Speaker A
שלום לכולכם. אני שמח שהצטרפתם אליי להרצאה הראשונה ביחידה הראשונה של הקורס אומנות וטכנולוגיה שונאים סיפור אהבה. אני דוקור נועם טופלברג, והיום נתחיל לעסוק בטכנולוגיה חזותית מודרנית, הראשונה בקורס: המצלמה.
הרצאה על התפתחות הצילום, מהקמרה אובסקורה ועד טכניקות צילום ראשונות במאה ה-19.
Key Takeaways
- הקמרה אובסקורה היא הבסיס הטכנולוגי העתיק של הצילום.
- התפתחות הצילום תלויה בצרכים תרבותיים, טכנולוגיים וחברתיים שהתגבשו במאה ה-19.
- טכניקות כמו קינה סיאגרפיה ודגרוטייפ היו פריצות דרך משמעותיות בצילום המודרני.
- הצילום הפך לכלי תיעוד מדעי ופופולרי בעקבות המהפכות החברתיות והכלכליות.
- הצילום הוצג בתחילה כטכנולוגיה חדשה ולא כאמנות, עם תגובות מעורבות מהחברה.
What the video covers
- ההרצאה עוסקת בהתפתחות הטכנולוגיה החזותית של המצלמה, החל מהקמרה אובסקורה העתיקה.
- הסבר על עקרון הקמרה אובסקורה, שהתגלה על ידי אריסטו במאה הרביעית לפני הספירה.
- דיון בשלושה צירי התפתחות מרכזיים: רעיונות תרבותיים, טכנולוגיה ושפה חזותית.
- הקשר בין המהפכות התרבותית, החברתית והכלכלית לבין הצורך בפיתוח טכנולוגיית צילום.
- הצגת שלושה שלבים מרכזיים בהתפתחות המצלמה במאה ה-19, כולל ניסויו של ויליאם הנרי פוקס טלבוט.
- הסבר על טכניקת הקינה סיאגרפיה של טלבוט, שהייתה בסיס לצילום המודרני.
- הצגת טכניקת הדגרוטייפ של לואי ז'אק מנד דגר, שהייתה טכניקת הצילום המסחרית הראשונה.
- הצגת קריקטורה מפורסמת שממחישה את ההתלהבות והתגובות החברתיות הראשוניות לצילום בפריז.
- הסבר על התהליך המורכב של הדגרוטייפ והקושי הטכני שדרש זמן חשיפה ארוך.
- הקשר בין טכנולוגיות חדשות של המאה ה-19 לבין הפצת הצילום והפיכתו לאטרקציה פופולרית.
Chapters
- 00:00הקדמה והרצאה על המצלמה
- 01:13מקור הקמרה אובסקורה ואריסטו
- 03:34הסבר על עקרון הקמרה אובסקורה
- 05:58שלושה צירי התפתחות מרכזיים
- 07:06המהפכות שהשפיעו על פיתוח הצילום
- 09:40שלבים בהתפתחות המצלמה במאה ה-19
- 26:18המצאת הקינה סיאגרפיה של טלבוט
- 26:59תגובות חברתיות ותרבותיות לצילום
- 29:36הסבר על תהליך הדגרוטייפ המורכב
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
במפגש נראה כיצד התפתחה המצלמה. מה היו החידושים המשמעותיים שהיא הביאה איתה מבחינת שפה חזותית וגם מבחינת חוויה. והערה קטנה לפני שנתחיל.
Speaker A
מי שלמד בעבר את הקורס שלי בדיות של אור, מחשבות אודות צילום, יתקל ביחידה הזאת, בהרצאה הזאת בעיקר בצילומים מוכרים. אבל שימו לב, לא מדובר כאן על חזרה של אותם תכנים. ההקשר שונה לחלוטין. בקורס בדיות של אור התמקדנו במעמד האונטולוגי של
Speaker A
הצילום כנס של אמת. בקורס הזה אנחנו מתמקדים בתגובות של אומנים להתפתחות של הצילום. אז נכון, ההתפתחות של הצילום וחלק מהדיון מוצגים בשני הקורסים באופן דומה, כי התיאור מתבסס על היסטוריה, אבל השתדלו לא להתבלבל. מדובר בנקודת מבט שונה לחלוטין.
Speaker A
אז בואו נתחיל. מקורו של הצילום בטכנולוגיה עתיקת יומין שהייתה מוכרת עוד מתקופת יוון העתיקה, עיקרון הקמרה אובסקורה, לשקה אפלה, בתגלית של אריסטו במאה הרביעית לפני הספירה.
Speaker A
הכלי שמופיע בכתבים של אריסטו מתבסס על חדירת קרני אור דרך נקב קטן אל תוך קופסה חשוכה, וממול הנקב יריית נייר או בד המשמש מסך. קרני האור יצרו על גבי יריעת המסך תמונה הפוכה של המראות שניצבים לפני הקופסה, כמו שמתואר בסרטון כאן.
Speaker A
בואו נראה סרטון קצר שממחיש בדיוק מה היא קמרה אובסקורה.
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
קמרה היא חדר חשוך בכל גודל שיש לו פתיחה שמסתכלת החוצה.
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
העולם דרך הפתיחה הזאת מוצג בתמונה הפוכה של החוץ.
Speaker A
חדר אחורי פשוט מאוד.
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
אז ראינו שהטכנולוגיה העיקרית של המצלמה כבר הייתה קיימת. מה בעצם עיכב את המצאת המצלמה המודרנית?
Speaker A
זאת הייתה חוסר היכולת לקבע את התמונה על גבי המסך, כלומר לחלץ את התמונה מתוך הקופסה בלי שתתעמעם.
Speaker A
ניסיונות למצוא פתרון לבעיה הזאת התחילו רק בשנות ה-20 של המאה ה-19. למה בעצם כל כך מאוחר? ההסבר נעוץ באותם שלושה צירי התפתחות שהסברתי ביחידת המבוא.
Speaker A
הציר הראשון הוא הרעיונות המרכזיים של התקופה, של התרבות, שמעלים צרכים בכל מה שקשור לייצוג המציאות. הציר השני הוא הטכנולוגיה. כלומר, התפתחות הטכנולוגיה מהווה מענה לאותם צרכים תרבותיים.
Speaker A
ובתורה הטכנולוגיה הזאת יוצרת שפה חדשה, קודים חזותיים חדשים. והציר השלישי שנראה בהרצאה הבאה הוא התפתחות השפה והתרבות החזותית שבאה לידי ביטוי בתגובות הכלים המסורתיים, כלומר הציור, לאותם קודים חזותיים שהתפתחו בעקבות הטכנולוגיה. במילים אחרות, כל עוד לא התעורר הצורך התרבותי האמיתי לפתח
Speaker A
טכנולוגיה שמאפשרת קיבוע של תמונה, היא פשוט לא התפתחה. אז כדי להבין מה היא אותה רוח זמן שיצרה את הצורך לפיתוח [נחירות בוז] הצילום, חייבים להזכיר שלוש מהפכות.
Speaker A
המהפכה התרבותית שקונתה בשם הכולל עידן הנאורות, תקופה שבה השתנה לחלוטין היחס אל מחקר, מדע, אומנות ויצירה. השם תנועת ההשכלה מתייחס לפילוסופים ואנשי רוח שהובילו את השינויים המרכזיים בתקופה.
Speaker A
המהפכה השנייה היא מהפכה חברתית. היא התרחשה בעקבות המהפכה הצרפתית ושינתה את פני החברה המערבית ואת המבנה ההיררכי המסורתי שלה. המהפכה החברתית העלתה על בימת ההיסטוריה את מעמד הביניים כמוביל, ופתוח לכך חל פיחות של ממש במעמד של האצולה והכמורה. ולבסוף מהפכה כלכלית, זאת שהתחילה
Speaker A
בסוף המאה ה-18 וקונתה המהפכה התעשייתית. בעקבותיה שונו פניהן של הכלכלה העולמית, אמצעי יצור ואופני ההכשרה והלמידה. בעיקר התחוללה פריצת דרך גדולה בתחומי הפיתוחים הטכנולוגיים בעקבות המהפכה התעשייתית, היא כמו בתי חרושת שבהם עבדו בני המעמד הפרולטריון, שלמעשה הפכו משועבדים לכלכלה הקפיטליסטית.
Speaker A
הצורך המרכזי שעלה מהמהפכות האלה הוא תיעוד אובייקטיבי, סלחני ומדעי של המציאות שמתבסס על כלים טכנולוגיים.
Speaker A
המצלמה הייתה אחד מהכלים הטכנולוגיים שסיפקו אפשרות לתיעוד. תיעוד שנדפס בתחילת הדרך בטעות כאובייקטיבי, מדעי, טכנולוגי. זאת כמובן הסיבה שבתקופה הזאת התחילו לפתח במלוא המרץ פתרונות טכנולוגיים שאפשרו את קיבוע התמונה.
Speaker A
אני רוצה להסביר עכשיו שלושה שלבים יקרים בהתפתחות המצלמה מתחילת המאה ה-19 עד שהיא הפכה לכלי מקובל והמוני בסוף המאה ה-19.
Speaker A
הניסוי הראשון שהוחתר בהצלחה היה זה של ויליאם הנרי פוקס טלבוט בשנת 1835. טלבוט הצליח להטביע על גבי נייר שנמצא בתוך הקמרה אובסקורה ולמעשה לצלם מראה של חלונות [נחירות בוז] מנזר לוק.
Speaker A
לאחר שהוא גילה כי המראות שמוקרנים ישארו תבואים על גבי נייר המסך אם יוטבל קודם לכן בתמיסת מלחי כסף. התהליך שהוא גילה הוא קינה סיאגרפיה, שמשמעותה רישום צללים. הטכניקה שהמציא טלבוט הייתה למעשה הבסיס לצילום המודרני, כיוון שהיא אפשרה ליצור
Speaker A
תשליל וממנו צילומים רבים. אבל טלבוט לא הבין עד הסוף את המשמעות הגדולה של ההמצאה שלו ולכן הוא לא פרסם ברבים. בואו נראה סרטון קצר שמסביר על טלבוט ועל ההמצאה שלו.
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
wondered what could how it would not be
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
chicets of paper with various solutions to create a photac paper he placed botanical
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
specimens on the sensitized paper pressed flat with glass
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
exposes took hours and very
Speaker A
impressions
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
capturedwings them
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
sunes the
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
first cameras simple wooden boxes with pinhole sized opening he added lenses
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
which gave him sharper pictures
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
could days
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
on his onlyose
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
still time to
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
others
Speaker A
properties
Speaker A
in january 1839 in France Lis announced his own process was stun to hear the rush to make his own present
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
quick processure
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
before all over Europe was
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
exper in 1844 heished the of the
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
ne multiple coulderes
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
one of kind even as name became more it was invention that would define processes for the next50 years with theel ofothic inuity
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
amentown
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
מי שכן הצליח לפרוץ לב הקהל הרחב באותה [נחירות בוז] תקופה היה הצבע תפורות
Speaker A
והצייר לואי ז'אק מנד דגר, שבשנת 1838 פיתח טכניקה שקרה על שמו דגרוטייפ. לוחות הדגרוטייפ נמרחו במעבדה חשוכה בשכבת חומר כימי ששמו יודיד הכסף, ולכן הם הבריקו כמראה והיו רגישים מאוד לאור. לאחר מכן נאטמו הלוחות בעזרת נייר דבק בתוך זכוכית כדי
Speaker A
שלא יבואו במגע עם אוויר, והוכנסו לתוך מצלמה מאין קופסה שחורה. כשנחשפו לאור נטבעה בהם תמונה. זמן החשיפה של הלוח לאור היה תלוי בשעות היום ובעונת השנה. יכול היה להגיע עד 30 דקות.
Speaker A
עם סיום החשיפה חילצו את הלוחות לתוך חדר חשוך. אנחנו נטרלו את החומרים הרגישים לאור על ידי טבילתם בתמיסות שונות כדי לקבע את הדימוי שנוצר על גבי הלוח.
Speaker A
בניגוד לטכניקה של טלבוט, הדגרוטייפ היה צילום יחיד ללא יכולת להכין ממנו עתקים, ובכל זאת זכה להצלחה רבה מאוד ונחשב לטכניקה המסחרית הראשונה בעולם.
Speaker A
את ההצלחה הגדולה של הדגרוטייפ ניתן לראות בקריקטורה של תאודור מאוריסט, דגרוטיפומניה משנת 1839. זאת קריקטורה בקו שחור על נייר המתארת את שיגאון הצילום שפקד את פריז עם הכרזת האקדמיה הצרפתית למדעים על המצאת הדגרוטייפ. ההתפעלות מהמצאה החדשה בשילוב עם גאווה לאומית
Speaker A
הצרפתית על הכרזתה הובילו לנסיקה מיידית בפופולריות של הצילום ולשאיפה של כולם להצטלם ולקבל תמונה מדויקת תוך מספר דקות. הקריקטורה שצייר מאוריסט כמה חודשים לאחר ההכרזה מתארת את הצדדים השונים של התשוקה הזאת. קודם כל היא מצביעה על הרצון הכללי להצטלם. רואים את זה בתור האינסופי
Speaker A
של אנשים שנתחקים להצטלם או לקנות ציוד צילום. בנוסף היא מגחיכה את התהליך, גם את הצילום המייגע והמורכב וגם את מעמדו של הצילום, שהיא מציגה אותו כמדיום נחות והמוני שההצלחה שלו באה על חשבון האומנות.
Speaker A
בסוף היא קושרת את הצילום עם טכנולוגיות התחבורה החדשות של המאה ה-19 ומציגה את שני הדברים כתוצרי הקדמה של התקופה.
Speaker A
תסתכלו מאחור, תראו שיש שם רכבת וכדור פורח. במרכז הליטוגרפיה עומד ביטן צילום. סביבו מתארך תור ארוך מאוד עד למרחקים, שבו נתחסים כל מי שמעוניין להצטלם. בצד הימני התחתון אפשר לראות את הצלם בעבודתו, מולו מצולם כבול בתוך מתקן מפחיד. המתקן הזה נועד למנוע
Speaker A
ממנו לזוז במשך 13 דקות שנדרשו אז לצורך ההופעה של הצילום. למטה פרוסים כלים ומכשירים רבים שנדרשים לצורך המלאכה המסובכת של עיצוב וקיבוע הצילום בטכניקת הדגרוטייפ.
Speaker A
כאמור, במישור האחורי, כלי התחבורה החדשניים של התקופה, ספינת קיטור, רכבת, כדור פורח, הם בעצם מורכבים מצורות שונות של קופסת מצלמה וכך הם מפיצים את הבשורה הטכנולוגית אל העולם כולו.
Speaker A
בצד השמאלי התחתון של הליטוגרפיה ניצב קהל שמתבונן בלוליינית שמבצעת תרגיל הליכה על חבל בכניסה לאוהל קרקס.
Speaker A
התיאור הזה בעצם מסמן את מקומו של הצילום כאטרקציה פופולרית ששייכת לירידים, לקרקסים ולא כאומנות. חמשת האנשים שתלויים מאחורי המבנה בצד הימני מסמלים את מותה של האומנות עם הולדת הצילום. בצד שמאל מופיעות בשמיים פנים גבריות שמביטות על המתרחש מרחוק. כנראה פניו של דגר. בואו
Speaker A
נראה סרטון קצר שמסביר את התהליך המורכב של הדגרוטייפ.
Speaker A
Today only a handful of specialists create. Mike Robinson makes a portrait using his own version of the technique. Starts with a silver coated
Speaker A
[מוזיקה]
Speaker A
plate which is buffed for a few minutes
Speaker A
to produce a mirror surface. The plate is placed face down into boxes filled
Speaker A
לעבר צידה השמאלי ונמתח עד האופק משני צדדיו של הרחוב שורות מבנים ושורות עצים נמוכים יותר הפרספקטיבה נראית אווירית כלומר הולכת ומטשטשת ככל שמתרחקים אל האופק הרחוב רא כמעט לחלוטין ורק בפינה הקרובה לרחוב לצופה ניתן לזהות שתי דמויות אדם מצחצח נעליים
Speaker A
יושב ומטפל בלקוח המרים את רגלו למרות הדיוק בפרטים חוס יוסף הצילום המוקדם הזה את הדילמה הגלומה בצילום העובדה כי למעשה הוא לא משקף כלל את המציאות במקרה של הצילום הזה מדובר בבעיה טכנית בעיקר כיוון שתהליך הצילום ערך זמן
Speaker A
ארוך מאוד כל מה שהיה בתנועה נעלם ולמעשה לא נקלט ולכן הרחוב הפריזאי נראה ריק בצערי היום ורק מצחצח הנעליים והלקוח שעמדו כנראה זמן ארוך נקלטו בצילום כדי לקבל תמונה לא מטושטשת של כלי שיט נעים על פני המים ורנום מצא פתרון שהתבסס
Speaker A
על העמדה מכושבת ומחוקמת של המצלמה ביחס לכלי השית כמו שניתן לראות בצילום הזה. לרוב הוא עמדה המצלמה על שובר הגלים בקצה הנמל כשהיא מופנת כלפי החוף וכך התקבלה השליה שהתצלום צולם מתוך כלי שיט אחר. דבר שהיה בלתי אפשרי בגלל א תנועות הגלים שהיו
Speaker A
גורמות לטשטוש. כדי לנטרל את השפעת התנועה עומדה המצלמה אל מול הספינה כך שהיא הפליגה ישר לכיוונם. באופן זה הצילום ממרחק של כלי השית שנעים קדימה מזהרת השפעת התנועה.
Speaker A
ניסיונות מהן אלו בצילום המוקדם של אובייקטים בתנועה מעידים על רצונם של הצלמים לבחון כל העת את גבולות היכולת של המצלמה. הם מלמדים על שאיפה לטאד מגוון רחב ככל הניתן של תופעות. ורנו ניסה למצוא פתרונות קומפוזיציוניים ואסתטיים וצלמים אחרים התמקדו לשם מטרה זו בפיתוח טכניקות
Speaker A
טכנולוגיות של צילום כמו מכניקה של מצלמה ואיכות של התגובה הכימית. דוגמה לפתרון מסוג אחר כזה שעושה שימוש בטכנולוגיות חדשות של צילום הוא הצילום נמוג עליתה של הנרי פייצ רובינסון.
Speaker A
רובינסון בנה את הצילום בטכניקת הדפסה משולבת שבה הוא חיבר ביחד חלקים מנגטיבים שונים לדימוי מודפס אחד. כצייר בהכשרתו הוא תכנן כל צילום בכפידה כמו א הוא רשם סקיצות ממש מפורטות. הוא חילק את הצילום למקטעים שונים שהוא צילם ופיתח בנפרד.
Speaker A
הצילום הזה מורכב מחמישה הצלומים שונים שנגזרו והודבקו יחד. לאחר מכן צולמו מחדש. כך הוא הצליח להגיע לרמת דיו גבוהה שאפשרה מעבר נקי וחלק בין הצילומים השונים שחיבר.
Speaker A
למרות שהצילום מבוים הוא מורכב מצילומים שונים הוא מטעה את הצופה ונראה כמו תאוד של סצנה ממשית. צלעמים רבים עשו שימוש בהתאיה הזאת לאורך המאה ה-20 כדי לגרום לצופים להאמין שמה שהם רואים בצילום אכן התרחש.
Speaker A
הדיוק שהצילום מאפשר בתיאור של המציאות הפך להיות סימן הקר וכוח של המדיום. לאחר שראה צילומי דגרוטייפ לראשונה בשנת 1840 כתב הצייר וממציא הטלגרף האמריקאי סמואל מורס מצויר על ידי הטבע עצמו בדקדוקי פרטים שרק עיפרון האור שבידה יכול לעקוב אחריהם אין
Speaker A
לך אותם העתקים של הטבע אלא חלקים של הטבע עצמו התפעלותו של מורס מיכולתו של המדיום של הצילום לטעד את המציאות בא לידי ביטוי גם בדבריו של הסופר האמריק קאי אדגר אלן פה לאמיתו של דבר כותב פה לוח הדגרוטייפ
Speaker A
מדויק לאין ארוך מכל ציור שנעשה בידי בן אנוש אם נבחן את עבודת האומנות הרגילה באמצעות מיקרוסקופ רב עוצמה כל הקבות של דמיון לטבע יעלמו החיון המדוקדק ביותר ברישום הצילומי מגלה רק אמת מוחלטת יותר זהות מושלמת יותר של המראה עם החפץ המתואר
Speaker A
בהמשך המאמר הזה אגב הוא קובע שהתפיסה הזאת שגויה מיסודה ולמעשה כל צילום הוא מעל לכל סימן להשקעה של מישהו לצורך העברת מסרים או במילים אחרות כל צילום הוא למעשה פרשנות כזו או אחרת של המציאות על ידי צלם בעל אינטרס כלשהו
Speaker A
ובדיוק הדיון הזה הוויכוח בין שתי הקצוות האלה בין צילום כ פרשנות או צילום כתעוד לבין אומנות יעמוד ברקע התגובות המונותיות להתפתחות הצילום שבהן נעסוק בהרצאה הבאה והמסכמת של היחידה הראשונה Ja.
Topics:צילוםקמרה אובסקורהדגרוטייפטלבוטהיסטוריה של הצילוםטכנולוגיה חזותיתמהפכות המאה ה-19אומנות וטכנולוגיהפיתוח צילוםנאורות
