Speaker A
ברוכים הבאים לכולם. תודה רבה שבאתם. עכשיו זה לייב, זה עלמה.
שיעור בהקדמה למשנה תורה של הרמב"ם על יסודות תורה שבעל פה: סמכות בית הדין, תקנות וגזירות של רבינא ורב אשי, מנהג מול הלכה ואחדות ההלכה.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
יש הרבה אנשים שחושבים שאנחנו פחות או יותר היום בארץ הולכים כפי הרמבם. נכון שיש אולי אומרים ש% מהשולחן ערוך זה לא כמו הרמבם אז 80% זה כמו הרמבם נכון? שומעים דברים כאלה? יש כאלה שחושבים שזה 25% יש כאלה שחושבים שזה א 15% אני
Speaker A
אנחנו ממשיכים את הלימוד שלנו בהקדמה למשנה תורה, ואנחנו מנסים לחקור את היסודות העיקריים של תורה שבעל פה: הלכה, מנהג, ואיך זה אמור להתנהל, לפחות בחזון של הרמב"ם. וכמו שאמרנו פעם אחרונה.
Speaker A
אותם? אז הפרטים הסתדרו. ברגע שהיסודות הם לא חזקים ולא מושרשים כמו שצריך, אז יהיה ויכוחים אינסופי אינסופיים בפרטים, כמו שאנחנו רואים היום. ולכן אנחנו השיעור הזה, השיעורים שלנו משקיעים הרבה הרבה כוחות ביסודות וזה בדרכו של רבנו שאנחנו רואים גם באגרות שלו כל הזמן יש שאלה
Speaker A
יש הרבה אנשים שחושבים שאנחנו פחות או יותר היום בארץ הולכים כפי הרמב"ם. נכון, יש אומרים ש-20% מהשולחן ערוך זה לא כמו הרמב"ם, אז 80% זה כמו הרמב"ם, נכון? שומעים דברים כאלה? יש כאלה שחושבים שזה 25%, יש כאלה שחושבים שזה 15%.
Speaker A
בהקדמה של הרמבם למשנה תורה לקראת הסוף אני כרגע עם ההוצאה של הרב מגבילי אני חושב שכולכם יש את ההוצאה של הרב קפח נכון אז אני חושב אני לא יודע אם יש לו את אותו סימון כמו שיש פה אבל זה נמצא ב
Speaker A
אני רוצה להגיד שהיו דברים בתפיסה ההלכתית שהיה הרבה יותר חשוב לרמב"ם מאשר אם תפסוק כמוהו בקשירת הציצית ואם תפסוק כמוהו בברכות השחר. למרות שזה דברים מאוד חשובים, ואלה הדברים המהותיים של איך ההלכה בנויה. כי ברגע שהיסודות עובדים נכון, נכון? והבנת אותם, אז הפרטים הסתדרו. ברגע שהיסודות הם לא חזקים ולא מושרשים כמו שצריך, אז יהיה ויכוחים אינסופיים בפרטים, כמו שאנחנו רואים היום. ולכן השיעורים שלנו משקיעים הרבה הרבה כוחות ביסודות. וזה בדרכו של רבנו, שאנחנו רואים גם באגרות שלו: כל הזמן יש שאלה בהלכה, והרמב"ם הרבה פעמים מחזיר את האדם לשורשים, לספר המצוות ולהקדמה למשנה ולהקדמה למשנה תורה. אם קראת מה שכתבתי, לא היית שואל את השאלה הזאת. אני יודע שכל מי שמתעסק בעיוּנים יודע את זה. אז אנחנו שוב משקיעים בדבר הזה, ואנחנו נמצאים כרגע בהקדמה של הרמב"ם למשנה תורה, לקראת הסוף. אני כרגע עם ההוצאה של הרב מגילי. אני חושב שכולכם יש לכם את ההוצאה של הרב קאפח, נכון? אני לא יודע אם יש לו את אותו סימון כמו שיש פה, אבל זה נמצא ב...
Speaker A
רגע, בוא קצת לפני זה כז נמצא רבינה ורבשי. נמצא רבינה ורבשי וחבריהם, סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה, ושגזרו גזרות והתקינו תקנות והנהיגו מנהגות ופשטו תק גזרותם, תקנותם ומנהגותם בכל ישראל, בכל מקומות מושבותיהם. שוב, אנחנו רואים
Speaker A
א כ"ח: בדינו של רב אשי, מ"ן עמוד מ"ו, ואחר בית דינו של רבינא ורב אשי שחיבר התלמוד בימי בנו, וגמרו, נתפזרו ישראל.
Speaker A
שהם היו מחיי מתים ולא בגלל שהם היו צדיקים גדולים. למרות שכל הדברים האלה היו נכונים, הם היו צדיקים גדולים. הסיבה שזה תופס היא היה להם סמכות משפטית. ולכן הם גזרו גזירות והתקינו תקנהות. הם היו אחד מעתיקים תורה שבעל פה. מה זה מעתיק תורה שבעל פה? זה
Speaker A
רגע, בוא קצת לפני זה. כז נמצא: רבינא ורב אשי וחבריהם, סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה, ושגזרו גזרות והתקינו תקנות והנהיגו מנהגות, ופשטו תקנותם וגזרותם ומנהגותם בכל ישראל, בכל מקומות מושבותיהם.
Speaker A
התפשט בכל ישראל. עכשיו עוד נקודה שאנחנו שמים לב הוא אומר הנהיגו מנהגות. לפי הרמבם מנהג לא מחייב. דיברנו על זה שבוע שעבר. אנחנו נדבר על זה תמיד. מנהג הוא לא מחייב אם בית דין לא מאשר אותו. בסדר? יש
Speaker A
שוב, אנחנו רואים פה שרבנו חוזר פעם שלישית על עיקרון מאוד מאוד חשוב, בכל חכמי אנדלוס, לא רק של הרמב"ם. יש פה כמה עקרונות בפסקה שקראנו עכשיו. אחד: מה הופך את הגזירות של רבינא ורב אשי למחייבות? מה הופך את זה למחייב? למה זה תופס משפטית? לא בגלל שהם היו מחיי מתים, ולא בגלל שהם היו צדיקים גדולים. למרות שכל הדברים האלה היו נכונים, הם היו צדיקים גדולים, הסיבה שזה תופס היא שהיה להם סמכות משפטית. ולכן הם גזרו גזירות והתקינו תקנות. הם היו אחד מ"מעתיקי תורה שבעל פה". מה זה "מעתיקי תורה שבעל פה"? זה מעתיקי השמועה. אז יש להם את היכולת לשבת בבית דין ולפסוק.
Speaker A
הטבעית שלו ולהחלטה החכמה משכילה של המנהיגים שלהם, של ההנהגה, של הבית דין הגדול. ופה אנחנו רואים את העיקרון הזה הוא חוזר ושונה את הדבר הזה גם פה עכשיו ואחר בית דינו של רב השי שחיבר התלמוד בימי בנו וגמרו נתפזרו ישראל
Speaker A
דבר שני: הגזרות והתקנות והמנהגות שלהם פשטו בכל ישראל. אלה שני עיקרונות שלמדנו עליהם: עיקרון של הליך חקיקתי תקין, שחייב להיות כמו שיש בכל מערכת משפטית להבדיל, ויש גם קבלת העם שהתפשטה בכל ישראל.
Speaker A
בחיבורי החכמים כולם ויודעים דרך מהם דרך המשפט האחרו עכשיו זה גם פסקה ממש יפה ותמצון ההלכתי המשפטי [כחכוח] של הרמבם שכדאי לנו לחזור אליו מה הוא אמר לנו פה שרבינה ורב השם זה סוף הוראה זה משפט שכבר מופיע בגמרא
Speaker A
עכשיו, עוד נקודה שאנחנו שמים לב אליה: הוא אומר "הנהיגו מנהגות". לפי הרמב"ם, מנהג לא מחייב. דיברנו על זה שבוע שעבר ונדבר על זה תמיד: מנהג הוא לא מחייב אם בית דין לא מאשר אותו, בסדר? יש פה עיקרון גדול מאחורי זה. מנהג עממי, מנהג ספונטני, יכול להיות מאוד טוב, ויכול להיות מאוד רע. אני בטוח שכולנו מכירים מנהגים, מנהגי קהילות, שלא כולם לפי הלכה, ואפילו לא כולם לפי המוסר. ולכן צריך שיהיה איזון בין רצון העם וההתפתחות הטבעית שלו, לבין ההחלטה החכמה המשכילה של המנהיגים שלו, של ההנהגה, של בית הדין הגדול.
Speaker A
של רבינה הרבשי שצר ה התפתחות החיה של תורה שבעל פה. מה אתם חושבים? אין הסכמה.
Speaker A
ופה אנחנו רואים שהוא חוזר ושונה את הדבר הזה גם פה, עכשיו: "ואחר בית דינו של רבינא ורב אשי שחיבר התלמוד בימי בנו, וגמרו, נתפזרו ישראל בכל הארצות, פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים, ורבתה קטטה בעולם, ונשתבשו הדרכים. בגזירות נתמעט תלמוד תורה, ולא נתכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם, אלא מתקבצים יחידים, השרידים אשר השם קורא, בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה, ועוסקים בתורה ומבינים בחיבורי החכמים כולם, ויודעים דרך המשפט האחרון".
Speaker A
אז לא היה אפשרות להגיע. יפה. בזמן גזרו גזרות יבח גזרות. מה קרה? בגלל שהיה מצב שהתאספו שמה כמות הנדרשת כדי לגזור גזרות ורבו בית שמיד אז זאת אומרת זה עניין טכני זה עניין טכני בדיוק זה עניין טכני לחלוטין והיות
Speaker A
עכשיו, זו גם פסקה ממש יפה ותמציתית, ההלכתית-משפטית, של הרמב"ם, שכדאי לנו לחזור אליה. מה הוא אמר לנו פה? שרבינא ורב אשי זה סוף הוראה. זה משפט שכבר מופיע בגמרא, בבבא משיח, הגאונים מדברים על זה. התקופה שמייחסים לרבינא ורב אשי את החתימה של התלמוד. ברגע שהתלמוד חתום, אז זה מחייב, זה הספר המשפטי.
Speaker A
מילה ביוונית. אפשר לקרוא לו בית דין הגדול. זה מילים לאותו עיקרון. זה בעצם בית דין בית מדרש לאומי שמחוקקת לעם ישראל. והרמב"ם לא חושב שאנחנו לא יכולים ולא צריכים לחכות למשיח לזה ולא צריכים לחכות לנבואה. זה פשוט סיבות [צחוק]
Speaker A
עכשיו, מה קרה, מדורות אחרי התלמוד, להמשיך להתפתח ולהמשיך לגזור גזירות שיחייבו את כל עם ישראל? מה קרה בתקופה של רבינא ורב אשי שצר ה... ההתפתחות החיה של תורה שבעל פה? מה אתם חושבים? אין הסכמה.
Speaker A
באיזשהו מקום אתה אומר יש ביצה ותרנגולת אתה אומר שאתה אומר שיקר משהו טכני כזה זה אומר שבעצם יבוא משיח שכנע את כולם לא צריך זה זהו אבל לא משיח במובן של לא לא זה משהו תודעתי בן אדם את כולם הגיע למצב הטכני הזה שיש
Speaker A
אין הסכמה רחבה. מה קרה? פתאום הפסיקו להסכים אנשים, והסתדרו עד עכשיו, ועכשיו התחילו לריב, התפזרו בכל מיני מקומות.
Speaker A
יכולים לעשות מה שחסר זה הרצון כן אם נרצה באופן לוגי אם מספיק אנשים ירצו לעשות את זה אז נעשה את זה דווקא בגלל שאנחנו לא מסכימים אז אנחנו צריכים את זה יותר היות ויש כל כך הרבה אנשים שלא מסכימים על הדברים האלה
Speaker A
אז לא הייתה אפשרות להגיע?
Speaker A
משתנים אנחנו כפועים היום בהלכה של רבינה רבשי אנחנו ממש כפרועים שם וויש היה קצת התפתחות אבל לפי מה שלמדנו היום ההתפתחות ההלכתית שהיה אחרי חתימת התלמוד הוא רק לגיט טימי בפירוש התלמוד, בפרשנות התלמוד. ואם זה נראה שההלכה קצת
Speaker A
יפה. בזמן שגזרו גזירות, יבוא גזירות. מה קרה? בגלל שהיה מצב שהתאספו שם כמות הנדרשת כדי לגזור גזירות, ורבו בית שמיד? זאת אומרת זה עניין טכני?
Speaker A
שנה יכול להיות הראש שלו היה תפית כזאתי זאת אומרת לא הוא רצה הוא רצה לא רשי כל הוא רצה לחדש את הבית דין הוא בוא בוא נחזה משהו שיתים לכולם ניקח גם מזה וגם מזה וגם מזה ומה מה החליט מה אתה לא תחליטשנזים
Speaker A
זה עניין טכני, בדיוק. זה עניין טכני לחלוטין. והיות והרמב"ם שם אותנו במצב ההיסטורי הזה, שמסיבות טכניות הפסקנו להתייחס לתורה כמשהו חי, מה זה אומר לנו היום? שטכנית אנחנו יכולים לחזור לשם. זאת אומרת, כולנו פה צריכים, בשאיפה, לרצות להקים בית דין הגדול. לא חייבים לקרוא לו סנהדרין, שזו מילה ביוונית. אפשר לקרוא לו בית דין הגדול. זה מילים לאותו עיקרון. זה בעצם בית דין, בית מדרש לאומי, שמחוקק לעם ישראל. והרמב"ם לא חושב שאנחנו לא יכולים ולא צריכים לחכות למשיח לזה, ולא צריכים לחכות לנבואה. זה פשוט סיבות טכניות שלא עשינו. זה טכני לחלוטין.
Speaker A
הולכים לפי שולחן ערוך אבל זה מילים בעלמה כי לא באמת הולכים לפי שולחן ערוך הולכים לפי שולחן ערוך בצורה מאוד מוגבלת אלא אם כן זה סותר מנהג חלה במתחלה מנהג המערב אם אתה מרוקאי מנהג תימן כמובן אם אתה תימני
Speaker A
כמו שאמר, יש פה עוד, לפי הרמב"ם, לא צריך, זאת אומרת, לא צריך אותו שמיכה. אפשר לחדש שמיכה בארץ ישראל. ככה הוא אומר. הסכמה רחבה. אז יהיה נכון. הבעיה היא ש... בעצם, כל מה שאמרתי, טכני, באיזשהו מוכר, באיזשהו מקום, אתה אומר יש ביצה ותרנגולת, אתה אומר שאתה אומר שיקר משהו טכני כזה. זה אומר שבעצם יבוא משיח שיכנע את כולם? לא צריך. זהו. אבל לא משיח במובן של לא, לא, זה משהו תודעתי. בן אדם, את כולם להגיע למצב הטכני הזה, שיש את כמה חמה, כמו שעשה משה רבנו כשיצאו בני ישראל ממצרים. מה עשה? עזרא הסופר, כל העם, בכל העם, אמרו ביחד נעשה ונשמע, ואז זה הסתדר. זה לא היה קורה, לא היה נכון. אבל זה לא משהו מעגי, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות. מה שחסר זה הרצון.
Speaker A
רגע רציתי לציין עוד משהו בהלכה כח ששוב אנחנו רואים שהרמבם מדגיש שהישיבות זה לא מקום של אליטה אינטלקטואלית התורה זה לא התורה לא שייכת לאיזשהו קבוצה של אנשים ממש ממש מוכשרים ללמוד תלמוד. אתה לא צריך להיות אחד שגאון
Speaker A
כן. אם נרצה, באופן לוגי, אם מספיק אנשים ירצו לעשות את זה, אז נעשה את זה. דווקא בגלל שאנחנו לא מסכימים, אז אנחנו צריכים את זה יותר. היות ויש כל כך הרבה אנשים שלא מסכימים על הדברים האלה, אפשר להגיע לאיזשהו מחנה משותף שכולם כן מסכימים עליו, לחדש את הרצון. זה זה, השמיכה, זה גם דבר טכני. לחדש את הרצון, לחוקק, ולהתחיל לחוקק, ואז נפת
Speaker A
אופר לפומה הוא כי זה פשוט לא נכון. אין פה אליטיזם. מה שיש לנו פה זה ניסיון לחזור לתפיסה הרבנית, אני אקרא לזה הפרושית של בית שני, שהתורה זה פרויקט לאומי עממי. בסדר? אבל הוא אומר, היות והיינו בגלות וה
Speaker A
מה יכול להשתנות? זה ברור. אם אם היום אנחנו נפסיק לחשוב, אנחנו צריכים להפסיק לחשוב שהתורה שייכת לאיזשהו קבוצה אחרת ואנחנו בלבטים. אין כזה הבדל בין בלבטים תמלך חכמים. אין כזה דבר. אנחנו כולנו לשנות הלכות צריך בשביל זה בית דין א כן
Speaker A
בית דין או לאומי. גם בית דין מקומי. אם לראש העין היה ביתין אחד שרוב הציבור סומך עליו הוא יכול לעשות גזרות לראש העין ואותם גזרות יחייב גם אשכנזים גם כולם לא לא לבטל אבל היא יכולה לייצר גזירות בשביל לבטל זה בהלכות ממרים צריך להיות
Speaker A
גדול בחוכמה במניין אם זה גזרה או תקנה אבל אם זה 13 מידות אז גם בלי להיות גדול וחוכמה במניין אפשר לעשות אבל זה משהו שאפשר לעשות היום אבל שוב זה משהו תודעתי מי יכול בית דין גדול שאתה אומר כל ההלכות לא יש דברים שהם גופי
Speaker A
תורה שאתה לא יכול לשלום יש דברים שהם שיש להם גישות ויש דברים שבשביל שהם יוכלו לש למשל אם הם רוצים לבטל מוקצה בסדר אי אפשר כמעט למה כי מי גזר מוקצא מי איזה נביאים?
Speaker A
עזרה. זה נחשב תקנת עזרה. מוקצה של היום נחשב בתלמוד תקנת עזרה. עכשיו אם אתה רוצה לבטל למה הוא תיקן מוקסה? כי זה היה להחיק הדם מן העבירה. אז תקנה או גזירה שהיא בא להחיק דם מן העבירה. אם אתה רוצה לבטל
Speaker A
אותו מה אתה צריך? לא יש את צריך להיות גדול ממנו בחוכמה במניין. אה נכון גם זה לא בחוכמה גם זה לא. אז אי אפשר שם סייג לתורה נכון רק סיג אתה יכול סיג לתורה כן נכון אז אז למשל מוקסה אתה לא יכול אבל
Speaker A
יש דברים שאתה כן יכול אז למשל אפשר כאילו אתה רוצה דוגמה של משהו שאפשר לשנות אני חושב שאפשר להחליט אם אישה צריכה לכסות את הראש או לא הבית דין יכול לקבל החלטה בנושא הזה צריכים להחליט או לכאן או לכאן או שאה
Speaker A
צריכה לחסות את הראש או לא ואם היא צריכה לחסות את הראש האם פה הזה זה בסדר או לא?
Speaker A
כל בלבול שיש היום זה חילול שם שמיים בית דין גדול צריך לקבוע את הדבר הזה צריך הבית דין יכול לשנות יודע מה הם יכולים לשנות הם יכולים לשנות בית דין יום טוב שני של גלויות הם יוכים לקבל החלטה היום
Speaker A
יש לכולם אפליקציות יש לכולם א אינטרנט כל אחד יודע מתי החג אנחנו עוצרים בית דין יום טוב שני שלו גלויות אבל מוקס הם לא יכולים יש שאלה גדולה אם הם יכולים לשנות שבע נקיים אבל לא ניכנס לזה עכשיו כי לא
Speaker A
רוצה זה נושא חדש נושא גדול יש חוקים בזה בהלכות ממרים הרמב"ם מביא את הכללים של הדבר הזה אבל כן יש יש מה שנקרא חלון מסוים של דברים שהם יכולים לזיז עכשיו מה שראינו פה זה שהלימוד תורה הפך להיות במקום משהו לאומי עממי הפך
Speaker A
להיות משהו של אנשים פרטיים והתמעט לימוד תורה ואז אנחנו בכט וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות לא פשטו מעשיו בכל ישראל מפני רוחק מושבותיהם בשיבוש הדרכים והיות בית דין של אותה
Speaker A
מדינה היחידים או בית דין הגדול של 70 בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד שוב אנחנו רואים שיש סמכות גם היום לבית דין מקומי לגזור גזרות חשבתי שזה מה ששאלת מקודם לא שמעתי אותך טוב עכשיו אבל חשבתי על ההלכה הזאת אז
Speaker A
בגלל זה התבלבלתי כן א יש לבית דין מקומי אז דוגמה אנחנו עכשיו בראש העין אם יש בית דין אחד בראש העין שכולם אוהבים וכולם סומכים עליו הוא יכול לגזור גזרות שיחייבו את כולם בראש העין אבל אז זה לא יהיה משנה
Speaker A
איזה עידה הוא יכול להיות תימני יכול להיות גר צדק יכול להיות אתיופי יכול להיות אשכנזי הוא מחייב את כולם למה כי ההלכה היא לא הדתית. הלכה היא עניין של תחום שיפוט. כמו כמעט בכל מקום בעולם יש תחום שיפוט. אין מקומות בעולם שיש לך חוקה
Speaker A
שהיא לפי עידה, לפי מוצא. אנחנו התרגלנו לזה, חושבים שיש הלכות שונות. עכשיו מה מה נעשה לגבי תפילה? אז מה כולם התפלו אותו נוסח? אשכנזי בא לפה הוא לא נוח לו. אתם אשכנזים לא נוח לכם. אז הבית דין יכול
Speaker A
לקבוע שיש נוסח נגיד שמותר כמה נוסחות, מותר שאנשים יתפללו בכל מיני בתי כנסת, כל אלה זה בסדר. העיקר שלא יסיפו לתפילה דברים שאסור להוסיף אותם לתפילה. כמו שיש בהלכה, יש דברים שאסור בעמידה אסור להוסיף כלום אבל בשחרית יש דברים שמתירים. אז זאת
Speaker A
אומרת הביטין יכול לתת מקום לאנשים מעידות שונות תתפלל בנוסחים שונים, אבל הגזירות שהם עושים הם גזירות על כולם. וככה התנהל ככה התנהלו בעם ישראל דורי דורות נוסח אחיד כן אבל זה לא תפס זה לא זה לא תפס אנשים אגב זה זה היה מאוד
Speaker A
שעפטני לעשות אפשר להבין למה הוא רצה את זה ואפשר גם להבין שזה לא תפס אפילו אפילו השקב האמת שאנשים זה רק בצבא התקופה שנוסח תפס יותר אבל אני גם יכול להבין את זה למה שבן אדם יזניח את המסורות שיש יש לו לפעמים
Speaker A
אלפי שנים בשביל נוסח אחיד של הרב, לא משנה מי, לא משנה כמה גדול שהוא יהיה. אז לכן יכול להיות שהיה יותר חכם לתת לכולם את ה נוסחים שלהם, להישאר בנוסח שלהם ולעשות איזשהו כללים מה אפשר להכניס, מה אסור להכניס. אני הייתי ממליץ לא יודע מה
Speaker A
לא להכניס פיוטים מסוימים ושירים מסוימים ודברים כאלה אבל למשל דוגמה הייתי לא הייתי מכניס את זה לא הייתי מכניס את שלום אליכם הייתי קצת שינויים בחלק מהדברים בלחד אבל זה אני מותר לאנשים להציע אבל זה משהו שהביט דין צריך להחליט בהסכמה של
Speaker A
הקהילה ואז ההלכה יש לה אבל זה התנהל ככה לפני לא הרבה זמן זה לאכני הכל טכני זה הסיבה ש קבלת בשולחן ערוך על כל הכבוד שלך אנחנו יש לנו פוסקים של מה אתה לא לא רק מה גם באבקת רוח השולחן ערוך מדבר
Speaker A
יש לו תשובה שהוא מדבר לכל מיני רמבמיסטים במגרה במקומות אחרים הוא אומר להם בסדר אתם לא צריכים ללכת כמוני זאת אומרת גם ספרדים לא כולם הלכו כמו שולחן ערוך אני לא מבין בכלל למה שולחן ערוך זה הספר כאילו אני לא מבין מה כל כך טוב בו הוא לא
Speaker A
אין שהיא לא בטוחה לא עכשיו כאילו הצליח הרבה לת היא לא קוהרנטית כוון היום שבן אדם אין סיבה לבחור בשולחן ערוך מעל מעל הרמבם גם לכל לא משנה איזה עידה הבן אדם על מה מה על מה כאילו הרמבם
Speaker A
כן מעל הרמבם זאת אומרת הסיבה [צחוק] היחידה שאני יכול להבין אני הייתי מוכן לקבל שולחן ערוך בתנאי אחד עם כל עם ישראל כן היו אומרים תשמע ממה נמאס לנו מכל המחלוקות אנחנו רוצים לעשות אחדות כל אחד מוותר קצת נולך עם שולחן ערוך אתה בנימין
Speaker A
מרדכי הולך עם שולחן ערוך אנחנו אשכנזים נלך עם שולחן ערוך התימנים כולם ילכו עם שולחן ערוך וזה הספר של כולנו זה כמו תשמע זה ויטור מבחינתי הרמבם זה המשנה תורה זה הרולזרויס של הספרי הלכה אתה רוצה שאני אוותר על זה ושאני אסעל מרצדס סוברו אז אם
Speaker A
כולם עושים את זה בשביל אחדות הייתי לא הייתי רוצה זה היה כואב לי היה ממש כואב לי היה לוקח לי כמה כמה חודשים של טיפול רגשי אבל הייתי עושה את זה כי זה בשביל האחדות אבל היות וכמו שאמרת האשכנזים
Speaker A
אומרים אנחנו לוקחים שולחן ערוך אבל עם המפה רק עם הדברים שאנחנו רוצים ומה שאנחנו לא רוצים זה לא כמו השולחן ערוך אז למה ש למה שודי אפילו ממוצע ספרדי למה שהוא יוותר על הנכס הכי גדול שהיה לנו מבחינה הלכתית מבחינה תרבותית שזה המשנה
Speaker A
תורה אם אפילו לא מקבלים תמורת זה אחדות אין את זה שום היגיון אני עד היום לא מבין למה הלכו עם זה.
Speaker A
מהמו אז מה שאומרים הם רוצים הם חלק מהפוסקים רוצים לייחס את הכוח של הציבור ככוח בית דין והבעיה עם הדבר הזה מה שקראנו מקודם שמאוד ברור מהמקורות והרמבם מבטא את זה מאוד אלגנטי שאם יש לך החלטה של מלא מלא רבנים שהם לא התכבצו ועשו
Speaker A
דבייט, עשו דיון והצבעה וישיבה ראשונה, ישיבה שנייה והם החליטו בצורה מסודרת משהו. אז גם אם כל הרבנים אומרים משהו זה לא זה לא מחייב. כל מה המעמד שלהם זה מעמד של עורך דין ש אומר לך מה החוק. זה לא
Speaker A
מעמד של שופט שקובע את החוק. זה זה וזה כל הרבנים חתימת התלמוד ועד היום. כל הרבנים שיש הם לא הם לא שופטים, הם לא גוזרים עליך, הם לא הם לא פוסקים ברמה הזאת שהם מביאים פסיקה ועכשיו זה מחייב. מה שהם עושים? הם לוקחים חוק שכבר
Speaker A
קיים, כבר נחתם בזמן רבינה ורבשי. הם לא יכולים לחוקק. מה שהם יכולים לעשות זה להגיד לך מה שכבר נחק. היוצא מן הכלל בדבר הזה, מה שאמרנו עכשיו בהלכה כט, שבית דין מקומי כן יכול לגזור גזרות. וזה סוג של חקיקה. כי באותו מקום כל מי שבא למקום
Speaker A
של אותו בית דין אם הוא שם אתה עכשיו ומוסכם על אותו קהילה כן הם צריכים לקבל את זה כן וגם הבית דין לא צריך להיות בית דין שמתנהל לפי הכללים של מסכת סנהדרין יש יש איזשהו פרוטוקול שצריך מינימלי שהוא צריך
Speaker A
לעבור עליו שאגב זה פרוטוקולים הכי יפים בעולם זה גם כן הסכמה כבוד הדדי יראת שמיים א חלק מהמסורת צריך להיות נטוע בעבר ולהסתכל על העתיד כל מי שלומד את הדברים האלה זה אחד מה זה באמת כל כך הגיוני אין
Speaker A
פה אין פה שום דבר מגי בדבר הזה ואנחנו יכולים לעשות את זה לא בשמיימי ולא מעבר לים היה זה רב שה לא לקחת עוף הוא אמר זה כאילו לא בס על גליל בגליל הוא אמר אז אמרו בגמרא רבי יוסי הגלילי
Speaker A
כן ואמרו בגמרא מי שלא הלך איתו אז הוא כאילו זה לא נכון ללכת איתו אם ככה הוא כן בזמן הוא כן עד שחקו אחרת לכולם אבל היה תקופה שגלילים היו אוכלים פרמיז'ן עם עם עוף כן שניצל עם גבינה כי אז בתקופות
Speaker A
כן היה תקופה כזאת נכון נכון אם הבדן הזה קרה שזה מקומי וזה תחום שיפוט מקומי זה הכל יש בואו נמשיך ממשיך עוד כמה הלכות ואז בסוף שהקלטה יגמר נעשה עוד שאלת לפי כך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג במנהג מדינה
Speaker A
אחרת שוב זה נקודה שאף אחד היום שאני מכיר מהפוסקים המודרניים כמעט אף אחד א שהולך לפי מה שאנחנו קוראים עכשיו היות והתורה עברה ליחידים והסמכות היחיד הסמכות היחיד שיש זה בתי דין מקומיים אין קופין אנשי מדינה זולין לנהוג במנהג מדינה אחרת ואין
Speaker A
אומרים לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה גזרה בית דין אחר במדינתו וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד אין שומן לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון
Speaker A
הפסקה הזאת אנחנו צריכים ל זה כמו קובץ זיפ צריכים לפתוח אותו לראות שפה קורה פה הרבה דברים קודם הוא אומר אתה לא יכול להכריח ממקום אחד ללכת לפי מקום אחר. זאת אומרת שום שוב הנושא של תחום שיפוט. יש תחום
Speaker A
שיפוט מקומי בכל בית דין הוא אחראי למקום שלו ואין אין איזשהו בית דין אחד שיותר טוב מכולם. אין איזה פוסק אחד שהופך להיות מרד האתרה של כל המדינה וכל הגלילות. כל הדברים שאנחנו רואים היום שכאילו מישהו בארץ ישראל שנמצא בחיפה הוא עכשיו
Speaker A
מחוייב לאיזה פוסק הדור שנמצא בבני ברק או בירושלים כל הדברים האלה הם לא עובדים הם לא נכונים אם אין בית דין מה הדיפולט דפאולט זה התלמוד זה הבית דין הלאומי האחרון אם אתה לא יכול לדעת את כל התלמוד
Speaker A
תלך לפי המשנה תורה אז אין מצב שכמו הרב עובדיה אמר קיבלנו אני לא מבין את הדבר הזה. מה זה קיבלנו הולות מרן? הוא לא קיבל הורות מרן בכל מקום. אף אחד מהקהילות הספרדיות לא קיבל הורות מרן באמת. הוא ניסה לייצר משהו
Speaker A
שבמסגרת שלו הוא נכון. אומר, " בוא אנחנו כל הספרדים נלך לפי מרן. המסגרת נכון אבל משנה תורה זה יותר טוב. כאילו גם הוא לא הצליח. זאת אומרת, כל התשובות של מגן בשמש וכל המרוקאים, אם זה חמדה גנוזה של הרב שלוש, אם זה אה כל האיגוד
Speaker A
חכמי המערב, מה זה הדבר הזה? זה רבנים ארוקאים שומעים מה פתאום שאנחנו עכשיו נלכים לפי מרן לפי הרב עובדיה לנו יש מסורות עתיקות מאוד לפני מרן אנחנו נשארים נאמנים למסורות שלנו וחלבים מכבדים את את מרן גרתי בארצות הבריטים חלבים היו עושים
Speaker A
כן הכל כמו הרב עובדיה אלא אם כן זה סותר מנהג חלב שזה מלא מלא דברים חלק מהדברים נגד שולחן ערוך גם נגד הגמרא אבל לא ניכנס לזה עכשיו וכנל כל קהילה אז הרעיון של קיבלנו על עצמנו אורות מרן הוא פשוט לא
Speaker A
נכון. זה משהו רדוד. הוא לא פשוט לא נכון. לא קיים. עכשיו עד מתי שלא נוח להם עד שלא רוצים אחד שולחן ערוך בדיוק. זה זה סיסמה שהורק מתוכן. עכשיו עוד דבר מה שהוא אמר אי אפשר להכריח מישהו לגזור גזירה. אגב זה מאוד
Speaker A
הגיוני. כל מקום יש לו את ה את האנרגיה שלו. כל מקום יש לו את ה את הזרימה שלו.
Speaker A
הבית דין המקומי שמחובר לקהילה המקומית הוא יודע מה לגזור ומה לא לגזור לפעמים אני מעיין בגזרות תקנות שהיו לפני לא הרבה זמן אני אגיד לכם דוגמאות ראיתי דברים מדהימים הנודע ביהודה כן הוא היה הרב של פראג ויש תקנון אתה יכול לראות את זה בנתן
Speaker A
של גזירות שלו עשה כמה גזירות אני מסתכלתי התפעלתי זה אפילו דברים לא הלחתים אני תמיד מזכיר את זה כנו יש כך למשל הוא סגר עם הדוקס המקומי הוא הזכיר טירה כל החתונות יהיה במקום אחד והוא הלך והכין תפריט. בכל חתונה יש לך שלוש תפריטים שאתה
Speaker A
יכול לבחור. אתה לא יכול להיות מעל זה. אתה לא יכול להיות תחת. שעניים לא ירגישו שמסכנים ושהשירים לא יפריזו. מישהו מתחתן מחוץ למקום שאני הזכרתי. אף אחד לא. והוא לא הרוויח מזה לא כלום. כאילו דאג שזה יהיה כל ההכנסות ילך לקהילה יעזור לעניים.
Speaker A
אחד מהדברים המדהימים. עוד גזירה מעניינת הוא עשה מאפיות יהודיות. איפה שיש יהודים יש הרבה מאפיות נכון? אומר בחלון של המאפייה אתה לא יכול לשים עוגות עם קרם הבן אדם רעב אוכל לחם בריא למה אתה צריך לגרות ילדים עם סוכר עם קרם הוא חשב שזה
Speaker A
לא ראוי זה לא מקום אנשים ירא שמיים לא צריכים כזה דבר זה לא בריא זה לא טוב בן אדם חושב על הקהילה שלו תראה עכשיו זה מקום שהוא גר זה יהים לו עכשיו יבוא מישהו מפולין יבוא מישהו מגליציה יביא מישהו
Speaker A
מספרד יתחיל להגיד לו מה לעשות כי הוא יותר תלמיד חכם ממנו דברים האלה לא מתאימים כל בית דין יש לו את ה את התחום שיפוט שלו, יש לו את האנרגיה המקומית שהוא צריך לענות לו וככה הוא צריך להיות. מה
Speaker A
שאני מראה לכם א אחים יקרים זה חזון מה יכול להיות וזה היה ככה. זה לא משהו כל כך רחוק. זה שאנחנו זה רחוק מבחינת מה אנחנו עושים עכשיו אבל אנחנו לא רחוקים בזמןזמן מהתקופה שכך התנהלו הדברים. עכשיו אני
Speaker A
רוצה להראות לכם עוד משהו מדהים שאני א לא לא ראיתי אני קראתי את זה כמה פעמים ולא ראיתי את הדבר הזה עד שקראתי את הספר החשוב של מאיר חבצלת קוראים לו הרמבם בגאונים וההקדמה לספר הזה נכתב על ידי הרב
Speaker A
יוסף קפח הוא שמח את שני ידיו על הספר ואמר זה אחד מהחידושים הגדולים בתחום של הרמבם והגאונים וקצת נסתיים הנושא אבל זה חשוב כולם יודעים שהיה תקופת הגאונים. תקופת הגאונים זה התקופה לפני תקופת הראשונים.
Speaker A
עכשיו למה קוראים לראשונים ראשונים הראשונים לא כי לא מתייחסים לתקופת הגאונים. הגאונים זה פשוט רוב השוטים לא השאלות תשובות הלכתיות בקושי מתייחסים לגאונים.
Speaker A
והאמת קשה להשיג את כל הספרות הגאונית ורק לאחרונה התחיל להיות טיפה חזרה לנושא הזה בזמן הרמב"ם זה התקופה זה נושא מאוד מאוד בוער אז עכשיו אני מכניס אתכם למשהו היסטורי משהו שהוא ואז תבינו את הפוליטיקה שקורה פה יש פה איזשהו פוליטיקה משהו א א
Speaker A
משהו מאוד שנוי במחלוקת בזמנו הגאונים היה להם ישיבות ודיברנו שבוע שעבר שהישיבה של הגאונים זה לא הישיבה שיש לנו היום זה לא מקום שאתה יושב ולומד זה מקום שמשם יוצא חקיקה. הגאונים ראו את עצמם כהמחוקקים של עם ישראל. הם לא בדיוק למדו
Speaker A
את המה שהרמב"ם אומר פה, לא כולם לפחות, שאחרי חתימת התלמוד אתה לא יכול לחוקק.
Speaker A
היו מחלוקות עצומות בין אמריקז בבבל, ישיבות ישיבת גאון יעקב, גאוני בבל ו חכמי ארץ ישראל שקראו לעצמם גאוני ארץ ישראל על הלוח שנה. ורוב הוויכוח הזה היה שגאוני בבל אמרו להם לא רק שאתם טועים בחישובים שלכם אבל אין לכם סמכות ואין לכם
Speaker A
רשות ללכת לכתנו אנחנו יושבים בבית מדרש של רבינה ורבשי אנחנו משתמשים עם אותם כתבי יד שלהם אנחנו יודעים מה זה התלמוד מי אתם בכלל ללכת נגדנו והרבה מהוויכוחים בין ה הגאוני בבל ואנשים שלא הסכימו איתם היה על הסמכות שלהם עכשיו גם בזמן הרמב"ם,
Speaker A
למרות שאנחנו היום לא חושבים שזה תקופת הגאונים, היו אנשים שקראו לעצמם גאונים. באגרות הרמב"ם רואים הרבה דיבור על שמואל בן אלי, שהוא היה כאילו הגאון. להגיד אז הגאון זה כמו שלהגיד היום גדול הדור. האדם הזה היה לו אלפי תלמידים, הברפלוקטא
Speaker A
הגדולה של הרמב"ם. כל האיגרת של תחיית המתים היה בגלל ש משום ששמואל בן על הפיץ שמועות או השים את הרמבם בכפירה בתחילת המתים אז אומר לא אני לא כופר בזה הוא כתב גר תחיית המתים ובהלכה הוא חולק עליו בכמה
Speaker A
דברים ומאוד הפריע לראשי ישיבה האלה לגאונים האלה שמישהו חולק עליו עכשיו גם בתוך הגאונים היו כל מיני דעות לגבי כמה סמכות יש להם באמת אבל אתה רוצה לא לא להתפלות שלא להתפלות לא להתפלא שלפעמים בן אדם לא יודע באמת
Speaker A
איפה הוא נמצא בהיסטוריה. לפעמים בן אדם חי והוא לא מבין שתקופתו כבר עבר. הגאונים רואים את זה קצת. הם כאילו במיוחד הגאונים הראשונים הם לא מבינים שתקופת התלמוד הסתיימה ועכשיו זה תקופה אחרת. הם חושבים שהם עדיין בתקופת התלמוד. באיזה מובן?
Speaker A
במובן הזה שאם מישהו חולק עליו הם מגיבים כאילו הם הבית דין הגדול בבבל ואייה אפשר לחלוקים. עכשיו הרמב"ם מתייחס פה לדבר הזה שלנו לקורא היום לא יהיה מובן הוא לא מכיר קצת את הרקע הזה. תסתכלו מה קראנו עכשיו.
Speaker A
הוא אומר וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לביתין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד אין שום מין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בחרון קודם כל הוא אומר גאון זה
Speaker A
מישהו שלומד תורה הוא גאון עוד מעט הוא יגיד את זה עוד יותר בבירור אבל הוא גם אומר אתה לא יכול לבוא למישהו ולהגיד אתה חייב לפסוק ככה אתה לא יכול אתה לא יכול ללכת נגד גאוני אגב בזמן הרמבם הרבה לא
Speaker A
חלקו עליו גם הראש שלו לא הסכים איתו, אתה לא יכול ללכת נגד הגאונים. אמר הרמב"ם, "מה פתאום נגמר החקיקה בתלמוד? מהתלמוד והלאה אתה הולך לפי ההגיון. מה שהגיוני, לא לפי סמכות של קדימה. אין יש עיקרון בהלכה ש יש שני עקרונות סותרים בגמרא, נכון? הלכה
Speaker A
כבתראה, זה אחד שהלכה כמו אחרון ויש כלל אחר שאומר אין אין הלכה כתלמיד במקום רב שאתה הולך לקדום. זה שני עקרונות סותרים שיום אחד נדבר עליהם, לא באמת סותרים.
Speaker A
עכשיו הרמב"ם אומר פה העקרונות אלה לא שייכים, נכון? למה הם לא שייכים? כי זה כל זה שייך לתקופה התלמודית.
Speaker A
עכשיו א ודברים הללו אנחנו עכשיו בל אכשיו סליחה אנחנו בל לפי כך אין קופין אנשי מדינה זו לא עשינו ל נכון? ל לא ו כן כן מי א מי קובע לאיפה הדעת נודה הרבה היום ש ה הבעליות קוראים מהתלמוד לא מפרשים ככה
Speaker A
הגאונים קוראים אותו תלמוד מפרשים אחרת אתה שואל שאלת השאלות אני אגיד את זה שוב אם לא יודעם אם שומעים את המיקרופון על פה אתה שואל טוב הרמבם אומר מי שדעתנו אותה אז מה זה כזה פשוט אתה לומד תלמוד כל כך
Speaker A
ברור לכולם מה מסקנת התלמוד מה אם יש מחלוקת לגיטימית ומה מסכנת התלמוד ויש מלא מחלוקות לגיטימיות והאמת שזה בסדר אין לדיין אלה מה שעיניו רואות אתה הולך לפי מה שהדת שלך נוטה עכשיו נניח אתה לא לומד אין לך זמן ללמוד תלמוד אין לך יכולת אתה
Speaker A
עובד קשה אתה מגיע הביתה אחרי שתיים שלוש משמרות אתה תבחר תעשה לך רב להבדיל זה לא כל כך שונה אם אתה יש עסקים ויש לך הוצאות והכנסות צאות בבנקים ואתה רוצה לשלם מיסים כמו שצריך אתה לא רוצה להסתבך עםיות החוק נכון
Speaker A
מה אתה עושה אתה לוקח עורך דין אתה לוקח א אירוע חשבון אתה סומך עליו אם טעית אז אתה תגיע לבית משפט תגיד תשמע הנה הנה האימייל שלחתי לאורך דין הוא אמר שזה בסדר אז בטח לא תקבל קנס יותר מדי נכון אז זה המושג של
Speaker A
הסלחב אומנם אני גם אגיד שלפי הרמבם כמעט תמיד בתלמוד יש מסקנה הוא האמין. יש אנשים שחושבים וזה נושא של כנראה שזה יהיה בשיעור הבא אבל ניגע בזה קצת. יש אנשים יש הסקולה גם באקדמיה וגם בתורה שהתלמוד זה איזשהו עולם הפקרות. זה בלאגן זה ויכוחים
Speaker A
ואתה יכול להוציא מהתלמוד כל מסקנה שאתה רוצה. ואין מסקנה באמת בתלמוד. הם קוראים את התלמוד כאילו זה סלט אחד גדול. זה בלאגן.
Speaker A
קשה לקרוא אותו. נכון. מישהו שאין לו מישהו שאין לו קצת תרגול בתלמוד או מסורת של איך לקרוא את זה קצת כמו מישהו עכשיו שיסיים תיכון תביא לו את הר איך קוראים לזה התרשים של בית משפט נכון ש איך קוראים
Speaker A
לזה הפרוטוקולים של בית משפט ותגיד לו תסביר לי מה היה בבית משפט הוא לא ידע זה אמר ככה זה אמר ככה מה זה 022 מה זה התובע מה זה הנטבע מה זה אז כל הדברים האלה אתה צריך קצת לדעת את הכל כללי התלמוד לפי
Speaker A
השיטה שלא רק של הרמב"ם של הרמב"ם של סעדיה הגאון של שרירה גאון של רבי אברהם בן דעוד של אבן עזרא של רבי יהודה לוי כל הספרדים של אותו תקופה התפיסה המשפטית שלהם היא הייתה שהתלמוד יש בו כמעט תמיד מסקנה וכשאין מסקנה טקו זה
Speaker A
לא סתם זה לא כי הם לא ידעו לפעמים לא רצו להגיע להחלטה כי ראו שיש ויכוח גדול בין שני הצדדים ואם עכשיו אנחנו נצביע ונהיה 51 49 אז אולי אנשים יתפלגו ויריבו לא ידברו עם אחד עם השני אז לפעמים התלמוד
Speaker A
נמנע מלת מסקנה וזה בכוונה כי הם יכלו להחליט על כל דבר וזה האמונה שלהם יש הסקולה אחרת שנקרא להם ההסכולה הצרפתית שהיא לא כל בעלי התוספות אבל זה אתם תראו התוספות מאוד נוטה לדבר הזה ואכן הלימוד האשכנזי שחלק מאיתנו למדנו בישיבות שלהם מאוד
Speaker A
הושפעם הדבר הזה. הם חושבים שהתלמוד זה איזשהו ספר פתוח שלא נגמר, שאין איזשהו חוקיות קשוכה בתוך התלמוד. אין תמיד מסקנות ואתה יכול להוציא מהתלמוד כמעט כל דבר. ולכן אתם תראו אצל קרילות שזה התפיסה שלהם אז יהיה לך וריאציה מאוד רחבה של
Speaker A
אנשים שהם נראים כמו טליבנים שלפי ההלכה הם כאילו יכסו את הכל והם מאוד מאוד קיצוניים כאילו בקטע דתי ואז אתם תראו אנשים שהם כמעט רפורמים שחושבים שלפי אותה הלכה האישה יכולה להצטרף למניין והיא יכולה להתלבש איך שהיא רוצה ולא צריכים
Speaker A
לעשות שווה נקיים ו הם כאילו מקילים על הכל ויין נסך זה לא יין נסך כי הגויים אם הם לא עובדי עבודה זרה אפשר להגיע למסקנות מאוד מאוד קיצוניות כי אין להם איזשהו שיטה מרכזית שלתלמוד יש מסקנהזה אין אין מסקנה בתלמוד לכן אני חייב ללכת
Speaker A
לשולחן ערוך נכון אבל מי טען שאז מה פתאום ששולחן ערוך ילקות יוסף זה מחייב אם אין לי מסקנה בתלמוד אז אולי אני אלך למישהו אחר כאילו מה זה חוסר קוהרנטיות זה מי זה חלק מהבלאגן שיש בעולם הלכתי כן
Speaker A
מה זאת אומרת ש היא שמה ככה א למה זה כתוב ככה אז בוא נשלים בל יש פה משהו שחייב להיות טוב אז אני פותח בסוגריים נושא אחר שפה א היא שגיה וזה היא לא חיטה גם קבל את הסיפור בשתי שורות
Speaker A
אה שתי סוגים ואני רואה ראיתי את זה לא בפעם אחת זאת אומרת לא יודע זה נראה לי כאילו דוק אומר כי אתה אומר שהם רואים הכל בלאגן והריפה דבר זה חלק על זה והסוגיה הזאת לא אז אתה נוגע פה בנקודה אני אני אגיד את זה
Speaker A
בכל את השאלה שלך ואני אענה עליו כי היא חשובה למרות ש תכננתי להגיע אליו בשיעור הבא אבל אני אגע בזה לא אני אתייחס לזה אתה אומר לדבר אפשר אחרי זה טוב אני אעשה את זה בקצרה כי הדלקת אותי עכשיו
Speaker A
אומר אתה אומר דבר כזה אתה אומר אני לפעמים לומד את התוספות אני רואה שהתוספות מנסה לעשות סדר בסוגיות הוא מביא לך שאלה מסוגיה אחרת והוא מנסה ליישב פעמים יותר בהצלחה, לפעמים פחות בהצלחה. ואני רואה את הספרדים שלך, את הריף שאצלם הכל כזה פשוט. פה הוא
Speaker A
אמר ככה ושם הוא לא מחוייב. הגמרא פה לא מחוייב לגמרא שם. אז אני רוצה שתזכור מה שהתחלנו מקודם. דיברנו על זה שהתלמוד זה מה? זה רישום של דיונים שהיו בירחי כלה בבתי מדרש של בישיבות של האמוראים. זה רשימה של הדיון שלהם. ויש פה את הכל
Speaker A
ומישהו רושם כל מה שהם אומרים. עכשיו יש לנו דפי מקורות שחילקתי לכם שכנראה לא נגיע אליהם היום. אמ אנחנו נשמור אותם לשבוע הבא. א דיברנו א אנחנו ניכנס ל-13 מידות שהתורה נדרשת בהם. ופה יש ויכוח עצום בין שוב הצרפתים נקרא להם לספרדים
Speaker A
דבר הבא. מה זה 13 מידות שהתורה נדרשת בהם? שיש לך קל וחומר או שיש לך הקש. מה?
Speaker A
מה קורה שם? זה בהסבר של הפסוק. אז אני אגיד לכם בקצרה מה קורה שם לפי שני הדרות.
Speaker A
לפי הדת הצרפתית. הקל וחומר זה איזשהו נוסחה מתמטית. ואם קל וחומר במסכת אחת עובדת בצורה מסוימת ובמקום אחר היא עובדת הפוך, זה סתירה. כי זה נוסחה. והנוסחה צריך לעבוד. ומסתכלים על הנוסחה למה פה זה עובד ושם זה לא עובד. אז צריכים לעשות
Speaker A
תוקים טוב. הספרדים לא רואים את זה ככה הגאונים לא רואים את זה ככה מבחינתם אתה יודע מה זה הכל וחומר מה זה ההקש זה כלי ריטורי אין לזה שום מתמטיקה אם אתה רוצה לתת הצעת חוק ב נקרא לו הממשלה ה הממשלת
Speaker A
על של היהודים של הבית דין הגדול של עם ישראל בגלות שנמצאת בבבל ואפילו בארץ ישראל היה את זה אתה עכשיו ותת צד חוק אתה לא יכול לבוא ולהגיד אני רוצה עכשיו להציע שמהיום יהיה קידושי כסף. עד עכשיו יהיה
Speaker A
קידושי ביאה. עכשיו אנחנו רוצה קידושי כסף. כי זה לא עובד ככה. אתה רוצה לעשות את זה. אתה חייב להלביש את זה, להנגיש את זה ולהציע את זה. בתוך יש לך 13 מידות, 13 שבלונות. שבלונות של נוסחאות משפטיות שהם
Speaker A
ריטוריות. הם לא מייצגים מה שכתוב בפסוק. הם מייצגים איך אנחנו נקרא את הפסוק מבחינה משפטית. כן? ולכן אין לשאול למה פה עשיתי את זה ככה ושם עשיתי את זה בצורה אחרת ולכן תראה שהספרדים לא מתעסקים בפלפול. למה לא מתעסקים בפלפול? כי זה לא
Speaker A
מעניין אותם. רוב השאלות של התוספות שמתעסקים בניסיון ליישב סוגיות שונות היא לא רלוונטית כי שמה רצו להגיע למסקנה אחת.
Speaker A
הצביעו עליו נגמר החוק ושם הצביעו על זה בצורה אחרת הגיעו למסקנה אחרת. יכול להיות שה-20 שנה הבדל בין הדברים האלה ואנשים ביבמות הם לא מחוייבים לנוסחה בדיוק כמו שעשו בקידושין זה בקצרה זה זה זה תזה שלמה שאנחנו נגיע אליו אבל זה התשובה בקצרה
Speaker A
13 מידות שלא 13 מידות אגב זה גם לא בדיוק 13 זה יותר מ-13 וגם ה-13 האלה זה אבל זה בקצרה על רגל אחד תשובה כן עכשיו לא ודברים הללו לא בדינים וגזרות ותקנות מנהגות שנתחדשו אחר חיבור התלמוד אבל כל
Speaker A
הדברים שבתלמוד הבבלי חייבים כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמים שבתלמוד ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם מאוד פשוט שוב אנחנו אומרים פה שלפי הרמבם יש מסקנה בתלמוד המסקנה מחייבת והוא מציין
Speaker A
המנהגים של התלמוד מחייבים. סתם דוגמה. למה אנחנו עושים מים אחרונים? מים אחרונים זה מנהג גזירה שקשור למלח סדומית. מה זה מלח זדומית? פעם היה סוג של מלח נכנס לך לעין היית מתברו. אני לא יודע אם יש את זה עדיין. אני לא בטוח. אבל
Speaker A
כנראה ש היה תקופה שזה היה משהו אמיתי וחז"ל גזרו מחמת דבר הזה אמרו מה עכשיו אתה אתה צריך א מים אחרונים חובה ומאז היא חובה והרב אומר אין לנו מלך זומית כן אבל הם גזרו אם הם גזרו למה אז זה כמו בית משפט עליון עשה
Speaker A
גזרה אגב פה הרמבמיזם מתחיל להיות קצת קשוח יש דברים שהוא שהוא מאוד פתוח בהם וזה נשמע מאוד נחמד ואפשר להגיע לקולות אבל פה אתה מגיע לחומרות תן לכם דוגמה מים אחרונים זה לא קשה כולם יום עושים את זה
Speaker A
זה כיף זה סבבה א המשנה אומרת ש בשבת שבשבת אסור למחוט ידיים אסור לרקוד ואסור לנגן שלושה דברים שאסור לעשות משומשבות איסור חז"ל גזרו לא רוצים לא למחוט כפיים לא לרקוד לא לשיר למה מה אכפת להם בן אדם
Speaker A
יכול להיות שמח בשבת למה לא לעשות את הדברים האלה שמה יתקן כלי שיר עכשיו אני לא מכיר אגב אני לא בטוח שם זה לתקן כלי שיר קיים או לייצר כלי שיר אבל כנראה שבזמן המשנה איזה תרבות ברגע שאנשים התחילו לשיר ברגע
Speaker A
שהתחילו חפלה מישהו מביא איזה דרבוקה מישהו מביא איזה חתיכת אור שם את זה על קופסה עושה טוב אנשים שמחים התחילים לרקוד לייצר מוזיקה ורוקדים עד עד אור הבוקר אנשים שמחים משנה אמרו תשמע אל תתחיל עם זה אפילו בשבת
Speaker A
אנחנו נכנסים לאווירה רגועה לא רוצים כלום לא מוכים כפיים לא שרים אתה יושב מתפלל בבית הסרת הולך לאכול משפחה ככה הם גזרו עכשיו שבת מה לא מותר לשיר סליחה לשיר מותר היה אסור למחוט כפיים אז את השאר אתה לא יכול לעשות
Speaker A
ככה אתה לא יכול גם לעשות ככה לשולחן כן אז אז ככה כתוב במשנה עכשיו התוספות אומר זה גזרה שיש במשנה דוגמה אפרופו צרפתים וספרדים א תוספות אומרים א תשמע מי מתקן כלי שיר היום אז מותר למחוט כפיים מותר
Speaker A
לרקוד המון פוסקים אשכנזים אומרים שמותר לרקוד למה כי היום אנחנו לא יודעים לתקן כלי שיר אף אחד לא עושה את זה זה כבר לא רלוונטי הגזירה לא שייכת עכשיו זה נשמע הגיוני אבל פה אם אנחנו נהיה אמיתיים עם
Speaker A
השיטה אז זה עדיין אסור ולמה זה עדיין אסורה פשוטה כי זה כי גזירה נעשתה על ידי גוף מחוקק תקין והיא אף פעם לא בוטלה [כחכוח] ואתה למרות שיש לך יש איזה כלל בגאונים שקוראים לו בטל טעמה לא בטל
Speaker A
ייסורה כן אז לכן מנהג שיש בתלמוד גם אם זה לא נראה לנו כל כך כיף וגם אם זה לא נראה לנו הגיוני אם התלמוד חקק אותו אסור עכשיו להרגיע אכם בשקלול הכולל של קול אם תקראו את כל החומרות שנאספו במשך הדרות
Speaker A
וכל הכולות שעשו נגד התלמוד אנחנו יוצאים מורווחים בסך הכל כל מבחינת הדברים האלה אבל יש כמה נקודות שאנחנו יוצאים כאילו מוזרים לא יכולים לרקוד לא יכולים לכות כפיים יש עוד כמה דברים כאלה אבל זה זה מה שאנחנו רואים בהלכה לדתם
Speaker A
בטלס לפי הרמבם ולפי הגאונים אה זה אמור לא תראה אם גם אם בטל טעם אף פעם לא בטל איסור מה שכ מה שכן עושים לפעמים קצת א הגזירה לא מתבטלת אבל זאת אומרת היא נשארת הגזירה נשארת על כנו מה שכן אומרים זה
Speaker A
שהגזירה לא נעשתה במצב כזה בן אז יגידו דוגמה יגידו אה הגזירה של שם נגיד על הנושא הזה אנשים יש סקולה שאומרת שהגזירה של שם ההתקן כלי שיר נעשתה רק על אנשים שהם רגילים לתקן כלי שיר ברור שהיא לא נעשתה למי מישהו שלא
Speaker A
מתקן כלי שיש אז יש אנשים שמנסים להתיר את זה בשיטה הזאת או יש לגיטימי להתל תראה בנושא בנושא של כלי שיר אני לא חושב שלגיטימי ב א כן זה זה מקצוע זה מקצוע משפט דניאל רצה לשאול משהו כן כן
Speaker A
אה בגלל חורבן הבית שאסור אסור לנגן אתה אומר מכל מכלל אתה שומע הן כי אם בשבת אסור אז ביום חול מותר טוב לא אתה יודע לא חשבתי על זה דניה לא חשבתי על הדבר הזה כי יש איסור לשמוע מוזיקה בכלל שזה איסור שאף
Speaker A
אחד אף אחד לא שומר עליו אבל זה משהו שקיים על הספרים זה אחד מהייסורים צריך לחשוב על זה באמת לא חשבתי על זה אף פעם א רציתי לשאול משהו אז אה יש חיים שת להם הרי דינות אין טעמים שהם טעם אבל לא בגלל הסיבה כמו
Speaker A
ש אלא לא מרים זאת אומרת לפעמים יש דברים כאלה שח בגמרה א על זה לא נאמר על זה לא התפ נכון נכון, יש מקרים אבל יש נכון אבל יש הבדל יש הבדל בין מה שהגמרא יש לה סמכות גם כן לבטל את הגזירה כן
Speaker A
אבל היות ויש להם את הסמכות הזאת אז לא כלי שהגמרא משתמשת על גזרות קדומות אתה יכול להשתמש באותו צורה דוגמה של תיקון כלי שיר זה אחד מהם כי חז"ל בכלל בזמן מן הבבלי בכלל הם הם לא אמרו לנו את הסיבות האמיתיות הם פחדו שהם
Speaker A
יגידו את הסיבה הם יגידו את הסיבה האמיתית לציבור אז הציבור לא ישמור עליו אז יש הרבה סימנים שהתיק הבריקוד ושירה שעשרו לא היה בגלל כלי שיהיה אם אתה מסתכל בירושלמי דוגמה אז סיבה אחרת לגמרי ירושלמי מביא אתה מבין את זה כעיקרון דבר עיקרון יש
Speaker A
דברים שנאמר עליהם לא נגזר על זה למשל בנושא של התמנה מסכת שבת בגמרא כך שאחד זה לא לזה לזה זה לא קשור על מה איזה איזה איזה נושא התמנה ומה זה נושא של התמנה כח שמה תראה לי את זה אחרי שיעור נראה נראה איך
Speaker A
זה עובד איזה הלכה אבל מה הה מה היא ההלכה שם אז תראה לי את זה אחרי אגב הגמרא יכלה לעשות את זה וגם הרמבם יש מקרים שהרמב"ם מפעיל את זה אבל מכל הפוסקים הרמב"ם הכי פחות עושה את זה כולם
Speaker A
עושים את זה הרבה יותר הרמב"ם כשהוא מבחינתו גזירה תקנה מנהג של התלמוד זה ברזל זה לא זה לא זז ממנו וזה לא כי הוא מחמיר כי הוא מסתכל על זה משפטי אתה לא יכול לא אבל כן אבל אין כמעט לא תמצא אצלו את ה את
Speaker A
הדבר הזה שהרבה פוסקים היום עושים שעושים הוקימטא שעל זה לא נגזר אבל משהו אחר כן כןזה טריק משפטי שאתה אומר לא לא השאלה אם זה צריך או שאתה השאלה מה אפשר לעשות זה זה אגב זה שאלה זה דוקטורת שלמה שאני בעצמי לא אני לא אין לי
Speaker A
דעה מוצקה בנושא הזה כי לפעמים זה נראה באמת שהגזרות גזרות מסוימות נעשו בצורה ספציפית אני אין לי תשובות לפרטים בדברים האלה אני מביא את הכלל. הכלל שהוא מביא הוא יוצא קצת קשוח שגזירות ותקנות לא מתבטלים גם אם בטל טעמם. עכשיו לב הועיל
Speaker A
וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל. שוב העיקרון של הסכמה רחבה של העם. ואותם החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולימדו שמשפט ככו הם כל חכמי ישראל רובן. והן ששמעו הקבלה עקרי התורה כולה איש מפי איש עד משה רבנו אז בגלל שזה
Speaker A
המצב ולכן זה מה שהם אמרו מחייב עכשיו הוא הולך לתת עוד מכה לכל לכל המוסד הגאונים שדיברנו עליו מקודם וזה מכה שבאמת אנשים חושבים ששרפו את ספרי הרמבם בגלל המורה נבוכים שדעו לכם שהיו ספרים דומים לפניו לא זאת אומרת זה חידוש מבחינת העומק
Speaker A
מבחינת היקף אבל גם סדיה הגאון אמר דברים דומים ואפילו א הבן עזרא אמר דברים דומים אני מהסקולה שטוענת שמה שאנחנו נראה היום פלוס הנושא שלא לקחת כסף על תורה זה הסיבה האמיתית שנשרף הספרים שוה והסיפור שמור לבוכים בתחילית המתים זה רק היה א תירוץ
Speaker A
תראו מה הוא אומר פה כל החכמים שעמדו אחר חיבור התלמיד הוא בנו בו ויצא להם שם בחוכמתם. הם הנקראים גאונים.
Speaker A
הוא עושה דמוקרטיזציה של המושג גאון. כל מי שעוסק בתלמוד ואוהב ללמוד תורה ומגיע הביתה ומשקיע בזה הוא גאון. וכל אלו הגאונים שעמדו בארץ ישראל ובארץ שנער ובספרד ואפילו בצרפת. אתם לא יכולים לטאר לעצמכם את הבוז שהיו לבים לצרפתים. הם ראו את האשכנזים כאנשים שלא
Speaker A
יכולים ללמוד כלום, לא יכולים לדבר עברית, לא אין להם שום מסורה, בזו להם בצורה קיצונית וגם לחכמכמי ארץ ישראל לא ראו בהם אנשים שיכולים לפסוק הלכות והגאון כשאמרת גאון בזמן הרמב"ם אתה מתכוון לראש ישיבת גאון יעקב מה הרמב"ם אומר פה כל החכמים
Speaker A
מארץ ישראל משנער כאילו בבל מספרד צרפת שם את א את שנער בין ארץ ישראל לספרד ואחרי זה דוחף שם את צרפת כולם גאונים למדו דרך התלמוד ו הוציאו לאור תעלומותיו וביערו ענייניו לפי שדרך עמוקה דרכו עד למאוד ועוד שהוא בלשון
Speaker A
ערמי מעורב במשומות אחרות לפי שאותה הלשון הייתה ברורה לכל בשינר בעת שחובר התלמוד וכולי אבל לפני שנסיים את זה רק שוב נסגור את הנקודה הזאת שמבחינתו עכשיו מחתימת התלמוד ועד היום כולנו שווים אין גאונים ראשונים אחרונים אין הלכה כבת ראה אין
Speaker A
הלכה כתלמיד במקום רב מבחינתו רק התלמוד מחייב וכולנו מחוייבים לתלמוד וכולנו אמור להיות לנו גישה לחוק למשפט למוסר ולאמונה כמו כולם שווים זה דמוקרטיזציה ש א הוא ניסה להנחיל ולצערי תרם לגמרי הצליח אבל אנחנו נגיע לזה [נחירות בוז] אה שאומרים הוא חולק
Speaker A
לא נכון אה נכון הרעיון הזה שאתה לא יכול לחלוק לראשונים זה לא נכון לא לא רק זה להפך אני אני כאילו מגיד משהו יותר קיצוני אם את בן אדם תלמיד חכם לומד סוגיה והוא לומד אותו טוב מצד את הנושא
Speaker A
למד מסכת עירובין בבלי למד טוב בירושלמי למד טוב בשבת עבר על כל הראשונים כל הגאים הוא באמת הבין את הסוגיה הוא מגיע למסקנה אחרת מהרמבם מה הוא צריך לעשות מה אתה חושב?
Speaker A
לכת לפי מה שהוא הבין בתלמוד. זאת אומרת לפי מה שהרמב"ם אמר עכשיו אסור לך ללכת לפי הרמב"ם אם הגעת למסקנה אחרת.
Speaker A
זה זה זאת אומרת הרמבמיסט האמיתי הוא מוכן לחלוק על הרמב"ם והוא חייב להיות מוכן לזה כי אם לא אז אתה לא רמבמיסט. אתה פשוט אתה חסיד של איזה דמות כמו כל אלה שאנחנו מתנגדים אלינו.
Speaker A
נכון אבל היום יש נכון לגמרי הוא המציא את הדבר הזה שאנחנו מחוייבים לראשונים לא לא לא מחויבים לראשונים הוא המציא את המושג הזה שאם הראש וזה ועוד פוסקים אז אנחנו מחוייבים עושים רוב עושה רוב ומשהו שלא שייך דמוקרטי עכשיו
Speaker A
אה וחתב וחתב וחתב וחתב פה כמה יש 90 נגד 110 עושים חשבונות מתמטיים כאלה זה לא היה זה התחיל ח זה השולחן ערוך השולחן ערוך א הואמה באמת פיתח את הנושא הזה אבל היום זה נהיה בלתי נסבל היום אני
Speaker A
יכול לראות תשובות של רבנים חשובים ששמם לא נזכיר היום הוא כותב אחד תשובה בת שש טפים שהוא משכנע אותך שככה הוא הבין איזה סוגיה שמשהו הוא מותר אבל הוא אומר אבל הרב עובדיה או הרב בן איש חי אמר שאסור
Speaker A
ומי לנו גדול כבן איש חי אז הוא כאילו לוקח את כל הלימוד שהוא עשה זורק אותו לפח אני נכנל לאיזה מישהו שהוא לא בתלמוד זה משהו שהוא מאוד זר לתפיסה [צחוק] ההלכתית של רבנו אם אתה הגעת לאותו מסקנה אסרו אם
Speaker A
אתה אתה לא רוצה לפסוק אל תפסוק תהיה חוקר שמתעסק במחקר מה אמרו פעם אבל אם אתה פוסק אתה כותב שאלות ותשובות הלחלתיות אתם תראו שחלק מהתשובות המודרניות, 90% מהתשובות הבן אדם לא מגיע למסקנה שהוא הגיע אליו. הוא מגיע למסקנה ומותר עליו
Speaker A
והם חושבים שזה כאילו סימן של ענווה. אני כאילו הגעתי למסקנה ואז אני מוותר על מה שאני חושב כי איזה מישהו יותר גדול ממני שמה אחרת. זה היום יש ככה המון ספרים פוסקים אנחנו עושים דיאטה משהו בעצמך מדביק את
Speaker A
ההפוסקים אנחנו עושים דיאטה אין יותר ספרים רק תנך תלמוד משנה משנה תורה לא צריך כמעט עוד כלום לא צריך כלום דרך אגב מה שאני אומר על ה על השני לא יודע אם הוא חידש את השיטה כמו שהוא רצה ברעיון שלו
Speaker A
הגיע למשהו הסכמי להגיע למשהו הסכמי אחר כך הפכו את זה לשיטה אני לא בטוח שזה היה אותה שיטה לא לא אבל אני גם בבית יוסף לפעמים רואה לפני ש אני גם רואה בבית יוסף לפעמים שמרן יוסף קרו עושה את הדברים האלה שהוא מוותר
Speaker A
על ההיגיון שלו בגלל שהוא ראה את זה באיזה ראשון שהוא מכבד לא היה את זה לפני זה כמעט אתה לא רואה כזה דבר יכול להגיד השתכנעתי כל זה המשוט של הערוץ על לא אני לא רואה את זה ככה
Speaker A
לא אני לא ראיתי את זה ככה לא לא אני רואה את הבית יוסף כות לא חשבתי על זה ככה אף פעם אני רואה את הבית יוסף יותר כמחקר על הטור אבל לפני בעצף לפני אבל מעניין מה שאתה אומר כי לא
Speaker A
ניכנס עכשיו יותר מדי אבל זה כי הכסף מישה הוא לא ככה דווקא בכסף מישהו זה הרבה יותר מחקרי וזה זה מחזק מה שאתה אומר זה מחזק מה שאתה אומר בדיוק כי בבית יוסף הוא עושה את זה בקצב מישהו
Speaker A
זה פשוט מחקר זה מדעי באמת טוב אני צריך לחשוב על זה וואלה חזק וברוך אה כיף שבאת אנילא לאלא לא הייתי חושב על זה לא חשבתי על זה אף פעם זה עמד מולי לא חשבתי לדברים האלה עכשיו אז זהו אז אמרנו שעכשיו כולם
Speaker A
גאונים לדעת הרמב"ם. זאת אומרת, אין פה איזשהו היררכיה אחרי חתימת התלמוד. אמ ועכשיו הוא מדבר על זה שהתלמוד נכתב בצורה לשון ארמית לפי שהלשון הייתה ברורה לכל בשנער בעת שהוא חובר התלמוד. אבל בשאר המקומות וכן בשנער בימי ההגיונים אין אדם
Speaker A
מכיר אותו לשון עד שמלמדים אותו. עכשיו הוא מדבר על מתייחס לכל תקופה שקדמה לו, תקופת הגאונים בעדינות וברגישות, אבל שם אותם במקום הראוי להם. ושאלות רבות שואלים אנשי כל עיר ועיר לכל גאון שיהיה בימיהם לפרש מהם דברים קשים שבתלמוד. זאת אומרת,
Speaker A
שוב, הוא לא רואה את הגאונים כאלה שהם מורים הלכה ואומרים לך מה לעשות. הם אומרים לך את הדברים הקשים שבתלמוד והם משיבים להם לפי חוכמתם. באותם השואלים מקבצים תשובות ועושים מהם ספרים להבין מהם וזה מה שנקרא תשובות הגאונים עכשיו הרב
Speaker A
חלק מהתשובות הגאונים אתה רואה שהם לא ראו את זה ככה שוב הם חושבים שאנחנו מורים הלכה אומרים לכם מה לעשות גם חיברו הגאונים שבכל דור ודור חיבורים לבאר התלמוד מהם מי שירש הלכות יחידות ומהם מי שירש פרקים יחידים כשהוא אומר הלכות הוא
Speaker A
מתכוון פה א א כמו משניות מסוימות ומהם מי שפרש פרקים יחידים שנתקשו בימיו ומהם מי שפירש מסכתות וסדרים שוב הוא מסתכל על הגאונים כסמכות הלגיטימית שלהם נשרת בפירוש התלמוד ועוד חיברו הלכות פסוקות בעניין האיסור והמותר החייב והפטור ודברים
Speaker A
שהשעה צריכה להם כדי שיהיו קרובים למדע שכל אחד יוכל להכיר אותו מי שאינו יכול לרד לעומקו של תלמוד וזו היא מלאכת השם שעשו בה כל גאוני ישראל ביום שחובר התלמוד ועד זמן זה שהיא שנה שמינית אחר 100,000 לחורבן. וככה הוא בעצם הביא לנו את כל
Speaker A
הסיפור ממש משה רבנו ועד תקופת הגאונים והוא הכין את זה להצדקה הסופית שלו, לפרויקט הגדול של המשנה תורה. וזה הוא מסיים. ובזמן הזה תחפו יצרות יתרות ודחקה שעה את הכל ועבדה חוכמת חכמינו ובינת נבוננו נסתתרה. לפי כך אותן הפירושים
Speaker A
והלכות והתשובות שחיבורי הגאונים וראו שהם דברים מבוארים נתקשרו בימינו זאת אומרת יש כאילו ירידה אחרי ירידה פעם לא יכלו ללמוד תלמוד היו צריכים תשובות הגאונים היום גם תשובות הגאונים אנשים לא מבינים והם צעברו בתשובות הגאונים אתם תבינו למה הגאונים
Speaker A
ענו במשפטים מהתלמוד ממש כי זה ללמוד סוגיה מהתלמוד שזה ככה רוב התשובות הגאונים או חלק גדול מהם הם כאלה רק המאוחרים כתבו גם בערבית משהו יותר עממי אבל בכל אופן, אם מישהו יש לו רק את הקולקציה של תשובות הגאונים ובהלכות
Speaker A
גדולות והרחי גאון בכל הספרות ההלכתית שהיה בזמן הרמבם, אומר הרמב"ם, זה לא מספיק לדור שלנו זה לא מספיק ואין צריך לומר התלמוד עצמו הבבלי והירושלמי, ספרה וספרי ותוספתות שהם צריכים דעת רחבה, כן?
Speaker A
ונפש חכמה, אתה צריך גם אינטואיציה, אתה צריך פרספקטיבה מאוד רחבה להבין את כל הדברים האלה, לעשות סינתזה של כל הספרות הזאת ולהוציא ממנו הלכה פסוקה. זמן ארוך צריך גם זמן להשקיע בזה ואחר כך היא ודעה מהם הדרך הנחכה בדברים האסורים והמותרים
Speaker A
הואשר דיני דיני התורה איך הוא אז הוא הוא עשה כזה חיבור בין מה שהוא דיבר על רבנו הקדוש ומה שהוא מדבר על המצב שלו כמו שרבנו הקדוש עשה מהפכה שהוא כתב את המשנה כי התורה הולכת להשתכח אז גם היום הוא
Speaker A
אומר התורה הולך להשתכח אם אני לא אעשה את זה אם לא יעשה את זה אף אחד לא יהיה לו הלכה כולם ישכחו את הכל הכל תשובות הגאונים יהפכו להיות בלתי רלוונטים ואגב זה מטורף שהיום אני עוסק ביום יום במחקר ה
Speaker A
תשובות הגאונים כמעט אין לנו כלום באותו תקופה מה שיש לנו זה מגניזה קהירית זאת אומרת זה דברים שאנשים זרקו הם כל כך נהיו א הוזנחו אתה יודע להבדיל בין הטמא והטהור כשיצא הדפוס הדפיסו כל ספר קבלה בעולם כמעט כל
Speaker A
שיטה קבלית הדפיסו פי 10 פי יש כל כך הרבה הוצאות מזה אבל תשובת הגאונים אחד אתה כמעט לא מוצא חוץ מים שלוש שתעסקו בזה וכל ישר זה כתבי יד ופיסות נייר שצריך לחבר אחד מהשני וזה פשוט הפסיקה ההלכתית שהיה
Speaker A
בפני הראשונים ואומר זה מראה שהרמבם קלט בזמנו כבר שהתרבות הזאת של תשובות קצרות בארמית וב דברים קצרים בהלכה ואיך שהם הסבירו את זה זה לא יתפוס זה לא יחזיק מעמד והתורה תשתקח מישראל והוא הוא עושה הוא שם את עצמו באותו מקום כביכול לא
Speaker A
בדיוק אותו דבר אבל מאוד דומה כמו רבנו הקדוש בחיבור המשנה וככה הוא אומר מפני זה נערתי חצני אני משה ברבי מימון הספרדי זאת אומרת אני תופס את עצמי בידיים זה מלשון צבאי תנכי כן נשענתי על הצור ברוך הוא ובינות
Speaker A
אותי בכל אלו הספרים למדתי את כל הדברים האלה וראיתי לחבר דברים המתבררים בכל אלו החיבורים בעניין האסור והמותר הטמא והטהור עם שר דיני תורה כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהה תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיה ולא פירוק בלי מחלוקות בלי
Speaker A
ויכוחים בלי שקלה ותריה לא זה אומר בכו וזה אומר בכו אלה דברים ברורים קרובים נכונים על פי המשפט השיתבאר מכל אלו החיבורים והפירושים ונמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו אני עושה לך סינתזה של הכל אוסף את זה מביא לך את זה בלשון
Speaker A
כלה הנקיה וברורה עד שיהיו כל הדינים גלויים לקטן ולגדול בדין כל מצווה ובדין כל הדברים שתיקנו החכמים ונביאים כלו של דבר כדי שלא יהיה אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות
Speaker A
והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד אגב הוא כן הכניס קצת מנהגות של הגאונים אבל הוא כ אומר כך נהגו הגאונים. הוא לא אומר שזה חובה. כן. א ולפיכך קראתי שם חיבור זה משני תורה. לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא
Speaker A
בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה. ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם. כן? בשביל לדעת תורה שבעל פה. אתה רוצה להעמיק בזה?
Speaker A
אתה רוצה להגיע לשלושי הלכה ברור שצריך ללמוד עוד. הוא לא כוון להגיד שאף אחד לא ילמד תלמוד. אבל לא תהיה תלוי בתלמוד ובגיאונים בשביל לדעת מה לאכול. מתי היית יכול להיות עם אשתך ואיך לחוג את החגים.
Speaker A
הדברים הבסיסיים של החיים מהמשנה תורה בן אדם יכול לדעת הכל וזה זה התפקיד זה התפקיד שהוא נתן נטל על עצמו וזכינו שיש לנו את העזר הזה ברוך אדוני לעולם אמן ואמן en
