתה לי התעניינות בכל מיני תחומים, אבל מכאן ועד ללכת ולשבת על מחקרים ולהתחיל לפרק אותם ולבדוק אותם, אז כן, היה צריך פה הרבה השתדלות כדי לעשות את זה. וכן, זה דבר שהגיע לאט לאט, צירוף של כל מיני גורמים.

אותם מחוץ לבית המדרש. פתאום שמכניסים אותם בתוך בית המדרש זה יוצר איזשהי סכנה שהשאלות תהיה טובות יותר מהתשובות.

אוקיי. עכשיו אני רוצה לשאול: למי אנחנו פונים? עונים פה. אנחנו עונים פה במחקרים, נגיד באתר רציו, שהרב כותב שם, או בכלל, כל מי הספרים והמאמרים? מי קהל היעד שלהם? האם קהל היעד זה חרדים, דתיים לאומיים, מסורתיים, חילונים? למי זה מיועד?

עזרה. אה במקום אה לשבת ולהתחיל א מא' עם כל בן אדם שפונה לי אני פשוט א מקל את המלאכה בכך שאני מסכם את הדברים בצורה כתובה ואני רואה את ההבדל בעוד שבתורה שבעל פה מכיוון שכתבתי אז הרבה יותר קל לי להעביר את החומר לאנשים

זה שווה לאכול נפש, שווה לאכול נפש. זה בטוח לא... [צחוק] כל אחד יכול לקרוא את זה. אבל הכוונה היא מה שהרב כותב, עם איזו מוטיבציה הוא עושה את זה, ובמי. בשביל לחזק את המאמינים, בשביל לשכנע את הרחוקים? את האמת שאני בעיקר קשור למאמינים, שם אני נמצא, ושם אני פועל. וכן, אני חושב הרבה, אני פוגש הרבה אנשים שבאמת, מכל גווני הקשת של ציבור המאמינים, ולפעמים אפילו נתקל בהפתעות. וחשוב לי מאוד, כן, כן, לחזק מבפנים, וכן לחזק בצורה שתתאים לציבור, האינטליגנטי, החרדי. כי באמת, החלק הגדול מהדברים שנעשו בתחום הם תמו, בעיקר לחילונים, ולא הם תמו לידע של החרדי המלומד והאינטלקטואל, והוא לא מצא את מבוקשו. ולכן היה פה חסר, ועדיין יש חסר גדול. זה לא מסוכן, אבל החרדי המלומד, האינטלקטואלי, הרי בסופו של דבר התפיסה החרדית מתבססת על זה שאנחנו לא עוסקים בשאלות כאלה. נכון. שהרב למד בישיבה, אף אחד לא שאל שאלות כאלה, ואף אחד במגמה לא ענה להם תשובות. עוסקים בש"ס, בפוסקים, בלמדנים, בעומקה של הלכה. והשאלות הללו הן שאלות שמשאירות אותם מחוץ לבית המדרש. פתאום שמכניסים אותם בתוך בית המדרש, זה יוצר איזושהי סכנה, שהשאלות תהיינה טובות יותר מהתשובות.

בהקדם זה כאילו זה בעבודה א את האמת שעדיין לא התחלתי בעבודה ואני מקווה למצוא אותו זמן הבנתי עכשיו הרב עכשיו עושה איזשהי קורס הכשרה לציבור החרדי בענייני מחשבה אמונה אה מה המטרה של זה מה יהיה שם אולי מה המטרה מה אתח

בהחלט. קודם כל, אני לא מדבר להכניס לבית המדרש. יש הבדל בין בית המדרש לבין אנשים חרדים. אני לא פונה לבחורי ישיבות, ולא מסמן אותם כקהל יעד. אבל יש כאלו שכשפונים אליי, אני כן צריך להציע להם עזרה. במקום לשבת ולהתחיל מאפס עם כל בן אדם שפונה אליי, אני פשוט מקל את המלאכה בכך שאני מסכם את הדברים בצורה כתובה. ואני רואה את ההבדל: בתורה שבעל פה, מכיוון שכתבתי, הרבה יותר קל לי להעביר את החומר לאנשים. לגבי התורה שבכתב, מכיוון שלא כתבתי על זה בצורה מסוד

את היסודות של האמונה אז הוא מוזמן לקורס הזה. בעצם מה זה היסודות של האמונה שהרב מדבר עליהם בציונות הדתית למשל כבר שנים רבות עוסקים בנושאים כאלו של מחשבת ישראל של אמונה שמחשבת הראשונים ומחשבת חז"ל והאחרונים וזה ממש תחום מאוד מפותח גם

בישיבות גם בעולם התורה הדתי לאומי ובעולם החרדי זה נהדר לחלוטין האם הרב רוצה להכניס משהו כזה בתוך העולם החרדי או משהו בסגנון אחר קצת אמ לא זה זה דבר שונה לחלוטין אני מדבר על קורס יהודי למי שמרגיש צורך ויכול להתעסק

עם זה אה זה לא כל כך קשור להגות ה שנמצאת בציבור הדתי לאומי שהם לומדים בעצם כמו שאתה אומר אה גם את העיסוק ביסודות האמונה הרבה פעמים במסגרת הישיבות או במסגרות פורמליות או שזה יש איזה שיח מאוד מאוד

רחב וזה לא הסגנון אצלנו ואני גם לא מנסה לשנות את זה אבל הסגנון הלימודי התוכן הלימודי יהיה דומה אמ שוב אפשר למצוא דמיון בין כל שני דברים אבל אני פחות מתחבר ל לאמונה בסגנון א מתנצל כזה, בסגנון שבעצם א מוכן לקבל,

שאפשר משהו מאוד מאוד אה שיוצא מנקודת המוצע של התרבות בת ימינו ומוכן לקבל את האמונה בתנאים מסוימים. עכשיו אני לא מחליל על כולם אבל איזה איזשהו סגנון שמאוד מאוד מחלחל ומאוד מאוד קיים ואני פחות מתחבר אליו.

בוא נשים שנייה בצד הציונות תודעתית. הרב יכול לתת דוגמה וסגנון כזה ואיזה סוגיה בלי שמות אבל משהו שאנשים א נגיד מתנצלים עליו ומקבלים איזה הנחת יסוד שהרב חושב שהוא לא צריך לקבל אותה יש לנו דוגמה אה הכל כל 13 היקרים כל התורה שבכתב ישב

בעל פה אה יכולה להיתפס בצורה של א להגיע מהמקום של האמונה מהצורה ש שהיא מקובלת ביהדות ולהתמודד עם בעיות ועם קשיים ועם שאלות ולהבין במידה שאפשר עכשיו אני לא מדבר על לתרץ תירוצי סרק או על להתחמק ויש דברים

שאנחנו לא יודעים, אבל כן לשאוף וכן לרצות א להבין את האמונה בכלים המודרניים. א זאת גישה אחת שהיא גישה יותר מוכרת ומקובלת.

והגישה השנייה היא בעצם לצאת מנקודת המוצא המערבית המקובלת גם בתחום המוסרי, גם בתחום המחקרי, ההיסטורי, הערקי. א וולראות אם התורה מסתדרת עם זה ואפשר להסתדר ואפשר להתפשר ואפשר. זה בעצם הופך את הערכים על פניהם. מתחילים הערכים שהם מנוגדים ושהם

רחוקים ליהדות ומציגים איך התורה מסתדרת איתם אולי הרב יכול לתת דוגמה לאיזה נושא שילמדו בקורס הזה שאני אבין את הראש אני עכשיו רוצה להגיע לקורס של הרב לשמוע את הרב יושען בעל פנים ופנים זה לא דבר פשוט אני יכול

לספר לכם א עכשיו אני מגיע לקורס מה איזה נושאים יעסקו בהם המטרה היא בעצם לכסות את כל הנושאים ש של עיקרי האמונה שבהם יש התנגשות עם החשיבה שלנו א כל דור יש הנחות אחרות אתה יודע אברהם אבינו היה צריך להוכיח שהשם יש לו

ברא אתה את העולם. היום צריכים להוכיח דברים אחרים. דוגמה, כמו שאמרתי, כל עיקרי האמונה זה מתחיל ממציאות הבורא, ממשיך לשכר ועונש, תחיית המתים, דברי נביאים אמת, כל היקרים שאנחנו מכירים.

הרב חושב שזה מה שמטריד אנשים היום עם שכר ועונש או דברי הנביאים. באמת אני מרגיש דברים שהרבה יותר מטרידים אנשים זה שאלות כמו תורה ומדע אולי, ביקורת המקרא, מאוד נכון, נכון. אז מה שקורה בעצם שאני פונה אל המשתתפים, כל אחד ממלא ברגע שהוא נרשם

הוא ממלא טופס שבו הוא כותב מה הנושאים שמטרידים אותו, על מה הוא רוצה שידברו, את מי הוא היה רוצה לשמוע יותר ובהתאם לזה אני בונה את התוכנית ולכן אני בעצם יכול להגיד לך שעדיין התוכנית לא סגורה ככל שרשימת המשתתפים עדיין לא סגורה

ובהחלט אנחנו רוצים לבנות את זה בצורה אינטראקטיבית בגבולות השיח בגלל שאנחנו לא יכולים א להעלות למשל א שאלות לות שחלק מהציבור לא מכיר אותם ולסבך את הציבור עם שאלות שהוא לא מכיר ואנחנו נמצא את הדרך או להתפצל או בשיח אישי או בחומר. כן,

המטרה היא בעצם שמי שמגיע לקורס א יצא עם כל השאלות שמטרידות אותו, שהוא יקבל איזשהו ביטחון, איזשהו כיוון, איזשהו א איזשהו סדר בראש איך להתייחס לשאלות האלו מבחינה תורנית וגם מבחינת ידע מותכן. ואני צריך למצוא את הדרך איך לרצות את כולם.

ובעצם אנחנו לא מדובר בקבוצה מאוד מאוד גדולה זאת קבוצה המספר המקומות הוא בעזרת השם אם נצליח נעשה עוד קורס אבל הקורס הזה הוא מספר מקומות מוגבל ואנחנו המטרה שלנו לבנות ביחד עם משתתפי הקורס אה תוכנית שתחסה את הדברים שמטרידים אותם כמו שאתה

אומר ואנחנו לא יודעים באמת מה מטריד כל בן אדם כן אז קודם כל צריך לומר יהיה פה פרסום של הקורס מי שרוצה להצטרף זה קורס שמלד בציבור החרדי א אפשר להצטרף הקהל החרדי שומע אותנו בשמחה רבה נכון על פי המקומות

המוגבלים עוד יש מקום א עכשיו אני אני שוב רוצה להבין את הרב יותר טוב למה אם זה נושא כל כך חשוב למה שבאנו נעסוק בו לכתחילה למה שנבוא בעולם שלנו בישיבות ונעסוק בשאלות כאלה קריטיות שיתנו תשובה לכולם אני מגיעים אליי הרבה

בחורי ישיבות עם שאלות כאלו ויש להם שאלות ולא אחת מי שנותן להם את התשובות זה אתה בספרים שלך בשיחות איתך אז אז למה להגביל את זה ולא להפוך את זה במחנת הכלל אה שוב יש פה שתי רבדים אם אתה מדבר על

פרקטית אז אז אני לא בא לעשות שינויים בציבור, לא מאמין בלנסות ביוזמות של שינוי ומהפכות וכאלה דברים. בדרך כלל בסופו של דבר גם אם זה נראה נוצץ זה לא תורם ואני מקבל את ה את הציבור החרדי שאני חלק ממנו

כמו שהוא את הצורה של עולם הישיבות כמו שהיא ואני גם בכלל לא פונה לבחורי ישיבות אלא אם כן יש איזשהו א אה פנייה של מישהו מצוות הישיבה שמאשר את זה אז א בשמחה רבה בדרך כלל אני לא פונה לבחורים כי זה סותר

את המסגרת של הישיבה זה לא כמו שאתה אומר זה לא בתוכנית של הישיבה ואני לא הולך לשנות אגב הייתה לי הפתעה מעניינת אה א נרשם בחור ישיבה מישיבה חסידית והביא אישור של המשגיח שהוא ממליס לו להירשם ויהיה לו לתועלת

והפתיע אותי מאוד לראות את זה שככה המשגיח ממש לא רק מאשר אלא גם מעודד אותו ואחרי כמה דקות אני רואה שגם המשגיח נרשם לקורס אז א אשרי המשגיח שבא לבדוק מה התלמיד שלו לומד וכל הכבוד לו שככה הוא אה

מדהים כן אני חושב שבישיבות יותר ויותר מבינים שבאמת יש הרבה בחורים שמתעניינים בנושאים האלה שהשאלות מטרידות אותם שהם כן יותר מחוברים לעולם הגדולים כפי שהיה בעבר א מאוד מפתיע אותי שדווקא אדם כמוך עם כל רוחב הדעת שלו אומר מן אמירה כזאתי שאני לא חושב שצריך

לשנות משהו בציבור החרדי זה אמירה נכונה באופן גורף אתה לא רואה שום דבר בציבור החרדי שהיה צריך שהיה אחרת לא לשנות ולתקן זה זה ולתרום זה מושגים שונים זאת אומרת לתרום זה דבר מאוד חשוב ואני משתדל לתרום גם דברים ש פחות מקובלים

או שאחרים לא עושים אבל לשנות את המנטליות ואת את ההוויה זה גם לא זה גם לא הולך וזה גם לא נכון כי יש הרבה דרכים בעבודת השם יש לכל דרך מעלות וחסרונות וציבור אחרדי יש לו את ההוויה שלו והדרך שלו ואני לא

חושב שזה נכון לשנות אותה ואני גם לא חושב שזה אפשרי לשנות אותה ואתה שמח בדרך הזאת אתה מרגיש חלק ממנה בכל דבר ועניין כן זה הזהות שלי תקשיב בסופו של דבר לכל אדם יש זהות וכמו שיש א חסידים שהם חסידים

של האדמור הספציפי הזה והם אוהבים את הדרך שלו והם מקושרים אליו וטוב להם עם כל המנהגים והמנטליות וההוויה הם מרגישים בבית לצד חבריהם לחסידות אז גם הציבור החרדית איזשהי איזשהי הוויה שמישהו חלק ממנה והוא אוהב אותה אז הוא לא מנסה לשנות

אותה על הראש אז אתה אומר זה לא דווקא בגלל שזה איזה אמת טוטלית שאי אפשר לחלוק עליה דווקא פשוט הזהות זה הבית שלי שמה נודתי שמה גדלתי ואת המקום הזה אני אוהב אני מבין נכון כן אני גומר זה גם דרך בעבודת השם זאת

אומרת זה לא שרירותי בוודאי כן אבל זה לא הדרך היחידה ברור זה לא הדרך היחידה ואבל אבל קשה זאת אומרת הרבה אנשים נופלים בפח הזה של כאילו א מנסים לשנות את החרדיות בגלל שהם מניחים שהיא הדרך היחידה ולכן היא צריכה להיות

מושלמת ולכן היא צריכה להיות כמו או כמו משהו אחר או לפי איזשהו היגיון מסוים ברגע שאתה מסתכל על זה בתור דרך בעבודת השם אז א אתה רואה שזה משהו לא הוגן ולא נכון בלנסות א לשנות שינויים גדולים כשזה שזה

לא טועם את בדרך כלל אנשים שמנסים לשנות הם לא מחוברים באמת למטהליות החרדית הם לא שמה. יש כאלה ששונאים, יש כאלה שלא סובלים, יש כאלה שסתם לא שמה. ולכן אם אתה לא שמה זה בסדר גמור. אתה יכול להמשיך

הלאה. יש המון דרכים, יש המון קבוצות היום וכולם מכובדות וכולם מקובלות. אבל בתוך הצבור חרדי זה פשוט באיזשהו שלב אדם מגבש לעצמו זהות.

אתה מקבל ביקורת מהעולם החרדי אבל הדברים שאתה עוסק בהם. כן. ברור. בעצם נקרא לזה ככה. מה מפריע?

א תקשיב, אני לא מקבל ביקורת מסוכמת עם נימוקים מ כן, אבל אתה יודע, יש את תחושת בטן שמה, יש אנשים שלא אוהבים את הסגנון.

א זה בעיקר מה שאני יכול להגיד בהכללה וזה גם מאוד הגיוני בעיניים. שוב, יש דרכים בעבודת השם ויש אה הסגנון ה המחקרי המי ש מחרשב עצמו לעסוק בנושאים שרוב הרבנים לא עוסקים בהם. אולי זה אני שוב אני לא מקבל נימוקים אבל זה

מאוד הגיוני שאני יותר מקורי יותר עצמאי לא כולם אוהבים את זה וזה מאוד הגיוני זה בסדר זה חלק מהדינמיקה החברתית וצריכים לחיות עם זה אפרופו מקורי ועצמי אתה בעצם גדלת בחוג תלמידי חזון איש נכון אתה זה קור מחצבתך

ורבותיך שמה היית קשור מאוד לרב פוזן והגם יש לך איזה קשר רב דוב לנדו אם אני לא טועה נכון אין לי אין לי קשר אישי איתו זכיתי ללמוד א פה ושם א דיברתי איתו שאלתי אותו אבל אין לי

כן אבל למדת בסובות כסגנון החזון אישניקי מאוד בולט אצלך גם בספרים שלך כן אה כתבת חזון איש אני חושב לא פחות אולי אולי הכי הרבה בעולם התורה היום כתבת גם ביקורת מאוד אה א חריפה על פרופסור בני בראון ובספר שלו בחזון איש

כן אה אתה רואה את עצמך כאילו את הממיד של החזון איש בעצם ממשיך איזה דרך של החזון איש לא זה מילים קצת גבוהות כן כן, אני מאוד מחובר לתורה שלו. כמו שאמרתי מקודם, יש הרבה דרכים בעבודת השם וזאת דרך בתורה

שמאוד א מושכת את ליבי. הוא הרבי שלך? שוב, זה שמילים גבוהות. למה גבוהות? כי לא הרבה אנשים ראויים להיות תלמידים של אנשים כל כך גדולים. אני מהצד שלי, מצד המקבל, כמו שאומר המהרל, א רואה בתורה שלו אה כיוון מאוד גדול להתחבר אליו וללמוד

לאורו. וגם את התורה אי אפשר ללמוד רק מתוך ספרים. זה חלק ממה שהוא לימד. יש איזשהו יש איזשהו חיבור. התורה זה ניסאת על ידי אנשים והדרך ללמוד אותה על ידי חיבור למישהו. אם זוכים להתחבר אליו ישירות שהוא חי מה טוב ואם לא אפשר גם בדרכים דרך

ספרים אבל שוב דרך חיבור לאדם לא דרך א הגירת ידע מספרים. תסביר את זה קצת יותר אני מצליח להבין עד הסוף. א זאת אומרת מה זה חיבור לאדם? אני עכשיו לומד את החזון איש אני לומד כן כדוע ללמוד

חזון איש זה קשה כן כלומר ללמוד בכלל זה קשה ללמוד זה קשה אבל ללמוד חזון איש זה עוד יותר קשה כלומר זה זה לא סוגיה חזוניש זה לא משהו שאתה לומד אותו בצד של הסוגיה זה משהו שאתה צריך להכיר את הסוגיה הטוב טוב

טוב לדורש מאמץ ולהכיר את הראש של המחבר זה החזוני איש החזוני איש באיזשהו מקום אני לא אני מפחד להגיד משפטים כאלה לידך אבל נראה לי שאם צריך להגיד איזה משפט כנף כזה לא ממצא אצל רב חיים אתה אתה יכול לתת מעט

ולקבל הרבה בעצם החזון שאתה צריך לתת הרבה ואתה מקבל בסוף מעט כלומר הוא הרבה פחות מפרגן לך לך לומד ודורש ממך הרבה יותר באיזשהו מקום אה מה מה האור הגדול בזה אתה אולי תגיד איזה מילה בתור מישהו שבאמת

מחובר לזה בצורה בלתי רגילה א תראי אני הייתי באמצע לדבר סתם אבל שאלת אני לפי הסדר אחד שאלת מה המשמעות של התחבר למישהו א התורה היא סובייקטיבית אין במשפטי התורה כמו שאומר הרמבן זה לא מתמטיקה א הכל סובייקטיבי וסובייקטיבי זה

דבר שעובר מאידם לאדם. אה כאשר אדם אה צובר ידע ואין לו שום אה שום חיבור ושום שייכות לשום צד מהצדדים אז הוא בעצם אה לא יכול ממש א אה ללמוד ובטח לא לפסוק הלכה כי איך אתה יכול לפסוק בין שתי הצדדים?

הדרך להכריע בין המחלוקות, למצוא את הדרך בהלכה ובלימוד, היא חייבת להתבסס על איזשהיא גישה שבסופו של דבר היא סובייקטיבית. היא אומנם קוהרנטית, היא אומנם מקיפה, אבל היא סובייקטיבית. וזה בשביל זה התורה ניתנה על עם ישראל כדי שהם ימשיכו ויכתבו את התורה ויפסקו בשאלות.

וזה מגיע מאיזשהו חיבור ותפיסת עולם. וככל שאתה מתרחק ואתה רק מכיר את הטקסטים אז א זה מחקרי. יש אנשים שאמת הלימוד שלהם הוא מחקרי הם בעיקר בנוי על בקיאות בספרים ולנסות לחפש איזשהם כללים כדי להכריע במחלוקות אבל זה לא עובד בשטח כי תמיד יש

את החלק הסובייקטיבי ומי שאין לו את זה אז הוא לא הגיע להוראה ואיך מקבלים אותו את החלק הסובייקטיבי ידי שימוש תלמידי חכמים בעצם או שימוש תלמידי חכמים או לנסות ולשמש רבניש כותב שרבותינו יום הספרים אבל שוב בצורה של א של למצוא את הדרך ואת החיבור

ואת ה ואת מה שעומד מאחורי הדברים אז רבותינו הם הספרים או לא? כלומר אני מנסה להבין אפשר ללמוד מספרים או שחייבים אם אתה משתמש בספרים כבסיס לידע אז אתה לא יכול להגיע להוראה אתה יכול לדעת הרבה דברים ויש אנשים שזה היוד שלהם בחיים לדעת

הרבה דברים אבל אם אתה רוצה באמת א אה להגיע לאורה אתה צריך ליצור דרך וכדי ליצור דרך אתה צריך א ליצור אותה ממשהו ככל שאתה יוצר אותם מכלום אז בעצם אתה לא חלק מהתורה שבעל פה זה לא מחובר

ובמובן הזה זה שונה מאוד מהלימוד המחקרי שלך אתה אומר כי שמה אתה עושה משהו אחר או שלא א תראה תמיד צריך לצבור המון ידע הידע הוא בסיס בכל דבר גם בתורה גם בהלכה וכמובן גם במחקר אבל א אם אנחנו לא מסתפקים בידע

רוצים גם להגיע להוראה ולהגיע ליצור איזשהי יצירה אז חייבים למצוא משהו שהוא מעבר לידע וזה קיים גם במחקר ברמה פחוטה אמנם המחקר נמשך אלא אובייקטיבי לא אל הסובייקטיבי אבל זה קיים גם שם כן אבל יש אני בתור קורה הדוק שלך אני

מרגיש הבדל עצום בין הכתיבה המחקרית והכתיבה התורה תורנית שלך. זאת אומרת, בכתיבה התורנית שלך יש משהו מאוד א אפילו הייתי אומר אינטימי, מאוד מחובר לנושא, מאוד מתוך הסוגיות ומאוד מבפנים. מאוד מבפנים.

בכתיבה המחקרית שלך א א' כל אם היא בדרך כלל תקיפה מאוד. כלומר שמה אם מישהו לא מצחן בעיניך אז אני לא מקנה בו.

וב היא גם מאוד הייתי אומר היא קדושה בידע היא ממש זה נראה כאילו הנושא זה הידע והפחות להעביר איזשהו מהלך פנימי קוהרנטי כזה אני לא יודע אם אני צריך להעביר את עצמי אני הבנתי מבין אז אז אז זאת אומרת יש אתה

מרגיש את ההבדל הזה בעצמך בין העיסוק בתורה עיסוק במחקר אני מבין מה אתה אומר א זה נובע בעיקר בגלל שהעיסוק במחקר הוא מגיע בצורה של קורח ואני עושה אותו בצורה יותר הראית והמטרה העיקרית היא באמת כמו שאתה אומר

באמת לקלף שכבות של א שכבות של שמייצגות ומייחצנות את הכפירה או את ההכחשה במחלצות של נימוקים ושל ידע ושל חוכמה ושל מחקר ובאמת אני כותב בהומור בציניות כל אחד איך שיפרש את זה ואני פחות מגיע לל לכתוב את התאוריות שלי שהם לא כל

כך מעניינות וחשובות אם כי יש כן כתיבה שאני כותב בהיסטוריה וכן מעלה תיאוריות ל בשעות הפניאי כשזה יצא במקרה אני כבר מצטער על הזמן שבסברתי על זה אבל א אבל זה פשוט יצא בדרך כלל הכתיבה שלי היא בנושאים של האמונה היא

פשוט בקצת הזמן שיש אה לשקף את העובדה שהצד הכפרני שמציג את עצמו כמחקר כידע כמדע הוא הוא בנוי על הנחות ועל אג'נדות ו והנפשות הפועלות לא תמיד בודקות לעומק ואין להם בכלל בהרבה מקרים אין להם כבוד בכלל למסורת והם לא בודקים ברצינות את

התסרית המסורתי אז אה כן כן בוא נדבר על איזה מילה זה בזה אני ממש מרגיש תלמיד שלך חשוב מצד המקבל אבל א כמו שאמרת חזון איש אז אז אה אה אני אני אני ממש חושב שאחת אחד הקשלים הגדולים בעולם

הדתי ביחס לאקדמיה ובטח בעולם החרדי זה שיש איזה הנחת יסוד שאנחנו לא אובייקטיביים והם כן מבלי ידעת שהם מתפעלים דת בפני עצמה, שהיא מגיעה עם הלכות יסוד מוקדמות. הרבה פעמים אג'נדות לא פחות נקרא לזה ככה אגרסיביות שקיימות בעולם התורה והרבה פעמים יותר אגרסיביות

ובדרך כלל זה עם הרבה פחות מודעות עצמית ועם א אפשר אפשר לומר עם לילד דתי לפעמים שלא היה מבייש אולי שכן היה מבייש כמה ראשי שיבס שאני מצ צניקים של האקדמיה העץניקים בדיוק בדיוק כן משהו כזה אהבתי את ההגדרה הזאתי וחשבתי על זה ככה

אמ ואתה הרבה פעמים חוסף את זה בארכיאולוגיה ראיתי שאתה עושה ממש עבודה סב הנושא הזה. עכשיו, אז זאת אומרת, עיקר הביקורת היא ביקורת הביקורת הייתי אומר. א והרבה פעמים אני שואל את עצמי, אוקיי, אבל מה אנחנו, האם היינו מדברים על זה בכלל

בלדיהם? אולי אולי באמת משמיים הם חספו לנו את כל הבעיות? אני אקח את הדוגמה הקלאסית, אתה אוהב את הרדת סוף? כתבת רדת סוף, נכון? אם אני לא טועה, אז ערכת את הביאור שלו וויקרא. כן. שזה כידוע רד סוף הוא יצירת

מופת. מהראשונים שעוסקים בעצם לעומק בתגובה לביקורת המקרא לא היה לנו רדת סוף מניה הייתה ביקורת המקרא את מבין מה ש אומר אצלך תמיד אני מרגיש שזה הכל בדיעבד הכל בגלל שבאו הרשעים האלה צריך צריך כאילו לסתום את החורים שהם יצרו אבל בסוף

זה גם יוצר תורה מאוד מאוד גדולה נכון בהחלט זה זה מעורר אה זה גורם גם להבין ונותן להבין הרבה דברים אבל לא בטוח שזה כזה חשוב התובנות האלה זאת אומרת זה לא באמת עושה מהפכה ב [נחירות בוז] בהבנת היהדות זה תורם מחקר תמיד תורם כן

מה זאת אומרת אני חושב שלמשל בוא ניקח דוגמה את ההשכלה הסכלה היא צווה במידה רבה את הידות החרדית מאז ועד היום השפיע מאוד על הידות החרדית יודע אני לא כל כך מאמין ב בסיפור הזה של ההסכלה הצווה מה זאת

אומרת לא ההשכלה העצמה אלא התגובות האלה אתה גם כותב את זה לדעתי באיזשהו מקום אבל בוא בוא נגיד את זה אחר פחות התחברתי לשבלונה של התגובות להשכלה בוא בוא נגיד את זה אחרת אתה אתה אתה בעצמך אתה כתבת ספר על השכלה בסדר אני

מאוד עוסק בעניין הזה של מחקר הסקלה זה מאוד מטריד אותי א והספר שלך הגיע לי כמים קרים הנפש היפה כי כבר עסקתי בזה המון מראש יש לציין שבניגוד הספרים האחרים שלך שכל אחד מהם היה עבורי חידוש שלא מהעולם הזה שמה את

רוב הנושאים הכרתי אבל אבל בניגוד כאילו קראתי את פיינר וכאלה לפני אבל בניגוד כך שהכרתי את זה אה פעם ראשונה בעולם שנחת בכדור הארץ ספר ביקורתי על ההשכלה הסקלה בדרך כם שכותבים עליה זה הם הם באיזשהו מובן הצעים

הרוחניים שלאנ שלא נאמר הרבה פעמים הממזרים של המשכינים ואתה אתה פעם ראשונה שכתבתי על זה זאת אומרת ההשכלה לא זכתה לכתיבה ביקורתית כמו שלך א היחידים שביקרו את ההשכלה אה לפניך זה היו א מרשי הציונות שהם יקרו אותם

מכיוון אחר לגמרי נכון ופתאום אתה קורא את זה מנקודת מבט רבנית אז מעבר לגאבת יחידה הפשוטה שאתה אומר אוקיי הנה זה העולם שלי שמצויח לבקר את זה הפעם ולא ההפך. אה זה גם נותן איזשהו פרספקטיבה על היהדות. כלומר, כן, הרגשתי

שלמדתי המון על דברים מסוימים שאנחנו עושים היום. אה, ושזה אולי באיזשהו מקום לקח מן ההשכלה. אני רוצה לתת דוגמה ברשותך קצרה ואני אשמח לשמוע את דעתך עליה. למשל, מה שאתה חידשת לי חידושים לפניים זה שאנחנו מכירים המון את מה שעשוי בחיידר

בהשכלה. המסכינים תקפו את החיידר, המיושן, המסריח, חוץ מכבודך וחוץ מכבוד הצופים, המתונף, החסר פדגוגיה, האכזרי, החובבני, המשעמם.

ואנחנו ניצור מוסדות חינוך [נחירות בוז] מפוארים ויפים וזה הגיע ידי כך שזה היה בסוף ממש אנשים א המנועה בזה הירץ הירץ הומברג א ממש איש רשע שמסר את נשמותיהם של ישראל א לסטרה אחראה ועוד כיויצה בזה כן ובסוף אני כאילו בזכות שקראתי את זה את ה

את והיה את התגובות כמובן את התגובות אתה כותב גם בסורה נורא גונה נפתה בארצוזל אתה אומר בעצם הוא לא אמר דברי כפירה אז צריך להבין היטב למה הנוב ביהודה ורב דוביל ו למה הם כל כך התנגדו ואז שאתה קורא את כל

זה אתה אומר לעצמך רגע רגע רגע עכשיו אני מבין את ההתנגדות החרדית ושינויים פדגוגיים בזמןנו הרבה יותר טוב כלומר אני לפחות אני גי על אלוף אני לא יודע אולי אחרים לא רואים את זה ככה ואולי זה תאוריה שלי ואולי אתה תגיד שזה הכל שטויות יכול

להיות אבל להבנתי אני אומר שהיום לפעמים רואים עקשנות חרדית שלא לשנות לכן חלק מהמקומות ממש מקומות חסידיים מסוימים לא משנים את סדרי החינוך ואתה יכול לשמוע אפילו ממות שומרים אפילו אם יש הרבה יותר טוב אנחנו לא רוצים לשנות את זה

ולמה אנחנו לא משנים כי לא משנים נקודה סוף כי ככה נהגו אבותינו ואז אתה אומר רגע רגע רגע אולי הם זוכרים בזיכרון הקולקטיבי שלהם היהודי מה קרה בפעם הקודמת שניסינו לשנות אולי באמת השינויים שוויזל ומנדלסון וחבריהם ויצחק איכל הציעו היו טובים

אבל בפועל ממש זה הוביל בסופו של דבר לשמד להתנצרות המונית כל דרך התורה והמצוות בעם ישראל כמו שאתה כותב בזולזול מופגן ובציניות סך הכל כל ההשכלה הזאתי בברלין החזיקה 10 שנים כן ואחרי זה כבר הדור השני היה משומד בחלוטין

ולא שומר מצוות אה ווזה נותן זה כאילו מנהיר משהו מאוד מאוד עמוק בעולם החרדי אתה לא מקבל הסבר כזה אמ כל כך חד משמעי זאת אומרת ההתנגדות שינויים היא בעיקר אה התנגדות למעורבות של השלטונות ולכאלה דברים אין כל כך הצעות

לשינויים או כאילו זה לא זה משהו שעוד לא קרה זה לא שמישהו בא והציע איזשהו שינוי והתנגדו בגלל שזה שינוי זה זה עובד הרבה אחורה זאת אומרת יש איזשהו מאבק על השליטה של משרד החינוך ודברים כאלה זה לא הגיע

לשם עוד כאילו אבל אתה לא רואה את הדמיון במאוראות לא ברור שיש דמיון המסר שלי הוא מה שאמרתי מקודם האנשים האלה שבאו לשנות הם לא באמת האמינו בהוויה החרדית ואמרו רק בואו נשנה. אנשים שבעצם תפסו צעד והם לא קיבלו בכלל את כל

ההוויה החרדית. חלק מהם בכלל לא קיבלו את האמונה וחלק מהם קיבלו אותה בצורה מאוד חלקית, רזה וחסרת משמעות.

והם ניסו להשפיע מבפנים להעביר את המסר שלהם בלי לגלות באמת מה הם חושבים. וזה גם מה שקורה היום. אנשים שרוצים לשנות היום, חלק מהם זה אנשים שתפסו צד והם בכלל לא הם סוכני שינוי. הם לא אנשים שבאמת נהנים

ואוהבים וחלק מהציבור אבל יש גם כאלה יש גם אנשים שרוצים לשנות בתמימות ומתוך רצון לעזור ובעיקרון זה יכול להיות יוזמות חיוביות אה כמובן שזה יכול להתחיל גם במכשולים וויש פוליטיקה כן זה לא שהכל א מנוע לפי איזשהו היגיון אבל כטבע הדברים

כן אבל גם בסדר הייתי אומר הוויה חרדית עוד לא היו חרדים כל כך אבל ההוויה שני לא מקבל מה זה לא היו חרדים מה הם לא היו חרדים זה זה לא היה מילה שהשתמשים זה יש בזה אנחרוניזם כל מהמילה

חרדים משתמשים כבר המאה ה-19 אבל אנחנו לא מ-1 במאה ה-18 כן אז לא השתמשו במילה ולכן מה המנטליות הייתה אותו דבר מנטליות הייתה המנטליות היהודית השלטת זאת אומרת היום שאומרים חרדים הרבה פעמים זה מתייחס למשהו מאוד מאוד מסוים שעבר קצת

שינויים מאז אומרת שוב מה זה שינויים גם כל אחד מאיתנו עובר שינויים לאורך החיים המנטליות היא אותה מנטליות לא השתנה איזשהו א משהו מהותי בהשקפה או בפרקטיקה או ב או בגישה כל אותו כל הגישה שלא לשנות ושלא לימוד מקצוע זה

היה גם קודם זה לא התחיל בגלל ההשכלה נכון אבל גם צריך לומר שלפני כן היה איזה ביקורת פנימית עוד הרבה לפני ההסכבה למשל אמר על מפרג מגדולי המבקרים של איך ש של החיידר של מוסדות חינוך כלומר ביקורת תמיד היה ביקורת מבפנים תמיד הייתה

גם אחל ממסכת אבות יש א את כל המשפטים הידועים תמיד הייתה ביקורת מבפנים וזה משהו אחר ההשכלה הביאה אה כוח מהחוץ כדי לשנות משינוי שיושב על על הנחות אחרות ועל רוח אחרת ועל תרבות אחרת ועד היום זה הוויכוח

המרכזי האם בעצם לקבל את התרבות השלטת ולהתאים אליה את ה את ההוויה של השומרי המצוות או שלא או שלישאר בעולם תרבותי אחר ואם נעזוב רגע אחד את העולם הזה של החינוך והשכלה ונמך בנושאים הרבה יותר גדולים שמטרידים המון אנשים ביקור את המקרא בוא

נדבר שנייה אחת בקור את המקרא אתה מבקר תקיף א של ביקורת המקרא מכל מיני כיוונים בעיקר כיוון הארכיאולוגיה אפשר לומר נכון זה בעצם אה בארכאולוגיה וביקורת המקרא הם תחומים נפרדים נכן אבל יש זאת אומרת יש ארכיאולוגיה מינימלדיסטית שזה כיוון אחד ש

נקרא לזה ככה שהוא יתקוף את אמינות המקרא בעצם ככשהתחום של ביקורת המקרא נחשב במאה ה-19 ובתחילת ה-20 לתחום מפותח מבוסס חזק מדעי ולכן הסתפקו בזה זה ומשליש השני של המאה ה-20 התחום הזה התערער והוא נחשב היום כפחות מבוסס, כפחות

משמעותי ולכן ההכחשה של המקרה עברה באמת לתחום של הארכאולוגיה מתמקדים במקצוע החדש שנולד. למה זה נהפך ופחות מבוסס?

מה קרה? א זה לא נהפך אלא התגלה שזה פחות מבוסס. הצירוף של ה המחקר שהתפתח בתחום של השפות, בתחום של הטקסטים הקדומים, בתחום גם של הניתוח הפנימי וגם של המסורת היהודית נסו.

זאת אומרת יותר אנשים יותר באו והקשיבו ושמעו ולמדו מה הגישה המסורתית, מה אנחנו אומרים על זה. וגילו שהתחום של ה המחקר הדיחקרוני, מה שנקרא, הוא לא מבוסס, הוא לא באמת זה שמכריע את הכף. בסדר כאילו לספר סיפורים ומי שלא מאמין יכול לבנות לו

איזשהו סיפור אבל לא עם זה אפשר לנגח את האמונה וכי הארכאולוגיה יותר מבוססת מזה באיזשהו מקום היא אפילו פחות מבוססת מזה נכון היא פחות מבוססת אבל כיום זה תחום שהוא נבחר להיות התחום שהוא מוביל זאת אומרת שתשאל מישהו א למה הוא חושב איזה

בעיה יש לו מול האמונה הוא יתחיל ישר מהרכאולוגיה כי זה נחשב אה ברמה הפסיכולוגית זה עוסק בחפצים פיזיים ממשש חפצים עתיקים או שאתה מחפש ולא מוצא זה נחשב נתפס כי יותר מוחשי אבל כמובן זה לא יותר מבוסס מאשר מחקר הטקסטים

יש לנו מה ללמוד מכל זה או שזה נטו דם מה שתשיב יש המון מה ללמוד מכל דבר לא בתור אני רוצה לשאוב את זה אני אנסח את זה אחרת התורה גדלה בזכות האפיקורסים האלה כן כן כן כלומר יש גם הבנות תורניות בזכותה

ברור שיש כן להגדיל תורה ולהדיר אפשר גם לעסוק במשך חיים שלמים כדי להגדיל איזשהו להבין יותר טוב משפט אחד בתורה של איך חצבו בורות, בורות חצובים לא חצבת. בסדר, כל דבר יש בו תרומה ותוכן, אבל א זה בעיקר א א

לענות על על הסקרנות של אנשים, להבין יותר את הרקע. לפעמים זה גם יכול לפתור בעיות או שאלות בטקסט, אבל אתה לא מרגיש שזה נתן לך גם איזשהו סגנון ביקורתי שאתה משתמש בו אחרי זה בתחומים אחרים בחיים כמו בלימוד התורה. אני אני

אקח דוגמה. בסדר? זה אתה פשוט אני אתה יודע אדם מדבר מאיפה שהוא אוחז אני לא כמוך זיכרון שלי הוא קל לדעת זה אתה סיימתי את מאמרך מעלף על על [נחירות בוז] הטעויות בשולחן ערוך בדפוסים של השולחן ערוך כן

ושבעצם סוקר את הדפוסים החדשים של השולחן ערוך לעומת הדפוסים הישנים ו או משווה בין דפוסים ומראה כל מיני טעויות א במציין ברמה ב א בשולחן ערוך עצמו ו בציונים או בפירושים בציונים ובפירושים בדיוק גם אצל הפרשנים שונים א שחספרים בגדים אתה מראה את המדעות

אתה חוסף שם דברים מעניינים אין אין לי שום ספק שיש איזשהו ניכוח של מחקר אקדמי עכשיו אני אני אסייג לפני זה אני מכיר את האקדמי היטב זה לא מחקר אקדמי בשום קני מידה במובן הזה שזה א' קול זה הרבה יותר אישי ב' זה ברמה

הרבה יותר גבוהה וג זה זה הרבה יותר מבפנים בכל זאת זה נוצא תורני אזה מבפנים אבל עדיין אנחנו לא רגילים למצוא בעולם התורה כזה סגנון השוואתי, סגנון מאוד מאוד מדוקדק, עוסק בפרטים הקטנים ביותר ומשווה ביניהם, כן, משווה גרסאות. זה יש בזה משהו

שהוא כן נראה שספגת אותו מהעולם החיצון, מהעולם החול? אה, יכול להיות שיש השפעה בסגנון הכתיבה ובהתמקדות בנושאים כאלה, אבל בסופו של דבר קודם כל אני לא היחיד, יש המון שכותבים בכזה סגנון היום.

זה לא איזה תופעה יחידה ודבר שני זה בסדר גמור לאמץ איזשהו צורת כתיבה מסודרת יותר או סיסטמטית יותר ולכתוב על היסטוריה כמו שכותבים היום ולא כמו שכתב החידה בשם הגדולים זה לא איזשהו חיסרון זה בסדר גמור אני רק רוצה לומר אתה כן היחיד כלומר אני

אתקן אותך ברשותך א אתה לא היחיד שכותב בסגנון הזה אבל אני לא מכיר מישהו שכותב גם בסגנון הזה וגם מצוי כל כך בעומק בעולמה של הלכה כלומר ריבוי הסגנונות שלך אני חושב שהוא כן ייחודי והוא הוא כן מתאר

איזשהו מעבר בין עולמות שלפעמים עוד פעם יש את ספרי ההלכה שלך שאני חושב נדמה לי [נחירות בוז] שאם היה קורא אותם מלמדן רגיל שלא יודע מי אתה אם הספר היה בהילום שם הוא לא היה מעלה על דעתו שזה מי שחיבר

את הספר על התורה שבעל פה או נאורות והשכלה או את המאמרים על הפטיע תכלת ועל לא יודע מה ועל הארכאולוגיה המקראית כי הספרים כתובים בשפה תורנית הייתי אומר אפילו קצת חזונישניקית אה רגילה לא, אתה לאורחותם כן, בסדר, מקבל.

ולעומת זאת, יש לך מאמרים שבאמת מערבבים. זאת אומרת, אם ניקח דוגמה, יש לך מאמר מעלף שפותח את הספר בבות העיניי א שבעצם מדבר על דרכי התחברות במשנה ברורה ובחזון איש יוצר איזשהיא השוואה ביניהם אז אין שום ספק שכשאתה נכנס לסוגיות במשנה הבורה

ובחזון איש זה עולם ומלאו שזה תורני לחלוטין אבל בפן ההשוואתי יש איזה ניכרוח קצת אחר קצת יותר אקדמי קצת יותר מחקרי אתה מקבל את זה אה כן אני בעיה לקבל את זה ב ככל שמדובר צורה אה כן יש צורה של כתיבה

יותר מודרנית א והיא קריאה גם לקורא שהוא לא א תלמיד חכם או ישיבתי וכן א איך אתה מחביא אתמה לכתוב אני בדרך כלל צריך לכתוב מה זאת אומרת אף אחד לא היה יושב בכלל על הראש נכון אתה עושה מה שרוצה

אני בדרך כלל כותב כשמשהו אה בשניהיה האחרונה צריך לכתוב על משהו על מה אתה כותב עכשיו הלוואי והייתי יכול לכתוב על כל מה שעולה בדעתי עכשיו על מה אתה כותב?

עכשיו אני כותב על אה השתלשלות של נושאים מסוימים ב בעיבור השנה. וואו. וכי למה? למה אתה חייב לכתוב על עיבור ראש השנה?

זה מאמר שאני צריך לכתוב אותו וזה מה? מה? כי אתה מחוייב למישהו? כי אתה עובד איפשהו, זאת אומרת איזה מכון או משהו כזה, או שאתה צריך לכתוב אותו מסיבות פנימיות?

לא, לא, יש כל מיני שיקולים של אה של דברים שאני צריך להות. יש לי הרבה רעיונות וצריך למצוא זמן לעלות אותם על הכתב אז אני צריך לפרסם את המאמר הזה באיזשהו מקום בעוד זמן מסוים ואני בוחר את הנושא והנושא שבכרתי הוא השתלשלות של אה

נושאים מסוימים ב בעיבור השנה ו למה זה חשוב למשל אמ יש שמה שני חלקים חלק אחד אה א קשור לפקפוק במסורת בכלל של הלוח הירחיש שמשי ש שאנחנו אוקיי אז יש פה משהו פולמוסי אוקיי זה לא זה לא סוגיה פנים תורניתם זה לא היה

פולמוסי לא היה צריך לא אבל הכוונה זה לא בכתיבה זה לא בגדר של הכתיבה התורנית שלך זה על הגבול אוקיי על הפולמוס אוקיי עכשיו אני מבין יותר טוב רחל בליאור ודברים כאלה מול זה אמ כן מעדיף שלא לרדת עד אליה אבל לפעמים

אין ברירה [‏צחוק] ויש את החלק של א שקשור לתקופת רב אדה שזה חשבון יותר מאוחר שזה פנים תורני יותר או שלא שזה שוב אני לא מבדיל בין הפנים לבין החוץ רבדה ושמואל שבעצם א א מ מאחרוני המשכילים המתונים חיים זליק

סלונימסקי הכחיש את ה את המקוריות של החשבון הזה מה פירוש מקוריות הוא טען שזה לא מתקופת רבואדה הוא טען שזה מהמאה הנה אז איך זה אבל אפילו יותר מאוחר מדיין בשם רבי חסן הדיין אה זהו והעיסוק בזה חשוב לי

הוא טועה כן הוא טועה הוכח מחקרית שהוא טועה א מתמטית פשוט מתמטית הוא היה כמוני נטול א א השכלה מתמטית א אני כשאני מסתבך עם משוואה קשה אני יש לי את הדרך למצוא מי שיסביר לי אותה ו יש גם GPT אבל לא היה לו

את הדרך למצוא והוא פשוט עשה טעות במתמטיקה ובנה עליה תאוריה ועשה הרבה רעש מסביב והמסר הוא יותר כללי הגישה של האדם והגישה של האנשים שהתלהבו מהרעיונות שלו אה אני לא מאמין ביהדות רזה ומצומצמת שבעצם בן אדם מגיע עם גישה אה אנטי לכל מה שנמסר במסורת

ומה שחייבים לקבל הוא מקבל אז הוא נשאר עם עיקרי אמונה אבל כל השער א אה מוריד למינימום א זה לא עובד ככה אנשים כאלה באמת לא מאמינים גם בעיקרי אמונה או שמאמינים בצורה מאוד ארטילאית שמדברים איתם למה הם מאמינים אז הם פולטים משפטים

כמו שמיים בתורה גורל ליעוד כל מני דברים מאוד כלליים שלא באמת מחזיקים מים וזה או שאתה א מבין שהמסורת מחזיקה פה א את הסיפור האמיתי וכמובן יש זה לא שאי אפשר לבקר או שאי אפשר לשאול שאלות אבל בגדול

הסיפור האמיתי שלנו עובר במסורת וה והלימוד תורה שלנו הוא רצון השם אנחנו מגשימים את ה את ה את הרעיון של התורה עד כמה שאנחנו יכולים כמובן במסגרת האפשר או שאתה פשוט לא מקבל את זה ואז אתה צריך לבחור האם להשאיר לך כמה עיקרים שאתה לא

מדבר עליהם כאילו נוח לך או שלא אבל קשה הגישות של האמצע לא מחזיקות הרבה. כלומר אתה אומר צריך ללכת על זה עד הסוף להיכנס בעובקורה ולהגיד אם אני מאמין במשהו אני צריך למצוא באמת את התשובות והשאלות הגדולות הרב ולא לוותר כל כך מהר לא כמו

בסיפור הידוע שהספינה קצת מתאטבת אז מיד זרוקים את התפילין כלומר לא אתה לא חייב למצוא את התשובות אתה יכול לחפש אותם או לא לחפש אותם אבל להכריז ישר כאילו על על א כאילו להתלהב מ מאיזשהי דעות שמקובלות היום או וישר לקפוץ מזה

למסקנות ולצמצם את הכל למינימום בדרך כל זה זה אדם שהוא הוא לא בפנים, הוא לא איתנו כבר.

תן לנו עוד דוגמה. אוקיי, אני מבין דוגמה על לוח השמשי. זאת אומרת, הרבה פעמים אנשים, זה דוגמה מצוינת בעיניי למי שלא מכיר, אז יש איזשהיא טענה שבעבר א היהודים השתמשו בלוח שמשי ולא בלוח ירחי. אה, יש איזה מקור קדום בספר היובלים, שהוא ספר

חיצוני. א, אני לא מתיימר להבין בתחום, אבל קראתי קצת מחקרים על זה. אנחנו כידוע במסורת שלנו, זה אני חושב שכל כולנו יודעים אנחנו הלוח שלנו הוא לוח מעורב נכון בין לוח ירחי ירחי שמשי בניגוד מיני הבדלות והנצרות ובאיסלאם שהנצרות השתמש בלוח שמשי באיסלאם

בלוחי א ויש איזה קריאת תיגר לאחרונה זה מכל מיני כיוונים אגב הייתי מעורב קצת עם איזה מישהו שעם איזה אפיקורוס חדש שעוסק בנושאים האלו א ויש הרבה אנשים שאומרים אז בסדר יכול להיות שפעם היה לוח שמשי והיום אנחנו

ירחיב הכל בסדר. ואתה אומר אני לא רוצה להכתון הזה. אני רוצה להבין טוב טוב קודם כל האם באמת זה נכון או לא.

כן סתם להבין לפעמים יש באמת א א קונפליקטים או דברים לא פטורים אבל בלי קשר למה אני רוצה. קודם כל זה שאלה עקרונית אם אתה מקבל באמת כמה כמה נראה לך כמה משקל כמה נפח יש למסורת כמה אתה צריך

אה כמה משקל אתה צריך לתת לה. וקודם כל זה לאחרונה הראשונים שהתחילו עם זה זה ספר היובלים זה היה המתקנים של אז ישבו להם איפה שהוא במערה או באיזשהו מקום והחליטו לתקן את העולם ולתקן את הלוח ולעשות ידות

חילופית זה אותו עיקרון ובמאה ה-1 זה היה סלונימסקי שהחזיק בתאוריה הזאת והיום זה רחל אליאור אבל העיקרון אותו עיקרון זה אנשים שלא לא מבססים באמת את הדברים שלהם ולא מפריע להם שזה נסתר ממקורות וזה בנוי על תירוצים השערה שבנויה על תירוצים

יש איזה נושא אם הייתי צריך לשאול אותך עכשיו כך אני רוצה שתיתן לי נושא שאתה חושב רוב הציבור הדתי היום או חב גדול מהציבור הדתי או המסורתי או החרדי במשמה שהוא מאמין בו ואתה רוצה להגיד תשמעו חברים יותר מדי מהר ויטרתם פה על האמונה

התורנית הקלאסית והלכתם על אמונות א א מערביות חדשות יש כזה דבר יש נושאים שאתה רואה ואתה תופס את הראש אתה אומר איך יכול להיות שכולם מקבלים את זה לא אני לא חושב שכולם הולכים בכיוון הזה אני חושב שזה יחידים לא לא כולם אני אשאל

את זה ככה למשל שבת גיל העולם זה שאלה שהיא מאוד מאוד מטרידה המון אנשים הרבה פעמים הם לא מכירים יש ל תשובות על זה וכדומה אבל כן יש גם קו מסוים שגם רבנים גדולים נתנו לו אה הקר או אפילו תמכו בו בכל בכל רמה חבריהם

ושסגיהם שהעולם לא נברא לפני 5786 שנים מה אתה חושב על זה אמ אמ בנושא הזה יש א כאילו צריכים להבין את המורכבות באמת אחרי כל הדיבורים בשורה תחתונה יש עדיין דברים שנראים כמו ראיות שהעולם נברא לפני יותר מ-6,000 שנה אפשר

לך להתייחס לזה הכל אוקיי אז אתה כן מוכן לקבל ראיות א חוץ תורניות לשאלות כאלו אני לא אמרתי מה אני מוכן לקבל אני אומר קודם כל יש אנשים שאומרים תקשיב כל הראיות זה שטויות זה לא נכון אה זה טוב להכיר את

המורכבות טוב להבין שחלק מהריות אפילו ה אפילו חלק גדול מהרעיות יש בהם חלקים של הנחות יסוד חלקים מעגליים זה מעניין א בסופו של דבר אבל יש חלקים שהם לכאורה כן משכנעים זה לא אומר שאני מקבל את זה אני

רק אומר צריך להכיר במציאות דבר ראשון יש חלקים מי שרוצה להיכנס לזה כן נחמד לדעת איזה חלקים יותר מוסים איזה פחות בסופו של דבר יש נתונים שכן מראים לכאורה לפי הידע המדעי שבידינו שהעולם הוא כן זקן מ-6,000 שנה עכשיו נשאל את השאלה איך מתייחסים לזה

מבחינה תורנית לא מבחינה מדעית כי מבחינה מדעית אין לנו איזשהי גישה מדעית א א ודית שאנחנו פיתחנו או שמישהו אחר פיתח.

אוקיי? ושם ניקח דוגמה אחרת נגיד מעולם הארכיאולוגיה אחד הטענות של הפיר קורוסים בארכיאולוגיה זה אין עדות ארכיאולוגית במעמד הר סיני. אין הולכים למדבר סיני מחפשים ולא מוצאים כלום.

התנה זאת ספציפית היא מגוחכת מכיוון שאין אין מה למצוא כי לא ראינו על הראיה. לא כי זה גם נכון שהמתודה לא נכונה כי הדר בארכאולוגיה לא אומר כלום יש המון דוגמאות לדברים שלא מוצאים בארכאולוגיה למרות שהם היו ונבראו

אז זה נכון גם ש שסתם ראיה מן ההדר אפילו לדברים אפילו שאלה אמיתית מן ההדר היא שאלה טובה אבל היא לא ראיה בלי קשר לזה מעמד הרסינה ספציפית אין מה למצוא ולכן השאלה מגוחכת מעיקרה למה אין מה למצוא לא הייתי מספים למצוא

ממצעים פיזיים של יודע 60 ריבו אה יש ממצעים פיזיים שמצעים פיזיים במדבר CN לא אתה צריך אתה אתה רוצה שיהיה כתוב עליהם שהם שהם ממעמד הר סיני? יש כלי חרס, יש כלי עץ, יש שעריות, יש גרעינים. זה לא

אומר לך שעמד הר סיני. אוקיי? א וזאת אומרת, אתה אומר זה דוגמה מצויינת במשהו שמטריד אנשים ואין באמת סיבה להיות מורד ממנו.

כן, אני מבין את זה ככה. אוקיי. ובעצם זה סוג השויות שאתה עסוק בהם בקורס שלך?

אני מקווה שלא. למה? כי זאת שאלה מגוחכת. אני מקווה לעסוק בשאלות יותר רציניות ולברר אותם ביחד עם המשתתפים לסביעות רצונם.

מה תן לי שאלה רצינית? א שאלות הדר בארכיאולוגיה הם שאלות טובות אמנם לא הרחות אבל הם שאלות ואפשר לנסות להבין למה הדברים נהדרים. אבל מה שברור שתופעה של ההדר של עובדות היסטוריות שהתרחשו ואין להם זכר בארכאולוגיה זה דבר שתופעה קיימת

שלא קשורה בכלל לאמונה וליהדות. הארכאולוגיה לא משקפת את כל מה שהתרחש וגם לא חצי וגם לא מעטית מה שהתרחש. משקפת אחוז קטן מאוד מההתרכשויות ואחרי הרוב הגדול נעלם ואין דרך לשחזר אותו ארכאולוגי אז מה כן שאלה טובה בעיניך תן לי משהו אני

עכשיו רוצה לבוא לקורס תגיד לי אני רוצה לדעת מה לעסוק תן לי איזה דוגמה לשאלה טובה שאתה יכול לחשוב עליה אה לא הייתי שמח לפתוח סתם שאלה פה להשאיר אותה בלי תשובה גם פה לא אתה אומר אני רוצה לדבר רק על מה שאני

מגיע מוכן ו לא לא אני לא רוצה להשאיר א שאלה בלי תשובה פשוט לא בוא נתחיל לתת את התשובה תן לי שאלה עם קצת כיוון של תשובה א מה תמקל אותי באיזה תחום אתה רוצה? נגיד ארכיאולוגיה עוד פעם

זה אני פוגש חבר'ה צעירים נורא נורא מתפעלים משאלות ארכיאולוגיות לא יודע למה זה עובדיהם יותר מ תחומים אחרים אולי כמו שאמרת זה פופול היום פופול היום זה ממצאים פיזיים בהרבה פעמים בהרבה מקרים אז בוא בוא נראה איך לכיוון הזה של

הארכאולוגיה לא יודע יש המון שאלות ש אני אגיד שתי דברים על ארכאולוגיה בסדר א יש הרבה עיסוק היום בשאלת גודל האוכלוסייה רגע גודל האוכלוסיה א ארכאולוגים בנו מודל של גודל גודל האוכלוסיה, כמה אתה רואה את גודל העיר, אתה רואה את המחסנים, אתה רואה

כל מיני פריטים. מזה אתה עושה אקסטרפולציה כמה אנשים גרו בעיר. א זהו והיה מאמר שנחשב למאמר מכונן של ברושי וגופר משהו ביחד עם ברושי. והם כתבו מאמר על אוכלוסין של בני ישראל לפי איזשהו מודל שהם לקחו מהאוכלוסיה הבדואית במאה ה-19.

זהו. לקחו מודל ושלום. אמ ומה הטעינה שלהם? הם חישבו מודל כמה הם הניחו שבני ישראל הקדומים היו דומים לבית דועים באיזשהיא צורה מתיישבים טבעיים על בסיס של רצון וכשכאילו איזשהו תהליך טבעי ומסתם היצה מספרים הרבה יותר קטנים כפי

שחור מקדם לפי הכפרים של הבדוים במאה ה-1 בארץ ישראל באזור וסוריה ולפי זה הם בנו מספר אוכלוסין במדינה בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות א אם בכלל הם מניחים שהייתה התנחלות הוא תקופה יותר מוחרת לא משנה בנו איזשהו מודל מה הרב עונה עוזר?

אה זהו אני קומר זה לא שאני פה באתי ופתחתי את זה אנשים אחריהם באו באו ובדקו אחריהם ו א גילו למשל שהמספרים שסנחריב כותב בכתובת שלו שהוא הגלה מלחיש ומערים שהוא כבש לפי אה לפי ברושי וחבריו לא היו

מספרים כאלה בארץ אז חריב הגזים זאת אומרת העובדות לא משנות א בעצם הבסיס הוא בנוי על מודל שמעתיק משהו מהבדועים שהוא בכלל לא מבוסס איזשהו איזשהי הנחה שרירותית וכשיש יש כתובת הפוכה בת הזמן מניחים שהוא הגזים אז פשוט צריך להיכנס טיפה לעניינים ולראות

את את המקדמים השונים שהם עשו ולראות שהם לא מבוססים על איזשהו תהליך רציני ושוב אני לא נכנס בתור כאילו אני ארכאולוג אני רק אומר אנשים ארכאולוגים אחרים באו והיאירו על דבריהם ולמרות שאת ההרסקולה המינימליסטית ממשיכה לטעון שבשטח [נחירות בוז]

כמו ירושלים לא יכלו להיכנס יותר מכך וכך אנשים בעוד שיש ידויות למשל יוסף מתטיהו מעיד על כמות אנשים שהיו בירושלים בזמן המצור הם לא יכולים לקבל את זה כי זה ציפות מעבר למקדם שלהם. אה, אותו דבר גם סתם הערים באירופה ב לפני כמה מאות שנים

היו מאוד מאוד קטנות. פריז, לונדון, וינה היו ערים מאוד מאוד קטנות, יותר קטנות מירושלים העתיקה של ימינו והיו בהם יותר אנשים מאשר מתו ארבע מקורות א בירושלים של ימינו. כי כנראה שהצפיפות שהייתה פעם יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

וזה דוגמה בעצם משהו שמבסס איזשהי טעות שיכולה לקרות גר זה נקודה באמונה. כן. סתם הנחת סוד רובה אחת שצריכים פשוט לפרק אותה זה הכל וכאלה יש אלפים בארכיאולוגיה לפי מה שרבת אה כן כאלה יש רבות ומספיק לראות את

העיקרון שבעצם הארכאולוגיה היא לא ארכאולוגיה ברובה לא באה להכחיש את התורה היא פשוט לא מניחה שהתורה היא סיפור היסטורי זה הכל [נחירות בוז] עכשיו אתם ממצאים אפשר לפרש בצורות שונות אם אתה מניח שהתורה היא אירוע שהיה כמו שאני מניח

אתה יכול לפרש את המצאים לפי ההנחה הזאת אם אתה מניח אם אתה לא מניח שום הנחה או אתה מניח הנוחות אחרות אתה יכול לפרש אחרת הצודקים הארכאולוגים שמתוך הממצאים לא בהכרח עולה הסיפור שמסופר בתורה ונביאים זה בסדר גמור אני לא טענתי שזה עולה מתוך

הממצעים כי הוא גם ככה חלקי מאוד כן מצאים אפשר לפרש בצורות שונות ובאמת בשנות בסוף שנות ה-90 הארכאולוגים יצאו באיזשהו כובלנה על הארכאולוגים הישנים על הארוני ועל אולברייט שהם פירשו את זה לפי ההנחה שהמורות התרחשו וזה בסדר גמור הטענה

במקום מי שלא מאמין באמת יכול לפרש את הדברים אחרת ושיהיו לבריאות אבל להפוך את זה לטענה נגד המסורת זה כבר אה לא מבוסס וזה מצוי בעוד תחומים או רק בארכיאולוגיה?

בכל התחומים. גם התחום של ניתוח הטקסטים בנוי על הנחות יסוד שרווחו במאה ה-1 וצריך לומר שהם התפתחו הרבה פעמים על ידי נוצרים אנטישמים כמו ולהזן היה איש דעת כומר פרוטסטנטי נכון שהייתה לו מוטיבציה תאולוגית לפרש את המקרא באופן הזה

נכון זה גם מתחיל מזה אבל זה אי אפשר לבנות את הכל רק על אנטישמיות זה בעצם א תבניות חשיבה שהתקברו במערב במשך הרבה שנים והם הבסיס גם היום לצורת הניתוח וצורת הפרשנות והצורת כל הגישה המחקרית לטקסטים בנויה על ההנחות יסוד שהתפתחו והם

בוא נגיד הם לא שוקלים בכלל את האפשרות המסורתית זאת לא אופציה ולנו יש מענה לכל זה בתוך העולם המסורתי או שצריך ליצור אותו אתה רוצה מענה לכל טענה וטענה אין לזה סוף כי לא אני מתכוון משהו כמו שהתחיל לעשות אולי

ירדת סוףמן שהוא כן פירש את המקרא באופן שיודע להתגבר על השאלות שביקור את המקרא א רוב השאלות שביקרו את המקרא הם שאלות שעסקו בהם בסדר הפתרון לפעמים שהציאו חז"ל נראה דרושי לחוקרים ואולי באמת יש גם פתרון לפי הפשט מעבר לפתרון של הדרש אבל

רוב השאלות שביקורות את המקרא לא מדובר באיזשהם שאלות חדשות או שאלות מעמיקות מדובר במה שנקרא הבעיות של הטקסט הדברים ש שצריכים פתרון והסבר בטקסט ושמלווים אותנו משחר הימים כלומר שאנחנו מכירים מסתירות שקשו חז"ל או המפרשים הראשונים ו יוצא בזה

אין פה איזה חידוש מהפכני בדרך כלל החוקרים של ימינו גם זה זה חוקרים שלא מכירים לא מבינים מאוד שטחי א חוקרים מערב אירופה ובפרט בצפון אירופה זה אנשים שבכלל לא מנסים להבין שעוסקים רק בסחר של מילים ובכלל לא ה

בכלל לא הנושא זאת אומרת בכלל אין צורך להתמודד איתם זה לא משהו מעמיק זה משהו שמאוד מאוד מתמקד ב ברובד מסוים של הטקסט וזהו אגב מה עם המחקר של התלמוד שם אנחנו מוצאים לאחרונה אגב הרבה חרדים שמגיעים ושמה גם יש טענות לפעמים שהם טענות אפשר

להגיד קשות כנגד המסורת הוא יו כמו במקרא זה נכון שפה הטענות הם מזן אחר לגמרי אבל את הטענות האלה אתה מקבל יותר אתה אני לא מקבל בכלל טענות נגד המסורות. אוקיי? כל השאלה אם אני יכול להציג טיור נגד או לא,

אבל אני לא מקבל, כי אני מאמין א לא מקבל א טענות של מטילים דופי במסורת, לא בחז"ל ולא בשום חלק אחר של המסורת.

בוא נקח דוגמה מאוד ידועה בתלמוד. יש היום טענה שהתפרסמה מאוד שם שם הפרידמן שכדומני שהוא זכר פרס ישראל אפילו זה שבעצם רוב התלמוד שלנו כתבו אותו לא השמות שאנחנו מכירים אלא הסתמאים הסבוראים.

זה התאוריה שלני בעצם. ליני נכון ליני ושם פרידמן כן זאת ספציפית תאוריה מגוחכת כי במקרה בדקתי אותה התאוריה של לייבני מגוחכת ונלאגת וממש לא בנויה על כלום למה כי הוא לא מבסס אותה היא סיפור בעלמה שלא בנוי על שום דבר וגם חוקים אחרים מתייחסים

אליו בסלחנות הוא לא נחשב מלבד פרידמן שאיךשהוא ממש זיה בפרס ישראל כן כן הרבה פרסים ניתנו כן אה אבל א ספציפית הליבני הוא לא דוגמה לחוקר תלמוד טוב הוא דוגמה לחוקר תלמוד שמספר סיפורים יש הרבה חוקרי תלמוד שהם

חוקרים טובים וביניהם גם תלמידי חכמים או שיודעים לקרוא תלמוד וזה בסדר גמור לחקור המכנסיים של הבעיה ורוב וכמו שאומרים בישיבות זה נושא מעניין את מי שמתעניין בו אבל זה לא לימוד תורה זה לא מאוד חשוב וזה כמובן שאין אין בכוחו גם של המחקר הזה

לקעקע באמת את המסורת כי שוב זה עניין של הנחות יסוד אם אתה מקבל כפתרון שבאופן שיטתי חכמים לא הבינו את הממרות הקדומות אז אתה מניח הנחה שגויה יש מקרה בגמרא שגם התוספות מחדשים המקשן לא הבין את התרצן לא

הבין יש כאלה דברים זה דבר שיכול לקרות של אה של פערים בתקשורת בתוך הגמרא סוגיות סבוראיות יש דבר כזה זה כתוב בגאונים המקור בגונים ברור שיש סוגיה אחת לא כתוב על כמה סוגיות לא תחילת מסכתות קידושין מטה נכון נכון שבתחילת מסכתות זה יותר מצוי

אבל לא רק א שוב סוגיות סבריות מה מי קובע כאילו מה הגבול אה היה איזשהו טפטוף אחרי רבינה ורבא שהיה היה עוד הרבה תוספות ובאיזשהו שלב נחתם התלמוד אבל אין אה זה לא מאוד רלוונטי זאת אומרת זה לא משהו

שמעורר ספק או בעיה מה המוטיבציה של חוג למקרא חוג לתלמוד חוג לארכיאולוגיה יש לומר זה גם מגיע בתחומים אחרים א בטח מחשבת ישראל מה המוטיבציה אה להיות תמיד בעמדת מתקפה למסורת אני לא חושב שזה נכון רחוב האנשים הם

אנשים אפורים שעושים את העבודה שלהם ולכן לא שמעת עליהם. אתה שומע לקומץ פרובוקטורים שמוטיבציה שלהם ברורה. הם לא מייצקים את עולם המחקר. רוב האנשים שחוקרים גם מקרא, הם יושבים במשבצת שלהם ויכולים לחקור א א להשקיע את החיים שלהם

באיזשהיא תזה שמסבירה מה בדיוק בנה שם עוזיהו מלך יהודה במגדלים שלו וזהו. ורק א אנשים שיוצאים במתקפות זה לא אנשי מדע אמיתיים שיושבים ועובדים אה ותורמים למחקר.

הרבה פעמים זה מאורב. בוא ניקח דוגמה מצוינת למישהו שאתה יש לך מה להגיד עליו שזה פרופסור בני בראון א אני חושב שהוא איש מחקר בכל זאת שעושה עבודה שלא לפחות מאיך שאני התרשמתי אני לא חושב שהוא פרובוקטור מקצועי זה לא הביטוי ש

ממש לא אבל הוא לא עוסק בתחום מחקרי הוא עוסק בתחום של סיפורים אז א כן אבל מה זה הוא לא עוסק בתחום מחקרי הוא חקר בוא ניקח דוגמה הוא חקר את החזון איש נכון הוא חיבר על ספר אב קרס החזון איש

נושא קרוב ליבך היה צפוי א אני בחיים לא הייתי מעיז לכתוב משהו לחזון איש רק בגלל שאני הייתי מפחד מהתגובה שלך א ואתה ממש אני חייב לציין עוד פעם עם בני בראון זה דוגמה מצויינת השמדת ערך אישית שאני עברתי אחרי שקרתי את הביקורת שלך

עליו לא השארת אבן ופינה בספרו אה יציבים שלא תקפת מהקצה והקצה באמת עשית שמה לקחת כמה נקודות ופירקת אותם לחיות א לפעמים זה היה גם תקיפה של המתודה עצמה לא רק של הטעויות לפעמים איך הוא טועה בהבנת סוגיה

בגמרא ודברים כאלה לפעמים תקפת את עצם המתודה אמרת תשמע אתה פה אתה כותב ומי מי שמחה? אתה כותב כאילו מאיזה נקודת מבט כזאתי של בסטיונר בשוק שהוא חווה אני אומר את זה במילמים שלי כמובן ולא שלך חווה את

דעתו על איזה משהו ואף אחד לא שם לב שאתה לא מביא פה שום מקור וזה פשוט התרשמות שלך אתה בוחר על מי להסתמך ועל מי לא להסתמך אה בכל זאת זה נראה שהוא כן ניסה לעשות עבודה רצינית לא חושב שזה היה ניסיון

לתקוף את המסורת וזהו ממש לא אני חושב שהוא בן אדם נחמד שעשה עבודה נחמדה מדובר בתחום שהוא תחום על גבול העיתונאי והוא עושה פשוט טעות של מתחילים שהוא נכנס לנושאים הלכתיים שזה לא התחום שלו פשוט אתה לא את הכפת אותו רק נושאים הלכתיים

אתה גם הראית לפעמים איך הוא נאמן מאוד לעצמו ומאוד מאוד נאמן במקורות שאין שום סיבה לפקפק בהם וחצה בזה בסדר זה עבודה עיתונאית מוכרת א לא מפתיע זאת אומרת זה נחמד לשקף את הצד השני כי יש לי בזה עניין אישי אבל אני לא חושב שזה

מפתיע זאת אומרת זה סוג של עבודה עיתונאית לכתוב ככה להציג איזשהי אג'נדה זה לא אתה אומר אין כאן איזה משהו שצריך להתייחסה ברצינות מדי כמחקר כן אני אומר זה לא כזה חשוב כאילו זה לא שמכתחילה מישהו חשב שבראון הוא בר פלוגטא

של החזון איש בהלכה אם מישהו חשב אז הוא יראה שלא לא הוא לא ניסה להיות בר פלוגט של חסוון אישה להסביר את החסון איש בס לא לא הוא כן הוא ניסה לשפוט הוא הכניס את זה לשיפוט ובשביל להכניס שאלות הלכתיות

לשיפוט אתה צריך א להכיר את הנושאים ולהבין אותם וזה פשוט לא התחום שלו והוא המשיך משמה הלאה וכתב עוד הרבה דברים בעיקר בתחום שלו וטוב שכך למה היה לך חשוב מאוד א לבקר את המאמר הזה בגלל מוס המאמר או בגלל אה אה

עצם התקיפה של המסורת. כלומר כתבת אין אין ספק שמר שכתבת על בראון הוא תקיף במיוחד אפילו ביחס אליך. א למה הלכת לכיוון הזה?

בגלל החזון איש בגלל נגיעה אישית ברי החזון איש. תראה קודם כל אני המאמר שמפורסם בספר הוא הסגנון הלא תקיף.

לא בספר המאמר השני. יש עוד המאמר המקורי באמת היה בסגנון מאוד תקיף. זה מאפיין אולי של גיל. זה היה לפני הרבה שנים. כתבתי בצורה יותר תקיפה. אה, אני לא חושב שאתה צריך לכתוב מאוד מאוד תקיף.

פשוט לשקף את ה את ה את המה שנכון זה חשוב. אני לא חושב שהייתי צריך לכתוב מאוד מאוד תקף נגדו. ואין סיבה כי זה באמת לא נושא אה זה לא נושא מהותי. זאת אומרת, לא מדובר כאן באיזשהו ויכוח על עיקרי האמונה.

פשוט הוא חשב שהוא יכול לשפוט את החזון איש והוא פשוט לא עשה מספיק שיעורי בית.

זה הכל. אה מה לדעתך הפרויקטים התורניים הכי חשובים בדור שלנו? שומעים אותנו הרבה אברחים, הרבה אנשים שלומדים, הרבה אנשים שרוצים לעשות טוב. שואלים את עצמם מה איפה התורה המצויה היום? מה אתה עושה פרויקט אחד, כלומר פרויקטים רבים של אנשים רבים

בתחומים שונים, אבל אנשים בכל זאת שואלים את עצמם במה שווה להשקיע. מה היית אומר להם?

א זה מתחלק לשש חלקים. יאללה א זרעים, מועד, נשים, מזיקין, [‏צחוק] קודשים וטהרות. יש המון אנשים שעושים פרויקטים ופחות אנשים שלומדים אז שילמדו יותר. זאת אומרת אתה פשוט מציע יותר ויותר ממ תורה כן המלצה ש אתה אומר עוד לא מצינו את התחום הזה בכלל

בכלל בכלל לא לא במובן שמצינו אבל במובן שבסופו של דבר יש המון תחושה אצל האברחים שאוקי לומדים ולומדים ולומדים וזה קצת חוזר מאותו דבר בשלב מסוים לא נכון יש כאלה שקשה להם אבל אני אומר הישועה תבוא מתלמידי חכמים לא תבוא מאנשים

ש אה איזה ישועה תבוא מתלמידי חכמים מה מה יהיה כשהם יהיו תלמיד חכמים איזה ישועה הם יביאו כל צורות הישועה כל צורות הישועה תגיד דרכם כן לא לא בדרך בדרך מיסטית אני מתכוון בין אדם שהוא לומד תורה הוא אדם שהוא עושה את

רצון השם הוא יודע את רצון השם והוא יכול גם אה לבנות דברים לפי הצורך א אתה אתה משקיע את רוב זמנך גם היום בסופו של דבר בלימוד תורה קלאסי נקרא לזה ככה אני מאוד מאוד משתדל ורוצה אתה שואל אותי

מה הסדר יום שלי כל יום אז אני צריך להבק על זה כן לצערי הרב אני צריך לעשות עוד דברים ואני צריך להבק על הזמן של הלימוד אבל א אף אחד לא צריך לחת בדרכי למה לאשרי אולי לא כל אחד עם הצרכים שלו עם התפקיד שהטילו

עליו משמיים. א אתה מציע לאברך ממוצע לשבת וללון בעומקה של הלכה ולא לעסוק בנושאים האלו בכלל?

שוב, מי שיכול לתרום והוא במצב שהוא כבר יכול לתרום אז אז כן חשוב שיתרום אני חושב אבל שאדם מחפש מה לעשות כדי לתרום לאנושות בדרך כלל כל היוזמות של התרומה לאנושות הם הם פחות מתקדמות כשהם באות ככה בלי בלי שום

רקע והם יותר ביטוי תורה כן כאילו הייתי בהמון המון לצערי בהמון כינוסים וסיורי מוחות ואספות וקבוצות של אנשים שבאמת קצת כאילו נפתחו להם עיניים והם ראו שיש דברים לעשות ויש בקיים במחשבת ישראל ובהיסטוריה ודיברו על איך לתקן את

העולם אז דיברו לא זוכר שמאחדת הספרות האלה יצא משהו וממה כן יוצא משהו מלימוד תורה לא הרבה אנשים עושים דברים טובים בדרך כלל זה אנשים שהם כדי א ללמד אתה צריך ללמוד קודם אדם לא יכול לקרוא כמה טקסטים ועכשיו לרוץ

ללמד את צריך ללמוד כל דבר וכל דבר צריכים ללמוד אם אתה רוצה לעסוק בארכאולוגיה ובתורה וזה חשוב לך תלמד ארכאולוגיה אין בעיה אתה חושב שמשהו השתנה בתקופה האחרונה? בכל זאת אנחנו נמצאים בארץ ישראל ואנחנו תחת שיעודון ישראלי עולם התורה מתפתח מאוד.

אתה חושב שבכל זאת יש איזה כיוונים אחרים שעולם התורה תופס או שצריך להישאר בדיוק אותו דבר פ שהוא היה מאז או מתמיד? אני לא רואה אנשים מה צריך אני אומר יש קבוצות שונות וכל אחת יש לה כבר את את הרוח שלה

אז הם לא צריכים פה את היעוץ שלי אני חושב שאדם צריך ללכת לאיפה ששורש נשמתו זה כן ואיך הוא ידע מה שורש נשמתו הוא ידע הוא ידע אדם יודע אדם יודע איפה הוא צריך לת כן אדם סתם בדור שלנו אנחנו מאוד מאוד

מוצפים ואדם צריך טיפה להתחבר פנימה ולהקשיב ו ובלי זה קשה קשה ליצור משהו אמיתי אדם צריך להיות מודע לעצמו ויש היום כל מיני כלים וכל מיני סדנאות וספרים וכן אדם צריך לדעת איפה שורש נשמתו ואין טעם לבוא א לשנות ציבור א' או לשנות ציבור ב'.

אתה יכול בסך הכל לחשוב איפה מתאים לך, איפה מתאים שאתה תהיה וללכת לשמה ו איפה אתה יכול לתרום?

איפה אתה יכול לתרום? כן. כן. אבל אם אני לא יודע איפה אני יכול לתרום אז זה יהיה עוד פעם מתחלק שישה חלקים.

לא אדם צריך לדעת איפה הוא יכול לתרום. זה חשוב. יש גיל הניורים. אדם מתבגר. אדם מסתכל פנימה וחושב מה איפה הוא יכול לתרום. כמו בכספים שאתה מסתכל כמה נכנס כמה יוצא. איפה המקום שאתה יכול שהיחס בין המה שנכנס למה שיוצא יהיה הכי טוב?

טוב. אבל הרבה פעמים יש גם שאלות של איזה חינוך אנחנו נותנים לילדים שלנו האם אנחנו לא יודעים תמיד את שורש נשמתם האם צריך ש לתת להם צריך לתת להם איזה הסכלה כללית רחבה או השכלה כללית לתת באיזה תורה

מה שוב אתה לתת הסכלה כללית רחבה אז הוא אומר לעבור למגזר אחר אז זה בסדר אדם יכול לבחות במגזר שמתאים לו אז כל גם הסכלה כללית רחבה על ידי קריאת הספרים של הרב איןב כן זאת לא הסכלה כללית זה ידע זה ידע

כללי זה לא הסכלה מי שחושב שצריך ללמוד א אנגלית ומקצועות כאלה ובגרות וכל זה מחשבה שאפשר להבין אותה והיא רציונלית אבל הוא זה כאילו זה שייך לציבור מסוים זה החלטה כללית זה לא רק זה אם היה בציבור חרדי

קלאסי רגיל שגם מלמד את כל המקצועות האלה ופעם זה היה אז אוקיי אז אז יש לך את ההתלבטות שאני הייתי ב א קטן היה אפשר לשלוח את הילדים או לחייידר או לבית ספר ואני נשלחתי לחיידר אחי הגדול נשלח לבית

ספר היום אין בית הספר חרדים כמעט הקלאסים ולכן אין התלבטות אתה יכול להחליט אם אתה רוצה להיות במגזר החרדי או במגזר אחר אז זה שאלה כללית שיש לה הרבה השלכות כל אחד בוחרת איפה ששורש נשמתו ולך זה ברור שאתה נמצא כל כולך במגזר

החרדי למרות שבעצם אתה עוסק בנושאים שלא עוסקים במגזר החרדי אני לא רואה פה שום למרות אני חרדי כי אני כזה כי זאת הבחירה שלי מה זה בחירה בחירה שלי להזדהות ולהיות חלק מהציבור שאני ח שייך אליו ואוהב אותו וזה לא קשור בלמרות

כל אחד עוסק מה שהוא עוסק אגב איך אתה קורא את כל החומר האקדמי שאתה קורא איך אתה מגיע אליו אתה יודע אם גיט אתה קורא אנגלית?

עבודה קשה. זאת אומרת ומה אתה מעצמך? אנגלית של חיידר. כן. הכל אוטודידקטי. שום דבר לא הגיע מאיזשהי השכלה שהרכסת.

לא. וואו. לא מצאתי זמן להקשיב. אז אתה הבנתי. אז הכל כאילו במאמץ גדול ובלימוד. כל פעם שאתה נכנס לתחום אתה צריך בעצם ללמוד אותו מאפס.

כלומר אתה לא מכיר. צריך להיכנס פנימה. נכון? אה שוב אני לא בוא לא לא נשחף. לא למדתי תחומים שלמים מהתחלה עד הסוף. יש ילד שצריכים בשביל לכתוב משהו. ו שכתבת ספר על נורות והשכלה אז קפת את התחום הזה פחות או יותר נכון? את מחקר

ההשכלה. אה כן נאלצתי לקרוא הרבה ספרים לצערי. כן כן אז בכל זאת בכל זאת זה יכנס למשהו מאפס. משהו שלא הכרת בפני לא למדת עליו לא למדת בהיסטוריה באוניברסיטה לא כלום את צריך להיכנס. בכל זאת זה זה דורש משהו

מאוד טובעני באיזשהו מקום. נכון זה לא בוא נגיד את זה ככה גם כשאתה מתחיל למלמוד נושא חדש בתורה הוא דורש המון נכון אתה מגיע אתה צריך את המושגי היסוד אתה צריך להתרגל אליהם צריך לחוש אותם צריך לחזור עליהם הרבה צריך שהם יספגו בך ורק

אז אתה מגיע בשאלות היותר גדולות ולהבין את התחום לעומק זה לא זה לא משהו שקורה בלא לא לא ביום אין דבר שמגיע בלי עבודה אין דבר טוב שמגיע בלי עבודה בדיוק גם אם אתה מוכשר מאוד וכנראה שזה המקרה אצלך אז זה לוקח זמן וכוחות נפש

נקרא לזה ככה כן ודורש איזשהו מאמץ נכון? אז אנחנו מדברים פה עכשיו על זה שיהיה קורס ואנשים חרדים. הקורס מיועד רק בחרדים? אגב, א הוא לא מיועד פורמלית, אבל מטבע הדברים הוא מותרם לחרדים. אם יבואו איזה חילוני וירצה להשתתף

דתיים לאומיים. לא, אין הגבלה. אני לא מגביל לצבע הכיפה. אה, שוב, זה מותם למי זה מתאים?

זה מוטא לציבור החרדי. יש הרבה דתיים לאומיים שהם א גם הם מותאמים לציבור החרדי ברמה מסוימת. יש לך קשר עם דתיים לאומיים או שכל עולמך הוא חרדי?

לא, יש לי קשר. כן. תלמיד חכמים וכאלה שמתייעצים, מדברים. שוב אין לי קשר רציף, אבל יש קשר פגשתי תמיד חכמים א כן יש כאן איזשהו קשר כן א קשר כתוב עם אה תלמיד חמים. כן. וובעצם בקורס הזה אנחנו מספקים להם הכשרה שתיתן

להם את היכולת להתמודד עם שאלות אמוניות א שנוגעות א לדור שבנו כמה מפגשים זה שמונה מפגשים שמונה מפגשים וזה מיועד בעצם לכל מי שרוצה יש מבחנה קבלה שיחת קבלה משהו כזה או ש אה לא לא ממש לא אין א

אז פשוט אפשר לבוא ואת הקורס אתה בעצמך מעביר צריך לומר אה לא אני קודם כל אבי מורי שליטה הוא חלק מהצוות כן כן שהוא גם תלמיד חכם והוא בקיא מאוד מדע גם הוא באמת גם למד נכון כבר הוא עם השכלה

פורמלית כן והוא גם עוסק ב בח ב בח בכימיה הרבה שנים אז אה כן יש לו הרבה ניסיון ב בנושאים של תורה מדע ועוד נושאים ויש עוד אנשים בצוות שגם הם ילמדו אבל גם אתה בעצמך אתה ללמד שמ

כן כן את האמת שבעיקר אני אמור ללמד יש את החלק החינוכי זאת אומרת כיוון שאני פונה להורים אני צריך לתת להם גם איזשהו ידע חינוכי ולכן יש איש חינוך שנקרא הרב יעקב בוצ'קובסקי שהוא הוא קשור לחלק החינוכי יותר ועוד אנשים שלמדו על היסטוריה על א

איפה זה מתקיים? בירושלים באיזשהו אולם שעדיין כאילו זה בעצם תלוי במספר המשתתפים לכן לא סגרנו עדיין את המקום בירושלים אז כמו שאמרנו הפרטים והרשמה היו נמצאים פה איתנו לקראת סיום תגידו לנו איזה משהו עוד פעם אני פוגש המון אני אספר

אני אספר אני אסיים בסיפור ואני רוצה את התגובה שלך לתופעה פגשתי השבוע בחור ישיבה אנחנו באמת הזמנים עכשיו אז באים מגיעים הרבה בחורי ישיבות ישיבה מאוד מאוד טובה אני לא הזכיר את שמע אה אבל ישיבה חרדית נקראת ככה מהאגף

יותר שמרן של הישיבות הליטאיות והיה בו שאלות באמונה והוא אמר לי תשמע אני רוצה להגיד לך אני היום מאמין כי הרב יהושע בעל מאמין כלומר קראתי הוא חיפשתי ראיתי נחספתי בעולם המחקרי דרך האינטרנט צערנו הרב האינטרנט נכנס בכל מקום והוא מגיע גם

מבחור הישיבות א לפעמים במופע הלא טוב שלו והלא מרוסן והלא מסונן אה והוא אמר לי ובעצם היה לי המון המון קשיים ראיתי כמה אה קושיות יש עליו התורה ועד שנחספתי לרב אין בליל קיבל אותי קצת התחלתי לקבל את התשובות ושאלות וזה שירו

אותי בפנים ואז הוא אומר לי פגשתי גם אותך וגם ממך קיבלתי תשובות בכיוון אחר בכיוונים פילוסופיים יותר וזה נתן לי כל מיני כלים אבל עדיין אני מרגיש נבוח אל מול הסדר גודל העצום הזה יש אני רוצה להגיד לרב יש המון בחור ישיבות כאלה זה לא

אחד ולא שניים ולא עשרה תופעה קיימת מה מה הרב מציע להם מה מה היצר עכשיו שומע אותם ואני ישמעו אותנו אלפים שבחורי הישיבות כאלה אין לי שום ספק בזה שהם הם אומרים בעצם אני נבוך אני נבוך בסיטואציה מצד אחד

אני יושב בישיבה שלושה סדרים עומד אני אוהב את הלימוד אני שקוע בלימוד אני נהנה אבל מהצד השני מה ש מבחוץ מחרסם בי יש לי שאלות מה אני עושה איתם איך איך מתמודדים עם הסיטואציה הזאת הדעה שלי שמי שיש לו שאלות א יכול לנסות

ולהשיג תשובות לשאלות האלה בדרך נכונה ומבוכרת. רק צריך לזכור שעל שאלות עונים במדגם. אי אפשר לענות על כל השאל. איך עונים? מה הדרך הנכונה? למי הולכים?

אני לא יכול לתת שאמות א למי הולכים. יש כל מיני אנשים שאפשר לדבר איתם. כל אחד יש לו את המעלות שלו והחסרונות שלו. אבל א שוב ברגע שאתה מקבל איזשהו מתגם זה מספיק.

צריך לקרוא לקרוא משהו לפנות במישהו לחפש. זאת אומרת מדבר עם ההורים, מדבר עם המשגיח מה מה בחור כזה מצופה ממנו לעשות שהוא נמצא במבוכה כז זאת שאלה מאוד קשה אני לא יכול לפתור אותה בכלל אצבע יש אנשים שההורים שלהם באמת א

כתובת יש אנשים שלא יש אנשים יש משגיחים שהם כתובת אולי אני לא מכיר את כל המשגיחים אני מכיר במקרה ספציפית אנשים שכן זאת אומרת הכל לפי העניין כן אין אין תשובה אני אומר הכיוון זה נכון א אם אדם אני חושב שאם אדם יש לו שאלות יש

אנשים ש שמאמינים שאפשר לעקור את השאלות דרך אה אמונה תמימה או דרך דרכים אחרות. יכול להיות שזה אפשרי. אני לא יודע. אני מה שאני הבנתי ומה שראיתי מאנשים חכמים שכן אפשר ורצוי לחפש א תשובה לשאלות ולהבין שאין זמן לעסוק בכל השאלות.

ברגע שמבינים את השיטה מקבלים ביטחון. זה הכל. יש שיטה מאחורי הדברים. יש הנחות יסוד. איך הדברים עובדים? כשקולטים שמדעי הרוח בנויים על הנחות יסוד. אז מבינים את את הערך של כל מקום ושל כל שאלה.

מבין לגמרי מורנו ורבנו הגאון הרב יושן בעל אני מאחל לרב שימשיך להוציא ספרים רבים לזכות את עם ישראל ולהשפיע לטובה א כפי שאני חושב שאני מייצג רבים מהמאזינים והצופים שלנו א שופרו מאוד מהספרים וא אז ברכת אידיעות שיהיה עוד המון שפע וברכה

בכל היבול התורני האינסופי הזה תודה רבה לך תודה רבה רבה גם לך תצליח ותאריך ימים לממלכתך אמן ואמן. תודה רבה הרף טוב.