למה נחרב בית המקדש? ~ תשעה באב תש”פ ~ הרב שלמה אסולין ז… — Transcript

נתאספנו היום, יום תשעה באב שנת 1500, 1952 לחורבן. יש אומרים 1951, ונתקבצנו יחד קצת לדבר על ענייני החורבן. לא יאומן שכל כך הרבה שנים כבר עברו בגלות ואנחנו עדיין בגלות. צום תשעה באב כתוב בשולחן ערוך, חייבים להתענות בתשעה באב מפני דברים רעים שהראו בהם. החוב הזה הוא בעצם נובע מתוך הפסוק בספר זכריה. בספר זכריה פרק ח' כתוב שהיו אנשים שהגיעו לנביא זכריה כשנבנה בית המקדש השני ושאלו אותו האם אנחנו חייבים להמשיך ולצום בתשעה באב ולהתאבל על בית המקדש הראשון שנחרב לפני 70 שנה, 80 שנה נכון היום יש בית המקדש, אבל בית המקדש הראשון נחרב. אנחנו צריכים להתאבל או לא? ואז הנביא אמר להם בשם השם שלא צריך להתאבל כי בית המקדש השני קיים. ושם כתוב הפסוק הידוע, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה. צום הרביעי זה בחודש הרביעי שזה י"ז בתמוז. צום החמישי זה תשעה באב. צום השביעי זה צום גדליה וצום העשירי זה עשירי בטבת שהוא בחודש העשירי. וחז"ל אומרים כתוב ככה, המשנה ברורה מביא בהלכות תשעה באב בהתחלה, וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שהראו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה. כל המטרה של הצום זה לעורר את הלבבות כדי שאדם יוכל לפקח על דרכי התשובה. אומרים לאדם תחזור בתשובה, לא ברור לו בדיוק על מה ועל כל דבר. אז ככה רוצים לעורר את הלבבות שאדם ידע על מה להתמקד ויהיה זה זיכרון למעשינו ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו אתה. זאת אומרת האבות שלנו התנהגו כמו שאנחנו מתנהגים. עד היום למשל יש שינאת חינם. שינאת חינם החריבה את בית המקדש השני. אז עד היום יש סינאת חינם, אז בעצם אנחנו לא יותר טובים מאבותינו. ואילו היינו בדור של בית המקדש השני גם בגללנו היה נחרב בית המקדש. עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים האלו נשוב להטיב כמו שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם. אז אם כן צריכים להתוודות גם על העוון שלנו וגם על העוון של אבותינו שהיו בזמן על בית המקדש שגם הם חטאו באותם דברים. ולכן חייב כל איש לסום אל ליבו באותם הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהם כי אין העיקר התענית כמו שכתוב באנשי נלנו ויר השם את מעשיהם. ואמרו חז"ל את צקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם, ואין התענית אלא הכנה לתשובה. התענית שמתענים זה רק לסייע לעשות תשובה. לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפסו התפל והניחו העיקר. התענית מדקה קצת את הגוף ומעוררת את הנשמה יותר. זה עוזר לשוב בתשובה. אבל רק תענית בלי מחשבה על תשובה, בלי מחשבה מעמיקה על המהות של האדם, זה בעצם נקרא שאדם תופס את התפל והניח את העיקר. אז הוא אומר שאדם לא יגיד טוב אז אני אעשה רק תשובה ואני לא אצום. כי בספר זכריה כתוב צום. צום החמישי ודאי שצריך לצום. מה קרה היום? יום תשעה באב. אז למעשה נחרב בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני, שניהם נחרבו ביום הזה. בית המקדש נשרף וגם נגזר ביום הזה על אבותינו שבמדבר שלא יכנסו לארץ וכולם ימותו במדבר. כל ה-600,000 אנשים, כל אחד שיגיע לגיל 60 ימות. ולכן כל ליל תשעה באב משה רבנו היה מכריז ואומר לא הולכים לישון באוהלים. כל אחד חופר בור, משאיר אותו פתוח והולך לישון בתוך הבור. וכל עם ישראל הלכו לישון בתוך הבורות בליל תשעה באב. ובבוקר 15,000 אנשים מתו. 15,000 אנשים כפול 40 שנה זה 600,000. מי שמת כיסו אותו המשיכו עליו. כל מי שהגיע לגיל 60, מגיל 20 עד גיל 60, הוא זה שמת בתשעה באב. לא רצו להגיד להם תיכנסו אתם לבד לבורות. אז אמרו את זה באופן כללי וכנסו לבורות, אבל ככה היה. ועוד דבר רביעי ובזה היום נלקדה עיר גדולה וביתר שמה, והיו בא אלפים מרובבות מישראל ונפלו כולם ביד הגויים ונהרגו כולם, והייתה צרה גדולה כמו חורבן בית המקדש. ועוד דבר ובו ביום המוכן לפורנות חרש טורנוס רופוס הרשע את היכל ואת סביביו. לקיים מה שנאמר ציון שדה תחרש. לא בלבד שנשרף בית המקדש, נחרב בית המקדש. זרופוס הרשע הלך וחרש את ההיכל ואת סביביו. חרש וזרע את זה זרעים. כאילו לא היה פה בית. זה איזה שטח. ציון שדה תחרש. כל זה קרה בתשעה באב. ומאז ועד היום הרבה מאורעות קשים קרו בתשעה באב. ביניהם הגירוש מספרד שהייתה בשנת רינב. היא גם קרתה בתשעה באב, ביום תשעה באב בעצמו יצאו מאות אלפים יהודים על אלא לא נודע. עזבו את הבתים שלהם ואת הכל ויצאו לא יודעים לאן. חלקם מתו וחלקם איךשהו הגיעו לאיזה מקום בעולם והמשיכו את החיים שלהם. הכל היה בשביל לא להישאר בספרד ולהאמין בנצרות ובאותו האיש. אז על דת הרחמים והחמלה שהם קוראים לעצמם דת הרחמים והחמלה בשם זה הם רצחו והרגו מיליונים ומיליארדים של יהודים במשך כל הדורות. וזה אחד מהמעשים שלהם. גירשו יהודים, עזבו את כל רכושם והולכים לא יודעים לאן. זהו. גם זה קרה בתשעה באב. כמובן זה קרה בשנים יותר מאוחרות, אבל רואים שהיום הזה הוא יום שמכוונים מהשמיים שכשיבואו צרות לעם ישראל יבואו ביום הזה. אנחנו בדרך כלל כל שנה מדברים על האגדות החורבן ובכל פעם אנחנו מדברים על דברי חז"ל אחרים. למדנו את כל האגדות של א בבגיטים, באגדות של החורבן ועוד. היום אנחנו רוצים לדבר על הגמרא במסכת יומא בדף ט' עמוד א'. בעמוד ב' ששמה הגמרא מסבירה למה נגרם חורבן בית המקדש. מה היה העוון שגרם את החורבן. אז כמו שראינו מקודם במשנה ברורה שבימים האלו שמתאבלים על החורבן ראוי לנו לעסוק גם בסיבות שהביאו לחורבן כדי שנדע מה עלינו לתקן. אם אנחנו רואים שהדברים האלו גרמו את החורבן אז ודאי שבית המקדש לא יבנה אם הדברים האלו יהיו קיימים. כי אם הם היה בכוחם להחריב בניין קיים ודאי שלא יהיה אם זה יהיה קיים. אם המעשים הלא טובים יהיו קיימים לא יהיה בכוחו לבנות את בית המקדש. והגמרא במסכת יומא מעריכה לפרש מה הם החטאים שגרמו לנו את החורבן של בית ראשון נכון? ומה החטאים שגרמו את החורבן של בית שני? ומה הם החטאים שגרמו את חורבן משכן שילו שהיה קיים 369 שנים ונחרב בזמן אלי הכהן. בזמן אלי הכהן שנהרגו שני בניו ואלי הכהן נפטר מעצר. מה שקרה שם המלחמה עם פלישתים אז נחרב משכן שילו שהיה קיים 369 שנים והיה כאין בית המקדש. ומתוך דברי כלל דברי חז"ל שהריכו בסיבות שגרמו לחורבן והם אמרו שהחורבן היה בגלל עוונותינו. אף על פי שלמראית העין היו רשעים באותם דורות שהם החריבו את בית המקדש. נבוכד נצר בבית ראשון, טיטוס במלכות רומי בבית שני, קלישתין בחורבן משכן שילו. בכל אופן חז"ל באים ואומרים בוא אני אגיד לך מה הם העבירות שהחריבו את בית המקדש. משמע מפורש שלולי עוונותינו לא היה חורבן. יכול להיות שטיטוס קיים ונבוכד נצר קיים, אבל הוא לא יכול לגוע בבית המקדש אם אין עבירות. כך שמעתי פעם הרב ברב דזצל שהוא אמר על הגמרא במסכת מגילה דף יב' כתוב בגמרא שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה התחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור קליה. למה נגזר על עם ישראל בדורו של מרדכי קליה על ידי המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנהר ועד זקן, תף ונשים ביום אחד? אז תלמידיו השיבו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ובמדרש רבה בהסתר פרשה ז' ס"ז סימן י"ג כתוב שבאותו פעם שהם הלכו לסעודה של אחשוורוש ונהנו מסעודתו של אותו רשע אז הם השתקרו וחטאו בעבירות חמורות ביותר. אז על זה היו צריכים כפרה. ואז שאל אותם רבי שמעון בר יוחאי טוב אז זה היה רק אנשי שושן. למה מה כל עם ישראל בכל העולם קיבלו צב להשמיד, להרוג ולאבד? הרי הם לא נהנו מסעודתו של אותו רשע. אז אמרו לו תלמיד, אך טוב, אנחנו לא יודעים, תגיד אתה. אמר להם שהסיבה הייתה משום שהשתחוו לצלם בימי נבוכד נצר. פירוש, בזמן נבוכד נצר הוא הקים לעצמו צלם גדול וכל יום היו מגיעים משלחות מכל העולם, מכל העמים, משתחוות לצלם והגיעו משלחות ימים שלמים וחודשים מעם ישראל והשתחוו לצלם. פעם אחת קרה שחנניה, מישאל ועזריה החליטו לא להשתחוות וזה הסיפור שאנחנו יודעים שזרקו אותם לקדשן האש והם לא נשרפו. אבל חודשים לפני זה כל יום היו מגיעים משלחות מכל העמים והשתחוות לצלם. זאת אומרת שהמשלחות האלו ייצגו את עם ישראל וכולם השתחוו לצלם בעצם בשם כולם. לכן כולם היו צריכים כפרה שנגזר עליהם את החטא של המן הרשע להשמיד, להרוג ולאבד. אז שאל הרב ברבד זצל שאל מה בכלל השאלה מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה? מי אמר שהם התחייבו כליה? אולי הם לא התחייבו כליה. רק כיוון שהמן שהוא היה רשע ואכזר ונכד של עמלק עלה לשלטון וכידוע שכל זרע עמלק שונאים את עם ישראל, לכן הוא גזר עליהם כליה. מה צריכים לחפש למה למה נתחייבו ישראל כליה? אז הוא אומר רואים מכאן שחז"ל הבינו שגם אם המן יהיה בשלטון, אם עם ישראל לא היו חוטאים, לא היה לו שום יכולת לגזור על עם ישראל שום דבר. לב מלכים ביד השם לכל אשר יחפוץ יתנו. כל הגזרות של השלטון הם רק בגלל העבירות של עם ישראל. ולכן חקרו חז"ל למה בימי המן גזרו על עם ישראל גזירת קליה? מה החטא שגרם לזה? על דרך זה נוכל לומר בצורה ברורה. היה שואה, היה היטלר. ודאי שהיטלר היה רשע, ודאי שהגרמנים היו רשעים, אין ספק. אבל מותר לנו לשאול למה נתחייבו ישראל את השואה הזאת? איזה עוון גרם להם? זה לא בא להמעיט מחומרת המעשים שעשה היטלר והגרמנים, אבל ודאי שאם עם ישראל היו צדיקים, אף אחד לא היה יכול לגוע בהם. ואם מישהו נגע בהם, זה אומר שיש חשבון פה עם עם ישראל. צריך לברר למה. אין לנו את חז"ל שיגידו לנו למה. אבל ודאי שיש חשבון והשגחה פרטית עם כל אחד ואחד ועם כל דור ודור. וגם בדור שלנו שאנחנו רואים אנחנו נמצאים בתוך עיצומו של מגפה, אדם צריך לשאול למה? למה כל העולם עובר את זה ולמה עם ישראל גם עוברים את זה? אדם צריך לשאול אם יהיה לו תשובה הנה מה טוב ואם לא שיחפש קצת להשתפר.

באב מפני דברים רעים שהראו בהם החוב הזה הוא בעצם נובע מתוך הפסוק בספר זכריה בספר זכריה פרק ח כתוב שהיו אנשים שהגיעו לנביא זכריה כשנבנה בית המקדש השני ושאלו אותו האם אנחנו חייבים להמשיך ולצום בתשעה באב ולהתאבל על בית המקדש הראשון

שנחרב לפני 70 שנה 80 שנה נכון היום יש בית המקדש אבל בית המקדש הראשון נחרב אנחנו צריכים להתאבל או לא ואז הנביא אמר להם בשם השם שם שלא צריך להתאבל כי בית המקדש השני קיים.

ושם כתוב הפסוק הידוע, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לסשון ולשמחה.

צום הרביעי זה בחודש הרביעי שזה יז בתמוז. צום החמישי זה תשעה באב. צום השביעי זה צום גדליה וצום העשירי זה 10ה בטעות שהוא בחודש העשירי.

וחז"ל אומרים כתוב ככה המשנה ברורה מביא בהלכות תשעה באב בהתחלה וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שהראו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה כל המטרה של הצום זה לעורר את הלבבות כדי שאדם יוכל לפקח ח על דרכי התשובה. אומרים

לאדם תחזור בתשובה, לא ברור לו בדיוק על מו וה על כל דבר. אז ככה רוצים לעורר את הלבבות שאדם ידע על מה להתמקד ויהיה זה זיכרון למעשינו ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו אתה. זאת אומרת האבות שלנו התנהגו כמו שאנחנו

מתנהגים. עד היום למשל יש שינאת חינם. שינאת חינם החריבה את בית המקדש השני. אז עד היום יש סינאת חינם אז בעצם אנחנו לא יותר טובים מאבותינו ואילו היינו בדור של בית המקדש השני גם בגללנו היה נחרב בית המקדש

עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים האלו נשוב להטיב כמו שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם אז אם כן צריכים להתוודות גם על העוון שלנו וגם על העוון של אבותינו שהיו בזמן על בית המקדש שגם הם חטאו באותם דברים

ולכן חייב כל איש לסום אל ליבו באותם הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהם כי אין העיקר התענית כמו שכתוב באנשי נלנו ויר השם את מעשיהם ואמרו חז"ל את צקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה

התענית שמתענים זה רק לסייע לעשות תשובה. לכן אותם האנשים שכשהם מטענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפסו התפל והניחו העיקר. התעלית מדקה קצת את הגוף ומעוררת את הנשמה יותר. זה עוזר לשוב בתשובה.

אבל רק תענית בלי מחשבה על תשובה, בלי מחשבה מעמיקה על המהות של האדם, זה בעצם נקרא שאדם תופס את התפל והניח את העיקר. אז הוא אומר שאדם לא יגיד טוב אז אני אעשה רק תשובה ואני לא יעצום. כי בספר

זכריה כתוב צום. צום החמישי ודאי שצריך לצום. מה קרה היום? יום תשעה באב. אז למעשה נחרב בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני שניהם נחרבו ביום הזה בית המקדש נשרפו וגם נגזר ביום הזה על אבותינו שבמדבר שלא יכנסו לארץ וכולם ימותו במדבר

כל ה-600,000 אנשים כל אחד שיגיע לגיל 60 ימות ולכן כל ליל תשעה באב משה רבנו היה מכריז ואומר לא הולכים לישון באוהלים. כל אחד חופר בור, משאיר אותו פתוח והולך לישון בתוך הבור.

וכל עם ישראל הלכו לישון בתוך הבורות בליל תשעה באב. ובבוקר 15,000 אנשים מתו. 15,000 אנשים כפול 40 שנה זה 600,000.

מי שמת כיסו אותו המשיכו עליו. כל מי שהגיע לגיל 60, מגיל 20 עד גיל 60, הוא זה שמת בתשעה באב. לא רצו להגיד להם תיכנסו אתם לבד לבורות. אז אמרו את זה באופן כללי וכנסו לבורות, אבל ככה היה.

ועוד דבר רביעי ובזה היום נלקדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בא אלפים מרובבות מישראל ונפלו כולם ביד הגויים ונהרגו כולם והייתה צרה גדולה כמו חורבן בית המקדש ועוד דבר ובו ביום המוכן לפורנות חרש טורנוס רופוס הרשע את היכל ואת סביביו

לקיים מה שנאמר ציון שדה תחרש לא בלבד שנשרף בית המקדש נחרב בית המקדש זרופוס הרשע הלך וחרש את ההיכל ואת סביביו. חרש וזרע את זה זרעים. כאילו לא היה פה בית. זה איזה שטח.

ציון שדה תחרש. כל זה קרה בתשעה באב. ומאז ועד היום הרבה מאוראות קשים קרו בתשעה באב. ביניהם הגירוש ספרד שהייתה בשנת רינב היא גם קרתה בתשעה באב ביום תשעה באב בעצמו יצאו מאות אלפים יהודים על אלא לא נודע עזבו את הבתים שלהם ואת הכל ויצאו לא

יודעים לאן חלקם מתו וחלקם איךשהו הגיעו לאיזה מקום בעולם והמשיכו את החיים שלהם. הכל היה בשביל לא להישאר בספרד ולהאמין בנצרות ובאותו האיש. אז על דת הרחמים והחמלה שהם קוראים לעצמם דת הרחמים והחמלה בשם זה הם רצחו והרגו

מיליונים ומיליארדים של יהודים במשך כל הדורות. וזה אחד מהמעשים שלהם. גירשו יהודים, עזבו את כל רכושם והולכים לא יודעים לאן. זהו.

גם זה קרה בתשעה באב. כמובן זה קרה בשנים יותר מאוחרות, אבל רואים שהיום הזה הוא יום שמכוונים מהשמיים שכשיבואו צרות לעם ישראל יבואו ביום הזה.

אנחנו בדרך כלל כל שנה מדברים על האגדות החורבן ובכל פעם אנחנו מדברים על דברי חז"ל אחרים. למדנו את כל האגדות של א בגיטים, באגדות של החורבן ועוד.

היום אנחנו רוצים לדבר על הגמרא במסכת יומא בדף ט עמוד א'. בעמוד ב ששמה הגמרא מסבירה למה נגרם חורבן בית המקדש. מה היה העוון שגרם את החורבן.

אז כמו שראינו מקודם במשנה ברורה שבימים האלו שמתאבלים על החורבן ראוי לנו לעסוק גם בסיבות שהביאו לחורבן כדי שנדע מה עלינו לתקן.

אם אנחנו רואים שהדברים האלו גרמו את החורבן אז ודאי שבית המקדש לא יבנה אם הדברים האלו יהיו קיימים כי אם הם היה בכוחם להחריב בניין קיים ודאי שלא יהיה אם זה יהיה קיה אם המעשים הלא טובים יהיו קיימים לא יהיה בכוחו לבנות את בית המקדש

והגמרא במסכת יומא מעריכה לפרש מה הם החטאים שגרמו לנו את החורבן של בית ראשון נכון?

ומה החטאים שגרמו את החורבן של בית שני? ומה הם החטאים שגרמו את חורבן משכן שילו שהיה קיים 369 שנים ונחרב בזמן אלי הכהן.

בזמן אלי הכהן שנהרגו שני בניו ואלי הכהן נפטר מעצר מה שקרה שמה המלחמה עם פלישתים אז נחרב משכן שילו שהיה קיים 369 שנים והיה כאין בית המקדש ומתוך דברי כלל דברי חז"ל שהריכו בסיבות שגרמו לחורבן והם אמרו שהחורבן היה בגלל

עוונותינו אף על פי שלמראית העין היו רשעים באותם דורות שהם החריבו את בית המקדש. נבוכד נצר בבית ראשון, טיטוס במלכות רומי בבית שני, קלישתין בחורבן משכן שילו.

בכל אופן חז"ל באים ואומרים בוא אני אגיד לך מה הם העבירות שהחריבו את בית המקדש.

משמע מפורש שלולי עוונותינו לא היה חורבן. יכול להיות שטיטוס קיים ונבוכת נצר קיים, אבל הוא לא יכול לגוע בבית המקדש אם אין עבירות.

כך שמעתי פעם הרב ברב דזצל שהוא אמר על הגמרא במסכת מגילה דף יב כתוב בגמרא שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה התחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור קליה למה נגזר על עם ישראל בדורו של מרדכי קליה על ידי המן להשמיד להרוג ולאבד

את כל היהודים מנהר ועד זקן תף ונשים ביום אחד אז אז תלמידיו השיבו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע ובמדרש רבא בהסתר פרשה ז ס ז סימן יג כתוב שבאותו פעם שהם הלכו לסעודה של אחשוורוש ונהנו מסעודתו של אותו רשע אז

הם השתקרו וחטאו בעבירות חמורות ביותר אז על זה היו צריכים כפרה ואז שאל אותם רבי שמעון בר יוחאי טוב אז זה היה רק אנשי שושן למה מה כל עם ישראל בכל העולם קיבלו צב להשמיד, להרוג ולאבד? הרי הם לא נהנו

מסעודתו של אותו רשע. אז אמרו לו תלמיד אך, טוב, אנחנו לא יודעים, תגיד, אתה. אמר להם שהסיבה הייתה משום שהשתחוו לצלם בימי נבוכד נצרח.

פירוש, בזמן נבוכד נצח הוא הקים לעצמו צלם גדול וכל יום היו מגיעים משלחות מכל העולם, מכל העמים. משתחוות לצלם והגיעו משלחות ימים שלמים וחודשים מעם ישראל והשתחוו לצלם.

פעם אחד קרה שחנניה, מישאל ועזריה החליטו לא להשתחוות וזה הסיפור שאנחנו יודעים שזרקו אותם לקדשן האש והם לא נשרפו. אבל חודשים לפני זה כל יום היו מגיעים משלחות מכל העמים והשתחוות לצלם. זאת אומרת שהמשלחות האלו יצגו את עם ישראל וכולם השתחוו לצלם בעצם

בשם כולם. לכן כולם היו צריכים כפרה שנגזר עליהם את החטא של המן הרשע להשמיד, להרוג ולאבד.

אז שאל הרב ברבד זצל שאל מה בכלל השאלה מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה?

מי אמר שהם התחייבו כליה? אולי הם לא התחייבו כליה. רק כיוון שהמן שהוא היה רשע ואכזר ונכד של עמלק עלה לשלטון וכידוע שכל זרע עמלק שונאים את עם ישראל לכן הוא גזר עליהם כליה. מה צריכים לחפש למה למה

נתחייבו ישראל כליה? אז הוא אומר, רואים מכאן שחז"ל הבינו שגם אם המן יהיה בשלטון, אם עם ישראל לא היו חוטאים, לא היה לו שום יכולת לגזור על עם ישראל שום דבר. לב מלכים ביד השם לכל אשר יחפוץ יתנו. כל

הגזרות של השלטון הם רק בגלל העבירות של עם ישראל. ולכן חקרו חז"ל למה בימי המן גזרו על עם ישראל גזירת קליה? מה החטא שגרם לזה? על דרך זה נוכל לומר בצורה ברורה.

היה שואה, היה היטלר. ודאי שהיטלר היה רשע, ודאי שהגרמנים היו רשעים, אין ספק. אבל מותר לנו לשאול למה נתחייבו ישראל את השואה הזאת? איזה עוון גרם להם?

זה לא בא להמעיט מחומרת המעשים שעשה היטלר והגרמנים, אבל ודאי שאם עם ישראל היו צדיקים, אף אחד לא היה יכול לגוע בהם. ואם מישהו נגע בהם, זה אומר שיש חשבון פה עם עם ישראל. צריך לברר למה. אין לנו את חז"ל

שיגידו לנו למה. אבל ודאי שיש חשבון והשגחה פרטית עם כל אחד ואחד ועם כל דור ודור.

וגם בדור שלנו שאנחנו רואים אנחנו נמצאים בתוך עיצומו של מגפה אדם צריך לשאול למה למה כל העולם עובר את זה ולמה עם ישראל גם עוברים את זה אדם צריך לשאול אם יהיה לו תשובה הנה מה טוב ואם לא שיחפש קצת להשתפר בעצמו

אם אדם רואה שייסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה כך כתוב אבל על כל פנים ודאי שצריך לחקור על כל מאורע שעם ישראל עברו, למה הם עברו את הדבר הזה?

ובאמת רואים שחז"ל חקרו גם על גזירת פרעה. אפשר לשבת על על כיסא רגיל. אפשר אפשר לשבת.

תשב תשב חז"ל גזרו חקרו על גזירת פרעה הרשע. על עם ישראל במצרים לרדות אותם בפרך ולהשליך את ילדיהם ליהור. גם על זה שאלו חז"ל למה נתחייבו עם ישראל כאלו עונשים?

אומרים חז"ל, אני אקריא לכם מדרש שנמצא בשמות רבא. כשמת יוסף הפרו ישראל ברית מילה. אמרו לי יהיה כמצרים.

מכאן אתה למד, מאיפה לומדים את זה? שמשה רבנו מלעתם ממצרים. למה הוא מל את עם ישראל? צריך מה יש למול אותם? סימן שכל אותה תקופה הם לא מלו.

וכיוון שעשו כן, הפך הקדוש ברוך הוא את האהבה שהיו המצריים אוהבים אותם לשנאה. עד עכשיו המצרים אהבו את עם ישראל. ברגע שהם התרחקו מהתורה, הקדוש ברוך הוא הפך את ליבם לשנוא את עם ישראל. שנאמר הפך ליבם לשנוע עמו להתנקל בעבדיו. פסוק מפורש

הקדוש ברוך הוא הפך את ליבם. במדרש תנחומה פרשת בעלותך סימן ח כתוב שבשעה שהיו ישראל במצרים מעשו בתורה ובמילה והיו כולם עובדי עבודה זרה שכן יחזקאל מוכיחן יחזקאל מוכיח אותם על העוונות האלו אז פה כתוב שהיו עבירות שגרמו את הצער הזה במצרים

במדרש תנחומה הישן פרשת שמות כתוב ותימלא הארץ אותם שנתמלאו בתי תרתי ובתי קרקסיאות מהם שהיה הצטדיונים וכל מיני מופעים בשביל המצרים. כל עם ישראל הקדימו ותפסו את כל המקומות ותמלא הארץ אותם. מיד גזרו עליהם מפרוש מפריה ורביה שנאמר ותמלא הארץ אותם

וסמיך לי אב נתחקמה לו פה נרבה. הרב מצד אחד בני ישראל חטו ולכן היה את המצרים של הגזרות שלהם. מצד שני גם הקדוש ברוך הוא הבטיח מראש שעבדו ועינו אותם. כן אבל הועבדום ועינוי אותם יכול להתפרש בצורה מורחבת ביותר למה שבט לוי לא סבלו

בועבדום והימי אותם וה אומר שאפשר לפרש שהועבדום והימי אותם זה בעצם שהיא תם במצרים הטמאה לא חייבים חלש יותר אבל כשיש מעשים לא טובים ונטמעים אז צריכים זיכוך יותר גדול תמיד כל גזירה הקדוש ברוך הוא יכול לפרש אותה בצורה אחרת

כמו שהוא אמר 400 שנה ובפועל זה היה 210 כי הוא החשיב את זה מאז שיצחק נולד אז הוא יכל לתת פירושים לדברים בצורה אחרת והכל התקיים אז לכן חייבים להתבונן על זה שבגלל מעשיהם של עם ישראל לא הייתה ברירה אלא להתנהג

איתם כך בזוהר הקדוש פרשת תרומה גם כתוב בריאת העולם עד היום תמיד היו עבירות אז איך אנו מתפעתיד יהיה יותר טוב לא יש עבירות פרטיים של האדם ויש עבירות שכל החטא כל הדור חוטא בהם. כשכל הדור חוטא בעבורות מסוימות זה כבר הרבה יותר

חמור. זה דבר שנעשה בפרסיה. אף אחד לא עושה תשובה על זה כי כל אחד אומר מה כולם ככה. זה דבר יותר חמור. ועל זה בעצם ועל זה בעצם יוצא הקצב. שאלות זה שיש לאדם באופן פרטי עבירות אז שיעשה

תשובה על העבירות האלה. ש בזוהר הקדוש בפרשת תרומה בדף קמ כתוב יצאו ישראל מהארץ הקדושה וירדו למצרים ובשבילם נתעכבה השכינה שם ובשביל שחזרו ישראל שם למעשיהם של המצריים התנהגו כמו גויים נכנאה השכינה והוסר השלמות האי ממנה עד שיצאו ישראל במצרים

ובאו לעשות משכן מכל זה רואים ששום גוי גם פרעה וגם מצרים לא יכולים לעשות שום דבר רע או לגזור על עם ישראל גזרות אם עם ישראל מתנהגים כראוי ורק העבירות הם אלו שגורמים אז צריך לדעת את זה שבכל דור

כשאתה רואה דברים כלליים אז האנשים בחוץ אנשים שמחשבה רדודה הם חושבים זה עשה זה עשה זה בגלל זה מותר עלינו תמיד לחקור מתוך ההנהגה של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה למה למה בא עלינו הדבר הזה?

זה חקירה כללית. כן, חקירה כללית. אני חושב בפשטות שהנגיף הזה שבא והשתיק את כל העולם זה ודאי בגלל המכשירים הטמאים שמתפשטים בכל העולם והם עוברים הרי דרך האוויר. כל המכשירים הטמיעים זה בעצם תמונות שרצות באוויר, רק המכשיר קולט אותם.

כל האוויר בעולם מורעל מטומאה וזנות וניוף וכל העיקר המכשירים שמסתויבים שמה. ובהחלט בהחלט יכול להיות שלפי העניין של מידה כנגד מידה כל האוויר היום נהיה מורעל וכל העולם סובל מזה. זה לא רחוק להגיד את זה כי הקדוש ברוך הוא מתנהג מידה כנגד מידה.

מוצאים גם כן בגזירת היוונים על עם ישראל כתוב להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצוניך והם נכנסו להיכל וטימו את כל השמנים חז"ל חקרו מהוא העוון שגרם לזה אז הבח באור החיים סימן תרע מביא שהעונש שהגיע לעם ישראל היה בגלל שהם התרשלו בעבודת בית

המקדש לכן גם גזרו היוונים לבטל מהם את קורבן התמיד והכל היה מידה כנגד מידה הם זלזלו בעבודת בית המקדש נלקח מהם בית המקדש. הם זלזלו בקיום התורה ונגררו אחרי היוונים. היו הרבה מתייונים אז נגזר עליהם שלא יוכלו לקיים את התורה.

לכן בכל מקום שהיו גזרות על עם ישראל ולא משנה מי הרשע שביצע אותם, אבל אם הייתה גזירה כזאת אז חז"ל חיפשו מהו הסיבה שגרמה לגזרות האלה כדי ללמד אותנו שהעולם הוא לא אפקר ורק העוונות גורמים את הגזרות וזה ההנהגה מי שקורא תנך

בפרט נביאים ראשונים יכול לראות את זה אחד על אחד כל תקופה שעם ישראל היו בסדר הכל היה בסדר כשעם ישראל חטאו, הביא להם הקדוש ברוך הוא איזה עונש, מאיזה אומה. בסוף אותה אומה נאנשה. לא מפריע לי.

אבל תמיד ראו בחוש את העניין הזה של עבירות, עונש, מצוות, שכר. גם בעולם הזה רואים את העניין הזה. העולם הוא לא אפקר.

אז גם בחורבן משכן שילו שכתוב שהפלישתים עשו מלחמה איומה ונוראה ומתו שם. 30,000 יהודים ביום אחד. 30,000 יהודים 30,000 טרגדיות נשארו על אלפים ורבבות של אלמנות ומאות אלפים של יתומים.

זה היה משכן שלו. אז חז"ל חקרו בסדר הפלישתים עשו את זה אבל מה העוון שגרם לזה?

וגם חורבן בית ראשון וחורבן בית שני עם כל הטרגדיות שהיו שמה וודאי שהיה השגחה פרטית על כל אחד מינצל מיפצע מימות אבל באופן כללי מה הם העוונות שגרמו לזה אז חז"ל חקרו חקרו את זה וללמד רצו ללמד אותנו מה

הם העבירות שיכולות לגרום לכל עם ישראל לאבד את בית המקדש ולעבור כאלו צרות למרות כל המעלות שיש בעם ישראל אף אחד לא יכול להכחיש את זה שעם ישראל הוא המובחר שבאומות גם אחרי העבירות כי הגויים הרבה יותר גרועים אבל בכל אופן יש עבירות שכבר אי

אפשר להבליג עליהם מה הם העבירות אז אנחנו היום נתחיל ללמוד את העניין של העבירות האלו בגמרא ביום הדף ט עמוד א' ועמוד ב שחז"ל פירשו את הסיבות שגרמו לחורבן משכן שלו וחורבן בית ראשון וחורבן בית שני ולפי מה שמתבאר בדברי חז"ל במקומות אחר

אחרים. חז"ל חקרו עוד גם למה נחרב ירושלים ולמה נחרבה ארץ ישראל. ההסבר בזה הוא ככה. חז"ל הבינו שאף על פי שנחרב בית המקדש, אבל עדיין היה שייך שעם ישראל ימשיכו לגור בירושלים שיש לה קדושה מיוחדת. ולכן כשנחרב בית המקדש וראו שנחרב

ירושלים אז חקרו חז"ל למה נחרבה ירושלים. זה עוד עונש. זה לא היה חייב להיות אחד קשור לשני.

והגמרא במסכת שבת דף קיט מביאה שמונה סיבות למה נחרב ירושלים. זה לא קשור לבית המקדש. זה עוד עניין. זה מערכת שנייה. יש בית המקדש, יש ירושלים.

זה עבר כמה שנים הז שזה היה ממש באותו חודש או זה היה זמנים? לא לא ברור הדבר הזה אבל בבית ראשון ודאי שזה עבר מהר. זה היה אחד אחרי השני. בבית שני אני לא יודעים בדיוק איך זה היה.

הגמרא בבם מציע דף ל עמוד ב מביאה עוד טעם למה נחרב ירושלים שהמידו דבריהם על דין תורה ולא נהגו לפנים משורת הדין וצריכים באמת לדקדק בלשון חז"ל כשלומדים את הגמרא בשבת דף קיט לא חרבה ירושלים אלא בשביל שעשו כך וכך שלא מדובר על חורבן בית

המקדש הרבה אנשים טועים וחושבים חרבה ירושלים זה הכוונה חרב בית המקדש לא חרב בית המקדש זה עניין אחד שמה מדובר על העיר ירושלים כי היה שייך שחרב בית המקדש אבל ירושלים תמשיך להתקיים ועוד הוסיפו חז"ל מסכת בבא מציעה דף פה

ובנדרים דף פא לחקור על מה עבדה הארץ זאת אומרת למה כל ארץ ישראל נעשתה שממה בזמן בית ראשון כי הבינו חז"ל שהיה שייך שבית המקדש יחרב וירושלים תחרב אבל עדיין יהודים יוכלו לגור בארץ ישראל כמו שגרו יהודים בבית שני בארץ ישראל אחרי החורבן.

ואם רואים בבית ראשון שלא נשאר יהודי אחד בארץ ישראל וארץ ישראל הייתה שממה 52 שנה אז צריך לחקור על מה עבדה הארץ וזה סוגיה בפני עצמה. למה?

ולכן בימים אלו שאנחנו מתאבלים על החורבן, עלינו לחקור מה הסיבות שגרמו את החורבן, כדי שנוכל לדעת מה עלינו לתקן, כדי לגרום להפסקת הגלות ולבניין בית המקדש השלישי.

אז באופן טבעי יש הרבה אנשים ששואלים, אז מה עלינו לעשות? כל הדור פרוץ באיזה חטא, אז וכי בגלל שאני אתחזק עם מנוע גזרות, מה כבר יכול יחיד לעשות?

אבל השאלה הזאת היא לא שאלה נכונה כי ציבור מורכב מהרבה יחידים וכאשר אדם אחד מתחזק הוא כבר עושה שינוי במאזן של הציבור מלבד מה שהוא משפיע על אחרים גם בלי ידיעתו אבל יש כבר שינוי לטובה כשמידת הדין מקטרגת אז מיד באים ואומרים

סליחה זה עושה תשובה זה מתנהג בסדר תפסיקי להגיד גיד על כולם זה לא נכון משתיקים אותה ומלבד זה כבר אמרו חז"ל במסכת קידושין דף מ רבי אלעזר בר רבי שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו

עשה מצווה אחת אשרב שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לקו זכותו עבר עבירה אחת אוילו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא יחידי שחטא זה איבד ממנו מכל העולם טובה הרבה זה יסוד

הדברים אדם אחד יכול לעשות מהפך וגם אם הוא לא יעשה מהפך אבל ודאי שהוא משנה את המאזן של הציבור ועל הבסיס הזה עלינו ללמוד את מה שגילו לנו חז"ל את הסיבות שגרמו לחורבן כדי שכל יחיד ישתדל להתחזק לא לחזור על העבירות

שעשו אבותינו וגרמו לחורבן ואז היחיד הזה עושה תיקון לעצמו ותיקון לאבותיו צריך לדעת שיש לנו אחריות גם על הדורות שלפנינו כשאנחנו הולכים בדרך השם ועושים תשובה אנחנו מטיבים גם לאבותינו שחטאו כמו שהם מתביישים מאיתנו אם חס וחלילה נעשה עבירות למרות שהם כבר נמצאים הרבה

שנים בשמיים מי שעושה עבירות עושה בושה לאלו שהיו בדורות הקודמים אז הפוך גם כשהאדם מתגבר והולך ועומד בניסיונות ועושה רצון השם יש להם נחת בשמיים ואם אדם פועל ועושה דברים טובים הוא מתקן גם את החטא שחטאו אבותיו וודאי שיש לו השפעה לכל עם ישראל אלשיך

הקדוש כותב א בפירושו למגילת אסתר שמרדכי אמר לאסתר אם החרשת החרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים במקום אחר ואת ובית אביך תובדו.

מה הוא מקלל אותה כזאת קללה? ואת ובית אביך תובדו. למה בית אביך? מה עשו בית אביך?

אומר ההלשיך הקדוש שבית אביה של אסתר היה שאול המלך. שאול המלך קיבל ניסיון להשמיד את זרע עמלק והוא לא עמד בניסיון. אומר מרדכי לאסתר, תדעי לך שעד היום אין תיקון לשאול למעלה בפרט הזה. הוא הפסיד את ההזדמנות למחוט את זכר מלק. אם את תלכי

ותתאמצי ותמסרי נפש למען עם ישראל להציל אותם מהעמלק של הדור הזה שזה המן, אז לא רק את מתקנת את עצמך, את מתקנת גם את שאול אבל אם את מפספסת את זה את תובדי וגם בית אביך תובד. גם שאול המלך שפספס אז

ולא עמד בניסיון הזה והוא מחכה לך תדעי לך שאם אתה תתקני גם הוא יובד. יש לך אחריות כפולה גם על ההורים שלך, גם על הסבא והסבא של הסבא שלך.

אז זה היסוד של הדברים להבין שכשאנחנו מסתובבים פה בעולם, כשאדם הולך בדרך השם ועומד בניסיונות, הוא לא רק עושה טוב לעצמו, הוא עושה טוב גם לדורות שלפניו.

ולא רק זה, גם לדורות שלאחריו. הרבה פעמים הסיבה שלילדים יותר קל בעבודת השם, יותר יש להם כוחות לעמוד בניסיונות, זה בגלל שההורים עמדו בניסיונות. כבשו וסללו להם את הדרך. הילדים באו מתוך ההורים.

כשההורים התאמצו ללכת בדרך השם, הם סללו את הדרך לילדים שיהיה להם יותר קל. אדם הוא לא חי לבד, הוא חלק מכלל ישראל.

יש לו דורות לפניו, יש לו דורות אחריו. יש מערכת שלמה של דברים שתלויים אחד בשני.

כמו שכתוב בתורה, עוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים, על שילשים ועל ריבאים. כתוב בתורה שיש מציאות כזאת שהקדוש ברוך הוא מביא את העוונות של ההורים גם על הילדים.

ראית את ההורים שהם לא היו בסדר? מה אתה המשכת עליו? תענש גם בשבילם. ראית כמה כמה זה גרוע? יש מערכות שלמות. אדם לא חי לבד.

אם הוא היה חי לבד היה יכול להגיד בסדר אני אסתדר לבד אתה לא חי לבד יש דורות שיבואו עכשיו יהיה לך ילדים יהיה לך נכדים מאיפה יהיה להם זכות אבות אם אתה תרשה לעצמך לעשות מה שאתה רוצה מה אתה

חושב אפשר להסתדר בעולם בלי זכות אבות איך תשרוד כל אחד אומר לעצמו היה לי סבא צדיק זה מחמם לו את הלב זה מעבר לזה זכויות הזכויות של הסבא עומדים לך אז איך אתה רוצה ש שהנכדים שלך ילכו בדרך השם אם לך

אין זכויות אתה חייב להבין שאתה לא חי לבד אתה חי כל מה שאתה עושה זה גם לדורות הבאים שהסבא הנכדים שלך יגידו היה לי סבא צדיק וזכותו תגן עליי אתה צריך אבל זכויות אתה לא חי לבד זאת אומרת שכל יחיד ויחיד לא יכול להגיד

מה אני יכול לעזור מה אני יכול להשפיע אתה לא יכול לדעת מה אי אפשר אפשר לדעת לפעמים אדם זוכה שיש לו נכד אחד שעושה מהפך בכל העולם בזכויות שלו במעשים שלו וזה מכוח המעשים של אותו אדם יש צדיקים היום בדור שלנו שאי אפשר לתאר

את הזכויות שלהם מכוח מה זה מי היה ההורים שלהם מי היה הסבא והסבתא שלהם אולי יהודים פשוטים אבל בכוח המעשים שלהם הם זכו להביא כזה נכד שהזכויות שלו אי אפשר לתאר יש לו מניות בכל זה אז אדם צריך להבין שיש לו

אחריות על המעשים שלו והוא לא חי לבד הוא חלק מציבור חלק מעם ישראל חלק מעיר חלק ממשפחה הכל הכל ביחד מצטרף טוב אז נתחיל עכשיו להסביר את דברי הגמרא ביום שהזכרנו קודם אומרת הגמרא ביום דף ט אמר רבי יוחנן מה היא דכתיב

יראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה כדאי לזכור את הפסוק הזה משלי פרק י פסוק כ"ז יראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה הפסוק אומר שיראת השם מוסיפה ימים לאדם אבל הרשעים השנים שלהם שמגיע להם לחיות מתקצרים על פי פשוטו

משמע זה מובן מובן הפסוק מה הכוונה שנות רשעים תקצורנה כי רשע שהתחייב בעבירה של כרת או מיטת בית דין, אחד מארבע מיתות בית דין או מיטה בידי שמיים, הוא מקצר את השנים שנגזר עליו לחיות.

זה נקרא שנות רשעים תקצור. ישנם עבירות שגורמים לאדם למות לפני זמנו. ו תוספות בסנהדרין דף לז עמוד ב שואל שאלה.

ואם תאמר והחזינה כמה כופרים בעיקר שמתים כדרכם? יש הרבה כופרים שמתים בגיל 90 100. נו איפה איפה הו שנות רשעים תקצורנה? הם אנחנו יודעים שהם עברו כרת ומיתות בית דין וד מיטות ב למה הם לא מתו מוקדם אומר תוספות תשמעו ויש לומר דזכות מילה

טולה אבא שלו מל אותו אז משלמים לו בעולם הזה את הזכות של הברית מילה ולכן הוא חי מעבר לשנים שהוא צריך לחיות ושכר מצוות שעשו משתלמין בעולם הזה כדי כתיב ומשלם לשונ פניו לעבידו אומר תוספות פה שהרשעים שלא נתקצרו

שנותיהם זה כי שילמו להם בעולם הזה את שכרם אפילו את השכר של ברית מילה שעשו בעניין הזה אני חייב לספר לכם סיפור ששמעתי לפני שבועיים בערך ואני חושב שההסבר של הסיפור זה על פי התוספות הזה יהודי אחד תלמיד חכם גדול

בירושלים שהוא היה מנהל של אחד הישיבות המפורסמות ביותר בירושלים, ישיבת פורת יוסף והוא נסע פעם לצרפת כדי לאסוף כסף להחזיק את הישיבה. בפורת יוסף כידוע לכם היו הרבה מאוד בחורים שבאו ללמוד ולא היה להם פרוטה לפורט לא להורים ולא להם. אז הישיבה

החזיקה אותם מלא. אוכל, שתייה, שינה, קנו להם בגדים, חיטנו אותם אפילו. אז הוא הלך לאסוף כסף והוא פגש איזה עשיר אחד גדול שהיה לו רחובות שלמים של חנויות.

אי אפשר לתאר איזה עשירות. הוא ניסה לעניין אותו בלעזור לתורה. ואותו אחד אמר אותי לא מעניין לא תורה ולא מצוות. אני לא זה לא התחום שלי.

אז הוא אמר לו תשמע יכול להיות שלא מעניין אותך אבל בעל כורכך יש לך מצוות. אז הוא אומר לו, "מה פתאום? אין לי שום מצווה." אמר לו, "יש לך מצווה." מצוות ברית מילה.

אבא שלך עשה לך ברית. זאת מצווה שנמצאת. ואותו יהודי ומלל אמר את אני גם לא צריך את המצווה הזאת.

השם ישמור לי אותי. אז אותו מנהל שפורת יוסף כבר נפטר, אמר לו, "אתה לא צריך, אתה בטוח?" "קסדר, אתה מוכן למכור לי את המצווה הזאת?" אומר לו, "כן." הוציא 10 דולר מהכיס, אמר לו, "קח, תמכור לי את מצוות ברית מילה. לקחת ה10 דולר,

תכניס לכיס, קח את המצווה. תוך כמה ימים היה שריפה בכל החנויות. הבן אדם הפסיד את כל הכסף שלו ונעשה אני ממרות.

והוא היה מעוצמן, הוא הבין שיש קשר לסיפור הזה והוא אמר, איפה הבן אדם הזה? אני רוצה להרוג אותו. תראה מה הוא עשה לי בגללו, בגלל שהוא קנה ממני את המצווה הזאת, הוא לא הבין בדיוק מה קורה, אבל מה ההסבר

בעצם? טרספורט אומר שמשלמים בעולם הזה לרשעים על מצוות ברית מילה. יכול להיות שכל העשירות של אותו אדם שילמו בשביל המצווה הזאת. ברגע שהוא מכר את המצווה הזאת, אז כבר אין מה לשלם. אז אין שום סיבה שהוא יהיה עשיר. אז הוא הוא נהיה אני

ואביון בלי מצוות, בלי תורה, בלי כסף. שמעתי את הסיפור הזה לפני שבועיים מודי ששמע מהמנהל. מנהל כבר נפטר, אבל הוא אמר לי שהוא שמע את זה מפיו, שככה היה המעשה. אז לכן צריך לדעת שכשכתוב שנות רשעים תקצורנה, זה זכות בשבילם אם הם מתים מוקדם. כי אם

הם לא מתים מוקדם, זה אומר שגם את מעט המצוות שהם עשו משלמים להם בעולם הזה והם באמת מאוד מוללים. תשאלו מה מה האומללות שמשלמים להם בעולם הזה אז בעולם הזה הם נהנים לפחות מה את השכ של עולם הבא

נכון אבל אבל בעולם הזה יש להם משהו אז אני רוצה פעם נתנו משל על זה אדם אחד הלך ברחוב אין לו כסף הוא לא יודע מאיפה לקנות אוכל ופתאום נעצר לידו מכונית מפוארת ביותר והנהג יוצא והולך לדלת השנייה, פותח את

הדלת ויוצא משמה אדם עשיר מופלג ואותו אחד אומר אח איזה כיף לו איזה כיף לו יש לו מכונית יש לו נעד פרטי יש לו יש לו כסף ואני אין לי כלום פתאום עובר שמה מישהו ואומר לו בלחש האדם הזה העשיר הרופאים נתנו לו שלושה

שבועות זהו הוא חולה שאין לו תקווה האם אותו אחד יקנה בו? תשמע, יש לו כסף. מה שווה כל הכסף? הבן אדם עוד מעט גמור. זה בדיוק אותו הסתכלות שאדם צריך להסתכל כשהוא רואה אנשים רשעים שחיים בעשירות וכבוד וכולי. זה חולה סופני. זה בן אדם

שאין לו עתיד כמה הוא יוכל לההנות כאן. כמה זהו. נגמר. הוא אוכל את החיים שלו הוא יבוא למעלה בלי כלום. הוא חושב שהוא נהנה פה. חוץ ממה שחז"ל אומרים שאין שלום, אמר השם לרשעים, שלום ודאי לא יהיה להם. אין להם שלום. כל

הזמן מחלוקת, ויכוחים וצרות, אבל גם בעולם הזה אין מה לקנות. סליחה את שכר שכר בעי אלק זה למי ש למי שמגיע לו שכר בעולם הבא אבל בעולם מ רשעים שמשלמים להם בעולם הזה אז כן משלמים להם יש שכר בעולם הזה

אז זה הפסוק שכתוב יראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה ויש מרבותינו המפרשים שמסבירים על הפסוק כזה במשלי שבעצם זה לא דבר טבעי שיראת השם תוסיף ימים וזה לא דבר טבעי ששנות רשעים תקצורנו.

למה? כותב רבנו יונה בפירושו על פסוק זה הוא אומר ככה: "יראת השם תוסיף ימים, הדאגות מחלישות הכוח ומקרבות קץ המוות." זה ידוע. הגמרא אומרת, "אל תכניס דאגה ללימך, כי הדאגה הרגה הרבה אנשים גיבורים.

הדאגות מחלישות הכוח ומקרבות קץ המוות. ויראת השם יתברך והדאגה על העוונות וחסרון עבודת אלוקים. כמה אדם לחוץ להתייצב כמו חייל בזמן לתפילה. כמה אדם לחוץ לקיים את המצוות, להיזהר מעבירות. כמהאדם לחוץ אם חס וחלילה הוא נכשל בעבירה לעשות תשובה כל הדברים

האלו לא מטרידים את הרשעים בכלל זה מטריד רק אנשים עם יראת שמיים זה תרדה שלא משפיע רבי יהודה אז אומר רבנו יונה לפי טבע הדברים צריך להיות שהלחץ הזה שודי ששומר תורה ומצוות חי בו לא יעריך את ימיו

אז הפסוק מחדש ואומר יראת השם תוסיף ימים לא רק שהיא לא מקצרת צרת את ימיו בגלל הלחץ הרוחני, אבל הימים על ימי היראה תוסיף. ובאמת ראינו הרבה הרבה גדולי ישראל שהאריחו ימים ושנים בזקנה מופלגת ושנות רשעים תקצורנה. הוא אומר גם זה לא

טבעי. למה ש למה שתקצורנה? למה יהיו קצר? תענוגות בני האדם מעמידות בניין הגוף מדרך תולדת, דהיינו מדרך הטבע.

ושנות רשעים המתענגים במלות תאוותיהם והשוברים עול שמיים ומנתקים מוסרות עושים מה שבא להם בלי לחץ בלי מתח למה שהם יהיו קצרים לכאורה אדם חי בלי דאגות תקצור ברכתיהם מן המספר הראוי לימי חייהם זאת אומרת החידוש פה גם שיראת השם תוסיף

ימים וגם ששנות רשעים תקצור ומסיים על זה רבינו בחיהי בתחילת פרשת כיטיסה כשהוא מעתיק את הרבנו יונה הזה הוא כותב ככה ולא יועילו לותנוגב לרשע וגם זה נס נסתר זה נס נסתר למה הרשע מת צעיר כמו שאמרנו אם הוא לא מת צעיר אנחנו משלמים לו בעולם

הזה אבל אם הוא מת צעיר איך זה יכול להיות הרי הוא לא היה לחוץ בחיים שלו זאת אומרת אין פה טבע הטבע צריך להיות הפוך אבל השדחת השם עושה ככה וכאין זה מסביר הגאון מוילנה על הפסוק הזה יראת השם תוסיף ימים כאשר האדם תמיד ביראה

ופחד חייו אינם חיים כל ימיו מכאובים מפחדו ויכול למות מן הדאגה בימים מועטים אבל יראת השם תוסיף ימים ואינה כשאר היראות והפחדים אלא תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה כלומר והרשעים אף על פי שהם יושבים בשלווה ואין פחד אלוקים נגד עיניהם

וראוי להם להעריך ימים אף על פי כן תקצורנה וגם מחמד שהם רשעים ופורקים עליהם עול מלכות שמיים ואין עליהם יראת השם מחמד זה שנותם תקצו והאבן עזרא בפירושו לפסוק הזה מוסיף ומפרש עוד אפשר לשבת תשב תשב על כיסא רגיל אפילו

אומר האבן עזראת השם תוסיף ימים כי ימי האדם אדם אינם קצובים, רק הם כפי הטבע. כל אדם חי כמות אחרת של חיים. זאת אומרת שאין קצווה לכל אדם. אי אפשר להגיד כל אדם חי כך וכך שנים. לא.

אין. כל אחד חי כפי מה שהוטבע בו בטבע לחיות. ועל פי מה שגזר הקדוש ברוך הוא שיחיה, כך הקדוש ברוך הוא מטביע בו חיות שהוא יוכל לחיות.

והטבע יתגבר ויעמוד כפי המעשים הנכונים. כל מעשה נכון מכניס בגוף האדם בטבע לחיות עוד והעת ההוכחה לזה למען יעריכון ימיך.

כשהתורה מבטיחה ריכות ימים זאת אומרת שהמצווה הזאת מכניסה חיים לאדם ומה שאמר את מספר ימיך המלא הם שיוכלו לחיות כפי טבעו כי הם במספר ושנות רשעים תקצור מהזמן שיוכל לחיות כי השם יחליש כוחו או ימיתו על ידי פגע ומקרה

בעבור שאינם יראים ממנו אז אומר רבי יוחנן מה הדוגמה שניתן לראות בחוש שיראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה.

מה הדוגמה? הדוגמה היא ממניין הכהנים הגדולים שהיו בזמן בית ראשון שהיו צדיקים והעריכו ימים ומזמן בית שני שאז היו הרבה רשעים וכל כהן גדול רשע חי כמה חודשים ונפטר.

מקסימום חי שנה לא יותר מזה. אומרת הגמרא, יראת השם תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד 410 שנים ולא שימשו בו אלא יח כהנים גדולים. 18 כהנים במשך כל 410 שנים.

זה אומר שכל אחד העריך ימים ושנים. תוספות מביא גרסה שמונה כהנים גדולים ב-410 שנים.

והגאון מוילנה גורס 12 כהנים גדולים. כך או כך זה חיו הרבה מאוד לפי החשבון הזה אז יוצא ככה לפי הגרסה של 18 כהנים אז כל כהן שימש בממוצע 23 שנים לפי הגרסה שמונה כהנים כל כהן שימש בממוצע 52 שנה לפי

הגרסה יב כהנים כל כהן שימש בממוצע 35 שנה זה דוגמה של בית ראשון שהיה להם יראת שמיים לכהנים וכל אחד העריך ימים ושנות רשעים תקצורנה זה מקדש שני שעמד 420 שנה ושימשו בו יותר מ-300 כהנים צא מהם 40 שנה ששימש שמעון הצדיק

ו80 ששימש יוחנן כהן גדול 10 ששימש ישמעאל בן פיאבי ואמרי 11 ששימש רבי אלעזר בן חרסון מכאן כאן ואלך צוחשוב כל אחד ואחד לא הוציא שנתו לפי החשבון הזה 40 שנה של שמעון הצדיק ועוד 80 שנה של יוחנן כהן גדול זה 120 עוד

10 שנים של ישמעאל בן פיאבי ו-1 שנים של רבי אלעזר בן חרסום זה 141 שנים אם נוריד את הסכום הזה מ-420 אז נשאר לנו 279 שנים אם נחלק את זה ל-300 כהנים נראה שכל כהן בממוצע לא שימש אפילו שנה אחת שלמה

ועוד פחות מזה. זאת אומרת היו כהנים שכהנים גדולים שנהיו כהנים ואחרי כמה חודשים נפטרו ובאות שנה כבר התחלפו שתי כהנים. זה דוגמה של שנות רשעים תקצורנה.

אז כמו שאמרנו כנראה שהיה להם זכויות שהם ימותו צעירים כי אם לא היה להם זכויות אז היו משלמים להם בעולם הזה את סכרם. ואז יכול להיות שהם היו מעריכים ימים אבל הם היו מפסידים את כל החיים הרוכניים שלהם.

והבך מביא גרסה בהמשך של הגמרא. אמר רבי יוחנן בן טורטא וכל כך למה? למה כל כהן גדול מת באותה שנה שנעשה כהן גדול? לפי שהיו לוקחין אותה בדמי. הם היו קונים את הכהונה הגדולה בכסף. הם ידעו שהם לא

צדיקים. ויש כהנים גדולים צדיקים שראויים להיות כהנים גדולים. אבל בכל אופן הם קנו את זה בכסף ורצו דחפו את הצדיקים ואמרו אני אהיה כהן גדול והדוגמה לזה דאמר רבי עשי תרקבה דדיןרי כלי שלוש קבים מלא דינרים תרכבה זה כלי שלוש קבים תרכבה זה

זה טרי וקב שתיים ועוד אחד שלוש כלי שלוש קבים מלא דינרים איללי מר מרתא בת בייטוס לנמלכה עד דאוקמי ליהושע בן גמלה בקנר רב רבי נתנה כסף למלך שישים את בעלה שהיא חתנה איתו יהושע בן גמלה שיעשה אותו כהן

גדול מלך רומים קנו את זה לא יני המלך יני המלך היה מבית חשמונאי הם לא היו הצדיקים הכי גדולים שם זהו דבר שהוא בעצם היה תרבות פה שאיך כל התיר שצדיקים לא יהיו פה ונהיה פה עכשיו זה לא שם התיר בבית שני לא היה ברירה לא

יכלו לעשות שום דבר הרומאים שלטו והמלך היה מקורב לרומאים ולא יכלו לעשות כלום. זה היה גלות בתוך גלות.

כן רבותיי לפי לפי לפי הגרסה הזאת אז הטעם שכל כהן גדול מת באותה שנה שנעשה כהן גדול כי פשוט לא העמידו כהנים גדולים צדיקים אלא על פי הכסף קבו מי יהיה כהן גדול.

אז כאן רואים דבר מעניין שאף על פי שכל הכהנים הגדולים היו מתים באותה שנה וכולם ראו את זה וכולם ראו שהצדיקים הגדולים שהיו כהנים גדולים העריכו ימים גם את זה ראו והרי כל אחד יודע שהדבר היקר ביותר לאדם זה החיים שלו בכל זאת זה לא מנה

מהכהנים הגדולים לשלם המון כסף כדי להיות כהנים גדולים אף על פי שהם ידעו שלולי שאולי הם גם ימותו באותה שנה. 300 כהנים חזרו על אותו דבר, שילמו כסף, נהיו כהן גדול, מתו באותו שנה אז רואים שזה אחד אחרי השני. מה באים עוד כהנים גדולים

ומשלמים כסף? אתה לא פוחד שאולי אתה מהרשעים ואולי תמות עוד כמה חודשים? הדבר הכי יקר לאדם זה החיים שלו. מה אתה עושה?

אתם יודעים מה התשובה? כל אדם משוחד על עצמו. אדם לא רואה את החסרונות שלו ולא מודע לעבירות שלו וכל אחד חשב נכון כולם מתוקים היו רשעים אבל אני מהצדיקים אני אעריך ימים כמו ששמעון הצדיק העריך ימים אז אפילו שהוא קנה את הכהונה הגדולה בכסף

הוא היה בטוח אני לא ימות כמה גדול כוח הנגיעה של האדם שהוא כל כך בטוח שהוא צדיק שהוא מוכן אפילו לסכן את החיים שלו הוא בטוח אני צדיק זה דרגה מאוד גדולה שאדם יוכל להצביע גם על העבירות שלו. בדרך כלל בגלל שאדם עושה

גם מצוות ולומד תורה ומתפלל אז הוא אומר כשהוא עושה עבירה הוא לא כל כך רואה אותה בחומרה כי אומר בסדר כנגד זה אני גם יהודי טוב אבל צריך לדעת שזה שני דברים זה לא קשור אחד לשני יש מצוות ודאי הכל טוב ויפה

אבל יש גם עבירות וצריכים לעשות עליהם תשובה וצריכים להתמקד עליהם ולא לשכוח אותם ולא לנפנף אותם ולהגיד בסדר מה אז מה אין דבר כזה תשים לב מה קורה ועכשיו מתחילה הגמרא לברר למה נחרב משכן שילו ולמה נחרב בית ראשון

ולמה נחרב בית שני ו כוונת הגמרא לברר ככה אף על פי שמשכן שילו לא היה אמור להיות לעולם כי הראיה צריך לבנות בסוף את בית המקדש בירושלים אבל לא היה חייב להיות שמקדש היא לא יחרב, אלא שיתקיים עד שיבנה בית המקדש. ולמה הוא

נחרב? והיה צריך שיעבור אהרון לנוב. ובנוב זה היה 13 שנה. אחר כך נחרב נוב.

כשנוביר הכהנים נחרבה בזמן שאולה הרג את כל נוביר הכהנים. אז נחרב נוב ואהרון עבר לגבעון 44 שנים ביחד נוב וגבעון זה תקופה של 57 שנים שאז היה הוא טרו במות זה אומר שכל יהודי יכל להקריב קורבן בחצר שלו וזה

בסדר אבל בתקופת שילו ובתקופת בית המקדש היה אסור להקריב קורבנות בכל מקום רק בבית המקדש אז למה זה השאלה בעצם למה לא המשיך משכן שלו כל השנים שנים האלו. אומרת הגמרא, אמר רבי יוחנן בן טורטא, מפני מה חרבה שילו?

מפני שהיו בה שני דברים, שני עבירות חמורות גרמו לחורבן הזה. גילוי עריות וביזיון קודשים. שתי העבירות האלו הם החריבו. נכון שהפלישתים בסופו של דבר החריבו, אבל העבירות גרמו.

אמרנו הגויים הם רק שליחים אבל העבירות עצמם הם השורש שלכן איבדו את ה מקומות הקדושים האלו והגמרא מביאה מקור מהפסוקים בשני הדברים האלו גילוי עריות וכתיב ואלי זקן מאוד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובעות

פתח אוהל מועד מהפסוק שכתוב ישכבון את הנשים הצובעות פתח אוהן מועד משמע שהיה שם גילוי עריות.

זה דבר מאוד תימה להגיד על שני בני אלי שהיו צדיקים גדולים שהם עשו כאלו מעשים. אז הגמרא מיד ממשיכה ואף על גבד אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן כל האומר בני אלי חטאו אינו אלא טועה. מי שאומר שבני אלי חטאו כמו הפשט

הפשוט של הפסוק אשר ישכבון את אנשים מצובות פתח אוהל מועד אינו אלא טועה כי חס ושלום לומר כן על בני אלי בכל זאת היה כאן בהקיפין משהו מן החטא הזה ובגלל זה נחרב שילו מה היה החטא של בני אלי בפועל

מתוך ששארו את כנה מיה מה הכוונה אנשים הגיעו לשילו אנשים שהגיעו לשילו להקריב את הקורבנות נות שלהם היו בדרך כלל נשים יולדות, נולד להם תינוק או תינוקת והיו עניות.

כתוב בתחילת פרשת הזריע שכדי שאישה תוכל לאכול בקודשים היא צריכה להביא להביא אחרי 40 יום לזכר או 80 יום לנקבה שתי תורים או שתי בני יונה אחד לעולה לחטאת ואחד לעולם.

לא יכול בעלה להביא בעלה לא יכול להביא את זה בעלה היא באה היא באה להביא את זה בעלה יכול להביא או לא אני לא יודע כי אם רואה בז אולי זה היה מונע את החיכוך עם הכהנים זה היה יכול יכול להיות שגם לא תכף

נראה בגמרא אז בדרך כלל בדרך כלל הכהנים לא היו מתעצלים ובאותו יום הם היו מקריבים את כל הכינים ואנשים יכלו לשוב לביתם אפילו באותו יום או איכשהו יחזרו הביתה ובני אלי שכפי הנראה היה מעט מאוד כהנים וכל האול

היה עליהם. התעצלו ולא הקריבו את הכינים באותו יום וזה יכל להימשך כמה ימים ואנשים רצו לדעת שהם יכולים לאכול בקודשים.

אז הם התעכבו עוד יום עד שראו שהקריבו את הכינים שלהם ומתוך כך הם לא שוו לביתם יום קודם.

ועל זה אומרת הגמרא מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבו כי הם מנאו אותם מבעליהם אז התורה כתבה אשר ישכבון את אנשים ובגלל זה חרב משכן שלו מסביר רש"י ששו את כיניהן שהיו מביאות במלות ימי לידתן להיטהר ולאכול בקודשים אני מכריא לכם לשון רש"י כי אני לא הייתי

מעיז להגיד את זה על בני אלי אבל כך רש"י כותב והם היו בעלי גאות ומתרשלין בהקרבתם.

רש"י כותב שהם היו בעלי גאווה ולכן הם התרשלו מלהקריב את הקורבנות האלו ואנשים ממתינות שם עד שיקריבו ומשתהות מלחזור למקומם אצל בעליהם ומבטלים את אנשים מפריה ורביה.

ברשי כתוב שיש עצלות שמגיעה מגאווה. כך כתוב. הם היו בעלי גאווה ומתרשלים בהקרבתם. אנחנו חושבים שאצלות זה עצלות וגאווה זה גאווה. או כתוב שיש עצלות שמגיעה מגאווה. מרוב שאדם מתגאה אז הוא לא עושה את המוטל עליו. הוא מתעצל גם כן.

וברשי כתוב והם היו בעלי גאווה ומתרשלים בהקרבתן. הם לא התעצלו להקריב בגלל עצלות אלא בגלל גאווה.

מרוב גאווה לא התחשבו באנשים שרוצות לשוב הביתה ולא היה אכפת להם להתאמץ בשבילם כתוצאה מכך אז הם נשארו עם הכינים ולא הקריבו אותם שתהו איתם.

אז איך הגדיר הפסוק את החטא שלהם? אשר ישכבון את אנשים. אם כתוצאה מהגאווה והעצלות אנשים לא חזרו לבעליהם מוקדם, זה נחשב להם כאילו שהם חטאו בפועל עם אנשים.

למדנו שיש חטא של גילוי עריות, שהגמרא אומרת הרי שמשכן שלו נחרב, החטא הראשון זה גילוי עריות.

זה לא גילוי עריות. זה נקרא גילוי עריות והחטא הזה מגיע מכוח גאווה ועצלות. על פי דיני שמיים זה נחשב לגילוי אריות.

אף על פי שזה עניין דק מאוד, בכל זאת היה בכוח החטא הדק הזה שגרם בעקיפי ניכוב לאנשים לחזור לבעליהם, להכשב כגילוי עריות ולגרום לחורבן משכן שלו.

הנה לנו כמה דקים והדינים היו חטאי הראשונים שמאשימים את בני אלי זה על פגם של גאווה שגרם הצלות שגרם בעקיפין השטהות של אנשים שלא חזרו הביתה בזמן וזה נחשב לגילוי עריות ואז באים חז"ל ואומרים בשביל גילוי עריות נחרב משכן שלו

מה הבשנייה תכף נגיע הרב חורבן בית שני של שינאת חינם אז אתה רואה אתה יכול להיות אם זה ממש חמור שינאת חינם קב אתה מרגיש את הדבר החמור פה זה באמת דבר שהוא כנראה חמור אבל הוא לא נתפס לנו

כל כך כחמור הם תעכבו בעוד יום יומיים בסדר בכל אופן אנחנו רואים שהחטאים הדקים והעדינים האלו גרמו שעם ישראל איבדו את המשכן שלו החטא השני שגרם לחורבן משכן שילו זה היה ביזוי קודשים מסבירה הגמרא איפה כתוב החטא הזה בפסוקים אומרת הגמרא ביזיון קודשים

דכתיב גם בטרם יקטירון החלב שיהיהודים הגיעו להקריב קורבנות אז עוד לפני שהכהנים היו מקריבים את החלב של קורבן השלמים על המזבח הוא בא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה בשר לצלוט לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי תביא את

החלק של הכהן ויאמר אליו האיש כתר יקטירון כיום החלב בבקשה תעלה את החלב על המזבח קודם שיקטיר אותו וקח לך כאשר תאבה נפשך קח כמה שאתה רוצה בשר ויאמר לו נער הכהן אמר לו אותו איש כי אתה תיתן עכשיו אני

רוצה את החלק הזה ואם לא לקחתי בחוזקה ותהי חטאת נערים גדולה מאוד את פני השם כי ניצו האנשים את מנחת השם זה כבר לא טענה על בני אלי אלא על הנערים שעזרו להם שהם היו להותים אחרי הבשר אז גם כאן אף על פי

שנראה שהם רצו את הבשר בגלל תאוות האכילה בכל זאת זה נקרא בגמרא ביזיון קודשים. כי אם הם היו מכבדים את בשר הקודשים, הם היו מתנהגים בדרך ארץ ולא מבקשים בפה את בשר הקודשים שמגיע להם עוד לפני שהם הקריבו את

החלק. למדנו מכאן מהגמרא הזאת שהתורה רואה לא רק את החטאים שאדם עושה אלא גם את שורש החטאים. מה שנראה עצלות שלא יזדרזו להקריב את כיני הנשים שורשו בגאווה.

הגאווה הזו גרמה לעכב את אנשים מלהגיע לבעליהם מיד. זה נחשב לאשרכבון את אנשים. לכן אומרים חז"ל משכן שלא חרב בגלל גילוי עריות. מה שנראה כתאו האכילה שנהר הכהן דורש את חלק הכהנים בבשר השלמים עוד לפני שהם הקריבו את חלק האימורים והחלב על

המזבח. שורשו בביזיון קודשים. אין הערכה לקורבנות הקודשים הקרבים בבית השם. לכן אמרו חז"ל משכן שלא חרב בגלל ביזיון קודשים.

הרב זה גסור רק לבני אלי. בני אלי העניין של העצבות והגאווה. זה יכול להשפיע על הסביבה הקרובה שהנערים גם כן א יכול להיות יכול להיות אבל ביזיון קודשים לא היה בהם.

אז אנחנו במבט פשוט ושטחי לא היינו רואים את העבירות האלו, לא היינו מבינים על מה יצא הקצף, אבל התורה הבינה שכל מעשה יש לו שורש ובאו חז"ל והצביעו על השורש. לא יהיה סדר שמה ש היה מעט מאוד כהנים לא יכלו לפקח על כל

העניין הזה. אז עכשיו יש לשאול הרי את שתי העבירות האלו עשו בני אלי והנערים שלהם למה חרב משכן שילו מכל עם ישראל התשובה דבר ראשון אולי היה בכוח עם ישראל למחוט מבני אלי והם לא מכו בכל אופן אנחנו רואים שאחרי שנחרב משכן

שילו אז הוטרו אבמות זה אומר שכל אחד מעם ישראל יכול בחצר שלו להקים לו מזבח ולהקריב קורבנות. ועל ידי זה נמנעו שני החטאים האלו.

כך שגם אם עם ישראל לא היו אשמים אבל כיוון שנעשו עבירות כאלו במשכן שלו נחרב משכן שלו ואז כל אחד הקריב קורבנות לבד והיה אחראי לבד על המצב שלו. אז ודאי שכל אחד יכל להיזהר על העניינים שלו באופן

פרטי. אז העבירות האלו לא חזרו. ועכשיו ממשיכה הגמרא להסביר למה נחרב בית ראשון. אומרת הגמרא, הסברנו על משכן שלא, בוא נתקדם למקדש ראשון. שואלת הגמרא, מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלושה דברים שהיו בו. עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

מהלשון שכתוב מפני שלושה דברים שהיו בו, משמע? ש שלושת הדברים האלו היו בתוך בית המקדש.

לא כתוב מפני מה אחריו מפני שלושה דברים שעשו ישראל. כתוב שהיו בו שהעבירות האלו היו בבית המקדש.

זה לא מובן. הרי עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים לא אסור בתוך בית המקדש. עשו את זה בדור בדורות שהיה בית המקדש קיים.

אז למה כתוב מפני שלושה דברים שהיו בו? התירוץ הוא שכל מעשה לא טוב פוגם בבית המקדש בעצמו. כך מעריך בנפש החיים. לכן זה נחרב שג שלושה דברים שהיו בתוך שהיה בזמן בית המקדש נחשב כאילו היה בתוך בית המקדש

ולכן זה נחרב. אבל זה עשו את זה בישראל. בישראל. ועכשיו הגמרא מסבירה איפה מצאנו שכל שלושת העבירות האלו היו בזמן בית המקדש הראשון כפי המבואר בפסוקים מהתוכחות שהוכיח ישעיה את עם ישראל.

זה היה לפני לפני החורבן אמנם כמה עשרות שנים לפני אבל כבר שהיה הנביא הוכיח את עם ישראל על העבירות האלה עבודה זרה דכתיב כי קצר המצא מיסטריה והמסכה צרה כהתכנס מה היא קצר המצה מהסתרעה אמר רבי יוחנן קצר מצא זה ההיכל שהקדוש ברוך הוא שורה בו

היה קצר מהסתר עליו שני ראים כאחד מסביר רש"י שזה הולך על מנשה שהעמיד צלם בהיכל ומנשה היה הנכד של ישעיה הוא הנביא והוא כבר דיבר על זה הסבא כבר דיבר בנבואה על מה שהנכד שלו עשה כביכול נהיה צפוף להקדוש

ברוך הוא להשרות את שכינתו במקום ההיכל ששמה יש גם צלם מסתרע זה נוטריקון מהסתר רע מלשרוט רע אחד באחל אז כאן כתוב שהם חטו בבית ראשון בעבודה זרה ולא רק שהם עבדו עבודה זרה עוד הכניסו צלם בתוך האחד

זה נקרא כי קצר המצא מהסתר אבל איך הוא אומר את הלשון הרע ורע כי הם כנראה הצלם הזה זה משהו גם רוחני היה שם הם נכניסו משהו אבל איך הוא אומר אתם הבן איש חי שואל את השאלה שלך

כן זה נכון נכון שאלה מצוינת והמצ והמסכה צרה כהתכנס מסכה זה לשון מתכת איפה שכתוב למשל למשל אלוהים מסכה לא תעשה לך מה זה מסכה מסכה זה מתכת ככה התרגום אומר בכל מקום הס והת מתחלפים כאילו מסכה הס מתחלף עם ת אז זה כאילו

כתוב מתכה מתכת אז והמסכה צרה כהתכנס צרה זה מלשון שתי נשים שצרות זו לזו הפסל ממתכת נעשה כמו צרה זו לזו זו לשכינה שהייתה בהיכל כאשר התכנס ובא הפסל לתוך ההיכל אז אם כן כתוב פה שעבדו עבודה זרה

ועוד הכניסו את העבודה זרה לבתוך בית המקדש אמר רבי שמואל בר נחמני כמי רבי יונתן להקרא בכי כשרבי יונתן רבי יונתן היה חברו של רבי חיא כך כתוב בגמרא בברכות דף יט כשהוא היה מגיע כל פעם לפסוק הזה

הוא היה בוכה אמר מן דכתיב בכונס כנדמי הים הקדוש ברוך הוא שכתוב בו שהוא אוסף את מי הים כמו חומה כמו נד נעשת לו מסכה צרה איך פסל קטן ממתכת יגרום לו להרגיש שצר לו המקום בהיכל וכמובן שהתשובה לזה זה לא דוחק גשמי אלא רוחני

הקדושה והטומ נעשות צרות זו לזו אבל כאילו הקדוש ברוך הוא מרגיש דחוק מהפסל הקדוש ברוך הוא שם לא יכול לערץ כבודו מרגיש מרגיש שר לו, הוא לא יכול להיות ליד מקום של טומא.

וכאן כתוב בגמרא שכל פעם שרבי יונתן היה מגיע לפסוק הזה על פי סדר הלימוד שלו בתנ"ך, היה בוכה. היו הרבה צדיקים, המון המון שהיה להם סדר קבוע לגמור תנ"ך כל שנה. מי שרוצה יכול לעשות את זה די בקלות.

אם אדם קורא שניים מקרא ואחד תרגוב, אז יש לו כבר בשנה את כל התורה. ואם הוא יקרא שני פרקים בנח כל יום, אז הוא יגמור בתוך שנה את כל הנביאים והכתובים ואז יש לו את כל התנ"ך. יחזור על זה כמה פעמים ואז הוא

יעשה קניין בתנ"ך. דבר מאוד חשוב כי גם כשלומדים גמרא מי שלא יודע תנך אז הוא כמעט בכל עמוד הגמרא מביאה כמה פעמים פסוקים ומי שאין לו מידע מה קורה בתנך אז הוא קורא את הפסוק כלאחר יד והוא בכלל לא

מבין מאיפה לומדים מהפסוק את מה שהגמרא מביאה הגמרא רש"י מביא בפרשת כיטיסה שתלמיד חכם צריך להיות בקי בכבדה לספרים בכל התנך צריך להיות בקי בהם אז רואים בגמרא שרבותינו התנאים והמוראים היה להם סדרים כל שנה לגמור את כל התנך.

אז רבי יונתן כשהיה מגיע לפסוק הזה על פי סדר לימודו בתנך הוא היה בוכה. זאת אומרת שאף פעם לא קהו אצלו הרגשות להרגיש את צער השכינה שהטומאה מפריעה לה.

זה היה כוכב של חז"ל שיכלו לבכות על צער השכינה כשלמדו מהצער שלה. ובכל פעם מחדש שלמדרו את הפסוק בכו מחדש. כמה יראת שמיים צריך כדי להגיע למדרגה הזאת. כבר בכית שנה שעברה בכיתה לפני שנתיים אתה מכיר את הפסוק. מה אתה בוחר אותך? הלב מרגיש את

הצער. זה היה רבי יונתן כי הבאה מתי לאי קרא ובכי. על כל פנים מפורש שעם ישראל במקדש ראשון חטו בעבודה זרה. ממשיכה הגמרא לפרש מאיפה אנחנו יודעים שחטו ישראל במקדש ראשון בגילוי עריות אומרת הגמרא גילוי עריות דכתיב פסוק

בישעיה פרק ג' ויאמר השם ין כי גב הוא בנות ציון ותלחנה נטויות גרון ומסכרות עיניים הלוך ותפוף תלחנה וברגליהם תעכסנה הגמרא מסבירה שכתוב כאן כמה סוגים של מעשים שעשו בנות ציון שכל המעשים האלו הם עניינים של גילוי עריות. זה לא גילוי

עריות בה בפועל. זה הדברים שגורמים לעורר יצרים של גילוי עריות. ועל כולם הם נאנשו מידה כנגד מידה. כמו שכתוב בפסוקים בישעיה מיד שמה.

אז מסבירה הגמרא יען כי גבוה בנות ציון שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה רש"י במסכת שבת דף סב כותב שהם היו נשים נשואות ואף על פי כן הם עשו דברים כדי למשוך את העיניים של הבחורים אליהם והדבר הראשון שהגמרא מביאה כאן זה שכאשר אישה נשואה

הלכה ברחוב והיא הייתה גבוהה כדי שהיא תמשוך את העין של הבחורים היא הייתה גם מבקשת מאישה נמוכה שתלווה אותה וכשהם הלכו יחד אז הגבוהה תפסה את העין זה היה נראה מוזר נמוכה מול גבוהה אז כל האנשים נעצרו והסתכלו אז לחד את העין

האישה הגבוהה והיא עשתה את זה בכוונה כדי שיסתכלו עליה אבל מה זה נתנה מה היא לא זאת אומרת בעולם כזה הם היו הרי דתיים אפשר להגיד ואף על פי כן היצרים כמו שאסור אסור לאישה לגרום שהעין של הגברים יסתכלו עליה זה סוג

יצר הרע מיוחד בפני עצמו גם אם היא לא חטאה בפועל אבל בכל אופן זה יצר הרע זה מעורר יצרים במי שרואה זה נתן להנאה של אגו כזה כ כן כאילו מסתכלים עליי וכולי ורשי בספר ישעיה מביא מחז"ל שעוד יותר שהייתה גבוהה

הולכת בין שתי נשים נמוכות שתי נמוכות משתי הצדדים והיא הגבוהה באמצע כדי לתפוס עוד יותר את העין וזה החטא הראשון ראשון שנזכר נזכר כאן בפסוק ין כי גבהו בנות ציון הם עשו פעולות לעשות את עצמם גבוהים כדי למשוך את העיניים של הבחורים עליהם

אישה נשואה היא צריכה להיות בבית היא לא צריכה לחפש לראות בשדות זרים אבל זה גם משהו במשפחתיות שגם לא היה מה קרה שלנו הרי זה לא משפחה מה אומרים בסדר זה בשכל אבל היצרים לא שואלים את השכל והדבר הדבר השני שהם עשו ותלחנה נטויות

גרון אומרת הגמרא שהיו מהלכות בקומה זקופה ההליכה של האדם יש הליכה של ענווה ויש הליכה של גאווה קומה זקופה זה סוג של הליכה של גאווה כתוב בכהלת וגם בדרך שהשכל הולך אומר לכל כי שכל הוא כשהטיפש הולך בדרך מההליכה שלו אתה יכול לראות שהוא

טיפש צורת ההליכה של האדם מבטאת הרבה אחת שהולכת בקומה זקופה ומתה את גרונה על הגובה זה גם כן סוג של גילוי עריות שזה מושך את העין בהליכה שלו. זאת לא הליכה שגרתית זה מושך את העין וזה גם סניף של

גילוי עריות והדבר השלישי הוא מסכרות עיניים הם היו צובעות את עיניהם בסיקראה מה זה סיקרה?

צבע אדום או כחול דהבו מלין כוכלה איניהן היו ממלאות את העיניים שלהם עם כחול עם מכחול גם דבר כזה מושך את העין מה אישה נשואה צריכה לעשות את זה ברחובות שתעשה את זה בבית והדבר הרביעי הלוך ותפוף תילחנה

תפוף זה לשון הצפה בארמית לצוף אומרים תיף כמו אל דעתפת עטפו על מה שהצפת הציפו אותך הם הלכו בצורה של דבר שצף על פני המים בנחת דבר שצף על פני המים לא בנחל הירדן סתם יש אה שלולית מים ויש משהו שצף על פניו אז הרוח

מעיפה את זה קלות וזה הולך לאט לאט זה נקרא צף אז חז"ל למדו שהיו מהלכות עק עקב בצד גודל. הליכה איתית של עקב בצד גודל.

גם זה דבר שמושך את העין. כי זה נראה דבר מוזר בין אנשים שהולכים ברחוב במהירות.

ואדם הולך לאט לאט לאט מושך את העין. מי זה? מה משמם לו? מה הוא הולך ככה? זה גם צורה איך למשוך את העין.

והדבר החמישי שגרוע ביותר שהם עשו פעולה לגרות את היצר הרע בבחורי ישראל וברגליהם תעכשנה.

רש"י במסכת שבת אומר שאכס נקרא ארס של נחש. ארס של נחש נקרא אכס. רש"י מביא שאכס זאת היות כעס. כי תמיד נחש מטיל ארס רק כאשר הוא כועס. כשהוא רגוע הוא לא הולך להטיל ארס. וברגליהם הם הטילו ארס.

אמר רבי יצחק שהיו מביאות מור ואפרסמון שיש להם ריח טוב ומניחות במנעליהן. שמו בתוך הנעליים ומהלכות בשוקי ירושלים. כששמים מור ואפרסמון אז זה נספג בסוליה של הרגל.

וכשאדם הולך רגוע זה לא יוצא הריח. אז הם היו הולכות מטיילים בשוקי ירושלים וכשמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות ומתיזות עליהן ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכאוס כמו ארס בנחש כמו שהנחש כשהוא מטיל ארס זה מתפשט בכל הגוף ככה הם הכניסו יצר הרע

שיתפשט בכל גופו של האיש שראה אותם אז צריך להבין שלא כתוב פה שהם חטו בגילוי עריות בפועל הם לא עשו מעשים הם עשו מסביב לזה לעורר ולגרות יצרים. זה מה שכתוב כאן. הם לא יעיזו. אישה נשואה.

מה פתאום היא לא תעיז? אבל את כל הסובב הם עשו. וזה דבר חמור מאוד. על זה נקרא שנחרב הבית על גילוי עריות. לא היה גילוי עריות בפועל. היה כל מיני יצרים לגרות, לראות את אנשים, להסתכל עליהם, לחשוב עליהם,

להתגרות מהם. לא מעשה. אומר הגאון מוילנה בביאורו לישעיה שכתוב כאן בפסוק שהם חטאו בחמישה מקומות בגופם בגילוי עריות. ין כי גברהו בנות ציון זה בלב. ותלחנה נטויות גרון זה בגרון. מסקרות עיניים זאת גם בעיניים. הלוך ותפוף תלחנה זה בגוף וברגליהם תאחסנה זה ברגליים מהראש

עד הרגליים הם חטאו בגילוי עריות לא בפועל אלא בסביב והגמרא במסכת שבת דף סב כותב כותבת שהגמרא העניש אותם א סליחה שהקדוש ברוך הוא העניש אותם מידה כנגד מידה בעונשים קשים מאוד שהגמרא מפרשת שמה הגמרא כאן קיצרה כי

הגמרא רק רצתה לומר שבזמן בית המקדש הראשון היה עוון של גילוי לא עריות. אז הגמרא לא העריכה בעונשים. בגמרא במסכת שבת כתוב כל העונשים שהם קיבלו מידה כנגד מידה על מה שהם עשו.

ממשיכה הגמרא שפיכות דמים דכתי וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאוד עד אשר מילה את ירושלים פלאפה. כתוב שמנשה שפך בירושלים דם נקי הרבה מאוד.

הגמרא במסכת סנהדרין דף קג עמוד ב מביאה שמנשה עשה צלם של עבודה זרה שרק 1000 בני אדם ביחד יכלו להרים אותו והוא חייב אותם כל יום היה מחייב אלף בני אדם להעביר את הפסל ממקום למקום וכל יום כל האלף אנשים היו מיתים מרוב כובד המסע

כל יום מתו 1000 אנשים מחר 1000 אנשים חדשים זה נקרא וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאוד עד אשר מילה את ירושלים פלאפה מקצה לקצה דם של אנשים למען עבודה זרה אה הבח מוסיף פה רשעים היו אלא שטלו

ביטחונם בהקדוש ברוך הוא בגלל הביטחון שלהם בקדוש ברוך זה היה ביטחון של שקר. הם ירשו לעצמם לעשות עבירות. והגמרא עוד מעט תסביר מה היה. אבל יש מושג כזה שאדם עושה עבירות והוא אומר כן הקדוש ברוך הוא איתי הוא לא

יעשה לי כלום. זה נקרא ביטחון של שקר. על מי אלא אלה שרימו אות עלי?

לא על כולם. על עם ישראל שעבדו עבודה זרה גלילי ושבחות דמים. הם לא חשבו שיקרה להם משהו. הם חשבו שהם ביחסים טובים עם הקדוש ברוך הוא. תשאל כל אדם שהוא לא שומר תורה ובצוות יגיד לך אני פיפטי פיפטי אני עם הקדוש ברוך הוא יד

ביד כן הוא מרשה לעצמו הכל לעשות אבל הוא עם אלוקים זה נקרא ביטחון של שקר והגמרא תסביר את זה עוד מעט אומרת הגמרא אבל מקדש שני שהיו עוסקים בתורה ובמצוות ובמינות חסדים מפני מחריו אתם שומעים מקדש שני היו עוסקים בתורה היו

עוסקים במצוות עוסקים בגמילות חסדים מפני מה חרב לא היה עבודה זרה וגילא בשבחות דמים היה מצוות היה תורה למה אחריו מפני שהייתה בו שנאת חינם מצד אחד הם צדיקים ועוסקים בתורה ובמצוות שזה בין אדם למקום עוסקים בגמילות חסדים

שזה בין אדם לחברו אבל מצד שני אפילו שעוסקים בגמילות חסדים בלב הם שונאים את האנשים שהם עזרו להם שייך לעשות בגמילות חסדים ויש צינאת חינם וזה מצוות גמילות חסד שאתה עושה את זה כזה ברמה נמוכה מצד אחד גמילות חסד הם עשו חסד

אבל מצד שני שונים וזה ההגדרה צריך לדעת ששינאת חינם זה ההגדרה שנאת חינם זה לא שנאה סתם יש סיבה לשנאה לא שפתאום אדם מחליט על מישהו אני שונא אותו מה הוא עשה לך יש סיבה אבל אם על פי הטוב תורה אסור

לשנו יוצא שהאדם שונא בחינם יש מקרים שמותר לשנוע בגמרא בכמה מקומות כתוב שיש אופנים שמותר לשנו בן אדם אבל אם על פי התורה אסור אז זה נקרא שינאת חיה ללמדך מתוך זה שבית המקדש הראשון נחרב על עבודה זרה גילוי ריות ושפיכות דמים ובית המקדש

השני חרב על שינת חינם הנה אתה רואה שהעבירה של שינת חינם ששקולה שינאת חינם כנגד שלוש עבירות עבודה זרה גילוי ושמחות דמים זה גרם להחריב בית המקדש וזה גרם להחריב בית המקדש וממשיכה הגמרא ואומרת על אנשי מקדש ראשון

רשעים היו אלא שתלו ביטחונם הקדוש ברוך הוא אז נראה מיד שזה היה ביטחון של שקר אומרת הגמרא שמה שאמרנו שהם היו רשעים אלא שטלו ביטחונם בהקדוש ברוך הוא באנו לדבר בזה על הדור של בית המקדש הראשון התע למקדש ראשון

מה ההוכחה מהפסוקים שהם תלו ביטחונם בקדוש ברוך הוא? אומרת הגמרא דכתיב, כתוב בספר מיכה שהיה בידם שלושה עבירות שהם נעשו רשעים על ידי זה. עבירה ראשונה ראשיה בשוחד ישפוטו. הראש היו שופטים על ידי שוחד. מי שנתן כסף הוא זכה. עבירה שנייה

וכועניה במחיר יורו הכהנים שגם הם מורים הוראות פוסקים את דיני התורה לפי המחיר שהם מקבלים עבירה שלישית הונביאיה בכסף יקסומו הנביאי שקר היו כוסמים קסמים ואומרים לאנשים עתידות על פי סכום הכסף שהם היו מקבלים מה כתוב אחר כך

ועל השם ישענו לאמור לו השם בקרבנו לא תבוא עלינו רעה. זה נקרא שהם תלו ביטחונם בהקדוש ברוך הוא.

למרות כל העבירות הם אמרו הרי השם איתנו בית המקדש קיים שם מקום שכינתו הוא נמצא בתוכנו לא תבוא עלינו רעה. מה הקדוש ברוך הוא יחריב את הבית שלו? מה הוא יעשה כזה חילול השם גדול? לא. זה נקרא ביטחון בהשם

שהוא לא אמת. הם בוטחין בהשם כדי לעשות עבירות. הרשעים האלו זה יהודים. זה לא ערב יהודים ודאי.

דבר לא כמו היום השופטים שאנחנו רואים היום כן ודאי ודאי צריכים להיזהר מהביטחון של שקר הזה אדם חושב השם איתי נכון הוא עושה עבירות אבל השם איתו למה הוא חושב שהשם איתו למה הוא חושב שיהיה לו סיעתא דשמיא מה מה העולם הפקר לא יקרה

כלום השם יעזור מה השם יעזור אם אתה רשע השם יעזור לך וגם אם לא קרה כלום זה נקרא שהוא עזר לך אתה מזכיר את מה שכתוב על פסל מיכה בסוף ספר שופטים שמיכה הקים שמה פסל של עבודה זרה והוא חיפש

מישהו שינהל את זה איזה כהן שינהל את זה ויום אחד הגיע הלך בדרך הנכד של משה רבנו שבואל בן גרשום והוא היה אני ואביון וחיפש פרנסה והגיע שמה אז הוא התארח אצל מיכה ואז מיכה שואל אותו מה אתה עושה מה מה קורה איתך הוא

אומר אני לא יודע אין לי פרנסה, אני הולך לחפש איך להתפרנס. אז הוא אומר לו, "בוא תישאר כאן, אני אפרנס אותך, אבל תנה לי פה את העסק של העבודה זרה." ושמואל נשאר שמה לנהל לו את זה. הגמרא אומרת שהוא לא האמין בעבודה זרה והוא

הרחיק אנשים ממנה. לא משנה, זה לא הנושא שלנו. כתוב שמה בפסוק שמיכה אמר, "אתה ידעתי כי הטיב השם לי, כי היה לי הלוי לכהן." הוא אמר אה אם שמואל הגיע לפה סימן שהקדוש ברוך הוא מרוצה ממני מבינים הוא מחזיק פסל

ומה הראיה שלו שהשם יעשה לו טובות עובדה הנכד של משה רבנו פה סימן שהכל עם סיעתא דשמיא אפשר להעביא ראיה ממה שקורה להחליט שבגלל זה בגלל זה הכל בסדר אנשים מסיקים מסכנות ממה שקורה אבל צריכים לחשוב זה לא הולך ככה המושג של

עונש ושכר הוא יסוד ביסודי היהדות, אחד מהיג עיקרים של התורה. אי אפשר לנפנף את זה על פי סימנים ולהגיד אה, לא יקרה כלום.

מה לא יקרה כלום? אדם עושה עבודה זרה, הוא יכול להגיד כן, יש פה סיעתא דשמיא, סימן שהשם מרוצה מזה. איך הגיע פה נכד של משה רבנו? זה ראיה.

גם הם בטחו בהשם על השם ישענו לאמור, אלו השם בקרבנו, לא תבוא עלינו רעה.

אומרת הגמרא, לפי כך הביא עליהן הקדוש ברוך הוא שלוש גזרות כנגד שלוש עבירות שבידם שנאמר, לכן בגלל שלושת העבירות האלו של ראשיה, כהניה ונביאיה שכל אחד מהם לקח שוחד, הביא הקדוש ברוך הוא שלוש גזרות.

גזירה ראשונה בגללכם ציון שדה תחרש, לא רק שלא יהיה בית המקדש, אלא עוד יחרשו את הר הבית.

עונש שני וירושלים עיין תהיה העיר ירושלים תהיה גלי אבנים וחורבה עונש שלישי והר הבית לבמות יער כמו שקוצצים עצים ביער ועושים מזה ערמות שדומות לבמות ככה יהיה הר הבית זה עונש מידה כנגד מידה שהם ירשו לעצמם לעשות עבירות על חשבון זה שבית המקדש קיים יבואו

שלוש עוונות של החורבן אחד למקדש אחד לבית המקדש אחד להר הבית ואחד לירושלים שואלת הגמרא שמם כל עם ישראל בעצם עם ישראל הם כאילו שיקוף שלו כי עם הם למעשה חטוף למה עם ישראל כולו הם נתנו את השוחד

הם נתנו את השוחד אז בהקשות של השוחד כן אבל בשאר הדברים מה זה שאר הדברים יש עוד שני דברים מה שוחט לא כולם כולם זה שוחט לא זה שוחט כן שואלת הגמרא מה אמרת שבמקדש ראשון היה שלוש עבירות עבודה זרה גילוי שפיכות

דמים ובמקדש ראשון לא הבה בסינת חינם והכתיב כתוב פסוק ביחזקאל מגורי מגורי את חרב היו עמי לכן ספוק על ירך הפשט הפשוט בפסוק שמגורי זה לשון השפה כמו לאגור פירושו לאסוף אספת אנשים עם חרב היו עם עמי להרוג אותם לכן אומר הקדוש ברוך הוא

ליחזכאל ספוק על ירך דרך בכי וקינה על מה שקורה לעם ישראל. אבל חז"ל דרשו שהאנשים שבאו עם חרבות על עם ישראל זה לא היה גויים מאומות העולם אלא מתוך עם ישראל.

ולא מדובר כאן מחרב גשמי אלא מדובר מחרב רוחני שתלויה בפה של האדם. אדם לפעמים בפה שלו יכול להרוג את השני.

כשאדם מדבר נגד השני, אדם מבייש אותו כן שליחות דמים, זה נקרא כמו שהוא הורג אותו בחרב, כאילו השתמש בחרב טיו להרוג את נפשו של השני. אנשים לא יודעים את זה. אנשים חושבים שאחד שהרג את הגוף זה יותר יותר

חמור. הרבה פעמים כשורגים נפש בנפש של האדם, פגעו באדם, ביזו אותו, השפילו אותו, הרסו לו את הנפש, זה הרבה יותר חמור.

זה הרבה יותר חמור הדבר הזה. אדם מסתובב בעולם אבל בעצם הוא מת. קשה מאוד גם לשכם את זה וגם בדרך כלל בני אדם לא מוכלים על זה. אדם שקיבל מכה מהשני יותר קל לו למחול מאשר אדם שקיבל השפלה

מהשני. זה נקרא להראות בפה. אז אומרת הגמרא מה מה זה נקרא מגורי את חרב היועמים? ואמר רבי אלעזר אילו בני אדם שאוכלין ושותים זה עם זה.

אם כן זה הוכחה שהם קרובים אחד עם השני, הם אוכלים ושותים אחד עם השני זה משפחה, חברים ידידים ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם. כל אחד מדבר נגד השני מאחורי גבו ובלי ידיעתו וכשנפגש איתו אה שלום מה שלומך? אוכל

איתו, שותה איתו? זה נקרא שנאה בלב. אם כן כתוב כאן שהפסוק הזה שנאמר לפני חורבן בית ראשון מאשים את ישראל גם בשינאת חילם ניתן להוסיף על זה עוד פסוק בירמיה מה שקראנו היום בהפטרת יום תשעה באב בפיו שלום את ראהו ידבר ובקרבו ישים עורבו

עורבו זה מערב על חברו בפה הוא מדבר שלום בלב הוא חושב איך לתפוס את השני ואיך להרע לו הגמרא הביאה פסוק אחד אבל אפשר להביא גם מעניין הדיומה ממה שקראנו היום בהפטרה גם זה נקרא שאדם מסתיר את השינא שלו

ומראה כאילו הוא חבר של השני ובעצם הוא שונא אז שואלת הגמרא אז במקדש ראשון גם היה שינאת חינם אז למה אתה אומר ששינאת חינם רק במקדש שני מתרצת הגמרא היא בנשיא ישראל אבלי שינאת חינם הזו שאמרנו בפסוקים עכשיו

במקדש ראשון לא הייתה אצל כל עם ישראל, הייתה רק אצל נשיא ישראל. למה? תכתיב בפסוק הזה, בתחילת הפסוק, כתוב ככה, זהק והל בן אדם כי היא הייתה בעמי. ותניה זהק והלל בן אדם וכתוב כי היא הייתה בעמי יכול

לכל. אולי זה בכל העם שינת חינם כזו. תלמוד לומר היא בכל נשיא ישראל רק בנשיא ישראל ולא בכל עם ישראל. אבל במקדש שני שינאת חינם פשטה בכל עם ישראל. לכן זה החריביר את בית המקדש.

ועכשיו הגמרא נכנסת לנושא מעניין. הגמרא דנה מה היה יותר חמור? העוונות של מקדש ראשון והעוונות של מקדש שני.

למדנו שבעצם זה שקול אחד עם השני, אבל כל אחד רוצה לטעון שעל פניו עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים לכאורה יותר חמור משינת חינם. כך זה נראה לכאורה.

שינת חינם וזה לא שניתי אותו. אבל עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, זה דבר חמור.

והגמרא רוצה להוביל לנו שנבין ששינאת חינם לא רק שקול אלא הוא יותר חמור אפילו אנחנו לא יכולים להבין את זה כי אם אנחנו נראה אדם שרוצח את השני רק שפיכות דמים עשה ואחד ששונא בעינינו הרוצח זה זה היום ונורא שינאת חינם בסדר נו

אז להגיד ששינת חינם יותר גרועה מכל השלוש ביחד זה לא נדפס אז חז"ל היו היו חייבים להוסיף פה עוד כמה שורות. אומרת הגמרא, רבי יוחנן ורבי אלעזר דעמר תרביו, ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קיצו. בזמן בית ראשון שלא העלימו את העוונות,

לא הייתה שם שנאת חינם שהיא בלב, היה עבודה זרה, גילוי הראיות ושפיכות דמים שהם מעשים גלויים. נתגלה גם הקץ של הגלות שלהם. נתגלה מתי תהיה הגאולה. כתוב בספר ירמיה פרק כ"ט כי כה אמר השם כי לפי מלות לבבל 70 שנה אפקוד אתכם ידעו אחרי 70 שנה

היא בני בית המקדש השני אחרונים שלא נתגלה קיצאהם בזמן בית המקדש השני הם היו רשעים בסתר כך כותב רש"י שהם הסתירו את העבירות שלהם וגם השינאת חינם שלהם היה בסתר בלב וכלפי חוץ הם לא הראו את זה לא נתגלה גלה קיצה

לא היה גבול וזה נמשך ונמשך עד היום עד היום אנחנו בגלות כשאדם חוטא בגלוי נכון שהוא יותר עז פנים הוא לא מתבייש מאף אחד אבל מצד שני גם הוא וגם אחרים יודעים שהוא חטא אז יותר קל לו להבין שהוא רשע

ולעשות תשובה כשאדם חוטא בסתר וכלפי חוץ הוא נראה כמו צדיק אז אז אחרים חושבים שהוא צדיק, הם לא מחזיקים אותו כרשע. וגם הוא חושב ככה, כי הרי כלפי חוץ הוא עוסק בתורה ומקיים מצוות, אז הוא לא מרגיש את עצמו כרשע והוא

לא חושב על תשובה ולא עושה תשובה. אז אם הם לא עושים תשובה, לא נתגלה, קץ הגלות עד שאנשים יבינו שהם רשעים והם צריכים לעשות תשובה. זה מה שחז"ל אומרים בגמרא בסנהדרין. אין ישראל נגלים אלא בתשובה.

מה? נקודה פה שזה נקודה שצריך לשים לב אליה. יכול להיות שודי יכול לקח 70 שנה שהוא מניח תפילין שומר שבת עושה את כל המצוות הוא עושה כי הוא כי הוא עושה את זה באמת בתמימות ויכול להיות שרשעם הוא יהיה

להגידו לו תשמע אתה היית בכלל רשע יש יש מציאות כזאת כאילו זה מפחיד בין הגבול הדק לחשוב על יש יש מציאות כזאת אבל בוא נסביר את זה כל המעשים הטובים שהוא עשה לא נמחקו לו עליהם הוא יקבל שכר

אבל כלפי התואר שלו בשמיים יכול להיות שהוא יקר השם בגלל מעשים לא טובים שהוא עשה איך הוא יכול להינצל מדבר כזה הוא עושה בטעות את מה שהוא צריך לעשות תראה מה שאדם לא יודע אז הוא לא יודע הוא

לא אי אפשר לבוא אליו בטענות כי הוא לא יודע אנחנו מדברים על דברים שהוא כן יודע אה הוא בעצמו יודע ש הוא יודע הוא יודע רק מה אף אחד לא יודע אז גם הוא עושה את עצמו לא יודע אדם שנכשל

בשנת חינם מה הוא מרגיש כשהוא שונה את השני הוא מרגיש את עצמו רשע מי מרגיש כזה דבר בסדר אז מה אם אני שונה הוא עשה לי יש לו טענות על השני אתה יודע הרי תמיד השני השם מישהו חושב שפעם שהוא השם על כל ויכוח

מה קורה כשיש איזה מכונית שנגע במכונית כל אחד צועק אתה השם למה בעל לא בא בן אדם ואומר אני השם כי תמיד אין כזה דבר שאני השם תמיד זה השני אז גם בשינת חינם מה אתה חושב שהם הרגישו

את עצמם רשעים אז לכן הם לא עשו תשובה ואם אין תשובה אז לא נתגלה קיצה והגמרא אומרת שעד היום אנחנו סובלים מהדבר הזה כי אנשים מסתובבים שסינאת חינם ואף אחד לא חושב שזה משהו לא בסדר כתוב לא תסנע תכר בלבבך אז אדם אומר בסדר אז שההוא

לא ישנע אותי ומה איתך מה זה קשור הוא השם וככה אנשים חיים כל החיים זה לא מה שהמעשים הטובים שהם עשו הכל בסדר תקבלו שכר על זה אבל הגישה הזאת היא גישה מאוד קשה כשאדם לא רואה שהוא חטא אדם לא חושב

שהוא לא בסדר, אז הוא לא עושה תשובה. יש מצב עוד יותר גרוע שאדם עוד חושב שמה שהוא שונא את השני זה מצווה. על מצוות ודאי לא עושים תשובה.

זה גם בעיה שלא רק שהוא לא שהוא לא חושב שזה עבירות, חושב שכך צריך לעשות. הוא בכלל מסכן.

אומרת הגמרא, אמר רבי יוחנן, טובה ציפורנן של ראשונים מקריסם. מקרסו של אחרונים טובת ציפורן של אדם בבית ראשון אף על פי שהוא אהבד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ציפורן שלו יותר טובה מקריסו של אחרונים בבית שני כי

העיקר בזה זה הכרת האמת מי אני אז הראשונים שידעו שהם רשעים יותר היה להם תקווה לשוב בתשובה האחרונים עם כל התורה שלהם והמצוות והגמינות חסדים לא היה להם תקווה לעשות תשובה כי הם היו בטוחים שהם צדיקים.

כשאדם יודע שהוא לא בסדר יש לו תקווה. לכן הוא יותר טוב מאשר אדם שמתהלך בהרגשה שהוא בסדר.

אמר לרשלקיש לרבי יוחנן אדרבה אחרונים עדיף. אומר לרבי יוחנן איך אתה אומר שהראשונים עדיפים?

הדורות האלו עדיפים. זה הפוך. אף על גב דעיקה שעיבוד מלכויות אפילו שרואים שהרומאים עושים לנו צרות לעם ישראל כעסקי בתורה בכל זאת הם עוסקים בתורה במסירות נפש ודורות הראשונים לא התנסו בניסיונות האלו אז למה אתה אומר שראשונים מעדיפים

אמר לי אז רשנקיש רבי יוחנן הננה לרשלקיש בירה תוכיח בירה זה בית המקדש אנחנו מתווכחים בוא תראה שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים.

לראשונים היא חזרה אחרי 70 שנה. אנחנו כבר עבר 70 שנה ועוד 700 שנה ועוד ולא לא חזרה.

סימן שהראשונים היו יותר גדולים. רבי יוחנן כאילו לא בא להסביר. אומר, "אתה מתווכח איתי? בוא נראה נתונים, תסתכל.

ומה אתר?" כמו שהסברנו, העיקר זה היראת שמיים. אדם שעושה עבירות בסתר והוא חושב שהוא צדיק קשה לו להירע מהקדוש ברוך הוא קשה לו לעשות תשובה אפילו שהוא עוסק בתורה במצורות נפש לכן דורות הראשונים עדיפים עלינו כי הם יעדו שהם רשעים הם לא עשו עבירות בסתר אבל

ליבם היה יותר קרוב לקדוש ברוך הוא הם היו מסוגלים יותר לעשות תשובה אומרת הגמרא שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים מי גדול יותר דורות ראשונים או אחונים אמר להם תנו עיניכם בבירה תנו עיניכם זה משל

על ההתבוננות תחשבו תתבוננו על בית המקדש מי זכה מיד לבית המקדש ולמי מתעכב בית המקדש יקדמריכם בירה יש אומרים שככה נה להם רבי אלעזר העידות שלכם זה בית המקדש שחזר לראשונים ועדיין לא חזר לנו מה ההבדל בין שתי

הלשונות אם אני אומר איניכם בבירה אוכם בירה לפי הלשון תנו עיניכם בבירה פירושו שעליהם להעמיק ולהתבונן על בית המקדש כדי להבין שהראשונים גדולים לפי הלשון איידכם בירה פירושו גם בלי התבוננות בבית המקדש עצמו ובחורבנו בעומק של הדברים עצם חורבן בית המקדש מעיד

שהדורות הראשונים היו גדולים אז יסוד הדברים שאנחנו רואים כאן מדברי חז"ל שלא מסתכלים על המעשים החיצוניים שאדם עושה, מסתכלים על הפנימיות שלו. זה הבן אדם. האדם יכול להיות נראה כצדיק ובעל מסירות נפש לתורה, אבל הוא עושה עבירות בסתר, מחפף את העבירות שלו ואומר, אה, אני

בסדר, עשיתי הרבה מצוות. זה אדם שאין לו תקווה לשוב בתשובה. יש אדם שהוא לא מוסר נפש לתורה ועושה עבירות בגלוי.

אבל בשמיים לפעמים הוא הדליף מהראשון. למה? כי האחרון ה זה שעושה זה שעושה יודע שהוא רשע יותר קרוב לקדוש ברוך הוא ויותר קרוב לתשובה כי ליבו יותר נשבר בקרבו.

אז מה שצריך לעשות אנחנו בדורות שלנו זה להתחבר את שתי הדברים ביחד. מצד אחד לעסוק בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים ומצד שני לא לחפף את העבירות. אדם יודע שהוא נכשל שיעשה תשובה, שיגדיר את הדברים, שיסתכל על הדברים, שלא ינסה להעלים מידע ולחפ דברים

ולהגיד אה זה עבר. אתה הולך לישון בלילה, גמרנו קמתי בבוקר, זהו אני זוכר רק את הדברים הטובים שעשיתי.

דברים טובים שלא דברים לא טובים צריך גם לזכור ולעשות עליהם תשובה. וכשאדם עושה תשובה אז הוא צריך לעשות תשובה גם על המעשים הלא טובים שהוא עשה כשהוא היה ילד כל אחד כשהיה ילד היה טיפש ועשה גם מעשים לא טובים שהוא נזכר שינסה

להיזכר מזה מה שהוא נזכר שיעשה תשובה על זה כי בסופו של דבר כתוב בכתבי הארי שדנים את האדם גם על מה שהוא עשה כשהוא היה ילד נכון לא באותו עוצמה כמו אחר כך אבל גם זה צריך תשובה וכשאדם עושה תשובה שיעשה תשובה

גם על מה שהוא חטא בגללגולים הקודמים והוא לא יודע גם על זה צריך לעשות תשובה כך כותב רבנו האריזל שאנחנו אומרים בוידוי אנחנו אומרים שחטנו ואבותינו חתנו אנחנו ואבותינו מה אתה רוצה מאבא שלך מה אתה עשית עבירות אומר ריבונו של עולם

גם אבא חטא מה שחבת אותו לביצה שלך אומר הארי שאבותינו זה הגלגול הקודם כל אחד מאיתנו בדרך כלל אנחנו לא יודעים אבל בדרך כלל כל אחד הוא כבר היה פעם בעולם ובא עוד פעם לתקן אז יש לו גם עבירות

מהגלגול הקודם אז גם אם הוא לא יודע שהוא עושה תשובה שיתוודד גם על העבירות מהגלגול הקודם שאדם לא יסתובב בעולם כל כך בטוח שהוא צדיק זה לא ברור לא בטוח אדם מוכן להודות בעיקרון אדם אומר טוב גם אני אני לא אמרתי שאני תלית שכולה תכלת

צריכים לשים לב יותר לחטאים שאדם עושה. נכון שהוא עושה דברים טובים, אבל זה לא מכסה ולא מוכל ולא מחפף את הדברים הלא טובים שאדם עושה. אתה צריך לשים לב על זה ולאחוז בתקווה היחידה שלנו שזה תשובה. כי חז"ל אומרים שאין ישראל

נגעלים אלא בתשובה. אם לא יהיה תשובה לא יהיה גאולה. שיהיה ברור. ככה חז"ל הבטיחו לנו.

ואם עם ישראל לא יעשו תשובה ויגיע הזמן אז כתוב בגמרא שמעמיד עליהם מלך קשה כהמן ויעשו תשובה ואז יגעלו אבל בלי תשובה לא יגעלו לכן חייבים להבין זה לא יקרה אדם לעצמו אני אף אחד לא יכול לדאוג לכל הדור

אבל אדם לעצמו חייב לדעת אתה חייב לעסוק בתשובה לא רק ביום כיפור כל השנה בכל הזדמנות שאתה יכול תעסוק בתשובה תדע לך שאם לא הגאולה לא תגיע.

בפרט שרואים מצב עולמי כל כך קשה, אדם אומר, מה זה קשור עליי? כולם סובלים. אתה סובל מזה? בממון, בנפש, בגוף, תעשה תשובה.

דיברו גם אליך. לא יהיה גאולה בלי תשובה. ככה חז"ל אומרים, אין ישראל נגלים. לא יגעלו בלי תשובה. חייבים להבין את זה שגמרנו. זה התקווה היחידה שלנו. להגיד לאדם, "אל תעשה בכלל עבירות. אדם לא יכול, קשה להגיד לבן אדם לא לחטוב בכלל. זה גם לא היה

בהיסטוריה היה ארבעה שמתו באתיו של נחש. חוץ מזה כולם משהו נכשלו. אבל תשובה ודאי שכל אחד זה קשור אליו הוא יכול לעשות את זה.

גאולה מה? מתי גאולה? כשאנחנו נעשה תשובה. אבל כל אחד שעושה תשובה הוא כבר תיקן את חלקו בגאולה.

הוא עצמו כבר מצידו ראוי להיגאל. מה שהגאולה מתעכבת זה בגלל אחרים. אבל הוא עצמו אם הוא עשה תשובה באמת ותשובה זה לא פעם אחד. מדי פעם כשיש לאדם מוחין שיעשה תשובה, שיעלה על הגל הזה ויעסוק בעניין הזה. כי חז"ל בגמרא בכמה

מקומות בש"ס רואים שכשחז"ל היה להם איזה חטא דק מן הדק כתוב כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו לא עשו תשובה פעם אחת הם עלו על הגל הזה להיכנס תשובה זה עולם נסגב ביותר שכשאדם נכנס בו וטואם את הטעם שלו הוא לא רוצה לעזוב אותו הוא

רוצה כל היום התשובה מקרבת את האדם כל כך שאדם לא רוצה לעזוב את העניין הזה הוא רוצה כל כך את הקרבת השם הזה. הוא לא רוצה להפסיד את זה, רק צריך לטעום את זה.

אני רוצה לסיים כאן בפסוק בהכה. כתוב בהכה פרק ג' זאת אשיב אל לבי על כן אוכיל.

אומר המדרש, מדרש רבא על הפסוק הזה, רבי אבא בר כהנה בשם רבי יונתן אמר, משל למה הדבר דומה? למלך שנשא מטרונה וכתב לה כתובה מרובה ואמר לה כך וכך חופות אני עושה לך, כך וכך ארגנות טובות אני נותן לך.

הרגבנות המתנות תקונה אומר זה מיני בגדים של ארגמן הניחה המלך והלך לו למדינת הים ואיחר לשם המלך התעכב זמן רב ממדינת הים פעם לא היה טלפונים שאדם נוסע לחוץ לארץ מתי הוא יחזור מי יודע עוד חודש עוד שנה לא יודעים

אז היא אשתו של המלך והיא יושבת ומחכה למלך והוא לא מגיע. נכנסו שכנותיה אצלה והיו מקניטות אותה, היו מעצבנות אותה ואומרות לה, הניכח המלך והלך לו למדינת הים ושוב אינו חוזר עלייך.

גמרנו הוא שכח אותך. הוא כבר לא יגיע יותר. והייתה בוכה ומתענחת. מה היא יכולה להגיד?

הם די צודקים. המלך לא מגיע. וכיוון שהיא נכנסה לתוך ביתה, פותחת ומוציאה כתובתה וקוראת ורואה כתובתה, כך וכך חופות אני עושה וכך וכך הרגענות טובות אני נותן לך, מיד הייתה מתנחמת. היא אומרת המלך כתב כתובה והוא הבטיח שהוא יתן לי כל

כך הרבה דברים טובים זה היה מרגיע אותה מפני השכנות שלה. לימים בא המלך. פתאום המלך הגיע אמר לה ביתי אני טמע. איך המתנת לי כל אותן השנים? איך החזקת מעמד?

שנים לא הייתי כאן. איך החזקת? אמרה לו אדוני המלך, אלמלא כתובה מרובה שכתבת ונתת לי כבר איבדוני שכנותי. אם לא הכתובה שהייתי מסתכלת ורואה כמה דברים טובים אתה עומד לה הבטחת לי כבר השכנות היו מאבדים אותי זאת אומרת באמת הייתי

מתיישת אומרים חז"ל מה נמשל כך עובדי כוכבים מונין את ישראל מונין זה לשון הונאת דברים ואומרים להם אלוקיכם הסתיר פניו מכם וסילק שכינתו מכם עוד אינו חוזר עליכם ככה הגויים אומרים גם הערב רב אומרים ככה תלמיד ידי הגויים הם לא גורסים תשעה באב

מבחינתם אין כלום ברחובות תשעה באב זה יום עבודה רגיל אין גאולה אין אין אבלות מה אבלות אתם מה צריכים להתאבל זה העולם אין אין יותר מזה מנסים להכניס שכאילו אין גאולה לא יבוא משיח והן בוכין ומתנכין כל יהודי שרואה את המצב

הוא יודע שהעולם צריך להגיע לתיקון שלו הוא בוכה ומתענך מה הוא יכול להגיד? מישהו יכול להתווכח עכשיו שיש גאולה? מה אתה רואה כאן?

אומר המדרש, וכיוון שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקוראין בתורה ומוצאין שכתוב ופניתי עליכם והפרטי אתכם ונתתי משקנים בתוככם והתהלכתי בתוככם והן מתנחמים. כשרואים כאלו הבטחות שהקדוש ברוך הוא הבטיח זה מנחם את עם ישראל.

למחר כשיבוא קץ הגאולה אומר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי אני טמע מכם איך הנתם לי כל אותם השנים? איך החזקתם מעמד? אני לא מבין איך החזקתם מעמד כל השנים האלו בגלות.

והן אומרים לפניו, ריבונו של עולם, אילולי תורתך שנתת לנו כבר איבדונו האומות. החזקנו מעמד בזכות התורה.

לכך נאמר זאת השיב אל לי לבי על כן אוכיל ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה זאת השיב לי לבי כשאנחנו משיבים אל לבינו את התורה משיבים אל לי ליבנו את כל ההבטחות העצומות שהקדוש ברוך הוא הבטיח שהוא יתן

בבניין בית המקדש ובגאולה עצמה כמה הבטחות עצומות כתובות בשפר ישעיה על התקופה העתידה זה מה שמנחם את עם ישראל וכן דוד אמר לולי תורתך שישועי אז עבדתי בו אז הפסוק הזה גם מדבר באופן כללי עם ישראל לא יכולים להחזיק באוני בגלות אם התורה

היא לא ששואה שהשועה היא של כל אחד ואחד בגלות אז זה בעצם צריך להיות החיזוק שלנו להתחזק בלימוד התורה ובפרט מה שכתוב במשל בנמשל וכיוון שנכנסים לבתי כנס נסיעות ולבתי מדרשות וקוראים בתורה. למה לא מספיק להגיד וכיוון שקוראים בתורה? כנראה שיש

תורה שנשמעת בבתי כנסיות ובתי מדרשות מה שאדם לבד בבית לא היה מבין. בתוך בית הכנסת בית המדרש יש יותר סיעתא דשמיא להתחזק בדברים שלבד אדם לא יכול.

כתוב בפסוק בנבואה של מלאכים בפרק ג'. פסוק הנבואה הזאת פרק ג' מדבר לפני ביאת המשיח כתוב שמה שלפני ביאת המשיח יהיה מצב של הפקרות מוחלטת מבחינה רוחנית כתוב שמה אמרתם שו עבוד אלוקים אדם יגיד זה שקר זה לא נותן כלום ומה בצע כי שמרנו

משמרתו מה איזה רווח מה אדם מקבל שהוא שומר את משמרת השם וכי הלכנו קדורנית מפני השם צבוקות אדם עצוב שהוא לא נכשל באיזה עבירה כל הרשעים חוגגים עושים מלא עבירות אף אחד לא עצוב מזה ויגיע מצב ואתה אנחנו מאשרים זידים נותנים

אישור מי שעשה עבירות במזיד הוא הצודק שיעשה כיף בחיים גם נבנו עושי רשעה כמה שאדם עושה יותר רשע הוא הוא יותר נבנה, הוא יותר מצליח.

גם בחנו אלוקים וימלטו. יבואו רשעים ויעשו מבחן ויגידו מה? הקדוש ברוך הוא אמר לא לחלל שבת. מחללי המות יומת. אין בעיה אני מחלל שבת. נו אני רוצה לראות שהוא הורג אותי. ואף אחד לא מת.

הקדוש ברוך הוא אמר לו לאכול חזיר. אין בעיה. אני עכשיו אוכל חזיר. זה לא מוצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא שיחנוק אותי באמצע.

והאדם אוכל וזה עבר בגרון לא קורה כלום. זה נקרא בחנו אלוקים וימלטו. זה התקופה לפני ביאת המשיח. ניסיונות שהאדם לא מבין. אני קורע את עצמי על כל דבר רוחני. הם חוגגים, הם עושים הכל ויש להם הכל.

מה אומר הפסוק? אז נדברו יראה השם איש של ראהו. שמעתי פעם הרב ברדזצל. הוא אמר שהפסוק כותב כאן שאדם לבד לא יוכל להתחזק.

איש של ראהו, אדם חלש עם אדם חלש ביחד יוכלו להתחזק לבד לא יוכלו להתחזק כל אחד יעודד את השני ויגיד לו תחזיק מעמד התורה שלנו היא לא הפקר לא יצאנו היום נהינו אומה פתאום אנחנו אומה מאברהם אבינו יש

לנו היסטוריה ותיקה של אנשים שמסרו נפשם על קידוש השם ובכוח זה האומה שלנו המשיכה לא נתייאש נחזיק מעמד.

ככה מדברים שני אנשים אחד עם השני. ומה? ויקשב השם וישמע. הקדוש ברוך הוא כביכול מגיע ושומע מה דברי חיזוק שמדברים כאן.

אני רוצה לשמוע מי הם האנשים שמוכנים להתאמץ בשבילי בתוקף כל ההסתר פנים הזה. ויכתב ספר זיכרון לפניו. כותבים את השמות שלהם ואת הדיבורים שלהם בספר מיוחד ליראי השם ולחושמי שמו.

כותבים את זה בגאולה עצמה יהיה כתוב מי התחזק מי החזיק מעמד בכל הקשיים שלפני הגאולה זה בעצם מה שעושים כאן ובעוד מקומות מנסים להתחזק על ידי התורה ויראת שמיים בואו ונתחזק ונחזיק מעמד ונחזק את עצמנו לעשות תשובה שזה בעצם הדבר היחיד שיכול לגרום

לגאולה באמת אמת והקדוש ברוך הוא יער עלינו רוח טהרה ממרום הקדוש ברוך הוא יברך כל אחד ואחד שהגיע והתאמץ לבוא לכאן זה תקופה לא קלה באופן כללי וגם יום תשעה באב הוא יום לא כל כך קל כל אחד

ששמע את הדברים דרך ה מכשירים שמעבירים את זה שכל אחד ואחד יזכה לרוח טהרה ממרום שהקדוש ברוך הוא יסייע לכל אחד מאיתנו לעשות תשובה שלמה אמן אמן ונזכה להיות מהנגעלים באמת ובקרוב אמן אמןקברוךברוך