Speaker A
שלום לכולם. קודם כל זכות גדולה להיות בכנס הזה. כל כך הרבה נשמות ולבבות מחפשים לעורר את ליבם לאהבתו יתברך.
הרב יהושע שפירא מדבר על עומק המילים 'אם המלך במסיבו' ומשמעות היחס בין המלך לעבד בעבודת השם.
Ask about this video. Answers come from its transcript only — with the timestamp, so you can check them.
Generated from the transcript and can be wrong — check the timestamp.
Key Takeaways
- המשפט 'אם המלך במסיבו' מבטא קשר מיוחד ועמוק בין המלך לעבד בזמן שמחה.
- המלך במסיבה מייצג את השעה שבה הבורא נמצא בשמחה, והעבד מתייחד איתו ברוחניות.
- היחס בין המלך לעבד הוא לא רק תפקודי אלא יכול להיות גם דבקות אישית וקרבה.
- העבודה הרוחנית האמיתית היא ההתייחדות עם הבורא בשעות שמחה וקדושה.
- הדמות של המלך משתנה בין המסורת לדמות המודרנית, אך העיקר הוא הקשר הרוחני.
What the video covers
- הרב שפירא פותח בהרצאה על חמש מילים של רבי יהודה לוי שהרב קוק היה שר בדבקות.
- הוא מתמקד במשפט 'אם המלך במסיבו' ומסביר את ההבדל בין 'אם המלך במסיבו' ל'אם המלך במלכתו'.
- ההרצאה עוסקת ביחס המורכב בין המלך לעבד, שמייצג את הקשר בין הבורא לנברא.
- המלך מוצג כמי שנמצא במסיבה, בזמן שהעבד מתפקד בתפקיד קשה ובלתי נפרד מהעבודה.
- הרב משווה בין דמות המלך המסורתי לבין דמות המלך בעידן המודרני, המדגיש עבודה קשה ותפקוד.
- הוא מדבר על הדבקות וההתייחדות עם המלך במסיבה כמשל לעבודה רוחנית בשעות שמחה וקדושה.
- הרב מזכיר את חשיבות ההתבוננות הפנימית והכוונה בתפילה כדי להתקרב למלך במסיבתו.
- ההרצאה כוללת סיפורים אישיים ודוגמאות מחיי היום-יום להמחשת הרעיון.
- הרב מדבר על הקושי והאתגר של שמירת הדבקות וההתייחדות עם המלך בזמן המסיבה.
- הוא מסכם שהעבודה האמיתית היא ההתייחדות עם המלך בשעת שמחה, שהיא עבודת השם האמיתית.
Chapters
- 00:00פתיחה והקדמה לכנס ולנושא
- 03:13התבוננות במילים 'אם המלך במסיבו' וחשיבותן
- 05:54היחס בין המלך לעבד ומשמעותו המיוחדת
- 08:44השוואה בין דמות המלך המסורתי למודרני
- 10:59העבד ותפקידו הקשה מול המלך במסיבה
- 16:20ההתייחדות עם המלך במסיבו כעבודת השם
- 18:56המשך הרחבה על התפילה והכוונה
- 21:44סיפורים אישיים ודוגמאות להמחשת הנושא
- 23:33סיכום והדגשת חשיבות ההתייחדות בשמחה
Full Transcript — Download SRT & Markdown
Speaker A
אני רוצה לעסוק היום בעצם בחמש מילים, נרחיב את העירייה, אבל בעצם בחמש מילים ובהתוועדות גם אשאיר את זה בניגון בעזרת השם. המילים האלה הם מילים של רבי יהודה לוי, שמרן הרב רב זצל היה מנגן אותם בדבקות מיוחדת.
Speaker A
בליל אושן הרבא, בכלל בלילות של שמחת בית השואבה, וכנראה גם בליל שבועות. המילים לקוחות משיר שאצל הרב נקראו ישאלוני רעיוניי של רבי יהודה הלוי. לכן הספרדים שרים הרבה את השיר הזה, את המנגינה של הרב הוציאו כמה.
Speaker A
המנגינה שמרן הרב קוק היה שר, ואנחנו נצא היום ניגון אחר רק למילים האלה. ואני חושב שזה מילים מופלאות ומיוחדות במינם. הרבה שנים היה לי איזה קרבה מיוחדת למילים האלה, אבל השנה נתתי את ליבי להעמיק בהם הרבה וזכיתי להסתובב איתם.
Speaker A
בחודשים האחרונים הרבה [נחירות בוז], יותר ממה שאני אגיד. כן, לפניכם יש בליבי בתוך המילים האלה. אני אשתדל להגיד מה שאפשר בזמן שקצבו לי.
Speaker A
המילים שמרן הרב היה חוזר עליהם הרבה והתייחד: אוי ואבוי לי אם המלך במסיבו.
Speaker A
אני לא יודע למה כאן מישהו טעה, אבל המקור הוא אם המלך במסיבו. אם המלך במלכתו זה פסוק, אבל המלך במסיבו זה פסוק אחר. ואם המלך במסיבו זה חיבור של רבי יהודה הלוי בין שני פסוקים בעצם ועוד תוספת, והתייחד העובד עם המלך במסיבו.
Speaker A
אז לפני שנראה את המקורות שהצירפנו לזה, אני רוצה קצת להתבונן במילים האלה שהם עמוקות מניים ולראות את עומק הפלא שיש בהם. ואני לא יודע למה הרב כל כך היה בדבקות בהם. אני מנסה.
Speaker A
להתחכות הרב לא גילה לנו מה בדיוק היו מחשבותיו כשהוא שר את זה. יש פה שתי ש דמויות.
Speaker A
דמות אחת זה העבד, והדמות השנייה זה המלך. בדרך כלל היחס בין העבד והמלך הוא יחס של מצווה ומצווה, יחס של שעבוד, פער בכל הזוגות.
Speaker A
שיש לנו משלים עליהם בדברי רבותינו ליחס בורא ונברא. הפר הכי גדול כתוב בספרים הוא בין מלך לעבד. כלומר יש רב ותלמיד, זה פר, אבל יש קרבה אב ובן, בוודאי דוד וראיה, עוד יותר קרבה. הרבה מאוד פעמים אנחנו משתמשים בשם מלך.
Speaker A
והוא נועד כדי לספר לנו על הפער ולא רק על הקרבה או כמעט לא על הקרבה. זה קשר, אבל זה קשר שנובע מפר. התפקידים שלהם מנוגדים. לא רק זה. בדרך כלל הם לא נפגשים בכלל. נכון שיש עבדים שעובדים בתוך.
Speaker A
הארמון. יש עבדים שמשרטים פני המלך, אבל זה עבדים מיוחדים. ישיבת הסריסים המשרטים את פני המלך זה ציון מיוחד. רוב העבדים לא ראו את המלך בימי חייהם, ויכול להיות שאם פעם אחת הם יצטרכו לראות אותו זה יהיה היום האחרון לחייהם.
Speaker A
הפער הוא עצום. יש קשר אפילו מאוד חריף בכך שהם צריכים לעשות את ציוויהיו, את עבודתו, אבל זה לא קשר מלב ללב, מאישיות לאישיות, אלא רק קשר תפקודי.
Speaker A
וכאן מדובר על העובד מלשון עבד עם המלך. אלא שלעומת הזוגיות הפשוטה הזאת שבעצם באה לציין את הפער הכי גדול, כאן אנחנו פוגשים משהו אחר לגמרי והתייחד העובד עם המלך. [נחירות בוז] כלומר, האם זה חלק מהמשל הפשוט שאנחנו פוגשים שהמלך פוגש עבד אז הוא מתייחד איתו?
Speaker A
אין דבר כזה. זה סותר את כל המושג מלך עבד. אבל יותר מזה, המלך כאן נמצא בשעה מיוחדת.
Speaker A
באיזה שעה הוא נמצא? במסיבו. כלומר המלך נמצא באיזה מסיבה, ואולי הוא אפילו הוא מסב. אנחנו יודעים מליל הסדר שאנחנו לא כל כך מסבים, שמים איזה כרית בשביל לצאת ידי חובה, הרבה יותר נוח כשלא חייבים. אנחנו לא יודעים לעשב, לא רוצים לעשב.
Speaker A
אנחנו כולנו בחורי ישיבה ולא בחורי השבה, אבל פעם היה כרית שעליה יושבים על הרצפה ועוד כרית לידה שאליה שמים את היד, וזה שכיבה כזאת. עכשיו המלך שוכב באיזה מסיבת ראים והוא מתייחד עם העובד.
Speaker A
איזה מין ציור זה? המלך שאנחנו חושבים עליו הרבה מאוד פעמים הוא בכלל לא המלך של פעם.
Speaker A
עוד רגע אני ניקח דוגמה למלך של פעם, אבל הדמות שלנו של מלך זה אחרי המהפכה הצרפתית. [נחירות בוז] המהפכה הצרפתית בעתה במלך ובמלכות מרוב תרבות המערב. השאירה לאנגליה איזה מלך כזה צעצוע, קישוט.
Speaker A
ובמקומות אחרים, נורווגיה בדיוק היה איזה סצנה שם בבית המלכות. אז הם השאירו את הדמויות האלה קצת כמו הנשיא שלנו היום שאין לו סמכויות לשום דבר והוא רק המוזאון של האומה, אבל לא החיים שלה.
Speaker A
ואנחנו מכירים את הדמות של המלך כראש ממשלה, כנשיא במדינות שהנשיא מנהל את העניין כמו טרמפולינה בארצות הברית שעכשיו הוא בדיוק באמצע. אז יש נשיא, יש ראש ממשלה. מה הם עושים? מי הדמויות האלה? הם עובדים, הם עובדים קשה.
Speaker A
קשה. ביבי נתניהו עובד קשה מאוד. הוא לא ישן כמעט. הוא בקושי אוכל. יש אומרים שהוא מדי פעם נושם. אני לא בטוח.
Speaker A
הוא עובד קשה מאוד. פעם אחת סגרתי את הספר ב-1 בלילה ואני מקבל טלפון ממספר חשאי.
Speaker A
פעם יחידה שדיברתי איתו אישית. אני מקבל טלפון ממספר חשאי ואני לא עונה. גם באחד בצהריים אני לא כל כך עונה למספר חשאי ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אמרתי אולי משהו קרה עד שאני חושב, אני רואה את המספר.
Speaker A
של העוזר של ראש הממשלה מצלצל 1 בלילה ו... אה, הוא דיבר איתי עד שתיים בלילה בערך. עכשיו כמו שאתם רואים אותו בהופעה הכי טובה בקונגרס או באיזה מקום, מקום ככה הוא מדבר, הוא פשוט חי ככה האיש. ראו תסוף.
Speaker A
מוגש מדהים, והוא הזמין אותי למחרת בבוקר אליו. אני לא הלכתי בסוף כי הוא רצה ללחוץ דרכי על אנשים שקשורים אליי ואני לא רציתי. אז בלילה השארתי את זה בספק ובבוקר הודעתי שאני לא מגיע, אבל האיש לא ישן, האיש.
Speaker A
לא אוכל, האיש פשוט עובד בטירוף בלתי נדפס. ככה הוא, ככה שרים, ככה חקים, ככה גנרלים, ככה שליחי הציבור שלנו. זה מה שאנחנו מכירים.
Speaker A
אבל מלך של פעם זאת לא הייתה הדמות שלו. לפעמים הוא יצא למלחמות. לפעמים הוא עבד קשה, התייעצויות.
Speaker A
כן, אחשוורוש היה צריך לחשוב מה עושים עם ושתי. אז הוא יושב ומכנס ומתייעצים והוא אומר ככה וממוכן, מציע ובסדר, אז הוא צריך להיות בהתייעצות, אבל בסוף מה אחשוורוש עושה רוב הזמן?
Speaker A
משטויות, תענוגות, כל הרכוש של המדינה הוא שלו, הכל בשבילו. מחפשים את הבטולות בכל המדינות, הכל, הכל, הכל נתון לו. למה לא? להנאותיו, למסיבו.
Speaker A
זה המלך. המלך זה אחד שהמסיבה היא מתאימה לדמותו יותר מהעבודה והציוויים על העבדים. מי מצווה את העבדים עם המלך במסיבה?
Speaker A
יש שרים או ראש העבדים או מישהו, אבל המלך התעסק, הוא צריך לקבל את הכל מוכן. ואם לא מישהו יפסיד את ראשו. זה מלך.
Speaker A
עכשיו יש פה פער שאנחנו בכלל לא רגילים אליו שיש כאן מלך שהוא איש תענוגות ברובו. כן, כמה ימים עשה אחשוורוש מסיבה, מסיבו 180 יום, ואחרי זה עוד שבוע, ובתום הימים האלה עשה המלך על כל העם. ומה יש שם? חור קרפס.
Speaker A
תכלת, אני לא יודע מה זה חור בדיוק, אבל זה נשמע מה מצלצל כזה. אז אומר מה הוא עושה שם, והעבד זה הניגוד הכי גמור. הוא כולו בתפקיד קשה, עול רציני, והוא לא מקבל שכר, אין תלוש בסוף החודש.
Speaker A
ואם הוא לא עושה מספיק טוב אז הוא לוקה, ובפעם הבאה עם המלכות ועם הפצעים הוא יצטרך לעבוד יותר קשה.
Speaker A
הם ממש מקצה לקצה, ופתאום מישהו כותב איזה משפט כזה: והתייחד העובד עם המלך במסיבו. כלומר המלך נמצא באמצע המסיבה. בטח שרים ומנגנים, ואומנים, ואני לא יודע מה. אולי תחרות אגרוף. כן. אה, כמו שעשה הנשיא עכשיו, לא יודע מה הוא עושה שם במסיבה, ופתאום הוא אומר לעבד: בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, מתחבק איתו, מנשק איתו, בוא תאכל איתי באותו מסטינג. מה זה הדבר הזה? ונדמה לי שהשאלות האלה מחדדות את עומק הדבקות [נחירות בוז] שרבי יהודה לוי הנחיל לנו ושהרב זצל כל כך בהרמרי.
Speaker A
מי אני משניהם? מי אני? אני העבד, לא סתם עבד. עבד ש... התפללנו מנחה לא מזמן. אחת המילים הכי מזעזעות זה שבמנחה אומרים תחנון וכולנו אמרנו. אני שמעתי קצת אנשים מסביבי בגטנו. איזה מילים בגטנו רשמנו? מילא, אבל בגדנו כמו זה עבד בוגדני.
Speaker A
עכשיו אני לא יודע איך הוא אמר את זה הרב קוק, אבל גם הרב קוק אמר בגדנו. אין לי תפיסה לא בכל דבר. אני מבין, אני לא יכול איך, איך, איך הרב קוק אומר מילים כאלה? אני לא יכול להבין.
Speaker A
אבל הוא אמר מה זה עבד בוגדני? רחוק מהמלך עליו מדובר, לאין ארוך מהמרחק שליו. אנחנו דיברנו קצת על מלך בשר ודע מהמשל, ופתאום אומרים לך שאתה כעובד השם מתייחד. גם המילה להתייחד, מה זה מזכיר לנו? חדר איחוד, מה זה?
Speaker A
להתייחד? אז אתה מתייחד עם המלך מתי? כשהוא במסיבו. כלומר לא כשהוא בא להגיד תשמעו, צריך לתקן את העולם, תעשו ככה, תפעלו אחרת.
Speaker A
זה לא בשעה שהקדוש ברוך הוא בא לנהל את המציאות. לא זאת השעה. זה השעה שהקדוש ברוך הוא כביכול נמצא במסיבה שלו.
Speaker A
וכשאתה עובד השם, מתי למשל עכשיו מדברים דברי תורה, עוסקים בדברי תורה ועוד בדברי תורה האלה, כנראה זה הלכה כמה וכמה, וכל אחד מאיתנו כל נשמה ונשמה מתייחדת עם המלך במסיבו. אמר הרב קוק, זה, זה מאיפה מי הביא את המילים האלה? זה כאילו היהודים האלה אין להם גבול, אלא שמכיוון שמכל התורה כולה מרן הרב זצל ידע שהמילים האלה הם אמת.
Speaker A
זאת היהדות, זאת עבודת השם האמיתית. אז בשעות המיוחדות של שמחת בית השואבה, כשהגיע חצות לילה, כי באותו שיר כתוב חצות לילה קום בגללו, כלומר שבגלל הרצון להתייחד עם המלך במסיבו אני קם בחצות לילה. אז הרב היה שר את זה בחצות לילה, ובעצם הוא לא אמר רק מה קורה בשמחת בית השואבה או בחג השבועות, אלא מה קורה בכל ימי היהודי עלי אדמות, כל עבודת השם שלו.
Speaker A
אני רוצה קצת להרחיב את העירייה של הדבר המופלא הזה. איך אנחנו זוכים להתייחד עם המלך במסיבו?
Speaker A
היה לי סבא, סבא של סבא של סבא של סבא של סבא, קראו לו רבי יצחק, והוא היה מחוטן של האדמור הזקן. ובסידורי תהילות השם האבים יותר יש כאלה מקוצרים שהורידו מהם כל מיני חלקים. יש איגרת של האדמור הזקן למחותן שלו רבי יצחק הסבא שלי, ורבי יצחק ככל הנראה ככה אנחנו יכולים להבין מהתשובה של האדמור הזקן שואל אותו איך לזכות להתפלל כדי ביחוד שיש מחשב.
Speaker A
לילה ובעצם הוא לא אמר רק מה קורה בשמחת בית השואבה או בחג השבועות, אלא מה קורה בכל ימי היהודי עלי אדמות, כל עבודת השם שלו.
Speaker A
אני רוצה קצת להרחיב את העירייה של הדבר המופלא הזה. איך אנחנו זוכים להתייחד עם המלך במסיבו?
Speaker A
היה לי סבא, סבא של סבא של סבא של סבא של סבא קראו לו רבי יצחק והוא היה מחוטן של האדמור הזקן ובסידורי תהילות השם האבים יותר יש כאלה מקוצרים שהורידו מהם כל מיני חלקים יש איגרת של האדמור הזקן למחותן שלו רבי יצחק הסבא
Speaker A
שלי ורבי יצחק ככל הנראה ככה אנחנו יכולים להבין מהתשובה של האדמור הזקן שואל אותו איך לזכות להתפלל כדי ביחוד שיש מחשבות שמסיטות אותו לא יודע אם קרה לכם פעם שבאמצע תפילה המחשבות הלכו לטייל אבל לא זה קרה והוא
Speaker A
שואל את האדמור הזקן מה עושים כשהמחשבות מטיילות באמצע התפילה ועוד יותר מזה הוא אומר לו כ אני אומר ככה משמ מה תשובה ואני חוטא כמו אני אני הוא לא אמר את המילה בוגד אני תמיד המילה הזאת מפרקת אותי
Speaker A
להגיד חוטא נו אנחנו חטנו אבינו פשנו אבל נגיד בגדנו [אנחות][התנשפויות] אומר איך אני בא לתפילה המחשבות שלי במקום אחר ואני חוטא כאילו חוטא בה לדבר עם המלך והמחשבות שלו כל כאילו יש גבולה גזמות עד לאן אגיע אני לא יודע אם הוא אמר את המילים האלה
Speaker A
אלה בשאלה אבל לפחות אני הנכד כך מבין כאילו זה באמת קושיה עצומה יש גבול לכל תעלול אתה גם חוטא אתה גם ניגש אל המלך ואתה גם משתטט במחשבות כשאתה מדבר איתו אין גבול אז הוא שואל אותו את השאלה הזאת ומה הוא
Speaker A
מציע [נחירות בוז] שוב ככה משמע מהתשובה את החלק הזה זה אנחנו נראה. הבאנו כאן רק חלק קטן. הוא מציע לו. אז אולי אני אעשה צומות, אולי אני אעשה גלות.
Speaker A
גלות זה אדם עוזב את ביתו, את משפחתו, את ממונו, את רכושו והולך. הולך בלי כלום.
Speaker A
הוא מגיע חסר קול. זה צער שאי אפשר לתאר. זה בדידות שקשה לסבול. וכך יהודים היו עושים כדי לכפר על עוונותיהם. אז הוא אומר, אני לא מצליח להתפלל, יש לי חטאים, אני אעשה צומות, אני אלך לגלות.
Speaker A
אומר לו אדמור הזקן כך מכתב האדמור הזקן למחותנו רבי יצחק מופיע בסידור תהילות השם אך אתה הפעם הגלה דעתי הקטנה אודות הצומות ועודות הגלות עכשיו אני אגלה לך את דעתי לא באלה חפץ השם השם לא רוצה את זה
Speaker A
ולא ככם קיבלתי מרבותיי הקדושים זה הבעל שם טוב. היה לי תלמיד בשנה הראשונה של הישיבה ג'בר ענקי כזה והוא הלך לרב מרדכי אליהו זצל לפני ראש השנה. הוא אמר לו שהוא רוצה לצום בעשרת ימי תשובה. כתוב בשולחן ערוך
Speaker A
בפוסקים לצום בעשרת ימי תשובה. אז הרב אליה אומר לו, מי שהכיר את הרב אליה, הוא קצת אומר, לא פסקני עם עם הניגון הזה של ה אחת משמיות, לא.
Speaker A
אז הוא אומר לו, "הרב רואה שאני בריון אני לא" אומר לו לא. אומר לו, "הרב, אבל יש לי הרבה מה לתקן." אז הרב אומר לו אז תעשה סעודות מה שתיקנו פעם בצומות היום מתקנים בסעודות ככה אמר לו הרב אליהו אז אומר הבעל התניה
Speaker A
וכמו שנאמר פה זה כבר מהבעל שם טוב לא בהלך חפץ השם ולא חנקים בנתי מרבותיי הקדושים אז עכשיו מה עושים כדי להתפלל ונראה לי שזה מישהו שחי עם המלך ממסיבור פה אך זאת עצה היא מה העצה שלי להתפלל בשמחה גדולה עד אין קץ
Speaker A
כמו שאתה מתפלל להיות בשמחה בלי גבול ואז ממילא התפרדו כל מחשבות עבל אם אתה תתפלל בשמחה איך נכנסות המחשבות הזרות מה הסדקים שדרכם הם חודרות העצבות, חוסר הערך, חוסר הביטחון שאני שווה והביטחון שהקדוש ברוך הוא לא יקשיב לאחד כמוני. אם
Speaker A
הוא לא מקשיב לאחד כמוני, אז אין טעם לדבר. אם אין טעם לדבר אז מה שקורה כאן הוא לא משמעותי. אז המחשבות נדות.
Speaker A
אומר שמחה עד אן קץ וממילא התפרדו כל מחשבות אבן. כי גם אם יעלו מחשבות זרות, הנפש היא ים, גועש, אז יעלו מחשבות זרות, ירדו ויפלו מיד כמוץ לפני רוח ומלאך השם דוכה. פסוק מר זה תפזר, גם אם זה יעלה זה
Speaker A
יתפזר, זה לא יישאר. ועכשיו הוא מסביר את עניין השמחה וכאן נראה שזה שמחה מיוחדת.
Speaker A
זה המלך במסיבו. זה שמחה שנקראת למסיבתו של המלך. זה לא שמחה שהרבה פעמים אנחנו יש לנו שמחה של הודיה. אנחנו מודים לשם על ניסים שהוא עשה לנו, על ניסיך שבכל יום עם אנו ועל נפלאותיך וטובותך. השם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם. לא, יש כאן
Speaker A
שמחה אחרת לגמרי. זה שמחה על מסיבו של המלך. הוא אומר כך. ועניין השמחה הוא כיב ישמח ישראל באוסיו. במי אתה שמח?
Speaker A
בו. והתענג תענוג גדול בגדולת הבורא בשבחים המוזכרים בסיפור בסידור התפילה. עכשיו הוא מסביר את זה לפני שאנחנו חוזרים אחורה. בואו נראה את ההסבר. כאילו רואה בעיניו גדלות המלך בשר ודם המתגלה בעיקר תפארת גדולתו וכבוד מלכותו לאין קץ שהכל ססים ושמחים ומתנגים לרוץ
Speaker A
לקראתו לראותו כלומר כשהמלך יושב מי שילך לראשון לציון בשעה שהוא עובד בעבודה אז הוא לא יהיה עם הגלימה ולא עם התרבוש אצל אשכנזים אין פאר כזה הוא עובד הוא עובד הייתי שם ברבנות כשהם עובדים הם עובדים מקבלים אותך עם זה
Speaker A
לבוש יוקרתי לאירועים מיוחדים להניכה ברחוב אבל לא לעבודה לא עובדים ככה שהרב אליהו שהזכרנו היה הראשון לציון ובאנו אליו לשאלות הוא אף פעם לא היה לבוש עם הגלימה ו מה פתאום זה לא יקר תפארת גדולתו אבל אם יש מסיבה
Speaker A
מיוחדת לכל ענקי עולם והראשון לציון לשב בראש אז א כל הפאר כל היופי אז הוא אומר המלך בשר ודם יושב והוא כל יקר תפארת גדול טוב אתה רואה את זה כולם שסים ושמחים במה במסיבו, בגדלותו.
Speaker A
למה? כי כשאדם פוגש מלך גדול עם כל האור, עם כל היקר, אנחנו קצת, כמו שאמרנו, אחרי המהפכה הצרפתית שונאים מלכים ואולי קצת מוכנים לסבול כשמפרים לנו על אה אה ארמונות מלוכה עד עצם היום הזה. אנגלים קצת אוהבים את זה ועוד כמה עמים קצת
Speaker A
מספרים להם את זה עושה להם משהו אני לא יכול לשמוע את זה זה מעצבן אותי אני מהפכה צרפתית שוויון בלי כל הבעלי גלימות השחורות שמולכים עלינו העם הוא הריבון זה הדרך הכי טובה עד משיח צדקים עד מן מלכי רבונו
Speaker A
עד שהתורה מהירה אור אלוקי של המלך האמיתי. אבל מלך בשר ודם אנחנו קצת סיימנו עם זה אבל אם נחזור לזמנים שבהם זה בדיוק בתקופת המהפכה הצרפתית אבל אם נחזור לזמנים שבהם המלך באמת היה דמות נפלאה.
Speaker A
שלמה המלך כל שיר השירים מספר על המלך ושם נמסים. הרבה מאוד מסיפורי העמים זה סיפורים על מלכים נסיחים נסיכות מלכות.
Speaker A
אז כשרואה בעיניו מלך בשר ודם מתגלה בעיקר תפארת לא בעבודתו, לא כראש ממשלה, לא כמצווה, אלא במסיבו שהכל סשים וסמחים ומתענגים לרוץ לקראתו, לראותו וכביכול ממש בשעת התפילה. ומכריזים צנה וראנה בנות במלך שלמה בנות ציון במלך שלמה והוא רצון
Speaker A
להסתק ביקרה דמלקה ולהתענג בתענוגים מזיו כבודו וגודלו כלומר בעצם מה קורה כשאנחנו מתפללים זה הזמן שמתייחד המלך העבד עם המלך במסיבו ואולי נגיד פה עניין מיוחד על השבנו בגדנו.
Speaker A
כתוב במגילת אסתר שהזכרנו קודם שאין לבוא אל המלך בלבוש שק. אם אין לבוא אל המלך בלבוש שק אז אני הייתי מסדר את מנחה אחרת ממה שהתפללנו עכשיו.
Speaker A
הייתי עושה תחנון דבר ראשון אשרי 18 עלינו משבח למה תחנון דבר ראשון אין לבוא אל המלך ולבוסק מה אתה טוען ישבנו בגדנו גזרנו השם ישמור אז קודם כל תעשה תשובה קודם כל תבקש את החנון קודם כל תטהר אתה לא מגיע למקדש נכנס לבית קודשי
Speaker A
הקודשים ואחרי זה עושה את כל תהליך הטהרה של הכהן הגדול קודם אתה ניטר ואחרי זה נכנס ס איזה מין סדר זה שאתה ב-18 צריך לראות את עצמך כאילו אתה עומד בבית קודשי הקודשים כתוב בפוסקים ואתה אומר כן יש לי להגיד תחנון אבל אני
Speaker A
מחכה עם זה קודם לבית קודשי הקודשים אחרי זה ננקה את התינופת מה מה זה הדבר הזה נראה לי שהתשובה הפשוטה היא שאם היה קודם תחנון לא היינו אף פעם גומרים להגיד תחנון כי מי היה מעיז להגיד אני כבר נקי ואני
Speaker A
כבר יכול להיכנס הקדוש ברוך הוא אומר לך תשמע זה לא עסק קודם כל תבוא אליי אחרי זה ביחד נטפל בחטאים שלך זה מדהים אבל זה הסדר קודם תיכנס אליי אחרי זה נטפל בחו חטאים שלך ביחד כי התייחד העובד עם המלך במסיבו
Speaker A
מסיבו זה 18 מסיבו זה לא תחנון. תכנון זה הטומ של העבד. והתייחד העובד עם המלך במסיבו קודם כל ומכוח המסיבה הזאת יכולה להיות טרה הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר נפלאה. גם הטהרה תהיה יותר טובה אחר כך וגם הוודאות של
Speaker A
הקשר שזה אהבה ללא תנאי. אז הוא אומר בעל התניה, אתה רוצה להתפלל בלי מחשבות זרות? תפילה בלי מחשבות זרות זה והתייחד העובד עם המלך במסיבו. כלומר, אתה נכנס לתפילה ואתה אומר, אני נכנס לבית קודשי הקודשים חטאיי. אני מזכיר היום הרבה שנים למרות שכתוב במשנה
Speaker A
ברורה שאדם צריך לראות את עצמו הרי צריך לכוון מחוץ לארץ לארץ מארץ לירושלים ירושלים לבית המקדש מבית המקדש לבית קודשי הקודשים ותמיד צריך לכוון ליבו לבית קודשי הקודשים והמשנה ברורה אומר סיכום כל המשנה הזאת שאדם צריך לראות את עצמו בשעת התפילה
Speaker A
כאילו בבית קודשי הקודשים עכשיו אני כהן למדתי קצת הלכות בית המקדש ואת הדרגות השונות ואת הזה ואפילו עברתי איזה שיעורים [נחירות בוז] והייתי רוצה לקיים את דברי המשנה ברורה ואני בא ויש פרוכת לפני בית קודשי הקודשים אני לא יודע איך נכנסתי לקודש אין לי
Speaker A
תירוץ אני לא יודע להסביר את עצמי אבל זה עוד איכשהו הצלחתי ראיתי פרוכת עומדת בין הקודש ובין קודשי הקודשים ואומרים לך תיכנס ס בקשה רבותיי סליחה צבות תיקחו אותי אני לא יכול להיכנס עד שיום אחד באמצע התפילה אני נותן לעצמי בונה על הראש מה תגיד
Speaker A
משוגע כתוב לך להיכנס תיכנס מהדות הקוצים אבל אני לא יכול אז אמרתי זאת הייתה החוויה על החיים ועל המוות אני נכנס האור החיים הקדוש הגיע למרון.
Speaker A
בטח כמעט כולם, אם לא כולם פה היו במרון. מאיפה שהאוטובוסים למטה עד ה למעלה חתכה דרך. הוא מגיע למטה עם חמור ולא יודע.
Speaker A
וכשהוא מגיע למטה הוא יורד והוא הולך על ארבע האור החיים הקדוש והוא אומר לעצמו איך אני יכול לעלות איך מי אני במקום אש להבת שלבת רבי שמעון זה פלא על קודש הקודשים.
Speaker A
טוב, נכנסתי על החיים ועל המוות ולפעמים הצלחתי יותר, לפעמים פחות. עברתי מהפך בעניין הזה כששאלתי את עצמי שאלה פשוטה.
Speaker A
תגיד לי מי שמשקן שמו בבית הזה כשאתה מגיע מה הוא חושב מה הוא אומר איך הוא מתנהג איך הוא מרגיש וזה המילים של רבי יהודה לוי כאילו שם המסיבה של הקדוש ברוך הוא יש לזה הרבה מקורות ביום ירושלים האחרון הערכתי הרבה בישיבה
Speaker A
בזה אבל לא את הכל אפשר היה להביא הרבה מקורות זה זה שירושלים ובית קודשי הקודשים זה מסיבו זה המקום של המסיבו משם הושט העולם והמלך באמצע מסיבה והוא רואה אותי נכנס והוא שמח והוא מתייחד איתי הוא אומר כמה
Speaker A
טוב שבאת איזה שמחה והוא מחבק אותי ומכניס אותי אליו ושמח שמחה עצומה שהגעתי. עכשיו זה מטלטל מי שקצת מבין את ההדרגה חוץ לארץ ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, בית קודשי הקודשים.
Speaker A
ושם המלך במסיבו. וכשאתה מגיע עבד שעוד לא תיאר את עצמו מחטאיו, עוד לא אמר תחנון.
Speaker A
בא אל המלך בלבוש שק הוא באמצע המסיבה והוא מיד מתנפל אליך ומכניס אותך לתוך השמחה שלו והתייחד בילי פלאות.
Speaker A
עכשיו אני רוצה לעסוק קצת בשאלה מהיא המסיבה שיש שמה. זה עניינים עמוקים מאוד. אני אשתדל להגיד אותם בפשטות.
Speaker A
גם לא ראיתי אותם כתובים. אני אומר דבר ש א הוא קצת המצאה שלי, אבל נראה לי שיש הרבה מקורות לאמת את העניין הזה.
Speaker A
בששת ימי הבריאה בכל יום כתוב ויר אלוקים כי טוב. ווא את האור כטוב והבדל בין האור לחושך ויר כי טוב ביום שני אין ביום שלישי יש פעמיים כלומר הכל טוב בעולם הקדוש ברוך הוא מסתכל על העולם אומר הכל טוב
Speaker A
ואז מגיע סופו של יום השישי ושם כתוב משהו אחר זה לא טוב ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.
Speaker A
זה לא טוב, זה טוב מאוד. מה זה טוב מאוד? אומר הרשב"ם שזה הפשט. הרשב"ם הוא כידוע גדול הראשונים הפשטנים.
Speaker A
ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. נסתכל והבי את כל מעשיו וכל פעולותיו. כל אשר עשה. זה לא אור, זה לא מים. כל ששת הימים ביחד.
Speaker A
ויר אלוקים את כל אשר עשה, כל מעשיו, כל פעולותיו שעשה, אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוכנים. אז כל פעם שהוא אומר טוב זה על משהו מסוים, טוב מאוד זה על הכל ביחד.
Speaker A
נראה לי שזה הדרך הכי פשוטה. הרשב"ם לא צריך הסכמות ממני. אבל רבותינו הולכים למקום אחר לגמרי.
Speaker A
אומרים רבותינו בבראשית רבא בתורתו של רבי מאיר מצו כתוב והנה טוב מאוד והנה טוב מוות.
Speaker A
זה הא' מתחלפת בו, הד מתחלפת בת' כללים בעברית מה יכול להתחלף עם מה? והנה טוב מוות.
Speaker A
מה זה הדבר הזה? מה פתאום? זה ההפך הגמור של ונה טוב מאוד. טוב מאוד זה מאוד טוב. מוות זה מאוד רע.
Speaker A
רבי נחמן שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאוד זה יצר טוב.
Speaker A
הנה טוב זה יצר טוב. הנה טוב מאוד זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד טמא.
Speaker A
איך אתה אומר שטוב מאוד זה יצר הרע? אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית כי מה פתאום מה אני צריך זה של יהיה רכוש ולא נשע אישה ולא הוליד ולא נסע ונתן וכן שלמה אומר כי היא קינת איש בראהו
Speaker A
ועל אותה שעה אומרת המשנה המפורסמת במסכת אבות בואו נראה עוד רגע 10ה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ עכשיו קראנו פרשת קורח מה נבנה בערב שבת כשהוא אומר ויר אלוקים את כל אשר עשה ונמות זה בין השמשות
Speaker A
ומה נברא אז שקורח יבלה באדמה דתן ואבירם כל הבתים שלהם כולם ומה עוד ויש אומרים אף המזיקים זה נראה קשור מאוד אחד עם השני מלאך המוות יצר הרע מזיקים פי לארץ כולם זה בשעה שהקדוש ברוך הוא אומר והנה טוב
Speaker A
מאוד וזה דבר פלא נדמה לי שמחז"ל אנחנו לומדים כאן כיוון אחר והוא יש למלך שעה שהוא טוב הוא איש חסד ויש שעת רצון והתייחד העובד עם המלך בשעת רצון ובא העובד ואומר למלך תשמע אני צריך לסגור מרפסת הפקיד עם הפרוצדורות
Speaker A
שלו וזה שיגע אותי הוא לא מוכן ככה ככה לא לא יצא ממנו תן לי אישור המלך אומר קח אישור אין חתום אתגיד לפקיד אני אמרתי הוא צריך משהו אחר הוא צריך רפואה הוא צריך סליחה הוא צריך אז הוא בא למלך והמלך יש לו שעת רצון
Speaker A
טובו מתגלה באותה שעת רצון ואומר לו תפדל זה ויר אלוקים כי טוב אמר אלוקים רואה אור אומר זה טוב זה חסד מאור פנים הוא רואה עוד חלק גם זה טוב חיות טוב הכל הכל טוב.
Speaker A
הוא בורא את האדם ביום שישי. האדם חוטא ביום שישי. מה זה היצר הרע? כן, זה הזמן, זה המועד.
Speaker A
אף אחד לא מהאור ולא מהחושך, לא ממים עליונים ולא ממים תחתונים, לא מבעלי החיים, לא מהעשבים, אף אחד לא חטא. יום שישי נברא אדם, חטא ונתרד מגן עדן ביום שישי.
Speaker A
סתכל על הקדוש ברוך הוא אומר וואו טוב מאוד כן מה נקנס עליו בגלל שהוא חטא מוות כלומר זה בדיוק השעה סוף יום שישי כל [נחירות בוז] הלחץ הזה שלפני שבת זה מהמתח ההוא של חטא וגזר דין מוות לפעמים זה ככה מרגיש
Speaker A
והמזיקים ופי הבאר פי הארץ דרך אגב פי הארץ זה כאן גם נברא אז פי הארץ כי הקבורה של המוות זה פי הארץ רק שם הם נגברו חיים ואנחנו כולנו נגברים מתים אבל קבורה זה העתיד של כולנו זה פי הארץ זה בדיוק אותה שעה ביום הוכלך
Speaker A
ממנה מותמות אז נגמר כל הסיפור הזה של אדם החוטה הבוגד קנס של מיטה הארץ בולעת כי אפרתה ולפרת שוב או הנה טוב מאוד איך זה יכול להיות אני רוצה להציע הצעה מוכה מאוד הקדוש ברוך הוא ברא עולם מופלא מלא
Speaker A
רעיונות יש לו רעיונות לפעמים חוץ לקופסה. אתן לכם דוגמה. טראמפ. איזה איזה רעיון הזוי.
Speaker A
ויש עוד הרבה. יש אומרים שזה טרמפולינה. עולה יורד קופץ. אז הקדוש ברוך הוא ברא העולם אומר לו אבל האם הוא יכל לברוא עוד רעיונות יותר נועזים ממה שכבר יש? האם הוא יכל לברוא עולמות אחרים לגמרי?
Speaker A
וודאי שכן. הוא כל יכול. הוא כל יכול עד אין קץ ואין גבול והוא ברא את העולם בדיוק בגדרים האלה והעולם הזה לא יכול להיות משהו אחר פה הולכים על הרצפה האם הוא יכל לעשות עולם שהולכים על התקרות כן יש גם כאלה בעלי
Speaker A
חיים שהולכים על התקרות אבל בני אדם הולכים על הרצפה לא על התקרה יכל להיות גם הפוך האם יכול להיות עולמיות שאין בהם לא אדם, לא בעל חיים, לא מלאכים, אלא דמויות מסוג אחר לגמרי?
Speaker A
ברור, הוא כל יכול, אבל בסוף הוא ברא כאן את העולם הזה בצוויונו בלבד. למה? כי הוא טוב, טבע הטוב להטיב. הוא רצה להטיב לבריותיו, הוא ברא את העולם הזה.
Speaker A
אבל כאן יש שאלה עמוקה מאוד מאוד. כשהוא ברא את העולם הזה אז הכל יכולת שלו מופיע כאן גם כן או לא?
Speaker A
אז אני רואה כאן מסמנים לי שמה פתאום חס ושלום לא יכול להיות. ואני אומר יש שני מקומות לפחות שאנחנו יכולים לחוות את הכל יכולת שלו. אחד בעצם זה שאנחנו מדברים על זה כ הקדוש ברוך הוא יכל לברוא בריות שאין להם שום מושג על כל
Speaker A
יכולת יש בריאות כאלה בעולם היום יש אנשים עם פוסט טראומה הולכים עם כלב נחיה או עיוורים הכלב שלהם לא יכול לחשוב על כל יכול למה הקדוש ברוך הוא עשה אותו עם מגבלה כזאת הוא לא יכול לחשוב על כל יכול
Speaker A
גם אותנו יכל לעשות בלי שנוכל לחשוב על כל יכול, אבל אנחנו כן יכולים לחשוב. אז משהו מהכל יכולת נכנס בעולם המחשבה, אבל זה קצת מבחוץ. אנחנו חושבים על זה שלמעלה מהעולם, מחוץ לעולם, יש כל יכול. אז יש לנו איזה קשר אליו במחשבתנו. אבל שבתוך
Speaker A
העולם אנחנו לא פוגשים כל יכול. ואמר הקדוש ברוך הוא, אם אני בורא עולם, אני לא מוותר על הכל יכולת כשאני בורא אותו.
Speaker A
אני לא משאיר אותו ערום, מנותק, [נחירות בוז] מוגבל לגמרי. כמה שאני אעשה לו טוב לפי גודלו, לפי מידותיו, אני שאני יודע את הכל יכול לו הוא יכול לוותר לו. שישאר רק שם.
Speaker A
אני מוכרח לתת לו גם כל יכולת. וזה המסיבה. המסיבה. אדמור הזקן היה קורא לזה קונץ.
Speaker A
גם רבנו הרב ציודה משתמש במילה הזאת בפרשת קורח. לפני שבוע ויומיים קראנו ובשיחות הרב ציודה מופיע המילה קונץ מה הקונץ ארץ זבת חלב ודבש חלב היה דם אסור ונהפך [נחירות בוז] להיות מאכל מותר דבש היה עוף שרץ טמא ונהפך
Speaker A
להיות מאכל מותר יש פה קונץ של הארץ הזאת שאף פעם בתורה לא קוראים לה ארץ ארץ ישראל אף פעם בתורה תמיד נקראת ארץ קנען הערור מכל ארורה האדמה בעבורך זה אותו פרי פי הארץ אותו אני לא יכול לראות משם
Speaker A
תגידי לי את המספר חמש וואי וואי וואי אז אני אז אני אני לא יכול להשאיר את המודעם הזה מנותק.
Speaker A
המסיבה זה משהו שהוא מלא שמחה ולא רק טוב. זה לא זמן של חסד, זה זמן של שמחה.
Speaker A
זה זמן של קונצים. כשהמלך עושה חסד הוא לא עושה קונצים. הוא מיטיב. מתי המלך עשה קונצים?
Speaker A
לברוא אדם, לתת לו בחירה שהוא יכל לחטו ושדווקא מתוך כך הוא יהיה עוד יותר קרוב אל המלך ויתייחד עם המלך. זה קונץ.
Speaker A
ארץ ישראל שהופכת לארץ זבת חלב ודבש ארור שמתהפך לברוך בבית מדרשו של משיח היה מבחן. מי שיודע לפוך חשוך לנאורה ומרירו למתיקו ותמאור יכנס מי שלא לא מי שיודע את הקונץ הזה טוב מאוד הקדוש ברוך הוא אומר אתה רואה מוות עכשיו תחשוב תחיית המתים
Speaker A
מלך ממיט ומחיה המוות זה חלק מהקונץ היצר הרע שלך זה חלק מהקונץ עם המלך ועם סיבו זה לפני תחנון כי המהפך שבכל לבבך בשני יצרך שאתה מתייחד עם המלך עם זה שיש לך יצר הרע זה קונץ שהמלך אומר
Speaker A
וואו כאילו הקדוש ברוך הוא בורא את העולם הוא מטיב אור שיהיה טוב זה טוב זה טוב הוא רואה את האדם שעשה עבירה ושיכול להפוך חושך לאור וערור לברוך ומות לחיים וואו והנה טוב מאוד הקונץ הזה זה המסיבה שלו
Speaker A
וזה התחושה שלנו שהוא כל יכול הגדרים של טוב ורע של טמא וטהור של חושך ואור של מוות וחיים שאי אפשר לזוז גדרי העולם הזה אבל היכולת להפוך הכל זה הקונץ של התחושה שגם פה הוא כל לאכול אולי נסיים כבר לא לא נספיק
Speaker A
רק זה אני אומר את זה בגלל השמחה כלומר להתייחד עם המלך במסיבו זה שכשאתה נכנס והמלך שמח והוא רואה אותך נכנס עם החטאים והוא מחבק אותך למרות שאתה עבד והוא מלך וזה כזה פר הכי עצום והוא נהנה מהקונץ שיש
Speaker A
בזה הוא נהנה מהמהפך הנה גם בתוך גדרי העולמות יש טעם של הכל יכול וכשאנחנו באים להתפלל או ללמוד או לעשות כל עבודת השם כל מצווה להפריש חלה ואנחנו יודעים שבזה מבשר ואדם שפל שאמור להגיד בתכלן מה שאמור להגיד הוא אם המלך במסיבו זה המסיבה של
Speaker A
המלך המלך שמח בדיוק בזה זה שהאבט מתייחד איתו. זה המסיבה שיש מהפך כזה שרור מתהפך לברוך.
Speaker A
אולי אני אסיים בסיפור אחד ששמעתי, לא יודע איך לא הלכתם לשמוע אותה. בעולם לידינו מדבר את דצהור, אמו של אביב חטוף שנתיים בעזה והיא סיפרה חודש לפני שהוא יצא היא עוד לא ידעה בכלל לאן זה הולך היינו איתה באיזה
Speaker A
שבת של הורים א לחתופים ושקולים והיא אמרה ראה ששלושה משפטים הלכו איתה והיום שאלתי אותה אם זה מתקיים והיא אומרת לי כבר רואים את הסימנים שלושה משפטים המשפט הראשון שבשמחת תורה היא מתחילה להבין שמשהו נורא קרה והיא מתחילה מהמשפחה
Speaker A
שמגיעה להבין שקרה משהו במשפחה שלה היא נכנסת לחדר סוגרת את הדלת ודופקים זה אמא היא לא פתחת דופקים היא לא פתחת דופקים היא לא פותחת.
Speaker A
הילדים, כל האחים של אבי מגיעים למרות שזה חג והשבעת והיא יודעת את כל זה והיא לא פותחת, היא לא רוצה לשמוע.
Speaker A
הגיעו עובדים סוציאליים ואומרים לה בת, "את את צריכה לפתוח את הדלת." היא פותחת את הדלת ו אה היא אומרת נודע לי דבר שמצד אחד הוא עוד יותר קשה.
Speaker A
הבן שלי שבוי נפל בשבי חטוף אצל חמס החיות הדם המפלצתיות הנציות האלה היא מחשימם.
Speaker A
ואז הבת שלה באו שלב אמרה לה אמא הוא לא בידיים של חמס הוא בידיים של השם לעומרת שנתיים הלכתי עם האמירה הזאת אחרי זה הגיע לרב יצחק גינסבורג האבא שלו נפטר היא אומרת הדמות האב שלי זה הרב יצחק גינסבורג
Speaker A
והגעתי אליו ו סיפרתי לו את כל הסיפור בריכות ואת כל בסיפור הפנימי באריכות הוא הקשיב הקשיב הקשיב בסוף הוא אומר לי המשפט הראשון אומר לי השם הוא כל יכול המסיבו השם הוא כל יכול ואז הוא דיבר איתה באריכות
Speaker A
ולפני שיצא הוא אמר לה את המשפט השלישי אמר לה ירידה צורך עלייה זה הקונץ שאלתי אותה עכשיו כמעט שנה אחרי זה היה בפרשת כי תבוא א שבוע וחצי לפני ראש השנה שנה שעברה היינו איתה בשבת היא סיפרה את כל זה
Speaker A
ואמרתי לה אבייא נתן פה כבר תשעה חודשים ויש ירידת צורך עלייה כבר אז היא זאת אומרת בהרבה מאוד מובנים כבר רואים ירידת צורך עליה ומסיבו של המלך זה שאנחנו ירדנו לעולם הזה. ירדנו ירידה צורך עלייה. מה היה העלייה?
Speaker A
שהעובד התייחד עם המלך במסיבו. תודה רבה.
Topics:הרב יהושע שפיראאם המלך במסיבורבי יהודה לוידבקותעבודת השםמלך ועבדשמחת בית השואבההתייחדותתפילהיהדות
