Speaker A
[מוזיקה] לכל אחד מאיתנו ההורים יש את הילדים שקל לנו יותר איתם, שזורם לנו יותר, שהאהבה זורמת יותר, שהחינוך זורם יותר, יותר קל לנו ויותר כיף לנו אבל גם לכל אחד יש את הילד שמעתקר [מוזיקה] אותו, את הילד שיותר
פרק על איך לשפר את הקשר עם הילד שקשה לנו איתו, להבין את המעגלים הרגשיים ולבנות קשר אוהב ודיאלוגי.
Key Takeaways
- הקשר עם הילד הקשה הוא בסיס לכל שינוי וחינוך.
- ההורה חייב לעבור תהליך של קבלה ושחרור מניסיונות שליטה.
- דיאלוג פתוח והקשבה הם כלים מרכזיים לשיקום הקשר.
- נפרדות בריאה מאפשרת קרבה אמיתית ומונעת ניכור.
- הקשיים עם ילד אחד משקפים לעיתים את הקשיים הפנימיים של ההורה.
Summary
- הורים רבים חווים קושי עם ילד אחד בבית שגורם למעגל של ניכור וקשיים בקשר.
- תמר הרשקוביץ מדברת על החשיבות של הבנת התהליכים הרגשיים אצל ההורה והילד.
- הקושי נובע לעיתים מניסיונות שליטה ומציפיות לא ממומשות כלפי הילד.
- המסע הוא מסע אמוני של ההורה שמוביל לשינוי פנימי ולקבלה.
- המעגל הקסום השלילי בין הילד להורה מחזק את המרחק והכאב.
- חשוב להבחין בין נפרדות בריאה לבין ניתוק או קירור במערכת היחסים.
- הדיאלוג וההקשבה הם המפתח לשיקום הקשר וליצירת קרבה אמיתית.
- כל ילד מעורר רגשות וכאבים שונים אצל ההורה, ויש להתאים את הגישה לכל ילד.
- הצבת גבולות היא חיונית אך חייבת להיות מתוך הבנה וקבלה.
- הקשר עם הילד הקשה יכול להפוך לטוב יותר מהקשר עם ילדים אחרים כשההורה עובר תהליך פנימי.
Chapters
- 00:00הקדמה והצגת הנושא - הילד הקשה בבית
- 05:17היכרות עם הקושי מנקודת מבט של אם ומטפלת
- 09:40מה קורה אצל ההורים והילדים? אהבה וניכור
- 14:56המעגל הקסום השלילי בין הורה לילד
- 20:03הפרידה והכאב במערכת היחסים ההורית
- 25:42הדרך להורדת ניכור והוספת אהבה
- 29:40הילד כמגן וכחייל במערכת הרגשית
- 35:06הצבת גבולות ונפרדות בריאה במערכת היחסים
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
קשה איתו, הילד שהאהבה פחות זורמת, שיש שם איזה כל הזמן דברים טריגרים וכל מיני דברים שמדליקים אותנו ומקפיצים אותנו ומקשים על הקש ואנחנו כל כך רוצים קשר טוב איתו, אבל כאילו נוצר שם איזשהיא מין מעגל קסם שלילי כזה [מוזיקה] שרק מייצר קשר
Speaker A
פחות ופחות טוב, פחות ופחות אהבה, כל מיני אפילו לפעמים רגשות לא נעמים כמו איזה לא יודע שינאה כזה דחייה, ניכור, דברים שאתה לא רוצה [מוזיקה] להרגיש אל הילד, אבל זה מה שקורה מאיך שהוא מתנהג, מאיך שהוא מגיב, מאיך שאתה מגיב לו. א אז היום אני
Speaker A
מארח כאן את תמר ארשקוביץ שהיא מנחת הורים, מטפלת, סופרת בגישה הדיאלוגית ואני פותח איתה את אחד הנושאים באמת הכי רגישים והכי כואבים כא לנו כהורים איך מצליחים לבנות ולשקם את הקשר עם הילד שקשה לנו איתו. עכשיו אני אגיד לכם את האמת, וואלה
Speaker A
אתם הולכים לצאת מופטעים אבל א הקשר העבודה הזאת שאנחנו מדברים עליה בפרק הזה היא בסופו יש מתנה אדירה לא רק שהקשר שלנו עם הילד היותר קשה והיותר מאתגר אה יהיה הרבה יותר טוב ואולי אפילו יותר טוב מהקש עם הילדים האחרים גם בנו הולך לרפות משהו
Speaker A
עמוק עמוק בתוכנו אז אתם מוכנים יוצאים לדרך הלאנו ברוכים הבאים לפודקאסט [מוזיקה] ממלאים את החלל. וואי וואי וואי. המסכים והעולם הדיגיטלי משרטים אותנו פגז. מאנשים מתרוצים, מזיעים עם הכרישה ביד, שאין להם דקה לעצמם. הפכנו לנסיחים סעודים עם ים
Speaker A
זמן פנוי ואפליקציות שעושות בשבילנו כמעט את הכל. אבל השירות הזה כנראה טוב מדי, כי מה עושים עם כל הזמן הזה? עד מתי נשלם את מחיר הריקנות של להחליק כל היום מיוטיוב לאינסטא ומאינסטא לשיין? אז אני איתי שאוליין ויחד עם נחמיה כהן אנחנו הולכים
Speaker A
בכל פרק לתקוף את האתגר הגדול ביותר שידעה האנושות. [מוזיקה] איך במקום לכבות את הנשמה מול מסך שדולק ובמקום מוח הג'לי אחרי בינג' בנטפליקס, [מוזיקה] אפשר לחיות חיים עוצמתיים, מלאי אהבה, מימוש עצמי וארגזים של משמעות. כל זה בלי ליתופים, בלי פתרונות פלסטר, רק אמיתי ורק
Speaker A
מה שעובד. עם אש בעיניים וסכין בין השיניים. [מוזיקה] תדליקו את המעבירים, אנחנו ממריים. שלום תמר ארשקוביץ.
Speaker A
אלן מה נשמע? כיף להיות פה ביחד. וואי וואי כיף לגמרי להיות פה. האמת שפעם שנייה שאנחנו מקליטים פה פרק ומצלמים פה פרק, נכון?
Speaker A
א מי שלא שמע שירוץ להשלים את פרק 20 ילדי הניצחון, דור דור הניצחון או דור הטיק טוק. אז תמר ארשקוביץ אשת טיפול וסופרת ומכשירה אנשי טיפול בגישה הדיאלוגית נכון א יש נושא שאני רץ איתו בראש כבר כמעט שנה
Speaker A
שאני רוצה שאנחנו נדבר עליו וזה איך אנחנו מתמודדים עם הילד הקשה בבית עכשיו אני אסביר מה אני מתכוון אני בדקתי לפני שבאתי לפה אני בדקתי ב-100% מהאנשים שדיברתי איתם נראה לי דיברתי עם 15 אנשים. לכל אחד יש בבית את הילד שקשה לו איתו. מה אני
Speaker A
מתכוון לילד שקשה לו איתו? זה לא סתם כאילו א את יודעת קשה לו בלימודים, קשה ל התנהגותית או קשה לו חברתית, אלא קשה להורה או להורים איתו. זאת אומרת, אם יש איזשהיא תחושת קרבה ואהבה זורמת ומאוד ברורה ומאוד א כאילו מצופה
Speaker A
שיהיה בין הורה לילד, אז עם הילד הזה יותר קשה. עם הילד הזה יש איזשהו משהו שמפעיל אותך, שמכוץ אותך, א שגורם לך הרבה פעמים להגיב בצורה הלא מיטבית שלך.
Speaker A
ובקצה מה שיוצר איזה מין מעגל גם מעגל קסמים שלילי של בעצם מרחק. אז אם חיפשתי מי הבן אדם שאני יכול לברר איתו את הסוגיה הזאת וגם להבין אותה יותר לעומק וגם איך אנחנו נחלצים ממעגל ההתנקרות או מעגל ההתרחקות הזה עם
Speaker A
הילד א אז אין כמו תמר שאת אלופת הקשר ועלופת הדיאלוג עם הילדים אני מאוד מאמין שגם בגישה הזאת וגם בכללי שהקשר הוא בסוף הבסיס והמקור לפתור את כל הוא הכל הוא הכל כל הדברים האחרים הם נפטרים מאליו או מתגמדים
Speaker A
הוא גם נקודת הפתיחה וגם המטרה כלומר הוא ממש הכל אז אני אני קודם כל אשמח להבין את מכירה את האירוע הזה כאילו אני אני סתם הדלקתי פה הרמתי פה דגל על משהו סתמי או שאת מכירה אותו גם פה מהקליניקה
Speaker A
קודם כל בוא נדבר בכנות כאמא עוד לפני הקליניקה ברור שאני מכירה את זה שיש לנו מצבים שאנחנו עומדים מול ילד ואנחנו מרגישים אתגר מאוד גדול בנפש.
Speaker A
דיברת על שני נתיבים שאני חושבת שבאמת חשוב לדבר על שניהם. אחד זה המצב הרגשי של מה זה עושה להורה ואיזה מצב רגשי קשה זה יוצר בו והוא עומד מול ילד אחד והרבה יותר פשוט לו וזורם לו והוא עומד מול ילד אחר
Speaker A
ופחות נוח לו ופחות א א זורם לו בתוך הנפש. והדבר השני זה מעגל הקסמים הסגור הזה של איך יוצאים ממנו מהמלקוד שאנחנו מזינים אחד את השני הילד וההורה אחד את השני אז קודם כל ברור שאני מכירה את זה
Speaker A
כאמא א ואני גם מכירה את זה בקליניקה א בעבר הייתי עושה המון סדנאות הורים גם היום אני עושה אבל פחות א הזמן כבר לא כל כך מאפשר לי ותמיד שהייתי עושה מעגל פתיחה והייתי שואלת למה באתם מעגל ראשון א אז אז חלק מההורים אמרו זה
Speaker A
בגלל שהילדים שגים אותנו ואנחנו לא יודעים לעשות חלק מההורים אמרו כי מאיתנו יוצא משהו שלא היינו רוצים שיצא אבל כל ההורים אמרו שיש ילד אחד או שאיתו הם באים לק לסדנה שהוא הוא הוא יושב להם אל מול העיניים
Speaker A
כשהם מדברים על הע גם כשיש שבעה ילדים אז יש ילד אחד שאיתו אני בא לסדנה עליו אני רוצה לדבר וגם כשיש שני ילדים אז מתוך השניים גם יש אחד א תמיד יש אנחנו אנחנו לפעמים שכוחים שהילדים הם גם א פשוט עוד זולת שאנחנו
Speaker A
פוגשים. זה נראה לנו חלק מאיתנו, אבל זה בני אדם שאנחנו פוגשים מולנו ויש מרחב דיאלוגי בינינו לביניהם ולא תמיד הוא פשוט, לפעמים הוא מורכב. כל אחד מאיתנו מגיע עם שק, גם הילדים שלנו וגם אנחנו ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו בונים שם א
Speaker A
משהו נכון. לפעמים זה מסע ארוך עד שמגלים את הדרך הנכונה, אבל בוודאי שיש אתגרים כאלה. מה שאני כן מגלה עוד זה שהרבה פעמים כשפותרים עם ילד אחד והוא יורד כביכול מהבמה המטפורית של ההתמודדות אז ילד אחר עולה.
Speaker A
לפעמים יש אנשים שבאו אליי עם ילד אחד ואומרים יש לנו ארבע ילדים אנחנו רוצים לדבר על ילד אחד שהוא מדיר שינה מעינינו הוא גורם לנו להתהפך במיטה הבטן מתהפכת לנו ואחרי שנתיים יכולים לבוא ולהגיד הוא מלאך אני לא זוכרת על מה דיברנו אבל הילד
Speaker A
השני האחר הוא עכשיו עושה לנו בית ספר וקשה לנו איתו אז א אני חושבת שזה רק מעיד בסוף שהכל בסוף בתוכנו ולא בילד כי לפעמים נדמה לנו שם נפתור עם ילד מסוים אז הכל יפתר ואז אנחנו מגלים שההתמודדות
Speaker A
ממשיכה עם ילדים אחרים. מה המקור לזה? זאת אומרת א הפטעת אותי שאמרת שנפטר עם הילד ההוא ואז פתאום אה עולה כי אני תמיד מרגיש ואם אני שוב מדבר גם בכנות אז אני אל מול עיניי גם יש לי את
Speaker A
הילד שאני רוצה כאילו לבנות איתו את הקשר בצורה יותר טובה ויותר בריאה. מה התחושה היא שיש פה משהו איתו? לא אגיד שהוא לא בסדר, כמו שיש פה משהו איתו. עם האחרים אין. יש לי יש לי כמה ילדים אני
Speaker A
רואה איך אני מתנהל כהורה ואיך כאילו הדינמיקה קוראת. ומהשהו איתו שם מרגיש קיר. קיר אני לא אומר אפילו שהוא הציב אותו.
Speaker A
משהו איזשהו קיר, איזשהיא יש איזה חסימה כזאת. איזשהיא חסימה. אני אגיד זה מילה קשה אני כי היא פשוט היא המילה הכי טובה כשניסיתי לחשוב מה אני מרגיש זה לא חס ושלום א בעוצמה אני כן אגיד זה איזשהיא איזשהו
Speaker A
ניכור איזשהו מרחק כאילו איזשהו כל הטריגרים כאילו יש מלא מלא מלא דברים קטנים שכאילו גורמים בסוף לאיזשהו מרחק איזשהו קושי א שמאחורי המילים אוהבות יהיה את אותו מטען א חיובי ומלא ואוהב כמו שיש יש אצל הילדים האחרים. זאת אומרת, יכול
Speaker A
להיות שמישהו מהצד ויגיד, בואנה, הלוואי עליי אני הייתי ככה עם הילד שלי, כמו שאתה עם הילד שקשה לך, אבל אני יודע מה קורה ללב שלי מול ילדים אחרים. אז מה קורה שם?
Speaker A
מה קורה עם הילד הזה שפתאום שם זה לא עובד? משהו שם כאילו מתרחק ולא מתקרב?
Speaker A
א אני אענה בנתיב של ההורים, בנתיב של הילדים, מה קורה אצלנו, מה קורה אצלהם ומה זה בכלל אהבה וניכור. אוקיי, אני אעלה אני אענה אנסה לענות על שלושת הדברים שאמרת. אחד, מה קורה אצלנו?
Speaker A
אמ אני חושבת שאיזשהו זה איזשהו תהליך. אני אדבר רגע באופן אישי, אוקיי? לא מהמקום המקצועי, אלא מקום מאוד אישי. אני חושבת שאני כאמא עברתי תהליך שעכשיו אני יכולה להסתכל עליו בדיעבד ולהגיד זה התהליך שעברתי ממעוף הסיפור פתאום אני רואה את
Speaker A
המסע בין תחילת דרכי כאמא אני כבר אעמה המון שנים א לבין המקום שלי עכשיו כאמא ואני חושבת שהקשיים נבעו מניסיונות שליטה כלומר שבסוף אנחנו כהורים נורא רוצים שיקרה משהו במציאות שהילד יהיה משהו זה יכול להיות שהוא יהיה א ממושמע יותר בשעת המקלחות בקטנה ושהוא
Speaker A
ילמד ושהוא יהיה חברתי יותר ושהוא יקשיב לנו שהוא יהיה משהו אנחנו מנסים להחזיק נורא חזק במציאות והילד שיותר מאתגר אותנו בשליטה הזאת הוא הילד שיותר קשה לנו המסע שאני עברתי זה איזשהו מסע שהוא יותר מסע אמוני ממסע א טיפולי שלהבין שבסוף בסוף בסוף המציאות
Speaker A
קוראת לי לצמוח שהמציאות קוראת לי להשתנות. המציאות קוראת לי לברר את המקום שלי מול ריבונו של עולם, מול גבולות, מול א למידה, מול כל דבר. אוקיי? אם יש ילד אחד הילדים שלי שלא שומר שבת א המסע שעברתי הוא מי רצון שהוא ישתנה
Speaker A
וישמור שבת וביטחון איזשהיא אמונה מותעת שאם הוא לא שומר אז הגבולות נשברו ואין גבולות בבית ואז מה זה אומר עליי ואז אנחנו בתוך איזה טירוף של רגשות דמיונות קשים מאוד לבין מסע שלהגיד איפה אני לא לא מחוברת מספיק לשבת.
Speaker A
מה המקום שלי מול זה? והרבה פעמים התשובות נורא מפתיעות. אז זה מסע מאוד אישי ואני חושבת שבאמת הניכור יושב על מקום שהילד המאתגר הוא זה שקשה לנו איתו. הילד שמאתגר את השלית השליטה. הילד שמאתגר את הרצון שלנו שהבית שלנו יהיה משהו מסוים. הילד שמאתגר
Speaker A
את הרציונליות. את הילד שמאתגר את התמונה שבנינו לעצמנו כמשפחה הוא הילד שנרגיש אליו רגשות מאוד לא פשוטים זה בעיקר בגלל שאנחנו שהוא גורם לנו להרגיש כישלון או להרגיש אשמע או להרגיש א בושה זה המון התמודדות בתוכנו מהעבר השני של
Speaker A
המרחב הדיאלוגי עומד הילד ובאמת יש ילדים שהם זוכים לאיזה מתנת אל שהם יודעים להיקשר בצורה רגועה ביותר שהם משתלבים בשלווה עם המציאות שהם מצטרפים אלינו לא רק אלינו כהורים אלא בכלל אל החיים בצורה יותר פשוטה ויש ילדים שיותר קשה להם
Speaker A
שכל בירור הרצון אצלהם הוא מול שתחושת הערך שלהם נמוכה יותר שיש להם א שהם צריכים יותר כלים כדי לדעת איך להתחבר לעולם הזה אתה רואה את זה אתה רואה את זה מגיל גן יש א שלושה ילדים שנכנסים לתוך
Speaker A
גן, כולם רוצים להרגיש היחים. אחד יכנס וישר יעיף איזה כפה כזאת קטנה לילד שיושב לידו ויחטוף את ה א טרקטור א של מי של חבר שמשחק וישר יהיה באיזשהו סוג של התנגדות וככה ה שייך. אחד יכנס וישב בפינה ורק יחכה שיקראו לו והוא יהיה פסיבי
Speaker A
כזה אבל הוא יהיה נורא קורבני וירצה שיקראו לו כדי להרגיש ויש ילד שיכנס בשלווה לגן ופשוט ישתלב במשחקים אותו דבר גם בבית יש ילדים אנחנו יולדים נשמות שעוברות מסע בלי קשר אלינו והמסע מתחיל מרגע הלידה אז יש ילדים שיותר קל להם
Speaker A
במערכות יחסים וזה יותר טבעי להם ויש ילדים שיצטרכו יותר כלים ויברו מסע בחיים שלהם יותר ארוך כדי להתחבר בצורה נכונה.
Speaker A
ומה הקשר בין הנקודה הראשונה שאמרת לנקודה השנייה? כאילו הנקודה של ההורים, הילד שהוא יותר מאתגר אותנו במובן של תחושת השליטה או של התמונה שאנחנו יוצרים, איפה זה מתחבר? זה לא מחייב שזה יהיה אותו ילד שיש לו קושי על אותו ילד.
Speaker A
לא. אבל למה? איך זה הילד? הילד שבאופן טבעי א אין לו הוא בתנועת ידידות מול העולם.
Speaker A
הוא לא בתנועה של מלחמה מול העולם, אלא בתנועה של הצטרפות. הוא פחות יתגר אותנו.
Speaker A
הוא פשוט הצטרף לציפיות שלנו, לדרך שלנו, לבקשות שלנו. הוא פשוט השתלב בדרך. והילד שיותר קשה לו ויש לו יותר התמודדויות בתוך עצמו, המופע החיצוני של זה הרבה פעמים יראה כהתנגדות.
Speaker A
ואז זה מתנגש ואז יש פה תאונה חזית בין הקושי שלנו לקושי שלו שנראה בחוץ כמו מרחק וניכור אבל בעצם זה לא בעצם זה ההפך תכף כשנלמד על מעגל הקסמים נראה שזה בעצם הפוך רגע רגע אז לפני מעגל הקסמים אני רוצה
Speaker A
להלביש פה את הדבר השלישי שאני יודע שאת לא מסכימה איתו א אבל סטטיסטית עשיתי בדיקה ובאופן מאוד מאוד מפתיע כל מי ששאלתי ושוב מדובר בזורו 15 איש כל מי ששאלתי הילד עם הקושי יש אנשים גם שידעו על עצמם
Speaker A
שהם הילד הזה כשהם היו ילדים זה הילד השני אוקיי יש לך איזשהו הסבר את את מתנגדת לזה כאילו את לא רואה את זה קורה אה קודם כל אני לא רוצה להיות בהתנגדות לזה באופן טבעי אני פחות רואה את זה ככה אני ילדה שנייה
Speaker A
ואני ממש לא הרגשתי את זה מאוד עולם אה טוב אבל אני גם בת זכונים אני ילדה שנייה ואחרונה אז יכול להיות שזה חיפה על אמ אבל אם אני מנסה רגע להקשיב לקול הזה שאתה שומע בשטח ושאתה מרגיש על עצמך
Speaker A
אז ואני מנסה לחשוב מה יכול לגרום לזה אני חושבת שזה שוב המקום של ה של השלית השליטה שלפעמים כשיש לנו ילד אחד רק ילד בכור עדיין אנחנו מחזיקים מצליחים להחזיק את המפעל הזה שנקרא החיים שלנו.
Speaker A
זה עדיין יש איזשהי תחושה של שליטה שם. שוב, זה השליה של שליטה, אבל יש לנו איזשהי תחושה של תחזוקה. ילד שני מפרק הכל, הוא יהיה שונה כי הוא שונה. בעצם העניין שהוא נשמה אחרת הוא יהיה אחר. אה הוא
Speaker A
יש הבדל בין ללכת עם ילד אחד לטיול לבין ללכת עם יותר. אתה בהכרח צריך לעשות תנועה של שחרור, של הרפיה. והתנועה הזאת מאוד קשה לנו לצערי הרב, גם לי באופן אישי וגם בכלל בתרבות שלנו ובחברה שלנו, תנועת ההרפיה היא תנועה מאוד מאוד קשה.
Speaker A
א מה את מתכוונת לגבי הטיול ההבדל בין ללכת עם אחד ליותר? אתה אסוף, נכון? אתה תביא בסקויט, תהיה לו בסקויבית. אתה תביא את האוכל אל האוכל אתה זה התכנון זה מתאים לו אתה מגיע למרכז המסחרי שמה להחליט מה
Speaker A
לאכול חתר וילד אחד הוא בוחר פיצה והולכים לשבת לאכול פיצה אבל ברגע שיש יותר מאחד הוא רוצה פיצה והוא רוצה פלאפל והוא רוצה שרוארמה ואז מתחיל וזה כמובן כמטפור על החיים יש לנו איזה תמונה בראש של איך אנחנו נהיה כהורים איך
Speaker A
תראה המשפחה שלנו אני ממש הייתי בטוחה בגיל 20 שאם אני אעשה X יקרה Y הייתי ממש משוכנעת בזה שאני רק צריכה לעשות את הדברים הנכונים כדי שהמציאות תהיה בדיוק מה שאני מדמיינת אותה. לקח לי הרבה שנים לגלות שזה לא נכון ושזה עלה לי בהרבה כאב
Speaker A
לב והרבה אנרגיה מבוזבזת בחיים האלה. יכול להיות שהתשובה לילד השני זה זה. היא זאת ש שהוא מפרק לנו את ההשליה הזאתי ואומר לנו לא. עכשיו אתם צריכים כל עין צריכה ללכת לכיוון אחר א והלב צריך להתפצל לשניים וא אתם צריכים למצוא תשובה אחרת
Speaker A
לנשמה אחרת. והקשבה אחרת והמפגש הוא יהיה אחר ופתאום צריך לפצל את הקשב שלנו יותר ויכול להיות שזה גורם לאיזשהי תחושה של א פירוק כזה שוב זה רק אם אתה מאתגר אותי ואומר לי תחשבי למה דווק זה א אני יודעת שמעצם זה ש
Speaker A
שיש לנו גם גם מי שיש לו ילד אחד בסוף לומד שאין שליטה על כלום ויש תקופות שקשה עם הילד ויש תקופות שיותר קל אבל א אני יודעת שבסוף ילדים גם מביאים את גם כאב ואני מקבלת את זה. מקבלת את זה כאקסיומה
Speaker A
כזאת. מביאים איתם כאב מה לנו כהורים? כן, ילדים מביאים את בגלל שיש אהבה יש גם כאב אפילו שמכאב את מתכוונת למה שבעצם נוגד את ה מה שהיינו רוצים שיקרה אה קודם כל הם מחייבים אותנו להשתחר בזה כאב או קושי כאילו בחרת במילה כאב בדרך
Speaker A
כלל אני החוויה שלי שהילד מביא איתו גם קושי זאת אומרת א לקום אתה מאוד מאוד אוהב את הילד עדיין לקום אליו באמצע הלילה ולשטוף אותו כי לא כי הוא עשה פיפי או לא יודע מה זה קשה או כשעכשיו יש לו אתגרים
Speaker A
חברתיים זה קשה כאילו מה את מתכוון שאת אומרת שהוא מביא איתו כאב אני חושבת שילדים מביאים בעיקר עונג נורא גדול אוקיי כאילו בואו בעיקר עונג נורא גדול ואהבה שאין לסוף אבל אני חושבת שגם קושי וגם כאב לא לא אני לא רוצה לרוח מזה לא אבל הכאב
Speaker A
את מתכוונת את מוסיפה את הכאב על הנקודה הזאת שבה בה הילד לא בעצם הולך בדרך שבה אני רציתי או לא אמ ברמה הפילוסופית אוקיי אם אנחנו הולכים לגדול אנחנו מולידים אותם כדי להיפרד אז עצם ההולדה שלהם זה כאילו לעשות הדבר
Speaker A
שאנחנו יודעים מראש שבסוף נורא יכאב בסוף כשילד מתחתן ועוזב את הבית הוא יש פה מימד של פרידה מאוד מאוד מאוד גדול אז אנחנו אנחנו מולדים ילד שהוא חלק חלק בלתי נפרד מזרם הדם שלנו ועצם מהרגע של הלידה אנחנו מתחילים להיפרד
Speaker A
ממנו א ו לי לפחות זה כואב אני כאמא הייתי רוצה להחזיר אותם לרכם ושישארו רק שם ושכל הזמן יושאני אלך איתם ואין לי עונק יותר גדול מלהיות איתם א אבל בוודאי שיש שמה גם כאב אבל בתוך הכאב הזה יש פרידות נורא נורא קטנות
Speaker A
רצונות שפתאום מתנגשים אישיות שהוא בונה והיא שונה מהאישיות שלי, בחירות שהוא עושה שהם בחירות שאני בטוחה שהם בחירות נורא נורא רעות עבורו ועושות לו נזק ואין לי שום דרך לעשות עם זה כלום אני אוכלה לנסות אבל אין דרך באמת לשלוט במציאות ואני חושבת ש בוא
Speaker A
נגיד לקום בלילה זה לא כואב זה קשה לא שמעתי זה רק קשה נכון אני אבל כבר קושי חברתי יכול להיות גם קשה וגם כואב נכון אתה רואה את הילד שלך באיזשהו כאב שלו אז כואב לך כואב לך שכואב לו
Speaker A
וזה פעולה לא פשוטה להגיד זה שלו אני רק פה לעזור לו ללוות אותו זה פעולה מאוד לא פשוטה תלביש על זה הורים שלפעמים גם הזהות שלהם נוצרת דרך הילד ואם הוא לא בסדר חברתית אם הוא לא מסתדר חברתית אז מה זה אומר עליי
Speaker A
אז בכלל הכאב פה כבר עובר לממימדים של כאבים שהאדם חווה כאדם לא כהורה אז בוודאי שיש יש כאבים ויש ילדים שהם מאתגרים אותנו יותר מול הדבר הזה. ככל שנעשה עבודה פנימית יותר גדולה עם עצמנו אז פחות יכאה ויהיה לנו יותר כלים לעזור
Speaker A
להם. אז בוא נתחיל. מה מה אנחנו זאת אומרת מה השלבים אבני הדרך ממצב לעבור ממצב שבו יש ילד שבו יותר קשה לנו לאהוב יש יותר מרחק יש יותר דברים שעושים טריגרים לרע איך איך מה מה העבודה שצריכה להיות כדי להגיע למצב שבו אהבה
Speaker A
זורמת וכיפית ויש עונג ושמחה בקשר איתו אמ אמ יש כמה נקודות אחד נקודה ראשונה זאת נפרדות שאני רוצה לדבר עליה הנקודה השנייה א זה מעולה שאתה רושם כי בטח אני אשכח אחרי זה את הנקודות שאמרתי הנקודה השנייה זה א אני קוראת לזה כוכב
Speaker A
הרצפים אמ הקצוות שאנחנו אוחזים בהם תכף נסביר את זה והדבר השלישי בשפה שלי אני קוראת לזה סיבוב פרסה.
Speaker A
אוקיי? נגיד את זה ככרות ככה אני יודעת שזה לא זה לא מובן עדיין ונסביר כל אחד מהם הכי כיף אבל לפני שאני אגיד את שלושת הנקודות האלה אני רוצה לדבר על אהבה וניכור שהזכרת קודם שיש ילד שאני מרגיש זרימה של אהבה ויש ילד
Speaker A
זה זה מדהים בעיניי שאת זרמת עם ה מילה הזאת כי אני מאוד פחדתי להשתמש בה כי היא כאילו זה היא מאוד חמורה אמרתי טוב אני מדבר על קרבה ומרחק אבל הרגשתי שאני מסבן הרגשתי ש כאילו זה לא גם ילד שיש בו את
Speaker A
התחושה הזאת שני זה לא שאין אהבה זה לא שהכל שחור והכל אבל יש איזשהו איזשהו א שטן קטן בתוך בקשר שכאילו כל הזמן מלכלך את הקשר שכל הזמן תכף אני אסביר תכף אתה תבין למה אני לא מפחד מהמילה ניכור אוקיי
Speaker A
מדהים אמ יש א משפט כזה שהוא בטח מוכר לכל מי ששומע אותנו עכשיו שההפך מאהבה זה לא שנאה זה אדישות נכון ילד כשאני הולכת ברחוב ואני רואה ילד שאני לא מכירה הולך ואוכל פלאפל ברחוב הוא לא מנענע בי שום מיתר בלב
Speaker A
נכון אני אעדישה אליו לגמרי אז אני לא אוהבת אותו אין לי גרם של אהבה אליו ההפך של האהבה זו האדישות לא פגשתי ילד אדיש להורה שלו פגשתי הורה סליחה לא פגשתי הורה שהדיש לילד שלו לו פגשתי הורה שמרגיש
Speaker A
דחייה חס וחלילה או ניכור או יאוש או כעס או אכזבה פגשתי הורה שהרגיש שאומר שהוא מרגיש רגשות מאוד קשים אבל מבחינתי כשאתה אומר לי אני מרגיש ניכור לילד שלי אני יודעת בלב שלי שזה הילד שאתה אוהב הכי הרבה
Speaker A
ולכן וואלה רק בשביל זה היה שווה ולכן ולכן אני לא מפחדת מהמילה ניקור אני פשוט לא מאמינה לה ומילה שאני לא מאמינה לה אני יכולה להשתמש בחופשי הורה יכול להגיד אני שונא אותו אני הוא דוחה אותי ואני לא מפחדת
Speaker A
תגידו הכל אני פשוט לא מאמינה לא מאמינה לא מתוך איזה מידות טובות במיוחד וזה אני באמת לא מאמינה כי זאת תוכחה בשבילי שהוא אוהב אותו מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ויש שם איזשהיא נקודה של פצע שהם דורחים
Speaker A
עליה ביחד והיא משפריצה רגשות שנראים כמו ניכור. את יודעת שזה מה שנקרא זה תיק כבד להוכיח עכשיו מלא לבוא ולהגיד אני יכולה אני יכולה לאט לאט לעזור להוריד את הניכור יש פה או להוסיף אהבה יש פה משהו שת יודעת א
Speaker A
אבל לבוא ולהגיד שהניכור הוא מעיד על זה שיש שם אהבה יותר גדולה זה מה שנקרא חובת ההוכחה פה היא מורכבת אז קודם כל א א יש לי שני דברים להגיד על א' אני לא מנסה להוכיח. זאת מתנה שאני
Speaker A
מניחה פה שאם אתה תלך אחר כך ותיקח אותה איתך ותתבונן בה, אתה תגלה לדעתי שהיא אמת. אוקיי? יכול להיות שבאמת אי אפשר להוכיח את זה ברמה ההגיונית הקוגניטיבית.
Speaker A
אני אני רוצה בכל ליבי להאמין בזה. כן. זה אני אומר זה באמת המתנה הכי גדולה שאפשר לתת.
Speaker A
אני רק רוצה באמת אני באמת רוצה להכיר במתנה הזאת. שהיא לא תישאר לנו סיסמה.
Speaker A
אוקיי? אז אז קודם כל אני אנסה אני אנסה לשכנע א אני מאמינה בזה בכליבי. זה קשור גם לכוכב הרצפים שעוד מעט נדבר עליו. אם אנחנו מאמינים שההפך מאהבה זהישות, לזה אתה מסכים?
Speaker A
כן, איתך. אוקיי. אז אנחנו צריכים לברר מה זה הרגשות הקשים האלה שצפים. מה זה הדבר הזה? מה כל כך בוער בוער בנו?
Speaker A
יש משהו אחר שקורה, נכון? אם היינו לא אוהבים היינו אומרים יאללה שילך לאומנה די זהו נגמר הסיפור לא לא צריך אותו אבל זה לא קורה אדישות לא קורת לא מתרחשת אני לא פגשתי הורה אעדיש פגשתי רק הורה סוער לא
Speaker A
פגשתי הורה אעדיש אז אם אנחנו מסכימים על האקסיומה הזאת אז בוא נברר מה קורה שם כשנברר מה קורה שם אנחנו בשביל זה צריכים לצלול קצת יותר לעזוב רגע את הילד ולצלול קצת יותר עמוק למה קורה בנפש האדם אז דקה כזאת על הנפש. בסדר? הנשמה שלנו
Speaker A
נולדת נקייה לגמרי. היא נולדת נקייה פשוטה, בלי כאבים, בלי מגננות. היא אוהבת את כולם. תינוק שנולד, אתה רואה את ההילה של האור סביב הפנים שלו בבית חולים כשהוא יוצא מהבטן והוא הוא כל כולו אינסופי ואוהב.
Speaker A
אין לו שום רגש רע בתוך הנפש שלו. הוא בוכה לא בגלל רגש רע. הוא בוכה כי הוא התחיל לנשום עכשיו כי הוא רוצה ענקה. הוא בוכה בגלל צרכים אבל אין בו ניכור לכלום.
Speaker A
אין בו רגשות לא טובים. זה לא קיים. יש בו רק מין איזה אור אינסוף כזה אלוקי של אהבה ואמון בעולם. אבל אז מגיעים החיים. ובחיים יש כאבים והנשמה פוגשת בכאבים האלה ויש לה כאבים שהיא יכולה לשת ויש לה כאבים שהיא לא
Speaker A
יכולה לשת. הכאבים שהיא יכולה לשת היא מתמודת איתם. הכאבים שהיא לא יכולה לשת היא אומרת לעצמה אני חייבת להגן על עצמי מהכאבים האלה. זה כאבים שאני לא יכולה שאם אני ארגיש אותם אני אמות. כמו למשל כאב לא אהוב
Speaker A
שהנשמה מרגישה שהיא לא אהובה. אז היא אומרת זה כאב שאני לא יכולה לעשת. אני מרגישה לא קיימת כשאני לא אהובה. או כאב של חוסר עונים או כאב של ביקורת או כאב של אכזבה.
Speaker A
יש מלא כאבים. יש אנשים שיכולים לשת ביקורת אבל לא יכולים לשת שלא יהבו אותם.
Speaker A
הם חייבים להיות כל הזמן אהובים. ואז נוצר מנגנון כמו איזה מין קיר כזה ששומר עלינו.
Speaker A
כשמגיע אלינו איזשהו רגש שעלול להחיב לנשמה בצורה שהיא לא יכולה לעמוד בו. המנגנון ישמור עלינו.
Speaker A
הוא מגייס המון דברים כדי לשמור עלינו. הוא חייל מאוד ממושמע. הוא יש לו רק תפקיד אחד בעולם וזה לשמור עלינו מכאב.
Speaker A
אז למשל אם ניקח את הדוגמה של הלא אהוב או יותר מזה חוסר עונים. סבבה? ניקח רגש של חוסר עונים. כשאדם מרגיש כשהנשמה מרגישה חוסר עונים, היא מרגישה שהיא מתה, שאין אותה.
Speaker A
אז מה הוא יבחר? המנגנון? מה לדעתך הוא יבחר? כדי שהיא לא תרגיש לעולם חוסר עונים.
Speaker A
א אולי היא מנאות ממצבים כאלה? אוקיי, נכון. אופציה אחת היא מנאות. הוא פשוט לא יכנס לשום דבר שהוא יכול להיקשל בו, לא להצליח בו. ואז אנחנו רואים ילדים נמנעים או אנשים מבוגרים נמנעים. עוד אופציה יכול להיות שהוא יבחר להיות שתלטן
Speaker A
נורא גדול ואז זה יראה כאדם שהוא עם שליטה והוא כוכני אבל בעצם זה יושב בעומק בעומק על תחושת חוסר עונים מאוד גדולה שהוא לא מסוגל לשת הוא לא יכול לשת את זה אבל הוא לא מגייס רק התנהגות הוא מגייס מלא דברים
Speaker A
הוא מגייס תפיסות עולם למשל יש לו תפיסת עולם אדם חלש הוא אפס תפיסת עולם כזאת הוא מגייס תפיסת עולם למשל הכל בידי שמיים אנחנו מגייסים גם אמונות אותיות כדי להגן על עצמנו מכאבים א הוא מגייס תפיסת עולם של א
Speaker A
אמ מי שלא שומע בקולי מי שלא כפוף למרות הוא אדם שהוא שווה פחות אני פחות אוהב אותו אני אתרחק ק ממנו אז הוא מגייס התנהגויות המנגנון הוא מגייס תפיסות עולם הוא מגייס גם רגשות למשל אדם שלא יכול להרגיש חוסר עונים כשיש
Speaker A
אדם שיבוא ויגרום לו להרגיש חוסר עונים מוחלט הוא הוא יעורר בתוכו זעם נורא גדול דרך הזעם הוא ירגיש שליטה במציאות חבויה בטוח שמה שהוא מרגיש זה זם אבל בעצם הוא מרגיש משהו אחר לגמרי. הוא מרגיש חוסר עונים. בשנייה בקליניקה מגלים
Speaker A
את זה בשנייה. אני רק שואלת מה מה הזם הזה מסתיר? מה יקרה אם לא תכעס?
Speaker A
ואז האדם שמולי אומר לי מה זאת אומרת מה יקרה אם אני לא אכס אז הוא עשה מה שהוא רוצה. אז מה את רוצה שאני אעשה? שאני לא עושה כלום.
Speaker A
שזה חוסר עונים. שזה חוסר עונים. נכון? אז אנחנו מגלים שהרגשות החיצוניים שלנו מסתירים בעצם איזה כאב נורא גדול והכאב יושב על נשמה שהיא נשמה נקייה שהיא רק רוצה לאהוב אבל כל כך כואב לה והיא לא יכולה לשת את זה אז המנגנון מגייס הכל הוא
Speaker A
מגייס את הרגשות שלנו את ההתנהגויות שלנו את התפיסות עולם שלנו משפטים שהוא אומר לעצמו במוח והוא מגייס גם זכרונות אנחנו נזכור יותר את הדברים הקשים כדי לדעת ליזה זהר מהם זה כזה מין חוק הישרדותי בטבע הראש שלנו יופנה אל הרע אל השלילי אל
Speaker A
המפחיד אל המסוכן ולכן הילדים שיותר קשה לנו אם אנחנו חוזרים שנייה קופצים בחזרה לילדים אנחנו נזכור המון דברים לא טובים שקרה לנו עם הילד הזה יהיה לנו מאוד קל להעלות סיטואציות לא פשוטות איתו ויהיה לנו יותר קשה לעלות סיטואציות טובות עם
Speaker A
הילד נעשה את זה אבל יהיה לנו יותר קשה הכל יצוף הלא טוב למרות שיכול להיות שזה אחוז קטן ממערכת היחסים שלנו עם הילד ומסדר היום שלנו עם הילד, אבל זה צובע הכל.
Speaker A
עכשיו, אם אנחנו ממשיכים עם הקו הזה של הבנת הנפש, הדבר הכי גרוע שקורה לנו עם המנגנון הזה שמגן עלינו זה שאנחנו מאמינים לו.
Speaker A
אנחנו מאמינים לו שאנחנו חייבים שליטה ואז אנחנו מספרים לעצמנו בטעות שאנחנו כאלה ואנחנו בכלל לא כאלה שאנחנו אנשים נגיד שטלטנים או אנשים נמנעים אני אדם נמנע אני אין לי כוח לעשות כלום אני ממש כלום אדם מספר על עצמו את הדברים האלה ולא
Speaker A
שם לב שהוא רק מפחד מכאב עכשיו זה קורה לנו כל הזמן מול החיים עוד לא הגעתי למקום הזה שאנחנו הופכים להיות תורים ויש לנו את האנשים שהכי מדגרים אותנו בתוך הבית אבל זה קורה לנו מול חברים ובעבודה ומול ההורים שלנו ומול אחים
Speaker A
שלנו והבני הדודים שלנו אנשים מאתגרים אותנו בנקודת כאב שהנשמה שלנו לא יכולה לשת ופק קופץ המנגנון והמנגנון הזה הוא עוטף את כולנו את כל כולנו במעשים ברגשות בתגובות בתפיסות עולם במחשבות בזכרונות ואנחנו ממש מאמינים לו ואנחנו בטוחים שאנחנו זועמים עכשיו אנחנו לא שמים לב
Speaker A
שאנחנו נורא נורא חסרנים אנחנו בטוחים שאנחנו שונאים את הבן אדם הזה ואנחנו לא שמים לב שהוא פשוט לא העיר לנו פנים וגרם לנו להרגיש לא אהובים ולכן אנחנו גייסנו רגש כביכול של שנאה כשבעצם אנחנו רק רוצים שהוא יאהב אותנו אנחנו נורא נורא רוצים
Speaker A
שהוא יאהב אותנו ואם הוא רק אר לנו פנים פתאום כל השנאה תתמוסס כי היא לא באמת הייתה שם מלכתחילה אני מאמינה באופן אישי שכל הרגשות הקשים הם רק מנגנון הגנה אני לאט לאט ככל שהשנים עוברות קשה לי יותר להאמין
Speaker A
שיש משהו רע בבני אדם. לא רגשות קשים, לא מעשים קשים, הכל יושב על כאב.
Speaker A
לפעמים זה כבר הרגל כל כך גדול ש שאיך שהאדם נראה כלפי חוץ זה התנהגויות מאוד קשות. יכולים להגיד וואו הוא טיפוס נורא נורא נורא קשה אבל אם הוא יעבור את זה תהליך טיפולי או רוחני או תהליך של שחרור או תהליך של
Speaker A
הבנה של בעצם מה קרה פה והוא יבחר שהמנגנון הזה לא ישלוט בו יכול להיות שהוא ישנה לגמרי את המעשים שלו ואת הרגשות שלו ואת האמונות שלו ואז הוא כביכול יהפוך להיות אדם אחר אז מה זה אומר למי שהוא היה
Speaker A
קודם שזה לא באמת היה האופי שלו אני לא אומרת שאין נטיות לב. אני לא אומרת שאין אה ככה שכל אדם יש לו אנרגיה אחרת וכיוון אחר, אבל בסוף בסוף כולנו הנשמות נורא טהורות.
Speaker A
מה מה יכול זאת אומרת הרי המנגנון הזה נוצר בגלל כאב אז מה התחלופה? זאת אומרת, אם עכשיו בן אדם מבין, אוקיי, אני מבין שזה יושב לי על כאב, אני מבין שכל ההתנהגויות וכל התפיסות עולם וכל המחשבות וכל הרגשות כולם יושבים על המנגנון שאמור
Speaker A
לשמור עליי מהכאב, אבל זה מנגנון שנועד לשמור עליי מכאב, אז מה אז מה לאן אני מזיז אותו? מה אמור להיות במקום?
Speaker A
אני אמור לתת להסכים להרגיש כאב, להסכים להרגיש שני דברים שכמעט אף אחד לא מסכים להרגיש אותם כאב וחוסר וודאות רק כשנסכים לגעת בכאב להסתכל עליו בעיניים דוך ככה אז אנחנו ננצח את המנגנון אחרת לא אתה צודק זאת אומרת ש מישהו מרגיש לא אהוב
Speaker A
אם אני לוקח את הדוגמה הזאת. אז ברגע שהוא יסכים להרגיש לא אהוב ולא הוא לא ירגיש שנחרב עליו עולמו, זאת אומרת צריך להיות לו איזשהו אה איזשהו א א איך אני אגיד את זה? איזשהו עוצמה פנימית שמאפשרת לו לקבל
Speaker A
את זה שמישהו לא אוהב אותו. זאת אומרת כי המנגנון הזה נוצר כי לא היה לו את העוצמה הזה כי זה היה הורס אותו.
Speaker A
אז לא יודע מתי נוצר את זה המנגנון הזה כשהוא היה בן חמש או בן 10. עכשיו כשאתה בן 20 30 אז יש לך מספיק עצומות נפש בשביל להוריד את המנגנות ולאפשר לעצמך להגיד אוקיי לא כולם אוהבים אותי לא כולם יאהבו
Speaker A
אותי וזה בסדר זה לא ממוטט את כל חיי כמו שהרגשתי אז כשהייתי בן 10 האדם בטוח שהוא לא יכול לעמוד בזה ושאין לו חוסן ולכן הוא לא מעיז לעשות את זה אבל בעצם לכולנו יש את החוסן הזה אנחנו לא
Speaker A
נמות אם לא יבואו אותנו אנחנו נמשיך לחיות. אה, אנחנו בטוחים שלא. א יהיה לנו מאוד כואב. מאוד כואב.
Speaker A
יודעת יש עוד יש עוד פתרון לכאב חוץ מהקמה של מנגנון אסמים. הרבה אנשים שמגיעים לסמים כמו מנגנון.
Speaker A
הרבה אנשים שמגיעים לסמים זה כי הם לא רוצים להרגיש את ההרגשות הקשים האלה, את הכאבים הגדולים האלה. כדי להגמר. מה הם צריכים לעשות?
Speaker A
להסכים לגעת בכאב. בסוף, לא משנה מתי, בגיל 20, בגיל 30, בגיל 40, בגיל 50 הם יצטרכו להגיד, וואו, אם אני רוצה לחיות, אני חייב לעבור דרך המנהרה הזאת של הכאב.
Speaker A
אין לי ברירה. אני יכול להמשיך. אפשר להמשיך. מה? אבל אני מנסה להבין מה השתנה. זאת אומרת, אם אז לא הייתי מסוגל לעבור דרך הכאב, מה עכשיו? מה הדבר שהיה לי חסר בתוך ה סל היכולות שלי הנפשיים? שעכשיו אני כן
Speaker A
יכול ללכת דרך המנהרה הזאת של הקב. לא באמת לא יכלנו. פעם חשבנו שאנחנו לא יכולים. בגיל מאוד מאוד קטן, בגיל שלוש אתה לא יכול כי אתה תלוי נפשית ורגשית רק בהורים שלך, לחלוטין. אבל בגיל האדם גדל והיכולות שלו מאופן טבעי גדלות והוא מסוגל
Speaker A
לעמוד בזה. זה פשוט נורא נורא כואב. אני לא סותרת את זה שזה נורא כואב. זה פשוט הוא יצטרך לעבור שם. לא תהיה ברירה.
Speaker A
זה לא קשור. אם אנחנו חושבים שיש שיש לו כוח לעמוד בזה או אין לו כוח לעמוד בזה, הוא יהיה חייב לעבור שם. החיים עוברים רק בתוך כאב. כשאנחנו נסקים הכאב יפסק.
Speaker A
זה לא אומר שלא יהיה לנו רגשות קשים, שלא נרגיש עצב, געגוע, עובדן, אבל אנחנו נפסיק להיות בסבל.
Speaker A
בוא ניתן דוגמה לילד. אמ דוגמה שהייתה לי בקליניקה, אוקיי? אמא שרצתה שהילד שלה ישאר ער בצהריים ואז ילך לישון מוקדם בערב. אז היא החזיקה אותו נורא נורא נורא חזק בצהריים ואז בחמש הוא נרדם.
Speaker A
מה צריך לתקן? תמשיכי, תמשיכי. אוקיי. בסדר? אה, ואז בחמש הוא נרדם והיא יושבת מול הילד והיא אומרת לעצמה, "לא יכול להיות, אני לא לא מוכנה שהוא ירדם.
Speaker A
הוא ירדם, נגמר לי הערב, חוסר עוני מוחלט. כאילו מה יש לו? רק אמרתי לו לא לשכב על הספה. למה הוא נשכב על הספה? הוא ידע שהוא ירד היום ישכב על הספה. אני לא מוכנה שהוא ישכב על הספה וירדם. אני לא אבל הוא
Speaker A
ישן. הילד כבר ישן. עכשיו היא תעשה הכל כדי לא להרגיש את הכאב הזה שלמשל איבוד שליטה על הסדר יום שלה.
Speaker A
דוגמה קטנה. מה הפתרון? היא יכולה להעיר אותו ואז הוא יבכה שעתיים ואז היא תהיה מותשת ואז היא תזיע נורא ואז בא להחזור מהעבודה ותגיד לו איזה סיוט למה חזרת בשבע היית אמור לחזור בחמש ואז הם יריבו ואז הוא לא ירדם והיא תגיד לא אכפת
Speaker A
לי כלום אני הולכת לחוג ואתה תרדם את הילד ואז הם עוד פעם יריבו ובבוקר היא תגיד לילד אתה בחיים לא יש ככה ואז אנחנו נהיה במעגל כאב מתמשך והיא יכולה להסכים לקבל את זה שהוא ישן עכשיו היא צריך צריכה לעבור בתוך מנהרה של כאב.
Speaker A
צריכה להסכים לקבל את זה שהיא עכשיו הסדר יום לא כמו שהיא רצתה. זה כואב לה. זו דוגמה קטנה. יש כאבים הרבה יותר גדולים.
Speaker A
זו דוגמה קטנה. זה מאוד כואב לה. זה נותן תחושה של חוסר שליטה. זה נותן לה תחושה א שהוא לא שם עליה הילד. זה נותן לה תחושה שהוא תמיד עושה מה שהוא רוצה והיא אף פעם לא מצליחה. זה בעל חשבונה.
Speaker A
ושזה בעל חשבונה. כן. ויכול להיות שהכאב הזה מעורר אותה מאוד כמו שאדם אחד הכאב מסוים מחאיב לו יותר אצלה הכאב הזה זה כאב שהיא לא חסת עכשיו אם היא תאיר אותו זה יעזור לה זה לא יעזור לה אם תאיר אותו זה כמו לקחת צמים
Speaker A
זה כאילו היא תברח מהכאב היא תרגיש רגש קטן אשלייתי שליטה אבל זה מחר יקרה עוד פעם אם לא בשינה אז הוא יאכל שוקולד בלי רשות או שהוא יגיד לה את אמא לא טובה אני לא אוהב אותך. או הוא יעשה משהו
Speaker A
שיאדגר את הכאב הזה שוב ושוב ושוב. עכשיו, מה יקרה אם את הסכים? מתעסקים למה? לזה שהוא ישב לקבל את הכאב הזה. כן, לקבל את זה.
Speaker A
אין לי פה שליטה. הוא בחר ללכת לישון. הוא כבר ישן. זה לא גבולות דרך אגב.
Speaker A
יהיה לזה השלכות ואני מסכימה לקבל אותם. אני מסכימה לקבל אותם. אני רה היום עד 11 בלילה איתו.
Speaker A
ואני לא אלך לחוג. ואני לא אלך לחוג. זה לא קל, נכון? אבל אתה יודע מה יקרה?
Speaker A
אולי עדיף להעיר אותו. לא. אתה יודע מה יקרה? יכול יפתח איזשהו סל דמיוני עם הרבה יותר אפשרויות פעולה יצירתיות מאוד שהיא יכולה לעשות אבל היא תעשה את זה באיזה רוגע נפשי שתמיד מגיע רק אחרי שאנחנו מסכימים לגעת בכאב. למשל יכול
Speaker A
להיות שאחרי 20 דקות תאיר אותו. יכול להיות שהיא תזמין ביבי סיטר, יכול להיות שהיא פשוט תהיה איתו, אבל בלי להשקיע יותר מדי אנרגיה. סתם תלך איתו לתל בלי לדבר איתו יותר מדי. כי הכאב הזה הוא גם יושב על עוד
Speaker A
תפיסות עולם, נכון? שאמא חייבת להיות עם הילד שלה כל הזמן ואז היא תצטרך להפעיל אותו בלילה. מי אמר כל התפיסות עולם האלה?
Speaker A
מי אמר שאמא חייבת ככה? מי אמר? לא יודעת מי המציא את זה. את העודף תפקידים האלה שבכלל לא הדוגמה הייתה רק בשביל להביע את הנקודה שכדי להשתחרר מזה שהכאב מנהל אותנו אנחנו צריכים להגיד לו בוא אנחנו מסכימים אנחנו אנחנו מפסיקים לברוח
Speaker A
מהכבוך על הפוך רק זה יאפשר לנו להשתחרר ממנו עכשיו, אם אנחנו נחזור לניסיון ההוכחה על הניכור ואהבה, אז אני מרגיש ניכור. למה?
Speaker A
כי הילד נוגע לי באיזשהי נקודת כאב שלי כאדם ואני אני לא יכול להרגיש את הכאב הזה. אז אני בונה איזשהיא חומה והחומה הזאתי באה לידי ביטוי על ידי מחשבות, על ידי תפיסות עולם, על ידי רגשות ועל ידי מעשים. איתו אני אהיה נורא קצר. אותו אני
Speaker A
אמצא את עצמי מגיב באוטומט בדרך שאני ממש לא אוהב את עצמי מגיב ככה. פתאום יעלו לי רגשות נורא קשים.
Speaker A
בוודאי. אם אמא מרגישה שהבת שלה א לא רוצה אותה, כל הזמן רק רוצה ללכת לחברות, כל הזמן אומרת לה ביקורת, היא תרגיש דחייה.
Speaker A
למה היא מרגישה תחיה? אם היא מרגישה תחיה, אז מה כל כך אכפת לה שהבת שלה דוחה אותה?
Speaker A
היא בעצמה מרגישה תחיה. היא לא באמת מרגישה תחיה. היא פשוט זה המנגנון כהובה שהבת שלה דוחה אותה. אז היא עושה מנגנון שנותנת את התנועה הנגדית. אוקיי?
Speaker A
לא, לא רוצה לראות אותך עכשיו. מארב אני רציתי לדבר איתך, לא דיברתי איתי. עכשיו הגיע 9: בערב אני לא את לא תתחיל לדבר איתי עכשיו היא עושה פעולה של דחיה.
Speaker A
למה? אם באמת היא מרגישה דחיה אליה, זה לא היה כל כך מפריע לה שהבת שלה לא הייתה הכל אחרי צהריים. שתה אומרת, סבבה, היא לא איתי. במילא אני לא אוהבת אותה, אז שהיא לא תהיה איתי. זה בחיים לא היה כואב לנו
Speaker A
אם באמת היינו מרגישים את זה. זה מנגנון שהנפש בנתה על עצמה בלי שהיינו מודעים לזה. מנגנון בתת מודע שהנפש בנתה על עצמה דווקא בגלל שנורא אכפת לנו. דווקא בגלל שאנחנו נורא אוהבים. דווקא בגלל שהילד מחיב לנו בנקודה שכנראה גם כבני אדם
Speaker A
אנחנו צריכים להתמודד איתה. אם זה הילד שגורם לנו להרגיש חסרי שליטה, אם זה הילד שגורם לנו להרגיש בושה אולי מהקהילה, אם זה ילד שגורם לנו להרגיש פחות מוצלחים, חסרי הצלחה, אם זה ילד שגורם לנו להרגיש שלא רוצים להקשיב לנו, שהמילים שלנו לא
Speaker A
חשובות, אז אנחנו מרגישים שקופים, צריך לבדוק לא מה אני מרגיש, אלא מה הילד גורם לי להרגיש בתוך עצמי.
Speaker A
אם אתה חושב על עצמך, מה הילד ברגע של אתגר גורם לך להרגיש מול עצמך?
Speaker A
א אני לא יודע קשה לי להבדיל בין המחשבות והרגשות לבין המשהו הבפנים בפנים. כאילו אני באמת כמו שאמרת אני ארגיש יותר קצר איתו.
Speaker A
למה אני ארגיש מה? מה למה קצר? מה האופציות? שתחי לי פה את ה תן לי סיטואציה ש שבא אתה מד יודע אני סתם אני אתן סתם סיטואציה שאלות א שאלות שהם לא חכמות נגיד כאילו שאלות שהם הם הם סתמיות כאילו אני
Speaker A
לא אני לא יכול אני לא יכול להגיב לזה בצורה לא יודע מה בסדר אני אזרוק א אמרת שתקנה לי זה וזה עכשיו היינו פה ביחד בבית כאילו לא היה לא נסעתי עדיין ולא היה אפשרות ללכת כאילו ואז לעשות לך קצר כאילו ברור
Speaker A
שברור שלא כני אני היינו פה ביחד כל היום כאילו אוקיי אז הוא יהיה לך ביחד כל יום ובכל אופן הוא שואל מה הבעיה עם זה אני לא אומר שיש עם זה בעיה כמו שזה מפעיל לא מה הבעיה מה הכוונה מה מה זה מפעיל
Speaker A
מה אתה אומר עליו מה מה כל כך מעצבן בזה ברור לי שזה יושב על משהו יותר עמוק. כן.
Speaker A
כאילו ברור שהייתי יכול לענות בסבלנות. זה לא איזה אבל אני לא יודע להגיד לך על מה יושב.
Speaker A
אז אני אגיד לך. אם יהיו 10ה אבות שיושבים מולי ומספרים את אותה סיטואציה. ילד ששואל שאלות מקנטרות לא הגיוניות. אוקיי? הוא רואה את אבא יושב איתו כל היום, מתקן לו את המדפים ואז הוא אומר לו אבל למה לא
Speaker A
הלכת למכולת לקנות לי קרטיב? אתה אומר נשמה, אני בניתי לך את הארון כל היום. מה אתה רוצה? כאילו אתה ראית בעיניים, אתה סתם שואל, ואני אשאל את כל האבות, מה הבעיה שלכם עם זה? מה הסיפור? אחד יגיד, אני מאוד מאוד דואג לו, אני חושב שיש לו
Speaker A
בעית תקשורת והוא לא מבין את המציאות. הוא מעורר בתחושה נורא קשה של דאגה. אחד יגיד, תקשיב, הילד מסובב, זה ממש פדיחה.
Speaker A
באמת. כאילו אתה מנסה לגדל ילדים כאילו שהם חכמים, שהם יודעים לשאול שאלות. אחר כך הוא יבוא למורה ישאל אותו כל מיני שאלות זה בושות אחד יגיד הילד הזה הוא כפוי טובה אני מרגיש שאני עושה כל כך הרבה בשבילו
Speaker A
הייתי איתו כל היום וזה מה שהוא שואל אותי במקום להגיד לי תודה רבה על מה שהבאת לי אבא אחד יגיד הילד הזה מסובב אותי על האצבע באמת הוא רק רוצה לחרפן אותי עד שאני לא מגיע לקצה חב כל אחד מהאבות האלה
Speaker A
ממתק תקשיבי זה נגע לו בנקודה אחרת בנפש שלא לא כאדם וכל אדם יגיב לזה אחרת לגמרי בגלל לא בגלל הילד בגלל מה שזה עשה לו להורה זאת נקודת הכאב הוא נגע הילד נגע לכל אחד מההורים מהאבות שיושבים מולי בנקודת כאב
Speaker A
אחרת שלא כאדם ולכל אדם על נקודת כאב יש מנגנון שונה אז אבא אחד יגיב ככה ואבא אחד יגיב ככה פעם היה אצלי זוג הורים לפני מלא שנים שהם באו בגלל שהם מכים את הילד הבכור שלהם.
Speaker A
וואי וואי השם ישמור. באמת השם ישמור. עכשיו הם מכים אותו מסיבה לכאורה מבחינתם מוצדקת. הוא מסכן את עצמו. כל פעם כשהוא עושה משהו מסוכן הם מכים אותו אבל עכשיו זה כבר הלך ו אתה יודע אתה מתרגל להתנהגות מסוימת וזה יהלך
Speaker A
וידרדר. אז כשהוא הכניס יד לשקע הם עיקו אותו. וכשהוא מכניס יד לתנור הם מקים אותו אבל עכשיו נולד לו גם אח קטן אז כשהוא מכניס טישו לתוך הפה של האח שלו הקטן ומציק לו אז הם מרביצים לו וזה עלה והם לא
Speaker A
רצו את זה הם רצו לצאת מהמעגל הזה ושאלתי אותם מה יש שם אז הוא אומר אז הם אמרו לי הילד הזה עושה רק מה שהוא רוצה הוא לא שם עלינו פשוט לא שם עלינו אוקיי אנחנו לא מצליחים להחזיק כלום יש
Speaker A
לנו אפס שליטה עליו. אדם שיש לו אפס שליטה, ברור שהוא השתמש בכוחניות, נכון? כוחניות זה תמיד ההפך מסמכות. ככל שאנחנו מרגישים פחות כוח, אנחנו משתמשים ביותר כוח אחר.
Speaker A
אחר, חיצוני, לא אמיתי. ואז אה כשאנחנו מרגישים שיש לנו פחות השפעה, אנחנו משתמשים בכוח.
Speaker A
יותר כוח. כן. נכון. יותר כוח בעולם הזה, יותר אחיזה בעולם. יש מי שיודע להשפיע יש מיש יודע להשפיע באמצעות הדיבור באמצעות ה נכון אבל כשאנחנו מרגישים חוסר שליטה ושאנחנו מרגישים שאין לנו אפשרות אנחנו נשתמש בהרבה יותר כוח ואז כשדיברתי איתם על האפשרויות ומה קורה
Speaker A
שם ואיך הילד נקשר אליהם אז אומר לי מה את רוצה שלא נחנך אותו זה מה שאת רוצה שהוא יעשה מה שהוא רוצה כמובן שזה לא מה שאני רוצה אני לא רוצה שהוא יגע בתנור וגם לא רוצה שהוא יחנוק את
Speaker A
אחי הקטן אבל שאלתי אותם בכוונה תגידו האח השני הוא גם לפעמים עושה שטויות וזה אז משהו בתנוחת הגוף שלהם השתנתה והם אמרו הוא חמוד הקטנצ'יק הזה מה זה שובב הוא כמו כופיף קטן כל מה שהגדול עושה הוא גם עושה
Speaker A
הוא כזה ילד שנורא אוהב לרצות והוא נורא זה אז כן הוא גם הוא הרבה פעמים שם את היד בתוך התנור אז תמיד אנחנו כזה אומרים לו מה פתאום אל תשים יד בתוך התנור מצחיקו לי וזה ונותנים לו קרטיב אמרתי למה אתם לא
Speaker A
רוצים לחנך אותו למה אתם לא מגיבים לו אותו אותו דבר. אם זה בגלל המעשה, למה זה לא גורר את אותה תגובה?
Speaker A
כי הילד השני עורר בהם רגשות אחרים לגמרי שלא כאבו להם. עם המעשה אפשר להתמודד ב1000 דרכים. השאלה מה זה עושה לנו.
Speaker A
כשזה נוגע לנו בנוקדת כאב שהנשמה שלנו מתקשה לסט ואנחנו לא מוכנים לקבל את הכאב הזה, אז תעוררו רגשות קשים כדי להגן על עצמנו.
Speaker A
והרגשות הקשים האלה מעידים שאכפת לנו ושאנחנו מאוד אוהבים ושאנחנו פצועים ושדורכים לנו על פצע.
Speaker A
וכשדורכים על פצע אדם אומר איי. אבל זה לא אומר שהוא באמת לא אוהב. זה רק אומר שהילד הזה כל כך נוגע לו בנפש. מצליח לחדור את כל שכבות ההגנה ולגעת בדיוק באמצע הלב. אז זה הילד שהוא הכי קשור.
Speaker A
אז ילד שמולו אתה מרגיש את הרגש הכי קשה. כנראה שנקודת החיבור ביניכם, שנקודת המפגש ביניכם היא כל כך עוצמתית.
Speaker A
יושבת כאילו על נקודות מאוד מאוד עמוקות. יושבת על נקודות עמוקות. הלבבות שלכם כל כך מחוברים. הוא מזהה עמוק עמוק איפה האבא נמצא ושם הוא יושב.
Speaker A
אין לי שום ספק שאם נסכים לגעת בכאב ונצליח להתמודד איתו ונהיה באומץ לב מול זה הקשר הזה יהפוך להיות קשר שאין שני לו קשר הכי עמוק בעולם בגלל זה אני אף פעם לא נבהלת מתחושות של א מתחושות שבטעות מוגדרות כחוסר אהבה
Speaker A
אם מישהו יבוא ויגיד לי אני ממש אדיש לא אכפת לי מה ילד שלי אז אני אבאל זה עוד לא קרה קרה לי.
Speaker A
טוב, אז אני ככה, אני עוד מעקל את הדברים, עוד מעקל את הדברים, אבל בעצם אנחנו הלכנו פה טיפה פתחנו פה מהאגף את ה את ה אני מבין שזה הבסיס אה והיו שלושה נקודות שאת דבר עליהם, נפרדות וכוכב הרצפים וסיבוב פרסה.
Speaker A
אז אנחנו חוזרים אליהם עכשיו. יאללה. א נפרדות. זה הסוד הראשון למערכת יחסים בריאה גם בזוגיות וגם בהורות. הרבה פעמים אנשים מתבלבלים ומחליפים בין נפרדות לניתוק או נפרדות לקרות או אבל זה רק בלבול. נפרדות הכוונה היא שבאמת ב בדיאלוג בינינו,
Speaker A
בנקודת המפגש בינינו יש אותי ויש אותך ואנחנו לא בסימביוזה אנחנו נפרדים. הרב קרלבך אמר שכדי לראות אדם באמת צריך לעשות צעד אחורה ולהסתכל לו בעיניים.
Speaker A
כשאתה מחבק אדם חזק מדי אז אתה לא רואה אותו נכון? אתה צמוד אליו כל כך שאתה לא רואה אותו. צריך לעשות איזשהו צד של הפרדה כדי להיפגש. נפרדות המטרה שלה עם מפגש.
Speaker A
נפרדות זה מקום שאומר אני איתך עד הסוף אבל אני לא מעורב איתך רגשית. אנחנו לא ב אני איתך עד הסוף אבל אני לא מעורבתך רגשית כן מה זה אומר אמ אם אני איתך עד הסוף אני אתערבב רגשית לא תמיד אפשר
Speaker A
אם אני קשוב אם אני קשוב עכשיו לחבר שמספר חוויה שהוא עבר משהו שעבר קשה אם אני באמת איתו עכשיו קשוב איתו אני בוכה איתו אני איתו בכאב יכול להיות שאחר כך לי יהיה יותר קל לאסוף את עצמי ולהתחיל לעזור לו
Speaker A
לצאת מזה כי אני רק עובר איתו את מה שהוא עובר. אבל מה זאת אומרת? אם אני אני יכול לא להיות איתך, אני יכול להקשיב כמו כאילו לבוא ולהגיד אני שם מראש חומה, אני שומע אבל אני לא נפתח רגשית לאירו.
Speaker A
אתה עושה אתה עושה את זה סליחה איפה א עצרתי אותך? נום אני אני מנסה להבין את איך אני יכול להיות אני יכול לשבת עם החבר על שפת הבור של התאום שהוא יושב בה עם הכאב שלו לתת לו יד
Speaker A
לשבת לידו צמוד צמוד להיות איתו לגמרי אבל אם אתה תהיה מעורבב רישית אחר כך אתה לא תצליח לתפקד בבית עם אשתך אתה תחזור גמור הביתה יש כאלה שמגיעים אליק קליניקה ואומרים וואו הבן דוד שלי עובר גיהנום ואני לא
Speaker A
יכול לתפקד אני איתו בתוך הבור הזה לגמרי ואז זה מאבד את המשמעות שלו. אין לו אין לו אדם שיהיה איתו כי הוא איתו בתוך הבור.
Speaker A
עצם זה שאתה מצליח הביתה לחזור הביתה ולתפקד למרות שהכאב החבר שלך בכאב נוראי הוא במחלה סופנית או שהוא אהוב שלו א בן משפחה נהרג או עצם זה שאתה מצליח אחר כך לתפקד זה אומר שיש איזשהו סוג של נפרדות.
Speaker A
אני אתן דוגמה שהייתה לי עם הבת שלי כשהייתה ממש קטנה היא כבר גדולה כשהי הייתה ממש קטנה היא קפצה בטרמפולינה כזאת ענקית שיש רשת מסביב עם ריצ'רץ' ואז שמעתי צרחות נורא גדולות השיער שלה נתקע בתוך ה בריצ'ראץ' ונורא נורא נורא כאב לה עכשיו אני באתי
Speaker A
ואני לא מסוגלת לראות אותם כואבים אני לא מסוגלת זה בעלי הולך לבתי חולים לכל כשהם היו צריכים תפירות כשהם היו קטנים אתה יודע שם פותחים את הראש וזה לא לא ממש שיכלתי לעמוד בזה זה היה התפקיד שלו אבל רק אני הייתי שם והרגשתי שהיא את
Speaker A
כל הבטן שלי בוערת, הידיים שלי רעדו, אני לא יכלתי לשת את זה, לא יכלתי לשת את זה שכואב לה ולא יכלתי לעזור לה.
Speaker A
הדרך היחידה שלי לעזור לה זה שאני נשמתי עמוק ואמרתי לא השיער שלי נתקע עכשיו זה השיער שלה ויש בינינו נפרד לא אמרתי את זה באמת במילים כאילו אני מנתחת את זה עכשיו יש ביני איזה סוג של נפרדות אני לא אני
Speaker A
איתה עד הסוף אבל כדי שאני אצליח לעזור לה אני חייבת להיות נפרדת ממנה ולא לכאוב את הכאב שלה עד הסוף כי אז אני לא יכולה לעזור לה אז אמרתי לה מתוקה רגע לעמוד לא לנשום שנייה לא לזוז אני אני פותחת לך לך את ה את
Speaker A
השיער שנתקע ואז אני אחבק אותך והיא צרכה ופחתה וירד לה דם אבל הייתי חייבת באיזשהו סוג של שקט פנימי לנטרל את עצמי מהעוצמות הרגשיות כדי שאני אוכל באמת להיות איתה אנשים חושבים בטעות שלהיות עם מישהו זה רק אם אתה מעורב איתו רגשית אני חושבת הפוך
Speaker A
אתה יכול להיות עם מישהו רק אם אתה לא מעורבב איתו רגשית אם אתה מעורבב איתו רגשית אתה לא יכול להיות איתו אותו דבר בכל דבר אחר. ההצלחה להיות עם מישהו אחר זה רק כשיש אותו ויש אותך ואז אתם נפגשים.
Speaker A
אם אתה עובר אליו ואין אותך אז גם לא יהיה מפגש. זה כל סוד העולם הדיאלוגי שחייב להיות 100% אני ו-100% זולת ואז במרחב השלישי ניפגש.
Speaker A
אני זוכרת שאחד הילדים שלי אמר לי פעם כל פעם שהוא היה עצוב אני נגמרתי מזה. אוקיי, דאגתי נוחה ואז רדפתי אחריו ככה בשאלות, בשאלות ובה יהיה וככה ניסיתי להרים אותו מהר. ואז פעם אחת הוא אמר לי נורא בחוכמה. הוא אומר לי,
Speaker A
אמא, אני צולל ואני אקום עוד יום יומיים. אני צריך שתהיה אמא שלי. אני לא צריך לחב שתתערבבי איתי שם. זה לא עושה לי טוב. זה רק גורם לי לא להיות מסוגל לשתף אותך. זה רק גורם לי לא להיות מסוגל לסמוך עלייך. את כאילו רק
Speaker A
מרחיקה אותי בדבר הזה. זה היה נורא כואב לשמוע את זה, אבל הוא צדק. הוא צדק. לפעמים צריך מרחק. [צחוק] לא מרחק מנוכר, מרחק אוהב. לפעמים צריך נפרדות רק בשביל להיפגש. זה לא נפרדות שאומרת אז הוא בעולם שלו ואני בעולם שלי. זה נפרדות שמאפשרת
Speaker A
לשני להיות בכאב שלו בלי שנזרז אותו. זה מאפשר לילד שנורא מתביאס היום כי בסניף קרה לו משהו. באמת להיות מבואס. אם אנחנו נהיה מעורבבים איתו, הסבלנות שלנו תיגמר נורא מהר.
Speaker A
ואז נתחיל להסביר לו שזה לא פרופורציונלי והוא מאבד פרופורציות ובוא תראה מה כן אפשר לעשות, מה אי אפשר לעשות ולא נהיה איתו. אבל אם אני מסוגלת גם לצד הכאב שלו לשתות קפה עם בעלי וגם לצד הכאב שלו ליצור איזשהו סוג של
Speaker A
הפרדה בינינו, אז באמת אני אוכל להיות איתו. אם הזהות שלי כהורה, אם אני חוזרת רגע לילד שקשה לנו איתו, אם הזהות שלי כהורה נבנית על ידי ההתנהגות של הילד, הילד המאתגר גורם לי להרגישה פחות טוב, הורה פחות מוצלח, הורה עם פחות סמכות, א
Speaker A
להתבייש, לפחד, כל הרגשות הקשים. זה אומר שיש איזה סימביוזה רגשית בינינו שהאצבע שלו על המתג הרגשי שלי וההתנהגות שלו מנענעת אותי לגמרי. אנחנו בסימביוזה. אני חייב לעשות פעולה של נפרדות ולהגיד הוא זה הוא ואני זה אני ועכשיו איך אנחנו יכולים
Speaker A
להתנהל עם זה בלי להתערבב. רק שנצליח לעשות את זה אנחנו נצליח להיפרד מרגשות קשים. להיפרד מרגשות קשים זה לא תנועת מאמץ. זה לא נכון אמרת לי קודם לפני כמה דקות א אם היית אומרת לי שלאט לאט נוריד את
Speaker A
הרגשות המנוכרים ונוסיף עוד אהבה אז היה לי יותר קל אני חושבת שזה הרבה יותר קשה זה כאילו להיכנס לחדר כושר ולהגיד עכשיו אני אאמץ את השרירים של האהבה ואיך אני אתנהג טוב לילד שלי ואני אומרת לא בוא נעשה תנועה אחרת לגמרי לא תנועה של מאבק
Speaker A
אלא תנועה של הסתת וילון. בוא נוריד את כל מה שחוסם בינינו. סימביוזה חוסמת בינינו, ערבוב רגשי חוסם.
Speaker A
בוא נזיז את זה רגע. ואז האהבה פשוט תצוף. זה פעולה הרבה יותר קלה. זה לא כל כך קשה.
Speaker A
זה פעולה שהיא הרבה תודעה, שהיא הרבה הבנה עמוקה. אני חושבת שאם נלך הביתה עם התחושה הזאת שרגש קשה מעיד על קשר עמוק, פתאום נסתכל על הילד שמאתגר אותנו בעיניים אחרות עם מלא חמלה גם על עצמנו וגם עליו.
Speaker A
איך א נתת מקודם את עשרת האבות? כן א וגם עכשיו נתת אני חושב איזה שישה זרקת בשורה את ששת אני יודע המנגנונים או הרגשות הקשים שמתמדים איתם אז ואת מסבירה בעצם ש א אני כאילו לא להיות בסימביוזה כשהוא מרגיש איפה איפה למשל זה נתפס
Speaker A
בכפיות טובה זאת אומרת בחוסר עונים אני יכול להבין חוסר עונים הוא מפעיל את המקום של אני לא שולט, אני לא זה בעצם לבוא ולא לתת למקום שלו כרגע לערבב אותי בפנים.
Speaker A
אבל הכפיות טובה זה משהו שהוא אצלו. כפיות טובה היא בעצם הסתירת תחושה של הנשקוף, שלא רואים אותי, שאני לא מקבל תמורה על מה שאני עושה. תחושה של קורבניות, תחושה של שקיפות. זה כפי טובה, נכון? עשינו כל כך הרבה ואתם לא אומרים
Speaker A
תודה. זה זה כאב מאוד גדול להרגיש, להרגיש בלתי נראה זה כאב מאוד גדול. אבל מה אז מה זה אומר לא להתערבב? אם כרגע קרה משהו שהוא כרגע כפוי טובה אליך כהורה אז מה זה אומר הנפרדות הזאת פה? איפה
Speaker A
הנפרדות באה לידי ביטוי במקרה כזה? שאני מברר עם עצמי מה אני רוצה לעשות מול הילד בלי קשר לתודה שלו. למשל, אני יכול ללכת לטיול כדי לרצות אותו כי נורא בא לו חופש. אז אני לוקח אותו לאילט ואני מנסה לעשות לו הכי כיף
Speaker A
בעולם ואני רוצה לרצות אותו ואני רוצה שהוא יהיה מבסוט. שזה בעצם אני רוצה לשלוט בעולם הרגשי שלו ובשביל זה אני עושה את זה. אני רוצה לגרום לו להיות מרוצה. ואז בוודאי שיו לי רגשות מאוד קשים כי אני עשיתי את זה כאילו עזבתי
Speaker A
אותי נכנסתי לתוך הלב שלו הייתי בסיביוז שמיתון ניסיתי לארגן לו שם את העולם הרגשי והוא לא מרוצה אבל אם אנחנו נצא לטיול הבא ממקום אחר לגמרי אני לא יודעת אם הוא יהיה מרוצה או לא אני רק יודעת מה אני רוצה אני כאמא מאמינה
Speaker A
שמאוד חשוב לצאת עם ילדים לטיול זה מגדיל את תחושת האחריות שלהם זה מגדיל את הגיבוש המשפחתי זה גורם להם לגאוות יחידה זה מעניק להם חוויות ואני כאמא בודקת עם עצמי מה מתאים לי ומה נכון לי לעשות עם הילד עכשיו ואני מדייקת את הרצונות שלי
Speaker A
יכול להיות שהוא יהיה מרוצה ויכול להיות שלא אנחנו יצרנו הפרדה וההפרדה הזאתי תאפשר לי להיות עם יותר חמלה עליו היא תאפשר לי להגיד מה לא היה לך כיף היום איזה פסה מה לא נהנת בדולפינים כל כך נהניתי לראות אותם קופצים מה זה
Speaker A
פחות אהבת? מה אתה יותר אוהב? אתה יותר אוהב לטפס על הרים? וואו. אולי בטיול הבא אנחנו נתכנן טיפוס על ההר ולא עם דולפינים. איזה מדהים.
Speaker A
אני הכי אהבתי שהרי דולפינים קפצו ושפריצו עליי מים. זה יאפשר לי מפגש. אז אם אני מזהה בתוכי שכל הזמן אני מרגיש שקפויה היא טובה כלפיי, הדיוק של זה העמוק זה שהרצון שלי לא מבורר.
Speaker A
שאני עושה דברים לא בגלל באמת מה המקום שלי בצורה נפרדת מהילד, אלא מתוך או מקום לריצוי או מקום שלקבל אישור שאני אמא מדהימה שוואו, כל הכבוד לי. א או ממקום שאני רוצה שהילד כבר יהיה שמח, שזה סימביוזה.
Speaker A
הבנתי. כשנעשה את זה תעלה מתוכנו יותר חמלה ויותר אהבה. היהלו רגשות מאוד טובים סתם ככה בעדינות בלי שנתאמץ עליהם.
Speaker A
אוקיי? אז זה העניין הראשון. העניין הראשון זה הנפרדות. נכון? העניין השני שכוכב הרצפים, למדתי את זה מדוקור אבולפיה א של זה מול זה עשה אלוקים. כשאנחנו רואים מופע חיצוני מסוים הוא הוא מעיד על משהו הפוך בבפנים שלו.
Speaker A
משהו הפוך. משהו הפוך בבפנים שלו. אוקיי? האדם שהוא מאוד אה למשל א מאוד איזה דוגמה אני אתן אדם שיש לו המון המון המון שאלות אמוניות אוקיי נער שיש לו מלא שאלות אמוניות בעומק בעומק זה יושב על רצון מאוד גדול לחיבור
Speaker A
אם לא היה רצון מאוד גדול לחיבור לא היה לו כל כך הרבה שאלות אמוניות. הרבה פעמים אנחנו מסתכלים רק על הצד החיצוני, על הצד הזה של של איך זה בא לידי ביטוי בחוץ ורואים יואו הילד הזה ממש משבר אמוני
Speaker A
נורא גדול ואנחנו נורא נבהלים. אם אנחנו נבין שאם לא היה לו חיבור, לא היה לו את השאלות, אנחנו פחות ניבהל.
Speaker A
עכשיו בוא נראה איך זה עובד על קשר. הילד שהכי מתנגד לנו זה הילד שהכי זקוק לקשר פשוט לא יודע איך.
Speaker A
לא מוצא את הדרך. אם הוא באמת לא היה רוצה אותנו, הוא לא היה בקשר איתנו. נכון? פעם אחת אמא אמא אמרה לי שהילדה שלה חזרה בבית ספר והאמא ישר אמרה לה, "שלום, השלומך, את רוצה צהריים?" ואמרה לה תעזבי אותי, אל
Speaker A
תבואי אחריי. היא הלכה לחדר, תרכה את הדלת. ואז האמא נורא נעלבה, פתחה את הדלת ואמרה, "בבית שלנו לא תורגים דלתות ואת לא תגידי לי שאת לא רוצה אמא. אין דבר כזה, אני אמא שלך וכל הנאומים הרגילים. ואז הלכה לחדר השינה באלבון צורב ואז הילדה
Speaker A
באה אחריה. עכשיו אני שואלת את עצמי, אם הילדה באמת לא רוצה אמא, למה היא באה אחריה?
Speaker A
למה היא הזדנבה אחריה לחדר ונעמדה לידה והמשיכה לצרוח לידה? אם אתה באמת לא רוצה, תגיד לעצמך איזה כיף הוא הלך, נגמר הסיפור.
Speaker A
מה קרה שם? המופע החיצוני מסתיר את ההפך בעולם הפנימי. גם כשדיברנו על מנגנון הגנה, איך הוא נבנה, זה בדיוק זה. אם אני מרגיש שאני אה לא אהוב, הצד החיצוני של זה היה שאני אדחה את האדם שמסתכל עליי בעין לא טובה.
Speaker A
אני לא ארצה להיות קרוב אליו, אבל זה רק בגלל שבפנים בפנים אני נורא רוצה אהבה איתו. אני רק רוצה שהוא אהב אותי.
Speaker A
הבנתי. אה ילד א נערה בליוי פעם איזה מורה שערה שכל הזמן עשתה דברים מעשים מאוד שעוררו דחייה גם בלבוש, גם ברוק, גם בדיבור, גם בחוצפה.
Speaker A
ממש התנהגות מאוד מאוד קשה שהרחיקה את כולם ואז ישבנו וחשבנו מה קורה שם וזו הייתה נערה שחותה נטישה מאוד גדולה בילדותה לא היה לה אבא ואמא ההורים שלה הייתה הגיעה ממשפחה מאוד מאוד מאוד קשה והיא פיתחה איזשהו מנגנון
Speaker A
שבעצם אומר בעומק א מראש שאני כבר אגרום לכולם לנטוש אותי ואז לא יהיה מצב שמ שמישהו יתקרב אליי ואני אכבון את אישה וה אוקיי אני אני אעשה הכל אני עצמאית אני לא צריכה אף אחד אני בכלל לא צריכה לא בגרויות ולא את
Speaker A
הלימודים ולא את המחנכת ולא כלום אני אעבוד בפיצריה היה לי מלא כסף אני אעשה לטיול רחוק אני לא צריכה אף אחד לכו ממני אני לא רוצה אותכם הקצה הגדול הזה ממה זה על מה זה יושב על צורך עמוק עמוק שמישהו יגיד לה לעולם
Speaker A
הלו אין טוש לעולם תברחי עד קצה העולם אני אותך לא נוטש היא לא מאמינה שאפשר דבר כזה וזה כאב שהיא לא יכולה לשת אבל הילדה שהכי הכי הכי כאילו עצמאית היא בעצם הכי תלוטית הכי הכי צריכה את הקשר
Speaker A
הכי זקוקה לקשר ואפילו תלויה בקשר כי זה ההפך מעצמאות זה תלות אז כשאנחנו לומדים את הדבר הזה ועכשיו לא במקרה קצה על הילדים שלנו, אנחנו חווים את זה. אז אנחנו אז יש לנו עוד כלי להתמודד עם הילד.
Speaker A
הילד נורא נורא נורא בהתנגדות. זה אומר שהוא נורא נורא רוצה להרגיש שייך ולא יודע איך. חב זה התפקיד שלנו לתת לו כלים.
Speaker A
הילד שהוא נורא נורא סוער אז הוא אומר ועושה את הכל כדי לא להיות מובן. זה אומר שיש לו שערה רגשית פנימית ואין לו שום כלי לבטא את זה והוא רק רוצה שיבינו אותו.
Speaker A
זה לא אומר שנאפשר לו לזרוק כיסאות בבית. הפוך. זה יאפשר לנו להציב גבול מאוד ברור בלי להתערב רגשית. ואם לתת לו את באמת מה שהוא צריך. כי אנחנו נבין שהוא צריך בדיוק את ההפך ממה שהוא מראה.
Speaker A
הנה עוד סיפור קטן. א אבא אחד שהוא היה אחר צהריים עם הילדים ואשתו הייתה בעבודה או משהו ואחד הילדים אני לא זוכרת בן כמה הוא היה זה כבר היה לפני ארבע שנים א עשה לו את המוות כל היום רדף אחר בשאלות כאלה
Speaker A
מעצבנות וכל דבר שהוא אמר זה ואז הם הלכו לגינה והילד השאיר את האופניים בגינה ולא הסכים לחזור אותם הביתה והרביץ לילדים בקיצור ככה כל היום שיגע אותו לגמרי ואז בסוף היום אבא התיישב לאכול מרק על שולחן עם מפה והילד בא ועשה ככה למפה
Speaker A
והעיף לאבא את המרק הרותך יואו וכל הבגד התלכלך והרצפה והמפה ואהאבא הוא היה בסדנה אז הוא היה בתהליך א זה עדיין נורא הפעיל אותו אבל הוא כבר הבין שיש פה משהו שמשהו קורה פה שצריך לעצור את המעגל הזה ואז הוא אמר לו
Speaker A
מה אתה צריך ואז הילד אמר אחי חיבוק ואז האבא אמר לו אז בוא וחיבק אותו ואז אחרי כמה שניות טובות של חיבוק ארוך כשהוא הרגיש שהגוף שלו כבר נרפא לא לא חיבוק שאנחנו עוזבים חיבוק שהילד נרפא הוא אמר לו עכשיו בוא ניקח מגבונים ננקה מהר
Speaker A
פה את ה את המפה וגם את הכלי אנחנו ננקה נשטוף בכיור אחר כך אומר בוא אני אראה לך איך שמים במכונת כביסה ויראה לו איך שמים במכונת מנת כביסה אבקה והם שמו את המפה א במכונת כביסה ופתאום הילד התהפך
Speaker A
חו הנס הזה שפתאום הילד אמר אני צריך חיבוק הוא לא הוא לרוב לא קורה נכון לרוב לילד אין את היכולת לעלות מהלא מודע את הנזקקות האמיתית שלו לאבא הזה קרה נס באותו רגע שהילד אמר לו שנייה אני מזיז את
Speaker A
הוילון חיב תגלה מה באמת ואז יהיה לך קל אבל בשנייה שהוא גילה לו האבא מצא פתאום נפתח הסל עם כל הכלים הכי יצירתיים, בלי שזה סותר גבולות, הילד עזר לו לנקות, הילד הכניס למכונת כביסה, הילד לא קיבל מרק אחר כך, הוא לא קיבל
Speaker A
איזה תשופה. כל הגבולות נשמרו. אבל ברגע שנטרלנו את התחושה הקשה שלנו והצלחנו להבין מה קורה שם, שכל הדבר הזה אחרי צהריים זה היה ההפך ממה שהוא באמת היה צריך. הוא הלך לקצה אחד כי הקצה השני הוא לא ידע איך לבקש אותו.
Speaker A
כל היום הוא רק היה צריך שאבא ירצה אותו, שאבא יגיד בוא לכתפיים, שהילד ילך לשחק ואבא יגיד, לא, בוא תהיה איתי קצת, אני רוצה אותך שאבא לא יתן לו תחושה שהוא עולה שיהיה בפוך שעות, הוא רק היה צריך חיבוק
Speaker A
כוכב הרצפים, ההבנה הזאת שבעצם קצה מול קצה, כשאנחנו רואים משהו מסוים, אנחנו צריכים להבין את העומק, יכול לאפשר לנו להזהות את זה בילד שלנו בלי שהוא יגיד לנו מה הוא צריך כי לרוב ילדים לא יודעים להגיד את זה בטח לא ילדים צעירים
Speaker A
זה נותן לנו עוד כלי הדבר השלישי שזה הסיבוב פרסה זה הכי פרקטי בעולם שזה זה מין כלי שמוציא אותנו ממעגל הקסמים ש א שיש התנהגות קשה שמולידה רגש קשה שמולידה שמוליד התנהגות קשה כזה מעגל שדיברת עליו בהתחלה כן
Speaker A
אנחנו פשוט צריכים להסתכל מה קורה קורה בדרך כלל. מה הילד מוציא מאיתנו בדרך כלל? למשל הוא מציא מאיתנו קוצר רוח נגיד הוא מתחיל לשאול מלא שאלות לא לא כשיש מעשה חד פעמי כשיש איזה התנהלות שאתה אומר וואי הילד
Speaker A
הזה כל הזמן הוא בעודף שאלות או כל הזמן הוא מדבר יותר מדי או כל הזמן הוא מתנגד לי בשעות הערב מה הוא פשוט לזהות מה הוא משיג שם זו שאלה שיכולה להשמע נורא מוזר כי מה הוא משיג שם הוא משיג שם עונש הוא משיג שם אבא
Speaker A
קצר הוא משיג שם צעקה אכזבה רגשות לא נעימים כאילו לא משג כלום. זה רק הוא רק יוצא מופסד.
Speaker A
התת מודע של הילד לא מזהה את זה כעונש או פרס. הוא מזהה את זה כרווח.
Speaker A
זה בכלל לא משנה לו אם זה קשה או לא. בגלל זה יש הרבה ילדים, נכון, בשפה ככה הכללית מדברים על תשומת לב שלילית. כל הזמן הוא רוצה להשיג צומת לב שלילית. מה זה אומר?
Speaker A
באמת באמת ילד מתרגל, הילד לומד שהתנהגות מסוימת תביא אליו את אבא. אה היא תביא אליו אבא קצר לא נורא העיקר שאבא בא אבא איתי אני רוצה את אבא אני לא ידעתי את הדרך אני חשבתי שדרך שאלות טיפשיות זה זאת הדרך
Speaker A
להביא את אבא ואבא באמת בא אה הוא בא כשהוא נורא קצר והוא ענה לי תשובות ציניות או לא נעימות או או כעס עליי בסדר לא נורא עדיין זה היה שווה את היה שווה את זה. כן. אז מה הוא לומד? אם אני רוצה את אבא,
Speaker A
אני צריך לחזור על אותה התנהגות. מהצד השני עומד אבא שאומר, אני חייב לעצור את ההתנהגות השלילית הזאת, אני חייב להגיב אליה. אחרת זה לא חינוך.
Speaker A
מה יהיה עם החינוך? אז אני מגיב להתנהגות הזאת והוא לא שם לב שהוא מתדלק אותה.
Speaker A
שהוא מתדלק אותה ומזין אותה גם ברגשות שליליים וגם בהתנגדויות. אם אנחנו רוצים להוריד התנהגויות שליליות שחוזרות על עצמם, אנחנו צ אנחנו צריכים לזהות מה הם משיגים שם ולעשות בדיוק ההפך.
Speaker A
למשל, יש ילד ששואל מלא מלא מלא שאלות טיפשיות ותמיד אנחנו אומרים די עם השאלות האלה. אני לא מוכן לשאלות האלה. א אני לא עונה על שאלות אז בוא נעשה הפוך.
Speaker A
בוא נגיד וואי שאלה מעולה. ח רוצה להסביר לך בוא אתה יודע כל היום הייתי בבית ב10 יכלתי לנוח אבל לא היה לי כוח לכת למכולת ואז המכולת כבר נסגרה ואז באמת לא קניתי לך יאללה בוא נכן ביחד ארוחת ערב
Speaker A
זה יוריד את השאלות את כמות השאלות של הילד בדיוק נעשה ההפך אבל כל התנהגות צריך לראות יש התנהגויות חיוביות שהרבה הרבה פעמים אנחנו לא נותנים להם מקום. נגיד לא כל היום הילד שאל שאלות א א מקנטרות. חלק מהיום הוא סתם שיחק עם עצמו
Speaker A
אבל לא נתנו לזה מספיק מקום. אמרנו יופי זה מצוין. אנחנו יכולים עכשיו להיות בטלפון, יכולים להיות בספר, יכולים לעבוד.
Speaker A
מצוין. עכשיו הוא בא עם התנהגות שלילית ואז הוא השיג 100% תשומת לב שלנו. אז אולי נעשה ההפך.
Speaker A
כשהוא בהתנהגות חיובית מאוד מאוד מאוד נחזק אותה. וואי אתה כל כך משחק יאללה עכשיו אתה אנחנו יושבים ביחד מכינים לשנינו שוקו וקוראים ביחד סיפור גם עם ילדים מאוד גדולים אפשר לעשות את זה כמובן כל אחד בהתאם של הגיל
Speaker A
ודווקא כשהיה התנהגות שלילית אנחנו ניתן לזה הרבה פחות מקום הרבה פחות רווח להתנהגות ואז ההתנהגות תרד זה יכול להוציא אותנו מהמעגל הזה זה מאוד מפחיד לעשות את זה שוב תמיד תמיד פתרון עובר דרך פחד וכאב כי אנחנו תמיד עולה
Speaker A
השאלה אז מה עם חינוך ומה עם גבולות? אני אומרת בדיוק הפוך. רק שנעשה את זה עם הפחד ועם הכאב אנחנו נצליח להציף גבולות הרבה יותר הרבה יותר ברורים כשאנחנו לא מופעלים.
Speaker A
כשאנחנו לא מופעלים. כן. וכשאנחנו מזהים שתדלקנו את ההתנהגות בטעות. בוא ננסה רגע לקחת את ה את העקרונות רגע לדוגמאות הפרקטיות שהבאת כאילו הבאת יש את החמישיה נראה לי שאת חוזרת עליה כל פעם שהם כנראה הדברים המרכזיים אני לא זוכר
Speaker A
איזה חמישה אתה מתכוון אבל תזכיר יש את החוסרונים יש את ה חוסר חוסר שליטה חוסרונים יש את הכפיות טובה יש את ה אה א חוסר באהבה. זאת אומרת לא להיות לא נההב.
Speaker A
בוא בוא נעשה סדר. אוקיי. יש כמה כאבי ליבה שהם מכנצים בתוכם אינסוף רגשות. אוקיי? יש כאב ליבה של חוסר עונים. שם נכנס החוסר שליטה, חוסר סמכות. א לא רואים אותי, לא, אתה יודע, כל ה כל המשפחה הזאת של החוסרונים,
Speaker A
יש את המשפחה של הלא אהוב. ששם נכנס שאני מרגיש לא שייך, אני מרגיש חיצוני, אני מרגיש כפוי טובה, שלא רואים את מה שאני עושה ולא מחזירים לי רגשות חיוביים. זה יושב שם, הכל יושב שם בצורך העמוק בשייכות, בתוך שאת חוסר
Speaker A
שייכות. הכפיות טובה נכנסת פה? כן, אתה יודע, זה בסוף מאוד גמיש יכול להיות שמישה יכול להיות שמישהו יכניס, ירגיש מתוך הכפיות טובה חוסר עונים נורא גדול שלא משנה מה הוא עושה, הוא לא מצליח ל ויש כאלה שהרגישו את זה בתור
Speaker A
כאילו הוא לא מקבל אותי כהורה שלו, הוא לא נותן לי את המקום שלי כהורה שלו א במובן הרחב של אהבה, של קבלה, של שייכות, של אני חלק, של מה המשמעות שלי בתוך מערכת יחסים הזאת, אם הוא לא משתף אותי, אם הוא לא
Speaker A
נענה על הרצונות שלי, אם הוא ויש א לא מוצלח כאב מאוד גדול של חוסר ערך נכון ששם יושב הלא מוצלח הכישלון האשמה הבושה המה יגידו הפחד בעצם אם אני לוקח את ה את שלושת הדברים האלה יש יש מקרים שאפשר להדביק על כל אחד מהם
Speaker A
זאת אומרת א אם אני לא אהוב אוקיי מרגיש נקודת הכאב שלי המנגנון הגדול כן הכאב שהנשמה שלי לא מסוגל לשת הוא לא אהוב א אז אני יודע אז אז הקושי שלי הגדול יהיה עם דברים בעצם שגורמים לי מעוררים את הנקודה הזאת של הלא אהוב נכון
Speaker A
זה הדבר היחיד שבאמת אפשר ללמוד מזה כאקסיומה כזאת שאר הדברים זה מאוד מאוד אישי נפש האדם היא כל כך מורכבת כל אדם התעורר בו מנגנון אחר להגן על עצמו מתחושת הכאב. אז אין לנו כללים שאנחנו אומרים אוקיי אז אם אתה מרגיש ככה אז זה
Speaker A
יהיה המנגנון וככה תנטרל אותו. כל אדם צריך לזהות בתוכו מה זה מקפיץ בו, מה האוטומט שלו, מה המחשבות שזה מוליד בו, מה הרגשות שזה מוליד בו, ולעבוד מאוד מאוד אישי מול עצמו, מול הדבר הזה. ולא רק שכל אחד זה אחר, כל אחד מול כל ילד.
Speaker A
יהיה אחר. כל אחד מעורר בנו יכולים להיות לנו כמה כאבים, נכון? החיים האלה מלאים כאבים כל אחד מהילדים יכול לעורר בנו מה שהוא אחר לגמרי והעבודה שלנו תהיה שונה לגמרי מול כל ילד.
Speaker A
אני רוצה אני רוצה לנסות לתת פה לכל מי שפה מאזין לנו א איזשהו כאילו איך איך אני לוקח את כל הדברים ש שלימדת פה ווכאילו מיישם אני רוצה אני עכשיו רוצה יש לי אוקיי יש לי את הילד מול העיניים שאותו
Speaker A
אני רוצה רוצה לשפר את ה את הקשר איתו אז עכשיו אוקיי אני יודע שהוא הולך להגיע מהגן וכנראה יהיה משהו או הולך להגיע מהבית ספר והולך להיות משהו. אני רוצה לבנות בי כרגע את הנפרדות פרקטית מה זה אומר שאני עכשיו הולך לעשות.
Speaker A
אתה מבקש מישהו פרקטי ואני אענה לך משהו לא פרקטי. סליחה אני חושבת שהדבר הראשון הוא להתבונן במה שלמדנו שהילד חוזר ואנחנו מזהים את הדרך הזאת שהטוונו פה. פשוט לזהות, לראות איך הוא מפעיל ולהגיד, "וואו איזה קטע!" כאילו ככה חב
Speaker A
הוא מנסה להקשר אליי, הוא רק נכנס הביתה, פתאום אני מזהה את זה. עד היום לא זהיתי את זה. עד היום אמרתי יא אללה, הוא ישר מעיף את התיק, ישר אומר לי, "אני לא רוצה את האוכל שהכנת." עכשיו אני רגע מתבוננת
Speaker A
מהצד ואני אומרת, "שניה, אני יודעת שיש פה משהו מעבר למה שאני רואה בעיניים, שיש לו איזשהו צורך בקשר שהוא לא יודע איך לבטא.
Speaker A
אני מזהה בי שזה מעורר בי רגשות מאוד מאוד קשים. עצם הזיהוי יפתור חצי מהבעיה. עצם זה אם אנחנו נצא מפה מהשיחה בינינו רק עם הדרך הזאת של ההתבוננות, של הזיהוי, כבר עשינו שינוי ענק.
Speaker A
לעצור ולזהות את מה שלמדנו. ממש לקחת פנס. צורך שעולה בילד ומהכאב שמתעורר אצלי שזה גם הצורך שלי נכון אני יש לי צורך בהכרה יש לי צורך בהצלחה אני נורא אני נורא הישרדותי מאוד קשה לי להיות בנוכחות אני ישר כל הזמן במחשבות יתר על מה יקרה
Speaker A
היום אחרי צהריים האם הוא יהיה בלחץ או לא בלחץ האם הוא יבכה או לא יבכה האם הוא התנגד לי או לא התנגד לי אם אצליח להעביר את החי צהריים המון המון מחשבות הישרדותיות נורא רק לזהות את זה ואז שואל
Speaker A
את עצמי מה אני יכול לעשות עכשיו רק עכשיו מול הילד זאת שאלה משנת חיים צריך לעשות איזה פודקאסט נפלא על השאלה הזאת מה אני יכול לעשות עכשיו מול הילד עכשיו אני יכול לתת לו ארוחת צורם אני אתן להרוחת צורם עכשיו
Speaker A
אני יכול לזהות איזה תגובה שלי רק מזינה את ההתנהגות שלו ולפעול אחרת מצוין אני יכול לקחת צעד אחורה לייצר איזשהו סוג של נפרדות לייצר איזשהו מרחב שהוא יבוא אליי לא שהוא הוא כל הזמן גורר אותי לתגובות אליו, אלא שאני אהיה במקום
Speaker A
ושהוא יבוא אליי. אז אני לאט לאט מייצר את זה. זה זה קודם כל להיות קצת יותר בשקט כהורים, יותר בהתבוננות, פחות באוטומט.
Speaker A
פשוט צריך שכל אחד יקח ילד אחד, את הילד המאתגר, ויתחיל לעשות עליו מסע כזה. קודם כל מסע של זיהוי.
Speaker A
מה זה מעורר בי? אתה זוכר כמה זה היה לא פשוט, נכון? שנתנו את הדוגמה של האבות. זה לא תמיד פשוט, זה מצריך רגע עצירה. אנחנו לא יכולים ישר לרדת לפרקטיקה ולכלים. זה נורא קל להגיד, טוב, תעשה ככה, יש טריק כזה, תסיח את
Speaker A
דעתו, זה יעבוד יומיים. עוד יומיים הוא יעשה משהו שיותר יתגר אותנו והכלים האלה כבר לא יעזרו.
Speaker A
יותר מהכלים חשובה התודעה, השינוי התודעתי, לזהות מה הוא מעורר בי ואיזה מנגנון קופץ בי מתוך הכאבים האלה.
Speaker A
ומה יש אצלו? זה התפקיד שלנו לזהות. הוא לא יכול. זה התפקיד שלנו כהורים לזהות את זה. מה עובר אצלו בנפש ואיך אני יכול לעזור לו?
Speaker A
ואז להגיד לעצמי שזה לא סותר גבולות. אני יכול להציב כל גבול שאני רוצה. לא רק שאני יכול, זה חשוב שאני אציב. אבל אני שם לב פתאום כשאני מציב את הפנס הזה, האדם כשהוא מציב את הפנס הזה, הוא פתאום שם לב שעד
Speaker A
היום הוא לא באמת הצליח לצב גבולות, לא באמת הוא הצליח לעצור את הילד מלשאול יותר מדי שאלות, לא באמת הוא הצליח לגרום לילד להיכנס לתומר למקלחת, הוא רק דיבר יותר דברים רעים על הילד, הוא רק יותר התעצבן, הוא רק יותר, אבל הגבול לא באמת
Speaker A
נשמר ואז לבדוק איך אני מצליח להציב גבול דווקא כשאני כן שומר על ניטרול רגשי.
Speaker A
אז הכלי הראשון שהוא הכי חזק שאי אפשר לדלג עליו זה כלי של התבוננות, כלי של תודעה.
Speaker A
הדבר השני זה אקטיביות. אני מפסיק לכבות שריפות, לבדוק איך הילד נכנס ואז להגיב ואז הילד מתנהל ואז אני מגיב אליו ואז אם הוא טוב אז אני טוב במרחאות. כן? אם הוא משתף פעולה אז יותר קל לי איתו. ואם הוא לא משתפולה זה יותר
Speaker A
קשה לי טוב זה בעצם כל הזמן אני תגובתי במקום זה לגייס עמוק בפנים את הרצון שלנו להיות איתם ולהיות אקטיבים בשיעוט איתם לרצות להיות איתם לייצר משהו אקטיבי האבא הזה עם המפה עם המרק שנשפח הוא הוא פשוט הפך רגע את
Speaker A
המשוואה במקום רק להגיב הוא שאל את הילד מה אתה צריך זה היפוך של התנועה. הוא היה לרגע אקטיבי.
Speaker A
אנחנו צריכים לשים לב שהרבה פעמים העומס הנפשי שיש לנו, למרות שדיברנו המון עלינו לילדים, המון המון הוא נוצר מחוסר הרצון שלנו להיות עם הילדים.
Speaker A
זה מרגיש לנו אול נורא קשה. זה מרגיש לנו קשה מאוד. זה איזה מין מסע כזה שאין לנו כוח אליו.
Speaker A
ואז אנחנו לא אקטיבים. אנחנו רוצים רק שהיום יעבור. אנחנו נורא הישרדותיים. הישרדות תמיד תוביל אותנו לאוטומט, למנגנונים. זה כאילו אנחנו רק במניעת כאב.
Speaker A
אני לא רוצה שנישאר רק שם. אני רוצה שנצא משם. אנחנו לא עוסקים רק בלמנוע כאב.
Speaker A
אנחנו עוסקים ביצירת קשר. יצירת קשר ח מחייב אותנו להיות אקטיבים בפעולות שלנו מול הילדים.
Speaker A
לרצות להיות איתו, לרצות לענות לו, להנות מהשיעות איתו. זה במיל קורה. באמת אנחנו צריכים לשמור עליהם אז אולי נרצה להיות איתם ממש לרצות להיות עם הילד וואו תשמעי יצאתי פה עם דף מפוצץ דברים שצריך לחשוב ולאבד נכון כי כאילו צללנו היום פחות לשאלה
Speaker A
פרקטית של איך מתמודדים עם התנהגות לא טובה של ילד ויותר הבנו איך נפש פועלת ואני חושבת שזה תפקיד מאוד חשוב של הורים להבין איך נפש של ילד פועלת מה שלח? מה? מה שגם מה שגם אני מבין זאת אומרת ש א ואולי אני חוזר פה עכשיו ממש
Speaker A
ממש להתחלה אבל את בעצם ציירת את מה שקורה אצלי ומה שקורה אצל הילד. זאת אומרת, אצלי יש איזשהו מנגנון שמפעל, איזשהו כאב פנימי עמוק, א, איזשהו צורך שלא מקבל מענה ולכן זה מדליק אותי, מעורר אותי, גורם לי לכל
Speaker A
מיני תגובות שליליות ומצד שני יש את מה שהילד צריך שהוא זאת אומרת יש לו איזשהו קושי בלהתחבר, הוא לא יודע איך, זאת אומרת יש פה כאילו שני דברים אז מה שאני בעצם מבין זה שב ב יש פה בעצם זה כאילו זה שני קווים
Speaker A
מקבילים כשאני לא יכול להושיט יד לעזור לילד עם הקושי שלו אם אני מאוד מאוד מאוד מעורבת אני צריך להבין זאת אומרת קודם כל על מה זה יושב אצלי ואז אני חוזר למה שאמרת לעבור בתוך להיות מוכן לעבור בתוך
Speaker A
הכאב ולקבל את ה את אותו את אותו קושי ואז ממילא הוא יהיה הרבה פחות כואב וקשה ואז ממילא אני גם יהיה מסוגל להגיע למצב של ה הנפרדות הזאת שמאפשרת לי להושיט יד לילד ולעזור לו בתהליך שהוא עובר נכון נכון? והדרך לזהות אצלי ולהצליח
Speaker A
לנטרל אותי זה דרך הזיהוי, דרך ההתבוננות בזה. פשוט להביט בזה, לראות מה קורה לי, להגיד זה קורה לי. זה משהו שקורה לי עכשיו בפנים. אוקיי? עכשיו אני מרגיש שנכנס בי כעס מאוד גדול על הילד.
Speaker A
עצם הזיהוי והבנה מקטין את עוצמות הרגש ופשר לנו לפעול יותר. אז התבוננות, הרבה פעמים כשאני נותנת את זה כתרגיל לאנשים בקליניקה, הם יוצאים בתחושה שנתתי להם משהו שהוא בכלל לא מעשי וחוזרים אחרי שבוע ואומרים, וואו, זה ממש שינה את ההתנהלות שלנו לגמרי. זה היה הכי
Speaker A
מעשי שיש. רק התבוננות הודעתית ששינתה את כל האוטומט שלנו. מדהים, מדהים. וגם בעצם אם אני חוזר פה גם לעוד איזשהיא נקודה שזרקת א בהתחלה א זה בעצם יוצא מצב שאנחנו יודעים שהמסע הזה מי שבוחר עכשיו מי שהזין ובוחר לצאת למסע הזה
Speaker A
אנחנו יודעים שסופו של המסע זה בעצם פתרון של משהו מאוד מאוד עמוק בתוכנו שהוא יפתח הרבה דברים בחיים זאת אומרת כאילו זה יש פה בסוף מתנה מאוד מאוד גדולה יש פה זה לא רק שזה לא רק כן כן, זה דבר ענק לרפא את
Speaker A
הקשר א עם הילד ולהרים את ההלהחזיר את הזרימה בקשר איתו ואת האהבה בקשר איתו ולהוריד את כל התחושות השליליות. זה דבר ענק שהוא איתו פתחתי, אבל מעבר לזה יש פה עוד איזשהיא מתנה נסתרת שהיא בעצם א א לעבור איזשהו מסע פנימי של לפתור את אחד
Speaker A
מה אחד מהכנראה הכאבים הכי גדולים, אחד מהקשיים הכי גדולים שלנו עם עצמנו. נכון? זה ממש שינוי נקודת המבט שלנו על ההוויה. אנחנו מתבוננים אחרת גם על עצמנו, גם על העולם, גם על מערכות יחסים. זה ממש משנה את הכל מבפנים. ואמרנו עוד נקודה
Speaker A
נורא חשובה שכדי לעשות את זה נהיה חייבים להרגיש כאב. אי אפשר לברוח מזה. אנחנו נהיה חייבים לעבור במנהרה של כאב אבל בסופה אנחנו נפסיק לסבול. יהיה לנו הרבה הרבה הרבה יותר שלווה בחיים.
Speaker A
וואו, מדהים. טוב, אז א תודה רבה תמר. תודה לך תמר ארשקובית אשת טיפול וסופרת ומלמדת אה וגישת גישה דיאלוגית נכון טיפול בשיטה דיאלוגית א גם אנשי חינוך וגם מטפלים נכון אה וגם פה קליניקה להורים א תודה רבה רבה
Speaker A
ואתם שם בבית א מקווה קודם כל שקיבלתם ותיישמו אני בטוח שקיבלתם מקווה שתיישמו ואהבתם נג גע בכם חושבים על מישהו עכשיו שהפרק הזה יכול לעזור לו? תלחצו על שר, לא משנה אם זה ביוטיוב או בספוטיפיי, ותעבירו הלאה למשפחה לחברים, תפיצו את הטוב הזה. תודה
Speaker A
רבה תמר. תודה רבה. היה תענוג גיל. וואי לגמרי. להתראות, להתראות, חברים. נתראה בפרק הבא. עוד פרק אף במהירות G5. [מוזיקה] אנחנו את שלנו עשינו מהנשמה. ואם אתם משתגעים מהשאלה איך אתם יכולים להחזיר לנו אהבה? קל. [מוזיקה] פרגנו לייק לפודקאסט,
Speaker A
דרגו חמישה כוכבים ושתפו את הפרק הזה עם כמה חברים. ככה ביחד נעלף את אוגה אלגוריתם להמשיך ולפוצץ את ממלאמת החלל בכל [מוזיקה] פינה ברשת. עפים עליכם.
Speaker A
תישארו חדים. ביי. เ
Topics:הורותילד קשהקשר הורה-ילדדיאלוג הוריטיפול משפחתיגבולות בהורותקבלה ושחרוראתגרים רגשייםשיקום קשרתמר הרשקוביץ
