Speaker A
ברשות מורי ורבותיי, ברשות כל החברים וכל הידידים, כל אחד כפי כבודו ומעלתו, שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, לחיים טובים ולשלום.
הרב יעקב סיני מסביר הלכות ותקנות מיוחדות לחג הסוכות שחל בשבת, עם דגש על נטילת ארבעת המינים והלכות נוספות.
Key Takeaways
- בשנה שבה חג הסוכות חל בשבת, לא נוטלים לולב ביום הראשון כדי למנוע חילול שבת.
- המצווה מן התורה היא ליטול ארבעת המינים ביום הראשון בלבד, אך בעקבות חורבן הבית נוטלים לולב כל ימי החג.
- יש להקפיד על שלמות ארבעת המינים, במיוחד ביום הראשון של החג.
- ברכת שהחיינו מברכים ביום נטילת הלולב הראשון בחול המועד, גם אם ביום טוב הראשון לא נטלו לולב.
- הגזירות של חכמים נועדו לשמור על כבוד השבת ולמנוע חילול שבת במצוות החג.
What the video covers
- ברכת שנה טובה והכנה רוחנית לקראת יום הכיפורים וחג הסוכות.
- הסבר על מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, במיוחד כשהחג חל בשבת.
- הבדלים בין המצווה בבית המקדש לבין המצווה לאחר חורבן הבית, כולל תקנת רבן יוחנן בן זכאי.
- הגזירות של חכמים שלא ליטול לולב בשבת של חול המועד כדי למנוע חילול שבת.
- הסבר מדוע בשנה שבה יום טוב ראשון של סוכות חל בשבת, לא נוטלים לולב ביום הראשון.
- הלכות ברכת שהחיינו על נטילת לולב בחול המועד לאחר יום טוב ראשון שחל בשבת.
- הבדלים בין לולב שאול, גזול, והלכות יציאה מרשות היחיד לרשות הרבים.
- הסברים על סוגי פסולים בארבעת המינים, כגון הדס שוטה ואתרוג מורכב.
- הקפדה על שלמות האתרוג ביום הראשון של החג לעומת שאר ימי החג.
- הוראות הלכתיות נוספות בנוגע להדלקת נרות בסוכה, ברכות, וכמויות אוכל לחובת ברכת המזון.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות. ברוך השם אנחנו ערב שבת תשובה, סמוכים ונראים כבר ליום הכיפורים, כי ביום הזה יכפר עליכם לתאר אתכם מכל חטאותיכם לפני אדוני תהרו. האמת שבמשך כל השבוע הזה, כל ערב הייתי לפחות בשלושה שיעורים והערב הזה
Speaker A
חשבתי מתוקה שנת עובד, אבל אי אפשר לסרב לרבנו אפרים להגיע למקום הקדוש הזה. ובעוד שבוע בדיוק רבותיי, מחיל אל חיל אנחנו ניכנס לחג הסוכות.
Speaker A
בחג הסוכות השנה כשכולנו בריאים ושלמים דשנים ורעננים נקיים וטהורים מכל חטא תודה רבה ניכנס לחג הסוכות והשנה הוא חל בשבת כמו ראש השנה שחל בשבת ביום הראשון גם חג הסוכות חל בשבת ויש כמה פרטים חשובים ונחוצים מאוד שנוגעים לשנה כזו שבה חג
Speaker A
הסוכות חל בשבת ואנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת בשונה משאר שנים שחג הסוכות חל באמצע השבוע.
Speaker A
הדבר המרכזי רבותיי שאנחנו אמורים להרגיש אותו כבר בבחירה של ארבעת המינים. השווקים של ארבעת המינים בלאים באנשים שרוצים לקיים את המצווה כהלכתה. אבל השנה יש כמה פרטים חשובים שנובעים מהעובדה הזו שהיום הראשון חל בשבת. הרי התורה מצווה אותנו ולקחתם לכם
Speaker A
ביום הראשון פרי צדר כפות מרים ענף צבות וערבי נכל ושמחתם לפני אדוני אלוהיכם שבעת ימים המצווה מן התורה היא ליטול את ארבעת המינים ביום הראשון ולקחתם לכם ביום הראשון רק בבית המקדש המצווה הייתה מן התורה ליטול ארבעת המינים כל שבעת הימים
Speaker A
ושמחתם לפני אדוני אלוהיכם שבעת ימים. אבל בכל שאר המקומות, בגבולין ובכל שאר המקומות, בירושלים ובארץ, כולה המצווה הייתה רק ביום הראשון. זו המצווה מן התורה. מי שחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי ליטול לולב כל ימי חג הסוכות כדי לעשות זכר למקדש. במקדש
Speaker A
היו נוטלים כל שבעת הימים היו נוטלים לולב. כל שבעת ימי החג. לעשות זכר למקדש בימינו יחודש את קין רבן יוחנן בן זכאי אחרי החורבן שגם אנחנו נותנים לולב כל שבעת הימים אבל המצווה מן התורה היא ביום הראשון ולקחתם לכם ביום הראשון מהתקנה של
Speaker A
רבן יוחנן בן זכאי אנחנו נוטלים לולב גם בשאר הימים שימו לב רבותיי כשהיה בית המקדש קיים היו נוטלים לולב ביום הראשון אפילו אם הוא חל בשבת גם מחוץ למקדש בכל ירושלים כשהיה בית המקדש קיים היו נוטלים לולב ביום הראשון
Speaker A
אפילו שהוא חל בשבת זו משנה בתחילת הפרק הרביעי של מסכת סוכה לולב נוהג בבית המקדש כל שבעת הימים רק אם יום טוב חל באמצע השבוע בשבת של חול המועד לא נוטלים לולב אם היום טוב הראשון חל בשבת נוטלים לולב
Speaker A
אבל אם יום טוב היה באמצע שבוע והשבת היא באמצע חול המועד, אז לא נותלים לולב בשבת.
Speaker A
ומה הסיבה? זו גזירה. שמה היה אדם שלא בקיא בנהנים ולא בקיא בברכות וילך אצל חכם שילמד אותו איך לנענע בלולב ויוציא את השופר מרשות יוציא את הלולב מרשות היחיד לרשות הרבים ויעביר אותו ארבע עמות ברשות הרבים. יעבור על איסור הוצאה. זה מבואר
Speaker A
בגמרא בסוכה בדף מג מאותו הטעם שביטלו את מצוות השופר בראש השנה השנה כמו שמבואר בראש השנה בדף כט כדי שלא יהיה אדם שיוליך את השופר בעמות ברשות הרבים כמו שביטלו את קריאת המגילה כשיום פורים חל בשבת שלא יהיה מי שיטלטל
Speaker A
את המגילה ברשות הרבים ככה ביטלו גם את נטילת ארבעת המינים בשבת של חול המועד לא שבת שהיא יום טוב ראשון של סוכות זה המצווה מן התורה לקחתם לכם ביום הראשון זה אפילו בשבת לא במקדש כן בכל המקומות נכון רק בשבת של חול המועד
Speaker A
ביטלו את נטילת לולב כדי שאדם לא יעבור על איסור מן התורה חכמים גזרו כדי שאדם לא יעבור על איסור הוצאה אבל שוב אם יום טוב הראשון חל בשבת נוטלים לולב אפילו בשבת. אז למה בזמננו לא נוטלים לולב ביום הראשון שחל בשבת? למה
Speaker A
השנה אנחנו לא ניטול לולב? מסבירה הגמרא שם בסוכה בדף מד. אומנם מצד הדין אם אנחנו בקיאים בקביעת החודשים ויודעים בוודאות מתי היה ראש חודש תשרי ויודעים בוודאות שיום טוב ראשון של סוכות הוא בשבת, היה אפשר ליטול לולב בשבת. בלי ספק. רק היות
Speaker A
ויש מקומות שלא בקיאים בקביעת החודשים ואז יום טוב ראשון בשבת זה לא ודאי בשבת אז כדי לא לחלק בין המקומות בין המקומות שבקיעים בקביעת החודשים למקומות שלא בקיאים לכן לא נוטלים לולב אפילו ביום הראשון שחל בשבת גזרה שם האדם יוליך אותו
Speaker A
ארבע עמות ברשות הרבים ויבור על איסור הוצאה כלומר כיוון שיש מקומות שלא בקיאים בקביעת החודשים אז יום טוב טוב ראשון שחל בשבת, לא ודאי שזה יום טוב ראשון, כי אולי לא קבעו את ראש חודש בצורה נכונה. לכן גזרו שאפילו יום טוב חל בשבת, אפילו יום
Speaker A
טוב ראשון שחל בשבת, לא נוטלים לולב. ככה פוסק מן השולחן ערוך בסימן תרח סעיף ב'.
Speaker A
אז זה רבותיי ההשתלשלות של תקנות חכמים. עד שהגענו למצב שאנחנו נתונים בו היום, עד שיבנה בית המקדש ברא בימינו, אנחנו לא נוטלים לולב בחג הסוכות שחל בשבת. גזירה שמה יוליך אותו ארבע עמות ברשות הרבים.
Speaker A
אפילו יום טוב ראשון שחל בשבת כמו השנה. אז לכן השנה אין לנו את מצוות נטילת לולב מן התורה. מן התורה ולקחתם לכם ביום הראשון. כיוון שאנחנו לא נוטלים לולב בשבת, אין לנו השנה מצוות נטילת לולב מן התורה.
Speaker A
אנחנו ניטול לולב רק ביום הראשון של חול המועד. זה יום ראשון בשבוע אז אנחנו ניטול לולב ונברך גם שהחיינו. נברך מעבר לעל נטילת לולב נברך גם ברכת שהחיינו. כך כותב מרן השולחן ערוך בסימן תרסב סעיף ב. כאשר היום הראשון חל בשבת ולא בירחנו שחיינו,
Speaker A
מברכים ביום הראשון שנותלים לולב. זה יום ראשון בשבוע. כמו בתקיעת שופר שלא תקענו ביום הראשון אז ברחנו שחיינו ביום השני שתקענו בשופר אם אדם טעה או לא טעה עשה בכוונה ובשבת הבאה הוא יתול לולב ויברך שהחיינו האם הוא יחזור לברך שהחיינו שוב ביום
Speaker A
ראשון או לא יחזור לברך שהחיינו שוב ביום ראשון רבותיי אנחנו דיברנו על זה בהרחבה במצ מצווה תקיעת שופר ולמדנו מה שכותב הגאון רבי עקיבא איגר בדרוש וחידוש מערכה ח אדם שעבר על דברי חכמים הוא עוונו ישא בלי ספק הוא יתן דין וחשבון אבל את המצווה
Speaker A
מן התורה הוא קיים הרי מדין תורה נוטלים לולב ביום טוב שחל בשבת חכמים הם אלו שגזרו אדם שעבר על דברי חכמים זה לא בסדר אבל את המצווה מן התורה הוא קיים אז הברכת שהחיינו נו שלו לא הייתה לבטלה ככה כותב
Speaker A
בשוט פרי הארץ אם כן למחרת שהוא שוב איתו לולב הוא לא יברך עוד פעם שיחיינו הוא לא יעשה כדין אף אחד לא יעשה דבר כזה לכתחילה אבל בכל זאת הברכה שלו לא הייתה לבטלה לכן ביום ראשון שהוא יתולל לולב הוא לא יחזור
Speaker A
לברך שכיין כך כותב בשוט בריאת לא לא היה אחד מגאוני ירושלים כן רבותיי זה הלכה למעשה בעניין הזה ודרך אגב הסכימו לזה הרבה אחרונים כך כך דעת מרן זכר צדיק לברכה. כך הוא פוסק להלכה.
Speaker A
ובכן רבותיי, כיוון שהיום הראשון של חג הסוכות חל בשבת ואנחנו לא מקיימים את המצווה מן התורה, יש לזה כמה השלכות. כשאתה בא לבחור השנה את ארבעת המינים שלך, אתה הולך לקנות ארבעת המינים. שים לב לעניין הזה. הרי כמו שאתם יודעים, יש כמה
Speaker A
סוגים של פסולים תודה רבה. בארבעת המינים. בראש ובראשונה חז"ל דורשים במסכת סוכה בדף כ"ט. "ולקחתם לכם ביום הראשון לכם משלכם." לא יוצאים ידי חובה בלולב שאול, לא יוצאים ידי חובה בלולב גזול. ולקחתם לכם משלכם. מכאן אמרו חכמים, אין אדם יוצא
Speaker A
ידי חובה בלולבו של חברו, אלא אם כן הוא נתן לו את זה במתנה. זה משהו אחר. כך פוסק השולחן ערוך בסימן תרנ"ח סעיף ג לכם משלכם אבל כל זה רבותיי ביום הראשון ולקחתם לכם ביום הראשון בשאר הימים של החג אדם יוצא
Speaker A
ידי חובה גם בלולב שאול ביקש שמישהו שישאיל לו את הלולב לא נתן לו במתנה יוצא ידי חובה גם בלולב שאול לדעת מרן השולחן ערוך בסימן תרמט סעיף ה יוצאים ידי חובה ביום השני והלאה אפילו בלולב גזול הוא גזל לולב
Speaker A
הוא לא יכול לברך עליו בוצע ברך אדוני זה לא ברכה זה נעצה כך כותב משנה ברורה שם בסעיף קטן ל אבל מצד הדין בשאר הימים של חג הסוכות יוצאים ידי חובה אפילו בלולב גזול בטח בלולב שאול כל ההקפדה היא רק
Speaker A
ביום הראשון אז הנה עניין משמעותי שיש לנו השנה מעבר לזה יש לנו כמה סוגים של פסולים בארבעת המינים יש כמובן מינים שהתורה לא דיברה עליהם בכלל אז אין מה לעשות אם אתה מביא מין אחר שהוא לא מארבעת המינים זה ודאי פסול במשך
Speaker A
כל הימים למשל הדס שוטה מבואר בסימן תרמ סעיף ג הדס שוטה פסול כל שבעת ימי החג מה הוא הדס שוטה ששלושת העלים לא יוצאים מנקודה אחת הוא לא ענף עצוות רק שני עלים יוצאים מנקודה אחת והשלישי הוא גבוה מהם
Speaker A
זה הדס שוטה. הדס שוטה הוא לא הדס בכלל. זה לא הדס שהתורה דיברה בו. לכן הוא לא יוצאים בו ידי חובה. כל ימי החג. או אתרוג מורכב. אתרוג מורכב. הוא אתרוג ולימון יחד. אור וחושך משמשים בערבוביה. אתרוג מורכב. לדעת הרבה מהפוסקים זה לא האתרוג
Speaker A
שדיברה בו התורה לכן הוא פסול. אז אם כן אם זה לא אמין שהתורה אמרה פריץ הדר ודאי לא יוצאים בו ידי חובה. כל השבוע לא יוצאים בו ידי חובה ביום הראשון וגם בשאר הימים אבל יש למשל פסול של חסר מה הוא
Speaker A
פסול של חסר חז"ל אומרים במשנה בסוכה בדף לד אתרוג חסר כלשהו רואים שיש בו חיסרון רואים שיש בו חור פסול מה הסיבה התורה אמרה ולקחתם לכם ביום הראשון ולקחתם שתהיה לקיחה תמה בלי שום חיסרון צריך להיות אתרוג שלם אבל כתוב
Speaker A
ולקחתם לכם ביום הראשון אז ההקפדה של חסר היא רק ביום הראשון ביום השני והלאה מותר אפילו אם האתרוג קצת חסר יש בו איזה חור הוא פסול רק אם נקבו אותו עכברים לא יודע באיזה מקומות יש עכברים יש מכה של עכברים
Speaker A
אולי בבני ברק או מקומות אחרים הנה עכברשי כן נקבו אותו עכברים אז הוא מאוס כותב הרמא בסימן תרמט סעיף ה הוא מאוס אז הוא פסול אבל
Speaker A
כן. אה, נכון בהחלט. אז אם כן, בשאר הימים של החג, האתרוג אפילו שהוא חסר, אין בו הקפדה. אותו דבר רבותיי, אתן לכם עוד דוגמה שיש הרבה שטועים בה. לולב שנחלקה את התיומת שלו. הרי כל לולב העלים שלו גדלים
Speaker A
שניים שניים. שהם דבוקים זה לזה בגב שלהם. שניים שניים באו אל התיבה אל נח.
Speaker A
אומרת המשנה, אומרת הגמרא בסוכה בדף לב, לולב שנחלקה התיומת שלו, כן? הגב הזה שמחבר את העלים הוא נקראת יומת. נחלקת יומת שלו הוא פסול. אבל מה נקרא שנחלקה יומת? שימו לב, לדעת הרמב"ם ומרן השולחן ערוך בסימן תרמ סעיף ג נחלקת יום את
Speaker A
פירושו שנחלקו רוב העלים בלולב והרוב של כל הלה ועלה זה לולב לא מצוי בכלל נחלקו רוב העלים של הלולב במקום החיבור שלהם רוב העלים נחלקו ובכל מקום רוב העלה נחלק איזה לולב מי מביא לולב כזה זה לדעת מרן השולחן ערוך
Speaker A
פסול אבל לדעת מרן השולחן ערוך אין משמעות אם מעלה האמצעי קצת פתוח אתה בודק ומתבונן וחוקר ודורש שהעלה האמצעי לא יהיה פתוח לדעת מרן השולחן ערוך אין בזה שום הקפדה זה כשר גם לכתחילה ואפילו ביום הראשון ככה כותב המשנה ברורה שם בסימן תרמ סעיף קטן
Speaker A
יב לדעת מרן השולחן ערוך זה מותר בהחלט זו דעת הרמבם הרמה פוסק כמו תרומת הדשן.
Speaker A
שתיומת זה העלה האמצעי של הלולב. אם העלה הזה נחלק בכולו עד השדרה, הלולב הזה נקרא חסר והוא פסול. מתי פסול?
Speaker A
ביום הראשון. הרי רק ביום הראשון הולכתם לחיים שתהיה לקיחת תמה. בשאר הימים גם לדברי הרמה הוא כשר. אז אמנם מצווה מן המובחר לקחת לולב שאת יומת לא פרודה בכלל כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות שהלקיחה תהיה תמה לכל הדעות דעת
Speaker A
החיי אדם שאם זה פתוח בעלי האמצעי אפילו מעט זה פסול נכון יש יש גם דעה כזאת לכן אנחנו הספרדים הרבה מאיתנו לוקחים לולב עם קורה הוא מכוסה כסה הוא לילה לא נודע כי בא אל קרבנה גם מרן זכר צדיק ברכה היה לוקח לולב
Speaker A
ומקורה אבל לנו הספ כפרדים אין הקפדה אם מעלה פתוח למעלה אפילו אם פתוח הרבה אין בזה הקפדה הלולב הפסול רק שנחלקו רוב העלים והרוב של כל עלי ועלים אבל גם לרמה שמחמיר בזה זה רק ביום הראשון שצריך לקיחת תמה אבל בשאר הימים פתוח טוב
Speaker A
לא נורא אין בזה הקפדה בשאר הימים זה בנוגע ללולב גם בקשר לפיטם של האתרוג. רבותיי, האתרוגים שהם באים ממרוקו או חלק מאתרוגי חזון איש להם פיטם. הזן התימני על פי רוב אין בו פיטם. עכשיו, אתרוג שהיה לו פיטם
Speaker A
ונפל הפיתם הזה פסול. זו משנה בסוכה בדף לד. האתרוג הזה פסול. למה הוא פסול? הוא נקרא חסר.
Speaker A
לכן פוסק השולחן ערוך בסימן תרמח סעיף ז. אתרוג שנפל לפיטם שלו הוא פסול. רק אם נטלה שושנתא הכדור שיש מעל הפתם. אם הוא נפל לא נורא, האתרוג כשר. אבל אם נפל כל הפתם האתרוג חסר, הוא פסול. גם העוקץ של
Speaker A
האתרוג. העוקץ זה החלק התחתון של האתרוג שהיה מחובר לעץ. כן? ועכשיו הוא חלק בלתי נפרד מהאתרוג. אם ניתן העוקט שלו ועכשיו יש שם גומה, האתרוג הזה פסול. הוא נחשב חסר. זה שולחן ערוך בסימן תשמח סעיף ח זה פסול של חסר אבל כיוון שהפסול הוא מטעם
Speaker A
חסר קחתם לכם שתהיה לקיחת טמה אבל זה רק ביום הראשון גם ניטל הפיתם או ניתל העוקץ כל הפסול הוא רק ביום הראשון בשאר הימים יוצאים ידי חובה אפילו באתרוג שהוא חסר אז היה לך אתרוג מרוקאי נהדר כלי ביל
Speaker A
תפארת פתאום נפל הפתם שלו טוב אדם לא יכאס לא יקוף השנה הזו אין בזה שום מניעה הוא גם מברך על האתרוג הזה ביום ראשון א' דכל המועד הוא יברך על האתרוג הזה משום שכל ההקפדה באתרוג חסר היא רק
Speaker A
ביום טוב ראשון של חג הסוכות והשנה הוא נופל בשבת אז אנחנו לא מקיימים את המצווה מן התורה ולכן אדם לא צריך לקצוף בכל שנה לא צריך לקצוף אבל גם השנה אם אדם יכול להדר שיהיה יתרוג שלם בלי שום חיסרון טוב
Speaker A
זה הידור מצווה כותב מרן זכר צדיק ברכה אפילו אם ניטל העוקט שלו תחבר אותו עם דבק תחבר אותו עם איזה מחת שיראה שלם זה לי וענוהו זה הידור מצווה מעבר לזה יש מהפוסקים שכתבו הרי בעזרת השם במהרה היא
Speaker A
בני המקדש כי לישועתך כיבוינו וציפינו כל היום בני המקדש בבית המקדש המצווה כל שבעת הימים ושמחתם לפני אדוני אלוהיכם שבעת ימים. המצווה דאורייתא היא כל שבעת הימים.
Speaker A
אז אתה צריך שארבעת המינים שלך יהיו מוטאמים כדי לקיים את המצווה מדאורייתא. אם אתה באמת מצפה לישועה אתה אומר איך אני אקנה ארבעת המינים שהם אי אפשר לצאת בהם ידי חובה מן התורה ביום הראשון. הרי בני המקדש אני אבוא אצטרך לקיים את המצווה מן
Speaker A
התורה אני אמצא את עצמי ערום וערייה. ארבעת תמידים שלי לא כשרים למקדש. אי אפשר לצאת בהם ידי חובה מן התורה. מעבר לזה, יש כאלה שמקפידים מאוד בחג הסוכות לנסוע על הכותל המערבי ושם הם מנעניים בארבעת המינים. למה עושים
Speaker A
את זה? למה עושים את זה? כי מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות נראה שגם בזמננו אחרי החורבן יש מצווה מן התורה ליטול לולב כל שבעת הימים בעיר העתיקה. הולכים לעיר העתיקה, הולכים מול מקום המקדש, כן? יש מצווה מן התורה ליטול שם לולב כל שבעת
Speaker A
הימים. ככה כותב הערוך לנר בספר ביכורי יעקב. הוא כותב שאלה שגרים בירושלים, גרים בעיר העתיקה, צריכים כל שבעת הימים להיזהר שארבעת המינים יהיו כשרים מן התורה. לא יהיה לולב שאול, לא יהיה אתרוק חסר.
Speaker A
זה דברים שמועילים במקומות אחרים. אבל בירושלים בעיר העתיקה כל שבעת הימים יש מצווה מן התורה. מרן זכר צדיק לברכה חשש לזה במשך שנים כל שנה הוא היה עולה לכותל המערבי בכל המועד סוכות ליטול שם ארבעת המינים לצאת ידי חובת הרמבם בפירוש
Speaker A
המשניות שמקימים בזה מצווה מן התורה אז למה להחמיץ מצווה הבאה בידך אל תחמצנה בשנים מאוחרות יותר מרן חזר לעיין בעניין הזה וראה שזה לא כל כך מוכרח יכול להיות שכל מה שהרמבם אמר בפירוש המשניות זה רק בזמן שבית המקדש קיים אז היה מצווה
Speaker A
בירושלים בעיר העתיקה. אבל אחרי החורבן מי אמר שהמצווה הזו עדיין קיימת? במיוחד שהרמב"ם לא הזכיר את זה בהלכות שלו, הזכיר את זה רק בפירוש המשניות. לכן מי שיכול בן הכל ובלו אחי הולך לכותל המערבי, טוב תיקח איתך עלולה ואתרוג, תנענע שם בארבעת
Speaker A
המינים. לפי כמה מהשיטות אתה מקיים בזה מצווה מן התורה. אבל אצל מרן זה גם היה קרוך בביטול תורה ותרחה גדולה מאוד. לכן הוא הפסיק לעשות את זה. שבע אל תעשה עדיף.
Speaker A
אבל כל פנים, כשהולכים לכותל ורוצים לקיים את המצווה מן התורה בכל המועד, אז אתה צריך שיהיו לך ארבעת המינים שהם כשרים מן התורה.
Speaker A
אז זה לא יכול להיות שאול ולא יכול להיות חסר. אבל כמו שאמרנו, מצד הדין השנה הזו אפשר לצאת ידי חובה גם בלילולה ואתרו שהוא שאולים או שיש בהם פסול של חסר. פסול של חסר זה רק ביום הראשון. בשאר הימים זה
Speaker A
מותר. יש עוד סוג של פסול רבותיי בארבעת המינים והוא פסול של הדר. התורה אמרה או לוקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר זה האתרוג. אבל לא רק האתרוג צריך להיות הדר. כל ארבעת המינים צריכים להיות יפים צריכים להיות הדורים. יש לנו משנה
Speaker A
בתחילת הפרק השלישי של מסכת סוכה. לולב הגזול והיבש פסול. למה הלולב יבש פסול? מסבירה שם הגמרא בדף כ"ט לולב יבש הוא פסול כי זה לא הדר אין בו הידור והתורה אמרה פרי עץ הדר זה נכון לכל ארבעת המינים
Speaker A
מה הסיבה הזו רבותיי אתרוג שיש בו נקודה שחורה או נקודה לבנה אם זה בחלק העליון של האתרוג כלומר באמצע של האתרוג יש את החלק ההווה אבל לאט לאט הוא הולך ומתחד בשיפוע עד הפיתם של האתרוג. מהחלק הזה שהאתרוג הולך ונהיה
Speaker A
צער, הולך ומתחד, זה החלק העליון של האתרוג. אם יש בו נקודה שחורה, האתרוג הזה פסול. אני לא מדבר על נקודה שחורה שצריך לראות אותה בזכוכית מגדלת.
Speaker A
הוא צריך לקרב אותה לעיניים באופן שכזה שלא רואים אותה במבט רגיל. רק עין לא ראתה אלוהים זולתך. זה לא מדובר. מדובר שאתה רואה את הנקודה השחורה במבט סטנדרטי. אתה מסתכל על האתרוג בצורה סבירה, במרחק סביר בעיניים ואתה רואה את הנקודה השחורה. אם
Speaker A
אתה צריך יותר מדי להתבונן, יותר מדי להתעמק ומת או נשבר או נשבע, אין רואה. על זה לא דיברו. דיברו רק כשאתה רואה את זה בראייה סבירה. אז נקודה שחורה או לבנה בחלק ה העליון של האתרוג פוסלת את האתרוג.
Speaker A
אם זה מתחת לחלק העליון, זה צריך להיות נקודה כזאת שהתפשטה על רוב האתרוג, אז זה פוסל. או שיש כמה נקודות, יש שתי נקודות שחורות, אז זה פוסל. אבל בחלק העליון של האתרוג, נקודה שחורה שנראית או לבנה היא פוסלת את האתרוג. איזה פסול זה? פסול של
Speaker A
הדר. טוב, השנה הזו שביום הראשון אנחנו לא מקיימים את המצווה מן התורה, אפשר לקנות אתרוג עם נקודה שחורה. אתה הולך רואה את רוג יפה תואר ויפה מראה ממש כליל תפארת פרי הצדר אבל פתאום אתה לאכזבתך רואה יש בו איזה נקודה שחורה ורואים אותה רואים
Speaker A
אותה השנה הזו אתה אומר אולי אני אקנה אני לא רוצה להפסיד יש בעניין הזה רבותיי מחלוקת ראשונים הרמבם והראש האם פסול של הדר הוא רק ביום הראשון או גם בשאר הימים דעת מר מרן השולחן ערוך בסימן תרמט סעיף ה
Speaker A
פסול של הדר הוא רק ביום הראשון כמו פסול של חסר שהוא רק ביום הראשון גם פסול של הדר הוא רק ביום הראשון בשאר הימים זה קשר לכתחילה לדעת מרן זכר צדיק לברכה אתה יכול גם לברך עליו הרמה פוסק
Speaker A
כמו דעת הראש פסול הדר פסול כל הימים אז אל תיתן לאשכנזי את האתרוג הזה אבל לדעת מרן השולחן ערוך מצד הדין זה מותר על כל פנים, תראו רבותיי, למדנו שיש כמה דברים משמעותיים מאוד השנה הזו שהיום הראשון חל בשבת, יוצאים ידי חובה בלולב
Speaker A
שאול, יוצאים ידי חובה באתרוג חסר או לדעת מרן השולחן ערוך כל מיני פסולים של הדר יוצאים בהם ידי חובה. עכשיו, אם אדם יכול לקנות ארבעת המינים שאין בהם שום ספק, שאין בהם שום חשש, יש ברוך השם שפע גדול
Speaker A
של ארבעת המינים, כי הרחיב השם לנו ופרינו בארץ. למה צריך להיכנס לספקות ולמחלוקות? אבל מצד הדין למדנו את ההוראות הנחוצות הללו שנוגעות לשנה שחג הסוכות חל בשבת.
Speaker A
דרך אגב, יש השלכה חשובה שנוגעת גם לעגידה של ארבעת המינים. הרי בכל שנה מי ששכח לאגוד את ארבעת המינים לפני יום טוב בערב החג מותר לעשות את זה גם ביום טוב עצמו.
Speaker A
אין מניעה לקשור את הלולב. רק יותר טוב. כותב מרן זכר צדיק לברכה, אם עוגדים את הלולב ביום טוב, אז לא לעשות את זה עם קשר גמור, קשר על גבי קשר, שני קשרים אחד על השני, אלא לעשות קשר של עניוה. זה בכל שנה
Speaker A
כשסוכות חל באמצע שבוע. דרך אגב, יש כמה כללים חשובים מאוד שנוגעים לעגידה של ארבעת המינים שצריכים לתת עליהם את הדעת. הרבה פעמיים רואים כאלה שעוגדים את ארבעת המינים ולא עוגדים אותם כהלכה. זה לא נוגע דווקא לשנה, אלא זה נוגע לכל שנה. הרי האורך של הלולב, כמה
Speaker A
צריך להיות האורך של הלולב, רבותיי? ארבעה טפחים. אורך של הלולב, זה מבואר בסוכה בדף לב, זה שולחן ערוך בסימן תרנ סעיף א'. האורך של הלולב צריך להיות לפחות ארבעה טפחים. רק השדרה, בלי העלים שיוצאים מעל השדרה, צריך להיות
Speaker A
ארבעה טפחים. כל טפח 8 סטימטר. אז זה צריך להיות 32 סטימטר. זה האורך של הלולב. בדרך כלל הלולבים ארוכים יותר אבל האורך המינימלי של הלולב צריך להיות 32 סטימטר עד השדרה בלי העלים שהם מעל השדרה. השיעור של האדס והערבה לעומת זאת כמה תפחים צריך
Speaker A
להיות? שלושה תפחים. זה רק 24 סטימטר. כשאנחנו עוגדים את הלולב, תכף נראה איך עוגדים, אבל כשאנחנו עוגדים את הלולב יחד עם העדסים והערבות, צריכים להקפיד שהשדרה של הלולב תהיה גבוהה מהם לפחות טפח.
Speaker A
הרי זה הפער בין הלולב לבין העדסים והערבות. אז צריך שהשדרה של הלולב תהיה גבוהה לפחות טפח. לפחות גם אם העדסים והערבות גבוהים, צריך שיהיה לפחות 8 סנטימטרים.
Speaker A
כן. טפח הלולב גבוה בשדרה שלו גבוה מהדסים והערבות פוסקת זה היה השולחן ערוך בסימן תרנס סעיף א וזה דבר שצריך להקפיד בו אם העדסים והערבות גבוהים מאוד אז תקצר אותם מלמטה כן רק אתה צריך לשים לב שנשארו בהם
Speaker A
24 סנטימטר שנשארו בהם שלושה תפחים דבר נוסף כשרוגדים את העדסים והערבות יחד עם הלולב נזהרים לקשור את האדס קצת יותר גבוה מהערבה.
Speaker A
ככה כותב הרמא בסימן תרנא סעיף א. יש בזה טעם על פי הקבלה אבל יש לזה טעם גם על פי הפשט. הרי בפסוק מי מוזכר קודם? ולקחתם לכם ביום הראשון ענף צוות כן כפות מרים וער נחל. כלומר קודם כל
Speaker A
מוזכר האדס. אחר כך מוזכרים הערבות. אז לכן העדס צריך להיות יותר גבוה. גם מבואר במדרש שהדס דומה לעיניים והערבות דומות לשפתיים. העיניים הם גבוהות יותר מהשפתיים. ובכלל האדס חשוב יותר מהערבה.
Speaker A
הרי האדס יש בו ריח. אמנם אין בו טעם אבל יש בו ריח. הוא לא כמו האתרוג שיש בו גם טעם וגם ריח. כמו תלמידי חכמים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים. הלולב מצד שני יש לו טעם אבל אין בו ריח. זה כמו טעם שיש
Speaker A
בהם תורה אבל אין בהם מעשים טובים. האדס יש בו ריח ואין בו טעם. יש בו מעשים טובים ואין בו תורה. אבל הערבה אין בו לא זה ולא זה. הבורק אין בו מים. רק נחשים ועקרבים יש בו. אז האדס ודאי חשוב יותר מערבה. ככה
Speaker A
כותב רש"י בספר הפרדס שהדס צריך להיות יותר גבוה מערבה. והוא כותב רבותיי שמי שלא עושה ככה עובר על דברי חכמים ומסתכן בעצמו.
Speaker A
זה סכנה. לכן כל אדם צריך להקפיד בזה שהדס יהיה יותר גבוה מהערבה. כמה? אפילו מעט אבל יותר גבוה. עכשיו תראו רבותיי איך אנחנו עוגדים אחרי ככלות הכל?
Speaker A
איך אנחנו עוגדים את הלולב עם העדסים והערבות? אנחנו הספרדים נוהגים על פי הקבלה להגות באופן הזה. מניחים הדס אחד מצד ימין של הלולב, הדס שני מצד שמאל של הלולב ועוד הדס באמצע ושהוא נוטה מעט לצד ימין. שוב מימין ומשמאל של הלולב ועוד אחד
Speaker A
באמצע שהוא נוטה לצד ימין ואז ערבה אחת מימין ערבה אחת משמאל. ככה כותב המגן אברהם בסימן תנא בשם כתבי הארי. אשכנזים נוהגים לו ככה. אשכנזים שמים את כל העדסים בצד ימין, את כל הערבות בצד שמאל. טוב, אבל אנחנו עושים תפארת אמצעי שלם. אשכנזים
Speaker A
צריכים יותר לחזק את הצד הימני שלהם. אז הם שמים את כל הרבות בצד ימין, את כל הדסים בצד ימין. אנחנו שמים אחד מימין, אחד משמאל, אחד באמצע, שהוא נותקת לימין ואז קושרים אותם. מבואר בגמרא בסוכה בדף יא שהגידה הזו של הלולב עם העדסים וערבות
Speaker A
יש בה מצווה זה לי וענוהו יש בקשירה הזו נוי של המצווה לכן מצווה מן המובחר לעשות שני קשרים זה על גבי זה קשר על גבי קשר ככה כותב השולחן ערוך בסימן תנא סעיף א' עושים קשר על גבי קשר ועושים כמה קשרים
Speaker A
כאלו לאורך הלולב כדי ששלושתם יהיו אגודה אחת יעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם יש כאלה עושים שלושה קשרים כנגד שלושת האבות. ככה כותב הרמא. יש כאלה עושים יותר. מרן זכר צדיק ברכה היה עושה שבעה קשרים לאורך עלוליו. כל אדם עושה כמנהגו.
Speaker A
הקשירה הזו יש בה נוי של המצווה. יש אנשים גם הם ספרדים נותנים להם בשוק של ארבעת המינים נותנים להם כמו בית יד כזו שתוכבים לתוכה את הלולב והעדסים והערבות. הם קוראים לזה כויישקלח. כן. כן זה בדרך כלל עשוי מהעלים
Speaker A
של הלולב מייצרים את זה זה יצירת אומנות אז הם אומרים זה נוי זה זה אלי וענוהו אבל האמת שאנחנו לא יכולים לקבוע מה הנוי היופי לא נמדד בנקודת המבט שלנו הראשונים קבעו מה הוא הנוי איך עושים את המצווה
Speaker A
בצורה מהודרת על ידי שקושרים אותם זה דעת מרן השולחן ערוך לכן אנחנו ספרדים לא משתמשים בבית יד הזה אשכנזים משתמשים בו משנה ברורה מזכיר את המנהג הזה שלהם בסימן תרנא סעיף קטןח אבל אנחנו עושים כדעת השולחן ערוך קשר על גבי קשר
Speaker A
מה אי אפשר לומר בהחלט כן אבל על כל פנים המנהג שלנו הוא לא ככה עכשיו תראו רבותיי אז אמרנו בכל שנה אדם שלא יגד את השלושת המינים הללו לא גד אותם לפני יום טוב יכול לעשות את זה גם ביום טוב עצמו השנה
Speaker A
שהיום הראשון חל בשבת בלב אחי לא נותנים לולב בשבת אבל אסור לאגוד את ארבעת המינים אתם יודעים למה לא רק בגלל דין הקשירה בשבת או מצד דיני הכנה אלא משום שהלולב והערבות על כל פנים הם מוקצה בשבת בשבת הבאה יום טוב ראשון של סוכות הלולב
Speaker A
והערבות הם מוקצים. איזה מוקצא? מוקצא מחמת גופו. ככה כותב הרמא בסימן תרנח סעיף ב. כלומר הם לא רואים לכלום. הם כמו אבנים, הם כמו כסף. זה מוקצא מחמת גופו. אם זה מיועד לסחורה אז זה מוקצה מחמת חסרון כיס. אבל
Speaker A
אפילו לא מיועד לסחורה. זה שלי פרטי. כן. הלולב והערבות הם מוקצא ביום טוב הראשון של סוכות. כן.
Speaker A
או בכלל בשבת של סוכות. הם מוקצה מחמת גופו אסור לטלטל אותם בהחלט אפילו לצורך גופו ומקומו אפשר לטלטל אותם רק בטלטול מן הצד לצורך דבר המותר מה שמבואר בסימן שיא סעיף ח אבל הם מוקצה מה עם האדסים העדסים יש לנו השנה חידוש יש לנו חידוש
Speaker A
תשמעו דבר מעניין בדרך כלל שבת חול המועד סוכות לא השנה בשנה רגילה שיום טוב חל באמצע השבוע ויש שבת חול המועד סוכות אני רוצה לקחת את העדסים כן נגיד הם לא מחוברים עם הלולב אם הם מחוברים ללולב אז
Speaker A
הכל מוקצא מחל מחמת גופו אבל יש לי הדסים הדסים של המצווה שאני השתמשתי בהם למצווה ואני רוצה להריח בהם בשבת של חול המועד כדי להשלים 100 ברכות הרי חייב אדם לברך 100 ברכות בכל יום זו גמרא במלאכות זה דף
Speaker A
מג זה שולחן ערוך בסימן מו סעיף ג בשבת צריך להשלים 100 ברכות עם ברכות הריח צריך להתאמץ בזה אז אני רוצה לקחת את העדסים של המצווה להריח בהם זה מותר, זה אסור. למה?
Speaker A
העדסים ממוקצא בכל שנה בשבת של סוכות העדסים הם מוקצה כי הקצנו אותם למצווה. העדסים עומדים לריח, זה השימוש שלהם. לא עומדים לאכילה, עומדים לריח. ואני הקצאתי אותם מהריח כדי להשתמש בהם למצווה.
Speaker A
במקום שישמשו אותנו לריח, הם משמשים אותנו למצווה. רק מי שעשה תנאי בערב יום טוב לפני כניסת החג הוא עשה תנאי שהוא לא בודל מהדסים במשך כל בין השמשות להריח בהם אז יהיה מותר לו להריח בהם במשך כל החג זה
Speaker A
שולחן ערוך בסימן תרנג סעיף א אבל אם הוא לא עשה תנאי אסור להריח באדסים כל החג רבותיי במשך כל החג אסור להריח באדסים כי הם מוקצים למצוותם גם בחול המועד אסור להריח בהם לכן בשבת הם מוקצה אסור אסור
Speaker A
לטלטל אותם. זה בכל שנה אבל השנה שהיום הראשון חל בשבת ואני עדיין לא נטלתי לולב, מתי אני אקיים את המצווה? רק ביום ראשון. אז ההדסים הללו עדיין לא הוקצו למצוותם. נכון שאני מייעד אותם למצווה, אבל זו נקראת הזמנה. אני
Speaker A
מזמין אותם למצווה. הזמנה לו מילתאי. כך פוסק השולחן ערוך בסימן תשנג סעיף ב. כיוון שעדיין לא השתמשתי בהם למצווה, רק הזמנתי אותם למצווה, אז השנה הזו אני יכול לקחת את העדסים ולהריח בהם בשבת הבאה. או אני רוצה להראות לבן שלי, להראות לו איך
Speaker A
נראה הדס שהוא ודר, שהוא ממש העלים שלו נפלאים, מפלה ופלה. כן. אני רוצה להראות לו איך נראה ענף הצוות.
Speaker A
השנה זה מותר. העדסים הם לא מוקצה ומותר להריח בהם, לברך עליהם בורצמים ולהריח בהם משום שעדיין לא השתמשנו בהם למצווה, רק הזמנו אותם למצווה והזמנה עליו מילתאי. זה כמו שאמרתי לכם שולחן ערוך בסימן תרנג סעיף ב. אם כבר אגדת את הלולב ביחד עם
Speaker A
העדשים נו אז מה עשית? אז עכשיו הלולב והערבות הם מוקצא מחמת גופו אז לא נוכל לטלטל אותם. מוקצה מחמת גופו אי אפשר לטלטל אותו אגב דבר של היתר שמונח עליו אבל אם לא אגדת אותם העדסים הם לא מוקצאים
Speaker A
רק ביום ראשון שאנחנו כבר נברך על הלולב והדסים אז הם יהפכו להיות מוקצים למצוותם ויהיה אסור להריח בהם זה לגבי העדסים מה עם האתרוג רבותיי השבת הבאה עלינו לטובה לא זו שבת של חג הסוכות אני רוצה בשבת להוציא את האתרוג להראות לאורחים שלי תראה
Speaker A
איזה אתרוג תראה איזה פרי עץ הדר נראה כמוהו ליופי או לחילופין אני רוצה להריח באתרוק הרי כדי להשלים 100 ברכות מבואר בשולחן ערוך בסמנו צ סעיף א משלימים עם ברכות הריח בורצה בשמים בורסי בשמים הנותן ריח טוב בפירות אז אני רוצה לברך על האתרוג הזה
Speaker A
הנותן ריח טוב בפירות אז קודם כל בוא נדבר על כל שנה כל שנה בחג הסוכות מותר להריח באתרוק של מצווה בכל המועד אפילו אני מנענע בלולב פתאום עלה עשן באפו בדגדג באף הריח של האתרוג אני רוצה להריח בו מותר להריח באתרוג של
Speaker A
מצווה מבואר בגמרא בסוכה בדף לז מותר להריח באתרוק של מצווה תכף נדבר על הברכה מותר להריח באתרוק של מצווה למה רבותיי? מה זה שונה מהדסים?
Speaker A
האדס עיקרו עומד לריח אז אני קצתי אותו מריח כדי להשתמש בו למצווה אבל אתרוג לא עומד לריח. אתרוג עיקרו למה עומד? לאכילה.
Speaker A
אז מהאכילה הקצאתי אותו בשביל המצווה. מהריח לא הקצאתי אותו. כיוון שעיקרו עומד לאכילה, לא הקצאתי אותו מריח. הקצאתי אותו רק מאכילה. לכן אסור לאכול ממנו.
Speaker A
אבל מותר להריח באתרוג של מצווה. רק בכל זאת רבותיי הראשונים נחלקו האם אני יכול לברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הנותן ריח טוב בפירות על אתרוג של מצווה.
Speaker A
דעת כמה ראשונים רבנו שמחה והמרדכי כיוון שהאתרוג הזה אני מייעד אותו למצווה אתה לא יכול לברך עליו הנותן ריח טוב בפירות אפילו שמותר להריח בו אתה לא יכול לברך עליו הוא אתרוג שמיוחד למצווה לא אז אז לא יודע בדיוק מה הגדר בזה הרי הוא
Speaker A
עדיין פרי אבל הוא עיקרו מיועד למצווה הוא לא מיועד לריח הוא הוא לא מיועד לריח אם הוא יגרד אותו אולי אולי הוא יפסול אותו. כן. אבל שוב אה על הדס אסור להריח. העדס אסור להריח בו, אבל האתרוג מותר להריח בו. רק הראשונים
Speaker A
הללו אומרים תריח בו, אבל אתה לא יכול לברך עליו. מצד שני, יש ראשונים שסוברים שאפשר לברך עליו. אם מותר להריח, מותר גם לברך. זו מחלוקת. רבותיי. איך פוסק מרן השולחן ערוך בסימן תרנג סעיף א'? יש להימנע מי להריח באתרוג בחג.
Speaker A
יש להימנע מי להריח בו. למה? אל תכניס את רושך. אתה תהנה מהעולם הזה בלי ברכה. יש מחלוקת אם אפשר לברך על הערכה של האתרוג.
Speaker A
לכן תימנע. אל תריח בו. יש בזה אריכות גדולה באחרונים. יש אחרונים שלומדים שכל ההקפדה היא בזמן שאני מקיים את המצווה של ארבעת המינים. אז אל תריח בו. אבל אחרי שקיימתי את המצווה כבר נהנתי בו לכל הדעות מותר להריח. כך כותב המגן אברהם בשם
Speaker A
המרשל. ככה גם מצד מרן זכר צדיק לברכה שאפשר לברך על אתרוג שלא בזמן המצווה. אבל כל פנים מי שלא רוצה בכלל להיכנס לספקות לא מריח באתרוג. האם זה אומר שהאתרוג הוא מוקצא בשבת?
Speaker A
מה אומרים החכמים? יודעים. שולחן ערוך כותב, לא מריחים באתרוג כי אנחנו לא יודעים לברך עליו. האם זה אומר שהאתרוג הוא מוקצא?
Speaker A
כן. מצד מה אני מקפיד עליו? אני רק מקפיד לא להריח בו בגלל הריח שלו.
Speaker A
בסדר? אבל אני אני כל החג משתמש בו. משתמש בו. אה, הוא לא מוגדר כמו אולי הוא לא מוגדר כמו הרי הוא ודאי הוא מוקצא מאכילה.
Speaker A
אפשר להריח בו רבותיי, אפשר להריח בו. למה שהוא יהיה מוקצא? כותב הרמא בסימן תרנח סעיף א, האתרוג בשבת הוא לא מוקצא.
Speaker A
אפילו שאני לא אריח בו. למה אני לא אריח בו? כי אני לא רוצה להיכנס לספק ברכות.
Speaker A
אני לא יודע אם אני יכול לברך עליו או לא. אבל אמר לנו מקודם רבנו אפרים, אם יהיה לי עוד פרי שאפשר לברך עליו, יהיה לי למשל לימון, אז אני אברך על הלימון הנותן ריח טוב בפירות ואז אני אריח בלימון ואריח גם
Speaker A
באתרוג. הרי כל הבעיה היא מצד הברכה אז לכן אני נמנע, לא מריח בו, כי אני לא יודע אם אפשר לברך, אבל אם יהיה לי פרי אחר שאני יכול לברך עליו, אני אברך עליו, יריח בו וירח גם את האתרוג. לכן כותב הרמא, האתרוג הוא
Speaker A
לא מוקצא בשבת. רבותיי, זה ככה בכל שנה. בכל שנה האתרוג שיש לך בשבת של כל המועד סוכות הוא לא מוקצה. אתה יכול להריח בו, יכול להשלים בו מהברכות, רק אל תברך עליו.
Speaker A
תברך על לימון ואז תריח בלימון ובאתרוק. טוב, איך זה שייך לאתרוג? האתרוג אפשר להריח בו.
Speaker A
אבל האתרוג אפשר להריח בו. הקצאתי אותו מאכילה. אתרוג עומד לאכילה. הדסים עומדים לריח אז אסור להריח בהם. אתרוג עומד לאכילה אז מאכילה הקצאתי אותו אבל מהערכה לא הקצאתי אותו.
Speaker A
אה האתרוג הוא לא מוקצא. כן הוא לא מוקצא. לכן רבותיי זה כל שנה. כל שכן השנה שבשבת בכלל עוד לא השתמשתי באתרוג, עדיין לא נתלתי את האתרוג, רק קניתי אותו לשם מצווה, אבל עוד לא התחלתי לקיים בו מצווה. זו רק הזמנה. הזמנה לו מילתה. אז
Speaker A
השנה הזו בשבת אפשר יהיה לקחת את האתרוג. הוא לא מוקצה. לא רק שיהיה אפשר לקחת את האתרוג, יהיה אפשר גם לברך עליו הנותן ריח טוב בפירות.
Speaker A
אתם שומעים רבותיי, אחרי שקיימתי בו אתה מצווה, שומע רבנו אפרים, אחרי שקיימתי את המצווה, זו מחלוקת אם אני יכול לברך עליו ונותן ריח טוב בפירות, אז יש לי מנה להריח באתרוג. תברך על לימון ותריח בלימון ובאתרוג. אבל השנה
Speaker A
הזו, שהאתרוג בשבת עוד לא התחלתי להשתמש בו למצווה, רק הזמנתי אותו למצווה, אם כן, הוא ודאי לא מוקצא ואפשר גם להריח בו. מתי יתחיל הבעיה? רק ביום ראשון שאני אשתמש בו למצווה, אבל בשבת עוד לא התחלתי בכלל לקיים באותה מצווה. אז השנה אפשר
Speaker A
לקחת את האתרוג, אפשר לטלטל אותו ואפשר גם להריח בו ולהשלים 100 ברכות אם ברכת הנותן ריח טוב בפירות. זה חידוש מיוחד שיש לנו השנה. דרך אגב, מי שיש לו אתרוג ירוק והוא רוצה להציב אותו, אז יש כל מיני שיטות וכל
Speaker A
מיני פתרונות איך לעשות. היום עושים הבחלה שמציבה את ה את האתרוגים, אבל מי שיש לו אתרוג, הזדמן לידו אתרוג ירוק והוא רוצה שפוך להיות צהוב, מותר לשים סביבו בשבת תפוחי עץ. אתה שם תפוחי עץ, זה עוזר להציב אותו. או אדם רוצה להעמיד אותו במקום חם
Speaker A
כדי להציב אותו. אה, או מה עם צובע? יש מי שהחמיר, אבל כותב מרן זר צדיק לברכה, אין בזה איסור צובע. קודם כל הדרך של האתרוגים להציב לבד. אם הזמן זה יציב. אני רק מזרז את הפעולה של הצהבה שלו, אבל את זה בסופו
Speaker A
של דבר זה יקרה לבד. ובכלל אפילו שהאתרוג הזה מיועד למצווה הוא אוכל. כמו שכבודו אומר הוא אוכל. נכון הוא מיועד למצווה אבל הוא אוכל. אין צביעה באוכלין.
Speaker A
זה מבואר בשולחן ערוך בסימן שכ סעיף יט. אין צביעה באוכלים. לא, הוא לא מדי עבד, אבל אדם אוהב יותר את האתרוג הצהוב, הוא יפה יותר בעיניו, הוא רוצה להציב אותו, אז אין ספק שאתרוג צהוב יש בו יותר עידו, הוא יותר פרי יצדר, אז
Speaker A
יכול להציב אותו באופן הזה אפילו בשבת, יכול לשים סביבו את התפוחים אפילו בשבת. עוד עניין חשוב רבותיי שנוגע לשנה הזו ונאמר את הדברים בקצרה, יש לנו מצוות הדלקת נרות של שבת ויום טוב.
Speaker A
לפני כניסת השבת והיום טוב יש מצווה להדליק נרות בסוכה ולאכול לאור הנרות אבל כמו שכולם יודעים בהרבה מקרים להדליק נרות בסוכה זה סכנת נפשות ממש במיוחד שיש הרבה בני בית ויש גם ילדים ומשתובבים או מתרוצצים חס ושלום יש סכנה
Speaker A
של דלקה בטח אם משאירים את הנרות אחר כך בלי השגחה כמה פעמים ארוס שונות לא תקום פעמיים צרה לכן כותב מרן זר צדיק לברכה אם יש חשש סכנה מדליקים נרות בבית ומסתבקים באור של החשמל שיש בסוכה רק צריך להקפיד
Speaker A
להנות מהנרות שבבית אחרי צת הכוכבים כי אם אתה לא נהנה מהם אחריצת הכוכבים לא נהנית מהם הלכת לסוכה חזרת הביתה אחרי שהנרות כבר קבעו אז הברכה הייתה ברכה לבטלה זה מבואר בשולחן ערוך בסג צריך שתהנה מהנרות הללו אחריצת הכוכבים או שתעשה נרות ארוכים
Speaker A
שגם שתחזור הביתה מהסוכה תוכל לההנות מהנרות. כמובן צריכים לשים לב שכיוון שיום טוב חל בשבת אז אי אפשר להדליק נרות מאוחר. בדרך כלל ביום טוב רגיל יש הרבה נשים שנוהגות להדליק נרות מאש לאש לפני הקידוש.
Speaker A
אחרי שכולם חוזרים בית כנסת לפני הקידוש היא מדליקה נרות מאש לאש. יש נשים שנוהגות ככה אבל השנה זה שבת. אתה לא יכול להדליק נרות מאוחר. אז ודאי מדליקים נרות כרגיל.
Speaker A
20 דקות לפני השקיעה או רבע שעה לפני השקיעה והאישה מברכת את אשר קידשנו במצוותה וציונו להדליק נר של שבת ויום טוב יש נשים שמברכות שהחיינו בהדלקת נרות אתם מכירים את זה יש נשים שמברכות שהחיינו ההוראה של מרן זכר צדיק ברכה הייתה יותר
Speaker A
טוב לא לברך שהחיינו בהדלקת נרות היא תשמע שיחיינו בקידוש מבעל הבית המקדש ותצא ידי חובה כמו כולם לא צריך חברך שחיינו בקידוש זה לא דומה עכשיו ביום הכיפורים אישה שלא מגיעה לבית הכנסת בליל יום הכיפורים יש הרבה נשים שלא באות לבית הכנסת נשים או
Speaker A
בנות שהיא תסיים להדליק נרות להדליק נר של יום הכיפורים תסיים להדליק את כל הנרות תכבה את הגפרור היא צריכה לברך שיחיינו כי מברכים שיחיינו מבואר בעירובין בדף מ יש ברכת שיחיינו על קדושת יום הכיפורים לא היו ימים טובים לישראל כמו יום הכיפורים
Speaker A
ברחים שהחיינו אז אנחנו הגברים שמגיעים לבית הכנסת שומעים שהחיינו מהחזן או מהרב בזמן כל נדאה הוא מברך שהחיינו כוון להוציא אותנו ידי חובה אנחנו מתכוונים לצאת ידי חובה ברובה מדרת מלך אם יש איזה חזן שהוא לא יודע כל כך לכוון הוא מנהיג אבל הוא לא
Speaker A
יודע לכוון להוציא אותי ידי חובה אותי נהג ויולה חושך ולא אור אז כל אדם יברך לעצמו שיחיין לא יסמוך עליו אבל אם הוא מכוון ברובה מדרת מלך זה אנחנו או נשים שמגיעות לבית הכנסת אבל אישה שלא מגיעה לבית הכנסת
Speaker A
כל אחד צריך ללמד בתוך ביתו שהיא מסיימת להדליק נרות אז היא חולצת את נעלי האור וכבר פורשת לגמרי מעשיית מלאכה ותברך שהחיינו בברכת שהחיינו היא כבר מקבלת עליה קדושת יום הכיפורים היא אסורה בכל חמשת העינויים של יום הכיפורים לכן אי אפשר לברך שהחיינו
Speaker A
לפני הדלקת נרות כי אז היא כבר לא תוכל להדליק נרות רק שהיא מסיימת כל ההדלקה מכבה אפילו את הגפרור חלצה את נעלי האור הכל ערוך הוא מוכן ליום הכיפורים תברך שיחיינו לא תחמיץ את ברכת שיחינו לא האישה ולא הבנות שנשארות בבית זה ביום הכיפורים
Speaker A
אבל בחג הסוכות לכתחילה גם האישה תברך שיחיינו תשמע שיחיינו מבעל הבית בקידוש אישה שבכל זאת נוהגת לברך שהיחינו צריכה להקפיד על שני דברים קודם כל לברך שיחיינו רק אחרי שהיא הדליקה נר אחד אם מתברך שחיינו בין ברכת להדליק נר של שבת ויום
Speaker A
טוב להדלקה יכול להיות להיות שיש בזה הפסק בין הברכה להדלקה אז קודם כל תדליק נר אחד ואז תברך שחיינו וגם היא צריכה להקפיד בקידוש לא לענות אמן על ברכת שחיינו של המקדש כי אז היא לא תוכל לטעום מהין היא
Speaker A
כבר ברכה שהחיינו איך היא תענה אמן היא לא חייבת בברכה הזו כבר אז אנחנו יודעים שאישה לא עונה אמן על ברכת לישב בסוכה שיש בה קידוש למה היא לא עונה אמן על ברכת לשב בסוכה כי היא לא חייבת בסוכה זו מצוות עשה
Speaker A
שהזמן גרמה אם היא ענתה אמן לא תטעם מהין אם היא בלו אחי לא תואמת מהיין יכולה לענות אמן אבל אם היא רוצה לטאום מהין כמו שנהוג לחיבוב מצווה אז היא לא תענה אמן אם היא ברכה שחיינו בהדלקה אז גם לא תענה אמן
Speaker A
על ברכת שחיינו אבל שוב רבותיי ההוראה של מרן זכר צדיק ברכה הייתה שאנחנו כן מברכים שהחיינו בקידוש והאישה יוצאת ידי חובה של ברכת שהחיינו בקידוש אבל יש עוד פרט רבותיי שנוגע לשבת ליום טוב שחל בשבת וזה בכלל במה
Speaker A
שנוגע לברכת לישב בסוכה האם יש הבדל בברכת לשב בסוכה בין שבת לבין ימים רגילים הרי כמו שאתם יודעים כמו שאתם יודעים דעת התוספות בסוכה בדף מ שכל זמן שאדם נכנס לסוכה אפילו ש10 פעמים ביום 10 פעמים ביום הוא נכנס לסוכה צריך
Speaker A
לברך לשב בסוכה ככה דעת הריף והרמב"ם כן שהם שניים עמודי הוראה ככה דעת רש"י עוד הרבה ראשונים שברכת ישב בסוכה לא תלויה דווקא באכילה אלא עצם הישיבה בסוכה והשאייה בסוכה היא מצווה כך דעת הגאון מוילנה יש הרבה מבני
Speaker A
אשכנז או התימנים שככה נוהגים לברך יושב בסוכה לעומתם דעת רבנו תם לא ככה נשב בסוכה מברכים רק על אכילת קבע רק על סעודת קבע. זה פותר כל מה שעושים בסוכה. המנוחה, השינה, הלימוד. הכל נפטר בברכה הזו שמברכים על הסעודה. זה מבואר
Speaker A
בתוספות בברכות בדף יא ובכמה ראשונים. וככה פוסק השולחן ערוך בסימן תרט סעיף ח. מברכים לשבסוכה רק על אכילת קבע, על סעודת קבע. כמה היא סעודת קבע וכמה היא סעודת הרי? מבואר ברמבם אכילת הרי זה פחות מקבצה.
Speaker A
יותר מכבצה זו אכילת קבע. 54 גרם יותר מכביצה לחם זו אכילת כאבה. 54 גרם לחם חייב לאכול בסוכה ולברך לשבסוכה. למשל לחם פרוס עם פרוסה אחת שוקלת סביבות 30 גרם.
Speaker A
אז קרוב לשתי פרוסות. זה כבצה זה יש בזה משקל של 54 גרם. זה חייב בסוכה ומברכים על זה ברכת לשבסוכה.
Speaker A
מי שרוצה לאכול בסוכה אפילו פחות מכבצה תבוא עליו ברכה אבל מה חייב בסוכה אוברכת לשבסוכה כן אמרנו אדם שהוא אוכל כבצה כן צריך לברך לשבסוכה כבצה לחם 54 גרם של לחם דרך אגב השיעור הזה של 54 גרם זה רק אם
Speaker A
אתה אוכל כל כזית בתוך כדי שיעור של אכילת פרס כבצה היא שני כזתים כל כזית 27 גרם.
Speaker A
כל 27 גרם צריך להיות תוך כדי אכילת פרס. לדעת מרן זכר צדיק לברכה זה ארבע חמש דקות בדיעבד עד שבע דקות וחצי. אחרת זה לא מצטרף. כדי לברך יושב בסוכה כל כזית כל 27 גרם תוך ארבע חמש דקות או בדיעבד עד שבע
Speaker A
דקות וחצי. זה רבותיי מה שנוגע ללכם. מה לגבי מיני מזונות? כותבים האחרונים כותב מרן החידה אדם שאוכל מזונות זה יכול להיות עוגות יכול להיות כל תבשיל מחמשת מיני דגן זה יתריות למשל יותר מכבצה יותר מ-54 גרם חייב בסוכה אבל לא
Speaker A
מברך לישב בסוכה פחות מכבצה לא צריך בכלל סוכה יותר מכבצה צריך סוכה אבל לא מברכים שו לא מברכים לשב בסוכה כן כמה זה מתי כן מברכים ישב יושב בסוכה רק אם אדם קובע סעודה על המזונות אם הוא לא קובע סעודה כן אוכל
Speaker A
יותר מכביצה הוא חייב בסוכה אבל הוא לא מברך יושב בסוכה המשנה ברורה מביא בסימן תרלט סעיף קטן טז שהאשכנזים מברכים לברר לשב בסוכה על אכילת מזונות אם זה יותר מכביצה הם מברכים אנחנו המנהג שלנו הספרדים לא לברך חייב בסוכה על מזונות
Speaker A
יותר מכביצה אבל לא מברך לשב בסוכה זה מה אלא אם כן הוא קובע סעודה כמה הוא שיעור קביעת סעודה בסוכה רבותיי כבודו אומר ארבע ביצים אז כאן צריכים לשים לבד דבר מעניין קודם כל אנחנו יודעים שבכל השנה כולה כן בנוגע
Speaker A
לשיעור קביאת סעודה יש לנו מחלוקת לדעת הרמבם השיעור הוא שלוש ביצים. כל ביצה 54 גרם.
Speaker A
סך הכל כמה? 162 גרם. שלוש ביצים לדעת הרמב"ם. וזה לא רק דעת הרמב"ם. ככה פוסק השולחן ערוך בסימן שסעיף ג. בסימן תרב סעיף ד פוסק השולחן ערוך כמו הרמב"ם.
Speaker A
שיעור קבית סעודה זה שלוש ביצים. לדעת רש"י קביאת סעודה ארבע ביצים. כל ביצה 54 גרם סך הכל 216 גרם. כולם זוכרים את זה?
Speaker A
הרמב"ם שמו משה. זה שלוש אותיות, זה שלוש ביצים. רש"י, שלמה, שלמה זה ארבע אותיות, זה ארבע ביצים. זה כולם יודעים. לעניין הלכה אמנם השולחן ערוך פסק כמו הרמב"ם. מי שאוכל מזונות או עוגות 162 גרם, כבר חייב המוציא ברכת המזון. זו קבית סעודה. אבל כל
Speaker A
השנה אנחנו חוששים לספק ברכות. חוששים לספק ברכות. לכן רק מי שאוכל ארבע ביצים, 216 גרם, אז הוא מתחייב המוציא וברכת המזון. וכתחילה אדם לא מכניס ראשו במחלוקת, לא אוכל בין 162 ל-216.
Speaker A
הוא לא רוצה להכניס ראשו במחלוקת. זה כל השנה. נכון שאדם מיזהר בזה. או יאכל פחות מ-162 או יאכל יותר מ-216. כי השיעור שביניהם הוא מחלוקת רש"י והרמב"ם. זה רבותיי כל השנה בקביעת סעודה. אבל בחג הסוכות, לגבי קביית סעודה של סוכות, כדי
Speaker A
לברך לשבסוכה על מיני מזונות, כותב מרן זכר צדיק לברכה, זה שונה. כיוון שהשולחן ערוך פוסק כמו הרמב"ם ששיעור קבית סעודה הוא שלוש ביצים, וכיוון שיש אחרונים שסוברים, שמברכים לשבסוכה על מזונות, אפילו יותר מכביצה.
Speaker A
ככה כתב המשנה ברורה שהמנהג שלהם, יותר מכבצה כבר מברכים לשבסוכה. לכן במצוות סוכה שהיא דאורייתא אנחנו סומכים עליהם ומברכים לשב בסוכה על מזונות בשיעור של 162 גרם. מי שאוכל 216 תבוא עליו ברכה אבל גם אדם שאוכל 162 גרם שלוש ביצים גם כן
Speaker A
מברך על זה לשב בסוכה. רבותיי אני הקדמתי את כל זה משום שכל הפרטים הללו נכונים גם בשבת. יש אומרים שבשבת ויום טוב לא נעריך בזה אז גם אכילת הרי נחשבת אכילת קבע לכן אפילו כזית לחם חייב בסוכה כי גם אכילת
Speaker A
הרע היא כמו אכילת קבע כך דעת כמה ראשונים אבל הסכמת האחרונים להלכה לא ככה אין הפרש בין שבת לחול גם בשבת והשנה אחת נופל בשבת גם בשבת פחות מכבצה לחם מותר לאכול מחוץ לסוכה פחות מכבצה מיני מזונות מותר לאכול
Speaker A
מחוץ הסוכה. זו אכילת הרי. רק יותר מכביצה זו אכילת קבע שמחייבת בסוכה. ושימו לב, יש לזה השלכה בעיקר על הקידוש בשבת בבוקר.
Speaker A
הרי בשבת בבוקר יש הרבה אנשים לא רוצים תכף ומיד לאכול חמין, לא רוצים תכף ומיד לאכול סעודה כבדה. אז הם עושים קידוש ואוכלים עוגות. אוכלים עוגות. איך עושים את הקידוש? אז המנהג שלנו בשבת בבוקר לקדש בישיבה. אז אדם אומר את ברכת הקידוש כן
Speaker A
אחר כך יעמוד יברח לשב בסוכה ישב וישתה מהין אבל שוב מתי הוא מברך? זה רק אדם שמיד אחרי הקידוש רוצה לאכול עוגות 162 גרם.
Speaker A
אבל אם הוא לא רוצה לאכול עוגות 162 גרם הוא לא עד כדי כך. עכשיו שמנת, הביתה, כסיתה. הוא רוצה לאכול מעט. רוצה לאכול כזית בשביל קידוש מקום סעודה. יש מצוות קידוש מקום סעודה גם בשבת בבוקר. חייבים לאכול כזית מיד מזונות. אבל הוא לא רוצה
Speaker A
לאכול יותר מכזית. הוא לא רוצה לאכול 216 גרם. הוא לא רוצה לאכול 162 גרם. לכן צריך לשים לב אפילו שזה שבת, כן, עדיין חייבים רק אכילת קבע. אכילת הרע היא לא נחשבת אכילת קבע בשבת. לכן הוא יקדש כן והיין
Speaker A
אנחנו לא מברכים יושב בסוכה אז לכן הוא יקדש וישתה מהין יאכל עוגה כמה שהוא רוצה לאכול כן אבל הוא לא מברך לשב בסוכה מתי הוא יברך לשב בסוכה בסעודה בסעודה לפני שהוא יברך המוציא לחם מן הארץ הוא יברך
Speaker A
יושב בסוכה ואחר כך יברך ברכת המוציא כן קודם כל העניין הזה הובן רבותיי בקידוש שבת בבוקר זה משמעותי לא תברך לשב בסוכה בקידוש אם אין דעתך לאכול לפחות 162 גרם עוגות באופן כזה מתי תברך תברך לפני ברכת המוציא
Speaker A
כן בוודאי אבל אנחנו לא מברכים כן כן אבל אנחנו לא מברכים לא מברכים ובכלל יין לא מחייב בסוכה לכן גם ההבדלה לא חייבת להיות בסוכה כן נכון דיברנו על השאלה הזאת כן אבל בדרך כלל לא נפטרים ברכת נפשות בברכת
Speaker A
מן נכון נכון טוב זו שאלה שצריכים לתת עליה את הדעת זו שאלה מעניינת אבל כל פנים רבותיי איך שלא יהיה למדנו שאין אפ פרש בין שבת לשאר ימי החג במה שנוגע לשיעורים של ברכת לישב בסוכה כמו בכל ימי החג ככה
Speaker A
גם בשבת אלו כמה פרטים חשובים ונחוצים מאוד שנוגעים לשבת של חג הסוכות והקדוש ברוך הוא יזכה אותנו קודם כל להחתם לחיים טובים ולשלום ביום הכיפורים בספרם של צדיקים גמורים לשנה טובה ומבורכת לחיים טובים ולשלום ולאחר מכן מחיל אל חיל
Speaker A
ושמחתה בחגיך יהיה הבית שלכם מלא אורה ושמחה ושסון ועיקר כל משלות ליבכם לטובה ולברכה וזכות מרן מגן וצינה בעתכם ובעת כל בני ביתכם תזכו לשנים טוב רבות נעימות וטובות וכן יהי רצון ונאמר אמן בחנשה אומר דוק ישראל גם מצות שנאמר תול لا
Topics:חג הסוכותנטילת ארבעת המיניםהלכות שבתלולבברכת שהחיינופסול ארבעת המיניםרבן יוחנן בן זכאימצוות חגהדלקת נרות בסוכהברכת המזון
![[오해바로잡기] 삼위일체, 잘못돼서 어려운겁니다 #박진영 #jyp — Transcript](https://i.ytimg.com/vi/_VQ1l8f0gbA/maxresdefault.jpg)
