Prof. Karen Avraham – Hearing Loss and Aging: Insights … — Transcript

פרופסור קרן אברהם מציגה מחקר גנטי על ליקוי שמיעה והקשר להזדקנות, עם דגש על טיפולים גנטיים והפחתת סיכון לדמנציה.

Key Takeaways

טיפול בליקוי שמיעה יכול להפחית משמעותית את הסיכון לדמנציה.
הבנת הגנטיקה של ליקוי שמיעה מאפשרת פיתוח טיפולים מדויקים ואישיים.
המחקר בתחום השתנה דרמטית בזכות טכנולוגיות ריצוף גנומי מתקדמות.
ליקוי שמיעה הוא בעיה הולכת וגדלה עם הזדקנות האוכלוסייה ויש צורך בפתרונות חדשים.
שימוש במכשירי שמיעה חשוב אך לא מספיק, ויש צורך בשיפור ההתאמה והציות לטיפול.

Summary

פרופסור קרן אברהם היא חוקרת מובילה בגנטיקה של ליקוי שמיעה ומנהלת מעבדה באוניברסיטת תל אביב.
המחקר מתמקד בגילוי גנים, אפיגנטיקה ופיתוח טיפולים גנטיים לירידה בשמיעה והפרעות נוירולוגיות.
התקדמות טכנולוגית כמו פרויקט הגנום האנושי שינתה את תחום המחקר ומאפשרת ריצוף גנומי במחיר נמוך.
מחקרים מראים קשר בין טיפול בליקוי שמיעה להפחתת סיכון לדמנציה, כולל ניסויים קליניים ראשונים.
המעבדה חוקרת גם מודלים של עכברים ומשפחות אנושיות כדי להבין את הגורמים הגנטיים לליקוי שמיעה.
נמצאו עשרות גנים הגורמים לליקוי שמיעה באוכלוסיות שונות, כולל ישראלית ופלסטינית.
הטיפול בליקוי שמיעה כולל גם שימוש במכשירי שמיעה אך יש צורך בשיפור ההתאמה והציות לטיפול.
הריפוי הגנטי בליקוי שמיעה נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים עם שימוש בווקטורים ויראליים מאושרים FDA.
ליקוי שמיעה צפוי לגדול ולהשפיע על איכות החיים של מיליארדים עד 2050 לפי ארגון הבריאות העולמי.
המחקר משלב בין מדע בסיסי ליישום קליני במטרה לשפר את איכות החיים של אנשים עם ליקוי שמיעה לאורך כל החיים.

Chapters

Full Transcript — Download SRT & Markdown

Speaker A

המרצה הבאה היא פרופסור קרן אברהם, דקנית הפקולטה למדע הרפואה והבריאות על שם גרי באוניברסיטת תל אביב. פרופסור אברהם היא חוקרת בינלאומית מובילה בתחום הגנטיקה של ליקוי השמיעה. מחקרה עוסקת בגילוי גנים, אפיגנטיקה ופיתוח טיפולים גנטיים לירידה בשמיעה ולהפרעות נוירולוגיות נוספות. ונשמע ממנה על hearing loss and aging. [מחיאות כפיים] [קריאות עידוד]

Speaker A

ממנה על hearing loss and aging [מחיאות כפיים] [קריאות עידוד] בוקר טוב. אני מתארת לעצמי שכולם מבינים פה עברית. מקווה העברית שלי וא אז קודם כל אני רוצה התיאור של של המקרה שתיארת באמת מאוד מאוד נגע ללב. אה אני רוצה רק להגיד באופן אישי

Speaker A

בוקר טוב. אני מתארת לעצמי שכולם מבינים פה עברית. מקווה העברית שלי. אז קודם כל אני רוצה לומר שהתיאור של המקרה שתיארת באמת מאוד מאוד נגע ללב. אני רוצה רק להגיד באופן אישי

Speaker A

הכי טוב שהיא עשתה והיא כל כך מנסה לשכנע את החברות שלה לעשות את הדבר הזה כי היא כל הזמן מוקפת בחברה ואנשים אה וכבר לא סופרת כמה פעמים ביום אני מתקשרת אליה או לא מתקשרת אליה כי כבר היא עסוקה יותר מדי

Speaker A

הזכרתי כבר את אמא שלי, אז אני אמשיך עם אמא שלי. אמא שלי מדהימה, was a very successful business woman, ועכשיו גרה בארץ והכי מרוצה שאחרי 50 שנה היא חזרה לפה. והיא גרה בדיור מוגן והיא שם כבר בערך שנתיים, ואין יום שהיא לא אומרת שזה הדבר

Speaker A

אספר היום א זה יותר החלק שאני חלק חוקרת אבל חלק אני רוצה גם א לספר לכם איך אני מעבירה לה אה לספר לכם גם על איפה אנחנו נמצאים.

Speaker A

הכי טוב שהיא עשתה, והיא כל כך מנסה לשכנע את החברות שלה לעשות את הדבר הזה כי היא כל הזמן מוקפת בחברה ואנשים. וכבר לא סופרת כמה פעמים ביום אני מתקשרת אליה או לא מתקשרת אליה כי כבר היא עסוקה יותר מדי.

Speaker A

זה אנשים בעצם מאחורי שעושים את כל העבודה. אני חוקרת גנטיקה או היום יותר נכון הגנום. אנחנו מסתכלים על יותר מגן אחד גורם ללא רק לחרשות אבל גם מחלות שנמצאים בילדים אחרים. ורק לתת לכם קצת פני מידה איפה אננו עוברים בעולם של

Speaker A

ושזה גם יכול להיות משהו שמאוד עוזר, ואני רואה מסביבי את החברות שההורים שלהם לא מוכנים, וההתנגדות והסיבות להתנגדות שאני לא חושבת שהם, they not very rational. ובאמת אז a plug for מקומות כמו משען שבאמת יוצא מן הכלל. אוקיי, אז מה שאני כן

Speaker A

שעות אז כל האספקט של מה שאנחנו עושים השתנה מאוד בעיקר בגלל הuman genome proקט ורק לאחרונה באמת קיבלנו את כל הסquנס שבאמת שינה את כל האספק של של החקר המחלות בבני אדם ובעצם למה כי אנחנו רוצים לדעת אם הילד או הילדה הזו איזה מחלות הם יהיה

Speaker A

אספר היום, זה יותר החלק שאני חוקרת, אבל חלק אני רוצה גם לספר לכם איך אני מעבירה לה, לספר לכם גם על איפה אנחנו נמצאים.

Speaker A

כולם זה יותר נעלה או בצד מחקרי אבל יום אחד אנחנו בהחלט נגיע לשם שם אם ב-2009 זה עלה מיליון וחצי דולר לעשות sequence רק של האקסונים של הגנום וזה היה נעשה אצל ג'מוצן שהוא היה אחראי על הuman genom

Speaker A

אוקיי, אז קודם אני רוצה קצת להתגאות במעבדה שלי ואלמני. חגגנו ביום שני 30 שנה למעבדה שלי. הגעתי בראשון לינואר 96 פה לאוניברסיטה, והתכנסנו בערך 50 אנשים שעברו במעבדה שלי לאורך כל השנים, והיה ממש מאוד מאוד מרגש.

Speaker A

35 שנה אני החלטתי לחקור ליקוי שמיעה וחרשות והסיבה שעשיתי את זה הייתי בנשנל קסר אינסטute והיה לנו מודלים של עכברים והייתי צריכה לבחור מחלה ולקראת הסוף אני אספר לכם משהו קצת פיקנתי על מה שקורה בתחום הזה אבל עוד לא היו את

Speaker A

זה אנשים בעצם מאחורי שעושים את כל העבודה. אני חוקרת גנטיקה או היום יותר נכון הגנום. אנחנו מסתכלים על יותר מגן אחד גורם, לא רק לחרשות, אבל גם מחלות שנמצאים בילדים אחרים. ורק לתת לכם קצת פני מידה איפה אנחנו עוברים בעולם של

Speaker A

ומשם אני המשכתי להגיע לכאן להקים מעבדה ולעבוד גם על מודלים לחרשות בעכברים וגם כמובן על משפחות בבני אדם והסיבה היא זה סיבה שהי ידועה לכם הגורם של כל הגורמים לליקוי שמיעה בחרשות הם רק גדלים, הם לא יורדים ויש הרבה הרבה סיבות לכך אבל אנחנו

Speaker A

הגנומיקה. אז ב-1997 שביקשו מאנשים לתרום את הדם שלהם כדי לבדוק מה קורה בגנום, אז דיברו על 20 אנשים. היום שאנחנו עושים ניסוי אחד אנחנו עובדים על בערך 500 ל-1000 אנשים, וזה לא נעשה תוך חמש או 10 שנים, זה נעשה מתוך 124

Speaker A

ואתם אתם יודעים את הבעיות שיש כבר בגילי הזדכנות. אנחנו אצלנו במעבדה אנחנו בעצם עושים prision medicine for deess וזה משהו שהתפתח לאורך השנים הרבה בגלל הארגז כלים הטכנולוגיים שיש לנו. אז אנחנו מתחילים עם משפחות. היום כבר יש לנו

Speaker A

שעות. אז כל האספקט של מה שאנחנו עושים השתנה מאוד, בעיקר בגלל ה-uman genome project, ורק לאחרונה באמת קיבלנו את כל הסקונס שבאמת שינה את כל האספקט של החקר המחלות בבני אדם. ובעצם למה? כי אנחנו רוצים לדעת אם הילד או הילדה הזו איזה מחלות יהיו

Speaker A

לנו אפשרות למצוא להפיק יותר טעים וזה בעיקר כדי לעשות את האפיגנומיקה מהמחקר אני אדבר על זה בקצרה היום ולריפוי גנטי שהיום כבר יכולים להחזיר את זה אפילו במידה קטנה לבני אדם.

Speaker A

להם שהם נולדים, אבל גם מה הולך להיפתח להם, לא רק בזמן הילדות, אבל גם שהם מבוגרים ובטח גם בזקנה. והרבה ממה שנובע אצלנו זה בגלל המרכיב הגנטי, ואנחנו יכולים ללמוד המון מזה. אנחנו עדיין לא ביום שאנחנו יודעים את הגנום של

Speaker A

אז קודם כל הANS commissions, שזה גוף שאני מאוד גאה שהמסiser there, אז הם יצאו גם ב-2017 וגם ב-2024 והם דיברו על איפה נמצאת בעצם הליקוי שמיעה. אוקיי? אז בעצם אתם יכולים לראות פה למעלה hearing loss וגם כאן ובעצם מה

Speaker A

כולם. זה יותר נעלה או בצד מחקרי, אבל יום אחד אנחנו בהחלט נגיע לשם. שם, אם ב-2009 זה עלה מיליון וחצי דולר לעשות sequence רק של האקסונים של הגנום, וזה היה נעשה אצל ג'מוצן שהוא היה אחראי על ה-uman genome

Speaker A

evidence on hearing aids reducing demental risk is consistent and supportive זאת אומרת שזהable risk שאפשר לטפל רק על ידי זה שיהיה יותר compliance אצל אנשים מבוגרים עם הריing a שלהם.

Speaker A

project להרבה שנים, וגם גילה את ה-structure of DNA בשנות ה-50. היום אפשר לעשות את whole genome, זאת אומרת גם האקסונים וגם האינטרונים, לפחות מ-200 דולר. אז דברים באמת מאוד השתנו, אבל אנחנו, או לפני, אני יכולה להגיד כבר

Speaker A

ליקוי שמיעה מעל גיל 70 ומצאו ואני אקרא את זה עם ברשותכם באנגלית hearing intervention canuceive change with years when imped אז הקשר כבר רואים שהקשר הוא בהחלט מאוד מאוד מבוסד ויש גורם שאפשר לעשות כדי לעזור פה אנחנו מדברים על co כמעט 2000

Speaker A

35 שנה אני החלטתי לחקור ליקוי שמיעה וחרשות. והסיבה שעשיתי את זה, הייתי בנשנל קסר אינסטיטוט, והיה לנו מודלים של עכברים, והייתי צריכה לבחור מחלה. ולקראת הסוף אני אספר לכם משהו קצת פיקנטי על מה שקורה בתחום הזה, אבל עוד לא היו את

Speaker A

והנה עוד אחד שעכשיו יצא 2025 ופה הסתכלו על הקהילה של הamingham heart study the key point here addressing hearing not only a life isue but also important factor in maintaining brain health anducing the risk of demia all studies על הרבה אנשים שבעצם הגיעו

Speaker A

הגנים לחרשות. אמרתי אולי זה מקום שאני יכולה להשפיע. ידעתי שאני רוצה לחזור לארץ ואז לקחת גם את הצד האומני. ובאמת זה לקח לי בערך חמש שנים סטודנט דוקטורנט. טוב, היום אולי בחודשיים היה עושה את זה. מצאתי את הגן השני לחרשות בעכבר שנקראת סלר,

Speaker A

אני שמעתי לא מזמן על מישהו בן 84 שהוא קיבל שטר כוח לארי מפני שהhearing aids לא עבדו ובעצם אנחנו מסתכלים לא רק על זקנה אבל לאורך כל ה לאורך כל החיים ואני יכולה להגיד לכם שהיום את מסתכלים על

Speaker A

ומשם אני המשכתי להגיע לכאן להקים מעבדה ולעבוד גם על מודלים לחרשות בעכברים וגם כמובן על משפחות בבני אדם. והסיבה היא, זו סיבה שהייתה ידועה לכם, הגורם של כל הגורמים לליקוי שמיעה בחרשות הם רק גדלים, הם לא יורדים, ויש הרבה הרבה סיבות לכך, אבל אנחנו

Speaker A

שזה יותר לספר ‏Profal ולהורים של ילדים חירשים על הסבר על גנטיקה. ולאורך שנים, כמו שאמרתי קודם, אנחנו היינו מאוד עסוקים למצוא את הגנים והיום אנחנו מצאנו 57 גנים שונים שגורמים לליקוי שמיעה in the population ובערך אותו מספר בפלסטניan a population וזה היה

Speaker A

גם יודעים שהמרכיב הגנטי הוא מתבטא בעצם בכל דבר. אפילו חשיפה לווירוס יכול להיות בגלל מה שקורה מבחינת גנטית. ומשערים שכבר ב-WHO, שאחד מתוך ארבע יהיה ליקוי שמיעה שמאוד משפיע לרעה בחיים כבר ב-2050. אז אנחנו מדברים על מספרים מאוד גדולים.

Speaker A

ואחר כך זה כבר עובר לקהילה. אבל אנחנו כבר בעידן אחר ואולי העידן הזה יכול לעזור שלהגבר על הבעיה של compliance with hearing aids ושזה בעצם לא מרכיב מושלם כדי לשפר את השמיעה. אז לפני כמה שנים ה כמה bold predictions. מה הuman

Speaker A

ואתם יודעים את הבעיות שיש כבר בגילי הזדקנות. אנחנו אצלנו במעבדה אנחנו בעצם עושים precision medicine for deafness, וזה משהו שהתפתח לאורך השנים הרבה בגלל הארגז כלים הטכנולוגיים שיש לנו. אז אנחנו מתחילים עם משפחות. היום כבר יש לנו

Speaker A

דרכים כדי לעשות את הריפוי גנטי הזה. זה לא המקום שאני יכולה להיכנס לפרטים אבל אני אגיד שרוב הריפוי גנטי שכבר מאושר על ידי FDA הבסיס שלו זה עם שנקרא associated virus אין פה שום מרכיב מסוכן כבר הוציאו את הדברים האלה וזה בתור ויקור להכניס את

Speaker A

אפשרות להסתכל על אחידים שיש להם ליקוי שמיעה. אנחנו מוצאים את הגנים, ועד היום אנחנו מצאנו עשרות גנים שגורמים לליקוי שמיעה גם בקהילה הישראלית וגם פלסטינית. אנחנו עובדים כמו שבתחילת הדרך על הרבה מודלים בעכברים וגם היום על אורגנואידים שנותן

Speaker A

את זה לשני AV אבל זה עובד נפלא ואחרי כמה שנים של very successful clinical trials וגם הרבה השקעה על ידי אס was by l the deb היוםצם לפני כמה שבועות רק הFDA נתן first ever approval לריפוי גנטי הזה של אז זה ממש שינה לנו את

Speaker A

לנו אפשרות למצוא, להפיק יותר טעים, וזה בעיקר כדי לעשות את האפיגנומיקה מהמחקר. אני אדבר על זה בקצרה היום ולריפוי גנטי שהיום כבר יכולים להחזיר את זה אפילו במידה קטנה לבני אדם.

Speaker A

גנטיניקס models. כמו שאתם יכולים לראות. מי שרגיל לראות aיוגם אצל בני אדם, אצל עכברים זה בעצם הפוך. הפראונד זה למעלה הקו האדום ב-100 ואתם יכולים לראות בירוק את הוילדיפ. ובאמצע זה מה שאנחנו עשינו מבחינת הריפוי גנטי. לא מושלם אבל כמעט

Speaker A

אבל אני אתחיל לספר לכם לא על המחקר שלנו, אבל בעצם איפה אנחנו עומדים בתחום להסתכל על השייכות בין ליקוי שמיעה אצל זקנים ומה שקורה מבחינת דמנציה.

Speaker A

אני מראה לכם בוא נראה זה עחבר שיש לו בעיות וסטיבולריות יותר ממה שאנחנו רואים אצל אנשים כי we have different אבל זה עכבר שגם ליקוי וסטיבולרי וגם חירש ואחרי הטיפול הגנטי אתם יכולים לראות אני חושבת שזה אני אישה

Speaker A

אז קודם כל ה-ANS commissions, שזה גוף שאני מאוד גאה שהמסיסר שם, אז הם יצאו גם ב-2017 וגם ב-2024, והם דיברו על איפה נמצאת בעצם הליקוי שמיעה. אוקיי? אז בעצם אתם יכולים לראות פה למעלה hearing loss וגם כאן, ובעצם מה

Speaker A

בעבודה שנעשתה עד היום זה בעכברים ועדיין צריכים לעשות את הקפיצה במיוחד למשל קנקסן 26 שהוא גורם לליקוי שמיעה או חרשות אצל ילדים בין 30 ל-50% מהילדים שנולדים חירשים יש להם מוטציה בגן הזה ובהחלט אנחנו רוצים את האפשרות גם לעשות הריפוי

Speaker A

שמצאו שרואים שאם if you treat hearing loss, זה בהחלט יכול להוריד את הסיכון של דמנציה. וזה גם היה לפני ב-2017 וגם, אבל יותר היום. ואני אראה עוד כמה מאמרים שבעצם עושים את העבודה ומעידים לקשר הזה. וה-bottom line שהיה כאן

Speaker A

יודעים ילדים כבר בזמן ההתפתחות העובר כבר שומע א שזה שונה מהעכברים שהם שומעים רק שבועיים אחרי שהם נולדים. אז יש לנו עדיין ויש אומרים אפשר לעשות ג'נרפי פויגנטי בזמן ההתפתחות אצל הילד. אני עוד לא רואה שזה קורה בליקוי שמיעה. אבל אנחנו אז

Speaker A

evidence on hearing aids reducing dementia risk is consistent and supportive. זאת אומרת שזה able risk שאפשר לטפל רק על ידי זה שיהיה יותר compliance אצל אנשים מבוגרים עם hearing aids שלהם.

Speaker A

אבל ברוב המצבים שלא יקרה רק אחרי שיש את הליקוי שמיעה שכבר יש את הארז של התאי שסערה והתאי תמיכה אז אנחנו כבר בעידן הבא מנסים לראות איפה אנחנו יכולים למצוא מרכיבים אפיגנטיים רגולטורים שיכולים בעצם למנוע את הנזק בעצם לעשות ריגנרציה בתאי

Speaker A

ועכשיו אני אראה לכם כמה ממש, אף על פי שיש הרבה שנים שעשו את העבודות האלה, אבל ממש בזמן האחרון יש כמה מאמרים מאוד עיקריים שיצאו, ו-this is the ACHIEVE trial. So it was a first randomized trial שהסתכלו על

Speaker A

מפורט תאי תמיכה לתאי שערה היא בעצם יכולה להפסיק או יכולה ללכת לפי איך אנחנו עושים את הבלוק עכשיו יש מושג שנקרא transferentiation שזה משהו טבעי שקורה שהתאי תמיכה הסorting cells עוברים לhairס אבל זה נעצר אצל העכברים בערך בP6 מהם הן

Speaker A

ליקוי שמיעה מעל גיל 70 ומצאו, ואני אקרא את זה עם ברשותכם באנגלית, hearing intervention can reduce cognitive decline with years when implemented. אז הקשר כבר רואים שהקשר הוא בהחלט מאוד מאוד מבוסס, ויש גורם שאפשר לעשות כדי לעזור פה. אנחנו מדברים על כמעט 2000

Speaker A

טכנולוגיה מאוד מתקדמת בimמג'ingנ פרופסור דייד ספרינסק פה באוניברסיטת תל אביב ופה אני מראה לכם סרטון תסתכלו בצד אחד אתם יכולים לראות את המעבר הזה א אתם רואים תי שערה והתי תמיכה וכאן איפה שאנחנו עושים את הNAT תסתכלו פה יש כמה תאים לבנים זה

Speaker A

אנשים ומסתכלים על האינטנסיביות של דמנציה לאורך שנים. וגם הם דיברו פה, זה מאמר באמת מאוד מאוד מעניין כי הם גם דיברו על היתרונות וגם על המגבלות שלהם, על האוכלוסייה שהם בדקו. אבל the key point treating hearing delay for large number.

Speaker A

שאנחנו יכולים למצוא דרכים לעבור בתאים הספציפיים האלה לעבור את המחסום הזה ובעצם לעקוף את הדamage של ההרס ואולי לעשות regeneration בגילאים יותר שונים. יש לנו מאמר שעכשיו in PR צריך לצאת החודש בסנס advances. אנחנו מאוד שמחים ובעלי שאלה

Speaker A

והנה עוד אחד שעכשיו יצא 2025, ופה הסתכלו על הקהילה של ה-Hamilton Heart Study. The key point here addressing hearing not only a life issue but also important factor in maintaining brain health and reducing the risk of dementia. כל המחקרים על הרבה אנשים שבעצם הגיעו

Speaker A

המובגות שעושים ארס ומתחילת החיים של אותו בן אדם החלבון הזה לא יכול לתפקד אבל זה יותר כמו risk factors polygenic risk factors or ultra rare variance שלוקח הרבה שנים שנים כדי שהנזק יקרה. זה רק מתבטא בגיל 60, 70,

Speaker A

בסופו של דבר לאותו דבר. ואז נשאלת השאלה, וזה דבר שאנחנו חוקרים אצלנו במעבדה הרבה שנים, האם hearing aids is the only solution או שטל כוח לארי שהליקוי שמיעה היא יותר קשה, שזה משהו שטל כוכלי אריס שמים אצל ילדים משלילים כבר בגיל שישה חודשים, אבל

Speaker A

ולמה אני נכנסתי לתחום הזה? גם כי לא היו גנים, אבל גם שמה שהיה מרתק שיש אוכלוסייה של death culture שמאוד מתנגדים לריפוי א יש להם cultural identity אבל בצד שני יש לנו את הaging population שאנחנו יודעים שכל הבעיות שאתם יודעים

Speaker A

אני שמעתי לא מזמן על מישהו בן 84 שהוא קיבל שטר כוח לארי מפני שהhearing aids לא עבדו. ובעצם אנחנו מסתכלים לא רק על זקנה, אבל לאורך כל החיים. ואני יכולה להגיד לכם שהיום את מסתכלים על

Speaker A

תודה רבה לכם. [מחיאות כפיים]

Topics:ליקוי שמיעהגנטיקההזדקנותטיפולים גנטייםמחקר רפואיפרופסור קרן אברהםאוניברסיטת תל אביבדמנציהריצוף גנומיprecision medicine

מה הקשר בין ליקוי שמיעה להזדקנות ולדמנציה?

מחקרים מראים שטיפול בליקוי שמיעה יכול להפחית את הסיכון לדמנציה, מה שמדגיש את החשיבות של זיהוי וטיפול מוקדם בליקוי שמיעה בקרב קשישים.

כיצד משפיע פרויקט הגנום האנושי על מחקר ליקוי השמיעה?

פרויקט הגנום האנושי אפשר ריצוף גנטי במחיר נמוך ובמהירות גבוהה, מה שהוביל לגילוי גנים רבים הקשורים לליקוי שמיעה ופיתוח טיפולים גנטיים מדויקים.

מהם האתגרים בטיפול בליקוי שמיעה כיום?

למרות השימוש במכשירי שמיעה, קיימת בעיית ציות לטיפול והם אינם פתרון מושלם, ולכן יש צורך בפיתוח טיפולים גנטיים וטכנולוגיים מתקדמים.

Get More with the Söz AI App

Transcribe recordings, audio files, and YouTube videos — with AI summaries, speaker detection, and unlimited transcriptions.

App Store Google Play

Or transcribe another YouTube video here →

Free tools: TXT to SRT · SRT Validator · Merge SRT · Subtitle to Text · All tools