Speaker A
שלום רב לציבור היקר. היום אנחנו מתכבדים להזמין כאן הורה החשוב, ידידי הרב גאל אלוף, ואנחנו בעזרת השם מתכוונים לחג הסוכות, החג השלישי משלושת הרגלים. ואני רוצה לדבר עם הרב גאל אלוף על עניין הר הבית. אני כן אקדים. אנחנו לא הולכים
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
לפסוק הלכות מעשיות. מי שרוצה לשאול אותי מה דעתי באופן אישי, מי שירצה את הרב גאל באופן אישי, אבל בכל זאת כן לפרוס את הסוגיה. אז דיברתי יותר מדי. אני רוצה להגיד שלום לרב גאל.
Speaker A
שלום הרב בני, שמח להיות פה, כיף מאוד. איזה כיף. עד שאנחנו נפגשים ולדון איתך הרב גאל בסוגיה הלכתית, איך שהגדנו לא הלכה למעשה, אבל בכל זאת לפרוס את המפה. אני מקווה ומאמין שזה יהיה עונג גדול.
Speaker A
אנחנו כבר עושים את זה עשר שנים. אנחנו עושים את זה בינינו כבר הרבה שנים, למעלה מ-10 שנים אני חושב אפילו.
Speaker A
אבל בכל זאת ככה גם להציג לציבור את הסוגיה דבר דבור אל אופניו, איך באמת ניתן להסביר לציבור על מה הדיונים או מה השאלות היסודיות בנוגע לעלייה להר הבית בימינו. ואולי נתחיל מהמקורות הפשוטים ביותר. אתה מוזמן לפתוח.
Speaker A
כן. אז ברור שהמקור הפשוט ביותר מדבר על כך שבמדבר היו שלושה מחנות, מחנה ישראל, מחנה לביאה ומחנה כהונה או מחנה שכינה, כאשר הדינים מתבררים כבר בספר במדבר ומובאים גם בגמרא במסכת פסחים, שמדובר בכך שמחנה ישראל, גם הוא אגב מחנה
Speaker A
מחנה ישראל אסור נגיד במצורע להיכנס למחנה ישראל, ואת המתים ברגע שצריך להוציא אותם החוצה, ברגע שנכנס אחרי צריך להוציא אותו. אי אפשר להשאיר מתים להשארות שם את המתים. במחנה לביאה אסור בטומאת זב, זבה, נידה, קרי, כל תומות הגוף,
Speaker A
הזבים והזבות, הנידות והיולדות. יפה מאוד. בדיוק. יש לציין שברמב"ם, אני כבר מקדים את זמני, אבל ברמב"ם זה לא ברור שזו אסורה מחנה לביאה, קרי סליחה, אסור מחנה לביאה. אוקיי, לא השאלה אם הוא זב, זה השאלה אם להגביר את זה כזבים או לא כזבים. בדיוק בעל
Speaker A
קרי ברור שאסור, אבל אנחנו כמובן פוסקים שבעל קרי אסור במחנה לביאה ומחנה מחנה שכינה. הדרך היחידה להיכנס למחנה שכינה זה להיות טהור לגמרי מטומאת מת, אפר פרה אדומה או איך שהגמרא בסוכה אומרת, איך שגידלו את הילדים או שגידלו את הילדים על הסלע, שהולידו אותם
Speaker A
על הסלע היו יולדות, על הסלע ולוקחות השברים עם כל מיני סיטואציות שחס וחלילה לא יעברו מעל את טומאת המת. נראה לי שאם נצליח במרכאות כן לייצר ילדים כאלה, ילדים כאלה, ילדים גאולים כאלה שלא נטמעו מעולם בטומאת מת, אז עליהם לא תהיה מחלוקת.
Speaker A
צריך לומר שגם הסיפור של טומאת מת הוא נורא מורכב, כי יש מחלוקת גדולה לגבי חרב. הרי כחלל יש פרשנויות שבחב הרי כחלל שהם פרשנויות מאוד מאוד מחמירות שאומרות שזה בעצם כל מגע, כל מגע. בדיוק, אבל איזה חרב הורגת היום? כאילו אתה
Speaker A
צריך חרב שממש... אה, זה מחלוקת. הרגו איתם שמה, זה מחלוקת. יש דעות שאומרות שהחב הרגו כחלל זה כל כלי מתכת שנטמע ממת. אני אומר, אבל איפה אתה נתן סכין ביתי? הוא נתמע ממת? אני לא מה בגל הרי לא היה מת
Speaker A
בסופר. אתה חושב שהיה מת בתוך הסופרמרקט ואז שהוא קנה את הסכין שלו בסופר? אז... אבל... אבל נכון, נכון, אבל... אבל א... אבל זה ברור שאנשים נטמעים בטומאת מת במהלך. הם אם הצליח לייצר כמו אותם דורות במסכת סוכה, אז זה דווקא הכל יהיה יותר
Speaker A
יותר פשוט, חד משמעית. על כל פנים היום את הדבר הזה במדבר התקנו לירושלים. נכון, ירושלים העתיקה. יש לומר לא זאת שחופפת בדיוקן בגבולות של בירושלים שלנו, אבל המקודשת ליין מעשר שני. בדיוק, המקודשת לין מעשר שני. אנחנו יודעים שאפשר גם להגדיל אותה, נכון, וכדומה, כמו ש
Speaker A
המשנה במסכת שבועות בפרק ב', כן, זה בוד דף טו טז שם סוקיות א. ובעצם זה מחנה ישראל. מחנה ישראל מותר בכנסה. אנחנו חיים בו היום, מתנהלים בו, אין בו שום דין מיוחד שנוגע בעניינינו. אנחנו אין לנו מצורעים ברוך השם. מחנה לביאה זה
Speaker A
הר הבית. מחנה לביאה זה הר הבית, ומחנה ני שכינה זה מקום המקדש עצמו, מקום המקדש עצמו, עזרת ישראל, אזהרת ישראל. בדיוק זה אזרת ישראל, זאת אומרת ופנימה גם קודש הקודשים. מובן, ק וחומר שהוא מחנה שכינה. הוסיפו עליו מדרבנן
Speaker A
את עזרת נשים. החל כן, עזרת נשים וכ יוצא בזה, אבל זה פחות יותר איך שזה מגיע בזמננו. אז בוא שנייה, בוא שנייה ננסה לסכם את זה. שלושה מחנות היו במדבר, והועדקו לענייננו לירושלים, הר הבית ומקום המקדש או עזרת ישראל לצורך העניין,
Speaker A
שזה העזרת ישראל כמובן לא עזרת ישראל מה שהיום נקרא עזרת ישראל. [צחוק] להבדיל בין הטמא ובין הטהור. פה אפשר להגיד בין הטמא והטהור, ו... ועזרת שזה מחנה שכינה, ובעצם כל זמן שאני לא הגעתי למחנה שכינה ואני טהור מטומאת קרי, הכל טבלתי,
Speaker A
עשיתי את כל הדברים, לא הגעתי למחנה שכינה, לא עברתי על איסור. אבל זה כבר שבחשוב מאוד לעשות הבחנה בין ייסורים שהרבה פעמים אנשים טועים בזה, דברים שכמובן הם יהיו פשוטים, אבל אנשים טועים בהם. הכניסה באיסור אם אתה טמא,
Speaker A
ובצורך העניין אם אתה זב, אישה זבה, פלק, אם הוא נכנס למחנה לביאה, ביטול עשה הרבה, ומ שזה כרת. זה לא כרת, זה ביטול עשה, לא כרת בו. לעומת זאת מי שנכנס למחנה שכינה אפילו טהור מטומאת זהב, זבה, יולדת, נידה על
Speaker A
קרבן, אבל הוא טמא מת, כמו כולנו. אנחנו כולנו מחזיקים בטומאת מת, הוא עובר על איסור כרת. כלומר דיון הכרת הוא רק לגבי מי שנכנס למחנה שכינה ולא למחנה לביאה. כמובן שפה תיכנס למחלוקת הגדולה מה הגבולות של המחנות. אבל אין דעה
Speaker A
שאומרת, וזה בלבול גדול בציבור, אין דעה שאומרת שמי שנכנס למחנה לביאה הוא טהור או טמא או לא משנה מה. הוא עובד נגיד מידה שנכנסת למחנה לביאה עוברת על כרת, אם מבטל את עשה. נכון שצריך לומר אם אנחנו יודעים איפה זה מחנה לביאה.
Speaker A
נכון, נכון. רק צריך לומר ביטול עשה זה עבירה. נכון, אסור למחוט על זה, מקים אותו עד שעד אפילו עד מיתתו. אומרת הגמרא קופים על זה בכתובות פג פג פב. נכון, קופים אותו. לא אגב יש מחלוקת בסוגריים. אני אומר הסוכה ולא עשה, לא עשה, נחיד אותו עד
Speaker A
שתצא נפשו, עד שתצא נפשו. ואני רק אציין שזה סוגיה אחרת. יש מחלוקת ראשונים עצומה האם גם לא תעשה קופין אותו עד שתצא נפש משמות, ונתיבות קצת, ונתיבות יש על זה אור החיים הקדוש בפריתו, ארוך, דברים נפלאים. אבל אנחנו כרגע
Speaker A
בעשה ברור שאסור לעבור על עשה. ברור שהרבה יותר חמור הכרת. אבל מבחינתנו כרגע אני רוצה לדבר על המקרה הטהור, טהרת טומאת מת, על הטהור מכל טומאות היוצאות מן הגוף, אדם שטמא לקריו או בנות קטנות, לא משנה, שלא ראו
Speaker A
נידה וכן הלאה, ילדים קטנים לצורך העניין שהם טמאי מתים לפי מה שכרגע אמרנו, ועל זה אין חולק. מותר להיכנס להר הבית עד מחנה שכינה, עד ולא עד בכלל, עד ולא עד בכלל. נכון, עם סוג שמדרבנן יהיה אסור יכנס בעזרת חשים.
Speaker A
נכון, נכון, נכון, וזה מדיר בינן. צודק. צריך לומר גם את זה. עכשיו על גבי זה צריך להציג עוד מחלוקת בעצם, שאולי אתה תציג אותו יותר טוב, אבל השאלה האם הקדושת מקום המקדש קיימת בזמננו או לא. בפשטות
Speaker A
אתה רוצה, אתה מציג אותם. אז באמת, אז אנחנו מכירים את העמדה שברוב הראשונים ככה עולה גם מהגמרות, מפשט הגמרות. הזכרנו את הגמרא בשבועות, יש גמרא באה במציעה, יש כל מיני מקומות שמסכת מגילה. נכון, אבל בוא נמר בעצם עם קדושה
Speaker A
ראשונה. נכון, אני אולי אסביר את זה יותר. היו כמה קדושות לארץ ישראל ולירושלים, ויש שאלה האם הקדושה, נקרא לזה, מי יהושע עד שלמה לצורך העניין, כן, כיבוש הארץ עד בניין המקדש, וכמובן קידוש המקום. האם א זה עדיין תקף
Speaker A
אחרי גלות ראשונה, ואחרי זה הגיעו, הוא עולה בבל, מה שנקרא בשובה ציון בגאולה השנייה, ואז שיצרו קדושה שנייה. אז מה התוקף של זה לדורות? בהנחה שקדושה ראשונה נשארה, אני לא צריך לדבר על קדושה שנייה. בהנחה שקדושה ראשונה לא נשארה, אני צריך לדבר מה התוקף
Speaker A
של קדושה שנייה. בדיוק. פסק הרמב"ם והרעב"ד. זה תמיד מדברים על זה, תמיד מדברים רמב"ם ורעב"ד, שהרמב"ם אומר שהקדושה קדשה יודע עדיין קדושה שנייה, אבל יש הבדל בין ארץ ישראל לבין ירושלים. אנחנו מדברים ירושלים. בוא שנייה נעשה סדר, סדר דר תיבת הציבור. כן, אנחנו ככה יכולים
Speaker A
לרוץ ברשתי תיבות, אבל בכל זאת אנחנו עושים את זה בשביל הציבור. לגבי ארץ ישראל הרמב"ם פוסק להלכה שקדושה ראשונה קידשה לשעת ולא לעתיד לבוא, אבל לגבי ירושלים היא קידשה גם לעתיד לבוא, שזה אגב אחד הדברים לגבי ארץ ישראל, לגבי
Speaker A
ארץ ישראל שזה לא ירושלים, הכוונה חוץ מירושלים, חוץ ממקום המקדש. אז לגבי זה קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא, והשנייה קידשה לעתיד לבוא. ויש דיונים ארוכים מה ההבדלים בין העניינים. ואתה רוצה לומר את הרמב"ם המיוחד בפרק ו' בלכות בית הבחירה. יפה, שהרמב"ם בעצם
Speaker A
אומר דבר מדהים. הוא אומר, הוא אומר שהקדושה של יהושע לא קיצה את ארץ ישראל, אבל הקדושה שעזרה כן. למה? בגלל שחזקה כיבוש, כאילו החזקה בק, לא כיבוש של מלחמה, אלא אחיזה עצמה. אחיזה עצמה הקרקע זה כזה בערך חי טז.
Speaker A
נכון, נכון. שמדברים שם על כל האזור של היובל. נכון, נכון, זה שם. אז גם מדברים על זה שם. נכון, שם אגב יוצא משם. לא משנה, אנחנו יכולים לדון לזה על מחר. אבל בוא נחזור לענייננו. הרמב"ם אומר בעצם על מקום המקדש שהוא קדוש.
Speaker A
כל מה שאמרנו, השלושה מחנות האלה גם בזמננו, יש מחנה ישראל, מחנה שכינה, מחנה לביאה. מחנה שכינה הרעב"ד אומר אין על זה איסור כרת. עכשיו כאן יש כוכבית, צריך לומר שהרעב"ד הזה הוא מיוחד. נכון, זה רעב"ד מיוחד, אחד מהרעבדים המיוחדים. הרעב"ד הוא בין שמיים לארץ, יש לו איזה צד של מקובל, יש לו איזה צד מקובל ויש לו צד של פשטן לצורך העניין. קרחד כולה בב. נכון, ככה זה כולה בזה הרעב"ד. האמת יש רעב"ד בסוגריים, אני חייב לומר כל
Speaker A
פעם שאני מדבר על הרעב"ד הנזכר, פשוט הרעב"ד ממדעים סימן ו', והוא אומר כך: אומר לי ליבי ושכלי מסכים לליבי שאני חושב שזה ממש הדוגמה של הרב גילולים מן השמיים וכל הגילויים שהוא מדבר עליהם ומביא אותם, כן, מביא אותם בספריו גם בפירושו, בגאותיו על
Speaker A
הרמב"ם.
Speaker A
הרמבם אז זה ממש תואם לשיטתו שיש לשמיים מה לומ כלומר אנחנו צריכים לבדוק האם זה גם מסתדר עם עם הארץ עם ההלכה אבל תמיד אומרים הרעבד מביא את זה בק נכון המפורסם ביותר זה רוח הקודש שופיע לבית מדרשנו על
Speaker A
זה עכשיו אנחנו בסוכות עכשיו אז ב על ההדסים הרוח הקדוש שפת מקדשנו והשולחן ערוך לא פוסק אותו וגם פה לא פוסקים אותו כן אז שנייה בוא בוא בוא נדבר על הרעבד הזה אז יש לנו הרעבד אומר בהתחלה הוא רוצה לומר
Speaker A
אולי קידשה קדושה שנייה חלה ולא ראשונה בבית המקדש אחרי זה הוא בסוף אומר אבל נראה לי בסוף שגם ראשונה וגם שנייה לא חלו על בית המקדש ולכן אין כרץ עכשיו כאן אנחנו נכנסים לדיון נורא מרתק בשנייה אחת של היסטוריה הרב קוק כתב על זה
Speaker A
הוא דייק בראשון של הרב אמר אין בזה כרת אבל אולי איסור דאורייתא יש בזה הרב הירשן זון חולק עליו הרב הרב והרב גורן הרב גורן בעצם א אחרי זה בהיגליות נגנו המאירי שהמאירי בעצם פוסק הרעבד אבל בבאירי מבואר בלשונו
Speaker A
בדף טו במסכת אה במסכת עבודה זרה לא זה לא עבודה זרה זה בעבודה זרה אני לא זוכר אני לא זוכר איפה המייר נראה שבועות עצב שותז שמה המאירים הוא אומר נהגו לעלות נראה לי שמעתי ככה הוא שמעתי שנהגו לסמוך על הרעבד
Speaker A
ולעלות במקום המקדש יפה יפה בדיוק שנייה רק לפי זה יוצא שהרמבם אומר איסור כרת מי שנכנס למחנה שכינה בטומת מת הוא חייב כרת ולפי הרעבד הוא אמר לא חייב כרת ויש שתי הבנות האם הוא לא חייב כרת ולכן
Speaker A
מותר או לא חייב כרת אבל עדיין יש שלב ויש את המאירי שממנו משמע כמו הרעבד רק הכי קיצוני רק צריך לומר המאיר ואין שום מישהו אבל צריך לומר המאירי לוקח את הרעבד איתו והמאירי והרעבד הם שניהם בני פרובנס כאילו
Speaker A
הרבה יותר קל להשתכנע שהמאירי מסכים הרעבד אגב הרב גורן מצרף להם את רסג באיזה דיוק שהוא עושה מהמניין המצוות של רסג בהתחלה בהתחלה בה בקדמה לסר חייב לומר בקטנותי מול מרן הרב גורן כן זה לא זה לא מחוייב ההבנה של ברסק זה לא מחויב אבל
Speaker A
והרב גורן פוסק באמת הרב גורן רב שהיה בזמן שחרור הר הבית הוא פסק שקדושה שנייה לא קיצר לא קיצה תדבוכ הוא פסק לגמרי כן שנייה את דבר קדושת הרבית מה את אין קדושת הרבית לפי הרב גורן מעיקר הדין
Speaker A
אין קדושת הר הבית ככה אני לא לא זוכרתי ש זה דבר תמוע מאוד בעיניי לא אני חיב לומר שניה לפחות אני אין לי פה את הספר אני לא זוכר שככה הרב גורן פוסק כמו הרעבד מעיקר הדין אני ככה זוכר יכול להיות שאני טועה אם הרב
Speaker A
בני לא זוכר אני לא רוצה לסב ככה זכור לי אני לא זוכר זוכר קצת הפוך אפילו אבל מה שאני זוכר זה שהוא מתאר שם בהקדמה של הספר שהוא בנה בכנסת לר הבית הרב גורן כן זמני לטובת הרבנות הראשית והוא מספר שאנשי
Speaker A
הרבנות הראשית הרבנות הצבאית סליחה הרבנות הצבאית עשתה מדידות שמה והוא הגיע למסקנות שלו לפי הבנתו כן איפה זה מחנה שכינה בימינו לפי הרמבם?
Speaker A
נכון נכון הבנה שיש הרבה חולקים עליה צריך לומר אבל לפני כן אז אנחנו מדברים על זה שבאמת יש פה איזשהי מחלוקת צריך לומר אנחנו אני אני חושב שהיום כל העוסקים בדבר מתייחסים לדעה של הרמבם כהלכה פסוקה זאת אומרת אני חושב שדי תקבל בעם ישראל שקדושה
Speaker A
א שמקום המקדש עומדת בתוקפה אני חושב שבחינת כללי הפסיקה בדרך כלל כללי הפסיקה זה שרמבם ורייו לא פוסקים כמו רייבדוד לגמרי נכון זה לא מקובל כל כך כך נכון כן רמבם זה רמבם אחד משלושת עמודי ההוראה כי יש חזוני איש בטח אתה זוכר את החזון
Speaker A
איש בבאקמה בסימן ה אומר פה אנחנו לא מבינים את הרמבם בדיוק גב את הרמבם הרעבד פה הרעבד הוא הרב של [צחוק] זה רק החזון איש אתה יכול להגיד האמת אני מאוד מזדהה איתו כי בעצם מה אומר החזון איש אני חייב לאומר את זה בסוג אני
Speaker A
חייב להגיב על זה החזון איש אולי קצת נעשה איזשהו בקצרה יש סוגיה מסוימת לא משנה כרגע לגבי דיני אש א מצד הרבות נזיקין ויש את הרמב"ם ורשי והוא אומר אנחנו לא מבינים את הרמב"ם בנושא הזה ובגלל שאנחנו לא
Speaker A
מבינים אני צריך אני צריך איזה פויסק שאותו אני מבין אני צריך מישהו שאיתו אני יכול להתנהל אז מי שאני מבין אותו הוא הרב שלי לא יכול להיות שהרב שלי זה יהיה מישהו שאני אמור להשיק מסקנות לאור דבריו בלי
Speaker A
שאני מבין בדיוק מה הוא אומר כן אבל צריך לסייג בשביל זה צריך להיות חזון איש לא כל לא כל למדן בשני אספתי כמה מקורות אני אספתי כמה מקורות בחזוני איש שממש ממש שאצלו זה שיטה אני אגיד בסוגריים סליחה פה על הסוגריים אה
Speaker A
במחלוקת של הרב עובדיה וחזון איש האם מי שלומד בפונוביץ' הוא צריך לנק כמו ספרדים או אשכנזים אז החזוני איש אמר ברור ש כמו אשכנזים גם אם אתה ספרדי גם אם גת המשפחה ספרדית למה הרב שלך הוא תלמיד של תלמידי
Speaker A
תלמידיו של הרמה וחכמי האשכנזים אז הואיל והרב שלך הוא תלמיד של חכמי האשכנזים אז הרב שלך הוא בעצם אשכנזי אז גם אתה צריך ללמוד תורה מהרב שלך גם אתה נוהג מנג האשכנזים כי הוא הולך עוד פעם לאותו כיוון
Speaker A
שהמושג הרב שלך ואחרי זה אני סוגרשר את הסוגריים כי אני לא רוצה להתפרס לשמה זה משהו מאוד מאוד אישי אינדיבידואלי לפעמים הרמבם הוא הרב שלך כי הוא ברור ביותר בסוגיה לפהרמב"ם לא ברור והרייבד הוא ברור אז הוא הרב שלך בסוגיה ואם הכל התורה שלך
Speaker A
הגיע מרב שהוא תלמיד של האשכנזים אז גם אתה אשכנזי הרבדי חולק על זה לא נכנס לזה כרגע אני רוצה שנייה עוד פעם לעשות איזשהו איסוף מסוים מחלוקת רמבם רייבד לפי הרמב"ם אסור להיכנס לרבית בטומאה לפי הרעבד שתי הבנות הבנה אחת שהרב קוק בסימן צדיק ו
Speaker A
במשפט כהן מצד בה מאוד מאוד זה שעדיין יש איסור אף על פי שאין כרת לדעת הרעבד יש את הרב הירשנזון ועוד פוסקים שביניהם גם הרב קלישר הרב צבי קלישר שהם רצו להגיד שלפי הרעבד זה היתר גמור הרב קלישר אפילו ואז שנייה ואז בטלה כל
Speaker A
קדושת הר הבית צריך לומר זה עמדה עמדה שהיא היא מקשה מאוד על הרבה דברים שקשורים להרבית בזמננו. כלומר זה לא ש כי אז צריך את כל מה שיש במשנה בשבועות כדי לחדש את הקודש הבשם צריך נביא ראיתי חידוש של הרב קלישר הרב קלישר אומר
Speaker A
שלפי הרעבד שבתלי הקדושה בעצם חזרנו שמותר להקריב בכל מקום הבנת זה חידוש שעוד פעם צריך להיות בסדר גודל שבשר אבל כך הוא כותב אז חזרנו לזה שמותר להקריב גם מחוץ למקדש ואז הוא אומר שאנחנו צריכים להשתדל למצוא את המקום הכי קרוב
Speaker A
למז מזבח אבל לא לפחות יותר מדי אם לא נצליח כי מקסימום לפי הרייבד אנחנו מקריבים תמידים בחוץ אבל זה בסדר כי ממר שזה קשה מאוד הרי אנחנו מכירים את זה א זבוחים קז כמדומני הלכה מקריבים אף על פי
Speaker A
של אין בית טוב א אתה מדבר על זבחים סב יש בסב סב זה המסורת זה מקובל מנביים שלוש נביאים הגיעו שלוש נביים נכון נכון נכון נכון ששם כתוב במפורש שמקרבי פישן בית חג גרה ומלאכים ואז זה לא משמע בכלל כמו
Speaker A
שהרב קליש אומר כי מקריבים אף על פי שאין בית לא זה למד אמר ברור זה למן דמר שהקדושה הראשונה פקעה ואז סליחה שקדושה הראשונה נשארה אבל אם אתה אומר אם אתה פוסק כמו הרייבד אז זה נגמר אבל בוא שנייה נשים את
Speaker A
זה בצד נחזור לסוגיה שלנו אז ראינו רמבם רייבד שתי פרשויות ברייבד עם נגזרות מרחיקות לכת לפי הפרשנות הקיצונית ברייבד שגם עולה מהמאירי בשבועות טו' שאז אין קדושה בכלל ואז אתה רוצה להיות להר הבית להתקדש אבל בעצם אתה לא עולה למקום המקודש, נכון? אוקיי,
Speaker A
אז זה מחלוקת אחת. ואמרנו שההלכה הפשוטה אם אנחנו ישרים וכנים זה כמו רמבם על פי כללי הפסיקה בתשובה הארוכה של הרב קוק אז אתה מן שאס אתה מכיר את התשובה זה תשובה מאוד ארוכה אני אגיד לך סיפור דיברתי על
Speaker A
זה עם הרב זרל מלמד אה בשבע ברכות של ביתי הרי עשינו א הבת שלי התחתנה עם בחור מבטל אבא שלו רם בישיבת בטל ודיברתי עם הרב זל מלמד והוא אמר שהרב צבי אמר להם שמי שרוצה זה הפוך הוא אמר שאלנו את הרב צבי יהודה
Speaker A
איך הרב קוק למד זה מעניין לא מה דרך הלימוד של הרב קוק אז הוא אמר תראו סימן צו במשפט כהן שמה תראו איך הוא למד ואיך הוא אומר הוא אומר תראה רוב התנך מדבר שקדושת ירושלים מניצחית רוב דברי הנביאים התורה
Speaker A
והנביאים רוב דברי חז"ל במשניות רוב דברי חז"ל בברייתות ורוב הראשונים עכשיו אני מכבד מאוד הרב גוק שיש מחלוקת אולי ראשונים אבל בסוף בסוף בסוף אחרי כל החשידושים הלכה כמו הרמבם קשה מאוד קשה מאוד לחשוב אחר אתם מסכים זה
Speaker A
נראה לי פשוט אבל אבל היית מצרף את זה לספק לא לא לא אני חייב לציין בניגוד לרדבז אני אני לא אני לא אני כן אני אגיד גם אולי שנייה אספר על הרדבז בסדר בכבוד הרב מספר על התשובה של הרדבז
Speaker A
התשובה תרציא א התשובה הזאת אז אז הרדבז זה המסורת שלנו בוא נתחיל מהסיפור פשוט הרדבז הוא המחלוקת המסורת בסדר כלומר השאלה הגדולה של הרדבז זה שאלו אותו יש עליות שנכנסות לתוך הר הבית האם מותר ללכת בהם האם עושים בסדר האם טוב טוב שגרים שמה
Speaker A
הם בעצם מתערים מנהג מתערים מנהג השואלים מתערים מנהג זה מתאים למנהג שסיפר המאירי לפני כמה מאות שנים כן אז אז אז שמה ברדבס מ תצא א הרדבז קודם כל אומר דבר הוא אומר אותו ארבע פעמים כמדומני א באופן פשוט וקל שיש לנו מסורת
Speaker A
שמקום אבן השתייה זה מקום קודש הקודשים והוא חוזר על זה באופן פשוט וזה כאילו נראה מסורת שהוא לא בכלל קורא איזשהו תיגר לערער עליה או שואל שאלות אולי לא נכונה ובוא נגיד את זה ככה, רוב אלה שתומכים בזיהוי הזה, בזיהוי של מקום המקדש היום,
Speaker A
הם מסתמכים על אותה המסורת של הרדבז. איפה הקושי אצל הרדבז? יש קושי מאוד גדול אצל הרדבז. הרדב התשובה של הרדבז היא לא קוהרנטית. היא לא קואה. תמכורים את התשובה של הרדבז.
Speaker A
קודם כל נאמר מה הוא אומר אחרי שהוא זיע את מקום המקדש אז אז אז אחרי שהוא מזיעת מקום המקדש הוא בעצם קודם כל יש שמה עוד שאלה כי זה גגין ואביות נתקדשו שזה סוגיה במסכת פסחים.
Speaker A
כלומר בכלל יכול להיות שמותר להגיע להגיעים להיות גם אם בתוך מקום המקדש אבל הרדבז אומר שבעצם מכך שאנחנו יודעים לזהות את מקום ה קודש הקודשים אנחנו יכולים לגזור את מקום המקדש ואנחנו יכולים לחשב בכל מקום כן איפה אנחנו [צחוק] איזה
Speaker A
קדושה זה מח שכינה ליה וכדומה נכון הקושי בתשובה שברדבז זה שפתאום באופן לא ברור זה נראה שהוא מדבר על על הכותל הדרומי ככותל העזהרה הכותב הדרומי כותב העזהרה זה לא מסתדר בשום פנים ואופן למה כי זה פשוט אומר הרי הכותב הדורמי הוא
Speaker A
כותב שהוא היה רבית והוא מתייחס לכוותר האזהרה יש לך פה מרחק של מאות מטרים בעצם שזה פשוט לא מתכנס אלון אחד אולי זה אולי בזמנו יהיה כותל אחר ומאז מילאו את המקום הציאו את ההצעה הזאתי אנחנו יודעים ארכיאולוגית שזה לא נכון הציאו את ההצעה
Speaker A
הזאתי אני אגיד את זה ככה התשובה יש מסורות יש מסורות שהיה בית כנסת איפה שהוא שם נכון נכון אבל אני רוצה אני רוצה להגיד משהו שוב ואומרים שמילאו את המקום הזה בכל ראיתי קצת בספרי א אה נקרא לזה היסטוריה עתיקים שהם מדברים
Speaker A
שבעצם כל המקום הזה לא היה נראה איך שהוא נראה היום היה בעצם הכותל המערבי היה מכוסה היה מכוסה ב באיזשהו כן שמילאו את זה שמה אה ובעצם יכול להיות שמדבר על כותל אחר מי אמר לך שזה כאילו אם באמת כל כך הרבה
Speaker A
דברים משתנו שם יכול להיות שמד מדבר על כותל אחר כן אבל אז אז בעצם בעצם עוד פעם עכשיו יכול להיות יש טענה כזאתי הטוענים כמו כמו שאתה אמרת עכשיו עוד פעמים אומרים איך שלא יהיה בתשובת הרדבז הוא חוזר שוב שובע לעובדה
Speaker A
שהסכרה ה האבן אבן השתייה זה מקום קודש הקודשים וזה זיהוי אבן שתם ברו קודש הקודשים כד איפה שהמסגד מעל האבן זה מקום קודש קודש זה לא מסגד יש אמר הכיפת הזהב היא לא מסגד רק שלא נבלבל זה זה מבנה בני מוסלמי המסגד
Speaker A
זה זה הקצה כן בצד הדרומלמי הזה כן המבנה המוסלמי הזה יש שמה טבעת יפה כבר מוכן למנוף א אבל זה זה לעתיד לבוא אבל המבנה הזה הוא המקום של קודש הקודשים מה זה מעניין אותנו זה מעניין אותנו כי אם
Speaker A
נדע איפה קודש הקודשים נידע לגזור מזה איפה בית המקדש היה עכשיו צריכנו לומר זה גם לא כזה פשוט כי צריך לדעת איך מעמידים את בית המקדש נכון כן כאילו באיזה זווית ואיך זה בדיוק יהיה אבל יהיה לנו טווח
Speaker A
מאוד מאוד קודם כל המידות מה מה המידות של מחנה שכינה אז מה שמפורסם זה אני יש לי תמיד על זה סימנים א קפז עד על קל לה נכון כן קפז זה 187 ממזרח למערב וקל 135 מצפון לדרום נכון
Speaker A
יפה אז זה המבנה זה המבנה חד משמעית והר הבית עצמו תקמה תקמה במטרים במטרים זה בערך אה אה א 90 מטר ממזרח למערב ו60 70 מטר מצפון לדרום כן וזה המידות של בבית המקדש המידות של הר הבית צריך לזכור הר הבית הוא מבנה בעייתי
Speaker A
בזמננו תכף נסביר גם למה בעצם תא קמה ות קמה מה שאנחנו יודעים על הר הבית בוודאות הר הבית כולו כולו הוא תא קמה ות קמה הר הבית המקודשמקודש 500 אמ 500 בדיוק ואנחנו יודעים הרבית רובו בדרום א שני לו במזרח אה שלישי בצפון
Speaker A
ורביעי במערב זו משנה אני מצטס עכשיו משנה במסכת מידות שהמשנה הזאתי בעצם אומרת הפירוש המקובל בשביל אגב יש בראש כן אבל הפירוש המקובל בשביל הרמבם הוא רובו בדרום הכוונה רובו בנוי לשמה בדיוק כלומר ולא שיש רווח שרובו לדרום
Speaker A
לא הפוך לא רגע נכון נכון נכון נכון בנו כן כן כן בדיוק ומכאן גוזרים המון דברים לגבי הר הבית שאנחנו יכולים לדעת אותם כלומר המון נתונים א ככה שאם אני יודע את מקום אבן השתייה שהוא מקום קודש הקודשים
Speaker A
ויש לי את המידות פחות או יותר של מחנה שכינה כמו שאמרתי מקודם 90 על 70 מטר בצורה גסה אז אני יכול ב עם המרחקים כן שרו בדרום וכן הלאה כל מה שאמרנו אני יכול אני יכול פחות או יותר
Speaker A
לצייר איך נראה המבנה של בית המקדש איפה מסתיים מחני שכינה ואיפה מותר מדאורייתא לפחות לאנשים טמאמת מתים להגיע כן וצריך לומר שמה שהתחלנו לומר הר הבית שלנו הוא לא זה יש הרחבה של הורדוס בכלל הר הבית שלנו הוא
Speaker A
לא כזה הר שמסתכלים עליו יש הרחבה הרודיאנית כאשר אנחנו יודעים בוודאות שיש הרחבה זאת אומרת הקיר היחיד שאנחנו יודעים עליו היום בוודאות אנחנו זה אין לנו שום שאלה זה הקודם המזרחי אל מול הר הזיתים שמה זה הקיר זה מבנה טבעי כלומר השיפול
Speaker A
ההר הוא שיפוע ההר מופיע שם באופן טבעי אנחנו יודעים שהקיר הזה הוא קיר נכון אבל כמובן בגלל שרחיבו את הר הבית בדרום ובצפון מ יש גם הרחבות גם במזרח וגם במערב כי אם אתה מרחיב אתה צריך לסגור את הקיר
Speaker A
כן ויש הרחבות יש לומר אני לא מזז בזה עד היום אף על פי שבחינה ארכיאולוגית זה כמעט ודאי שהכותל המערבי שלנו הוא איננו הכותל המערבי שלנו בבית יש היו גדולי ישראל שפחדו להכניס את האצבעות לכותל א בגלל שזה מבחינתם היה חשש
Speaker A
שמה זה כבר משתחר זה כותל מערבי שזה בית המקדש הארכאולוגיה אומרת שזה טעות אבל אנחנו לא מפי אנחנו אנחנו תמיד חיים. כלומר, גם אם זה ני יש כללים מתי אפשר מה המשקל של הארכאולוגיה? מה המשקל הלכתי של הארכאולוגיה? יש
Speaker A
גם מחלוקות לגבי זה. אולי נגיע לזה בהמשך. אני חושב שזה אחת השאלות הכי גדולות פה א לגבי ההכראה. א על כל פנים, על כל פנים.
Speaker A
אז בעצם אני חושב שבעצם זה מקיף לנו את הבעיות הראשוניות שיש סביב הרב הבית ואת השאלות. א' כל המיקום איפה איפה המחנה איפה המחנה שכינה? איפה המחנה מביאה? האם אפשר להסתמך על המסורת של הרצבה הזו שלא?
Speaker A
אני רק אולי אציין האמת שתמיד אומרים מסורת ורדבז אנחנו יודעים שבזכות שתי תשובות של רדבז אנחנו זכינו בחזרה של שבט דן לעם ישראל משמעית אנחנו סומכים על המסורת ש הרדבז העידה האתיופית הם בעצם א הוכשרו להתקלל בתוך כלל ישראל בזכות שתי תשובות של רדבז
Speaker A
ורבום שפירה שהוא היה מגדולי המקלים בנושא הזה אז הוא כשיש יש מכתב במנחת אברהם שמישהו שואל אותו איך הרב פוסק שזה מאיפה אתה יודע צריך סימנים וכן הלאה אז הוא אומר לו יש לנו מסורת מהרדבז אחרי שהרדבז כתב מה שכתב אי אפשר להרער על זה ההלכה לא
Speaker A
עובדת לפי שמה הוא כותב את אחד העקרונות שלו שהלכה לא עובדת לפי מחקרים וכן הלאה היא עוברת לפי מקורות תורניים ואחרי שהרדבז כך כתב מבחינתנו תורה מסיני אם כי כאן אני רוצה דווקא בתור אחד שמאוד איפקו הרב אברום לא צריך את ה את המחה שלי אבל
Speaker A
אני מאוד מזדה עם הדברים אני רוצה לומר שיש אולי איזה הבדל בין בין המסורת הרדבזית פה לבין המסורת הרדבזית הלול אתיופיה אף כ התשובה שרדבז בתסא א היא בוקה ומבויקה יש בה בלאגן קשה לו הוא חוזר על עצמו כמה פעמים שמה אתה אומר
Speaker A
זה נראה קצת שזה כתב יד שחזר על עצמו כן יש תשובה אני שמעתי הסבר מהרב שמואל אריאל שאומר שאולי תכן שהוא כתב את זה בתקופות שונות פעם הוא היה במצרים פעם בארץ ישראל שמעתי תשובה אחרת שאומרת הוא היה חסרים שמה כמה שורות אני לא זוכר מי
Speaker A
כתב את זה? הוא היה רב אלישר ולובסון אבל מישהו שחסרים שמה כמה שורות א וכל מיני הסברים כאלה זה כבר עוד פעם אני לא זה שם כוכבים אני לא חושב שמישהו מערער על עצם תוכן דברי הרדבז שלא לא יצאו תחת יד הרדבז
Speaker A
כן אתה צודק אבל כאן אבל כאן יש עוד נקודה בסוף יש עוד מישהו בא לכפתור הפרח מרבותינו הראשונים רבי אשטורי הפרחי הוא קדם א קדם לרדתבז כדבז הוא בבין הראשונים לאחרונים הוא בתקופת המעבר וכפתור הפרח קדום לו וו כפתור הופך עשה חקירות גדולות
Speaker A
על ענייני ארץ ישראל וגם מבין שיטים ניכר בו שהוא היה תמיד חכם גדול מאוד כלומר הוא אומר רבותינו הראשונים הוא לא גאוגרף נכון הוא איש הנחה והתשובה של הכפתור בפרח התיאור של הכפתור הפרח על ירושלים של מטה הוא תיאור שא' כל מאוד קשה
Speaker A
להבין אותו מה מה בדיוק היה כנגד עיניו זה חלק מהבעיה בכל הסוגיה הזאתי וב שמה משמע שהרבית משוך משוך הרבה יותר מקום המקדש משוך הרבה יותר לדרום א וזה שם אותנו בסיפור זה מאוד מצמצם לנו את המקומות את המקומות שבהם אין
Speaker A
חשש לצורך העניין אם אני לא חושש לעוד דברים כן כאילו בין הרדבז אם אני מחבר חושש גם לרדבז וגם לכפתור הפרח בסוף המקום שאולי אפשר היה להתיר הוא מצומצם יפה עכשיו ראיתי כל מיני כאלה שניסו להסביר את זה מבחינת מאקופה בפילד דמחת
Speaker A
באמת דברים יפים מאוד אבל בסוף בסוף בסוף שאתה קורא את פשוטו של הכפתור ופרח א זה מנוגד במסורות של הרב בז אי אפשר להתאב מזה א ולכן אני אומר גם לשמוע שיש לו הבדל באמות בגודל האמה זה אומר לפי הרדבה זה מסדר מצוין עם האמה
Speaker A
של הגרחנאמה הרגילה הממה הרגילה של 48 סטימטר לצורך העניין הכמעט 50 סטימטר לעומת העמה של החזון שזה מוסיף לנו עוד 8 סטימטר ל 56 סטימטרזה שזה דווקא מסתדר עם המדידות אם אנחנו הולכים כמו כפתור בפרח זה אומר זה מאוד
Speaker A
יפה לראותן איך מחלוקת בין רבי חיים נהל לחזון איש איך בקיצור איך השאלה לר הבית נכנסת לכוס של הקידוש שלי ממש ככה ממש כל מקום בעצם לא זה כל מקום אבל זה סתם צריך לדעת שהכוס של הקידוש שלי יכולה להכריע מחלוקות לא
Speaker A
אולי הרב גורן בנה על זה בניין שלם גם לרב גורן יש שיטה ייחודית משל שיטה יחודית לגמרי ש שבעצם המקום של א אותו מבנה כן כיפת הזהב מקום כיפת הזהב והאבן שיש שם באמצע אבן המחוררת שיש באמצע זה חלק מעזרת ישראל ולא חלק
Speaker A
מקודש קודשים כן כן בדיוק וזה משנה את כל התפיסה של הה והוא סובר הוא לפי זה מסביר שהאמות הנכונות זה המות של חסוניש צריך לומר א כן ווזה כל זה מעורר טעיות עם כי שוב אני חייב לומר בתור מי שהשקיע לא
Speaker A
מעט בלימוד הסוגיה הזאתי א גם לא אני לא מומחה גדול אבל בכל זאת חושב שקראתי מספיק את מה שכתבו יש גם כל מיני שיטות אגב ארכיאולוגיות יש כל ארכאולוגים שהציאו הצעות אחר כל הדברים האלו נראה שהמסורת של הרדבז היא
Speaker A
מסורת שסמכו עליה ברוב הדורות היא הייתה שמס הוא מתאר מנהג גם אצטד בו אני צריך לומר הכפתור [צחוק] ופרח לא מתאר מנהג נכון נכון הוא מתאר מציאות וגם הרדבז מצרף את הרעבד נכון וגם עוד פעם צריך לומר הכפתור הפרח
Speaker A
וגם הכפתור הפרח אנחנו יודעים לקרוא אותו שאני קורא את הכפתור הפרח ואני מסתכל אני מסתובב עם הספר מסתכל על ירושלים אני אני לא מבין מה הוא ראה אני לא מבין מה הוא ראה כן ברדבז אולי אני לא מבין אבל ברדבז
Speaker A
אומרים מפורש איפה מקום כל הרדבז הוא רבותינו אם אני הולך כמו החזון איש כמו החזון איש וגם צריך לדעת אני חושב תראה אני אגיד לך ברמה המתמטית הטהורה נכון שאני לא פוסק כמו הרעבד כמו רמבם אבל אני יודעתי קשה
Speaker A
למחוק אותו ואת המאירי אם אחרי שהרדבז נתן להם את המשקל שנתן להם לפחות את לרעבד כן את המיר הוא לא ראה אבל הוא נתן משקל לרדבז והתייחסת אליו כספק ספקה אז אתה יכול לומר שאנחנו לא פוסקים כמו הרעבד אני
Speaker A
מסכים לגמרי אבל למחוק לגמרי קשה למחוק לגמרי צריך לדעת צריך לזכור הרדבז הוא מאוהבי הספקות גם מה הרדבז הוא אחד שעושה הרבה פעמים ספקות שהוא רצה להחריע הוא יודע להחרי לא לא חד משמעית [צחוק] חד משמעית אבל הוא גם מצר הוא גם מראשוני נכון אבל הוא
Speaker A
גם מראשוני המצרפים של ספקות וכולי זה א הרבז אומר שתלילת דרבנן בשבת מותר אפילו שלא במקום צור תלת דרבנן תלת דרבנן אומר מותר אפילו ש לא במקום צור נכון יש מאירי שאומר על טוב אנחנו יודעים שטריידר אה סליחה סליחה זה
Speaker A
טריידר הבנן שרה זה מחלוקת הגדולה אם זה עם גוי או בלי גוי גוי כן כן יש אמירה לאמירה אחת אתה מסופר אבל נשים את הדברים האלה בצד אני רוצה לחזור ענייננו כללו של דבר אולי אולי אולי נשאר חשה אם אם נניח אם נניח
Speaker A
שהרבה זו מסורת בוא נדבר קצת על הסברות של העוסרים למה לעסור הרי על פניו יש פה השאלה כאילו אין פה שאלה חתית אתה אומר רגע רגע רגע בחנה נביא היה מוסכם שמותר להיכנס אליו בטהרה גם אני חושב שמוסכם
Speaker A
שאפשר להתאר מטומת קרי אולי תכף נדבר זהב זבה מדבר כן יש פה הרבה שאלות אגב יש פה עוד שאלה שלא רבים עוסקים בה והיא שאלה בעיניי של האם אפשר להיטהר מטומאה קלה בזמן שאתה טמא בטומאה חמורה מה המשמעות של
Speaker A
זה אה אה אבל א אני אפשר הציצוי זה אומר שאפשר אה טערה לחצעין מה שנקרא אבל אבל [כחכוח] כל מה שאתה א כאילו טוב שניסם את זה בצד הלכתי נראה כאילו כאילו זה אין פה שאלה יש תהיה טהור תיכנס למחנה
Speaker A
ביה יש מי שכתב [צחוק] ככה הרב חמ דוד לוי יש לו תשובה שם הוא אומר אני לא מבין על מה הצעקה מה השאלה יפה אז אז אני רוצה אז אולי הרב יעזור לנו להבין מה השאלה אבל בוא בוא נדבר קצת על עמדות האוסרים
Speaker A
תראה יש פה יש פה הייתי אומר שלוש א לפחות שלוש כיוון כו יש עוד כיוונים אבל לפחות שלוש כיוונים כיוון אחד לצרף חומרות יש קו שאומר אנחנו אולי אם אדם רואה קרי אולי הוא בכלל זהב כן כל מיני חששות כאלה בסדר
Speaker A
כן אז שזה צירופים אבל זה אנחנו לא חוששים לזה כאילו זה זה נראה משהו בוא נדבר על זה אז אחד בוא אולי אולי נתחיל מהכיוון הזה בוא נגיד מילה מגן אברהם נורא אוהבים להביא את המגן אברהם הידוע שאומר שאפילו במי רגליים יש
Speaker A
חשש נכון כן של אכן עכשיו בוא נודע לא האמת אין שום סיכוי בעולם שבית המקדש יכול להתנהב ככה נכון אני מסכים לגמרי זאת אומרת שניה אם כל פעם שנדבר עלך שירותים אז הוא צריך לחשוש שהוא זב לא אי
Speaker A
אפשר לעשות כלום אי אפשר לעשות שום דבר בדיוק זאת אומרת זה זה זה מאוד מאוד רחוק תראה יכול להיות אני אגיד לך משהו זה שאלה כללית בנוגע לכל החששות האלה ש שכתבו הקדמונים זה נראה חששות איך אני אנסח את זה בזמן שאין משהו אחר על
Speaker A
כף המאוזניים זה אומר תחשוש בסדר מי רגליים אולי מה הנפקמינה למיסה בזמנו של המגן אברהם ואז פה אבל פה ש האם פה יש משהו אחר או לא אז בעיניי וזה נראה לי כן נקודת מוצא פשוטה בעיניי יכול להיות שיהיו אחרים
Speaker A
שיחלקו עליי אבל אני ממש ברור לי אה לגמרי יש מצוות כיבוש ארץ ישראל על כל ארץ ישראל, ירושלים, הר הבית, מקום המקדש, אנחנו מצויים לכבוש את כל ארץ ישראל, כל מדינת ישראל קמה בזכות הרמ"בן, דברי הרמ"בן ותלמידיו, כן? וכל הפוסקים שהלכו
Speaker A
אחרי הקו הזה שיש מצווה לכבוש את ארץ ישראל, מלחמת מצווה, יש שאלה צריך לפתוח במלחמה, לא לפתוח, אחרי שקם עלינו מלחמה, אחרי שקם עלינו מלחמה, אנחנו צריכים לכבוש. ואם זה כבר בידינו, אסור לנו לוותר, זה קל מצוות כיברץ. זה מועיד שלה
Speaker A
מעשית ששמעתי מה הרב קייונר ואני חושב שיש פה נקודה אמיתית הרב קייונר אני אייצג אותו שנייה אחת אני מקווה שאני איצג אותו נאמן אבל הוא אומר בוודאי שיש מצוות כיבוש ארץ ישראל לכן מדינת ישראל כלומר צהל או המשטרה או מגב לא משנה מן נציגים שמים
Speaker A
משמדינה שולטים בהר הבית אין עניין שפלוני או פלמוניה אני מסכים לגמרי שאם היו סוגרים את הר הבית ליהודים ולגויים כאחד כן והיו אומרים עד שתתכנס מועצת הרבנות הראשית ויהיו היו רבנים ראשיים שומועצת רבנות שתגיד אני מסוגלת כן הקדוש ברוך הוא אה א גלגל את
Speaker A
הדברים שאני מסוגלת לכך לקבוע מהמקומות וכן הלאה אני זה נראה לי בסדר גמור לא הייתי לא היה לי צד משמעותי שעכשיו צריך לפתוח את הר הבית אבל אנחנו יודעים שיש ביזיון גדול שוב אני כגע לא אומר אם אני בעד נגד
Speaker A
הלילר הבית רק מציג עובדה יש ביזיון גדול שהגויים עושים מוצאים שם כבתוך שלהם שהוקף שולט שמה שאגב אם הרב קרא את הספר של הרב גורן הוא מתאר בהקדמה שלו איך זה קרה הוא רצה הרב גורן כבר לקבוע עובדות בשטח ואז
Speaker A
התקשר אליו הרמתקל כן מי זה שם ברלב או זה והשיג אותו ואמר לו לא לא אתם עכשיו יוצאים והוא לא רצה נגדו בלאגן כי הוא לא רצה בלאגן הוא אומר איבדנו נחמצנו את השעה הגדולה לקבוע עובדות באר הבית
Speaker A
הוקף היה כפוף ויכולנו אז כרבנות צבאית שזה הגוף הממלכתי הצבאי, הזרוע הצבאית התורנית לעשות את הדבר הזה בשעה שזה לא כך ובשעה ש אה צריך ששוטרים ערבים בהר הבית כמו שהיה בעבר כן ובשעה שגם אם יהודי רוצה לעלות ולא משנה כרגע מאיזה סיבה כן
Speaker A
מאיזשהי סיבה קיבל את זה יתר נקודתי ולא משנה כרגע למה אז הוא צריך ששוטרי ועוקף א כן נציגי הוקף ילוו אותו זה ביזיון עצום וזה חילול השם נורא עכשיו יכול להיות שוב אני לא מביע מהעשית כי יכול להיות שגם
Speaker A
לעבור על רוב דברי גדולי ישראל כן זה גם ביזיון וגם חילול השם אז אני כרגע לא נכנס למה יותר אבל בכל זאת ביחס לשאלה של המגן אברהם כשאני דן על חומרות מחומר מחומות ואני שואל אוקיי הבאתי פה הרבה חומרות מה עומד על הצד השני
Speaker A
בעיקף המאוזניים אני חושב שלא נכון להחמיר את החומרות האלה יש חומרות שהם טובות כשאין לך מחיר כבד כן צריך לומר יש עוד מיני חומרות נכון יש רשי שמשמול כן יש סתירה ברשי א כן יש כאלה שאמרו שהוא היה צריך לתפולות את הבגדים [צחוק]
Speaker A
זיבה אבל את כל זה אפשר לפתור זה אומר ברמה הטכנית אם אדם יצבול פעמיים פעם אחת לפניר שמש אחרי זה לבחור דבר אחד שני אי אפשר לפתור את דעתי שזה שיש טענה זה דיוק זה ברשי יש סתירה ברשי אבל יש טענה לפי רשי
Speaker A
שזהב צריך תפויה במעיין במעיין מים חיים כן נכון בסדר אז למה זה גם אפשר לפתור צריך למצוא מעיין מהחיים לא כל מעיין שלנו היום יש מעין יש כאילו אפשר לפתור לא אני אגיד לך למה זה חשוב שאפשר לפתור כי אני לא מחפש להות לר הבית
Speaker A
אני מחפש שלא יחילול השם אני מסכים אני מסכים אז אם החיפוש של שלא יחלילול השם מצידי שמדינת ישראל תסגור את ההר הבית לכולם אז רגע אז בוא נסכם העמדת החומרות היא עמדה שיחסית בחי חתית אפשר לעמוד מולת אנחנו יכולים להסכים על זה
Speaker A
כן אמרת שיש לוש מה עוד הדברים לא הזכרת פה עכשיו כמה אחד הדברים זה דבר שהוא הוא גם בסיון צם הטענה שאנחנו בזה מכאיסים את אומות העולם עלינו אז צריך לומר זה טענה של גדולי ישראל המנחתי יצחק עומד מאחור זה לאחרונה מי שציג את זה זה
Speaker A
הרב יצחק יוסף אבל אבל הוא צריך לומר אני צריך לומר רגע אני תמיד בדבר הזה אני מזכיר המנחתי יצחק בסדר היה גאון עולם אבל הוא גם הוא צריך לזכור שהוא היה הגעבד של הידה החרדית הגוף לא החרדי הרגיל אלא
Speaker A
החרדי האנטי ציוני לגוף הטענה מצידי זה לא משנה מי אמר את זה מצידי הטענה הזאת היא טענה שאנחנו לא חיים כמותה ודווקא אני ממשיך את דברי החזון איש אנחנו לא חיים כמו הקו ההלכתי הזה כל מדינת ישראל לא קיימת על הקו ההלכתי הזה אני לא
Speaker A
יכול להתייחס לזה וגם הרב צריך יוסף דברים שהוא כתב אני אומר את זה כמובן בכבוד גדול כשקראתי את הדבר הזה זה להכניס סכין ולסובב זה ממש כואב להגיד שלא לעלות להר הבית בגלל אחת מהסיבות לא להרז אתומות העולם זה עצמו
Speaker A
צריך לומר עצם קיומנו מרגיש העולם כן אני מתעסק בזה בתחומים אחרים כן ודא הלחתים וזה זה באמת טענה שהיא קשה מאוד אבל בוא בוא נעצור ככ כי זאת לא הטענה המשיית הטענה האחרונה זה חשש להכשלת הרבים שזו טענה שתקשיב זה דבר שקשה קשה לי
Speaker A
של מי היא לסתור אותו בנ הרב קוק הרב קוק עוד לפני זה צריך לומר מיד אחר מלכם את ששת הימים מת כן אבל אבל הרב עובדיה בתשובה שלו ישר בל ממש ככה כן בלמד סיוון סוף סוף אייר סוף יאיר נראה לי סוף יאיר
Speaker A
סיבן מיד בקיצור בחודש הראשון שלכם ששת הימים מיד הרב הרב עובדיה שולף תשובה כאילו היא כבר הייתה מוכנה כי המהירות שהוא עשה את זה כן כי היא הייתה פשוט מה שנקרא מוכנה ששם הוא כותב את הצדדים צד הצדדים קובע עד שיבוא גואל ובאמצע שיש
Speaker A
מכשול הרבים בזה שיתירו לאנשים גם צדיקים וטהורים להיות להר הבית אה בגלל מכשול לרבים. זאת אומרת, גם אם תגיד לי את המקומות שלפי ההלכה אפשר לומר שהם פחות או יותר מדויקים ותלך סמוך כן לחומה באופן כזה שאתה לא תעבור על איסור באופן מאוד
Speaker A
ברור כמו שאנחנו עושים בהלכות שבת שזה גם כרת וגם סקילה וכמו בהלכות א תרת משפחה וכן הלאה שזה גם נידע זה כרת ברמת יותר מרמת החומרה שעושים שמה היה אפשר להגיע לרמת ודאות גם אם תגיע לזה אסור כי יבואו
Speaker A
אנשים מהארץ ופרצו ללכת בתוך הר הבית במקומות שהם ודאי אסורים בוא נעשה הרב עובדיה והרב עובדיה בתור התחלה כן בכבוד גדול מרן הרב עובדיה כמובן כן אין אפשר אין להשי בדיוק דן בפני רבו בקרקע אבל אז אז אבל הרב עובדיה היה
Speaker A
פורמליסטי הוא תמיד אומר לנו מה מותר לנו מה אסור לנו למשל דוגמה שהרב משה לוי כתב שאסור ללכת בשבת עם שעון דיגיטלי שם היוחץ הרב עובדיה אומר לו סליחה מי שמחה לגזור גזרות אנחנו לא מתקנים תקנות מדעתנו לא
Speaker A
גוזרים גזר משפט שחוזר הרב עובדיה בדעתי אלפי פעמים אבל אבל פה תראה פה מה זה הגזירה הזאתי אני אגיד לך משהו אני חושב שגם הרב עובדיה מודה נגיד לא להחזיק טלוויזיה בבית אה אולי הוא רק יראה את הח את ההגיע הזמן
Speaker A
לשון כשהייתי ילד הגיע זמן לשון כן [צחוק] הוא יראה את איך קוראים לו נו אבשלום קור אבשלום קור אבשלום קור הוא יראה את אבשלום קורדים באורך ימיםשנות חיים בבריאות דגוף ונורא מלי עכשיו אנחנו ראינו אב שלום קור כן, שמע ישראל. התחיל הבוקר בשמע ישראל,
Speaker A
הסתיים בשמע ישראל, ככה הערוץ היחיד והראשון שהיה. אז אם אתה [צחוק] רק הגיע הזמן לשון, הוא לא הלך ככה. היה ברור לו שיש דברים שהם מכשול עצום.
Speaker A
אבל שוב, כאן זה שע אם זה אם זה הנהגה או פסיקה יוחתית. זה לא בדיוק אותו דבר. פה אתה נכנס לשאלה עדינה שהיא קשור קצת למה ש קצת דיברנו קודם בשאלה האם יש כוח לחכמים לקבוע הנהגות תורניות. אני דעתי וזאת דעתי
Speaker A
יש לפוסקים גדולים יכולת להגיד לנו איך לקיים את מצוות את השם אלוקיך תירה אבל מה קורה עם זה שני שניה שנייה שנייה זה עוד שאלה אבל קודם כל מה המקור לכך מה המקור לכך שיש כוח לחיים לגזור גם בימינו
Speaker A
גזרות ותקנות להבנתי זה מדין את השם אלוקיך תראה אז אומר אם פוסק גדול זה לא גזרה לדורות אבל אם פוסק גדול אומר לך תראה אם אני אשים את הבן שלך איך שאומרת הגמרא ברוכות לב ליד מקום פרוץ מה יעשה
Speaker A
הבן ולא יכתאה יש דברים שהם בגדר צעד אחד לפני החטא. אז אני אומר לך את השם אלוהיך תראה. איך מייסמים את זה בנוגע לטלוויזיה?
Speaker A
אל תכניס טלוויזיה. איך מזמין את זה לגבי הר הבית? אל תעלה אנשים עם כיפה כדי שלא יענו אנשים בלי כיפה. זה הסיפור. אגב אני באמת מה אתה היית אומר? נניח אני תומך גדול בהר הבית נניח. כן. ו ובעקבות שאני עולה קבוצת האגודה למען על
Speaker A
העטב החליטו לעשות סיור סליחות בהר הבית איזה ביזיון וקצף הדבר הזה יכול לג חד משמעית עוד פעם אבל אני אני אגיד אני אגיד כאן טענה אני אגיד את הטענה יש פה עוד טענה טענה נוספת טענה מהמציאות א אני חושב
Speaker A
קודם כל הרב עובדיה כמו שאמרנו כתב את תשובתו מיד לא אף אחד לא ידע מה יהיה נכון הרבה מתומכי עליה עוד פעם אני לא לא מציג פה עמדה בסדר אני כרגע כמו שמקודם הצגתי את הרב קלנר עכשיו אני רוצה להציג את
Speaker A
התומכי עליה להר הבית אחת מהטענות המרכזיות שלהם זה שהם אומרים אדרבה ממש ההפך בזמן שהר הבית היה לא עלו אליו אנשים ירא שמיים היית יכול להיות ישראלים אגב זה היה נורא נפוץ בשנות שם באו אתה רואה תמונות כאלה בחצי שחור
Speaker A
לבן יש תמונה של יאיר לפיד עם אבא שלו בהרבה בדיוק בדיוק אבל במקומות האסורים ממש כן זאת אומרת אין ספק לגבי שזה מקום שאנחנו לא נעלה לגב אפשר להם צי ספקות רעבד כל מה שדיברנו אבל לי יש חיד שאני רוצה באמת
Speaker A
לומר אותו נדבר עליו עוד מעט כן עלי אוקיי אבל אבל ה ה ה דווקא מאז שודים ירא שמיים התחילו לעלות יש יותר מודעות יש מודעות תבילה יש מודעות שמירת הגבוליות של ההלכה יש סיורים המשטרת ישראל עוזרת לנו לא לעבור עבירות אני אגיד
Speaker A
לך את האמת בהקשר הזה הסיבוך שלי עם עצמי בנושא הזה זה אני רואה שעולים זוגות להר הבית קברים ונשים נשים ואנחנו יודעים שלפחות הפוסק הגדול ביותר שאני מכיר שמתיר זה הרב דוב ליאור והוא עוסר לחלוטין לנשים להיות להר הביתכן
Speaker A
לא משנה בין בוגרת בין ילדה בין נערה בין זקנה עוסר הוא רואה בזה פרצה עצומה כמו הרב עובדיה שעסר לכולם הוא עוסר לנשים למרות שגם נשים היה אפשר למצוא להם את הדרכים להתיר אבל הוא עוסר כי הוא מבין את
Speaker A
הפרצה העצומה אז לכן אני כשאני רואה שאנשים גם שומרי מצוות הם לא מקשיבים אפילו לדעה הזו של הגאון הגדול הרב דו טוב ליאור שיזכה לאורכים טובים א בבריאות דגוף ונורה מעליה אף על פי כן אני אם לא שומעים לו זה זה
Speaker A
מחביץ לי את הלב אז אז כאן כאן בעצם אני חושב שמגיעים לשאלה שמבחינתי היא השאלה שמעסיקה אותי יותר מהכל שזה היחס בין הרב בית גדולי ישראל אבל אני רוצה לפני זה להגיד את החידוש שלי לפני שאנשמע את החידוש שלך
Speaker A
רוצה להגיד את החידוש שלי אני בזמן האחרון מתחדש ממש משהו על הסוגיה של הר הבית שהבנתי אותו ממש הרגשתי ש א פתאום אני מבין היה לי קושי אני חייב להודות היה קושי גדול עם מר הבית כי הרגשתי קושי
Speaker A
מהסוג הפשוט ביותר אמרתי מצד אחד אני חושב שזה מותר מצד שני רוב גדולי ישראל תכף נדבר אם יש דבר כזה אבל הרבה מאוד מגדולי ישראל בדורות האחרונים רוב בניין רוב מניין ככה זה נראה במבט דיות לפחות אוסרים אתה הבית ועכשיו אז יש פה שאלה להקשיב
Speaker A
לרוב גדולי ישראל או לעשות מה שאתה חושב שהוא נכון ואתה מאמין בושל אמרתי יש לי עוד קושי פה איך יוצא שרוב גדולי ישראל עוסרים משהו שנראה כל כך פשוט פשוטיר זה קשה לי והבנתי משהו מאוד מאוד יסודי שהבנתי אותו דווקא מהחזון איש זאת אומרת
Speaker A
החזון איש הוא מגדולי האוסרים והרבית מבחינתי למרות שהוא לא התבטע הבית ואני אגיד למה כי החזון איש לימד אותנו כלל שאני חושב שיש זרם גדול בעם ישראל שמאמין בו מאוד החזון איש אמרנו ההלכה לומדים אך ורק מתוך ההלכה ההלכה היא עולם פנימי והוא
Speaker A
שיטתי בזה בצורה בלתי רגילה כלומר בוא נקח דוגמה מישה חולק על זה כן אני אסביר מה הכוונה אצל החזון יש נתונים חיצוניים לא יכולים לשנות את ההלכה בסדר זאת אומרת אה אתה מדבר על הטרפות וכדומה לא רק טריפות אני אתן דוגמה קלאסית החזוני
Speaker A
שהציגו לו את מקווה חבד של בורג בבור הוא הוא מבטל את זה כדבר שטות לא חס ושל כן אבל הוא כאילו אומר מה אכפת לי מהפיזיקה של המים הפיזיקה של המים זה לא פסיקה הלכתית כן הוא לא מבטל את זה כמו הצנזרים
Speaker A
שנדברים על קטפרס השאלה היא השאלה היא תמיד יחס הדוגמה הקלאסית של החזון איש ביני להסביר את כמה הוא קיצוני בזה זה קו התאריך חזון היה מוכן לשמוע קו התאריך המינמי כי זה מחוץ להלכה דיברנו על זה פעם שהחזון אישה מהרליסט
Speaker A
נכון לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי זה נכון לא ואז בעצם מערביסט של ההלכה אבל כן אבל אבל אבל בעצם יש גישה בהלכה וזה גם מתכתב קצת עם הבית הלוי המפורסם שלא מחדשים מסורת יש גישה בהלחה שאומרת תשמע מה אתה מביא לי
Speaker A
עכשיו ארכיאולוגים יוספוס פלביוס שמספר לי על מקום המקדש אה אה א מה אתה מבבל אית המוח אבל יש מושגים הלכתיים שמתייחסים לזה מסך לפיתומו בסדר יש דברים החזון איש חידש אתרוג החזוני איש הביא אתרוג לעולם הנה עכשיו סוכות הביא
Speaker A
אתרוג לעולם זהקושיה שהוא אתרוג שהוא הכיר בו בצביעת עין שהוא לא מורכב ואמר חבר'ה זה קושיה אני מסכים האתרוג [צחוק] חזוני זה באמת קושיה שהוא מצא איזה אתרוג בצביעת עין אבל כי צביעת עין של גדולי ישראל זה גם תורה אז גם פה כאשר גדולי
Speaker A
ישראל גידו הסימנים הם מספיקים כדי לקבוע דברים כמו שמתירים גונה אבל ש מה אמרת שי לב מה אמרת אמרת צריך סימנים מספיקים של גדולי ישראל ועל פניו זה כבר נהפך להיות שלהם מסוג שונה עכשיו אתה מבין למה כי אני שואלתי תמיד הבית כמו הרב חיים דוד
Speaker A
הרבי כן מה יש מה יש לו דון זה מותר איך אפשר לעשות את המותר שאתה אומר צריך סימנים של גדולי ישראל אתה אומר באופן פשוט עד שאין את הסימנים לא ברור שזה מותר אני שנייה אני אנסך את מה שאני אומר יש
Speaker A
דין של סימנים דאורייתא שהם סימנים מובהקים הם סימנים דאורייתא אפילו להתיר אגונה זה אומר גם בדינים חמורים של בתורה שת איש כשאם היה לנו סימנים דאורייתא כן לגבי הר הבית אז הכל היה בסדר אז היה מעיקר הדין מותר לעלות עכשיו שואל למה מה
Speaker A
כוח הגזרה של חמים שיכנסו למקומות האסורים אבל עקרונית היה מותר לעלות יש דברים שהם סימנים בינוניים סימנים בינוניים ואז כתוב שאם יש כמה סימנים בינוניים אז כתוב זה תלוי בתביעת כך כותב הבית מאיר בסימן יז באבן העזר זה תלוי בתביעת העין של גדולי
Speaker A
ישראל אז במקרה הזה עצם זה שיש מחלוקת בין הרדבז לבין הכפתור הפרח ובין הרב גורן לבין החוקרים לבין הזה זה אומר שיש כאן כמה סימנים האם סימנים קלים עם סימנים בינוניים הם בוודאי לא סימנים מובקים כן כן בדיוק
Speaker A
אז סימנים בינוני קשורים גדולי ישראל אבל גם אחרי הסימנים בנונים יש עדיין מקומות שהם אמורים להיות בסדר וכאן מגיע הגזירה הכללית נכון אז עוד פעם אז זה יותר עוזר לי להבין אבת גדולי ישראל זאת אומרת זה יותר עוזר
Speaker A
לי להבין את הצורה של האיסור הזה אמ אם כי שוב אדם עדיין יותר א א קל לי להבין את העמדה של הרב ליאור אבל אני מבין את זה ואז זה מוביל אותי השאלה ש שאולי נשאר אותה בסוף או שאולי תגיד את החידוש שלך
Speaker A
קודם תחליט אתה של בעצם היחס בין הר הבית וגדולי ישראל כלומר האם ננסח את השאלה ככה האם מותר לסמוך על מיעוט מגדולי ישראל בפסיקת הלכה אני מזמין אותך לפודקאסט נוסף על הסוגיה הזו כי זה ראוי לדיון עצמי פרק בפני עצמו כי
Speaker A
זה לא מה שנאזה ברשותך אני רוצה להגיד דבר דבר שהאמת חשבתי עליו הרבה שנים אבל אני עכשיו רוצה לומר אותו אני שוב מדגיש אני לא פוסק הלכה אבל א איך שכתוב בגמרא בחולין ז מקום הניחו לי להתגדר בי עם הקושיה הזאת מקום
Speaker A
הניחו לי להתגדר בי לכאורה ואני אומר את זה כשאלה אם הצופים עכשיו יש כזה למדן שרוצה לענות אני אשמח לקבל את הפידבק ואת התשובה ממך לכאורה מותר לעלות להר הבית למה מה אתה חושש שאתה תעלה למקום א עזרת ישראל למחנה
Speaker A
שכינה הוא בטל ברוב מה תגיד לי קבוע קבוע יש הרבה ראשונים והפשט הוא שאין קבוע שאינו ניכר עכשיו פה אני רוצה קצת להסביר גם לרב גם בעיקר לקהל את את הסוגיה יש אולי המקור נתחיל מהכי חזק כן יש לנו
Speaker A
אחד החכים הקדמונים רבי שמשון מכינון בספרי הקריטות סימן קצט ווא שואל את השאלה הבא יש דין שאם נמצא חלל באדמה ולא יודעים אז באו זקני העיר והם עורפים עגלה בנחל איתן שלא יזרה וכן הלאה אסור לזרוע שם אומרת הגמרא הגמרא ב איפה זה שמה בסותטה
Speaker A
מו היא אומרת אסור לזרוע את נחליתן אחרי ששוחטים שם את העורפים יותר נכון עורפים עם קופיץ עורפים את העגלה הארופה אסור בהנאה המקום אסור בהנאה ואסור אור לזרוע שם ואסור כלום לא יעבד ולא יזרע שואל שואל רבי שמשון מי כיון בספרי הקריטות אם ככה
Speaker A
כל מקום שיש בו איזשהו חשש שאי פעם עשו שם עגלה ארופה הרי היה ודע הגעלה ארופה הגמרא אומרת מיום שרבו רצחנים ביטלו את העגלה ארופה אז זה אומר שהיה כנראה הרבה עגלה ארופה עד שרבו הרצחנים והפסיקו אז לכאורה
Speaker A
היה אסור לזרוע המון המון מקומות אולי עשו שם עגלה ארופה כי זה קבוע יש הלכה אולי אני תסביר את קבוע הכל קבוע כמחצה מחצ אולי שניה נסביר את את הדבר אם יש לי כרגע יש לומר זה אחת ההלכות הקשות והסברה
Speaker A
מה הלכה שמאוד קשה רג רק שני אני רוצה להסביר אם יש עכשיו מרכז קניות במרכז הקניות הז יש 10 חנויות בשר תשע כשר אחד טרף ואני מוצא למדרגות של הקניון הזה של המרכז קניות אני מוצא בשר בשקית אז לפי ההלכה מותר לאכול אותו למה
Speaker A
הוא הגיע מאחד החנויות. רוב החנויות הם כשרות. הגמרא אומרת כל דפרש מרופרש כתובות טו הרבה מקומות ומותר לאכול. אבל אם קניתי בשר מאחד החנויות ואני לא זוכר מאיזה אבל אני יודע שקניתי את זה מאחד החנויות אז כאן הספק
Speaker A
הוא כבר לא לגבי החתיכה הוא לגבי מאיזה חנות והועיל והספק הוא מאיזה חנות והחנות היא קבוהה יש לה מקום קבוע וניכר בפני עצמו אז אני כבר לא יכול להגיד הלכתי אחרי הולכים אחרי הרוב אני צריך להתייחס זה כספק ברור והבשר הזה אסור מדין ספק
Speaker A
הדאורייתא לחומרה זה הדין זה הדין אפילו חמור יותר מספיק דאורייתה לחומרה כי בזה כתוב האחרונים שגם הרמב"ם יודע שספקו אסור גם לפי הרמב"ם שאומר ספק דאוריתה לחומה מדרבנן כאן הוא יודע ש מדאורייתא ולא שנקרא גםות זה היסוד זה ספק דאורייתא
Speaker A
לחומרה מדאורייתא מצוין עכשיו בעצם מה מה החילוק כשיש לי משהו מטלטל כמו שקית עם בשר שאני לא יודע מאיפה הגיע נפלה מאחת החנויות טוב אז אני יכול להשתמש הולכים אחרי הרוב שאני מתייחס למה שהוא קבוע יש לו שם קבוע הוא ניכר כן הוא גלוי ומשם אני
Speaker A
לקחתי ואני לא זוכר הועיל והוא קבוע זה מחצע על מחצה זה ספק דאוריתה לכאורה שואל רבי שמעון מקינון כשאם יש לי אדמה מסוימת שאני יודע נגיד בכל תל אביב שיש איזה חלקה מסוימת שהיא אסורה בהנאה חלקה מסוימת שהיא אסורה בהנאה שהיה שמה
Speaker A
נחל ופו את העגלה בנחל אז המקום הזה הוא קבוע עכשיו הקבוע הזה הוא נאבד אני לא יודע איפה הוא אז לכאורה כל תנוב אסורה כי זה קבוע וזה מחצה על מחצה ספק דאורייתא אומר שש קיון לא אם הקבוע הזה הוא עצמו
Speaker A
נעלם כן כן, בניגוד לחנות שאני יודע שהיא כשרה, שהיא קיימת, שאני יודע להצביע לי, אני רק לא יודע אם לקחתי ממנה או לא. אם אני יודע שהמקום הזה הוא קיים, אני לא יודע בכלל שהוא קיים. אני לא יודע איפה זה בכלל. אין
Speaker A
לי שום שם בעולם, צריך להתייחס לזה בביטול ברוב. דהיינו, יש לי שלוש חתיכות בשר, שתיים כשרות, אחד טרף והם התערבבו, הולכים אחרי הרוב וזה מותר. לפי זה יוצא שמקום המחנה שכינה שסך הכל הוא קטן. כן, סך הכל הוא קטן. הוא איך שזכפז
Speaker A
קפז קל הוא 90 על 70 לעומת הר הבית שגדול כמעט פי 50 ממנו פי 40 ממנו אז זה כמו הרבה חתיכות אדמה שעל אחת מהם יש איסור הנאה שאסור לדרוך עליה בגלל שאני לא יודע איפה היא היא בטלה ברוב
Speaker A
עכשיו אני אענה ל הרב רגע ויש תוספות שאומר ככה במסכת נזיר דף יב יש עוד עוד תוספות במסכת גיטין דף סב יש דיון לגבי הרמבן אבל יש רשבה בחול שאומר בצדיקי שאומר את זה יש הרבה ראשונים שאומרים שבא ניכר אין מצ
Speaker A
שבא ניכר אין מחצה מחצב זה בטל ברוב מדאורייתא מצוין עכשיו אני אענה הרב מה אני חושב א' כל שכוח גדול כדרכו של הרב סברה אף פה יפה מאוד יפה מאוד מסכים חידוש עצום אה למה אני א רוצה לקרוא עליו טיגר
Speaker A
אני אגיד למה כי בעצם בחידוש של של רשמי קינון הוא אומר דבר מור פשוט אומר אני אני שאני מסתכל עכשיו אני לא יודע אם בכלל אי פעם הייתי פה הרופה זאת אומרת זה יכול להיות בכל מקום על פני הכוכב על פני ארץ
Speaker A
ישראל ארץ ישראל ברור שמ בסדר אבל אבל אין איפה שהוא ההפ אבל אין לי שום אינדיקציה וזה שזה שיש זה אין פה אין פה כאילו ריעותה כן שזה היה ממש פה אין לי ריעותה לגבי שום מקום הר הבית כולו
Speaker A
בריאותה כאילו יש בן לך דוגמה אחרת רגע רגע כאילו יש בהר הבית איזה ריעותה כזאת ריאות חס ושלום כמובן זה בשביל במונחים היוחתיים אבל ריעותה שמקום המקדש שנמצא בו. כלומר יש פה באמת ברור מה נפשך.
Speaker A
אם אני אלך פה אני אעבור איפה שהוא איסור כרת. בסדר? גם בארץ ישראל זה ככה.
Speaker A
איפה שהוא אם תזרע תעבור על איסור כן? אבל אתה לא תזרע את כל ארץ ישראל. אתה מבין מה שאומר? הר הבית הוא נורא מתוחם כי זה ביטול. אז אתה יכול לשאול שאלה האם בביטול ברוב אפשר לאכול את כל החתיכות או
Speaker A
רק את חלקם? ומה ההלכה? הלכה שמותר. מרן מרן התיר לאכול את כולם ואפילו לבשל כמו הראש.
Speaker A
והאחרונים מה? ואחרונים שאני כרגע הבנתם מה? מדאורייתא. מדאורייתא זה מותר. מדאורית ביסור כרת אני אני לא גם בכל הייסורים זה ככה גם במצה שולחן ערוך גם במצה אמנם נכון נכון נכון נכון נכון נכון [צחוק] זה כתוב זה הגמרא על פניו מצ כן אני מסכים אבל
Speaker A
אבל ברשות הרב אני רוצה לתת עוד דוגמה עוד רק לסבר שזה דוגמה שהובאה בבך ובשך ובפרים גדים ניקח את הסיפור עם החנויות א לקחו 10 כבסים שחטו 10 כבסים מה חצי בהמה שניה שניה שניה שניה שניה אניס לקחו 10 כבסים, שחטו אותם ושלחו אותם ל-10
Speaker A
חנויות. כל החנויות עםדרין, כל הבדצים, כל הח מצוין. עכשיו פתאום רואים שבאחד הראש הבהמות שנשארו בתוך כל ה-10 ראשים, רואים שראש אחד יש לו מחת, מנוכב באמצע המוח, מחת בפנים. זה אומר הוא טרף.
Speaker A
טרף מדאורייתא. זה אומר יש חנות, חנות שהיא קבועה, שהיא מוציאה משריצה, בשר טרף לכולם.
Speaker A
[נחירות בוז] החנות זה קבוע האם מותר לקנות באחת החנויות או אני צריך לסור את הכל האם יש פה עוד דין קבוע עכשיו אני לא יודע איזה חנות גם החנות לא יודעת איזה חנות זאת כן כי היא סתם חילקו את הבהמות עכשיו מצאו
Speaker A
איזה ראש אחד עם אחת אז הבינו ש אז מה הדין בכזה אז הבחמיר בזה השך נותן להחמיר בזה אבל כשהפרים גדים במקום אומר שבפשט הראשונים שזה הוא מביא את הרשמינון אני הוספתי את הרשבא התוספות בן אזיר מרוב הראשונים משמקל
Speaker A
ונכון שהשחמיר אני מסכים השחמיר אני לא חיפשתי אם יש מישהו שהקל בזה אבל בפשטות מרוב הראשונים זה איך שהוא למד את הרן ברן הסתכלתי זה לא חוכה ללמוד אבל עקרונית רק עצם הסברה אם אנחנו נראה שרוב רוב רוב
Speaker A
הראשונים ככה סוברים שזה מותר לכתחילה בפרט שיש לנו אחד שכתב את זה הכי במפורש כן לעומת האחרים כאילו הרש מקיון והתוספות כתבו את זה במפורש שהראשונים לומדים את זה מה שנקרא בסיבוב כן אבל הם כתבו במפורש ולא ראיתים שאומר במפורש אחרת שחולק עליהם
Speaker A
בהדיה בראשונים נח את האמת זה ושם זה מתוחם כי שם זה 10 חנויות כן גם פה יש לי נקודה אחת שעליה אסור לדרוך בפשוט עכשיו אם אני גם אתחם את האזור שבו אסור לדרוך אתחם יותר כן אז רוב המרחב אני לפחות דין
Speaker A
ביטול ברוב אני יכול לכת ב יחסית בנחת כי גם אולי יש פה איזה משהו כן פשט שטות זה ככה מעניין מאוד ואתה אומר אני מצרף את זה לרעבד ולמאירי יש ולחדבז ולכל בכלל אין פה ריאות המרוס כן זה יש פה הרבה צדדים
Speaker A
כן כמובן עוד פעם צריך לומר זה זה אף כל זה חידוש יפה יפה ישר כוח גדול אה צריך לומר שזה זה ברור שהכמו שאמרת חידוש יפה אבל השך מחמיר כלומר הבר אנחנו מחמירים היום הפסק שכתבו הדר הבית אני מוכן לבדוק
Speaker A
חפרו מתחת לאדמה אני מוכן לבדוק האם באמת האחרונים אחריו גם החמירו ברמה של השחר אבל צריך לדעת הפרי מגדים במקום הוא אומר שיש כאלה שמקלים לגמרי מדאורייתא ומדרבנן יש כאלה שמחמירים מדרבנן והשך נותן להחמיר מדאורייתא בסדר גם כן אבל בוא נאמר ככה
Speaker A
מותר לנו מותר לנו אם יש עוד כמה אחרונים שחולקים על השך ונמצא שרוב מוחלט של הראשונים הם אומרים ככה ובימינו יש לנו יותר ראשונים וזה מחלוקת שלא הוכרע השך הוא לא הוכרע בסוף כן יש איזשהו כתב סופר שמסביר את הרען אחרת מהשך בסופו של דבר יש
Speaker A
פה איזה עולם שנמצא. יש כאן משהו משהו משמעותי חד משמעית. זהו וזה כשחישבתי על זה לפני איזה שמונה שתי שנים וזה ריגש אותי מאוד אבל פעם ראשונה שאני אומר את זה בכל כמובן לא הלכה למעשה אבל לפחות לעורר לב
Speaker A
המעיינים כן לפתוח [כחכוח] את הכיוון החדש הזה לחשוב האם המקום בטל אה שוב אני אומר זה צריך הרבה עיון הסוגיה הזאתי [צחוק] אבל זה אבל זה רעיון מאוד מאוד יפה נקבל טוב הרב א הרב גאי אתה רוצה לסכם כמה לא
Speaker A
ציכום כן אני חושב עוד פעם אז אני רוצה לומר הר הבית היא סוגיה סבוכה לא צריכים לדבר פשוט ביותר יש בה המון פרטים כמו שראינו אנחנו ממש הצגנו אותם בסקירה מלמעלה נכון דיברנו על ה על מחנה ישראל מחנה לבי ומחנה
Speaker A
שכינה דיברנו על על הקדושה שקיצה ושה קיצר לבוא דיברנו על החששות בטומאה וטהרה יש לומר לא רחבנו יש המון דיונים על ענייני הטומאה והטהרה פה א הרב הזכיר במילה אחת לגבי הפסיקה של הרב דובליאור נשים צריך לומר שנשים זה יותר מסובך בגלל תומת נידה
Speaker A
פה שכבת זרע יש הרבה פרטים בזה זה לא במפרט שאנשים בוא בוא נאמר ככה תראה זוג מחובק בהר הבית זה עוד בעיה לא זה עוד דבר בעצם אחד הטענות הגדולות של חוגי הארמור וכדומה זה מה שנקרא יש שם
Speaker A
ארגון שנקרא מורה מקדש ואנחנו יודעים שיש מורה מקדש מה זה מורה מקדש אני מדבר מה שבכותל לא עושים אתה רוצה להות בהר הבית זה יש פה משהו משהו שהוא מאוד קשה נקודה מעניינת לא חשבתי על זה אף פעם שבכל
Speaker A
יש הפרדה [צחוק] ובהר הבית לא לכן אמרתי בסוף יעלו להר הבית כמו שעשו להבדיל לעזרת ישראל של הרפורמים הם יבקשו גם עזרת ישראל בלמעלה ועוד הם יגידו שיש ביטול ברוב אוי וא [צחוק] האמת היא שאני חייב לצעל אני אני אני א חושב אני אני פתוח בשאלה
Speaker A
הזאתי אבל אני חייב לציין שהפודקאסט הזה מגיע לי אחרי שהשבוע א שלחו לי תמונה של איזה יהודי מפורסם סוג של סלב מקומי כזה שממש נמצא ב עכשיו עכשיו אחרונים בשטח של הר הבית שהוא אסור א א כפי שאנחנו הסברנו
Speaker A
מקובל לפי הפסיקה מקובלת שהפסיקה מקבלת הוא מחנה שכינה. אה וזה מאוד כאב לי. מאוד מאוד כאב לי. אני לא יודע. אני לא יודע אם זה מצדיק גזירה או לא מצדיק גזרה. כתונתי אף אחד לא שאל אותי גם. אבל מאוד קב לי
Speaker A
לראות את זה. אני אגיד לזה ככה. בוא נסכים על משהו אחד שאולי נסכים לצופים שלנו.
Speaker A
תעלו להר הבית. אל תעלו להר הבית. תקשיבו לרבותיכם מה שלא יהיה. תעשו את זה בכובד ראש. כלומר הר הבית זה מקום שצריך להתייחס אליו בלקחת איזה איזה מרחק נפשי ולהגיד בעצמי יש פה משהו מאוד מאוד זה התעסק בקודש. פנימה
Speaker A
וצריך צריך להיות זהיר, צריך להיות רציני, צריך כב אני אני אגיד כאן ברשותך אישית אני הייתי מאוד תומך ברעיונות של גדולי ישראל החל מהרב גורן, הרב אליהו א ועוד שהם שוב חלק גם מהכבוד לגדולי התורה אבל חלק גם מהכבוד לכבודה של ירושלים ובית
Speaker A
המקדש במקום המקדש. אני מאוד הייתי שמח עם הרבנות הראשית אגב גם הרב שר ישוב הכהן ניסה לדחוף לזה להקים בית כנסת על הר הבית שהוא יהיה כשר לאנשים גם הרב גורן כתב את הרעיון של בית כנסת והוא אמר והגברים התפללו בו ולא אנשים כך
Speaker A
הוא כתב שמה כן הוא כתב מפורש בהקדמה נראה לו טז יז שם בהקדמה אז הוא אומר כי אי אפשר עם נשים שם דיברנו על גזרות כי הוא הבין שאי אפשר באמת לרדוף כל שם מנידה האם אתמול א היא
Speaker A
היה בעיה של פולטת האם כל הדברים האלה אי אפשר סניעות כן אי אפשר לדעת כל הדברים האלה ולכן ככה אני אישית הייתי חושב שאם באמת היו עושים כזה דבר או לפחות הרבנות הראשית הייתה לוקחת ואני קורא אני כדן לפני רבותו בקרקע
Speaker A
אבל בכל זאת אני כקריאה לקחת [נחירות בוז] אנשים צדיקים יריעים ושלמים בני 50 פלוס שיעשו סיורים במקום במקומות שהרבנות הראשית תקווה ושיה ברור לכולם שהם ורק הם מותר להם לעלות זה א' סתום את הפרצות אנשים עם אישור אישור מתם הרבנות יהיה להם
Speaker A
כתוב דגל ישראל מצד אחד הרבנות שלי ישראל מצד שלישי צהל מצד רביעי שיהיה להם את כל ה פלאפלים וה כן א ייצוגיות שצריך שהם עולים עושים במקומות שהם לכולע עלמה מותרים כמו שהרב אליהו סבר כמו שהרב גורן סבר כמו שהרבה סברו ובאופן
Speaker A
מאוד מתוחם וזה לא יתן את הכוח ביד אלה שמתכוונות טובות רוצים להיות להר הבית אבל בסוף גם יוצא שעם כל הכבוד טובות למקום במקדש יש גם פרצה לעומת היחס לגדולי ישראל. אני מוסיף ומעלה היה ראוי לעשות גדר בחק המוגבע שהוא החבק החשוד כמקום
Speaker A
העזהרה לעשות גדר שפה אף היה ראוי לסגור את הכל ואז הכל היה הכי טוב יש בזה הרבה יש לנו חילול השם נורא ששועלים ילכו בו וזה נראה לי שכולם מסכימים שצריך אה למצוא אבל חושב אני אתה חושב שלפחות גם העולים
Speaker A
לארץ צריכים לקבל את זה שאת האזור עלים הרמפה מה שנקרא האזור המוגבע איפה שהוא האזור שבו יש סכנתח שיש סכנה גם מדרבנן וגם מדאורייתא מכנסים אתדמוק א למקום המקדש לדעתי היה ראוי מאוד א לסגור אותו לחלוטין טוב הרב גאי היה ממש נחמד לדבר חידש לו
Speaker A
חידושים נחמדים שמעתי אותך שמעת אותי והיה מעניין נהדר מאוד ובעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יערה לנו רוח ממרום ואנחנו עם כל גדולי ישראל בעזרת השם נכריע מה הקדוש ברוך הוא רוצה שנעשה בדיוק ונעשה בדיוק את מקום המקומות המותרים והאסורים
Speaker A
וגם תורות האסורים יהיו מותרים בעזרת השם פרד אדומה שנתהר כמו שצריך ונזכה בעזרת השם להות למקום המקדש להיראות ולראות לפני השם בעזרת השם אמן ואמן בשורות טובות תודה רבה תודה רבה רב גאי כל טוב לכולם Ja.
![[오해바로잡기] 삼위일체, 잘못돼서 어려운겁니다 #박진영 #jyp — Transcript](https://i.ytimg.com/vi/_VQ1l8f0gbA/maxresdefault.jpg)
