Speaker A
[מוזיקה] ארבעה אוטובוסים מלאים בתלמידים נסעו על דרך הקורכר הזאת ב-8:45 הבוקר בדרכם לשמורת הטבע הבונים, כ-300 מטרים מכאן על חוף הים.
40 שנה לאסון הבונים: טיול בני המצווה שהסתיים בתאונת רכבת קטלנית עם 22 הרוגים ו-16 פצועים.
Key Takeaways
- אסון הבונים היה האסון הרכבת הקשה ביותר בישראל עם 22 הרוגים ו-16 פצועים.
- האסון הוביל לשינויים משמעותיים במדיניות הבטיחות במפגשי רכבת ודרכים.
- המשפחות והניצולים ממשיכים לזכור ולהנציח את הנפגעים גם אחרי 40 שנה.
- החקירות והמשפטים סביב התאונה לא הביאו להרשעה של נהג הקטר.
- הסיפור מדגיש את ההשפעה האישית והחברתית של אסונות דרכים על הקהילה.
What the video covers
- ב-1985 יצאו ארבעה אוטובוסים עם תלמידי כיתה ז' 12 לטיול בני מצווה לשמורת הטבע הבונים.
- האוטובוס הראשון נתקע במעבר מסילת רכבת בצומת הבונים והתנגש בו קטר רכבת במהירות גבוהה.
- 22 אנשים נהרגו, ביניהם 19 תלמידים, מורה, אמא מלווה ונהג האוטובוס, ו-16 נפצעו.
- האסון נחשב לאסון הרכבת הקשה ביותר בתולדות ישראל.
- המשפחות והניצולים מתכנסים מדי שנה לזכרון ולהנצחה של הנפגעים.
- הנהג של הקטר הואשם בנהיגת שלנית אך זוכה בבית המשפט לאחר ארבע שנים.
- האסון הוביל לשינויים משמעותיים בבטיחות במפגשי רכבות עם כבישים, כולל הקמת מחסומים ורמזורים.
- הסיפור מתואר דרך זכרונות אישיים, יומנים, מכתבים ותמונות של הנפגעים ובני משפחותיהם.
- המשפחות ממשיכות להתמודד עם הכאב והאובדן גם אחרי ארבעים שנה.
- האירוע מדגיש את החשיבות של בטיחות בדרכים ובמעברי רכבת למניעת אסונות דומים בעתיד.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
בעצם הגענו מכביש ישן ונסענו ככה תמוד למסילת רכבת פה. האוטובוס עלה, אפשר לראות את זה עד היום. זה נראה מדעז שזה ככה היה בלי מחסום הרכבת. באה [מוזיקה] משם אני שומע חותה ורואה רכבת ואפים מעלי. [מוזיקה] חלקים רצו פה ילדים.
Speaker A
זרוקים אף מהחלונות, אפו לא ראינו מחזה מזהע ממש מזהע. וזהו, החיים משתנים בשנייה. 22 הרוגים ו-16 פצועים. כך נקטע טיול בני המצווה של בית הספר ברינר בפתח תקווה. 40 שנה בדיוק חלפו מאז יצאו ילדי כיתה ז' 12 לטיול בני מצווה, 40 שנה מאז שלא חזרו.
Speaker A
ארבעה אוטובוסים יצאו לטיול. בדרכם לחוף דור נדרשו לחצות את מסילת הרכבת בצומת הבונים. כשהנהג של האוטובוס הראשון חצה את המסילה, התנגשה בעוצמה הרכבת שהגיעה מכיוון תל אביב. קטר הרכבת פגע באוטובוס בחלקו האחורי. האוטובוס הועף ונשאר לשכב על צידו.
Speaker A
תאונת הבונים הייתה ועודנה האסון הרכבת הקשה ביותר שידענו. נהרגו 22 ישראלים, 19 נערים ונערות ואיתם גם אמא מלווה, מורה ונהג האוטובוס.
Speaker A
בשעת הבוקר נערכו טקסי ההלוויה להרוגי התאונה. 40 שנה. 40 שנה שזה איתי השרשרת שלו. כולל בחתונה שלי, כולל בזה. שום דבר, שום כלום.
Speaker A
זה לד שחר שאיבדה את אחי אמיר בתאונה. זוכר את כל פרט מאותו היום. הייתי תלמידה בכיתה י' בתיכון. ההורים שלי היו בחו"ל. אני קמה 7 בבוקר או 6 בבוקר אפילו, כי אני ישנתי לבד ואני הייתי אחראית על האחים שלי.
Speaker A
מאירה גם את אמיר מכינה לו סנדוויצ'ים לבית ספר. וזהו, נשארת עם חברות שלי יום כיף בבית. ככה זה התחיל ואז בסביבות 11 בבוקר, 10-11 בבוקר, תפקות בדלת. אני פותחת את הדלת, חברות של אישה. מה אתם עושות פה? מה אתם לא בבית ספר?
Speaker A
לי באיזו כיתה אמיר? אני מתוך איזשהו בלבול של מה קשור, מה קשור שבט ז' 11-12, לא זוכרת משהו כזה. אז אני הולכת לחדר שלו להוציא את המחברות כדי לראות מה כתוב על המחברת. רשום זמרו לי ליד תשבי. סליחה, סליחה, סליחה.
Speaker A
איפה אנחנו? ההמתנה לזיהוי הילדים ההרוגים הייתה קשה. מנסור פרנק, פרנק, פרנק קיבלנו את התשובה בשעה 5 אחר הצהריים. ואחר כך המשימה של להודיע להורים שלי שהם לא מופיעים באוטובוס הזה. אדוני, הם לא מופיעים באוטובוס הזה. שמח עלס, אנחנו בטיול בחו"ל ועכשיו הגענו ללאס וגאס.
Speaker A
אנחנו מדברים על שנת 85. מי עוד נסע? מי עשה טיולים כאלה? תלך 40 שנה אחורה, זה משהו. אין טלפונים, אין אינטרנט. מהחדר מצלצל הביתה ואז עונה לי חבר מהעבודה. אני אומר לו מה קרה? אחת האמהות. אז הוא אומר לי לא.
Speaker A
אמיר [מוזיקה] פצוע משדה תעופה. הגעתי לאסוף אותם. סידרו לנו הגעה עד המטוס. אמרתי להם תאונה. אין אמיר, אין אמיר. אמרתי משהו כמו הוא אמר נכון, אמיר אין, אין אמיר, ואין עודד, ואין פלורין, ואין יוסי, ואין דביר, ואין מרב, ואין...
Speaker A
אמא של מרב. זה גז מכל פעם שהזכירו אם הייתה תאונה רכבת או משהו, נהרגו. אז תמיד ישו לתאונת המונים. תמיד הזכירו. אז תמיד אני סידרתי את זה. אז לפי כל כתבה עיתון באיזה יום, מאיזה עיתון זה הגיע. שבר של שנייה נדרש לנהגת
Speaker A
לעבור בשלום. לאוטובוס חסרה שנייה אחת. זה העיתון למחרת הבוקר. למחרת זה הזוי. אתה מחתט ואתה כל פעם עושה משהו חדש. אמיר נהניתי לקרוא את עבודת השורשים שכתבת. עבודתך מידע עלומור מפותח ובגרות העבודה כתובה והרוחה נעה נשאר כוח מורתך אסטי 28
Speaker A
לפברואר 85. כן, אתה מבין חודשים. אתה רואה זה אני לא ראיתי בחיים שלי. אחרי שתי ועדות בדיקה שחקרו את התאונה הוגש נגד נהג הקטר כתב אישום בגין נהיגת השלנית. ארבע שנים אחרי התאונה ניקה אותו בית המשפט מכל השמע.
Speaker A
פה לא, לא מצאו השם, לא אמרו שיש שם. לא במה הסתפכו. אתה יודע מה נותנים לחיי ילד? 4,000 שקלים. זה ה-4000 דולר. [מוזיקה] 14 חודשים אחרי התאונה במפגש הבונים ממליץ הצוות הבודק בראשות השופט עזרה קמה להקים ועדת חקירה ממלכתית בעקבות אסון הבונים.
Speaker A
השתנתה מקצה לקצה היחס סות למפגשי רכבת עם כבישים ועם דרכי עפר והושקעו מיליוני שקלים בהקמת מחסומים ורמזורים בעשרות צמתים כאלה. [מוזיקה] זה דוח ועדת בירור, דוח השלמות. כן, זה זה הני ומה המסקנות של כל זה בסוף? אה, שאנחנו
Speaker A
אשנים ששלחנו את הילדים לטיול. זה פלורי, אמיר, אירן. כן, דרי, אירן, רג, אמיר נהרג, פלורי [מוזיקה] נהרג. בדרך כלל שואלים אותי יש לך אחים? ואז זה קצת דילמה כי אתה לא רוצה לבאס ישר כשאתה רק הכרת מישהו, אבל מצד שני
Speaker A
אני מרגיש חובה לספר על זה כי כן יש לי והוא נהרג לפני שנולדתי. אבל צערי לא הכרתי אותו. זה מעין פצע ענק שאני מרגיש שממש ממש קשה לגשת אליו. והמוות של ההורים עוד יותר העמיק אותו בעוד רבדים של כאב ורטיעה מלגעת
Speaker A
ומלגשת. אני לא חושב שזה עוד קרה באמת. [מוזיקה] פלורין ז"ל לא זכה להכיר את אחיו שכל כך רצה בו. בין בכור היה להורב ובין יחיד עד להולדת אחיו אורן שנולד שלושה וחצי חודשים לאחר האסון. המכרייד כל חייב ביקש פלורין שישנו את שמו
Speaker A
לאורן. אחיו נושא את שמו במקומו. [מוזיקה] יש לך אחריות על השם? כן, ממש. באמת אחריות, אבל לא משהו שהכרתי כמו דיסקונקי כלבי. [מוזיקה] זה גם פלור. כן, א איזה [מוזיקה] חמוד. הסונק קר תשעה ימים לפני הבר מצווה
Speaker A
שלו. כבר הזמנות נשלחו וכבר הכל היה מוכן. זה כנראה מכתב שהם כתבו לו שהם רצו להעניק לו. לפלורין היקר, השנה אתה מגיע למצוות. החיים לא תמיד קלים. יש תקופות קשות ויש תקופות טובות. העולם כולו רק תהפוכות. אני מאחלת לך ומקווה שיהיה בך הכוח להיות ישר
Speaker A
עם עצמך, עם עקרונותיך ורצונותיך, ושדרכך תצלח באשר תלך. אהבתנו תמיד תלווה אותך ואנו מקווים שיהיה לך רק טוב. אמא ואבא. אבא, אני חושב אם זה פעם ראשונה שאני רואה את זה. לא חושב בטוח. ממש מרגיש שלמשל ביומן של אח שלי
Speaker A
שהוא גם נכתב בצורה שהיא נורא כלפי גוף שלישי שהוא מדבר כאילו מתאר למישהו מה עובר עליו. אז זה מרגיש קצת כאילו מדבר אליי. אזה טיפה אולי יותר קשה. [מוזיקה] גדלת, גדלתי תזות. [מוזיקה] אבל האמת, האמת באמת של נגיד
Speaker A
נגיד מה נשמע מאז התאונה. מדי שנה בשנה נפגשים ההורים השקולים והילדים הניצולים באתר. [מוזיקה] האסון. להיות את יודעת מי אנחנו? אני מזהה לפי הפנים. אני מקווה שנכון. מה הייתי אצלכם הרבה בבית. היה איתי מא' עד לשמעון. [מוזיקה] 11 לשי 85. זה שנים עלייך בגיל 25-26 ככה
Speaker A
זה קקוע משמעותי. אתה חי עם זה, אתה גדל עם זה, אתה מקפח את זה. עברנו פה היום לקרוא לזה כאוס. היום הזה זה כאוס. היה טירוף. [מוזיקה] הייתה פה שטירת עצים, אנחנו רואים את הרכבת מתקרבת ואנחנו רואים את האוטובוס
Speaker A
מהצד השני. היה איזה רחש והנהג אמר, אמר, אני לא אצפור שהיא לא תיתקע, שהיא תמשיך.
Speaker A
זה היה שורירי שניות ואז היינו ידעים לחותה הגדולה. צפר שמעתם את הצפצפר ארוך ארוך ארוך עם הקו. [מוזיקה] בסוף מהזווית שלי ראיתי את הרכבת ממש ככה מקמטת את האוטובוס ואז עשן שחור שחור שחור שחור הרבה זמן ואחר כך קבור כמה שניות הוא מוטל בצד.
Speaker A
זה מן יומן עם כל מיני מסמכים של פלורים. אז אחד מהם למשל זה כאן. אני חושב שזה שלך. זה הגיע בכתב יד כנראה הזמנה לבת מצווה. אני צודק? [מוזיקה] זה למשל יום ראשון שני בינואר 83 אחרי הצהריים. אלך עם חבריי, סליחה, עם
Speaker A
חברי טל שרוני לסרט ספיכס שכבר חמישה שבועות אני אומר שנלך ואני לא הולך. רגע, אתה זוכר את היום הזה? אני אגיד לך למה. אתה כנראה לא זוכר כי מסתכלים ביום הבא. הוא כותב שמשהו התפקשה שם. לא היה כרטיסים או
Speaker A
משהו. חביה עוד יום, עוד, עוד. אנחנו פה, אבל זה קור. מה נשמע? קודם כל הלכנו אתמול אני, אמיר ועודד לתנועת נוער. היה שטות ואני לא הולך יותר. ממש כן. אחר כך הלכנו לעיר וראינו את טל רונן, עידית ואיפעת. אידית ילדה יפה מאוד, גם ילדה
Speaker A
חמודה. טל כבר ראה את אידית וביקש ממנה חברות והיא הסכימה. אני ואמיר ככה עוד לא התחלנו בבנות. אולי רן יעשה מסיבה עוד זמן. [מוזיקה] קצר. בשבילי עודד עדיין בן 13. אני לא יכול לחשוב אותו בין 53 איך הוא היה נראה
Speaker A
או משהו. בן 13 רק חגגנו בר מצווה והאסון קרה. תראו איזה קח. תראו איזה פוזיציה.
Speaker A
עודד. הנהר. 40 שנה אחרי המשפחות וניצולי התאונה לא שוכחים את חבריהם מכיתה ז' 12 של הנצח ישארו בגיל. [מוזיקה] מצווה זה זכות גדולה. גם חובה שלי הייתה להגיע היום. גם זכות גדולה לראות אתכם. גם סליחה מה? כי זה לא פשוט גם לראות אותנו גדלים
Speaker A
ומתפתחים ותודה על הזכות שהייתה לנו להכיר את הילדים. [מוזיקה] שלכם. החיים הלכו נגדו, אז אם רק עושים משהו שזה לא יקרה שוב זכית.
Speaker A
[מחיאות כפיים]
Topics:אסון הבוניםתאונת רכבתטיול בני מצווהבטיחות בדרכיםזיכרון והנצחהנהיגת שלניתתאונות דרכים בישראלמשפחות נפגעיםניצולי תאונההיסטוריה ישראלית
![30일 동안 하루종일 스페인어만 공부하면 생기는 일 [공부 Full Version] — Transcript](https://i.ytimg.com/vi/J_aYokLpAY4/maxresdefault.jpg)
