פרשת האזינו ויום כיפור | גאולה מרינובסקי| איך ביום אחד כל הרע נמחק? | פרשת השבוע לנשים

טוב. אוקיי. אז השבוע שבוע מיוחד. אנחנו בעשרת ימי תשובה בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. והשבת הקרובה נקראת שבת תשובה. כן? השבת שבת בתוך עשרת ימי תשובה נקראת שבת או שבת תשובה או שבת תשובה על שם ההפטרה שוב ישראל עד השם אלוקיך. ובשבת אנחנו נקרא את פרשת האזינו שזו גם פרשה מיוחדת. פרשת האזינו זה בעצם שירה נקראת שירת האזינו. כן, ממש אפשר לנתח את זה אפילו ספרותית את כל השירה הזאת. כן, אבל זה באמת שהקדוש ברוך הוא ממש ציווה את משה רבינו לכתוב את השירה הזאת וללמד אותה את כל עם ישראל ממש שכל אחד יהיה בקי בשירת האזינו. כן, כמו שאומר הרמב"ן מה שהבאתי את הציטוטים שלו אומר אבל ציווה אלוקים שיכתבו את השירה הזאת תופסים רבים אמ א לתת אותה לכל אדם כדי שכל איש ואישה ידעו וישגרו בפיו ויזמרו תודה. ככה אומר הרמב"ן. זה ממש משהו שכל אחד צריך להיות בקי בדבר הזה. ויש לנו באמת שתי שאלות שבהם נתמקד בשיעור הזה. שאלה ראשונה באמת מה מיוחד בפרשה הזאת? פרשת האזינו שברוב השנים קוראים אותה בשבת תשובה. שבת שלפני יום הכיפורים, כן? איך היא איך היא בעצם מכינה אותנו ליום כיפור, כן? היא בעצם כאילו שבת שמברכת את יום כיפור.

והשאלה השנייה, שאלה דווקא על יום כיפור, בזה אנחנו ניגע היום כי בכל זאת שיעור ככה שהכנה ליום כיפור. ידוע המשפט עיצומו של יום מכפר לגבי יום כיפור. למה היום הזה נקרא יום כיפור? לשון כפרה. תגידו מה? מה כפרה? מה? אם בן אדם לא עשה מספיק לפני, בכל זאת אומרים עצם היום מחפר. כמובן אני אומרת בסוגריים שכל דבר שקשור לבין אדם לחברו אדם צריך לרצות את חברו. כאילו הקדוש ברוך הוא כאילו סולח ומכפר והכל מה שקשור בינינו לבינו. אבל

הבסיס הנה דיברנו בהשגחה פרטית בתניה נכון שהבסיס זה אהבת ישראל אז כל מה שקשור לבין אדם לחברו לכן מבקשים סליחה ומתפייסים לפני יום כיפור כי זה זה הבסיס שבדי זה הקדוש ברוך הוא לא יכול לכפר עם מישהו אחר כאילו יש שם איזה עניין כן אבל עדיין ששאלת שאלה איך יכול להיות תחשבו כל השנה אנחנו ננסה נגיד לכפר על משהו ולא נצליח יבוא יום כיפור פק יש פה איזה מחק כזה שמוחק הכל זה באמת שאלה שגם נענה עליה

ונחזור עכשיו רגע לשירת האזינו. הרמב"ן רבי משה בן נחמן, שהוא אחד מפרשני המקרא, הוא כותב המון דברי שבח על פרשת האזינו, על שירת האזינו והוא מצטט את דברי הספרי, כן? נתנאים הספרי כותבים שהשירה הזאת, שימו לב, לדבר מעניין, כוללת את כל מה שהיה בהיסטוריה של עם ישראל, גם הכללית וגם הפרטית של כל יהודי, וגם את כל מה שיקרה בעתיד בעולם הזה, בעולם הבא, ממש כאילו הפרשה הזאת כוללת הכל, הכל, הכל, הכל, הכל.

ובקשר לזה יש סיפור מאוד מעניין, בטוחה שסיפרתי אותו לפחות פעם אחת, אבל בכל זאת נספר אותו. בטוח יש פה מישהי שלא שמע סיפור שהיה עם הרמב"ן בעצמו שיום אחד הוא ככה נמצא בבית כנסת זה היה יום כיפור הוא היה חזן כמובן כן אדם צדיק גדול וזה

נמצאים בבית כנסת מתפללים פתאום נכנסים ככה כלגסים מה שנקרא שליחים של השר לבית הכנסת ואומרים לרמב"ן בוא איתנו אתה חייב לבוא איתנו אם לא תבוא מה שנקרא אם לא במוח אז בכוח כאילו יש לנו זאת אומרת

זה אבל מה עשיתי למה כמה בוא איתנו עכשיו השר רוצה אותך עכשיו בארמון שלו וממש מכריחים אותו מושיבים אותו במה שנקרא בכרכרה קושרים לו את הידיים לא מאפשרים לו זה והוא כל הדרך מתפלל להשם ולא יודע מה מה

קורה פה ומביאים אותו לארמון של השר הזה נכנס לשם אומר לו שר מה אתה רוצה ממני מה עשיתי למה הזמנת אותי מה באמצע יום כיפור הוא אומר לו אתה לא מזהה אותי אז מסתכל אומר לא מי אתה אומר לו אני

אבנר התלמיד שלך הייתי תלמיד שלך אומר לו אה אבנר נכון נכון נכון הש נזכר נו ומה אבנר למה ככה אתה מה מה קרה מה גרם לך ככה לראות מה שאתה נראה היום כי בעצם הוא היה שר גדול פרק כל מצוות הכל כן וואומר לו

בוא אני אגיד לך בדיוק למה כי אתה אמרת לנו שבפרשת האזינו יש את כל התורה וזה ערער לי את כל האמונה היא אמרתי זה לא יכול להיות דבר כזה זה אז ירדתי מהכל אומר לו אומר לו הרמב"ן ואני עדיין עומד על

זה מה שאמרתי אני עדיין מחזיק מהדבר הזה שבאמת בפרשת האזינו יש את הכל כל התורה וכל הכל עם ישראל וכל מה שהיה במה שיהיה וכולי אומר לו כן אתה עדיין מחזיק מזה אז איפה אני נמצא בפרשה הזאת איפה אני רמז

שמה אני אבנר איפה אני נמצא אז הרמב"ן אמר לו רגע תכף אני אענה לך הוא הלך הצידה לפינת החדר שם את הטלית ככה היה עם הטלית של התפילה שם את הטלית ככה על הראש והתפלל תפילה קצרה לבורא עולם שיעזור לו ככה

לענות את התשובה הנכונה ואז הוא חוזר ואומר לו הנה אתה נמצא בפרשת האזינו כתוב יש פסוק שכתוב אמרתי אף אם תשביתא מהנוש זכרם אז הוא אומר לו לשים לב שה מהמילה אףיהם כל אות שלישית כאילו תיקח את המילה את האות השלישית שלה ככה מילה מילה

תמצא את השם שלך אףיהם האות השלישית א' א השביטא האות השלישית שית ו כאילו ב שזה של השביטה מאנוש נ זכרם ר הנה השם שלך פה ואז הוא היה בהלם אמר וואו ואז הוא הרגיש כזה חרטה כן עכשיו לא סיפרתי שעוד לפני זה

הוא כשהרמב"ן נכנס לשם הוא היה באמצע לאכול בשר לבן כן לא אותו אבנר והוא גם רצה להביא לרמב"ן לאכול כאילו ממש הוא היה במקום מאוד מאוד שפל כאילו הוא ניסה כאילו להגיד לרמב"ן נו כמה עבירות אני עובר

עכשיו שאני שחטתי איתה בשר הזה ואני אוכל אותו וזה וכאילו ניסה כאילו להיכנס לפלפול הלכתי כזה כאילו בעניין אבל באותו רגע שהרמב"ן אומר לו הנה השם שלך היה לו זעזוע כזה ואז הוא אמר וואו אז איך איך אני חוזר

בתשובה כאילו איך אני אני מרגיש שעכשיו יש פה את האמת מה אני עושה תראה לאיזה מקום מדרדר כמו שהתחיל לבכות ואז הרמב"ן אומר לו הנה התשובה כתובה בפסוק שלך אמרתי אפיהם השביית ממנו סליחה אפ כאילו כאילו אף הם כלום משהו כזה אומרים

פרשים שכאילו אתה לא קיים. ואז הוא אמר לו, תקיים את מה שכתוב פה. קח לך סירה בלי משוטים לך לים ופשוט תעלם. ואני אתפלל לנשמה שלך שתגיע לתיקון שלה. ובאמת הוא עשה את זה. לקח סירה ונעלם מהופק והכל. ואחרי

חושב שבוע וחצי הוא בא בחלום לרמב"ן, אמר לו תודה שבאמת הנשמה הגיעה לתיקונה.

אז אז גם אם אנחנו לא יודעים איפה אנחנו ומה אבל ידוע שבאמת שירת האזינו זה פרשה שיש בה באמת את הכל והכל הכל כלול והכל נמצא שם והכל רומז. אה אבל מה שעוד דבר שככה להשלמת הסיפור הרמב"ן אומר לו אחרי

שהוא אמר שהוא רוצה לחזור בתשובה אומר לו שים לב שלפני המילה אףיהם יש עוד מילה אמרתי אף אומר האות השלישית זה ר זה אומר רב אבנר כאילו הפסוק כבר רומז לכך שאתה תחזור בתשובה ותהיה יהיה לא סתם אבנר אלא

רב אבנר כן כמו שקוראים למישהו שהוא ככה בדרגה גבוהה אז מה מה מה מספרים לנו בעצם בשירת האזינו זה בעצם מין גלגל כזה כאילו הקדוש ברוך הוא מספר לנו איך הוא הפך אותנו לעם והגן עלינו בכל מיני מצבים

כן הבאתי פה כמה ציטוטים צאהו בארץ מדבר כאילו הקדוש ברוך הוא מצא אותנו במדבר וניקהו דבש מטלע כנשר יאיר כינו כן כזה כמו נשר שמגן על הגוזלים שלו ככה הקדוש ברוך הוא מגן עלינו זה ההתחלה אבל ההמשך הוא שאנחנו וגדים

בקדוש ברוך הוא כן הקדוש ברוך הוא עושה איתנו כל כך הרבה חסד מגן עלינו בוחר בנו לעם עושה איתנו טוב ומה אנחנו עושים אנחנו וישמן ישורון ויבעת כן שמנת הבית קסית כל הביטויים האלה שהקדוש ברוך הוא מביא לנו

טוב ואז אנחנו בועטים בתורה בועטים בקדוש ברוך הוא ועושים מה בא לנו כן ואז מה אמרנו זה מעגל ואז מה התוצאה התוצאה היא שהקדוש ברוך הוא מעניש אותנו כן זה לא זה לא באמת עונש אבל זה תוצאה כזאת שבאה לעורר אותנו כן כמו שכתוב

חיצה יחלה בם ודווקא רש"י אומר שכל עונש בתוך עונש אתה מוצא כבר את הרחמים של הקדוש ברוך הוא אומר למשל כתוב חיצי החלבה חיציי קלים והם אינם קלים כאילו הקדוש ברוך הוא אומר אני גומר את כל החיצים שיש

לי אבל אתם תישארו תמיד כן זאת אומרת אני פוגע בכם קצת כזה רק בשביל לזעזע אתכם ואז מה קורה אחר כך אחר כך הקדוש ברוך הוא אומר בעזרת השם לעתיד לבוא לא כל הגויים שפגעו בכם, למרות שאני כאילו שלחתי אותם,

אני אנקום בהם. אתם תישארו לנצח, אתם תקבלו את הגאולה ויהיה לכם טוב ואני אנקום בגויים, כמו שכתוב שם, ארדינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצרה וכיפר עדמתו עמו. כן? שהקדוש ברוך הוא בעצם יעניש את הגויים ובקיצור זה זה הגלגל וכל

זה בעצם מופיע בפרשת האזינו. בוא נגיד ככה, אם אנחנו רוצים לסכם שתי מילים את השירה הזאת, זה באמת השם איתנו, לא משנה מה, יהיו עליות, יהיו ירידות, יהיו קשיים, יהיו בגידות, אבל הקדוש ברוך הוא אומר, תמיד אני איתכם, תמיד אני מחובר

איתכם, גם כשאתם רואים שאני קצת פועל בגבורה, זה בשביל לעורר אתכם, כי אני רוצה שתהיו איתי, שתאהבו אותי, שתרו את האהבה שלכם, שאני רואה שאתם קצת מאבדים כיוון, אני אוסף אתכם, כן? אז זה בעצם הרעיון כמו שסיפר הרב יואב קריס

שהוא שמע ככה מקי ראשון על כן שהיה את ההתקפה את המלחמה של שמחת תורה כן אז אחד האנשים ככה שגר בקיבוץ משפחה רחוקה מאוד מטורה מצוות אבל הוא אומר שכשהוא ידע שהוא צריך לפתוח את דלת הממד כדי לצאת החוצה

ולהילחם בכל המחבלים אמר לא יודע מה הולך לחכות לו שם מה עלה לו בראש באותו רגע אמר עלה לי בראש שאלה כזאת למה לא עליתי לתורה בבר מצווה שלי מה שאלה לו כאילו עכשיו בן אדם בן 45 כאילו מה קשור בתוך

מתוך השפל הזה מתוך המקום של הקפה שהוא קיבל פתאום הוא שואל שאלה כאילו לא קשורה למה לא עליתי לתורה בבר מצווה שלי ואגב הוא באמת הצליח להרוג שם מחבלים בניסים ניסים הוא ניצל המשפחה שלו גם ניצלה

והוא והוא באמת עשה בר מצווה אחר כך עשה בר מצווה.

אני אנקום בהם. אתם תישארו לנצח, אתם תקבלו את הגאולה ויהיה לכם טוב ואני אנקום בגויים, כמו שכתוב שמה, ארדינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצרה וכיפר עדמתו עמו. כן? שהקדוש ברוך הוא בעצם יעניש את הגויים ובקיצור זה זה הגלגל וכל

זה בעצם מופיע בפרשת האזינו. בוא נגיד ככה, אם אנחנו רוצים לסכם שתי מילים את השירה הזאתי, זה באמת השם איתנו, לא משנה מה, יהיו עליות, יהיו ירידות, יהיו קשיים, יהיו א יהיו בגידות, אבל הקדוש ברוך הוא אומר, תמיד אני איתכם, תמיד אני מחובר

איתכם, גם כשאתם רואים שאני קצת א פועל בגבורה, זה בשביל לעורר אתכם, כי אני רוצה שתהיו איתי, שתאהבו אותי, שתרו את האהבה שלכם, שאני רואה שאתם קצת מאבדים כיוון, אני אוסף אתכם, כן? אז א זה בעצם הרעיון כמו שסיפר הרב יואהבקריס

שהוא שמע ככה מקי ראשון על כן שהיה את ההתקפה את המלחמה של שמחת תורה כן אז אחד האנשים ככה שגר בקיבוץ משפחה רחוקה מאוד מטורה מצוות אבל הוא אומר שכשהוא ידע שהוא צריך לפתוח את דלת הממד כדי לצאת החוצה

ולהילחם בכל המחבלים אמר לא יודע מה הולך לחכות לו שם מה עלה לו בראש באותו רגע אמר עלה לי בראש שאלה כזאת למה לא עליתי לו תורה בברמצ מצווה שלי מה שאלה לו כאילו עכשו בן אדם בן 45 כאילו מה קשור בתוך

מתוך השפל הזה מתוך המקום ה כאילו של ה של הקפה שהוא קיבל פתאום הוא שואל שאלה כאילו לא קשורה למה לא עליתי לתורה בבמצווה שלי ואגב הוא באמת הצליח להרוג שם מחבלים בניסי ניסים הוא ניצל המשפחה שלו גם ניצלה

והוא והוא באמת עשה בר מצווה אחר כך עשה בר מצווה העלו אותו לתורה כן בר מצווה זה בגין מאוחר אבל זה מעניין איך שכאילו הקדוש ברוך הוא נותן לנו כאלה תזכורות ומתוך זה אנחנו דווקא מתעוררים בסופו של דבר.

אז אדפסוקים היפים בפרשה שלנו שמראים על הקשר העמוק בינינו לבין הקדוש ברוך הוא זה הפסוק הזה. כי חלק השם עמוק יעקב חבל מחלתו. הפירוש הפש הפשוט של הפסוק הזה זה כאילו אומרים מה זה החלק של השם? איפה איפה נמצא החלק של השם? כאילו ה יש איזשהו

חלק של הקדוש ברוך הוא שנמצא בו איפה אמו כי חלק השם עמו בתוך העם שלו נמצא חלק כמו שידוע שכל יהודי יש לו חלק אלוקה ממעל נכון וההמשך יעקב חבל נחלתו כאילו אם שואלים איפה החבל ארץ איפה הנחלה של הקדוש

ברוך הוא איפה הוא כאילו מתיישב מתנחל בארץ יעקב יעקב זה כינוי לעם ישראל גם נכון אנחנו נקראים גם יעקב וגם ישראל אז יעקב חלקו כאילו אנחנו המקום שבו הקדוש ברוך הוא שוכר זה הפירוש הפשוט אבל אדמור הזקן כן, מבאר גם בספר התניה וגם בספר

ליקוטי תורה הסבר מאוד מעניין לפסוק הזה. אדמור הזקן אומר בעצם שהפסוק הזה מתאר את הקשר, את סוג הקשר שקיים בינינו לבין הקדוש ברוך הוא. הוא אומר שבעצם במילה חבל מגלים לנו את כל הסודות בעצם. כן? הרי מה זה חבל? חבל זה בעצם מן דבר כזה שהוא שזור

מהרבה הרבה חבלים דקים. כן? ביחד זה הופך להיות חבל עבות. עכשיו, כשהחבל שלם, כשהחבל ככה כמו שצריך, כן? לא קרוע ולא זה, אז ממילא הוא חזק, נכון? אז הקשר הוא חזק. אותו דבר בעצם הקשר שלנו עם בורא עולם, כאילו הקשר בינינו לבין הקדוש ברוך

הוא זה קשר של חבל. יש חבל מהקדוש ברוך הוא אלינו. עכשיו מה? כמו חבל שבגשמיות שהוא שזור מהמון חבלים דקים, ככה הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא שזור מתרייג מצוות. כל מצווה היא כמו חבל דף בתוך החבל ההווה הזה. עכשיו, אם יהודי מקיים מצווה,

אז הוא בעצם מחזק את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. לכן מצווה נקראת מצווה מלשון צבותא וחיבור. זה מחזק את החבל. אבל אם חס ושלום יהודי עושה עבירה חטא, הוא מחתיא את המטרה והוא בעצם כאילו גוזר משהו בחבל, משהו

שמה, נגזר, נחתח. אם בן אדם עושה עבירה מאוד מאוד גדולה שהעונש שלה זה כרת, למה זה נקרא כרת? כי הוא בעצם קורט את החבל.

כן? יש יש כאילו עבירות מאוד חמורות שממש קורטות את החבל ברמה כזאת שכאילו כביכול הקשר מתנתק חס ושלום כן עכשיו מצד שני זה דבר אחד שאדמור הזקן פה אומר א זה גם חבר ארץ מה כי מקום זה כמו אישה באותו אבא זה

אנחנו אנחנו המקום של נכון זה אז אמרנו כן אז הבאנו נכון אז הבאנו את הפירוש הנכון זה הבסיס זה הפירוש הבסיסי שבאמת אצלנו מתגלה בדיוק החלק שלו נמצא אצלנו והנחנה שלו זה שאנחנו אשתו בקטע של הילו נכון נכון אבל פה האדמור הזה

כן כאילו רוצה לקנו להסבר עמוק יותר שמסביר איך הקשר הזה בעצם מתבטא כן עכשיו בעצם לכולנו יש כזה חבל שמחבר אותנו לקדוש ברוך הוא אם אנחנו מרגישים לפעמים מין כזה כאילו כמו חלל ריק כזה מין כזה מקום שמשהו

ככה לא טוב יכול להיות שיש פשוט כמה מצוות שחסרות שמה כדי שהחבל יהיה חזק ונרגיש ככה הרגשה טובה של חיבור טוב עכשיו תראו יכול להיות מצב שבן אדם יגלילו מה אני קיים טוב לי אני החיבור שלי הקיום שלי הוא חזק

מספיק שאני לא מחובר לקודש אני עושה יוצא לעבודה בבוקר הולך מגדל ילדים עושה הכל ואני לא בהכרח מחובר לקדוש ברוך הוא ולקודש ואם כל זה הכל בסדר מה באמת קורה אבל עם בן אדם כזה בן אדם הזה בעצם מקבל

את החיות שלו לא מהקודש הוא מקבל את החיות מקליפת נוגע שזה קליפת פרווה כזה זה לא שהוא חלילה עושה דברים לא טובים הוא אבל הוא לא מחובר בהכרח ככה מה הבעיה היה תגידו בסדר אז הוא הכל טוב אצלו ברגע של

משבר משהו קטן שיקרה נניח יפטרו אותו עכשיו מהעבודה באותו רגע הוא ימשך למטה כן כל הקליפות הרי הקליפת נוגע נמצאת בדיוק על התפר כל הקליפות נמצאות משמאל וברגע שקורה לו משהו כזה הוא נכנס ליהיאוש ודיכרון כל הקליפות מתלבשות עליו ואז הוא באמת נופל הוא קשה

לו לצאת מזה כי מראש הוא לא היה מחובר לקודש לעומת זאת בן אדם אחר שהוא עוסק לכאורה את אותו דבר הולך בעבודה עושה הכל אבל הוא מחובר לקדוש ברוך הוא יודע שהחיות שלו זה לא מהבוס ולא מאף אחד זה מהקדוש

ברוך הוא זה שהוא הולך לעבודה בסדר אז הבוס זוכה לתת לו פרנסה אבל הכל מגיע מבורא עולם אה פיטרו אותו אז הוא לא מתרגש אז הוא לא אז בורא עולם יתן לי משהו אחר אז הוא לא נופל מבינות כשמחוברים לקדוש

ברוך הוא כשהחבל חזק ויש חיבור הדברים האלה לא מפילים את הבן אדם כן יכול להיות שברגע של שגדרה הכל נראה אותו דבר בן אדם לא מחובר ואומר הכל טוב אבל אם יקרה לו משהו אז המבחן אז הוא יפול כן אז הוא ירגיש פתאום שמשהו

פתאום הוא ירגיש ריק חלל כי החבל שלו שמה לא לא מחובר כמו שצריך עכשיו זה דבר אחד מצד שני ממש מיד אחר כך מסביר אדמור הזקן משהו שנראה כאילו קצת הפוך הוא אומר מה החבל הזה יש לו שני

קצוות קצה אחד למעלה קצה אחד למטה ככה בעצם קצה אחד כאילו הקדוש ברוך הוא מחזיק וקצה אחד אנחנו מחזיקים ואז אם אנחנו מקיים קיימים מצווה, דבר טוב, אנחנו כאילו מושכים את הקדוש ברוך הוא איתנו למקום הטוב. ואם חלילה חלילה חלילה אנחנו

עוברים עבירה, אנחנו מושכים את הקדוש ברוך הוא איתנו למקום של טומאה. כן? כי הרי חבל, אם אדם מושך את החבל לצד אחד, יש מישהו אחר שמחזיק בצד השני, אז מטבע הדברים האדם שמחזיק בצד השני הוא נמשך, נכון? נמשך אחריו. זאת אומרת, לכן זה גם

נקרא עבירה כי בעצם אדם מעביר כוחות של קדושה לצד של הטומ. אני שואלת פה שאלה רגע אז מה זה נשמע סותר נכון כי מקודם אמרנו שהחבל הזה אם בן אדם עושה עבירה הוא קורט וחוטף ואם הוא עושה מצווה הוא מחבר פה מה אמרנו שהחבל הזה

נמשך לפה ולשם הוא לא נקרא כאילו עשיתי מצווה אז לקחתי את הקדוש ברוך הוא איתי למקום טוב אם עשיתי עבירה אני כאילו מושך את הקדוש ברוך הוא לטומאה אז החבל הזה קיים או נקרא מה הולך פה זה שאלה מעניינת

והתשובה היא זה מה שאומר אדמור הזקן שבעצם אה א יש שתי רמות של קשר בין יהודי לקדוש ברוך הוא. שתי הרמות האלה נכונות, שתיהן קיימות. זה מאוד מאוד מעניין. אומר שיש את הקשר הגלוי בין יהודי לקדוש ברוך הוא. כן?

קשר שמושפע מהמעשים שלנו. כן? שזה ההסבר הראשון שאמרנו בעצם. כמו החבל הזה. עשית מצווה אז בעצם הביית את החבל. כאילו הוא נהיה יותר חזק, יותר טוב. עשית חלילה חטא אז בעצם החבל לאט לאט תקורת לחוטים קטנים אבל בסוף זה משפיע נכון? זה מושפעשר הזה,

הרמה הזאת של הקשר, זה קשר שמושפע מהמעשים שלנו לטוב ולמותר. עכשיו א יש קשר עמוק יותר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, שזה קשר מהותי, קשר פנימי, קשר עצמי שלא מושפע בכלל מהמעשים שלנו. גם אם עשיתי מצווה וגם אם עשיתי עבירה, זה לא משפיע על הקשר הזה.

קשר מאוד מאוד עמוק. בדיוק הקשר הפנימי והעצמותי, הניצוץ הזה, כן? שנמצא מאוד מאוד בפנים אצלנו בצורה מאוד מאוד עמוקה ופנימית זה קשר שאי אפשר לנתק אותו. לא משנה גם אם יהודי ילך ויתנצל חס ושלום הקשר הזה לא יכול להתנתק זה תמיד תמיד

קיים בפנים והוא לא מושפע מהמעשים שלנו כמו אפשר לתת דוגמה כדי להבין את זה ניקח דוגמה של הורים וילדים כן הנה מקודם סיפרנו סיפור על ה על הילד שהלך וזה קורה לצערנו בכל א בכל משפחה זה לא חייב להיות

בצורה כל כך קיצונית יכול להיות מצב של ויכוח בין האבא לילד או בין האמא לילד או לילדה לא משנה ויכול להיות מצב שהאמא לא מדברת עם הבת שלה תקופה יכול להיות או לא יכול להיות יכול להיות או שכולם פה מלאכים ורק אני חיה בעולם כן

יכול להיות דבר כזה נכון עכשיו תגידו אז מה מה קורה פה בעצם עכשיו מצב כזה של נתק אז באמת הקשר הגלוי בין ההורה לילד עכשיו הוא מנותק כאילו קרטו פה עכשיו את החבל אין קשר יכול להיות מצב קיצוני אפילו שהם יכולים להיות בשתי

מדינות זרות ולא מדברים שנים ואולי גם לנצח חס ושלום שלא יהיה על אף אחד אבל יש מצבים כאלה זה אבל רק הקשר הכי חיצוני. אם נשאל בפנימיות עכשיו רגע ההורה והילד מחוברים הם עדיין הוררים וגם גם הוא יגיד

זה לא אבא שלי זה לא הבת שלי זה נכון זה ברור שהאבא ו ההורה והילד מחוברים בקשר שאי אפשר לנתק נכון זה קשר דם זה אי אפשר לנתק אותו מבינות זאת אומרת יכול להיות שהקשר החיצוני נפגם אבל הקשר הפנימי זה

משהו שאי אפשר לפגום אותו הוא תמיד קיים עכשיו כמובן אנחנו לא רוצים להסתפק רק בקשר הפנימי הזה אנחנו רוצים לעודד את הקשר קשר החיצוני כי בסוף הוא מחזה גם את הקשר הפנימי כן למה אנחנו רוצים בכל זאת שיהיה תקשורת ושיו שיחות ושיה כי כי בסדר

אז יש קשר פנימי אבל זה לא מספיק נכון רוצים לעשות מעשים כדי לחבר גם את ה שגם הקשר החיצוני יבוא לידי ביטוי אפילו במשפחה שלא קרה שום דבר רע אנחנו רוצים מדי פעם להתעסק להיפגש נכון לעשות סעודות ביחד וחגים למה כי זה מחזק בסוף גם את

הקשר הפנימי זה שאנחנו משפחה הכל טוב ויפה ואנחנו רוצים לעשות דברים ביחד נכון בעצם זה משל הקשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא.

הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא יש קשר מסוים שאי אפשר לנתק אותו. והוא לא מושפע אם עשיתי או לא עשיתי. פשוט ככה כי הקדוש ברוך הוא מחובר אלינו. אנחנו הבנים שלו הוא בחר בנו.

הוא בחר בנו. בדיוק הוא אבא שלנו ואנחנו הבנים שלו. אבל לא יעזור שום דבר. זה הקשר הזה שהחבל שנמשך כן נמשך לפה נמשך לשם אנחנו מחוברים לא יעזור. זה חבל הטבור.

אבל יש את הקשר החיצוני שזה החבל הזה שיכול חלילה להיקרה. זה קשר שמדובר על מעשים, כן? אבל אנחנו רוצים שהקשר הזה גם יהיה חזק. אז מה היופי בזה? שגם אם הקשר נקרע, החבל נקרא, כן? ואז זה מצב כזה לא

טוב, אבל כשחוזרים בתשובה, מה קורה? בעצם לוקחים את שני קצות החבל ועושים קשר. הקשר הזה שעושים באמצע של החבל הוא יוצר שני דברים שגורמים בעצם להתרונות על פני מה שהיה קודם. קודם כל, במקום של הקשר יש זה יותר חזק. הקשר יותר חזק בסוף. הדבר השני

גם החבל מתקצר, כן? כשעושים קשר, נכון? אז אז אנחנו קרובים יותר, בדיוק ממש מתקרבים אחד לשני.

עכשיו א רעיון מסתתר בעצם בעוד א בעוד פסוק, כן? כשהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו אחרי חטא העגל את הסוד של יג מידות הרחמים הקדוש ברוך הוא מגלה למשה רבינו אומר לו בעזרת השם כשיהיה משהו תרצו ככה לעורר רחמי שמיים

תגידו את השם השם כן רחום וחנון מכירות נכון אומרים את זה בסליחות הרבה מאוד ביום כיפור גם נגיד את זה בלי סוף 13 א 13 מידות הרחמים בדיוק אז שהקדוש ברוך הוא גילה את זה משה רבנו זה היה אחרי חטא העגל

שמשה רבינו ביקש סליחה מהקדוש ברוך הוא ורצה שימחל עם ישראל כולי מה זה הקדוש ברוך הוא אומר לו א וניצבת על הצור ושמתיך בנקראת הצור כאילו יש פה דגש כאילו איפה הקדוש ברוך הוא שם את משה רבינו איפה

המיקום שלו כשהקדוש ברוך הוא איפה הקדוש ברוך הוא מגלה לו את הסוד של ה-13 מידות ואז נשאלת שאלה מה זה משנה המיקום כאילו עכשיו מגלים לנו פה משהו כל כך רוחני מה העניין של הצור והתשובה היא שבעצם העצור המילה צור באה לרמוז לאבן

עצור מה זה אבן הצור? קודם כל צור זה חזק, נכון? אבל האבן הזאתי זה בדיוק זה אבן שברגע שמשפשפים אחד בשני יוצאת אש וזה רומז למשהו מאוד מאוד מיוחד בקשר של הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל. הברית של משה בציפור נכון אני אומר

צור נכון לקח נכון אז אה בעצם האש שנמצאת בתוך הצור היא אש תמונה נכון היא אש שלא רואים אותה אבל יש גם אש גלויה נכון מה ההבדל בין האש הגלויה לאש התמונה האש הגלויה היא צריכה כל מיני א

חומרי בהרה כדי לדלות נכון צריך פה בעצם שמן צריך פטילה צריך דברים כדי שהיא תדלק וגם אסור שיהיו דברים שיכבו אותה צריך להישמר מרוח חזקה, נכון? ומעפר ודברים שעלולים לכבות את האש. לעומת זאת האש, התמונה בבצור זה אש כזאתי שהיא לא צריכה שום תנאים כדי

לדלוק. מספיק שעושים שפשוף והיא קיימת. וגם לא צריך להיזהר בדברים שכבו אותה, כי היא תמיד נמצאת שם בפנים. אם ניקח אפילו את האבן הזאת ונשים אותה עכשיו מיליון שנה בתוך המים ונוציא אותה, היא אפשר להוציא ממנה אש. זה לא שום דבר לא יכול לכבות

אותה. והיא גם לא צריכה תנאים כדי להב. ותראו איזה יופי זה משל לקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא כי בעצם כתוב נר השם נשמת אדם נכון בעצם הנשמה שלנו היא כמו נר לא סתם נפש זה ראשי תיבות נר פטילה ושמן כן זה בעצם רומז לאש עכשיו

יש מצב של אש גלויה של הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא באופן של אש גלויה שצריך תנאים כדי שהאש הזאת תבער כן צריך חומרי באר בהר מה הם חומרי הבארה של הנשמה שלנו? זה התורה והמצוות, נכון? כל מצווה היא חומר

בהרה שהנשמה יכולה לדלוק, נכון? ולעומת זאת, כל עבירה זה כמו רוח, כמו שים פופו על האש, כן? מכבים אותה, זה משהו לא טוב לה. אז זאת האש הגלויה. אבל יש עוד סוג של אש בנשמה שלנו, כן? הסוג השני של האש שיש

בנשמה שלנו זה כמו האש של הצום, כן? שאי אפשר זה משהו שקיים בפנים וזה לא צריך שום חומרי בערה כדי לדלוק וגם אין שום דבר שיכול לאיים על האש הזאת ולכבות אותה כן תמיד אפשר יהיה להוציא א את האש הזאת על

ידי שפשוף ופה אנחנו יכולים בעצם אחרי שהבנו את הרעיון הזה אפשר לענות על השאלה ששאלנו על שתי השאלות ששאלנו מתחילת השיעור מה מגיע יום כיפור אנחנו שואלים את עצמנו איך פתאום עיצומו מו של יום מכפר. איך פתאום זה מכפר לנו על כל החטאים? מה קרה?

מה לא היה עד עכשיו שקורה עכשיו פתאום ביום כיפור? אז באמת כל השנה בא לידי ביטוי בעיקר הקשר הגלוי שלנו עם בורא עולם שזה הקשר כמו של החבל שיכול להיקרה וזה כמו האש הגלויה שצריכה חומרי בהרה והיא צריכה להיזהר מרוח

ומעפר. כן? זה במהלך השנה הקשר שלנו בנוי בעיקר על המעשים שאנחנו עושים או לא עושים או מעשים לא טובים שאנחנו חלילה עושים כן זה הקשר כל השנה ביום כיפור מה מתגלה אצלנו הקשר הפנימי והעמוק הזה שלא תלוי בשום דבר הקשר הזה של החבל שהוא לא יכול

להיקרה הוא נמצא שם ואם אנחנו מושכים לכאן אז הקדוש ברוך הוא נמשך איתנו לשם ואם אנחנו מושכים לצד השני אז הקדוש ברוך הוא איתנו שם וזה כמו האש שנמצאת בתוך הצור שלא משנה מה היא נמצאת שם וגם אם מיליון

שנה היא לא התגלתה היא שמה רק שפשוף צריך ככה קצת שפשוף בנשמה וזה יוצא החוצה וזה מתגלה ביום כיפור לכן כתוב בקיב הזה יכפר עליכם היום הזה זה לפני השם תטהרו זה דרגה מאוד מאוד מאוד גבוהה ביום כיפור לכן ביום

כיפור אנחנו מתפללים חמש תפילות זוכרות את הסיפור על הכומר ששאל רצה לדעת כמה תפילות יש ליהודים עצר מישהו אחד ברחוב אומר לו כמה תפילות יש לכם אומר לו שלוש תפילות. מה זאת אומרת? עוצר עוד יהודי. כמה תפילות יש לכם? אומר לו

ארבע תפילות. עוצר עוד יהודי, אומר לו חמש תפילות. הכומר הזה אמר, וואלה, יהודים שקרניים. נלך לרב. הוא הולך לרב, אומר לו, תגיד לי, מה קורה? שואל אחד, אומר לי, 3 א תכלס כמה תפילות יש לכם? הוא אומר לו,

תראה, היהודי הראשון שפגשת זה יהודי שמתפלל כל יום בבית כנסת. אז הוא יודע שיש שלוש תפילות, שחרית מנחה ארבית. היהודי השני שפגשת זה יהודי שמגיע רק בחגים לבית כנסת. אז הוא יודע שיש גם תפילת מוסר. שזה כיפור והיהודי השלישי שפגשת זה יהודי של יום

כיפור מגיע רק ביום כיפור אז הוא יודע שיש חמש תפילות כי גם תפילת נעילה נכון עכשיו א אז מה זה המוספים זה זה כן מוסף כאילו מוסיף לחמישה כן זה נעלה גם 18 זה כמו תילה סבבה כן כן

עכשיו טוב זה איך אומרים בדיחה אבל כל בדיחה כמו שבכל בכל צחוק יש קצת צחוק ירוב זה ככה משמעותי ואמיתי אז גם פה בעצם התפילות של יום כיפור זה כנגד חמשת החלקים שבנשמה שלנו. נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. במהלך כל השנה למה

מתפללים רק שלוש תפילות? כי מה בא לידי ביטוי במהלך השנה? שלושת חלקי הנפש שהם ברובד הגלוי שלנו, נפש, רוח ונשמה, זה בעצם החלקים היותר גלויים בנשמה שלנו, שהם יותר באים מדי ביטוי במעשים שלנו, בקיום התורה והמצוות שלנו.

מה זה רוח? מה? מה זה רוח? נפש, רוח ונשמה זה כנגד ה כוחות הנפש בעצם במעשים כאילו כוחות השכל עמידות והמעשים בפורט כאילו רוח זה יותר עמידות אבל לא ניכנס לזה עכשיו יש לזה מתניה עוד נגיע ככה ממש לדבר על זה

האותיות של צור ורצון שרצון זה החיבור הכי כאילו קרוב יפה יפה נכון זה האש שלנו נכון אז אה אז אז בעצם ביום כיפור מתגלת תפילת נעילה זה כנגד היחידה שבנפש תבינו כל השנה זה לא בא לידי גילוי אפילו בחגים

אז יש ארבע תפילות אומרת חמש תפילות זה כאילו לגלות את המפנוחה שלנו את הקשר העצמי הזה עם הקדוש ברוך הוא שזה באמת לא תלוי בשום דבר לכן היום הזה עצמו כמובן מי ששומר את היום הזה מישהו מחלל את יום

כיפור אז הוא בבעיה כדי שבאמת היום הזה יכפר עלינו צריך לשמור את היום הקדוש הזה לצום ולשמור את חלילה לא לחלל לא להדליק אש לא כן כמובן לעשות כל מה שצריך ואז היום יש לו כזאת קדושה כי הוא מגלה את ה

את החלק הבפנים הזה, הפנימי הזה, שבו בעצם לא משנה מה אנחנו מהקדוש ברוך הוא מחוברים. מה שכתוב מה זה תפילת נעילה?

הקדוש ברוך הוא נועל אותנו ביחד איתו. אומר, אני לא רוצה לעזוב אתכם, אני איתכם ביחד תמיד ככה באהבה מאוד מאוד גדולה.

ומספר אני אספר סיפור קצר שמחיש ככה איך כל יהודי באמת מחובר. כי באמת יום כיפור זה יום מאוד מעניין שאנחנו רואים שלא משנה מה, כל השנה פתאום אנשים מתעוררים ביום כיפור. וזה לא עניין חברתי כמו שמנסים להסביר את זה. לא שזה של התעוררות בנשמה

שפתאום רוצים לשמור את היום הזה ואפילו יודעים שכל השנה ושואלים אותה מה למה כמה מה הם לא יודעים להסביר את זה כי זה בדיוק אותו חלק פנימי בנשמה שמתגלה ומאיר ביום כיפור אז החסיד רב מנדל פוטרפס שאנחנו מרבים לספר עליו פה כשהוא היה בסיביר

במחנה עבודה אומר שתמיד הם הנישוא ועוד ככה כמה יהודים שהיה חשוב להם זה לזכור מתי מתי מגיע חג מתי זה שכלו קצת לא היה להם שם שום סידור או מה אבל ה רוב התפילות הם ידעו איך איך שהוא בעל פה וניסו ככה

לשתות ויום כיפור זה הכי קשה כי בעצם יש המון פיוטים המון דברים וקשה לזכור הכל בעל פה אבל בכל זאת הם ככה א איך אומרים ביניהם סיכמו מתי ידעו מתי יום כיפור ושמרו לא אכלו באותו יום שום דבר וצמו

והתפללו מה שהם ידעו והכל הוא מספר שכשהוא הגיע יש איזה קיוט שנראה לי רק בנוסח אשכנז יש אותו שאומרים וכל מאמינים שהוא חי וקיים וכל מאמינים שהוא ככה וכאילו זה מתחיל כל שורה מתחילה במינים לכל מאמינים כן שכולם מאמינים שכך וכך ורבן סיפר

בדיעבד אומר שכשאמרתי את הפיוט הזה ואני נמצא למקום שכל כך הרבה רוע כל כך הרבה כפירה וחשבתי לעצמי בלב באמת כאילו מה שאני אומר עכשיו זה אמיתי כאילו כולם מאמינים כל אלה פה הקומוניסטים והבולשביקים והבזקים וכל האלה שהם נלחמים בדעת

ובאמונה בבורא עולם ורובם ככולם שם גם יהודים לא עלינו ששיתפו פעולה עם כל הדבר הזה זה איך אפשר לומר שכולם מאמינים? אמר זה הציק לי אבל אמרתי לו אם אם ככה כתוב אז זה ככה גם אם אני לא מבין זה בטוח ככה

ובקיצור עבר עליו יום כיפור ואיזה יומיים אחר כך הוא אומר הוא ככה נשכב על הדרגה שלו שם ב במחנה עבודה פתאום הוא רואה מהקומה זה קוד קומות כזה של המיתות שם ישנו אפשר לקרוא לזה מיתות פתאום הוא רואה

מהדרגש ככה ממולו איזה גבר ככה גברתן כזה מפחיד מסתכל עליו ככה והוא ממש נבהל כי שמה בשניות בן אדם יכול להרוג את השני ואין אין דין משפט אומה אז הוא ככה מתכווץ בפינה שלו אבל ההוא ככה מתקרב אליו שהוא

רואה אותו ככה מולו אומר לו אתה יהודי אז רב מדל לא שיקר אומר לו כן אומר לו גם אני ודי אז מדל היה בהלם אומר לו באמת כאילו כי הוא לא היה נראה בכלל היה אחד כזה שלא זהו לא קשור לכלום

אומר לו לא רק שאני יהודי תדע לך שאני שמרתי את יום כיפור אז רבי אמר לו באמת וואו אני בהלם אז הוא אומר כן הוא אומר אמלם אני באה מבית שלא לא היה שום סבן אני יהודי וגם פה אתה רואה אני הכי לא קשור

אבל יום אחד שיצאתי נתנו לנו לסירים להסתובב ככה בחוץ אני הלכתי אחרי שני יהודים ולמרות שהיה אסור לדבר והיה צריך ללכת עם הראש למטה איךשהו שמעתי ככה שאחד אומר לשני אחר יום כיפור ברגע ששמעתי את המילים האלה נדלק לי משהו ואמרתי את היום

כיפור הזה אני הולך לשמור אז עשיתי את עצמי חולה והמינו לי גם לא כי לא חשדו בי משהו כי אני לא אחד עכשיו ששומר או ואומר וכל היום שכבתי במיטה לא אכלתי ולא שתיתי צמתי והוא אומר נורא רציתי להתפלל

שכבתי אבל אני לא מכיר שום תפילה אף פעם לא הייתי בבית כנסת אף פעם לא התפללתי ופתאום נזכרתי תוך כדי שאני שוכב במיטה נזכרתי בתפילה שסבתא שלי הייתה אומרת איתי בבוקר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שחזרת בלי נשפטי וחמלה רבה אמונתך אז אמרתי אז

אני אגיד את זה ולאורך כל יום כיפור לחשתי לעצמי את התפילה הזאתי פעם אחר פעם פעם אחר פעם ככה כל היום אני אומר את התפילה הזאת עד שיצא היום הקדוש. רמנדל שמע את זה והוא כולו היה בצמרמורות והוא סיפר והוא

אמר תראו מה זה אני שאלתי את עצמי האם כולם מאמינים הנה הקדוש ברוך הוא נתן לי פשוט את התשובה מול העיניים שגם בן אדם כזה שנראה שלא שייך לשום דבר אז הנה גם הוא אז אני רוצה להוסיף משהו היום היום בא בא

אליאישה בערך בת 45 במוצא רוסים וחיפשה מתנה לאבא שלה והיא היא קוונה למגני דוד ואז בסוף היא לקחה משהו שהוא כאילו הרבה הרבה הרבה כאילו פסוקים מהחבלה ובאמצע מגן דוד קפון אומרת לי תקשיבי זה לא שהוא מחובר הוא לא שום

דבר לא כשר לא שבת לא אבל הוא צם יום כיפור שמעי אמרה לי שהוא צם יום כיפור אבל אין לו שום קשר ליהדות היא אומרת אמרתי לה את רואה זה משהו זה הנשמה היהודית אותי דבר לא אבל הרבה יום כיפור

לא אבל יום כיפור בארץ כן כן כן אבל מישהו שבא מרוס זה ואין לו שום קשר ליהדות אני לא יודעת אם הוא מכיר באז שהוא זה לא אומר לו שום דבר ואין לו שום רק הדבר הזה כן כנראה

אז הנה תכף אני אספר לך באמת עוד סיפור שגם הרי ככה על הבאמת הקשר הזה שיום כיפור זה משהו זה משהו חריג אנשים לא יודעים להסביר זה משהו מעל כי זה כמו שאמרנו זה משהו פנימי זה לא קשור למעשים זה משהו

מאוד מאוד פנימי אז באמת רק נענה על השאלה ששאלנו זאת הסיבה שפרשת האזינו היא ההכנה הכי טובה ליום כיבור קודם כל הפסוק הזה שקראנו כי יעקב חבל נחלתו זה כתוב בפרשה שלנו פרשת תאזינו וגם כל הפרשה זועקת אני

איתכם אתם איתי הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל לא משנה מה תעשו אני מחובר איתכם בחבל הטבור לא יעזור שום דבר ומתי הקשר הזה בא לידי ביטוי דווקא ביום כיפור והסיפור שאמרתי היה עם פרנץ רוזנצויד שמעתם פעם את השם הזה הוא היה יהודי שבא

הוא גר בגרמניה משפחה גם שלא לא שמרה כל כך לא הם ידעו שם יהודים וחשוב להם ככה הבסיס אבל לא היה שם יותר מדי קיום מצוות בבית והוא יום אחד החליט שהוא מתנצר כן הוא אפילו דיבר ככה אמר לי אמא שלו א זה

הוא היה בערך בגיל 25 26 אמר לי אמא שלו אני רואה את הנצרות כארנק מלא אם יש לי פה ארנק ריק ככה הוא התבטא כאילו ביהדות יש ארנק ריק אז אני מעדיף ללכת לארנק מלא עכשיו יש את כל הטוב והזה

והוא אמר כהכנה א להתנצר כן בהתחלה הוא לא אמר לי אמר שום דבר הוא הלך בראש השנה הוא הלך לבית כנסת כאילו הוא אומר שזה הכנה לנצרות הוא היה שמה וממש יומיים אחרי ראש השנה אז הוא דיבר עם אמא שלו והיא כבר הרגישה אומר לה

אני רואה שאתה הולך להתנצר הוא אמר נכון אבל הוא אמר יש לי עוד צעד לפני שאני הולך להתנצל אני הולך להתפלל ביום יום כיפור להגיע לבית כנסת היא אמרה לו מה פתאום אתה לא הולך לבית כנסת אם אתה תנסה ללכת אני

אגיד לאנשים שמה שיסלקו אותך אין מקום בבית כנסת לאנשים א כופרים לאנשים שרוצים להתנצר אין מקום בבית כנסת שלנו כן זה היה פעם היא כל כך הזדעזעה מהמחשבה שהבן שלה הולך להתנצר. טוב, בפועל הוא באמת אני לא זוכרת באיזה עיר הם אולי הם גרו אז בברלין

והוא הלך פשוט לא זוכרת. בכל מקרה עבר לעיר אחרת וממש הוא ככה היה בדרך להתנצר ופתאום ככה ביום כיפור הוא רואה בית כנסת אורתודוקסי קטן כזה שמה בא איפה שהוא היה זה היה בעיר אחרת לא איפה שהם גרים והוא החליט להיכנס

וכשהוא נכנס לשמה ביום כיפור הוא לא ידע להסביר מה היה שם אבל הוא פשוט החליט באותו רגע שהוא לא מתנצר לא רק שהוא לא מתנצר אלא הוא הוא רוצה לדעת מה זה להיות יהודי זאת אומרת לחזק את הקשר שלו עם

היהדות ועם קיום תורה ומצוות ובאמת אחרי יום כיפור הוא התקשר לאמא שלו ואמר לה אמא אני לא מתנצל אני נשאר יהודי זה כתוב בהתם יכולות לראות ביוגרפיה שלו באמת את הנקודה הזאת שהיא עשתה אחר כך הוא גם כתב ספר שנקרא נראה לי כוכב הגאולה

שהוא ככה א באמת מדבר על המצוות ועל היהדות והוא היה פילוסוף כזה שכן בסוף הוא גם נפטר בגיל יחסית צעיר בגיל 43 אני חושבת אבל המפנה כן תחשבו מה זה שהציל אותו מלהתנצל זה היה ביקור בבית כנסת ביום

כיפור אז א אני אומרת בעזרת השם שנזכה א לגאולה השלמה עוד לפני יום כיפור כי ביום כיפור עכשיו בגלות זה שום דבר ביחס למה מה זה יום כיפור בגאולה השלמה עם עבודת כהן גדול מה שאנחנו אומרים בתפילה תחשבו לראות את זה בפועל ממש שהכהן הגדול

עושה את עבודת יום כיפור בבית המקדש וכל עם ישראל ביחד מחכים שהוא יצא מה מהעבודה הזו כן השמחה הזאת כשהוא יוצא מקודש הקודשים אז שנזכה לכל זה ממש עכשיו בעזרת השם בהגלות של הרבי מלך המשיח צרות טובות חתימת