Speaker A
אז אני שירה בריבי שחר. אני עושה עכשיו דוקטורה בנושא האמת ה-7 באוקטובר, ואני מגיעה מרקע של ביטחון ובין הסכסוך למרחב הישראלי-פלסטיני. כן, ואני עוסקת בביטחון, אבל גם דרך, ואולי בעיקר דרך העיניים שלנו, של נשים.
פאנל נשים דנות בתפיסות ביטחון בזמן מלחמה, תוך התמקדות בחוויות אישיות והשפעות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
Key Takeaways
- נשים חוות ומנסחות את הביטחון בצורה שונה מהתפיסות הגבריות המסורתיות.
- המלחמה והסכסוך משפיעים עמוקות על הביטחון האישי והחברתי של נשים בישראל.
- השפה הביטחונית מגבילה את הדיון הציבורי ומעצבת את גבולות השיח.
- סולידריות ותמיכה קהילתית הן גורמים מרכזיים בהתמודדות עם המשבר הביטחוני.
- יש צורך בהבנה מחודשת של הביטחון שכוללת הפחתת אלימות וקידום שותפות.
What the video covers
- הפאנל מתמקד בתפיסות ביטחון מנקודת מבטן של נשים בישראל בזמן מלחמה.
- שירה בריבי שחר מציגה את המחקר שלה על האמת של 7 באוקטובר והשפעתו על הביטחון האישי והקולקטיבי.
- איילה מץגר משתפת את חוויותיה האישיות בעקבות חטיפת בני משפחתה ומאבקה לסיום המלחמה ולריפוי החברה הישראלית.
- עמנוואל אלבז פלס מדברת על האתגר לסקר את המלחמה הן בישראל והן בתקשורת האירופית, תוך התמקדות במורכבות הסיפור.
- הפאנל מדגיש את הפער בין תפיסות הביטחון הרשמיות לבין חוויות האי-ביטחון המתמשכות בחיי היומיום.
- הדוברות מדברות על הצורך לפרק את המושג ביטחון ולבחון מהו ביטחון אמיתי שמצמצם סכנות לעומת תפיסות שמנציחות אלימות.
- הדיון מתייחס להשפעות המלחמה על החברה הישראלית, כולל תחושת ההרס, האובדן והצורך בסולידריות.
- הפאנל מציין את חשיבות השפה הביטחונית כמגבילה את השיח ומגדירה מה מותר ומה אסור לדון בו.
- המשתתפות מדברות על הקושי לשמור על אופטימיות ועל האתגר להמשיך לפעול למען שלום וביטחון.
- הפאנל מדגיש את הצורך בשינוי תפיסות הביטחון ובכלל זה שילוב נשים בתהליכי קבלת החלטות.
Chapters
- 00:00הקדמה והצגת הנושא - ביטחון מנקודת מבט נשית
- 04:58חוויות אישיות של איילה מץגר בעקבות חטיפת משפחתה
- 10:43עמנוואל אלבז פלס על סיקור המלחמה והאתגרים התקשורתיים
- 15:22דיון על השפה הביטחונית והשלכותיה על השיח הציבורי
- 20:45השפעות המלחמה על החברה הישראלית ותחושת האי-ביטחון
- 25:32הצורך בשינוי תפיסות הביטחון ושילוב נשים בקבלת החלטות
- 30:32סיכום וקריאה לפעולה למען שלום וביטחון אמיתי
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
בעיקר בגלל שמי שעושה ביטחון או מי שעושה מלחמות זה בעיקר גברים, ומי שמשלם את מחיריהן זה קודם כל אנחנו. אז אנחנו צריכות להיכנס בסדק הזה, אבל להיכנס בסדק הזה אחרי כל היום הזה שתווית פה טל עם נשים עושות שלום ועומדים ביחד והתקווה.
Speaker A
ולדבר רגע על ביטחון זה קצת, אה, לסיים אותו בביטחון זה קצת מאתגר. אה, אמ, אבל אני כן חושבת שכאילו אנחנו רגע נוחתות פה על ה, א הייתה פה הרבה תקווה. אנחנו נוחתות פה על התקווה, על הסדק הזה של
Speaker A
התקווה, ואני רוצה רגע גם להציג את הדוברות, גם להגיד כמה דברים, כמה מחשבות שהיו לי לקראת הפאנל הזה ואז א נשמע מכל אחת מהמעמות פה מה קורה. אז א, אז קודם כל שוב תודה שלמי ששרד, תודה שאתם מצטרפים אלינו
Speaker A
לפאנל הזה, א ואני רוצה להציג את איילה מץגר, אשת חינוך וטיפול שבני משפחתה נחטפו מנירוז והיא פעילה מאוד, הייתה פעילה ועדיין פעילה גם במאבק לסיום המלחמה וגם במאבק כרגע לריפוי החברה הישראלית. עורכת הדין הראויה חנדקלו, אמרתי את זה נכון?
Speaker A
מוש א, מנכ"לית אילף, המרכז לקידום ביטחון בחברה הערבית, לשעבר מנהלת מתי החירום למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, א ועמנוואל אלבז פלס, עיתונאית ומגישה טלוויזיה שמסכרת גם את הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם עוסקת באופן סיקור המלחמה במלחמה האחרונה. והשאלה שעומדת במרכז
Speaker A
הפאנל שלנו, פאנל הסיכום, היא מי מנסחת מהו ביטחון ואיך אנחנו נשים תופסות ומנסחות את גם את הביטחון שלנו, אבל גם את תפיסת הביטחון שלנו בבית, בישוב, בעיר, בגבול.
Speaker A
א ואני חושבת שמה שעוד חשוב השבוע הזה זה שהשבוע ישראל מציינת כנראה גם העולם אלף ימים לשבעה באוקטובר.
Speaker A
א וה-7 באוקטובר, התאריך הזה שהוא לכאורה יום אבל הפך כבר לסוג של תאריך מטפיזי, מן יום שנמשך איתנו כל יום עד היום על כל ההשלכות שלו ועל אפקט האדבות שחווינו. א יום שנמשך לתוך חיינו, יום שהזמן גם האישי וגם הקולקטיבי סוג של עצר בו.
Speaker A
מלכת א בישראל הזיכרון נעצר ב-7 באוקטובר בעזה ובגדה. היכולת שמתחיל ב-8 באוקטובר, אלף ימים שבהם המזרח התיכון ממשיך להתנהל בתוך שיחה מתמשכת של מלחמות, של חזיתות פתוחות וקבינטים ריקים מנשים. מעזה ועד ביירות, מטהרן ועדוך ובעיקר כאן בירושלים יושבים
Speaker A
רק דברים שמנסחים מצב של מלחמה כנוסחה לביטחון וניצחון, ואנחנו חיות כאן בתוך מציאות מתמשכת של אי ביטחון. ובכל זאת טוהות על למה ממשיכים לקרוא לביטחון. אז איך זה שאי ביטחון מתמשך למדנו לפרש כבטוח, ואיך זה שהמילה שלום או
Speaker A
המושג שותפות הפכו לאיום דמוני שמבהיט כאן רבים כל כך. אז לפני שנתחיל אני רוצה רגע לציין שתי חוקרות שככה נמצאות איתנו באיך שאני רוצה שהשיחה תתנהל. אחת זאת קרול כהן שכתבה שהשפה הביטחונית היא לא רק מתארת במציאות אלא גם קובעת אלו שאלות נחשבות לגיטימיות
Speaker A
ואלו כלל אינן נשאלות. השפה הביטחונית מסרטת גם את הגבול הגאוגרפי בין מדינות, אבל גם את גבולות השיח. במה מותר לנו לדון ובמה אסור. מה מאיים עלינו ומה לכאורה לא.
Speaker A
ולצידה סינתי אנלו שמזכירה לנו שלצד השאלה שאנחנו צריכות לשאול כל הזמן איפה אנשים נמצאים, השאלה גם מה אנחנו מגלות כשאנחנו מתבוננות בעולם ובביטחון שלנו דרך חוויות החיים של נשים, דרך היותן במקום מסוים או ההדרן ודרך הכל או האילמות שלהם.
Speaker A
אז עכשיו אני באמת רוצה באמצעות ככה החוויות והעשייה כל כך אקטיבית ועשירה של שלושת הדוברות כאן לנסות לפרק ביחד את ה, את הדבר הזה של ביטחון בישראל 2026 ממש בעת הזאת שבו אנחנו, שבה אנחנו נמצאות, א ואולי להצליח להבחין בין ביטחון שבאמת מצמצם
Speaker A
מצמצם סכנות לבין תפיסות מלחמה ואלימות שעטופות באיזשהיא אריזה של ביטחון, אבל בפועל מנציחות א את המשך מעגל האלימות. אז בגלל שזה ככה גם ה, תכף היום האלף לטבוח, אני כן רוצה להתחיל איתך איילה ולשאול אותך בתוך הפרספקטיבה ה של הזמן של שנה שלישית תכף לאחר
Speaker A
המאורעות והשינוי אחד שגם כולנו עברנו, אבל גם את אישית, מה התובנות או מה החוויה המשמעותית שלך באמת של ביטחון ואי ביטחון? אמ, אני חושבת שבה ההתרסקות, ההבנה שהתרסק לי העולם לא קרתה מיד, א קרתה במהלך החודש לקראת סוף החודש הראשון כשהבנתי
Speaker A
כשאני התפניתי מהחתופים, מהסליחה, מהאירוע עם הקהילה באלת והתחלתי לפעול לכיוון החתופים ואז הבנתי שאין אמא ואין אבא, כלומר אין פה אף אחד שדואג לזה ואין אף אחד שכפ. הבנו שזה לא, שזה לא מעניין אותם, ואחר כך יהיו עוד א דרך עוד א
Speaker A
נקודות בדרך שרק ביססו את זה, אה מה ש, וזה התרסקות. אני ממש אה הייתי בהבל על האנשים שאיבדנו, בדאגה מטורפת על תמי ויורם, א ועל עוד אנשים שיקרו. כלומר התרסק לי עולם שלם של מקרים א מינירוז ומצאתי את עצמי בוכה מתפרקת באוטו, במקלחת.
Speaker A
ב והבנתי שזה לא רק על עובד, עובדן של אנשים ספציפיים. מתרסק לי העולם. א אני חושבת שבדצמבר מצאתי שותפים, מצאתי את הפעולה של חסימת כביש, א ומצאתי בחסימה הראשונה שותפים ואני אומרת שכל פעם הייתי מגיעה מהדרום ישר להפגנות בתל אביב רק כדי לקבל חיבוק
Speaker A
בשביל הסולידריות. דיברתם על סולידריות, א זה היה משמעותי בטירוף כשבעצם שכנים שלי עוד אמרו לי צריך לחכות לסיום המלחמה לניצחון מוחלט, אז נחזיר את החתופים. וואני ויש אנשים שנאבקים איתי רואים את האיזשהו, א חושבים כמוני שצריך לעשות להשמיע את
Speaker A
הקול הזה ואני מתחברת איתם וזה נותן המון. הקבוצה הקטנה הזאת נותנת כוח א להשמיע את הקול שלי, אה א והיה לי דיאלוג עם עצמי כל בוקר אם אני, אם אני בסדר, לא בסדר, אם אני פוגעת בביטחון ישראל, אם אני משתפת פעולה עם חמאס
Speaker A
עם הכל ו, ודי מהר אני חושבת שזה לקח לי שבועיים שלושה, הבנתי שמלחמת העולם נגמרה בסוף, א זה יגמר. אז אם זה יגמר וחתופים יושבים לי לפרצוף, כלומר זה, זה איזה אירוע דחוף ולחוץ והכל, אז כמה שיותר יותר מהר ו
Speaker A
מה שאני, מה שני אני אעשה כל פעולה כדי לקדם את זה ולסיים את זה כמה שיותר מהר. זהו רואה, זה הרבה תודה תודה. אה אני רוצה לשאול את עמנוואל א שככה כש
Speaker A
הכרתי אותה לפני, אבל קצת הכרנו בזמן האחרון ובאמת הבנתי את החוויה הזאת שאת ככה חיה כל הזמן בין שתי זירות, בין הזירה הישראלית שהיא היא כמו שבע, זה נכון, כאילו עמוסה ואינטנסיבית, אבל גם כל הזמן עם הרגל הזו בצרפת ובאירופה ולחוות לתוווח את, את, את המצב של המלחמה פה בעצם לשתי
Speaker A
האוכלוסיות. א ואני רוצה לשאול אותך איך המלחמה הזאת והאופן שבו את סיקרת אותה וחווית בה, תארת איזשהו שינוי, שינו את המחשבות שלך על ביטחון גם כאישה ישראלית וגם כאישה שגם חיה באירופה. כן.
Speaker A
כן. תודה. א תודה רבה על ההזמנה להיות חלק מהשיחה הזאת. אז אני באמת נולדתי בצרפת וגדלתי בצרפת ואני עובדת בתקשורת הישראלית כבר 20 ומשהו שנה ורוב החיים שלי כל הקריירה שלי כמעט סיקרתי הייתי כתבת חדשות חוץ, סיקרתי בעבור הישראלים בטלוויזיה
Speaker A
הישראלית את כל מה שקורה מחוץ לישראל וגם נורא רציתי שזה לא יהיה קשור לישראל, זאת אומרת לא לעשות את זה דרך הפריזמה הישראלית-יהודית. אה זה התחיל טיפה לפני שבעה באוקטובר שהתחלתי לעבוד עם התקשורת שואט ה בעיקר קודם בצרפת שביקשו ממני
Speaker A
לפעמים לדווח מה שקורה פה על כל מיני דברים נקודתיים, נגיד שומר חומות. אה נשלחתי בשביל א עיתון צרפתי ויש תרגיל, זה מאוד מעניין, התרגיל הזה של להיות כתבת זרה בישראל זה ממש מחייב אותך בעצם להסביר לציבור מושגי יסוד מאוד מאוד בסיסיים שאתה
Speaker A
הרבה זמן לא סיפרת בכלל לעצמך, אז אתה צריך ללמוד אותם מאפס. אה א וזה מחייב את זה למידה חדשה כישראלית גם כעיתונאית ישראלית. ב-7 באוקטובר ביום שזה קורה אני בבית, אני מקבלת שיחה ממש על הבוקר של אחד העיתונים
Speaker A
מבקשים ממני לכתוב, א אני כמובן בתוך הבית בתל אביב ואני מנסה לעקוב אחר החדשות והקבוצות בטלגרם ואנשים שאני מכירה ומקורות, ואני כותבת טקסט שבדיעבד, אה אני חושבת שהוא מאוד, אני לא מצליחה לקרוא אותו שוב, אני מנסה כל 7 באוקטובר לקרוא
Speaker A
אותו, אבל זה, זה יותר מדי מחזיר שם, אבל זה, זה יש בו את החתופים בלי לדעת עוד באמת את המימדים ויש בו את המלח. זה נגמר במלחמה שהולכת לבוא עלינו ועל עזה, אה ממש נגמר במשפט של, אה של א עכשיו אנחנו לא יודעים
Speaker A
מה יקרה, אנחנו כן יודעים שמפה יהיה המון מוות. אמ ואז היה לי די ברור שוק אוקיי, התרגיל של לסקר את העולם בעבור הישראלים זה לא, זה ממש לא העדיפות הראשונה שלי ואני הולכת לסקר את מה שקורה פה, א ומה שקורה פה
Speaker A
מבחינתי היה מצד אחד ברור שצריך ללוות את המאבק של משפחות החטופים, אגב לא רק בתקשורת הבינלאומית אלא גם בתקשורת הישראלית. היה שלב שבאמת היה צריך א לשים שם המון המון דגש, א וומהר מאוד נהיה לי די ברור שיש
Speaker A
סוגיות, יש מחווים מסוימים שבהם, בהם אין סוגיות מסוימות. אז אני אסביר למשל מהר מאוד כשאתה מדבר עם התקשורת הזרה אל תוך המלחמה בעזה, אז שבעה באוקטובר הוא אירוע נקודתי שהסתיים ממש, הסתיים הוא מאחורינו. אז עוד היו חטופים והיה עוד ארס, אז אפשר
Speaker A
היה לדבר על זה, אבל היה צריך היה גם שלב שגם חתופים שנשארו בשבי הפך להיות כמעט נשכח, א והיה צריך כל הזמן להחזיר שנייה, לא בשביל לעשות הסברה כי אני מאוד לא מאמינה בהסברה עיתונאית וזה הבדל מאוד גדול, אבל
Speaker A
היה לי מאוד חשוב כל הזמן לתת את המסגור כי זה התפקיד העיתונאי בסוף שנייה להזכיר על איזה בסיס אנחנו מדברים. אותו דבר קרה בארץ, אבל בצורה אחרת לגמרי במיינסטרים הישראלי ואני אומרת מיינסטרים, אני ממש מתכוונת לערוצים מרכזיים כי זה לא
Speaker A
קרה בתקשורת העצמאית וגם לא בעיתון הארץ שעשו שם עבודה מאוד מאוד מקיפה, אבל מבחינת המיינסטרים הישראלי כל מה שקשור למלחמה בעזה, חוץ מתמונות אוויריות שמראות ארס וכביכול אפשר להשיג משם איזה...
Speaker A
איזה משפחה, איזה פרצוף אנושי, איזה אמא או איזה ילד, מחפשים מים או קמח או בכלל להביא את הסוגיות של יודעת מי מי עכשיו, האם יש בית הספר עכשיו בכלל בעזה ואיפה אנשים חיים? והאם נכנס יום הניתרי? לא נכנס יום. זאת אומרת אפילו לדון בסוגיות
Speaker A
ואני לא מדברת על נגיד מה קורה עם הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושמון שסגרו את כל המעברים ולא נתנו גם לאנשים להיכנס ולעבוד בתוך שטח ישראל ואפילו לא מהמקום האומני אלא מהמקום העיתונאי נטו של גם מה ההשלכות של דבר כזה על מצב שהוא קיים גם היום אלה
Speaker A
סוגיות שבכלל לא היו אמ וכשאני ניסיתי לדבר על הרוגים פלסטינים ועזה לא ברור שלי יש אמפטיה להרוגים מכל הצדדים דים אבל זה לא הייתה זה לא חשוב זה לא משנה מה אני מרגישה התפקיד העיתונאי שלי הוא פשוט להביא את המציאות כמה ש יותר רוכבית
Speaker A
וכשניסיתי לעשות את זה במינסטרים הישראלי השתיקו אותך זה לא עניין אף אחד אני זוכרת השתקה בלייב כן בסדר שלא נתתי להיות השתקה כן שנלחמתי בה אה אבל אני אגיד שהסיבה שנלחמתי בה זה כי הייתי מודעת לזה ש שאני אני מפעילה על
Speaker A
עצמי צנזור. אני רוצה להגיד דבר שהוא מאוד חשוב. לעולם, מעולם, מעולם, מעולם, לא נאמר לי מתחילת המלחמה, גם לא לפני מה להגיד ומה לא להגיד. גם אחרי הדבר הזה אף אחד לא אמר לי אל תגידי דברים כאלה. וזה
Speaker A
יותר חמור כי בעצם ה כשהתחילה המלחמה של רוסיה ובאוקראינה אנחנו העיתונאים שהיינו אז כתבי חוץ אני הייתי עוד כתבת חוץ אז פיתחנו מן תת ג'נר כזה של מה האוכלוסייה ברוסיה לא יודעת על המלחמה אין שם תקשורת חופשית הם לא יודעים
Speaker A
ולנו שיש תקשורת חופשית יש לנו תקשורת אנחנו יכולים להגיד ולדווח הכל בישראל הכל אגב דברו עם אה עם עיתונאים ערבים ישראלים, פלסטינים ישראלים יגידו לכם שעצם מצב קצת שונה. א אבל לפחות אצל היהודים הפריבילגים שבינינו באמת אנחנו יכולים
Speaker A
להגיד הכל, אבל החלטנו לא לעשות את זה ולהסתיר מהציבור חלק מהמציאות. ומי ואני מחברת את זה למושג של ביטחון.
Speaker A
זה לא ביטחון, זה לא שרגשתי אי ביטחון פיזי או פחד שיתקפו אותי ואנחנו נחזור.
Speaker A
אני נדבר על זה בהמשך אולי של להפך אני אני הרגשתי המון המון חיבוק והמון סולידריות והמון המון תמיכה להמשיך ולהגיד את הדברים והבנתי א כמה זה נותן המון כוח לעשות את העבודה אבל א כן נוצר מין אי ביטחון כזה של
Speaker A
אם אני אם חלק מהעבודה העיתונאית שלנו לא נעשת אז א איזה בעצם איזה איזה מציאות אנחנו מה מה החלק שלנו במציאות ש שנוצרה פה והבנתי את האחיות שלנו כעיתונאים אה מזשהו שאני מאוד מנסה להלחם בו בין היתר בלשתתף
Speaker A
בשיחות כאלה ובסוף אם אני שוכחת תזכירו לי שיש לי טיפים א פרקטיים שהם נורא חשובים נדבר גם על זה אני רוצה לדבר על מרחב נוסף של ביטחון אנחנו כל הזמן סופרים את הזירות הפתוחות ואנחנו סופרים מי כבר יש מלחמה
Speaker A
ואיפה יש הפסקת אש וארצות הברית מנהלת א א מסע ומתן על הפסקת האש, אבל אף אחד בעצם לא מנהל מסע ומתן על הפסקת האש בתוך הזירה הפנימית, בתוך החברה הערבית, שרק בהיממה האחרונה, א אם אני לא טועה חמש רציחות,
Speaker A
אבל כבר שש ו-16 מתחילת שנה בשנת 2025 בעצם שנת שיא שלילי א של כמות נרצחים א א בתוך הזירה הפנימית בישראל אני קוראת לה, אפשר לקרוא לזה חברה ערבית, אבל בסוף זה זירה פנימית בתוך הרחובות של כפרים וישובים בישראל. א ובאמת רואיה פה שגם
Speaker A
עסקה בתוך גוף ראשי הרשויות נכון בנושא של ועד רשי הרשויות בנושא של מאבק בפשיעה וגם היום הקמת את אילף אז כשדיברנו קצת אני רוצה לשאול אותך על ביטחון תכף אבל כשדיברנו לפני שאלתי אותך על המילה אילף בערבית ומה המשמעות שלה אז הייתי רוצה שת
Speaker A
תספרי שנייה למה קראת לגוף הזה אילף כן קודם כל כבר ערב אז ערב טוב וממש תודה להזמנה אה אילף בערבית יש לה שתי משמעויות. יש את התרגום המילולי שזה אילף לצור ביטחון או לחידות ואימון בין אנשים.
Speaker A
א והמשמעות הסמלית שלה שזה הסכם ביטחון בין האנשים שהוא מבוסס על אימון, חוסם, לחידות א והארגון עוסק בפשיעה ואלימות.
Speaker A
אבל דווקא בחרנו במושג של ביטחון א דווקא מהמקום של לעשות רקמינג על המונח ביטחון.
Speaker A
של מי הוא שייך? ושזה סוגיה של ביטחון קודם כל ואי אפשר לנתק אותה מהקשר של ביטחון אז וזה הקשר חיובי כי אנשים נמאס להם להגיד להם מהאבק בפשיעה והלימוד נגד פשיה והלימות ואנחנו צריכים שנייה גם להסביר את המונח הזה
Speaker A
ביטחון כי בדרך כלל שאנחנו אומרים ביטחון אז כזה אנשים גם בתוך החברה הערבית אפרופו השתקה ו וואני אגיד למי מילה קשורה ולמי לא אה אז כאילו גם לאירוע הזה אני מגיעה קצת עם הרבה זיהויות כאישה כפלסטינית ערביה אזרחית מדינת ישראל א כי
Speaker A
כולם מדברים אני חושבת מהבוקר כולם מדברים על המלחמה מדברים על המלחמות מדברים על החסידות זה האירוע אבל אי אפשר לנתק והתחלתי עם זה ממה שקורה בתוך החברה הערבית כאילו כל שנה אנחנו בארבע שנים האחרונות כל שנה אומרים השנה הכי מדממת
Speaker A
ואז מגיעים לעוד שנה והשנה הכי היא מדממת או שהיא מגיעה לקותרות נרצחו חמישה אנשים ביום יום קשה בחברה הערבית כל יום הוא יום קשה בתוך החברה הערבית מספור הנרצחים אולי מגיע לכותרות אבל העובדה שהחברה הערבית כולה חיה בחוסר
Speaker A
ביטחון טוטלי א זה לפחד שעובר לידך א אופנוע את מפחדת שהילדים שלך לא עונים לטלפון במרחב הציבורי את מפחדת כיש אנשים מאוימים יש אנשים שמשלמים פרוטקשן. המערכת שלטון החוק היא מתפוררת, שלטון המקומי.
Speaker A
המעגלים של השחיתות. כל זה אנחנו חיים אותו כבר לפני שביעי לאוקטובר וזה בוגע בביטחון שלנו. ודמיינים משביעי לאוקטובר נוספה עוד עוד רובד, עוד שכבה של חוסר הביטחון הזה שאני מחלקת אותו גם לשניים. ה כמו כולם, כאילו החזית הזו היא הייתה חזית
Speaker A
א כזה רב מערכתית. לא לדבר על המקלטים ועל תחושה של שיהיה לך לאן לרוץ ואני אגיד באותו יום בכמה יישובים היה ירי והיה הזעקה באותו זמן כאילו אתה שומע הזעקה אתה שומע ירי אתה לא יוד לאן לברוח אין לך לאן לברוח
Speaker A
ירי פלילי כן ירי פלילי והזעקות זה היה כזה לבכות לצחוק על אותו אירוע שבאמת אין לאן ללכת והרוביד השני זה גם הגזענות והרדיפה נגד החברה הערבית. אז התחושת ביטחון הזו היא היא התרסקה, סליחה בכמה כזה בשלבים.
Speaker A
אני לא יכולה לסמן, אבל יש התרסקות של תחושת הביטחון הזוכאילו לא לגיטימי לדבר על תחושת הביטחון שלנו. כאילו אפילו שנדבר על הפשיעה השנייה, יש נרצחים, יש ירי, יש מלחמה, יש ביטחון לאומי, אבל הביטחון שלי הוא קשר, הוא חלק מהביטחון הלאומי, הוא
Speaker A
חלק ממילה של א ביטחון, לא לדבר על הנשק, לא לדבר גם על מה זה אני שמה את כולם, כל החברה הערבית, אבל גם להיות אישה בתוך ה המרחב ה אז תגידי רגע, מה זה אישה שעומדת בראש ארגון שעוסק בביטחון בעצם אישה שאת עושה
Speaker A
את אני אתחיל מזה קודם שהייתי בוועד הארצי. אני חושבת שאולי הייתי האישה היחידה שבת סביב השולחן כי זה ראשי רשויות וכולם גברים וגם בדרך המקצועי לפני שנכנסתי לזה גם הייתי יועצת אבל הפגישה הראשונה שעשינו היה עם אנשים מהמשטרה ואני זוכרת את הקצין
Speaker A
הזה הוא לא הסת כאילו אני המזכירה הוא הגבר שעמד לידי המנכל הוא הגבר והוא אומר לו נשאל אותה כאילו כזה יש מתוווח לשיחה ואני אמרתי נראה לי כל הקטגוריות שעשבו לו בראש גם אישה גם הרב רביה גם מדברת על
Speaker A
פשיעה והלימוד גם במערך כזה כאילו היה לו במוח שלו ארור כזה כאילו מה זה מה שהרגשתי אני משתדלת והוא כזה כאילו אני ואני באמת אם הייתי לפני עשור כאילו ב אני זוכרתי ממקומות כאלה אולי הייתי כזה או אני הלבת
Speaker A
או זה הייתי עם חיוכים כאילו אני כאילו כל הזמן ניסיתי לדחוק אותו עוד לפינה בשאלות וזה מאוד מורכבות כדי להגיד לו אני מבינה העניין וגם כאילו אתה צריך לחזור אליי בסוף זה אחד והדבר השני הסוגיה זו גם של ביטחון שלנו כנשים
Speaker A
והסוגיות של נשים בכלל כאילו המצב של נשים בישראל הוא הדרדר שהמדבר מדברות על נשים ערביות זה עוד ועוד ואני חושבת שזה מאתגר גם בתוך המערכת הזו הפנימית שלי בחברה בטריכלית ברור מי מדבר על הסוגיות המאוד קשות והמאוד מרכזיות זה לא אנשים וגם גם
Speaker A
גברים יודעים, יש להם את המעגלים שלהם, במיוחד שאת לא אמפלקתית, אני בן אדם בוליטי, אבל עם מפלקתי, אני אומרת להם אני לא יושבת על כאילו אני אני גדלתי במשולש, אני חיה 15 שנה בצפון, אז שאומרים לי מאיפה את את הבת של מי? אני לא בת של אף
Speaker A
אחד, אני לא אחותו של אף אחד, כאילו זו אני וזה לא קל, זה ממש לא קל וזה מאתגר וכל פעם גם שם מציפות סוגיות של רצח נשים היום אז אומרים לנו שנייה כל יום נרצחים אנשים הסוגיות שלכן הן לא הכי בוערות וגם
Speaker A
שאנחנו עולות עוד קומה בשיח אני אקרא לו הישראלי הכללי אז אנחנו מאוד גרות בין השיח הפנימי שלנו כנשים לבין השיח הכללי כי כשנדבר על הביטחון שלנו אנחנו נדרש לוותר ואז להיות במיניסטרים הזה שצריך לקבל אותנו אבל אנחנו רוצות להישמר את
Speaker A
הכוח שלנו כנשים פלסטיניסות ואז אנחנו כזה אפשר להגיד אני לא יודעת איך לתאר אפילו את התחושה הזו שאת את קלואה במשהו שאת מנסה ללכת בין הטיפות ויש ספירלית השתקה אני חושבת ספירלית ההשתקה הזו שכל הזמן אתה מצנזר את עצמך בלי שמישהו אמר לך תצ
Speaker A
צנזרית את עצמך היא מאוד קשה. גם להיות ביקורתית על החברה שלך היא היא לא מאפשר.
Speaker A
אז את לוקחת אותנו האמת ממש לסבב הבא של השאלות שהוא באמת קצת כשאנחנו חושבות על מי מגדיר ביטחון ומי מחליט עבורנו מה הוא ביטחון, מה הוא אי ביטחון. הרי אנחנו חיות כבר שלוש שנים במלחמה ולכאורה ישראל נכון כאילו יש פה ניצחונות והכראות ו ולכאורה
Speaker A
הישגים אבל בסוף יכול להיות פה אי ביטחון ואני רוצה לשאול אתכם על א בסוף בתוך השיח הזה יש א סוגיות א את דיברת מקודם על צנזור העצמי אבל גם מצונזרות ברמה הלאומית זאת אומרת על מה אסור לדבר ואיפה אני
Speaker A
הייתי רוצה לשמוע מכל אחת מכן על מקום שבו נכנסתם מה שנקרא לאזור אסור לאיזה אקסט טריטוריה שאסור לחצות אותה אסור לצאת ת נגדה ושגם אנחנו יודעות על איזה מחירים משלמים כשמגיעים לאקסטריטוריות אבל כמובן שנשים משלמות מחירים גבוהים יותר א קצת
Speaker A
דיברנו בחוץ הילה כשדיברת ככה על בין כיכר החתופים לבגין א ועל מחירים מאוד כבדים שהבנת שאתה שאת עלולה לשלם ו אולי תתחיל ותספרי לנו עשה טריטור גם מתייחס לחברה הערבית כי אני גם שם גם באירוע הזה א ברגע שבאנו ב אני חושבת שדצמבר עם אמירה
Speaker A
ברורה נגד הממשלה לסיום המלחמה כי ההבנה הפשוט ההבנה של קבוצה מאוד קטנה הייתה קודם כל הכתובת היא הממשלה נתניהו ניסה להעביר אותנו כל הזמן החוצה תפנו לקבל עזרה בחוץ מחוץ לארץ וחוץ לארץ החזירו תשובה א המפתח הוא פה אה ו
Speaker A
אה וכשהפננו את ה את ההפגנות לכיוון הכנסת, הממשלה והתחלנו ועם מסר ברור סיום המלחמה כי רק זה יחזיר את החתופים א ויציל אותם אז הם אז חטפנו אש מטורפת כלומר מכל הכיוונים בצורה מתוזמרת ואני לא הייתי לא הייתי ארוכה לזה
Speaker A
א זה היה חברי כנסת מתרעיינים שרים א רעל אה באמת מכל הכיוונים אה א מה עשינו? לא יודעת. המשכנו המשכנו. אני באיזשהו שלב הבנתי שהכל חבר מהמאבק גם כן משפחה שלח לי כתבה על פורום תקווה בינואר 24.
Speaker A
א כתבה באנגלית עוד לא קראתי יותר מדי. לא השקעתי את הזמן שלי בלקרוא כתבות באנגלית.
Speaker A
דמנתי לתקשורת הישראלית בערך ו ואני קוראת כתבה על פורום תקווה שמבינה שסימנו בצורה ברורה מחובקת מכל הכיוונים מסר ברור בשם כמה משפחות של להמשיך את המלחמה וחר בוודר בו ונקמה ואני אומרת רגע כאילו יש פה מסר שהוא מאוד
Speaker A
מדובר צד שני לא מדובר בכלל והמטה נמצא איפהשהו באמצע מכל מיני פחדים מכל מיני ואני אפילו לא הייתי אמרתי לעצמי בכלל לא מעניין אותי לא לא אין לי דקה רגע לעצור בשביל לשפוט או לריב עם אנשים אבל לצד השני לא מדובר בכלל אז
Speaker A
אני חייבת להיות לשים קצה הכי קיצוני בצד השני כדי שאולי ניפגש באמצע זה היה זה הייתה התובנה הראשונה שממנה הבנתי שאני לא שותקת יותר זהו א בשם האחדות ניסו להשתיק אותנו א זה יפגע זה זה לא שותקת יותר אל
Speaker A
תעשו לי לא חילט רופר ולא ולא כאילו זה אלה היו מושגים אני רוצה רגע להתייחס אבל רק כן ואם תוכלי גם לדבר על המחירים כי בסוף מה שמרתיע אנשים מלצאת נגד הזה זה באמת המחירים שאנחנו עלולות לשלם תקשיבו המחירים קודם כל א החזקתי יום
Speaker A
לימודים בשבוע בזום בספיר וצפתי לגמרי אה הבית היה על גלגלים כאילו היה ילד בכיתה י' שדאג לכלבים וניקע את הבית כי לא היה לו נעים א להרח חבר פה שניים כשהבית מתונף ונזף בי מדי פעם. אני הייתי קמה
Speaker A
בבוקר ונוסעת לאן שהוא נזרקת אם בלילה נשארת איפהשהו אז גם התקלחת אצל חברים ישנה לא יודעת מה א רני היה גם כן מארגן את הבית ונוסע לנרעוז הוא מצא את עצמו על טרקטור אוסף מארגן עוזר לקהילה עוזר לאל
Speaker A
בבינוי שם הבית היה זרוק לגמרי תוך כדי גייסנו ילדה א במחיר זה גם המשפחה שהיה צריך איכשהו כל הזמן לתמרן שלא תתפרק לגמרי ושזה יהיה בשליטה מסוימת גם תקשיבו אני היום להיכנס לכנסת זה מסוכן כלומר א קבת הכנסת מחכה לי לשיחת
Speaker A
נו נו נו למה כי פעם אחרונה שהייתי שם פתחתי את הפה ודחפו אותי החוצה באלימות הפשיסטים הזה א יש מחירים אני נחשב חושבת א גם במושב שלי, תראו, החוויה היא מאוד א מאוד טראומה כאילו טראומה זה כיתוב, זה זה פיצול א וזה
Speaker A
גם ברמה שלא לדבר עם שכנים ואני זוכרת כל דבר מי בא לנחם, מי לא בא לנחם, מי א והיו פעמיים הזדמנויות אה ברמה הזאת ואנשים לא באו, הם הם פחדו להתקרב גם הם לא ידעו איך הם הם אה
Speaker A
א לא הסכימו עם דעתי הפוליטית אז הם הם לא התקרבו. היו פה כל מיני אז זה המחיר כלומר מחיר חברתי מחיר משפחתי א כלכלי אני עובדת על עדים אמ זהו זה פחות או יותר כן רציתי רציתי להתייחס אוקיי אני במחצית
Speaker A
הראשונה של 24 הבנתי פניתי ל לבדועים במתה המשפחות שבאיזשהו שלב הכניסו אותם פנימה גם א זה החתו טופים הוותיקים א לא היה את א אה ה זה יד מהחדשים ו אה עשה ידע ותיק איפה אתם תביאו את החבר'ה
Speaker A
כאילו כזה ופניתי ל לנציג של מנגיסטו איפה הידה האתיופית יאללה בואו נוציא אותם ואז אמרו לי וואו מאיפה באת לנו עכשיו כבר תשע שנים אנחנו עשינו את הכל כבר מה שאתם עכשיו עושים ובאיזשהו שלב עכשיו רצו לעשות כנס ברעת והגעתי פתאום אחרי כמה חודשים
Speaker A
היה כנס ברעת והייתי בטוחה שכל רעת יש יהיו שם והגעתי לכנס בערך בגודל הזה עם חמישה בני משפחה שאמרו תקשיב כאילו במין היו שם איזה 20 אשכנזים מהקיבוצים ומתל אביב וחמישה בני משפחה גברים שהמרו בחוסר אמון מטורף כאילו מה מה אתמול הרסו לי בית מה
Speaker A
מה? ואז הבנתי שנפלתי לשוליים א שלא הכרתי, שאני במאבק מאוד פריבילגי, כי אני יצרו אותי פעמיים אבל גם שחררו אחרי כמה שעות ויש לי מלא מי שעוטף וכשאני רבה עם המשטרה אז בסוף לא עושים לי כלום.
Speaker A
אמ והם נמצאים שם כל הזמן. אצלי מושטות ידיים ואצלם אין מישהו יושיט יד ומי שנמצא במאבק לא יכול לעשות אותו לבד מהסיבה הזאת אני היום כל פעם שקוראים לי גם לחברה הערבית אני שם וביום רביעי אני בסכנין למשל כלומר זה הם לא יכולים
Speaker A
לעשות את זה לבד זהו וזה מבחינתי למסגר מחדש מי האויב מי הזה אז מי השותף ומי האויב אז הבנת מסינור לא היו לי ציפיות אף פעם. הוא עשה את התפקיד של הרע במחזה הזה. אבל לגלות שיש לך מבית א זה פשוט להבין שיש פה אויב
Speaker A
אויבים מסוג אחר. ומבחינתי שותף זה כל מי שרוצה לחיות איתי בשלום לשאוף לשלום לחיות בשכנות טובה ומבחינת לא לא מעניין אותי מה יש לו במה הוא מתפלל למה הוא מתפלל ומה זהו ואת זה אני רוצה לקדם אז א סולידריות
Speaker A
פה היא מאוד מאוד חשובה לא רק פנימה והחלק מההתנגדות זה באמת לייצר את הנ לצאת מהדיכוטומיה הזאת והפתעים שהמלחמה שהשפה של מלחמה עושה ולהגיד ראויה היא שותפה שלי היא אנחנו פה ביחד אזרחיות מדינת ישראל ביחד רוצות לקדם חיים משות חיים נורמליים
Speaker A
למשפחה שלה ולמשפחה שלי עם הנוח אז אני רוצה ברשותך להערער על א הקונספט הזה של מחירים לפחות מהמקום שלי כי אני חושבת שלפחות א באמת רק מהזווית והניסיון העיתונאי שלי. אני חושבת שיש פע מאוד גדול בין מה שהוביל אותי לצנזורה עצמית. זאת
Speaker A
אומרת החשש מהמחירים שאני אשלם לבין המחירים שלא שילמתי. להפך. אצלי זה הגיע רק עם אה לא פיצויים אלא אלא תמורות חיוביות.
Speaker A
הפעם אני אני יודעת במה חששתי כשאני דיברתי על עזה ועל קורבנות פלסטינים בעזה ולא חיברתי את המילה פלסטינים למחבלים או לחמס שזה בעצם במסגור מה שמותר ואסור להגיד במינסטרים הישראלי ועוד פעם זה לא מותר ואסור כי אף אחד לא
Speaker A
עוסר אבל מה שאנחנו לימדנו את עצמנו שכננו את עצמנו משום מה שאסור להגיד זה התחיל הרבה לפני שבעה באוקטובר אבל זה כמובן תגבר והחיף בצורה דרמטית אחרי 7ה באוקטובר. אז א אני החלטתי שאת הקטע של החלק הזה באולפן אני חותכת החוצה ומעלה את
Speaker A
זה לטוויטר. אני עשיתי את זה לא ומסגרתי את זה בצורה מאוד מסוימת שהיא לא קשורה בכלל לאינטראקציה בתוך האולפן אלא לתוכן.
Speaker A
כתבתי שדיברנו על מחירי קורבנות המלחמה ודיברנו על החיילים שנופלים על חתופים ועל משפחות החטופים ולכן אה אני דרשתי להזכיר או להגיד שגם ב במלחמה הזאת א נרגים גם פלסטינים ורק אחר כך הוספתי שזה גם אם כבר מדברים על סיבות
Speaker A
לעצור את המלחמה אז גם זו צריכה להיות סיבה מבחינתי שפה עשיתי הפרדה אמרתי שזה כבר הדעה שלי אבל והייתי הייתי מוכנה למה שנקרא א סליחה הצרפתית שלי שיטסטורם אמרתי אוקיי זה יבוא אני אחתוב ברשתות ביג ט timeים וזה לא קרה
Speaker A
זאת אומרת באמת אני יכולה לספור על כף יד מספר ההודעות שקיבלתי שהיו מחבלת לחילאזה דברים כאלה אני לא יודעת לא עושה לי כלום שום דבר אני עושה בלוג ו ומוחקת וזה נגמר זה נשכח אני כן אגיד במאמר מוסגר וזה בחלק
Speaker A
הטיפים הזה בחודשים האחרונים זה קרה לי סביב משהו אחר אה כאלה מחבלת בוגדת משתפת פעולה עם האויב אז פה החלטתי שצריך בעצם המודעות שלי השתנתה בעניין הזה החלטתי שמי שכותב דברים כאלה צריך לשלם על כך והפניתי כמה ציוצים לאורכי דין שמתמכים בדבר הזה
Speaker A
חיפשו את האנשים אה מצאו איזה אחת בהורלנדו איפשהו בארצות הברית שמאחורי המקלדת היא גיבורה גדולה אני בספק שהיא שולחת את הילדים שלה למות בצבא או משלמת פה ניסים בכלל. א כן אז אז זה משהו אבל שאני כן עושה. זאת אומרת שכותבים לי דברים כמו
Speaker A
טיפשה וזה אני מוחקת. ביקורת שהיא ביקורת קשה אבל ביקורת עניינית אני משאירה כמובן וכל דבר שהוא בוגדת משתפת פעולה עם האויב אני כבר מעבירה את זה לטיפול משפטי כי אני חושבת שאנשים צריכים לדעת שיש השלכה למעשים שלהם. משחת למעסים שלהם אבל השיט
Speaker A
סטום לא הגיע באמת קיבלתי אין ספור הודעות של תמיכה של אה תודה שאת משקפת את המציאות תודה שאת עושה את העבודה תודה שאת לא נותנת שישתיקו אותך לא כל מיני דברים כאלה ואנשים ו ואז זה הפך להיות מין כזה
Speaker A
א תנועת עידוד כזאת של כי זה לא באמת כיף להגיע לאולפן שבו א יש שיחה של שב שבע דקות א שהיא סליחה שהייתה באמת שהיא מתנהלת בצורה הזאת אה צריך לדחוף צריך שכל האזטים יבואו למצרים אבל לא רוצים אותם ממצרים נו אז מה יקרה
Speaker A
יראו בהם כן יופי בוא נדחוף אותם למצרים עכשיו זאת שיחה שהיא לא היא לא אמורה להתקיים באולפן טלוויזיה כן כאילו מבחינתי אין פה שאלה בכלל זה לא לגיטימי זאת לא דעה לגיטימית אין פה זה גם לא רמה זה זה גם לא רמה של שיחה שהיא מעניינת
Speaker A
ואני כל הזמן הייתי כזה ב בשאלה הזאת של האם אני נמצאת שם ואני נותנת איזה קונטרה או האם אני מנמלת את הסיטואציה רק בנוכחות שלי א וו וחשבתי הרבה זמן ואז ואז יש מישהי שנקראת דוקטור איילה פנייבסקי שהיא חוקרת תקשורת
Speaker A
היא כתבה עכשיו ספר הצנזורה החדשה אני מאוד ממליצה והיא ממש א אה מדברת על זה שיש מחקרים שמראים שהרבה פעמים אנשים תופסים כגיטימי בתפיסה שלהם ובדעה שלהם רק מה שהם רואים לו א ביטוי במינסטרים בשיח הציבורי לכן אם אתה אף פעם לא תגיד ש
Speaker A
אין דבר כזה טרנספר או הגירה מרצון שהוא לא פשע מלחמה טיור אתני אז יכול להיות שמי שבבית חושב ככה בתוך האקלים הזה שכל מה ששומעים זה שהגירה מרצון זה הגירה מרצון אז אז הבן אדם כבר לא יודע אם הדעה שלו
Speaker A
היא משהו שהוא יכול להביע וו ופה אבל אולי המחיר היחיד היה הדבר הזה שאני בגלל שזה היה גם מלחמה והנושאים היו מאוד אקטואליים סביב עניינים של מלחמה וביטחון בתחלו שלום זה לא מ שאומרים אה אז אני המחיר היה ועדיין לגביי זה החשש הזה מכבר
Speaker A
לא להיות עיתונאית בעיני המעסיקים והצופים והקולגות אלא אקטיביסטית או פשוט שמאלנית. עכשיו אין סתירה בין הדברים. זה לקח לי זמן להבין את זה על עצמי. כן, אני אישה עם דעות שמאלניות. אני אשמאל בתפיסתי.
Speaker A
אני לא מפלקתית. זה לא הופך אותי לאקטיביסטית פוליטית. זה לא זה גם לא אני מאוד מקפידה לדבר הזה ומאוד חשוב לי ואני מקווה שאני עושה עבודה טובה. זה לא אמור להיות פגם באתיקה העיתונאית שלי, בעבודה, במקצועיות, בכלים שבהם אני עובדת.
Speaker A
ולכן אבל זה החשש שאתה אומר לעצמך אם אני עכשיו אדבר על הנושא הזה או אם אני עכשיו אעלה את הסוגיה הזאת האם אני אהיה שמאלנית מדי ואז ידברו איתי רק על זה שאני שמאלנית ובעצם מזמינים אותי כי אני שמאלנית או
Speaker A
מזמינים אותי ואז אפשר ליצור איתי ויכוח בעצם כי גם הבינגו את אמרת אישה הבינגו במינסטון זה להיות אישה שמאלנית כבר את יודעת חתכת כאילו מקום לשני שני שני כיסאות באחדות כן יאללה לקחת ופה גדול בכלל.
Speaker A
אז אז אז האם האם מזמינים אותי כי אפשר ליצור איזה עניין ורייטינג וכי אני השמאלנית התורנית או אם מזמינים אותי כי אני יכולה להגיד שאני חושבת באמת במיוחד לפחות בטח בחדש 13 אני מדברת בעיקר על אנשים מאחורי הקלים שאני יודעת שהמקום שלי היה
Speaker A
מקום מאוד עיתונאי ככה ראו אותי ככה העריחו אותי ועל זה הזמינו אותי ואני גם יכולה להגיד משהו שהוא באמת א א כן נתן לי איזה איזה אישו חיובי נחמד שקיבלתי ממש הצעות עבודה בימים האחרונים א של מקומות שלא שלא לא צפיתי אז
Speaker A
ככה שזה שזה נחמד שאתה אומר אוקיי אוקיי זה בסדר אתה עדיין אבל זה החשש של המחיר חוץ מזה אני ממש רוצה להגיד שאנחנו צריכים מאוד לשאול את עצמנו האם יש מחיר האם כולנו משלמים מחיר ואני לא משוואה בין
Speaker A
המחירים שאני משלמת למה שאת משלמת ושילמת וגם מה שאת משלמת ושילמת כל אחד באמת באופן אישי אבל אני לא חושבת שעיתונאים משלמים כזה מחיר גדול. הפעם היחידה שבאמת קיבלתי מתקפות ברשתות החברתיות בעיקר וזה גם כי אמרו לי שזה היה בערוץ 14 אבל לא ראיתי את זה זה
Speaker A
לא מעניין אותי א זה כשאמרתי ש ביבי ובתחיית המלחמה ממש אמרתי שביבי וטראמפ והצובר ארצות הברית וישראל מתואמים באופן נאמלא אבל הזכרתי שגם טראמפ וגם מרקו רוביו בנאומים הראשונים שלהם לגבי המלחמה לא הזכירו את המילה ישראל ואמרתי שאם לי
Speaker A
היה חבר הכי טוב טוב או מאוד טוב שהיה מאוד דואג לא להגיד את השם שלי בפומבי וגם לא להיראות לצידי הייתי שואלת את עצמי יחסינו לאן רק כאילו זוכרת את זה לעתיד ומישהו חתך רק את הקטע הזה של כאילו ואז
Speaker A
אמר וכתב כזה איזה צייצנית הימנית א לא מבנה כלום על היחסים מלחמה של שתי שתי המדינות ביחד וזה וזה וזה וזה יכולתי להציף את זה מחדש ולהגיד צדקתי ואת אבל אני ממש לא רציתי לעורר את השיח הדוכה שהיה שם כי לא היה שום עניין
Speaker A
ניסיתי להתווכח ולהראות את הקטע המלא היה שם שום עניין אבל זה כן הגבולות של פטריוטיזם ובין ביקורת ואני חושבת ש נכון אבל אני חושבת שיש פה בסוף את הישראל והפטריוטיזם ואיפה אנחנו יכולות לבקר או לא לבקר רגע אני רק
Speaker A
רוצה לסגור את זה אני סוגרת אני רק רוצה להגיד הפעם היחידה שאתה ממש מותקב ברשתות החפתיות לפחות לפי ה ניסיון שלי זה כשאתה נוגע או לפחות נדפס ככה לידי התומכים שלו בביבי אבל אני רוצה גם להזכיר עוד משהו זה לפחות
Speaker A
עוד פעם בחוויה שלי ושמעתי כמה עיתונאים שגם רואים את זה זה כול ציוצים אפשר לכבות זה לא מחיר לפחות אני כעיתונאית אני לא מדברת באופן עכשיו כעיתונאים אם זה המחיר שאנחנו משלמים זה בסדר גמור לא בחרנו להיות צוות בידור אנחנו בחרנו להיות
Speaker A
עיתונאים ואם זה המחיר שאנחנו צריכים לשלם כדי לעשות את העבודה שלנו whatבר באמת אז אז אני חושבת שפה צריך גם לתת פרופורציות לדברים כמובן לוסי אריש חפתה את זה אחרת כן אבל אם היו 20 לוסיישים שהיו אומרות באותו
Speaker A
ערב בטלוויזיה אינשלה אז החבר'ה לא היו יודעים לאן ללכת אה רויה אה על האקסטריטוריה או על איזה טוב אני חיה באקסטריטוריה כאילו ללא קשר אני באמציאות לצעריה אחרת אני מרגישה שאני מדינה בתוך מדינה צריכה כזה זה הכל מורכב
Speaker A
אצלי גם שאני מדברת על מונח ביטחון ונראה לי שנייה צריך לזכור אני חוזרת למונח ביטחון כי גם למסגר וגם לדבר על המחירים כי יש לי זה מחירים גבידים אני חושבת בישראל בכללי מי שמגדיר מה הוא ביטחון ומה הוא
Speaker A
איום זה החזקים שיושבים מסביב השולחן אה וגם איזה אזרח אתה כאילו האזרח הערבי הוא לא חלק מהמונח ביטחון הוא איום על הביטחון גם בעיני הממסד וזה גם חשוב לשים את זה כזה זה קונפליקט וזה מורכבות כאילו מצד אחד מתי שנוח אנחנו הרופאים אנחנו נהגי
Speaker A
האוטובוסים מתי שלא נוח אנחנו האיום הביטחוני כאילו כל הזמן אנחנו בתזוזות א האלה ויטמין א גם שולחנות כאלה שהם לא קשורים כאילו אנשים הם לא חלק מהם ברוב זה אנשים גברים ללא קשר עכשיו כאילו בהיבט המגדרי וגם אני חושבת שכל פעם נשים מנסות
Speaker A
לדבר על ביטחון זה מוצא כאילו שזה סוגיות חברתיות, קהלתיות וכאילו הן מקשקשות עכשיו הן לא בדיוק מבינות את הזה, הן סליחה כאילו מבלבלות את השכל ולא מבינות על מה והן אקטיביסטיות ומישהו לפני כמה ימים אמר כזה מעמדה כמובן
Speaker A
אשכנזי לבן אמר שדיברנו על פשעה ואלימות אמר יש הבדל בין מקצועיות לבין אקטיביזם כאילו הוא בעמדה כזו ואמרתי או שהוא מנסה להגיד שאנחנו לא אנשי אנשי מקצוע כאילו כל מי שיושב בסביב השולחן וזו הייתה הכוונה שלו וזה תמיד ככה אתה בעמדה שאם אתה מדבר
Speaker A
על דברים ומציג את דברים ומנסה להרחיב את דברים ש מי שמכתיב את השיח זה לא נוח לו אז אתה בעמדת האקטיביסט והאקטיביסט הוא כאילו אשמ אנשים אקטיביזם משפטי אקטיביזם של עורכי דין אקטיביזם זה זה לא אשמע כאילו זה משהו שאנשים עושים בתוך המקצועה
Speaker A
שלהם בתוך במקצועיות שלהם הם נהיים יותר פעילים לגבי המחירים גם זה מורכב כי מצד אחד שאני כותבת תורי דעה אני לא קוראת את התגובות פעם אחת מישהו כזה התחלתי לראות כזה את הקללות אמרתי לא בא לי כאילו סבבה
Speaker A
תכתבו זה רעשים שלא מעניינים א אותי אני חושבת בחברה היהודית זה גם מתחלק כי יש אנשים שמפרגנים ויש אנשים אני לא צריכה להגיד מה זה ובחברה הערבית אני חושבת שיש מלא אהדה א מהאנשים וזה לפעמים מה שמחזק אותי כי לעסוק בסוגיה הזו
Speaker A
זה מאוד מתסכל זה מאוד זה ואנשים לא מקרא אותם באמת שיש רציחות ברצף אז אומרים לי את בסדר כאילו שאני זה זה עובדן של כולנו אבל את בסדר איך את נוסאת את היום הזה וזה מרגש אותי כאילו מצד אחד זה מרגש אותי או
Speaker A
שכותבים לי שכאילו נשים כותבות במיוחד שאת הקול שלנו אז מבחינתי זה עוד אחריות על הכתפיים שלי ואני אני תמיד אומרת אנחנו אנשים ערביות מאוד אמות אנחנו נמצאות הרבה מובילות הרבה דברים מאחורי הכלים עדיין לא נמצאות במבט א א קבלת ההחלטות וזה אולי
Speaker A
המחירים שגם אנחנו משלמות אבל יש גם מחירים אחרים גם מחירים משפחתיים זה מחירים כאילו אנחנו לא יכולות להתעלם מהם עד כמה אנחנו עם הילדים ובלי הילדים עד כמה אירועים חברתיים מפספים תפיסים באירועים האלה ובחיים ואיך אנחנו מתג'נגלים וזה הבריאות של הגוף שלי ויש גם
Speaker A
כאלה שאת מנסה לעבוד עם ממשלה ואז את מבקרת את הממשלה ואז שאת באה לשבת אז הם בורחים כי את מבקרת את הממשלה ומישהו אמר לי בעמדה מאוד בחירה את צריכה להחליט את מבקרת את מבקרת כאילו את יש לך טיונים או
Speaker A
שאת עובדת מי שעובד ממשלה לא מבקרת את הממשלה השתקה וזה מחיר אני כאילו אומרת אני בן אדם מאוד ממלכתי מנסה להיות מאוד ממלכתית אבל יש קווים גם אדומים לממלכתיות וגם צריך המושג הזה נראה לי במדינת ישראל בכלל צריך לפתוח אותו מחדש ולהגיד מה הוא
Speaker A
ממלכתי כי היה איך קוראים הוז היפוך ארגז כלים בשנה בשנים האחרונות שכל המושגים התעפטו וזה אחד מהמחרים שאנחנו א משלמות ועצם העובדה שגם גם אנשים מאוד מבינים מה הוא מונח ביטחון. לא מזכירים את הפשיעה והאלימות כמשהו כאיום על החברה בפנים ולא
Speaker A
מסתכלים על זה כיעוד איום פנימי שמדינה לא אין לה שלטון חוק. אין לה שלטון חוק על יותר אפילו זה לא רק ביישובים הערבים. מה שהיה בחולון אתמול וביפו ומה קורה בדרום ובצפון בפרוטקשן וכל זה חוסר אפרופו הניחוס של המונח משילות שמישהו לקח
Speaker A
אותו וגם נכס אותו הוא לא מבין מה זה משילות מבחינתו משילות זה זה משהו מאוד ר הוא לא מבין את האירוע ורק אומר אין משילות אבל באמת אין משילות במדינת ישראל זה אומר הרבה גם על ה אז אם אנחנו מתקרבות ככה לתוך הה הצלחה
Speaker A
נילחם שהמצב ישת איך ביחד תודה תודה אז אם אנחנו באמת א א רוצות לדבר על א על אולי נכון רגע לדרוש מחדש את המקום הזה נכון ואיזה סוגיות הכי משמעותיות יושבות כאן על הפרק דיברנו פה במהלך היום איך מלחמה ומלחמות זה משהו שאנחנו בחברה
Speaker A
הישראלית כאילו מחבקים נכון ושוקעים בזה וטובעים בזה זה גם הקיף אותנו מהמילה שלום בורחים כמו מאש ואולי החרח הזה בדלת שגם את תארת אותו זה באמת רגע לדבר על ביטחון ולדבר שנייה על על על זה שהזכות הזאת לביטחון של כל אחת ואחת ממי שנמצאים פה.
Speaker A
אמ אז מה ביניכן ונתחיל איתך רגע הראויה הסוגיה או שתי הסוגיות הכי משמעותיות שצריכות להיות בשיח הישראלי בנושאי ביטחון? קודם כל אני חושבת אי אפשר לפתור שום דבר בלי לפתור את הסכסוך. אני אולי א פסימית אבל כל עוד אנחנו מנהלים את הסכסוך
Speaker A
הזה ולא פותרים אותו. גם המונח ביטחון, גם מי זכי לביטחון, גם בתפיסה של אזרח סוג א' ואזרח סוג ב', אי אפשר לפתור את האירוע הזה. חושבת זה צריך ההיבת המדיני של ביטחון הוא צריך להיות בכותרת כדי לדעת לפתור את הסוגיות הזה. סוגיית הביטחון
Speaker A
הפנימי. זה שנשים בכלל זה זה שנשים בכלל וכל סוגיית החימוש שלא מדברים עליה ואלימות נגד נשים והפשאה והלימות בחברה הערבית היא לא מטרידה ומעמידה את האנשים על הרגליים במדינה הזו.
Speaker A
זה זה גם סוגיה זה זה הדבר השני שהייתי שמה ואולי לפני כאילו לא לפני כי זה אחד קשור בשני זה להחזיר את האחריות של הביטחון אני כבר המונחים האלה ביטחון ביטחון אישי ביטחון כאילו אנושי לאחריות של המדינה וזה מונח מאוד דרכיו זה גם
Speaker A
הביטחון הבוליטי שלנו גם החברתי גם הכלכלי גם כאילו ממחוץ חוץ לגדולות המדינה, אבל צריך להסתכל עליו במובן רחב, צריך להחזיר אותו למדינה. כל ההפרטות שקורות לאחרונה וקראו בשלוש שנים האחרונות זה מאוד מאוד מסוכם בעיניי. א וגם כל הניסיון של המדינה
Speaker A
לפתור סוגיית הפשיעה והאלימות לאחרונה דרך להחזיר אותנו 60 שנה אחורה דרך ועדות סולחה שלהכיר בהם, לא להכיר בהם, אז זה להפריט את תחושת הביטחון וזה להגיד שקבוצה אין לה שלטון. בקבוצה אחת יש לה שלטון חוקס הייתי אומרת סכסוך אחריות על ביטחון
Speaker A
רחב שהוא אנושי הסוגיית המשיעה והאלימות תודה אז אני אדבר על שני דברים אני אחז אני גם אני מדבר אני אדבר על הממשלה א הביטחון יהיה כשישבו בממשלה אנשים שבאים לעבוד ולא להעביר כרטיס א של שידאגו לנו האזרחים ולא
Speaker A
לכיסא שלהם ולכוח שלהם שהסיסמה שלהם תהיה לא כוח כבוד כסף אלא אומץ, אחריות, אמת. א' א' א זה אחד ושתיים להביא לשמסגר מחדש. זה חלק מההתנגדות לדיכוטומיה הזאת של המלחמה. א שכשלי יש ביטחון, כשלשכן שלי יש ביטחון, גם לי יש ביטחון.
Speaker A
כלומר אני הבנתי את זה כשהחתופים עוד היו בעזה. כלומר ש מפציצים שם הם נפגעים. א כשישפכו ביוב בעזה אני אשחה בחוף זיקים בביוב הזה.
Speaker A
א כששורפים ביהודה ושמרון יש יותר הפלות בכבר בכפר סבא. אנחנו צריכים להתחיל להבין שיש לנו א צריך א בצורה מאוד מטפורת להוריד את הגדרות הלוואי ונוריד את הגדרות באמת כי אין לי שום עניין לגור מאחורי גדר א ובאמת שיהיה
Speaker A
לי עניין לראות את השכנים ממקום שלייצר סביבה משותפת ולא מנותקת אחד מהשני חושבת שזה אז אני אני מאוד מסכימה עם שתיכן א שאם אנחנו לא מתעסקים בסכסוך, לא מנסות לפתור את הסרסוך, א הוא לא יישאר שקט בצד שמה
Speaker A
מאחורי כלאים ואנחנו לא נוכל להשיג ביטחון לעצמנו. וזה מתחבר בדיוק למה שאמרת. אם אין ביטחון לעם אחד, אין ביטחון לעם השני.
Speaker A
זה בא ביחד אם נרצה או לא נרצה. ממש בימים אלה יש א זיום במי עזה. אין שם איזה גבול שיעסור את זה מלהגיע אלינו מתי שהוא אלה שיחות שחייבים לקיים ובעצם זה מה שאני רוצה להגיד אני חושבת שהדרך שלנו להשיג
Speaker A
ביטחון א זה קודם כל לקיים את השיחה עכשיו א אני רק רוצה לתת נתונים אני מנחה את הפודקאסט משדרים ביטחון בNSS ואני אגיד שדווקא כמו הכשרה יש שם הרבה מאוד נשים שמחזיקות בנושאים ביטחונים גרדה והם הם ממש ש א מבינות את הנושא שלהן א כמובן לא
Speaker A
פחות טוב מגברים וזה נהדר לעשות את השיחות האלה עם נשים אז אה אז לקיים את השיחות האלה גם עם נשים זה כמובן מאוד חשוב אבל שם יש שם הנסs מפרסם כל חודש סקר ו על הביטחון הלאומי יש שאלה
Speaker A
החודש א על ה מה לדעתך איך איך המצב איך אתה מעריך את המצב הביטחוני של ישראל אז א שיש 60 זה המספר כרגע הוא הכי נמוך מזה אז שנה האחרונה. אוקיי? זאת אומרת התחושת הביטחון, הערכת הביטחון של הישראלים היא
Speaker A
היא דרדרה. עכשיו יש נתון מאוד מעניין כ-60% מעריכים שהמצב הוא רע יותר מאשר היה לפני שהעגת הארי, המלחמה האחרונה באיראן.
Speaker A
אבל פחות או יותר אותו נתון א אומר שישראל לא יהיה ברירה, אלא ישראל תחזור להילחם באיראן בשנה הקרובה. כלומר מה שקורה כרגע לא נותן לי ביטחון. אני חושב שהמצב מדרדר ועדיין מה צריך לעשות more of the same אבל הסיבה אני חושת שהסיבה הסיבה שאנשים א
Speaker A
מסתכלים אחת הסיבות כי זה יותר מורכב וזה קצת קשה לפרש הסכרים ויש שם הרבה נתונים שהולכים בעצם לדבר שאני הבנתי ממנו זה שכשאתה לא מציע אלטרנטיבה רעיונית א וקונקרטית אז אז זה בעצם מה שאתה יודע לעשות זה more of the same שעשית וזה בעצם
Speaker A
מה שקורה היום בשיח הציבורי שלנו זה שיש רק מלחמות ואין הסכמים ואין ואין שלום אבל הנקודת אור שאני רוצה לסיים איתה זה שאני מוצאת את עצמי בטח בשנה האחרונה משתתפת המון בשיחות כאלה ובכל מיני חוגים ובכל מיני מעגלים ואני פתאום מגלה משהו שבשיח
Speaker A
האקדמי זה קיים בשיח המחקרי זה קיים קיים ועוד איך באמת הS מכון מחקר לביטחון לביטחון לאומי אסיחה על הסכם כמעט ואין ואין פודקאסט שבא בלי שהחוקר יציע בהכרח הסכם עכשיו או הסכם מסוים אבל זו שיחה שהולכת לשם וזה וזה מה שאני חושת עוד פעם
Speaker A
חוזרת לתפקיד העיתונאי של להניח את המציאות על השולחן ולנסות להביא תמונה כמה שיותר מורכבת אז אני חושבת שהיא מאוד קיימת היא פשוט לא קיימת במיינסטרים ופה אני מתחברת למילה שממש נאמרה בבע בהתחלה recקלימing. הסיבה שהמילה טרנספר הפכה להיות לגיטימית במינסטרים הישראלי זה בגלל
Speaker A
שמספיק אנשים אמרו אותה עוד ועוד ועוד ועוד ועוד. לפני שנה שנתיים סליחה אף אחד לא היה אומר את המילה הזאת בלי לדעת שהוא אומר מילה שהיא קריאה לתיאור אתני והיא פשוט לא היא אפילו לא חוקית. כן. זה כמו
Speaker A
שהמילה נאצי היא אתם יודעים שעבר חוק. אתם יודעות שעבר ח וזה חזר להיות כאילו מסטרים. אני ממש רוצה להציע רקמינ כלומר שכל אחד שתמש במושגים שהם המושגים שהוא רוצה להשתמש בהם ואם אנחנו אומרים דברים בחול או בחוגים מסוימים או באקדמיה אין
Speaker A
שום סיבה לא להגיד אותם במקום אחר מה כבר יקרה לא יסכימו אבל הדרך להפוך משהו לדבר שאפשר לדבר עליו זה פשוט לדבר עליו ואני לפחות רואה את זה ממש כתפקידי העיתונאי בטח בעת מלחמה אני חושב שיש לנו אחריות בעת מלחמה עוד יותר ואני באמת
Speaker A
חושבת גם שאולי זה יותר אפשרי ממה שאני בן אדם אופטימי אם זה הלא הברור אבל אני חושב שאולי זה קצת יותר אפשרי ממה שנדמה לנו לפעמים בחדרים הסגורים האלה שירה אני רוצה להגיד עוד משהו כי כל פעם שהייתה לי נפילה ובאמת היו המון רגעים של
Speaker A
א סוף ולא ידעתי לאן לפנות חזרתי למקום שאני יודעת אותו טוב שאני יודעת שאני טובה בו, חינוך ואמהות. וכשאני מסתכלת על הכיתה של המופרעים שלי או בסוף בגן אחרי שנרביץ מכות נאכל אחד את השני, גם נקלל את אמא
Speaker A
ונרק אחד על השני, בסוף הפרדת כוחות ובמקרה היותר טוב גם ננשה ונדבר ואז אולי נגיע לביטחון אמיתי. ואם נעשה כבר אקלימינג אז גם על המילה משיח זה מגיע מגיע מהמילה שיח לדבר ואת זה מה שלא עושים את יכולה להגיד משפט
Speaker A
שהביטחון של כן בטח ואנחנו גם תכף נעזור כן אני כאילו רק רוצה להתייחס לסוגיה של נשים ומגדר אני תמיד טוהה איך נשים יהודיות בישראל כאילו אפרופו להיות סביב השולחן זה לא רק שנשים יהיו סביב השולחן זה נשים שלא משעתיקות את
Speaker A
השיח החיצוני זה מצד אחד ומצד שני כאילו אנחנו אפרופו האמהות כאילו איך אפשר כל אמא כאילו שהיא אמא שהיא לא עוצמת את העיניים שלה שהבן שלה לא לידה כל אחת מהסיבה מהסיבה שלה היא לא קמה ועושה משהו בעניין הזה זה גם נשים ערביות
Speaker A
זה גם נשים יהודיות זה גם נשים פלסטינות כאילו זה מה שאמור להוביל אותנו לשינו וזה לא ממקום רומנטי כי זה מעצם מהמקום הזה של שימוש בנשים. כאילו בעצם אנחנו יולדות את הילדים האלה ואז מישהו עושה שימוש ואז אנחנו מצדיקות את התיאוריות של הגברים.
Speaker A
ולכן אני חושבת הסוגיה הזו של תפיסות של ביטחון של נשים ומה תפקידן של נשים זה צריך להיות ולא רק שיהיו נשים שברפו הכוח הוא מביא את את השיח שנשים חוזרות על אותה מנטרה שמביאים הכוחות זה לא להפחיד חלק מ
Speaker A
לא זה חלק מההובלה והשינוי אבל להבין שיש לי כוח בכלל במחשבה העצמית שלי ושהוא יכול להשפיע ושם יש עבודה תודה גם מאוד ממליצה לגרוף כן ולקלל או לנקות את הבית זה גם מוז שלב טוב של הזהטיבים כן א אנחנו אני רוצה להשאיר גם זמן לשאלות
Speaker A
נכון א אבל א אנחנו תכף נסיים א דוקור יאל אדמי שהייתה פה במהלך הבוקר באחד המושבים אז היא עשתה הפרדה כתבתי את זה בין אופטימיות לתקווה ממש אבחנה שהיא אמרה שזה לא ניואנס. אופטימיות זה באמת א א מישהו שכל הזמן מאמין שיהיה בסדר ואם
Speaker A
עכשיו לא בסדר זה אומר שזה פשוט לא הסוף. כאילו מתי שיהיה בסדר? מן תחושה כזאת אופטיבית אבל ההבדל הוא בין זה לבין תקווה זה שתקווה היא אק ע ת עמוק של עשייה לשינוי המציאות. איזשהיא רציונליות דווקא לא איזה אופטימיזם חסר גבולות אלא
Speaker A
רציונליות שמסתכלת על המציאות ומתעקשת לייצר לה חלופה ואלטרנטיבה. א אז קודם כל אני גם רוצה להניח את זה כאן שבסוף השיח הזה על ביטחון על על זה שאפשר להיות פה בטוחות במרחב דווקא במרחב הזה שהגדר מולנו ואנחנו בארץ צופים אבל כל
Speaker A
הכפרים ורמה לו ים המלח נכון כאילו נכון ממש באיזה א בשיא לב האי ביטחון והנכון והמקום של ליצור ביטחון א אז אולי במילה כל אחת מכן אם יש משהו שהקן את הנושאות שיש בו את התקווה ואז אה א אני אקריא משהו
Speaker A
על תקווה ונסגור אה זה להמשיך לעשות בעצם זה בעיני התקווה כאילו לא לוותר א יאוש זה לבריבילגים ואני לא ברייבילגית כאילו זה מה שאני אומרת זה התקווה שלי אני אוסיף א לעשות א בלי לסנן כלומר כל פעולה מוסיפה כל גוון כל קול א
Speaker A
מגוון זה כוח ולא אחידות לא אחידות כאילו זהו זה שלח אותי להפגנה שהייתה בקריאת גט, אחת ההפגנות של מוצץ'. אה אני איבדתי לגמרי את האופטימיות שלי אחרי 7 באוקטובר ולא ידעתי איך לחיות כבן אדם בלי בלי שאני רואה את
Speaker A
האור בקצה המנהרה כי זה מי שאני תמיד כמו שאמרת זה אם זה חשוך זה לא הסוף ואז זה לא זה תחושה שלא הכרתי לא ידעתי איך להתנהל איך לקום בבוקר עם הדבר הזה שהכל שחור ואז הלכתי לאחת ההפגנות במוצש והיה איזה ערב
Speaker A
של א לא זוכר תאריכים אבל זה היה שבוע של הבתיקים נרצחו אה ו א במרצול במרץ והייתי שם בהפגנה שאנשים מבוגרים ממני בכמה אסורים בוכים ונמצאים וכועסים עלינו הציבור שלא יוצא מספיק אני מדברת פה כאזרחית לא כעתיתונא כרגע ואז הבנתי שזה
Speaker A
ממש לא משנה אם אני אופטימית לא אופטימית אם אני מרגישה איזה מי אני בכלל שאני אשאל את עצמי את השאלות האלה אני כל עוד יש מאבק יש מאבק אם אז בזמן א העשייה של תקווה התחילה להחזיר את האופטימיות במפגשים כאלה
Speaker A
ואני בסוף באמת חושבת שבסוף בסוף בסוף יש ילדים בבית ואנחנו פה אנחנו פה נכון זה גם סוגיה מאוד בוערת האם אנחנו דבר שלא נאמר פה ואנחנו קצת הכרנו סביב הסוגיה הזאת זה שמדינת ישראל בסופו של דבר זאת אמירה שהיא קשה
Speaker A
אבל היא המדינה הכי פחות בטוחה ליהודים עובדתית מאז הקמתה שבה מתים הכי הרבה יהודים ועדיין אנחנו פה כנראה שיש סיבות טובות אז בסוף אני כל עוד אני פה ואני בוחרת כל יום מחדש להיות פה אז אני חושבת שהתפקיד הוא לעשות שיהיה פה טוב התפקיד
Speaker A
האזרחי היה פה פה מחירים אתה מבין שהמחיר הוא באמת בחיים כן אז אז אתה מוותר על הנוחות אז אז יהיה לך פחות נוח כן אז באמת אני חושבת שהדגש של או ככה ההבנה שלנו בשנים האלה שביטחון הוא לא עכשיו רק ביטחון או גנרלים או
Speaker A
דוקטרינת ביטחון זה נשמע כזה מאוד גבוה אבל באמת זה א זה עניין של חיים לפני רגע הרבה ככה מהלכים אחרים ואני חושבת שתקווה היא באמת אחד מהאקטים מצילי החיים א כי בסוף אם אנחנו מייצרות חלופה או מתעגשות לנסע חלופה זה ממש לעשות איזשהו אקט מציל
Speaker A
חיים להתבוסס התבוססנו בתקווה כל היום הזה היא הייתה מאוד מאוד אה א לרגעים רדיקלית, לרגעים לא ברורה. למי אנחנו מדברות? למי אנחנו מייצרות את הידע?
Speaker A
כמה קונים יש לידע הזה? או כמה אנשים מתחברים לשלום, לתקווה, לביטחון כל כך מגוון. אז אני רוצה להודות קודם כל לכל אחת מכם שהגיע פה ועל על השיתוף ואני רוצה לסיים עם אבא קילפי, משוררת פיני שנפטרה אתמול, מי שמכיר או לא. א והיא כתבה אחד
Speaker A
השירים שלה זה ילדיי מסביב לשולחן. אלה הם אותם אנשים שלהם נועדתי להיות טובה. ומה זה השולחן הזה? אם לא ההתכנסות שלנו עבור הילדים שמסתובבים על האדמה הזו, כל הילדים כולם, על כל האדמות כולם. אז תודה תודה לך תודה.
Speaker A
ואם יש שאלות אז אתם מזמנים. יש פה שם א יש לי שאלה אחת משותפת עמנו עוד שאלה א אני אתחיל מהשאלה לכן א למיתב זיכרוני הסרטון א של החתופים שקרובים גם ל אה לא פורסם כי הסרטון הראשון שפורסם לא אה כאילו זה
Speaker A
סרטון שחמס צילם לא פורסם בתש הישראלית והסרטון האפורסם לא היה של א הרשפולין אמ לדעתי זה לא באותם לוחות זמנים אני לא בטוחה זה לא באותם לוחות זמנים זה שנה הראש זה שנה מאוחר יותר כן א ורציתי לשאול את שתיכן לגבי הסרטון
Speaker A
הזה כאילו כי דיברת את דיברת על צנזורה ואת זה אישית שייך לך א בדילמה הזאת הזאת של האם לפרסם סרטון כזה שמציג חתופים שחמס פרסם שהוא איפה שתיכן עומדות ב בסוגיה המאוד א כואבת הזאת בכל מקרה ושאלה לראויה אמ אמ אני כאילו יש לי שתי
Speaker A
חברות מילוד שהן אשתיהם מאוד דתיות עם חיגה עם קשרים בארץ הרבה פעם אחת הם הגיעו שתיהם הם בוכות מאוד א אחרי רצח שחרה בעוד אה ודיברתי עם שתיהם ואחת מהן אמרה שכאילו מי הרבה מי שרוצח לא עכשיו הרציחות של כאילו משפחות
Speaker A
פשע אלא הרבה ממי שרוצח זה גם בני נוער שמשלמים להם ללכת ולרצוח וכאילו כל מיני ואז אמרתי דיברתי את הפתוח ואמרתי לה תגידי ונגיד מחר שבאים לבית ספר החבר'ה מנהלים איתם שיחה מורים על נגיד מה לעשות עם זה לא תרצח כאילו
Speaker A
אז היא אמרה לי לא כי כאילו זה לדבר פוליטיקה ואסור לדבר פוליטיקה בבית ספר זה מה שהיא אמרה לי אני לא ואז כאילו היה לנו איזשהו דיון על זה שכאילו אוקיי המדינה זה זה גוף אחד של כאילו איך
Speaker A
לטפל בקשייה ומצד שני מה החברה עושה אז היא כאילו יותר דיברה על פעילות במסגדים ויותר או על א שיח כאילו בין המשפחות שזה אבל כאילו השאלה שלי עלייך זה כאילו איך נגיד נלחמים או מדקים את הדבר הזה מבחינה
Speaker A
של עשייה חינוכית או לא יודעת מה במקומות שזה באמת יכול כאילו להשפיע אז אני אענה ואולי זה גם א יהיה קשור אה אי אפשר להילחם בסרטון כזה שמו שיוצא בטוויטר או במ כאילו בטלגרם ו ואני חושבת שזה מאוד קרוב וזה זה למה
Speaker A
שקורה לנו במציאות כבר יש פה מציאות שהיא רצה הרבה יותר מהר מהיכולת שלנו לדווח אותה אז אני מצפה מהגורמים הרשמיים א שיו שם לתוווח וינסו רגע כאילו להיות שם בדרך באמצע ולעכב את זה רגע כדי להכין אותי אה אבל אני יודעת שזה
Speaker A
זה חסר זה אפשרי אבל אולי חסר סיכוי א והסוגיה הזאתי קיימת במציאות ואני מעדיפה להיות שם אני חושבת שצריך להיות שמה מבוגר שמתווך את המציאות זה הכל אני לא יכולה להסתיר את המציאות מהילדים לא יכולה זה בלתי אפשרי זה היה דיון שהיה גם סביב הח
Speaker A
באוקטובר עם הורים לילדים צעירים אני מכירה סיפור על מישהי שהכבה את זה מהילדים ויצא לרגע להוציא את הילדה מחוג והבן שמע ילד קטן ישב באוטו שמע את זה בחדשות והיא קיבלה אוטו פאור אחר כך בסוף יש מציאות ועדיף שת זאת דעתי בכלל יש כדור אש על
Speaker A
השולחן עדיף מלטתטא אותו עדיף להתמודד איתו זהו זו דעתי א לצערי יש פערי תפיסות ביני לבין הרבה אנשים אני חושבת שזה גם קשור ל זה גם מוביל אותנו למקום הזה כלומר איך מתמודדים כן אה זה זו שיחה שהייתה מאוד מאוד פעילה
Speaker A
בתוך מערכות חדשות של איזה סרטונים מרים ובהתחלה לא יראו סרטונים ואחרי זה כן יראו ואז היה כזה איזה פרופגנדה של חמס אנחנו לא מראים ואחרי זה כן צריך להראות אני באופן אישי חושבת שזאת החלטה שהיא מאוד בסוף כמו שאיילה אומרת זה בטלגרם זה
Speaker A
בטוויטר כולם רואים עדיין יש משמעות אחרת שזה מגיע ל לטלוויזיה א מבחינת החשיפה של הציבור אני אני באופן אישי ואני לא הייתי אותך ככה את ההחלטה אני חושב שזאת החלטה שהיא רק של המשפחה אה שאנחנו כעיתונאים אם המשפחה רוצה להראות את זה אז שנראה את זה
Speaker A
אם היא מבקשת לא להראות את זה אז לא להראות את זה אה אבל עוד פעם לא כולם מסכימים קומני לא לכאן ולא לשם אני כן אגיד שאחרי שהסרטון המזעזע של א גאי גלבוע ואויר דוד התפרסם שהם היו מאוד מאוד רזים
Speaker A
ואני התבקשתי לעלות לתקשורת הצרפתית למחרת בבוקר והם רצו שאנחנו נדבר על המציאות וזה אז אז ועל זה שאני יצאתי נגד זה שלא מרים בתקשורת הישראלית את המציאות בעזה אז אמרת וזה היה ממש למחרת כאילו אז אמרתי להם בסדר ושלחתי להם את הסרטון ש ואמרתי להם
Speaker A
בבקשה תשדרו את זה בזמן שאני מדברת גם ואמרו לי לא אנחנו לא מראים סרטונים של א של חטופים כי זה פרופגנדה של חמס אז אמרתי אבל המשפחות מאשרות ואתם לא יכולים לבקש ממני לדבר על איזו מציאות לא מראים בישראל
Speaker A
שאתם מבקשים ממני כרגע לא להראות את המציאות בישראל. זאת אומרת זה אתם עושים את אותו הדבר בדיוק. עכשיו פה זה שם זה אחרת כי יש להם ממש הייתה להם אז החלטה מערכתית בכלל בכל השידור הציבורי שלא מרים אבל ממש התווכחתי איתם ולא עליתי לשידור.
Speaker A
סירפתי לעלות לשידור. אמרתי להם שאני מבקשת לא לעלות לשידור בתנאים כאלה וו ודיברתי עם העורך של המקום שם שלא הכרתי אותו. ואני יודעת שבעקבות השיחה אז הם החליטו שהם מעלים תמונות סטילס.
Speaker A
והם כותבים סרטון של חמס כזה כדי שזה יהיה ברור אבל זה למשל כאילו שיחה שהייתה שהייתה ככה היא כן הובילה לאיזה לפחות איזה שיפור קטן אבל גם בחול אני יודעת שזה תמיד הייתה השאלה אני חושבת שזה בדיעבד מסקנות בדיעבד אבל
Speaker A
להבין שכבר אנחנו יודעים שלשים או לא לשים זה גם כבר היה פוליטי א שימש א או את הממשלה או את ה ולכן מה שאמנול אומרת זה מאוד נכון גם בהקשר לזה שכל האירוע היה שבר אמון מאוד מאוד גדול אז קודם כל
Speaker A
להחזיר את האמון ולקבל את האישור המשפחה ו אבל הרבה מהסיטואציות האלה גם צריך להגיד מבחינת התקשורת הם היו סיטואציות מאוד חדשות כן זאת אומרת זה לא התמודדו אף פעם עם השאלות האלה עד כמה אתה מראה זבעות או לא זבועות אנחנו מראים הרבה יותר זבעות
Speaker A
בישראל מאז ומתמיד פיגועים דברים שבחול לא ירו אף פעם שאל את הפיגוע בבתקלן בצרפת יש עיתונאים שסיפרו ששלחו אותם אה אני זוכר שראיתי את העידות הזאת הייתי בהלם אחרי ארבעה ימים אמרו לעיתונאים בצרפת שסיכרו את האירוע מבחינה ביטחונית וזה תתקשרו
Speaker A
למשפחות ותבקשו פרטים על הקורבנות כן אפילו לא תראי את המשפחות תבקשו פרטים על הקורבנות זאת אומרת מי הם היו כדי שנוכל לספר את הסיפור שלהם אחרי ארבעה ימים עיתונאים אני קראתי ידוד של עיתונאי שאמר פה התפתרתי עד כאן אני לא יכול זה נחשב זה נחשב פלישה
Speaker A
לפרטיות לדבר לא מצלמים שם בבתי חולים לא פצועים זה חוק. אצלנו ה היכולת תמיד להוסיף עוד דם ועוד דרמה ועוד שיש איזה משמעות גם במונחים האלה של ביטחון וכמה התרגלנו למלחמה ולמראות של פיגועים ושל דם ושל ארס. זה דברים שהם באמת אז אז ופה
Speaker A
בסיטואציה של המלחמה של 7 באוקטובר גם בסוף במערכות חדשות יש בני אדם שגם הרבה מהם איכשהו היו קשורים לחטוב לנרצח זה פנסה פתוח אז כן וגם הם היו צריכים להתמודד גם מנהלי החדשות וזה ועוכים ועיתונאים היו צריכים להתמודד עם שאלות
Speaker A
שהם לא הכירו קודם אבל זה היה דיאלוג פתוח מולם כל הזמן אם היה עברו על על ה את הקווים הם מיד קיבלו תגובה היתנאים בטח מאיתנו מיד גם עכשיו יש לך דוכנות כאילו לא זוכרת ספציפי אבל מישהו עבר את הגבול
Speaker A
האתי שזה משהו שדיברו על משפחה או על חתוב בצורה לא כשזה היה מסכן אותו או שזה בכלל חוסף משהו מיד שולחים תגובה שאלה שלי אני חושבת שהשאלה שלך באופן עקיף שואלת מה אחריותה של החברה הערבית א ואני חושבת שנייה לפני שאני אגיד מה האחריות
Speaker A
צריך להבהיר אה וזה משהו שאנחנו תמיד אומרים הילדים מי שמבצע היום את הרציחות ואת הירי לרוב זה ילדים ילדים בין גילאים 15 עד 25 וגם לא סתם מספר הנרצחים 72% מהנרצחים הם בין גילאים 18 עד 40 וגם שמסתכלים על התיקים הפליליים
Speaker A
ואלה גברים יותר גברים גברים כן יש עלייה יותר במספר נשים שלכאורה גם לאחרונה מעורבות בפשיעה אבל זה דיון אחר יש היום בחברה הערבית פשיעה מאורגנת ויש עבריינים מאורגנים ויש הבדל בין שיעה מאורגנת כמאפיה ומה שקורה בלוט זה אנשים
Speaker A
שמתארגנים כעבריינים והם משתמשים בילדים האלה בשירות שלהם הם משלמים להם וזה משהו בכללי ששאלת על מערכת החינוך. בישראל היום הילדים, לא רק בלוד, בכל החברה הערבית, באותה שכונה יש ירי, הילדים הולכים בבוקר לבית ספר, כאילו הם הגיעו, עברו, את יודעת, כאילו היו בשוויץ,
Speaker A
לא קרה שום דבר. אף אחד לא מדבר על זה. באותה כיתה יכול להיות שיש ילדים של נרצחים, ילדים של א רוצחים, יכול להיות בנגב, כל מה שהיה, הילדים למדו בזום ואין תשתית של אינטרנט, כאילו כדי שלא יגיעו שני הילדים. מורים בפני עצמם בשחול ולא
Speaker A
מתמודדים עם זה. ירי ליד בתי ספר לפעמים והרבה סרטונים כזה שמקבלים הורים ומערכת החינוך קורסת, לא מטפלת בזה. וההקשר הזה הוא יותר רחב משני שני דברים. א' שמדברים ועשינו שהייתי במתה עשינו מחקר על נערים בצל הבשיעה ושאלנו צעירים על למה הם
Speaker A
בארגוני הפשיעה. התשובה הייתה מאוד כזה מפתיעה של כמה מהם זיהות ושייכות. משרד החינוך דאג למחוק את הזיהות של האוכלוסיה הערבית במשך 80 שנה. פתאום יש ילדים שלא מרגישים שום שייכות לא למרחב המקומי שלהם, לא למדינה. הם בניקור אזרחי, גם מה ממי
Speaker A
הם? כאוכלוסיה ערבית, פלסטינית, לא משנה, גם מהמיקומית שלהם כבן יישוב וגם מהניקור המדיני. ואין להם שום מסגרת, שום מקום ללכת אליו. ויש תחרות. ואני אומרת את זה כאמדירה את עצמי כבן אדם נורמטיבי.
Speaker A
יש לי תחרות היום עם ארגוני הפשיעה על הילדים שלי. על מה הם יכולים להציע לילדים שלי מצד אחד. ולא יגידו לי גם חינוך. אני יכולה לחנך את הילד שלי איך שהכי אידיאלי שיש. יש ג'ונגל בחוץ וג'ונגל זה של שורדים והילדים לומדים לבד. מי שחזק
Speaker A
הוא השורד וגם יש ילדים כמו שהיה בכפר יסיף. הילד למד למבחנים, מצטיין, יצא, לא חזר, יצא יצא לעשות סיבוב. והיום הרבה אומרים א א מגדים ואיממים וחצה להגיד משהו. איממים היום במסגדים הם לא משפיעים על אף אחד. יש התפרקות של כל הסמכויות,
Speaker A
כולו הסמכות ההורית, הסמכות המשפחתית. אם המסגד עיתונה היא דיבר עם המסגד התקשר אליו כל הילדים שלו נורמטיביים משכילים וזה ויש לו ילד שאמר להם במפרש אני לא מוותר מישהו נוגע בי אני צריך שיהיה לי נשק זה בגלל שאין אכיפה בגלל שביעינוח
Speaker A
תיקים הוא 15% בגלל שאין תעסוקה עוני ואין התפרקות ואין שייכות וגם בחברה שלנו אני אומרת בחברה הערבית היום הכבוד הוא למי שיש לו כסף לאנשים האלה יש כסף לעבריינים הם מעט מעל החוק כמעל המדינה גם המשטרה מפחדת מהם וגם החברה מפחדת מהם הפכו להיות
Speaker A
מודל חיקוי וכולם רוצים להיות במקום הזה בחברה הערבית צריך הרבה דברים שיעשו וגם הפשיעה והלימות היא היא סוגיה מאוד מורכבת אבל קודם כל צריך שיהיה אכיפה צריך שהמדינה תיקח את האחריות שלה ולאט לאט זה צריך להיות אחד משלים את השני אני לא
Speaker A
יכולה אני אני אגדל את הילד שלי ערכי מופת שיצא הוא יצא למציאות אחרת תסתכלי הלאה. היום אנשים, אני שואלת את האנשים, הם מהנדס מועצה מאוים ועובדת סוציאלית מעונימת. איזה החלטות מקצועיות יקבלו את האנשים האלה? מה המנגנון? הם בסוף החזק ומי ש זה מייצר מנגנונים
Speaker A
והשלכות של א של שחיטות ושל פשיעה שהיא הופכת להיות נורמות. ואני חושבת שזה אחד הדברים המסוכנים שמזניחים את החברה הערבית. שאנחנו מנרמלים את זה ואומרים זה המציאות שלנו. גם אזנחה, גם שיעה, גם עיוט הערכים שלנו, שזה של החזק, שזה בסדר לראות
Speaker A
לא יודעת איפה, זה בסדר שיהיה כאן. א זה הוא יכול לקחת את המדריכה, הוא חזק, הוא יכול לפתוח מה שהוא רוצה ואיזה א עסק.
Speaker A
לכן אי אפשר להסתכל על זה מנקודה ובריזמה ולנתק את זה כאילו ממה קורה באקוסיסטם.
Speaker A
וגם הילדים היום יודעים מהמכירון של נשק ויודעים להשיג גם נשק. גם כשעומר ברב היה שר לביטחון הפנים ויואב סגלוביץ' נתנה לי היה היה ירידה היה ירידה מאוד משמעותית היה ירידה לא משמעותית היה ירידה היה ירידה משמעותית שהייתה נכון היה ירידה ואני חושבת א זה מצד אחד
Speaker A
חיובי כי הנה הם מתחילים לעשות משהו אז מצליחים ואז גם מדינת ישראל צריכה לעשות את זה בין 2005 שהיו ארגוני פשאה בחברה היהודית וצריך להגיד מה שהיה היה ב-2019 ו-20-21 זה לא אותה מציאות שאנחנו חיים בה היום כי
Speaker A
התחום האפור והתר מתוכ הוא יותר רחב זה דורש מלא מאמצים וגם מעגל נפגעי העבירה בכלל גם הפצועים גם המתמודדים גם המשפחות השיקולות בבוקר הייתי שיחה עם מורה שהיה בבית שלוש שנים כי המשפחה שלו מאוימת ונרצחה מלוד אף אחד לא שילם לו על זה הוא
Speaker A
ישב בבית לא עשה כלום עד שהרגיש קצת בטוח ללמד בבית ספר מאוד רחוק ובסתר.
Speaker A
הוא לא אמר שהוא חזר למערכת החינוך. אז ויש הרבה דוגמאות של אנשים כאלה בתוך המערכת שמורה מגיעה והיא בעובדן עמום לא יודעה למה הבן שלה נרצח והיא יושבת מול התלמידים שלה. איזה איזה מיכל יש להכיל את התלמידים א האלה? אני רוצה להגיד שבהקשר
Speaker A
של כן בהקשר של הפשיעה בחברה הערבית או של הארגוני פשיעה הם בעצם יושבים על על הצומת שבין ארגוני פשיעה יהודים שמשטרת ישראל הפרקליטות החקיקה בישראל יודעת לטפל כי ראינו את זה בשנות ה-2000 לבין צומת של איך מטפלים במגזר ערבי כן או אפילו
Speaker A
סמרגוני טרור כי גם ארגוני טרור יש להם מערכת של כספים ובעצם היררכיה לא טרור זה מרכור כי זה לא אידיאלוגיה אני מתכוונת שמבחינת היכולות הידע נכון הוא קיים כשאת לוקחת בעצם את הותבים האלה ולכן לפרק את ארגונה הפשיעה היום זה
Speaker A
לא דבר קל אבל זה סופר אפשרי ולא חסר ידע חסרה טכנולוגיה לא חסרים משבים הכל קיים צריך פשוט החלטה של מדיניות לטפל בזה כן שים את זה סדר היום פשוט מאוד כן הידע קיים וגם אותו דבר כמו עם ילדי
Speaker A
אזרים זה אותו סיפור כן אה שאלה אולי יש פתח ישראל אה תחשב בניסיון שלכם מהשנים האחרונות לדבר במרחבים דווקא של אי הסכמה אה דבר פה חושב שזה גם משהו קצת א במהלך היום עליו אה איך משכננים אתה לא משוחנים
Speaker A
לא מזמינים אותי לדבר עם אנשים שבאמת אני נורא מצרה על כך אני מוזמנת המון לדבר עם אנשים שכנראה מראש יודעים או חושבים שאני מסכימה איתם או שאני אתן להם תפיסת עולם עיתונאית או איזה גישה שהיא יותר מתחברת לשלהם. אני מאוד אשמח שארגונים שלא
Speaker A
מסכימים איתי או לא או פחות מעריכים אבל גם פן טלוויזיה. אה את זה אני עושה. זה דווקא התמוכות שלי.
Speaker A
איזה שלים אפשר את בשביל לשכנע את הלא משוכנעים בכל מיני יש ויכוחים על לשכנע את הבלתי משוכנעים.
Speaker A
אני חושבת שאחת הדברים אחד הדברים שעבדו זה המחאה ההיקשת גם ברחובות. והחשיפה חשיפת האמת כלומר במקום להתאמת עם מישהו על האמת שלו להמשיך לחסוף אמת עובדות אמת עובדות כל ולהתעקש א לשמור על המרחב הזה אמר לי וזה כן אני חושבת שזה גורם להרבה
Speaker A
הרבה סדק אצל אצל הרבה אנשים שמתחילים לשאול לבד שאלות עם עצמם ירצו יבואו לשאול אותי אמ אני מודה שה שאני כל כך תאונה שלפעמים אם אני לא מצליחה לייצר שיחה נורמטיבית עם כאילו רגועה עם אנשים שלא מסכימים ויש
Speaker A
כאלה שגם מראש לא הם אין אין בכלל על מה לדבר כלומר אנחנו לא ניפגש אז אז אין טעם אבל הלה מאוד צודקת אני ב בגישה העיתונאית שלי מעדיפה לשמוע להקשיב לשאול שאלות כאילו לתוווח את האחרים כי זה התפקיד אבל
Speaker A
במקומות שבהם אני משתתפת בפאנלים ופנלים של דעות וש ששוכחים קצת את הבסיס העובדתי אז אני תמיד לא אני לא יכולה להגיד שתמיד הצלחתי אבל אני תמיד מאוד משתדלת א לבוא עם עובדות זאת אומרת לבסס את האמירה שלי על משהו על על עובדות על כ על איזה בסיס
Speaker A
עובדתי שמפה אפשר אפשר לדבר לי זה הדרך הפת ובסוף מה אתה מציעכן מה פרקטית מה אתה מציע אתה רוצה טרנספר קדימה בדקו את זה עכשיו שנה בדקו את זה מכל הכיוונים לא עובד תזכרו את זה גם בשנת ה50
Speaker A
נכון נוז משהו מעשי אין לי זמן אין לי זמן אנשים ממשיכים להירצח אין לי זמן אני אני רוצה להתייחס לזה אני חושבת א פרגמטיות זה לא מילה קשה כאילו זה גם תלוי משימה אני אני בוגשת הרבה כהר רחב מגוון
Speaker A
במדינת ישראל א לציונות דתית בספקטרום הכי ימני אה ונראה לי בגשתי קבוצות של מכל הקבוצות של היהודים יותר מאשר יהודים בגשו קבוצות אה וזה כי אתה שיש לך אינטרס ומטרה וזה תלוי המשימה שלי בפשיעה והלימות אני כאילו לא מחפשת את המילים שלי פשוט אני
Speaker A
מנסה למצוא את המרחב ההסכמה ומה יכול לעניין אותו קהל בסוגיה הזו שאם בדרך כלל א תמיד יש כזה סטיגמה שאנחנו מדברים עוד רגש ומתקרבנים אז אני תמיד בה הם כל הנתונים שאני יכולה להביא אותם ולנסות כזה אני הולכת דין בה בהשכלה שלי אז כל הזמן
Speaker A
בטיעונים עם עצמי על מה יכולים אה ומשהו שלמדתי עם החיים ש שמתבגרים אני לא מתווכחת עם אנשים על הנרטיבים שלהם נרטיב זה נרטיב זה שלך זה שלי כל אחד מחזיק באמת אבל אם אני רוצה לקחת אותך להיות שותף
Speaker A
במסע שלי וחשוב לי שתהיה איתי אני אמצא את את הדרך א לחבר וזה לא קל ואולי זה גם להיות מיעוט כאילו אין מה לעשות שאתה מיעוט אתה כל הזמן אה נה בין משחק מילים אפשר להגיד ונה בין א
Speaker A
רחבות רחבה של ריקודים שהיא שונה בסוגים מסוימים ואתה צריך לרקוד בכולם ועדיין לשמור על הסנס שלך על המהות שלך על הדברים שאתה מאמין בהם אבל אני חושבת שהדבר הכי טוב הוא לא לדבר עם האנשים שמסכימים אותך. הדבר הכי טוב זה לצאת
Speaker A
מהבועה שלך. כי אני חושבת הבעיה שלנו במדינה הזו שכל אחד מדבר עם הבואה שלו. כי היא נוח בבואה. בחוץ לבואה זה מאוד קשה.
Speaker A
ומפה נדרשות יוזמות חדשות בשטח כל הזמן באמת בחינוך, בקשר, בקהילות בשלום בתקווה. א חברים וחברות קודם כל טל תודה רבה על היום הזה א ותודה לאויה ולמנואל ולאילן שהגיעו תודה לכל מי שנשארו תודה לכם תודה ממש תודה תודה לכם
Speaker A
תודה טוב שזה צולם כי זה יגיע לעוד קלים כבר צריך להגיד את זה זה שו כבר זה מצולם וזה מתפרסם אז א זה מגיע אוי לא למחוק סתם כן אניסה יותר מדי אני א רציתי לומר לך קודם אבל עכשיו שאת
Speaker A
משהו שבת מתחת זה ש א אני לא צריך כבר להיות חלק מהמקרב אבל אה ב באיזשהו שלב אני הכנסתי את הצבע הצהוב לתבנית של סופי דייס זה לא זה לא חלק מהספנים שהשתמשנו בהם וא וכש א כעשיתי תי את ה את התבניות לאירוע
Speaker A
הזה אז אז אמרתי רגע אולי הגיע הזמן ונחזור לצבעים הקודמים ו עדיין רציתי להחזיק את זה כי אני חושבת שזה זה עדיין איתנו אבל זה לא רק איתנו במקום של הטראומה זה גם איתנו במקום של ה של הריפוי זה חלק זה חלק
Speaker A
מאיתנו וא וזהו ועכשיו את ממש יושבת מתחת עם ה אעם הפרקפר הפר כי אנחנו השבוע זה מציינים 1000 ועוצרים א לכמה דקות ב10 בבוקר ויהיו כל מיני עניינים ביום חמישי וביום שישי כי לא נגמר עוד אין ועדת חקירה עוד לא למדנו רשמית
Speaker A
שום דבר מזה ויש לנו המון המון המון תובנות מהאירוע ואנחנו הופקרנו והחברה הערבית מופקרת ו ואנחנו מפקירים אחרים וו א יש לנו עוד הרבה מה לתקן מפהכן זה האירוע מאוד מלמד ממש כל קורה באפלה כי התקשורת היא פשוט
Speaker A
בתוך הנפלה לי קרסה לי המדינה אני ידעתי שכרסה המדינה ביום בשביל אבל התקשורת פשוט כאילו באמת זה ביקורת קשה כי ביום בשבוקטובר שבאמת הכל קרסערכת היחידה שהרזיקה זה היה ממש התק העיתו שבן עיתו באופן אישי באופן אישי שגם היו בשטח וגם היו באולפן
Speaker A
אדם לגיטימי במדינת ישראל זה גם עבודה של התקשורת וזה אז בגלל זה אז בגלל זה אני אזני בגלל זה אני אומרת אני לא חוסכת אני לא חוסכת בביקורת על המקצוע שלי כן אני לא חוסכת בביקורת המקצוע שלי אבל אני חושבת שחלק
Speaker A
מזה חלק מזה זה ממש גם להכיר בעבודה הקשה והטובה של אנשים לא מעטים גם בתוך הו בגלל שאני לא יותר טובה מאף אחד מהם אבל לפעמים גם צריך כאילו להצביע ולהגיד אבל למה את זה אתה אומר לי רק בפרסומות
Speaker A
ואתה לא אומר את זה באולפן תגיד את זה ואני יכולה להגיד בליסוף שמות שזה עובד אבל זה גם הכוח שלנו כאזרחים והתפקיד שלנו יש פה ריק כי אנחנו נמנענו מלהשמיע קל אנחנו כהורים בבתי ספר לא משמיעים קל אז
Speaker A
המנהל לא יכול לבוא ולהביא פתאום את פורום משפחות השקול קולות כשכולם חושבים שהם בוגדים אם נשמיע הכל הם מכנסות אה אז רגע אז בדיוק זה בדיוק הטיפ סליחה אני יודעת שסיימנו בדיוק הטיפ הפרקטי שהוא החשוב לי אני כל הזמן זה בדיוק מה שאת
Speaker A
אומרת אני כל הזמן אומרת שאם יש המון המון השיח ברשתות וזהו הפך להיות לבקר משהו נגיד להגיד העיתונאי הזה זה לא בסדר שהוא אמר ככה צריך להעיף אותו צריך לפתר או האי זה וזה זה בעיניי לא תורם לשום דבר אלא
Speaker A
הוא עושה אולי את האפקט ההפוך כי ברגע ש זה יוצר שיח סביב אותו בן אדם אז זה פשוט העורך אומר אה הוא מעורר שיח אז הוא טוב אני אתן לו יותר זמן מסך הפעולה ההפוכה ממש צריכה להיכנס לנו
Speaker A
לסיסטם רוצים רוצים לחזק והתנועה הזאתי קיימת זאת אומרת רואים משהו שחושבים שזאת העבודה הנכונה זה הארגון לא יודעת לא משנה כל אחד מהמקום שלו אגב כן זה באמת מאוד אישי אז אז לחזק להגיד ליצור שיח הדבר הזה הבן אדם הזה העבודה הזאת ושם זה
Speaker A
יכול לעשות שינוי לדעתי שפה מייצרת תודעה ואנחנו משפיעים עובדה החזרנו את החתופים
Topics:ביטחוןנשיםמלחמהסכסוך ישראלי-פלסטיני7 באוקטוברסולידריותתקשורתחוויות אישיותשפה ביטחוניתשלום
