Speaker A
ערב טוב לכולם. השיעור מוקדש לעילוי נשמת סבי עליו השלום, אהרן בן חנה, שהיום יום פקודתו, ולרפואת חברינו היקר, יוסף חיים בן שרה חנה, שהקדוש-ברוך-הוא ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
לפני כשנה, הזמינו אותי להרצאה בקיבוץ והגעתי לשם, שאלתי: "על מה אתם רוצים שנדבר?" ישב מולי קיבוצניק בן 60 ככה פחות או יותר, ואומר לי: "אתה יודע מה, יש לי שאלה לשאול אותך." אמרתי לו: "בבקשה."
Speaker A
הוא אומר: "תראה, אני כבר שנים מתחבט בשאלה הזאת." "אתם גאונים!" עכשיו, כשאנשים אומרים לי על החרדים שהם גאונים, זה אומר שהולכים להגיד משהו הרבה יותר גרוע (צחוק).
Speaker A
אני אומר לו: "למה גאונים?" הוא אומר: "תראה, אתם עושים את הנשים שלכם סמרטוטות! ומה הכי מרתק?
Speaker A
שאתם מצליחים לעבוד עליהן, והן לא עולות על זה. איך אתה מסביר דבר כזה?" ככה הוא שאל.
Speaker A
אמרתי לו שהנושא של ההרצאה יהיה התשובה לשאלה שלו. לפני שנים, יותר מ-25 שנה התגוררתי בהונג קונג יחד עם משפחתי, ובשבת היו מגיעים לבית הכנסת הרבה יותר יהודים מאשר באמצע השבוע.
Speaker A
אני לא יודע איך הם היו מגיעים, וגם עדיף שלא תשאלו, אבל הם היו מגיעים.
Speaker A
במסירות נפש. וכיוון שלפעמים היו אנשים שהמפגש שלהם עם בית הכנסת היה הקשר היחיד שיש להם עם היהדות, היינו עורכים סעודה לאחר תפילת מוסף, כדי שישמעו קידוש ויאכלו סעודת שבת, וחז"ל כבר אמרו שהלגימה היא גדולה כי היא מקרבת הלבבות.
Speaker A
והיינו יושבים ושרים, ואומרים קצת דברי תורה. ובסוף הסעודה מברכים ברכת המזון. כיוון שלא כולם היו יודעים את הברכה, כי היא קצת יותר ארוכה מברכות אחרות, היינו אומרים את הברכה במנגינה.
Speaker A
כי כשמנגנים את הברכה מפעילים שתי מערכות במוח, וכך נוצרת התניה שלפי המנגינה אפשר לזכור את הנוסח.
Speaker A
שיטה מרתקת. וכך היה - שולחן אחד גברים, שולחן אחד נשים. ושבת אחת, אחת הנשים הקבועות שהיתה מגיעה לבית הכנסת משום מה כנראה מההתלהבות או מההארה של שבת החליטה שהיא השבת תהיה הסולנית של ברכת המזון.
Speaker A
עכשיו אנחנו באמצע הברכה, וזה לא מתאים לעצור באמצע ברכה ולהגיד לאישה ליד כולם שלא תשיר כי זה בית כנסת אורתודוכסי...
Speaker A
אחרי הברכה ניגשתי אליה, אספתי את כל הנימוס שיש לי למרות שאין לי הרבה, אבל ניסיתי - מאוד השתדלתי ואמרתי לה: תראי גבירתי, מתברר שיש לך קול יפה מאוד.
Speaker A
וזה אפילו מרגש לראות שאת כל-כך שמחה לברך את ברכת המזון, אבל אנחנו פה זה בית כנסת אורתודוכסי שמתנהל על-פי השולחן ערוך.
Speaker A
ולפי ההלכה לא מקובל שאישה שרה בפני גברים. אז אולי אנחנו יכולים לארגן לכן הנשים, אם תרצו, סעודה שלישית בנפרד שתוכלו לשבת ולשיר, אבל כאן בבית הכנסת זה לא כל-כך מקובל.
Speaker A
ניסיתי, לא הצלחתי. היא כל-כך נעלבה, אמרה לי: אתה יודע, בגלל הדברים האלה אנשים לא באים לפה.
Speaker A
אתם מכבידים, אתם מרחיקים אנשים. "אתם" בלשון רבים, כי ככה מדברים עם חרדים. ככה מקובל.
Speaker A
תסתכלו תמיד כשיש כתבה על חרדים, התמונה זה הרבה חרדים ביחד. בדרך כלל, הם קוראים מודעות ורואים אותם מהגב, כי לחרדים אין פנים ואין אצלם אנשים יחידים - הם קבוצה.
Speaker A
כי קבוצה זה הרבה יותר מאיים, וכשלא רואים את הפנים זה ממש מפחיד. "אתם מרחיקים את האנשים."
Speaker A
"עד שאני מגיעה לבית כנסת ואני רוצה לשיר, גם זה לא בסדר?" נקודה ראשונה - מה משיבים לה?
Speaker A
נקודה שנייה - באמת, למה נוהגים בצורה כזאת? למה היהדות מתייחסת לאישה בצורה שונה ממה שהיא מתייחסת לאיש?
Speaker A
האם היא נחותה ממנו? אני אגיד לכם למה זה חשוב: גם בגלל שהיום זה נושא מאוד בוער, ואנשים ממש עסוקים בזה.
Speaker A
ואולי גם בגלל זה, יש אנשים, ואני פוגש לא מעט שבתוך תוכם מאוד חפצים להזדהות עם היהדות שלהם, עם המסורת שלהם.
Speaker A
אבל מאוד קשה להם עם כל מיני הנהגות, כל מיני הלכות שיש בשולחן ערוך שהם לא מסוגלים להזדהות עם זה.
Speaker A
אנשים שמאמינים בשוויון ובחופש, קשה להם מאוד להזדהות עם תורה שעושה הפרדה בין גברים לנשים.
Speaker A
זה קשה להזדהות עם זה. ולכן האנשים האלה מתעכבים ולא מתקדמים. כלומר, לפעמים הדברים שמסביב מונעים את בני האדם מלהתקדם אל הדברים שבאמצע.
Speaker A
כי המסביב הוא לא פחות חשוב. ולכן הייתי מבקש ברשותכם לנסות לעסוק בסוגיה הזאת. ויש בה תועלת גם כדי שאנחנו נבין, וגם כדי שנדע מה להשיב לאחרים.
Speaker A
הטענות מפורסמות - היהדות מפלה נשים, נקודה! איך? פשוט מאוד - אישה לא מצטרפת למניין, למה?
Speaker A
אישה לא עולה לתורה, אישה רוצה להגיד קדיש - היא לא יכולה, היא באה לכותל - רוצה לקרוא בתורה או להניח תפילין - גם לא יכולה.
Speaker A
אישה לא יכולה להעיד בבית המשפט, או להנהיג ציבור. הרבה מאוד הבדלים, הגבלות, היהדות מטילה על האישה, והגבר חופשי.
Speaker A
זה... זה לא שוויוני, זה לא ראוי שיהיה כך. ולכן, היהדות נתפסת כתורה, חס ושלום, מיושנת, שלא מתאימה לרוח התקופה.
Speaker A
ולכן, יש נשים שמעוניינות לקדם את היהדות, לא שהם שאלו את היהדות אם היא מסכימה להתקדם, אבל הן רוצות לקדם את היהדות שתתאים לרוח התקופה, ברור?
Speaker A
אגב, אמר לי פעם מישהו: "מה יש לכם" - לכם, לשון רבים, "מה יש לכם הדתיים מנשות הכותל?
Speaker A
מה אכפת לכם שנשים רוצות להניח תפילין בכותל? מי שמכם אפוטרופוס על היהדות? מה רע בזה?
Speaker A
עד שנשים באות לכותל גם זה לא טוב?!" אמרתי לו: "יש לי חדשות בשבילך, אין לנו שום דבר נגד נשות הכותל.
Speaker A
כל אישה שרוצה לקיים מצווה, נהפוך הוא - זה דבר טוב, צריך לעודד אותו. הבעיה שלנו זה לא עם נשות הכותל.
Speaker A
הבעיה היא עם המניע של נשות הכותל. דע לך, שאם אישה רוצה בבית להניח תפילין - היא יכולה.
Speaker A
אין איסור על אישה להניח תפילין. היא לא חייבת, אבל אם חשקה נפשה - מותר לה.
Speaker A
ליטול לולב - ארבעת המינים בסוכות, לפי חלק מן הפוסקים הספרדים, היא פטורה - היא לא חייבת.
Speaker A
אם היא רוצה היא יכולה ליטול ארבעת המינים, אין איסור. אז למה מתנגדים? פשוט מאוד - יש נשים שהן יראות שמים כל-כך שהן מדקדקות בכל המצוות, ומהדרות בכל המצוות, ומחפשות עוד איפה יש מצווה שאפשר לעשות, ואז היא מגיעה לרב ואומרת לו:
Speaker A
"כבוד הרב, עברתי על כל התורה, ועל כל השולחן ערוך, וברוך ה' אני מקיימת את כל המצוות שאני חייבת בהן.
Speaker A
ועכשיו, חשקה נפשי להוסיף. האם אני יכולה להניח תפילין?" יגיד לה שכן. הבעיה היא - מה לגבי נשים, שכמעט לא מקיימות שום הלכה, חוץ מהתפילין?
Speaker A
זאת אומרת, אם התפילין הוא ביטוי לתוספת על מה שאני חייב - זה יפה מאוד. אבל אם זה רק התפילין, יש כאן משהו מחשיד.
Speaker A
צריך לבדוק מה המניע, והמניע הוא לקדם את היהדות. ואנחנו נגד ההתקדמות שלה. אנחנו אוהבים את היהדות הישנה והטובה, כי היא כמו יין.
Speaker A
השאלה היא רק למה? האם באמת היהדות מתייחסת לאישה בצורה לא שוויונית? והתשובה - כן.
Speaker A
אני יודע, אני יודע שיש אנשים טובים מאוד וחשובים שמנסים ללכת בדרך של להראות שדווקא היהדות לא מפלה, והיא בעד, והיא אפילו מכבדת, ויש להם על מה להסתמך, כי מי שמתבונן צריך להסתכל על כל התמונה.
Speaker A
וכשמסתכלים על כל התמונה, אז נכון שאישה לא מצטרפת למניין וכל הרשימה שהזכרתי, ונכון שהאישה מוזכרת במשנה הרבה פעמים ליד עבד, וקטן, וכותי, נכון.
Speaker A
אבל מצד שני, אנחנו מוצאים לא מעט מקומות גם בתורה וגם בתורה שבעל-פה שהיהדות מציבה את האישה לפני האיש, לדוגמה: אברהם אבינו, שעליו אמרו חכמינו זכרונם לברכה, וכך כותב הרמב"ם: "שהוא היה עמודו של עולם".
Speaker A
כלומר, אבי האמונה העברית. חז"ל מלמדים אותנו שהקדוש-ברוך-הוא אמר לו שאשתו גדולה ממנו. כלומר, מבחינת היכולת להגיע לקרבת ה', אישה - לא רק שהיא לא פחותה מן האיש, יש לנו הוכחות שבמקרים מסוימים היא אפילו יותר ממנו.
Speaker A
כלומר, מצד אחד חז"ל אומרים ש"נשים דעתן קלה", נכון? אבל מצד שני, חז"ל אומרים "שאישה עינה צרה באורחים".
Speaker A
מה פירוש "אישה עינה צרה באורחים"? אז אמר לי פעם מישהו שהכוונה היא שאישה היא קמצנית, והיא לא אוהבת אורחים - "עינה צרה באורחים".
Speaker A
רק שהוא לא יודע לקרוא. חז"ל אומרים ש"אישה עינה צֿרה (מלעיל) באורחים". מה זה צֿרה? יש לה כושר אבחון שהגבר יכול רק לקנא בו.
Speaker A
קורה פעמים שגבר מביא חבר הביתה, שנים ביחד, שנים - מילדות, בצבא ביחד, דרום אמריקה, הכל ביחד.
Speaker A
היא מסתכלת עליו שתי דקות, הולכת למטבח, אחרי שהחבר הולך היא אומרת לו: "לא מוצא חן בעיני הבחור הזה, אני לא רוצה שתביא אותו לפה יותר."
Speaker A
אז הוא אומר לה: "תראי אשתי, אני מאוד אוהב אותך, ואם זה בשביל לוותר עליו למענך, אני אעשה את זה.
Speaker A
שורה תחתונה - אני בצד שלך. אפשר רק שאלה? כמה שעות ראית אותו? שתי דקות? - שלושים שנה אנחנו ביחד.
Speaker A
את לא חושבת שהאינדיקציה שלך, שטביעת העין שלך, קצת לוקה בחסר ביחס אליי?" חז"ל אומרים שלא.
Speaker A
חז"ל אומרים שכוח הראייה של האישה, האיש יכול רק לקנא: "אישה עינה צֿרה באורחים". והדוגמה משרה אימנו.
Speaker A
כשאברהם אבינו מכניס את שלושת הערביים אליו הביתה, עובדי האלילים, המלאכים, הוא רוצה להכין להם הרבה אוכל, אבל היא רואה שהם מלאכים.
Speaker A
אז אישה - טביעת העין שלה הרבה יותר חזקה מן האיש. ויש רשימה ארוכה, אני לא הולך בדרך הזאת, תכף אני אסביר גם למה.
Speaker A
אבל מי שמתבונן ביהדות: בתורה שבכתב, בתורה שבעל-פה, ובדברי חז"ל רואה שאין כאן איזה קביעה קטגורית שגבר יש לו יותר מעלות מהאישה, האישה...
Speaker A
אבל מצד שני, אנחנו לא יכולים להתעלם מן העובדות שכתובות במפורש שהזכרנו קודם. אז מה עושים אנשים, אומרים תשמע, זה לא נכון, אישה דווקא חשובה מאוד ביהדות: "אישה יראת ה' היא תתהלל", "כל כבודה בת מלך פנימה", והרבה דברים שכתובים בחז"ל.
Speaker A
למה אני לא משתמש בדרך הזאת? משתי סיבות: א) כי באמת התורה לא מתייחסת לאישה בצורה שוויונית.
Speaker A
זו עובדה. ודבר שני - בשיטה הראשונה שהזכרתי יש נימה של התנצלות, ואני לא מוכן להתנצל.
Speaker A
אין גם על מה. ואת זה אני מבקש להסביר. על מה מבוסס הטיעון, וכאן אני צריך את העזרה ש
Speaker A
על מה? אני זוכר שהיתה תקופה שהיו אוטובוסים "מהדרין". יש גם אוטובוסים מהדרין, ללא חלב נכרי ו... אוטובוס כשר למהדרין.
Speaker A
שמה הוא אומר - שנשים יושבות מאחור, וגברים יושבים לפנים. אין חוק שמחייב את זה, כלומר, אם מישהו היה רוצה לעשות...
Speaker A
אף אחד לא יכול להגיד לו כלום. והיו עולות נשים מארגוני נשים שמאוד דואגות לנשים, והיו מחלקות פלאיירים לנשים שיושבות מאחור, ומסבירות להן שאסור להן לשבת מאחור.
Speaker A
וכשהן ענו: "אבל אנחנו עושות זאת מבחירה", היו אומרים להן: "זה לא באמת מבחירה, שטפו לכן את המוח, אתן לא באמת יודעות למה אתן עושות את זה." שזה סוג של מישהו שיודע יותר טוב ממך מה טוב לך, וזה מזכיר את הגוש הקומוניסטי באיזשהי צורה.
Speaker A
אבל באמת על מה מבוססת הטענה הזאת - שהיהדות היא לא שיוויונית? על מה מבוססת התביעה?
Speaker A
על הנחה. וההנחה הזאת, אני מבקש לברר. כשאני למדתי בתלמוד תורה, הרבי שלי הייתה לו שיטה - כשהוא היה רואה אותנו נרדמים, וזה היה קורה הרבה - בעיקר לי, הוא היה עוצר את הלימוד, כי הוא מועל בתפקידו אם הוא מלמד ילדים ישינים.
Speaker A
והוא היה אומר: "ילדים, שאלת רשות". כשהוא היה אומר שאלת רשות כולם היו מתעוררים, למה? על שאלת רשות מי שעונה מקבל פרס.
Speaker A
או דבר טעים, או לצאת החוצה, תלוי לפי הרמה של הילד. אצלי זה היה לצאת החוצה בתור פרס, בדרך-כלל.
Speaker A
שאלת רשות! כולנו מתעוררים, ואז הרבי אומר: "כתוב בפסוק, ילדים, "וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה" שאלה - איך ראובן היה יכול למצוא דודאים בשדה, אם כולנו יודעים שראובן היה עיוור?
Speaker A
עכשיו, בשבילי זה היה שוק, אני לא ידעתי שראובן היה עיוור, אבל אם הרבי אומר הוא צודק, ואני לא למדתי עוד את כל התורה, עד היום לא למדתי את כולה, אז יכול להיות שבאיזה מדרש כתוב דבר כזה, וחיפשנו תשובה.
Speaker A
אחד החברים שהוא היה חריף מכולם, אמר לו: כתוב במפורש בשיר השירים שהדודאים נתנו ריח.
Speaker A
ומי שהוא עיוור, חוש הריח שלו מפותח יותר, כדי לפצות על חוסר הראיה, ולכן הוא הריח הרבה יותר רחוק מכל השבטים האחרים והוא מצא את הדודאים.
Speaker A
אמר לו הרב: תשובה יפה, אבל זה לא זה. אומר לו: למה? אומר לו: מתי הלך ראובן ומצא דודאים בשדה?
Speaker A
בימי קציר חיטים. הדודאים פורחים לא בימי קציר חיטים - בסתיו. נהייתה דממה... הבנו שהדבר הטעים הולך להישאר בארון, ואף אחד לא יצא החוצה.
Speaker A
ואז הרבי ענה את התשובה: "ולכן אנחנו יודעים, ילדים טובים, שראובן לא היה עיוור, כי אם הוא היה עיוור, הוא לא היה יכול למצוא את הדודאים".
Speaker A
עבד עלינו... (צוחק) ולימד אותנו פרק חשוב לחיים: יש הרבה מאוד פעמים בחיים שאנחנו בונים תילי תילים של שאלות על הנחת יסוד שמעולם לא בדקנו את נכונותה.
Speaker A
ראובן לא היה עיוור, מה אתה שואל שאלות? יש אנשים שאומרים: ת'שמע היום להדליק מזגן בשבת, נו ברצינות, היום אתה עושה ככה (נוקש באצבע צרדה) המזגן נדלק, אפילו לא צריך ללחוץ.
Speaker A
הבית חכם, אתה טיפש - זה מסתדר. פעם היה קשה לשפשף אבנים... מכירים את הטיעון הזה? מוצג בבית התפוצות...
Speaker A
אז תגידו לי בבקשה - טענה נכונה או לא? זה הדודאים של ראובן. אתה מניח שפעם היה אסור להדליק אש, כי פעם היה קשה להדליק אש וצריך לנוח בשבת.
Speaker A
זו הנחה יפה אבל זה לא זה. הסיבה שבגללה אסור להדליק אש בכלל לא קשורה למאמץ.
Speaker A
כי אם באוהל של הצ'יף האינדיאני הייתה אש תמיד, לא כל פעם שהוא רצה להדליק את מקטרת השלום, הוא היה צריך לשפשף אבנים.
Speaker A
מסתבר שהסיבה שאסור להדליק אש בשבת, בכלל לא קשורה למאמץ. אז למה כן? - צריך לבדוק.
Speaker A
אבל אם היא לא קשורה למאמץ, אז יכול להיות שכמו שאסור להדליק אש, גם מזגן אסור.
Speaker A
כל-כך הרבה הנחות יסוד, אנחנו מניחים במהלך החיים, שעל בסיסם אנחנו בונים תילי תילים של השקפות עולם.
Speaker A
ואני אומר: נכון, היהדות היא לא שיוויונית, אבל הטענה מבוססת על הנחה, שצריך שיהיה שיוויון.
Speaker A
ואני שואל, תסלחו לי על שאלת הכפירה, למה צריך שיוויון? מה כל-כך חשוב בשיוויון? למה שיוויון זה יותר מוסרי מאי-שיוויון?
Speaker A
למה ראוי שיהיה שיוויון בחברה? אולי ראוי שלא יהיה שיוויון? מה כל-כך חשוב בשיוויון? כי אם שיוויון זה לא חשוב, כשאדם אומר: "התורה לא שיוויונית" אולי זה אפילו מחמאה.
Speaker A
למה אומרים את זה בצורה שלילית? כי שיוויון זה חשוב, והיהדות לא שיוויונית, מסקנה - היהדות לא חשובה.
Speaker A
ואני שואל: למה שיוויון זה דבר חשוב? יש לכם תשובה? אם תענו, זה יסתיים יותר מהר.
Speaker A
בבקשה. מה כל-כך חשוב בשיוויון? (משתתף בשיעור) זה גורם לצד השני להרגיש נחות. (הרב) זאת-אומרת, אם יש אי-שיוויון זה שסובל ממנו, הוא מרגיש נחות.
Speaker A
במקרים רבים אתה צודק, ואז מה? (משתתף בשיעור) מביא אותך למצב של תסכול. (הרב) תסכול קורה הרבה פעמים בחיים, אז מה?
Speaker A
בגלל שיש לאנשים תסכול, אנחנו נבנה ערך שישחרר אותם מהתסכול? למה בגלל זה אי-שיוויון הוא דבר פסול?
Speaker A
(משתתפת בשיעור) מן תחושת תסכול איזה דבר זה (הרב) זאת-אומרת, אם מגיע אליי אדם לריאיון עבודה, ואני רואה שאני לא הולך לקבל אותו לעבודה.
Speaker A
מכל מיני סיבות, כי הוא לא דומה לבן שלי... ואני הולך להגיד לו לא. ואז את אומרת לי: אהרן, אתה יודע מה זה הולך לגרום לבן-אדם?
Speaker A
איפה תסכול מאי-שיוויון, ואיפה תסכול מאי קבלה לעבודה? אתה הולך לגרום לבן-אדם תסכול, לכן תקבל אותו.
Speaker A
סליחה, לא מתאים לי. זה שנגרם תסכול מדבר מסויים, זה הופך אותו לנכון או לא נכון?
Speaker A
לראוי או לא ראוי? למה שיוויון הוא ערך? מי קבע שהשיוויון הוא ערך? (משתתף בשיעור) איפה הוא ערך?
Speaker A
(הרב) בחברה שלנו, בחברה המערבית הליברלית, אנחנו חלק ממנה. (משתתפת בשיעור) אני לא מסכימה לשיוויון בחברה.
Speaker A
(הרב) לא מסכימה, אז את כבר בצד שלי. אני מחפש את המתנגדים. (משתתפת בשיעור) זה גם לא הגיוני שיהיה שיוויון.
Speaker A
(הרב) לא הגיוני. (משתתפת בשיעור) מן הסתם כולנו לא שווים. (הרב) עד היכן שאפשר אבל, עד היכן שידנו מגעת אולי רצוי שכן יהיה.
Speaker A
טוב, אני רוצה להציג. כן בבקשה גבירתי. (משתתפת בשיעור) אם אין שיוויון בכך שהאישה יולדת...
Speaker A
(הרב) את אומרת שהאישה יולדת, והגבר לא יולד. (משתתפת בשיעור) לא! (הרב) אהה לא, כי היום גם נשים לא יולדות.
Speaker A
(משתתפת בשיעור) האישה יושבת בטומאתה על הבן מספר ימים... (הרב) זאת-אומרת, חוסר השיוויון מתחיל עוד בהריון. וודאי וודאי... וודאי.
Speaker A
זאת-אומרת, צריך להרוג את הבעיות כשהן קטנות. (משתתפת בשיעור) אבל לא כל בני האדם נולדו שווים?!
Speaker A
(הרב) אהה? (משתתפת בשיעור) כל בני האדם לא נולדו שווים?! (הרב) לא נולדו שווים בני האדם?!
Speaker A
האם בני האדם נולדים שווים? אני לא בטוח, יש ילדים שנולדים להורים עשירים, ויש ילדים שנולדים להורים עניים.
Speaker A
יש ילדים שנולדים עם מנת משכל גבוהה, ויש ילדים שאפילו לא יודעים שיש אנשים שיש להם מנת משכל גבוהה כי אפילו את מנת המשכל הפחותה הזאת אין להם.
Speaker A
בני האדם שווים? הגבוהים הנמוכים השמנים הרזים הבהירים, הכהים, היהודים והנוכרים. (משתתפת בשיעור) אלו תכונות... (הרב) שנכפו על האדם, הוא לא בחר בהם.
Speaker A
(משתתפת בשיעור) על כבוד האדם אני מדברת על זה שכולנו באים מאותו מקום, הולכים לאותו מקום.
Speaker A
(הרב) האם חוסר שיוויון הוא גם חוסר כבוד? (משתתפת בשיעור) בחברות מסויימות כן. (הרב) בעינייך?
Speaker A
(משתתפת בשיעור) ממש לא. טוב, את הולכת בכיוון נכון, אני רוצה מעט להרחיב ברשותך. עקרון השיוויון הוא פועל יוצא של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
Speaker A
חברים, צריך להבין, שהשיוויון, ושאר ה"כאילו ערכים" שיש לנו היום, הם בעצם יושבים על כל מיני חוקים שאנחנו החלטנו, שמהם נולדו הערכים, שאנחנו מחזיקים אותם כערכים נכונים.
Speaker A
צריך לדעת, שבמאות השנים האחרונות חל שינוי במין האנושי. אם עד לפני 500, 400 שנה פחות או יותר במרכז החיים של האדם ניצב האל, מלפני 400 שנה חל פיחות, והבורא פינה כביכול את מקומו, והחברה בחרה להניח במרכז את מי?
Speaker A
את האדם. כלומר, האדם במרכז, ולא האלוהים במרכז. מה המשמעות של המהפך הזה? אם האדם במרכז, מיהו האדם?
Speaker A
הרצון שלו. כלומר, הרצון שלך זה הדבר הכי חשוב שיש. אגב, בגלל שהרצון שלך כל-כך חשוב, אתה צריך גם לכבד רצונות של אחרים.
Speaker A
אבל אין דבר יותר חשוב מאשר הרצון שלך. אם אתה רוצה - זה כבר נכון.
Speaker A
למה זה נכון? כי אתה רוצה, ואם אתה במרכז, הרצון שלך הוא הדבר הכי חשוב.
Speaker A
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, טוען, שהרצון של האדם הוא קדוש. ולכן, כל הגבלה על הרצון של האדם, פוגעת בקדושת הרצון שלו.
Speaker A
ולכן, כבוד האדם וחירותו, כלומר, החירות של האדם היא קודש קודשים, ואף אחד לא יפגע בה.
Speaker A
השאלה היא למה החירות היא דבר כל-כך קדוש? אז תרשו לי: פרופסור לייבוביץ' היה איש שנוי במחלוקת, אבל גם השונאים שלו הסכימו שמה לעשות, האיש חכם.
Speaker A
עכשיו אני לא אומר שכל מה שהוא אומר זה נכון, אבל למרות זאת אני מבקש לצטט מדבריו, והוא כותב כך: "ניתן לקבוע", הוא כותב, "שעולם הציווילזציה המודרנית אחוז בולמוס של הנאות.
Speaker A
ועיקר המאמצים בחברה המודרנית מכוונים, להעלאת מפלס ההנאה, בסוגריים רמת החיים, וזאת תוך הרחקת גורמי כאב וסבל לאדם, כל עוד הוא חי." כלומר, אם נבדוק, אומר פרופסור לייבוביץ' מה השאיפה המרכזית של המין האנושי, זה ליהנות כמה שיותר, ולשלם כמה שפחות.
Speaker A
ככל שאתה משלם פחות ומקבל יותר החברה שבה אתה חי נחשבת לחברה עם איכות חיים גבוהה יותר.
Speaker A
ולכן, אנחנו מכוונים את כל המשאבים שלנו - להעלאת מפלס ההנאה, ולהרחקת גורמי כאב וסבל לאדם כל עוד הוא חי, כי הכאב והסבל פוגעים ישירות באיכות החיים שלנו.
Speaker A
המטרה שלנו, היא ליהנות מהחיים. מה זה ליהנות? למלא את הצרכים שלנו, את החסרונות שלנו.
Speaker A
כשאני אומר ליהנות זה לאו דווקא הנאות גשמיות, תאווניות, בהמיות, לא. הנאות זה למלא את כל הצרכים שלי - גם הפיזיולוגים, גם הרגשיים, וגם הערכיים.
Speaker A
אני רוצה למלא את צרכיי, ומילוי הצרכים שלי הוא דבר קדוש, כי זו המטרה של החיים.
Speaker A
אם המטרה של החיים היא ליהנות, יש משהו יותר קדוש מהרצון? לכן, כל מי שיאיים על הרצון שלך, או על מילוי החסרונות שלך, ייתפס בעייני החברה כשלילי, כי הוא מאיים על תכליתה של החברה.
Speaker A
למה אנשים נאבקים בכפייה דתית? תראו אנחנו ערב בחירות, כל מי שרוצה לקבל עוד כמה מנדטים, דופק לחרדים על הראש.
Speaker A
זו שיטה עתיקה, והיא עובדת, "לא נס ליחה". למה? פשוט מאוד, כי החרדים מסמלים איום על הרצון החופשי של האדם המערבי.
Speaker A
מדינת הלכה! (צוחק) מה הבעיה עם מדינת הלכה? מה אתה נורמלי? יתלו כאן אנשים ברחובות, יסקלו אנשים, יגבילו את הרצון!
Speaker A
קוראים לזה כפייה דתית. אנחנו בעד תחבורה ציבורית בשבת. למה? כי כשמונעים תחבורה ציבורית בשבת, מונעים מבני אדם היכולת למלא את הרצונות שלהם.
Speaker A
וכיוון שהרצון של האדם הוא הדבר הכי חשוב, ואלה שנגד הכפייה הדתית לא מאמינים שהתורה היא אמת, ובמקרים מסויימים גם לא מאמינים שיש בורא לעולם, הרי בעיניהם יש קבוצת מיעוט, שרוצה לכפות את דעתה על הרוב, ולפגוע בציפור הנפש של הרוב. דהיינו בשאיפה שלו ליהנות, בחופש שלו!
Speaker A
כי החופש, הוא הכלי הכי חשוב של הנהנתן. אם אני רוצה למלא את החסרונות שלי, ואני לא יכול למלא אותם, אלא במסגרת הצרה שאיפשרו לי, היכולת שלי נפגעת, ולכן יש כאן איום על איכות החיים שלי.
Speaker A
למה בית סוהר, זה עונש חמור כל-כך? כי הוא שולל מן האדם את החופש. ואז מה?
Speaker A
כששוללים מהאדם את החופש, שוללים ממנו את היכולת למלא את החסרונות האינדיבידואליים שלו. ולכן, זה סבל גדול מאוד לאדם.
Speaker A
לפעמים, עונש של לשבת בבית סוהר, במקרים מסויימים, הוא אפילו עונש גדול יותר מעונש מוות.
Speaker A
כי בעונש המוות נכון שאדם לא רוצה למות, אבל אחרי שהוא מת, הוא כבר לא יודע שהוא לא נהנה.
Speaker A
ולכן הוא לא צריך את זה. לכן יש מאבק נגד החרדים. כי החרדים מסמלים איום!
Speaker A
על החברה שרוצה למלא את חסרונותיה ורצונותיה. כלומר, כיוון שהחברה שלנו היא חברה נהנתנית, ואני לא אומר את זה ברמה השלילית, מן ההיבט השלילי, אנחנו רוצים ליהנות, כולנו אגב גם החרדים לפעמים הם בני אדם בין 14:00-16:00 ואז הם גם רוצים ליהנות.
Speaker A
חוץ משאר הזמן שהם אוהבים לסבול, אבל גם הם, הם לפעמים רוצים ליהנות. כל אדם, נברא עם שאיפה בלתי פוסקת למילוי חסרונות.
Speaker A
אבל, כיוון שאנחנו חיים בחברה נהנתנית, החברה הזאת מקדשת את החופש, לא כי החופש הוא ערך, כי החופש משרת את המטרה, של כל אחד ואחד מבני החברה.
Speaker A
לכן, כל החוקים שאנחנו נקבע במדינה יהיו חוקים שיחפשו את האיזון בין החופש שלך, לבין הדאגה לזולת.
Speaker A
ולכן אנחנו יכולים לראות הרבה מאוד פעמים בבית המשפט שיש התנגשות בין ערכים שונים - מצד אחד חופש הביטוי, מצד שני חופש הפרט.
Speaker A
ולפעמים חופש הפרט מתנגש עם חופש הביטוי, ותפקידם של השופטים, על-פי איזו אמת מידה שאני מעולם לא מצאתי, לקבוע מה יותר חשוב ממה.
Speaker A
פעמים שזה גובר, פעמים שזה גובר. למשל, מצד אחד יש קדושת החיים, נכון? אבל מצד שני יש זכות האישה על גופה.
Speaker A
מה קורה כשזכות האישה על גופה, מתנגש, עם קדושת החיים? קוראים לזה הפלה. כלומר, נטילת חיים, שלא גוררת אחריה סנקציות משפטיות כי על-פי החוק לא מדובר בנטילת חיים.
Speaker A
למה? כי זכות האישה על גופה, גוברת על קדושת החיים של יצור חסר ישע, שלא יכול להתגונן.
Speaker A
אבל אם הוא היה יכול לייצג את עצמו בבית המשפט, אפשר שהוא היה עומד מול אימו, ואומר לה: רוצחת! בגלל ההנאות שלך את רוצה להרוג אותי?!
Speaker A
אני לא ביקשתי לבוא לפה, הבאת אותי! תני לי לחיות! עכשיו, אני לא מכריע כרגע מבחינה אזרחית, חברתית, ליברלית מה נכון ומה לא, אני רק מבקש להראות שהתפקיד גם של המחוקקים, וגם של השופטים, זה למצוא את האיזונים: מצד אחד לאפשר את החופש, ומצד שני, לדאוג לחברה.
Speaker A
מה זה קשור למעמד האישה? מאוד קשור! אתם יודעים למה השיוויון הוא חשוב? כי השיוויון מאפשר לבני האדם, למלא את הצרכים שלהם.
Speaker A
כשאין שיוויון - אין צדק. אם אני רוצה למלא את הצרכים שלי, ואתה מטיל עליי מגבלות שאתה לא מטיל על אחרים, יש כאן חוסר צדק.
Speaker A
כלומר, השיוויון הוא כלי חשוב בדרך למילוי החסרונות שלי. כמו החופש, כך גם השיוויון. ולכן, עיקרון השיוויון יונק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
Speaker A
האם עד כאן זה ברור? סליחה על הפלפולים. בחברה נהנתנית, השיוויון הוא כלי עבודה הכרחי, בארגז הכלים של האדם.
Speaker A
לכן, בני אדם, וגם אני בתוכם בתור נהנתן, יעדיפו תמיד לחיות בחברה שיוויונית, מאשר בחברה לא שיוויונית.
Speaker A
אין שום ספק בכך. אבל השיוויון לא קדוש מעצמו, יש סיבה למה הוא קדוש. אמר אותו פרופסור שהזכרתי קודם, דבר מאוד מעניין: אנחנו חיים היום, בדור שלנו, מגיל ילדות שיש לנו זכויות, והזכויות של הילד, והזכויות של המורה, והמורה אומר לילד, והילד אומר לו:
Speaker A
"הזכויות שלי יותר חזקות משלך, ואתה לא תחליט בשבילי, ולא שר החינוך, ואתם לא תקחו לנו ימי חופש על חשבון שביתות מורים..." זאת-אומרת, לילד יש מה להגיד.
Speaker A
(משתתפת בשיעור) יש לו רק זכויות - אין חובות. (הרב) אהה? אין לילדים חובות? אל תדאגי כשהם יגדלו הכל יחזור אליהם בבומרנג.
Speaker A
גם הם יגדלו ילדים עם זכויות, רק המציאות מוכיחה שהילדים שלך יהיו עם זכויות יותר גדולות משלך.
Speaker A
זה כמו משכנתא - אתה לוקח קצת, מחזיר הרבה. אבל, הזכויות האלה, לא נולדים איתן.
Speaker A
מאיפה הזכויות שיש לפרט? אתם יודעים מאיפה? ממה שהחברה החליטה לתת לו. אתה לא נולד עם זכויות.
Speaker A
"אין לפרט זכויות", הוא כותב, "למעט אלו שהחברה החליטה להעניק לו". החברה החליטה שיש לך חופש, שיש לך שיוויון, אבל לפעמים החברה תחליט שאין שיוויון.
Speaker A
למשל, גיל פנסיה לנשים וגברים, הוא לא זהה. למה? כי החברה אמרה שיוויון זה יפה, אבל השיוויון מתבסס על זכויות, ואנחנו לא נותנים לכל אחד את אותן זכויות.
Speaker A
אנחנו נחליט איזה זכויות לתת לך, ואיזה זכויות לקחת ממך, גם אחרי שנתנו לך. למשל, אם החברה תחליט שהיא רוצה להעביר כביש על הבית שלך.
Speaker A
אז לא יבואו לך עם דחפורים ויקברו עליך את הבית, אנשים מנומסים. הם יציעו לך פיצוי.
Speaker A
אבל אני לא רוצה פיצוי, אני רוצה את הבית שלי. אבא שלי היה גר פה, סבא שלי היה גר פה, אני לא רוצה לעזוב.
Speaker A
אומרים לו: "תקשיב אדוני, זה לא שאלה אם אתה רוצה, אתה עוזב. עכשיו בוא נדבר על הפיצויים".
Speaker A
קוראים לזה, הפקעת קרקע. זאת-אומרת, החברה נותנת לפרט זכויות כל עוד הזכויות של הפרט לא מתנגשות עם הצורך של בני החברה.
Speaker A
אבל כשזה מתנגש, החברה דורסת את היחיד! לכן, השיוויון הוא כלי חשוב, אבל הוא לא קדוש.
Speaker A
הוא חשוב כי הוא מאפשר לכל בני האדם, למצות את הפוטנציאל שטמון בהם, וליהנות עד כמה שהם יכולים בחיים.
Speaker A
אבל, גם אנשי השיוויון יסכימו שבמקרים מסויימים, יש דברים יותר חשובים משיוויון. למשל בעסקים: המטרה של הקמת העסק היא ליהנות, או להרוויח כסף?
Speaker A
(משתתפים בשיעור) להרוויח כסף (הרב) להרוויח כסף לכן, אני אחליט את מי לקבל, ואת מי לא לקבל, לפי איזו אמת מידה?
Speaker A
אלא אם כן מדובר במוסד ממשלתי, לפי איזו אמת מידה? לפי הכישורים, שבעזרתם אני מאמין, אוכל להרוויח יותר כסף.
Speaker A
אם אלו יהיו גברים - יהיו גברים, אם יהיו נשים - נשים. קחו לדוגמא צבא.
Speaker A
מה המטרה של צבא? אהה? חוץ מלחלק פנסיות, מה? (משתתף בשיעור) להגן (הרב) להגן, נכון.
Speaker A
לנצח! (משתתף בשיעור) להיות חזק (הרב) להיות חזקים, להגן, ואם חס ושלום פורצת מלחמה - לנצח.
Speaker A
בקיצור, זה לא גדנ"ע. עכשיו, נוצר פה קונפליקט: מצד אחד, המטרה של הצבא זה לנצח.
Speaker A
מצד שני, הצבא הוא צבא העם, ולכן צריך להטמיע בצבא את הערכים שהחברה חושבת שהם ערכים חשובים, כמו שיוויון.
Speaker A
לכן, מי שהיה רמטכ"ל החליט לשלב נשים, בתפקידי לחימה בצבא. האם זה טוב, או לא טוב?
Speaker A
אנשי השיוויון יגידו בוודאי שזה טוב, נשים לוחמות לא פחות טובות מגברים, ולפעמים אפילו יותר.
Speaker A
בסדר גמור, בסדר גמור. אבל, השאלה היא כזאת: מה יקרה אם שילוב נשים בתפקידים לוחמים - יפגע, אני לא אומר שהוא פוגע, אבל אם יבואו אנשי מקצוע ויאמרו ששילוב נשים בתפקידי לחימה בקו הראשון מסכנים או מקטינים את סיכויי ההצלחה במלחמה,
Speaker A
האם אז יש מישהו, ליברל ככל שיהיה, שיגיד, שלמרות שנפסיד במלחמה צריך שיהיה שיוויון? לא.
Speaker A
יש כאלה שאומרים, כמו מי שהיה רמטכ"ל, שזה בכלל לא קשור, ונשים לא פוגעות. ולכן, כל זמן שזה לא פוגע אפשר לשלב אותן.
Speaker A
אבל יש אלופים לשעבר בצבא, שטוענים הפוך! בצורה חריפה מאוד, ואני לא מכריע מי צודק.
Speaker A
אני רק מבקש לומר, שלפי כולם, קוראים לזה: "אליבא דכולי עלמא", בהנחה שהכפיפות לערך מסויים תפגע ביכולת לנצח, אנחנו נשים אותו בצד.
Speaker A
כי התפקיד של הצבא, זה לנצח, והתפקיד של המפעל, זה להרוויח כסף. בכל חברה מטרתית, ובכל חברה אידיאלית יש דברים יותר חשובים מהרצון הפרטי שלך.
Speaker A
באיזו חברה הרצון הפרטי של האדם הוא הכי חשוב? בחברה נהנתנית. אבל אני רוצה לשאול אתכם: האנשים שעלו כאן לארץ לפני 100 שנים, וייבשו כאן ביצות, ומתו בקדחת ובמלריה הם חיפשו שיוויון, או חיפשו להקים מדינה?
Speaker A
חיפשו להקים מדינה. וכיוון שהם חיפשו להקים מדינה, הם ניסו לעשות את זה הכי טוב שהם יכולים.
Speaker A
שיוויון, זה עסק לאנשים שבעים. שיוויון, זה לא עסק לאנשים שיש להם מטרה. בחברה אידיאלית, האידיאל הוא הדבר הכי חשוב, ואם הוא מתנגש עם שאר הצרכים החברתיים, ימתינו הצרכים החברתיים.
Speaker A
קחו לדוגמא את התנועה הקיבוצית. אפילו בתנועה הקיבוצית, לא היה שיוויון. כי כדי שהתנועה הקיבוצית תשרוד, היו תפקידים שניתנו לגברים, ותפקידים שניתנו לנשים, כי התפוקה הייתה יותר טובה, במקרה הזה לא היתה יותר טובה בשום אופן, אבל חשבו שתהיה יותר טובה.
Speaker A
כל חברה, שיש לה אידיאל, יש בה משהו שאין בחברה נהנתנית. מה אמרנו בחברה הנהנתנית הכי חשוב?
Speaker A
(משתתפים בשיעור) רצון האדם (הרב) הרצון של האדם. ובחברה אידיאלית מה הכי חשוב? האידיאל המטרה.
Speaker A
כלומר, בחברה אידיאולוגית ילדים מגיל קטן, גדלים, עם תובנה ברורה על החיים: הרצון שלך, זה לא הדבר הכי חשוב בחיים.
Speaker A
עכשיו יש בזה סיכון, כי יכול להיות שהאידיאל הוא מסוכן, שהאידיאל הוא מורעל, שהאידיאל הוא פשיסטי, הכל יכול להיות.
Speaker A
אבל בחברה אידיאלית, גדלים אנשים מתוך תחושה, שהרצון שלהם הוא לא הכי חשוב. אם הרצון הוא לא הכי חשוב, המטרה יותר חשובה.
Speaker A
עכשיו, אם המטרה חשובה, והיא מתנגשת עם הרצונות שלי או עם הצרכים שלי, המטרה יותר חשובה מהצרכים שלי.
Speaker A
לכן, בכל חברה מטרתית המטרה יותר חשובה מן האידיאלים שיש לאדם. מהשאיפות שלו, מהשיוויון, מהחופש, מהרבה מאוד דברים.
Speaker A
כשיש מלחמה, חס ושלום לוקחים לאנשים מכוניות, משאיות, לוקחים אנשים: "חתן מחדרו וכלה מחופתה" חס ושלום.
Speaker A
למה? כי יש דברים יותר חשובים עכשיו. כי המטרה, יותר חשובה מהכל. היהדות לא מקדשת את השיוויון מסיבה פשוטה: כי היהדות היא לא נהנתנית, היא מטרתית.
Speaker A
היהדות מחנכת את האדם מגיל צעיר, שהרצון שלו, זה לא הדבר הכי חשוב בחיים. כשתינוק מתחיל לדבר, כתוב בשולחן ערוך, זו הלכה, מה מלמדים אותו?
Speaker A
הפסוק הראשון שמלמדים ילד כשהוא מתחיל לדבר זה: הרצון שלך הוא לא הכי חשוב. זה כתוב במשלי, אתם לא מכירים את הפסוק?
Speaker A
"תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב". איך שהילד מתחיל לדבר אומרים לו: הרצון שלך לא הכי חשוב, התורה שציווה לנו משה היא המורשה שלנו.
Speaker A
היא הופכת אותנו לקהילת יעקב, ולכן היא יותר חשובה מהרצון שלך, וילד - מותר לך ליהנות מהחיים, מותר לך לבלות, מותר לך לעשות הכל, כל זמן שזה לא עומד בסתירה למטרה המרכזית של היהדות.
Speaker A
מותר לך לנסוע לחו"ל, מותר לך ללכת לים אבל, חס ושלום, כשיש צו 8 זה הדבר הכי חשוב.
Speaker A
זאת-אומרת, גם אדם שחי עם מטרה, יודע ליהנות מהחיים. אבל במקרה של התנגשות, תמיד המטרה תהיה יותר חשובה מהרצון שלו.
Speaker A
בחברה כזאת, כבר הסכמנו, שהשיוויון לא קדוש ולכן ביהדות אין שיוויון. כי היהדות היא לא נהנתנית.
Speaker A
אם היא הייתה כזאת - השיוויון היה בראש מעייניה. היהדות היא עסק מטרתי. השאלה - מה המטרה?
Speaker A
וכאן, אני רוצה לעשות סיבוב קטן, וכיוון שיש פה מזגן ואתם יושבים ובחוץ קצת יותר חם, אנחנו נעשה את זה ככה, בסדר? ברשותכם.
Speaker A
מה המטרה של היהדות? יש כאן כמה יהודים בקהל? - יש. (משתתפת בשיעור) הולכים לפי תורת ישראל (הרב) ללכת לפי תורת ישראל? זו המטרה?
Speaker A
(משתתף בשיעור) ליהנות (הרב) ליהנות זו המטרה של היהדות? החרדים לא נראים כל-כך נהנים... בטח לא בבני ברק.
Speaker A
(משתתף בשיעור) לקיים את התורה (הרב) לקיים את התורה זה המטרה או האמצעי? (משתתף בשיעור) זה האמצעי (הרב) האמצעי - מה המטרה?
Speaker A
(משתתף בשיעור) לתקן את חטא אדם הראשון (הרב) לתקן את חטא אדם הראשון (משתתפת בשיעור) אחדות (הרב) אחדות זו המטרה?
Speaker A
אחדות זה חשוב. (משתתפת בשיעור) השתוות הצורה (הרב) השתוות הצורה זו מטרת הבריאה. אני שאלתי מה מטרת היהדות?
Speaker A
תורת ישראל - לשם מה ניתנה לנו? הכל... אני סתם מתווכח איתכם. אתם צודקים. אני רק רוצה לנסח, ברשותכם, לנסות לנסח את כל התשובות שלכם במהלך אחד.
Speaker A
כי כל מה שאמרתם נכון. "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לפניך ה' אלוהינו יכרעו ויפולו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כולם את עול מלכותך ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד", נכון?
Speaker A
... "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" מה המטרה של היהדות? המטרה של היהדות, זה שהקדוש-ברוך-הוא והנהגתו, יהיו מגולים בעולם.
Speaker A
כשאדם מתבונן בטבע, הוא יראה את הקדוש-ברוך-הוא. אמרת תיקון חטא אדם הראשון. אדם הראשון סילק את האלוהות מהטבע.
Speaker A
עד שאדם הראשון חטא, הוא דיבר עם אלוהים. הוא היה בגן עדן, הוא היה בעולם טבעי שרואים בו את האלוהות.
Speaker A
מצד אחד יש בו עצים, אבל מצד שני אלוהים מדבר. ואז הוא גורש מגן עדן.
Speaker A
הוא נשאר עם העצים, והאלוהים הסתלק. והמטרה זה להחזיר את האלוה לעולם הזה. שהאדם יתבונן ויראה את האלוהות בתוך הטבע.
Speaker A
לקרוע את הטבע, ולראות שם את האלוהות. ויש תהליך שהעולם צריך לעשות. בראשיתו - העם היהודי צריך - הוא, להגיע אל המצב הזה, ואחרי שהוא יגיע למצב הזה, העולם כולו ילמד ממנו.
Speaker A
וזה נקרא ימות המשיח. יש לעם היהודי מטרה! ובגלל שיש לו מטרה והיא טרם הושגה, העם היהודי לא נעלם, וממשיך לשרוד.
Speaker A
היה סופר אחד, שכתב עלינו את המשפטים הבאים: "המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה עד שהועם הזוהר, והם שקעו ועברו מן העולם.
Speaker A
היוונים והרומאים באו בעקבותיהם. נשאו ברמה את לפידם לזמן מה אך הוא נשרף באש של עצמו.
Speaker A
ועתה, הם יושבים בצל, או אבדו בכלל". "היהודי", אומר מארק טווין, "היהודי ראה את כולם, היכה את כולם, והוא היום מה שהיה מאז.
Speaker A
אינו מראה סימני שקיעה, ועירנותו לא קהתה. כולם בני תמותה בעולם, מלבד היהודים. כל הכוחות חולפים, אך הוא נשאר.
Speaker A
מה סוד נצחיותו?" אז למרות שמאוד כיף להזדהות עם מה שאומר מארק טווין בעיקר כשזה מדבר עלינו, יש כאן באמת שאלה שמארק טווין מציג - מה סוד הנצחיות של העם היהודי?
Speaker A
אם יש לעם היהודי תפקיד, כל עוד התפקיד לא יבוצע, אי-אפשר שהעם היהודי ייעלם. ולכן, למרות שהכבשה היא בין 70 זאבים, הרועה שומר עליה שלא תאבד.
Speaker A
כי יש לעם היהודי תפקיד. מה התפקיד שלו? התפקיד של העם היהודי, זה להעביר את האמונה, עד לאותו זמן שיגיע העם היהודי אל שלימותו, כפי שאמרנו קודם, והעולם יכיר כמו שכתוב ב"עלינו לשבח": "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"
Speaker A
- אז העם היהודי מסיים את תפקידו. כדי שהעם היהודי יגיע אל תכליתו, למה הוא זקוק?
Speaker A
לשני מרכיבים: בלי יהודים, אפשר שהעולם יגיע אל תכליתו? (משתתפים בשיעור) לא (הרב) לכן צריך שיישארו יהודים.
Speaker A
בלי יהדות, היהודים יובילו את העולם אל תכליתו? (משתתפים בשיעור) לא (הרב) לכן צריך לשמור על היהדות.
Speaker A
כלומר יש כאן שני מרכיבים שכל אחד מהם - אם יחסר, העולם לא יגיע אל תכליתו.
Speaker A
היהודים והיהדות. מה יותר חשוב? הטייס או הנווט? (משתתף בשיעור) ביחד. (הרב) שניהם הכי חשובים, כי נפשו של כל אחד תלויה בשני.
Speaker A
לכן, אם אנחנו רוצים שהעם היהודי ימשיך להתקיים, צריך להגן על שני דברים. על המשכיותו הפיזית של העם היהודי, ועל המשכיותו הרוחנית.
Speaker A
מהו האיום הגדול ביותר על העם היהודי בימינו? ההתבוללות. ההתבוללות מחסלת מהעם היהודי, במובן הרוחני 100,000 איש בשנה.
Speaker A
על-פי מחקרים של הסוכנות היהודית. 100,000 איש בשנה. 100,000 יהודים בשנה. לא עושים עליהם יום זיכרון, 100,000!
Speaker A
מצד שני - יש איום על היהודים בארץ ישראל. מצד ה"ידידים" שלנו, וה"חברים" שלנו לשכונה.
Speaker A
יש סכנה גדולה. וכדי שהעם היהודי יגיע אל תכליתו, צריך להגן על שני החלקים האלה.
Speaker A
לכן הילדים ביהדות הם כל-כך חשובים. שמעתם פעם על שביתת מורים בתלמודי תורה? (משתתפים בשיעור) לא. (הרב) לא.
Speaker A
שמעתם פעם על הלנת שכר בתלמודי תורה? (משתתפים בשיעור) כן. (הרב) זה לא פעם, זה כל הזמן (צוחק).
Speaker A
אז למה הם לא שובתים? כי אסור להם. מי אסר עליהם? - ההלכה. על-פי ההלכה אפילו לזרז את בניין בית-המקדש, לא מבטלים תינוקות של בית רבן.
Speaker A
תינוקות של בית רבן, זה העתיד של העם היהודי. גם פיזית, וגם רוחנית. העתודה של העם היהודי היא הדבר הכי חשוב, ואסור לפגוע בו!
Speaker A
לכן אין שביתות. אתה לא רוצה, אתה רוצה משכורת בזמן - תהיה עובד מדינה. עזוב, תשאיר את הילדים.
Speaker A
הילדים ביהדות, הם העתיד של עם ישראל. והם הופקדו בידי שני אנשים: גבר ואישה. ולכל אחד מהם, היהדות מועידה תפקיד.
Speaker A
כדי שהמטרה הסופית, תושג. כדי שהילדים יקבלו את היהדות מישהו צריך ללמוד אותה, לשמור אותה, לקיים אותה.
Speaker A
התפקיד הזה מוטל על האיש. צריך לפרנס את הילד - כדי שיהיה בריא, שיחיה, שיאריך ימים.
Speaker A
צריך לשמר את היהודי ואת יהדותו. האבא אחראי על שני חלקים: על פרנסתו, ועל לימוד התורה.
Speaker A
ומה נשאר לאמא? - אין שיוויון. האמא אחראית על היישום של התורה בחינוך של הילד.
Speaker A
את אהבת התורה, ואת יראת ה', ילד לא מקבל מאבא שלו. את הערכים, הוא מקבל מהאמא שלו.
Speaker A
"שמע בני מוסר אביך" - האבא הוא מייסר. "ואל תיטוש תורת אמך" - התורה עוברת מהאב אל האם, והיא מנחילה אותה לילד.
Speaker A
וזה התפקיד שלה בהבאת העם היהודי אל תכליתו. אין שיוויון! לכל אחד, יש תפקיד בדרך למטרה.
Speaker A
ולפי התפקיד - הזכויות והחובות. כיוון שהתפקיד של האישה הוא להקנות את היהדות לילדים, היא פטורה מכל גורם שיכול להפריע לה בתפקיד הקדוש שלה.
Speaker A
והיא פטורה מ"מצוות עשה שהזמן גרמן". כלומר, כל מצווה שהיא תלויה בזמן - תשאירי בצד, יש דבר יותר חשוב מזה.
Speaker A
אנחנו יודעים שפיקוח נפש דוחה את כל התורה, נכון? מה קורה אם באים לכונן של הצלה ואומרים לו: "יש פה, חס ושלום, מישהו צריך... פיקוח נפש".
Speaker A
הוא אומר: "תשמע, אני עוד לא התפללתי היום מנחה... דבר איתי אחרי מנחה אם יישאר מה לעשות." נותנים לו שתי סתירות ומוציאים אותו מבית הכנסת.
Speaker A
אסור לצרף אותו למניין. הוא רשע. פיקוח נפש! - כן, אבל זמן תפילה... - שיעבור זמן תפילה!
Speaker A
ככה היהדות מתייחסת להעברת הלפיד לדור הבא. את עוסקת, גבירתי, בפיקוח נפש. בדבר שנשמת האומה תלויה בו, והפקידו את זה בידייך.
Speaker A
לא בידי בעלך. יכול להיות שאת לא מזדהה עם זה, יכול להיות שאת רוצה להגשים את עצמך.
Speaker A
זה בסדר גמור, אבל אם את שואלת מה היהדות רוצה - זה מה שהיא רוצה.
Speaker A
את יכולה להתפטר. אבל זה מה שהיהדות רוצה ממך. ולכן כל מצווה שהיא תלויה בזמן, מייצרת מתח בין התפקיד החשוב של האישה, לבין שאר החובות שלה - פטורה.
Speaker A
כל מצווה, שהיא תלויה בזמן, האישה פטורה. הגבר - מה פתאום, אתה צריך ללמוד תורה, תפסיק ללמוד תורה - תקיים את המצווה.
Speaker A
יש חלוקת תפקידים ביהדות. האישה מגדלת את העתודה של העם היהודי ומחנכת אותה. והאיש אמון על לימוד התורה.
Speaker A
רגע, אז מה קורה היום? היום זה לא קורה - היום האישה יוצאת לעבוד, והגבר יושב בכולל ולומד.
Speaker A
נכון, אבל זה מצב לא טבעי. זה מצב מאולץ. שלא היה כמוהו, וכנראה בעתיד גם ישתנה.
Speaker A
למה? כיוון שיש פעמים, שמופר האיזון בין השמירה על היהדות, לשמירה על היהודים. וכאשר מופר האיזון, תפקידו של הרמטכ"ל זה להעביר כוחות מחיל לחיל, כדי לאזן את הצרכים של הצבא במלחמתו.
Speaker A
צריך לדעת, שאחרי השואה קרו שני דברים בעם ישראל: התברר שכמעט כל תופסי התורה באירופה נרצחו.
Speaker A
והתברר שכמעט כל שומרי המצוות מעדות המזרח, הפכו את פניהם מן התורה, כשהגיעו לארץ. אתם צריכים להבין - כשהחפץ חיים נולד, 90% מעם ישראל באירופה שמרו מצוות.
Speaker A
כשהוא נפטר, 90% לא שמרו מצוות. וזה מה שקרה גם בארץ. כלומר, כמעט ולא נותרו מבקשים לתורה.
Speaker A
עכשיו, מה יקרה אם תהיה מדינה, וכשיש מדינה יש מי שיגן על היהודים מה שלא היה 2000 שנה.
Speaker A
אבל אם תגן רק על היהודים, ולא על היהדות איך היהודים המוגנים יביאו את העולם אל תכליתו?
Speaker A
לכן, צריך להגביר את התפוקה בצד של העיסוק בתורה, וכך נולדו הישיבות כאן בארץ. בקום המדינה היו רק 300, פחות - 270, 280 תלמידי ישיבה.
Speaker A
לכן בן-גוריון הסכים לתת להם דיחוי. אבל, קריאת ההשכמה הזאת גרמה לגדולי ישראל לעודד את ההכוונה, כמה שיותר ללמוד תורה.
Speaker A
טוב, עם הבעל ילמד תורה ולא יפרנס אז מי ידאג ליהודים? יש כאן בעיה. אמרו החכמים לאישה - תצאי ותפרנסי את בני משפחתך, כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".
Speaker A
כשהיום אישה יוצאת לעבוד, היא לא מרגישה פרייארית. היא מרגישה שותפה להמשכיותו של העברת הלפיד, של עם ישראל.
Speaker A
כי בלעדיה, הוא לא יכול לעבור. "כן", אמר לי מישהו, "אבל אף אחד לא שאל אותה".
Speaker A
אז יש לי חדשות בשבילכם: כן שואלים אותה, ואם היא לא מעוניינת אז היא לא תתחתן עם מי שרוצה ללמוד תורה, ותתחתן עם מישהו שרוצה לעבוד, ויוכל לפרנס אותה.
Speaker A
הבת שלי, שההוא מהקיבוץ קרא לה סמרטוטה הבת שלי עובדת קשה מאוד. הבנות עובדות קשה מאוד.
Speaker A
מתאמצות מאוד. כדי שהבעל שלהם ישב וילמד תורה. הן עושות את זה מכפייה? מישהו יכול להגיד לי שהילדה שלי סובלת?
Speaker A
מה אתה יודע יותר טוב ממני, מה הילדה שלי מרגישה? אתה יודע איזו שמחה יש לה, כשהיא רואה את בעלה לומד תורה?
Speaker A
היא מוכנה להתאמץ בשביל זה. למה? - כי היא מבינה, שהתפקיד השתנה בגלל הנסיבות. ברגע שהיא לא תצטרך לפרנס את בעלה - היא חוזרת הביתה.
Speaker A
והיא אומרת את זה במפורש. אם הבעל שלה יהיה ראש ישיבה, ותהיה לו משכורת, היא לא רוצה לעבוד - היא רוצה להיות בבית.
Speaker A
איפה הבעיה מתחילה? כשהפימינזם נכנס לתוך הדת, וגורם לנשים שומרות מצוות לצאת לעבוד, לא בגלל שהן תורמות למאמץ המלחמתי היהודי, אלא כי הן רוצות לעשות קריירה.
Speaker A
זה פסול. למה? - כל עוד את יוצאת לעבוד כדי להיות שותפה, להבאת העם היהודי אל תכליתו עבודה זה קדוש, עבודה זה נפלא.
Speaker A
תתקדמי, תרוויחי יותר, תפרנסי יותר טוב - זה נפלא. אבל ברגע שהאמצעי הופך מטרה, הוא נהיה פסול.
Speaker A
ברגע שהקריירה היא הסיבה ליציאה לעבודה - זה דבר פסול על-פי תורת ישראל. אין שיוויון ביהדות.
Speaker A
הנשים שומרות המצוות הן לא סמרטוטות, מסיבה מאוד פשוטה תראו, הציבור החרדי הוא לא הומוגני כמו שזה נראה בתמונות.
Speaker A
יש נשים חרדיות, שהבעל שלהן בכלל לא לומד, והן הולכות לעבוד. כי הן רוצות קריירה. כי הן רוצות להרוויח כסף.
Speaker A
אני לא אומר שזה פסול, אני אומר שעל-פי היהדות האישה הזאת, לא שותפה להבאת העם היהודי אל תכליתו.
Speaker A
היא שומרת מצוות, אבל ההשקפה שלה - היא לא השקפה של תורה. לא כל אישה עובדת, השקפתה לא השקפה של תורה, חלילה לי לומר זאת.
Speaker A
הסיבה שגורמת לאישה לרצות לצאת לעבוד - היא שתקבע. יש נשים שלא יוצאות לעבוד, והבעל יושב ולומד, והן בוחרות בעוני מרצון, כי הן רוצות להעביר את הלפיד לילדים שלהן בצורה הטובה ביותר, והן מוכנות לשלם על זה מחיר חומרי.
Speaker A
אבל, לא כולם יכולים לחיות במדריגה כזאת, ולכן יש חלוקת תפקידים. ביהדות אין שיוויון בין גברים לנשים.
Speaker A
כי לכל מין יש תפקיד ייחודי, בדרך אל המטרה. והפטנט הזה הוא לא פטנט רק של יהודים, ולא רק של היהדות.
Speaker A
בכל חברה מטרתית, ובכל חברה אידיאולוגית התפקיד של האדם נקבע לפי תרומתו למאמץ המלחמתי, או החברתי, או הכלכלי.
Speaker A
המעמד של האישה ביהדות לא פחות חשוב מזה של האיש. במקרים מסויימים הוא אפילו יותר חשוב.
Speaker A
אבל שיוויון - אין. "לכן", אמרתי לו - לאותו קיבוצניק "אני מאחל לך שהחתנים שלך יתנהגו עם הסמרטוטות שלך כמו שהחתנים שלי מתנהגים עם הסמרטוטות שלי".
Speaker A
ואת זה אני רואה. תגידו לי, אדם שיושב ועוסק בתורה, באמת, יודע מי מאפשר לו לעשות את זה, או לא?
Speaker A
יודע. אז למי הוא חייב את כל מה שיש לו? אמר רבי עקיבא לתלמידיו: אתם דוחקים את אשתי? שלי ושלכם - שלה.
Speaker A
"האם כבודו חושב שאשתו של רבי עקיבא הייתה סמרטוטה?" אם יש מי שמכבד בדורנו את האישה לא בגלל חיצוניותה, ולא רק בגלל האישיות שלה, בגלל המעמד שלה, והתפקיד שהיהדות ייעדה לה - זה אלה שיושבים ועוסקים בתורה.
Speaker A
הם, לא מעמידים אישה ליד צמיג של רכב על שלט חוצות רק כי הם רוצים לקדם את מכירת הצמיגים.
Speaker A
האחרונים ש"מחפיצים" את האישה אלו אותם אנשים. מי שמדבר על שיוויון, ועל כבוד האישה כדאי שיתבונן, מה מעמדה של האישה בחברה המערבית.
Speaker A
מה אנשים מבקשים באישה שהם רוצים לראות. למה בכל מקום שרוצים למשוך את תשומת הלב של בני-אדם שמים נשים?
Speaker A
למה? מתוך כבוד כמובן. מתוך הערכה עצומה ליופי שאלוהים נתן לאישה. מתוך פלאי הבריאה, מתוך התפעלות.
Speaker A
כן... חברים יקרים, הלוואי שכל הנשים בעולם, תזכינה להערכה ולכבוד כפי שאנשים שעוסקים בתורה באמונה, אני לא מדבר על כולם, יש אנשים שלא מתנהגים יפה.
Speaker A
אני מדבר על אותם אנשים שרואים בתורה ערך, ועוסקים בתורה מתוך כוונה להוביל את העולם אל תכליתו.
Speaker A
למי הם חייבים את כל אשר להם? אותם תלמידי חכמים שרואים כרבי עקיבא שרואים את העתיד, ולא את ההווה.
Speaker A
אין מי שמכבד את אשתו יותר מהם. אתם יודעים למה? כי זה כמו טייס שמוביל מטוס, וכשיש לו תקלה הוא רואה שאנשי הצוות הטכני דאגו לכל הפרטים.
Speaker A
את נפשו הוא חייב להם. "אתה מבין?", אמרתי לו, "הסמרטוטות..." "אין מלכות יותר גדולות, מהסמרטוטות האלה.
Speaker A
שהן נשים עם אידיאל, ובוחרות להתאמץ כדי שהבעל שלהן ילמד תורה." אני כל פעם חוזר ואומר, ואני אומר את זה שוב גם לסיום לא כל הנשים שיוצאות לעבוד כדי לפרנס את בעליהן עושות זאת מרצון, ויש גם סטיגמות, ונורמות חברתיות, ולהיות כמו כולם, זה נכון.
Speaker A
אבל זה יש בכל חברה... אני מדבר על האידיאליסטיות שבהן. האידיאליסטיות כאן, מול האידיאליסטיות כאן.
Speaker A
עליהן אני מדבר. חברים יקרים, אין שיוויון ביהדות. יש לגבר תפקידים, שאי-אפשר להטיל על אישה, ויש לאישה תפקידים שאי-אפשר להטיל על גבר.
Speaker A
ולפי התפקידים שלהם, נתן להם הקדוש-ברוך-הוא את הכלים. ואסיים את דבריי בסיפור: הייתי גר פעם בשכונה, ביישוב ליד ירושלים.
Speaker A
הייתי עומד ביציאה מהעיר, בסוף הלימודים של הכולל, האוטובוס מגיע, תחנה אחרונה, בדרך-כלל לא נשאר מקום לשבת.
Speaker A
וזה חתיכת נסיעה... עלינו, היה מקום פנוי - התיישבתי. ישב לידי גבר נוסף, ואז אני מסתכל, אני רואה אישה עולה לאוטובוס.
Speaker A
אישה שעוד מעט בעזרת ה' תהיה אמא. ואני מייד מסתכל לראות אם יש לה מקום, אני רואה שאין מקום.
Speaker A
אז אני אומר לזה שלידי: "שמע, אולי נקום שנינו ניתן לה לשבת." אז שנינו קמים, והיא אומרת: "לא לא, זה בסדר, תשבו אני לא מעוניינת".
Speaker A
אמרתי לה: "אבל..." היא אומרת: "לא לא, תראה יש פה שני ילדים, אני אשב לידם." טוב התיישבנו.
Speaker A
היא פונה לילדים, והיא אומרת להם: "ילדים מתוקים, אתם מוכנים קצת להצטופף אני אשב יחד איתכם?" "כי קשה לי לעמוד." אפילו לא זיכו אותה במבט, היה להם כזה מן, "ספר קדוש" ביד...
Speaker A
כן... והם משחקים, והם אומרים, ילד בן 8, 9 - שני ילדים. הוא אומר לה: "אנחנו שילמנו שני כרטיסים, אין לנו מקום בשבילך." אני שמעתי את זה, הכל התחיל אצלי לתסוס. חוצפה כזאת, חוצפה!
Speaker A
זה שישב לידי, הוא היום אדם מאוד מפורסם, אם הוא היה עושה את מה שהוא רצה אז, הוא לא היה יכול לשרת בשירות הציבורי.
Speaker A
הוא רצה לשבור להם את העצמות. גם אני רציתי, אבל יש לי משפחה וילדים, מי יפרנס אותם?
Speaker A
חוצפה כזאת! ואז אנחנו עוד פעם קמים, והיא אומרת: "לא לא לא, אני עומדת כאן." והיא עומדת לידם, ומדברת איתם.
Speaker A
מה אני הייתי עושה, אתם כבר... רמזתי, נכון? היא אומרת להם: "אתם ילדים חמודים, אני יודעת למה אתם לא נותנים לי מקום לשבת.
Speaker A
בטח אתם יצאתם בשבע בבוקר מהבית, חוזרים אחרי יום כל-כך ארוך הביתה, אתם בטח עייפים כל-כך, ואולי גם היה לכם מבחן.
Speaker A
בטח אתם צריכים לשבת לנוח, בוודאי, בוודאי, אני מבינה אתכם." ככה היא מדברת איתם. "ותגיד לי ילד, איפה אתה לומד?" הם לא עונים לה בכלל - ממשיכים.
Speaker A
מה אני אלאה אתכם בפרטים? לא עברו כמה דקות, אחד ישב על השני, ונתנו לה לשבת.
Speaker A
ואני שומע אותה אומרת להם: "אני מקווה שלא צפוף לכם, כי אם צפוף לכם אני אקום." אז הוא אומר לה: "מה פתאום, בכלל לא צפוף, אפילו יכול לשבת פה עוד ילד..." (צוחק) היא הצליחה לקלף מעליהם קליפות עבות מאוד, שהמורים שלהם הלבישו עליהם.
Speaker A
אני, מה הייתי עושה? הייתי צועק עליהם, מבייש אותם. ואז בפעם הבאה, הם גם לא היו מזיזים את הפנים לראות מי מבקש מהם לשבת.
Speaker A
והיא, ברגישותה ובחכמתה החינוכית הצליחה לפרק את כל המוקשים, ולהושיב אחד על השני, והם יושבים ומספרים לה את כל ההיסטוריה שלהם.
Speaker A
בידי מי הייתם רוצים להפקיד חינוך של ילד, טיפול בנפש שלו? בידיים שלי, או בידיים שלה?
Speaker A
(משתתפת בשיעור) שלה. (הרב) אז מי שהחינוך שלו הוא לא בראש מעייניו, "אז יש בית-ספר שילמדו אותם, בשביל מה אנחנו משלמים כסף?" אבל מי שבשבילו חינוך הילדים והעברת הלפיד לדור הבא זו משאת נפשו, בשביל זה הוא חי!
Speaker A
בזה נמדדת ההצלחה היהודית שלו! "ושננתם לבניך ודברת בם" מי שבשבילו זה הדבר הכי חשוב, מפקיד את החינוך שלו בידיים של מי שהוא הכי חשוב.
Speaker A
אז אין שיוויון. כי המטרה, היא שקובעת. אם יש לכם שאלות, בבקשה. אני מאוד מודה לכם שהקשבתם לי.
