Speaker A
אז אם נסתכל בשיר השירים אנחנו נראה שהאותה אחת שכל הזמן מדברים אליה היא רעה. היא הולכת עם מגדאים לפה ועם מצון לשם. רעי את גדיותייך על משכנות הרואים. אז הוא אומר רעייתי מלשון רעה. אז הקדוש ברוך הוא, דוד, פונה לכנסת ישראל, והוא קורא לה רעייתי, כלומר הרעה שלי. הרועה הוא מוליך את העדר ואומר הקדוש ברוך הוא אני העדר, אני הכבש, ואת כנסת ישראל את הרועה, את מוליכה אותה. אומר הנצין ולוזין לכן עם ישראל נקרא הרועה של הקדוש ברוך הוא. תמיד אנחנו מגילים לומר שהשם הוא הרוע שלנו. נכון שהשם רועי, השם הוא הרוע שלנו. גם יעקב אומר השם הרועה אותי מאוד עד היום הזה. אומר הנצי ולוזין, אבל בזמן שעם ישראל עושים, מתפללים ועובדים קורבנות ותפילה, מזה מתהפך באותו רגע. זה מתהפך וזה האהבה של שיר השירים שאנחנו נחשבים הרועה או כנסת ישראל הרועה של הקדוש ברוך הוא. הכבש ואנחנו הרועים כי אנחנו נותנים את המטר. בשיר השירים יש לו פירוש של שיר השירים. יש לנו פה שני ראשי ישיבת וולוזין, חיים וולוזין והנצים וולוזין, ושניהם אומרים אותו אותו עניין שכשעם ישראל מתפלל הוא הקובע. הקדוש ברוך הוא עושה לפי התפילות שלנו. מה אנחנו מחליטים? הקדוש ברוך הוא משעבד את עצמו בתפילות של עם ישראל. לכן אומר משה בנתתי אני נותן מת ארצכם, ואני נותן עס בסדך. הכל בגוף ראשון.
