39. Hebrew Conversation🎙️ Jonathan's Story: A Serious Climbing Accident and the Road to Recovery

יונתן מספר על תאונת טיפוס קשה בכפריסין, תהליך השיקום וההתמודדות עם הפציעה.

Key Takeaways

תאונות ספורט אתגרי דורשות לא רק טיפול פיזי אלא גם מנטלי משמעותי.
תהליך השיקום ארוך ומורכב ודורש סבלנות ועצמאות מתמדת.
התמודדות עם מערכת רפואית לא מקצועית יכולה להקשות על ההחלמה.
חזרה לפעילות ספורטיבית אפשרית גם אחרי פציעות קשות, אך בהדרגה.
החוויה מחזקת את ההבנה וההערכה לחיים ולבריאות.

What the video covers

יונתן, מטפס ישראלי, נפצע קשה בנפילה מגובה 15 מטרים בטיפוס בצד הטורקי של כפריסין.
הוא עבר תהליך חילוץ ממושך והגיע לבית חולים עם קשיים בטיפול ובתקשורת.
הטיפול הרפואי כלל מספר בתי חולים עם אבחנות משתנות וחוסר מקצועיות מסוימת.
יונתן מתאר את הקושי הנפשי והפיזי במעבר מאדם פעיל לסיעודי.
הוא מדגיש את המאבק המנטלי והצורך בעצמאות גם בזמן השיקום.
לאחר כשבועיים שוחרר מהבית חולים והחל תהליך שיקום פיזיותרפיה הדרגתי.
כבר אחרי כשלושה חודשים חזר לטפס, אך רק בדרגות קלות.
החוויה שינתה את השקפתו על החיים והובילה להערכה מחודשת של הבריאות והכוח.
הפרק כולל תובנות על חשיבות התמיכה, סבלנות וההתמדה בתהליך השיקום.
הוא מזמין את הצופים להצטרף למועדון באתר לקבלת תמלילים ואוצר מילים.

Chapters

מה קרה ליונתן במהלך הטיפוס בכפריסין?

יונתן נפל מגובה של 15 מטרים בזמן טיפוס בצד הטורקי של כפריסין ונפצע בפציעה מורכבת שכללה שברים בגב ופציעה ברגל.

כיצד היה תהליך הטיפול הרפואי של יונתן?

יונתן עבר מספר בתי חולים עם אבחנות שונות, חווה קשיים בתקשורת עם הצוות הרפואי וחוסר מקצועיות מסוימת, אך בסופו של דבר קיבל טיפול לשברים בגב ולפציעה ברגל.

איך יונתן התמודד עם השיקום לאחר הפציעה?

יונתן עבר תהליך שיקום פיזיותרפיה ארוך, התמודד עם קשיים נפשיים ופיזיים, אך הצליח לחזור לטפס ברמות קלות תוך כדי התמודדות מנטלית משמעותית.

Full Transcript — Download SRT & Markdown

Speaker A

שלום לכולם. לפני מספר פרקים, בפרק מספר 32, דיברתי עם יונתן, בחור ישראלי שהדבר שהוא הכי אוהב בעולם זה טיפוס בטבע. הוא כל כך אוהב לטפס שהוא אפילו עבר לגור בכפריסין, מקום בו הוא יכול לטפס בקלות. לצערנו, מאז שדיברנו, יונתן נפצע בצורה די קשה. הוא

Speaker A

עבר פציעה מורכבת כשנפל מגובה של 15 מטרים בזמן טיפוס. לשמחתנו, יונתן כרגע במצב הרבה יותר טוב ואפילו קשה להאמין, אבל הוא כבר חזר לטפס.

Speaker A

כרגע רק דברים שהוא מגדיר כקלים לטיפוס. משהו לשים לב אליו במהלך השיחה. כפריסין הוא אי שמחולק לשניים. יש את הצד היווני הגדול ויש את הצד הטורקי הקטן. הפציעה קרתה בצד הטורקי. במהלך השיחה יונתן אומר צד כפריסאי והוא מתכוון למעשה לצד היווני

Speaker A

של כפריסין. וכשהוא אומר פעם אחת טורקיה הוא מתכוון לצד הטורקי של האי. אז היום אנחנו בפרק מספר 39 שוב עם יונתן שיספר על הפציעה וגם על תהליך השיקום וההתמודדות.

Speaker A

אני מזכיר, אם אתם רוצים לקבל את התמליל המלא של השיחה, רשימת אוצר מילים ועוד, אתם מוזמנים להצטרף למועדון שנמצא באתר שלנו peacefheebrew.com.

Speaker A

יאללה מתחילים. [מוזיקה] יונתן, ספר לנו לפני כמה זמן זה קרה ומה קרה בדיוק. לפני 138 יום נסענו לחלק הצפוני בכפריסין לטפס מסלול טרד שזה עם איגונים טבעיים בחלק הצפוני של האי. הגענו לשם מוקדם בבוקר, סקרנו את האזור והחלטנו על איזה קו

Speaker A

אנחנו בוחרים לטפס. בסוף עשינו הגרלה מי מתחיל ראשון, עצה שני מתחיל ראשון וכשסיימתי את הפיץ' הראשון, זה היה אחרי 15 מטר, שם עושים תהליך של בניית איגון מרכזי שדרכו מאבטחים את שאר החברים בקבוצה. היינו שלושה חברים.

Speaker A

אז ממש לפני שהגעתי לעמדה הזאת שממנה עושים את זה, מה שאמרתי עליו, הכל התנתק.

Speaker A

אה, כל הבלוק של הסלע שעליו אמרתי התנתק, החליק למטה. אני גם כן החלקתי יחד עם זה.

Speaker A

וזהו. מפה זה היה מאוד מהיר. שתי שניות אחרי זה כבר הייתי ברצפה ואז עשיתי הערכת מצב של עצמי. ראיתי שאני מדבר, זז את הרגליים, ראיתי שהרגליים זזות, הנחתי שאני לא נכה. ואז אני זוכר שמי שהבטח אותי הגיע. הדבר הראשון שראיתי

Speaker A

זה באמת שהוא היה בשוק. אחרי זה השותף השלישי הגיע בריצה מהרכב. הוא היה ברכב, הוא הולך להביא כמה דברים כי עד שהשלישי מתחיל לוקח הרבה זמן אז הוא לא חייב להיות לידינו. אחרי זה החבר השני תדרך

Speaker A

אותו לקרוא לחילוץ. הוא רץ חזרה לאוטו, יצא מהשטח לקרוא למישהו, והחבר השני ניסה להסביר לי מה קרה ובגדול המתנתי עד שיגיע הרופא הראשון לשטח לראות מה המצב שלי. וכמעט שעה אחרי הגיע החבר השלישי עם הצוות חילוץ

Speaker A

לעשות את הפינוי. תוך כדי הנפילה עצמה חושבים על משהו? אתה לא באמת מספיק כי הכל זז מהר. אתה לא רואה משהו. כל הנוף זז מול העיניים מאוד מהר וזהו. ואני זוכר שהיה כמו בסרטים שאתה פוגע בקרקע והיה כזה רע של כאילו

Speaker A

כמה דברים קרו לעצמות וזהו ואז מאוד, מאוד כאב לי לכמה שניות טובות. נפלת על האדמה, לקח שעה עד שהגיע חילוץ. מה רמת הכאב ברגע הזה? כמה כאב לך? אני לא חושב שזה היה איזשהו כאב שאני

Speaker A

יכול לזכור ולהגיד זה כאב בטירוף, אבל יותר הייתי עסוק בהבנה של הסיטואציה. יכול להיות שזה כאב, אבל מה שאני הייתי מרוכז בו זה ההבנה של כמה זמן ייקח עד שאני אחזור לטפס. זה כנראה טשטש לי את כל ה

Speaker A

כאב אם היה כאב. אני כן זוכר שמה שכאב היה שלקחו אותי באלומקה ובגלל שזה הייתה ירידה, אז הרגליים שלי כל פעם נהגו בקצה של האלונקה, אז כאב לי כי קיבלתי גם איזשהו, בהתחלה חשבו שזה שבר או משהו בקרסול.

Speaker A

אז זה כאב לי קצת, ודווקא הצעים היבשים כאבו לי יותר מהשברים. כל הגב, נגיד שהוא נשבר וכולי, אז כל תזוזה קטנה הייתה ממש שורפת, אבל הכאבים עצמם אחרי הנפילה, לא יודע, דברים כואבים יותר.

Speaker A

פחדת באותם רגעים שלא תוכל לחזור לטפס או אפילו יותר גרוע שלא תחזור ללכת, שתהיה נכה?

Speaker A

בגלל שהרגשתי שהרגליים הקצות, אצבעות, זאת אז כנראה שאני לא אנחה. ובעיקר לא חשבתי שיש אופציה אחרת שאני לא אחזור לטפס. ידעתי שזה עניין של שיקח הרבה זמן וכבר בדקות או בשעה הזאת שהמתנתי הייתי עסוק בכאילו לתכנן את המאבק המנטלי

Speaker A

שלי כי ידעתי שזה מה שיעשיק אותי בחצי שנה שנה הקרובה. ומה גם שהיה לי איזשהו נקודת ייחוס, איזשהי רפרנס, שלפני ארבע שנים הייתי באותה הסיטואציה בתור המחלץ, כלומר, החבר שלי הוא זה שנפל לידי.

Speaker A

אתה יכול לתאר את הרגע של החילוץ ואת ההגעה לבית החולים? חשוב להגיד שברגע הזה אתה מגיע לבית חולים בצד הטורקי של כפריסין.

Speaker A

אז אני זוכר שהצוות חילוץ היה ממש חמוד. היה אחלה. הם ליוו אותי לבית חולים. בבית חולים הייתה לי הרגשה אחרת. אני זוכר שנכנסתי לבית חולים. הייתי על האלומקה.

Speaker A

ממש זכיתי שהם שאלו מה המוצא. לא אותי אלא ברקע ואחד מהמחלצים אמר שהוא ישראלי ומפה והלאה. לכל השעות לפחות בבית חולים הטורקי זה ליוה אותי העניין הזה שהרגשתי שהמוצא שלי קצת השפיע טיפה על איך שהם

Speaker A

מדברים וזה התבטא בכל מיני דברים. אמנם ההבחנה הייתה די מהירה, אבל כל השהות שם, הבקשות אם ביקשתי לעשות שיחת טלפון או ללכת לשירותים או איפה שהניחו אותי או האם הגיעו אליי, זה היה מאוד גרוע. היה ברמה של מדינת עולם

Speaker A

שלישי. כשראיתי שאחרים מתייחסים אליהם טיפה יותר טוב בהתאם למתקן כמובן, אבל מאוד זכור לי שביקשתי עשרות פעמים שיביאו לי שיחת טלפון כי אין שם הקליטה כדי לעדכן וזה לא קרה. כשביקשתי ללכת לשירותים ואני לא יכול לזוז,

Speaker A

הוא פשוט הניח לי על כיסא גלגלים והייתי צריך עם גב שבור ורגל כנראה גם לא בסדר לרדת לבד לכיסא גלגלים ולקום מהכיסא גלגלים לבד לשירותים שכנראה שזו הייתה טעות, אבל לא היה לי אף אחד שיהיה איתי. אז היה מאוד מוזר התחושה שם.

Speaker A

עשיתי בדיקות ביזריזות של סיטי ורנטגן. הרנטגן צילמו לי בכלל אזור אחר בגוף. אמרתי להם ברגליים, הם צילמו את המרפקים. אז זה היה קצת כזה חוסר תקשורת ולא מקצועי.

Speaker A

אז לא היה נחמד שם כל כך עד שחברים שלי הגיעו מהמשטרה. הם היו שם בתחקיר. הם נתנו עדות.

Speaker A

ואז פגשתי אחרי שקיבלתי את ההבחנה, עבדתי שם חמש שעות, פגשתי גם אותם, את החברים וגם נציג של בית חב"ד שגר בצד הטורקי, והוא אמר לי להמשיך לצד הכפריסאי בניקוסיה לבית חולים נוסף שיראה אותי, וזה מה שעשינו. אחרי זה הלכנו שוב פעם

Speaker A

לבדיקות חוזרות בצד הכפריסאי כדי לאמת את ההבחנה או הטיפול של מה שהם החליטו.

Speaker A

כי מה שהם אמרו זה שיש לי, נראה לי, ארבעה שברים בגב ושאני משוחרר אני יכול ללכת הביתה, ואז שישה שבועות יעבור.

Speaker A

כן. אז זהו, אז מפה הלכנו לצד התור הכפריסאי ושם המשכנו לעשות את אותם בדיקות פלוס מינוס. ומה אמרו בבית חולים השני שהגעת אליו? אז גם הם מבחינה רפואית יותר טובים תורקים, אבל הם לא מספיק מקצועיים לדעתי. אז הם ראו בסיטי שיש חמישה שברים

Speaker A

ולא שלושה. חוץ מזה הם אמרו שיש לי שבר ברגל וגיבסו לי את הרגל. הם שמו גבס.

Speaker A

בהמשך שהייתי שבוע שם עברתי לעוד בית חולים פרטי, הפעם בפוס. שם עשו לי עוד בדיקות ואמרו שזה לא שבר והורידו לי את הגבס.

Speaker A

אז זה היה חוסר מקצועיות שהתחיל בטורקיה אבל המשיך לאורך כל הדרך. אבל ההבחנה הייתה בגדול אותו רעיון שזה שברים בגב התחתון.

Speaker A

ומשהו שהם לא ידעו להגדיר אותו ברגל, כנראה איזשהי פציעה של הליגמנטים, אבל לא עשינו MRI כדי לבדוק את זה. זה בגדול עברתי מבית חולים לבית חולים לבית חולים. [מוזיקה] [מוזיקה]

Speaker A

איך זה מרגיש מלהיות אדם ספורטיבי פעיל, מטפס, לאדם ששוכב בבית חולים?

Speaker A

החלק שהיה יותר מאתגר חוץ מהמתנה והכאב או לא לעשות ספורט ואני בעמדה לא יודע אם לקרוא לה נחיתות, אבל עמדה של מישהו שהוא פחות מתפקד. אז החלק הזה היה לי מאוד קשה. גם בבית חולים כל דבר שהייתי צריך העדפתי לעשות אותו לבד.

Speaker A

לא נהניתי לבקש מאנשים עזרה והתחלתי לאט לאט ללמוד את השטח ולהבין איך אני מסדר את הדברים בצורה שאני כמה שפחות אבקש ממישהו לעשות משהו גם בבית חולים וגם אחרי זה בבית. אבל זו הייתה התחושה, כן, התחושה הלא כיפית הייתה הזו.

Speaker A

אז אחרי שבועיים אתה יוצא מבית החולים, אתה יוצא על הרגליים, אתה הולך. אז זה גם היה סיפור מצחיק כי במשך כל השבועיים האלה עברתי כל כך הרבה רופאים והבחנות, שום דבר לא השתנה. ואז ביום בהיר אחד שאני מחכה

Speaker A

כל הזמן לאיזושהי התייחסות, כי בארבעה ימים האחרונים פשוט סתם ישבתי במיטה, הרופא אמר לי, "טוב, אתה יכול ללכת." וזה היה לי מאוד מוזר כי לא זזתי מילימטר.

Speaker A

שכבתי על הגב במשך שבוע וחצי כמעט ואז הרופא אמר, "אני אבוא אחר הצהריים, אני אעזור לך." הוא לא היה רציני, הוא כל פעם אמר שהוא יבוא וזה נדחה בעוד יום ועוד יום ובשלב מסוים אני כבר התעצבנתי. אמרתי לאבא שלי

Speaker A

צלם לי את השירותים. הוא ציים לי את השירותים שהיו ליד המיטה שלי ואמרתי לו זה מה שהולך לקרות בדיוק. אני צריך אותך עומד פה, פה ופה ואנחנו הולכים לעשות את זה ביחד ואני אעמוד ויגיע לשם. וכך היה.

Speaker A

הצלחתי עצמאית לקום מהמיטה, ללכת לאט לאט לשירותים בפעם הראשונה. ואז ראיתי שאני כן יכול לעשות את זה.

Speaker A

שזה היה מאוד מפתיע כי לפני זה פשוט לא זזתי. וזה החלק המצחיק כי אני הרגשתי שמאוד יכול להיות שהייתי יכול לעשות את זה הרבה לפני אם הרופא היה באמת מלווה אותי ומסביר על תהליכים. אבל הרגשתי שהוא מתחמק והמפגש שלי איתו

Speaker A

היה פעם ביום או יומיים למשך שתי דקות לכל היותר. אז בקיצור, אני החלטתי לשחרר את עצמי. אוקיי, ואז אני מניח שמתחיל תהליך שיקום פיזיותרפיה.

Speaker A

אז בחודשיים הראשונים לא היה יותר מדי מה לעשות, כאילו הגוף מאוד חלש לעשות תרגילי פיזיותרפיה. הייתי במיטה רוב הזמן, למדתי כבר, חזרתי לעבודה מהמיטה.

Speaker A

היה כיף כי הכינו לי הרבה אוכל, [נחירות בוז] לא, לא עשיתי מטלות הבית.

Speaker A

ובהדרגה חזרתי לפעולות יומיומיות.

Speaker A

לפני זה לא יכלתי בכלל אה לחשוב על זה כי הייתי עסוק באיך אני קם.

Speaker A

ואתה צריך לתרגל את הפיזיותר על בסיס יומיומי. כל יום? אה, לא יומ יומי, אבל שלוש פעמים בשבוע אני עושה פיזיותרפיה. כן.

Speaker A

איך אתה מרגיש עכשיו 138 ימים לאחר הפציעה? א הרבה יותר טוב. אני ציפיתי שאני אהיה כבר רגיל, אבל זה לא המצב. קשה לי לעמוד או לעשות פעילות לאורך זמן כלשהיא.

Speaker A

א ועדיין יש לי מגבלה בטווח תנועה של כיפוף של הגב, מה שמגביל אותי מאוד מלטפס ברמות גבוהות. אני כן יכול לטפס בטופ רופ שזה בלי נפילה א עד לרמה שלא מצליחה ממני כיפוף של הגב.

Speaker A

אחרי כמה זמן כבר חזרת לטפס? אמרת שזה עדיין לא טיפוס ברמות הגבוהות כמו לפני הפציעה. טיפוס שאתה קורא לו טופ רופ אבל זה עדיין טיפוס וזה די מדהים שכבר חזרת לטפס.

Speaker A

אני חושב שאחרי שלושה חודשים כבר א כבר הלכתי לטפס א מה גם שהייתי נוכח בצורה פסיבית אחרי חודשיים א או חודש וחצי בקורס קורס מדריכים שהייתי רובו ישבתי כי לא אכלתי לתרגל אבל כבר הייתי במצוק ו וחזרתי לסביבה הזו א והיום

Speaker A

יום 4 וחצי חודשים אני מטפס בצורה הרבה יותר חופשית, עדיין רק טופ רופ א אבל עדיין שתמגבלה של טווח תנועה שהיא לוקחת לי הרבה זמן.

Speaker A

איך זה היה לחזור לטפס בפעם הראשונה? אה זה היה כיף מאוד. האמת שזה מה שאני חייב לעשות א גם עם המגבלות וכולי. חיכיתי לזה המון וזה רק חידד לי כמה שאני אוהב לטפס. אני זוכר את ההרגשה שטיפסתי והיה

Speaker A

את התחושה טובה. זה כזה איזה כיף שאני עושה את זה. אפילו שזה היה רמה מאוד נמוכה.

Speaker A

מתי אתה מעריך שתחזור לטיפוס הובלה? הטיפוס שהוא ברמה יותר גבוהה מטופ? הלוואי והיתה לי תשובה. א הר פיזיותריסט שלי אמר עד סוף השנה אתה פיקס.

Speaker A

אבל אני לא יודע למי להאמין. אז אני כבר לא שם שום מסגרת זמן. אה ואני עושה את מה שצריך לעשות. אני עושה את כל החיזוקיים, את הלשמור על הכושר הכללי הטוב א ובעיקר המנטלי. אני חושב שזה מה ש זה מה

Speaker A

שאני מאמין בו שיכול או לעכב או להצח למה. [מוזיקה] משהו שמעניין אותי זה האם מעבר לטיפוס עצמו האם משהו בראייה הכללית שלך השתנה איך שאתה מסתכל על החיים אני לא חושב אני רוב ההסתכלות של החיים היא תמיד כזו שאני יודע שהם מאוד מאוד

Speaker A

קצרים ובגלל זה אני רוצה לחוות אותם במלואם. אז א הלחוות מהצד שלי זה לעשות את אותם פעילויות שמסבות אושר.

Speaker A

אז אני לא מוכן לוותר עליהם. אני שמח שניתן לי הזדמנות להמשיך לעשות אותם הדברים אבל אני לא מרגיש שזה שינה אותי במשהו חד.

Speaker A

חוץ מהעובדה שאני אומר תודה שלא מתתי. אוקיי. לסיום מה נאחה לך? מחלמהירה. ומה עוד?

Speaker A

ולחזור לטפס כמה שיותר מהר. זה הדבר היחידי שאני מחכה לו כרגע. טוב יונתן, אז נאחל לך החלמה מהירה. חזרה לטיפוס טוב ובטוח ותשמור על עצמך.

Speaker A

תודה רבה אדורון. תודה יונתן. [מוזיקה] זה היה הפרק שלנו להיום עם יונתן. אני מקווה שזאת הפציעה האחרונה של יונתן ומכאן נאחל לו שוב רפואה שלמה ורק בריאות.

Speaker A

אם אהבתם את הפרק מוזמנים להירשם לפודקאסט, לשתף עם חברים וכמובן לדרג אותנו עם חמישה כוכבים. נתראה בפרק הבא.

Speaker A

باي [מוזיקה]

Topics:טיפוספציעהשיקוםכפריסיןתאונת טיפוסהתמודדותפיזיותרפיהמערכת רפואיתהתאוששותספורט אתגרי

Get More with the SozAI App

Transcribe recordings, audio files, and YouTube videos — with AI summaries, speaker detection, and unlimited transcriptions.

App Store Google Play

Or transcribe another YouTube video here →

Free tools: TXT to SRT · SRT Validator · Merge SRT · Subtitle to Text · All tools