**TheI P C UN01LS03 v05 HighRes — Transcript & Summary | SozAI**
Source: https://sozai.app/transcript/ipc-un01ls03-v05-highres/

הרצאה על תמונת המצב הנוכחית של יחסי ישראל-פלסטין נכון לפברואר 2023: נתוני אוכלוסייה, חלוקת השטח לאזורים ומאפייניהם, ומבנה השליטה בגדה.

## Key Takeaways

- המצב הנוכחי הוא תוצאה של שרשרת אירועים היסטורית ספציפית, ולכן יש לאפיינו לפני חזרה לעבר.
- שני הציבורים מתגוררים על שטח דומה בגודלו מבחינה דמוגרפית, אך נהנים ממעמדים משפטיים ופוליטיים שונים מאוד.
- חלוקת הגדה לאזורים A, B ו-C משקפת שליטה חלקית בלבד של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית וכלכלית נרחבת של ישראל.
- נתוני האוכלוסייה והמאפיינים הפוליטיים שנויים במחלוקת, ולכן ההרצאה מתמקדת בסדרי גודל ובהקשר היסטורי.

## What the video covers

- ההרצאה פותחת במתודולוגיה: הצגת המצב הנוכחי לפני ניתוח העבר, בדומה לכתיבה היסטוריוגרפית כרונולוגית בכיוון הפוך.
- המרצה מדגיש את העמדה האנטי-דטרמיניסטית: ההיסטוריה אינה כתובה מראש וניתן לשנות את מהלכיה.
- מוצגים נתוני אוכלוסייה: כ-7 מיליון יהודים וכ-2 מיליון ערבים בישראל, וכ-2.8 מיליון פלסטינים בגדה המערבית ומספר דומה בעזה לפי הערכות שונות.
- מוצגת חלוקת השטח הכוללת: ישראל בגבולות הקו הירוק, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה.
- מוסבר מבנה אזורי הגדה לפי הסכמי אוסלו: אזורים A, B ו-C עם חלוקת סמכויות שונה בין ישראל לרשות הפלסטינית.
- מתוארים מעמדם המשפטי של התושבים: אזרחים בישראל, תושבים בירושלים המזרחית ונתינים תחת שלטון צבאי בגדה.
- מודגשת מגבלת הפעילות הכלכלית והתכנונית של הרשות הפלסטינית, התלויה במידה רבה בהסכמה ישראלית.
- מוצגת הטענה על מציאות שטח משתנה, כולל אזהרות מסוכנויות מודיעין על אינתיפאדה אפשרית.
- מוזכרים אירועי אלימות בתחילת 2023 ונתוני הרוגים משני הצדדים, תוך ציון שהרוב הפלסטיני היו חמושים לפי ההרצאה.
- המרצה מציין את קושי ניסוח 'עובדות' שאינן תלויות נרטיב, ומציג מספר ערעורים אפשריים על הטענות.

## Chapters

1. 00:00 פתיחה ומתודולוגיה: מדוע מתחילים מההווה
2. 02:20 האנטי-דטרמיניזם וכתיבת ההיסטוריה
3. 04:34 נתוני אוכלוסייה בשטח בין הים לנהר
4. 06:46 חלוקת השטח לאזורים ומעמד ישראל
5. 09:06 אזורי A, B ו-C בגדה המערבית לפי אוסלו
6. 11:26 מזרח ירושלים ומעמד התושבים
7. 13:38 מבנה השליטה, הזירה החמושה והעמדות הפוליטיות
8. 17:57 אירועי אלימות ונתוני הרוגים בתחילת 2023

Answers

## Questions about this video

מהי המטרה המרכזית של ההרצאה?

המטרה היא להציג תמונת מצב עדכנית של יחסי ישראל-פלסטין נכון לפברואר 2023, כנקודת מוצא להבנת שרשרת האירועים ההיסטורית שהובילה למציאות הזו. המרצה מציין כי הניתוח הוא מבט מההווה לעבר ולא תחזית לעתיד.

מהם שלושת סוגי האזורים בגדה המערבית לפי הסכמי אוסלו?

אזור A כולל את הערים הגדולות ונתון לשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית, עם זכות ישראלית לפעול צבאית. אזור B כולל את רוב הכפרים, עם אחריות אזרחית פלסטינית ואחריות ביטחונית משותפת. אזור C, הגדול ביותר, נשאר בשליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית על היישובים היהודיים.

מדוע המרצה טוען שקשה לנסח עובדות שאינן תלויות נרטיב?

המרצה מדגים זאת בכך שכל משפט פתיחה על שני עמים בארץ מעורר ערעור מנקודת מבט אחת או אחרת, כמו הטענה שאין עם פלסטיני או שהיהודים אינם עם. הוא מציין גם מחלוקות על נתוני הגירה ואוכלוסייה, ולכן מסתפק בסדרי גודל כלליים.

## Full Transcript — Download SRT & Markdown

00:11

Speaker A

‫שלום לכם,‬ ‫מה שאנחנו נעשה היום זה נציג את תמונת המצב‬ ‫של הסכסוך או תמונת מצב יחסי ישראל פלסטין‬ ‫נכון לרגע שבו ההרצאה הזו מוקלטת,‬ ‫פברואר 20-23.‬ ‫אתם יודעים, בדרך כלל את אירועי העבר נוהגות‬ ‫היסטוריוניות, גם היסטוריונים‬ ‫לתאר ולנתח באופן כרונולוגי,‬

00:32

Speaker A

‫מנקודה מוקדמת בזמן לעבר נקודה מאוחרת יותר.‬ ‫לרוב פותחים ברקע, בניתוח מציאות קיימת,‬ ‫אחר כך מאבחנים גורמי שינוי ואז‬ ‫דנים בתמורות עצמן ובתוצאותיהן.‬ ‫ניזכר לרגע באופן בו נלמדת למשל המהפכה‬ ‫הצרפתית, הספרים הקלאסיים על המהפכה‬ ‫מתחילים בתיאור המצב בצרפת‬ ‫בעשורים שקדמו למהפכה.‬

00:53

Speaker A

‫המבנה החברתי, היחסים הכלכליים,‬ ‫הדינמיקה בין המעמדות,‬ ‫התמורות בהגות ובמחשבה וכו'.‬ ‫משם עוברים לתאר את ההתארגנות‬ ‫הפוליטית החדשה,‬ ‫בשלב הבא מתוארים אירועי המהפכה עצמם‬ ‫וההיסטוריונים מסבירים כיצד דבר מוביל לדבר‬ ‫ומהלך יוצר מהלך אחר נגדי או משלים.‬ ‫גם הקורס הזה בנוי ברובו כרונולוגית‬ ‫בתוך התמות שמארגנות אותו,‬

01:16

Speaker A

‫אבל בשלב הזה אני מבקש להציג‬ ‫תמונת מצב של יחסי ישראל פלסטין‬ ‫נכון לפברואר 20-23‬ ‫שזה הזמן בו נכתבים הדברים.‬ ‫אנחנו מתחילים תמונת מצב מכמה סיבות,‬ ‫סיבה אחת זה היסטוריה בת זמננו,‬ ‫בוודאי במצב של סכסוך שואלת‬ ‫איך הגענו למצב הזה?‬

01:35

Speaker A

‫לכן יש היגיון להתחיל מהמצב‬ ‫הזה ולאפיין אותו באופן מדויק.‬ ‫משם נחזור אחורה כדי להבין את שרשרת‬ ‫האירועים שיצרה את המציאות שבה אנחנו חיים.‬ ‫בנוסף, מבט כזה מאפשר את ההבנה‬ ‫שהמצב הנוכחי הוא תוצאה של‬ ‫השתלשלות עניינים מאוד ספציפית.‬ ‫כאשר בעבר היו צמתי הכרעה בהן‬ ‫ניתן היה, אולי,‬

01:57

Speaker A

‫לקבל החלטות אחרות וליצור מציאות שונה,‬ ‫אמירה זו היא כמובן אנטי דטרמיניסטית כלומר,‬ ‫היא מניחה שההיסטוריה אינה כתובה מראש.‬ ‫לאנשים יש אפשרות לשנות את מהלכי ההיסטוריה‬ ‫ועוד היסטוריה בהגדרה היא מה שנכתב‬ ‫על העבר מנקודת המבט של היום,‬ ‫למשל המהפכה הצרפתית‬ ‫שהזכרנו לא סופרה באותו אופן‬

02:20

Speaker A

‫באמצע המאה ה-19 ובאמצע המאה ה-20‬ ‫או חיי היהודים בברלין, במאה ה-19,‬ ‫לא סופרו באותו אופן‬ ‫בראשית המאה ה-20 או באחריתה.‬ ‫בה במידה סביר מאוד להניח‬ ‫שקורס על הסכסוך במאה ה-20‬ ‫יסופר באופן שונה בעתיד על פי‬ ‫התפתחויות אפשריות‬ ‫ועל פי התשובות שינתנו לשאלות‬ ‫שכרגע עומדות פתוחות.‬

02:42

Speaker A

‫האם יצליח אחד הצדדים להכריע את השני?‬ ‫האם יגיעו הצדדים לכלל הסדר מוסכם?‬ ‫האם יימשכו מעשי האיבה?‬ ‫האם תתממש אזהרתו של מנהל‬ ‫סוכנות המודיעין האמריקאית, ה-cia,‬ ‫כפי שפורסמה השבוע בתקשורת?‬ ‫הוא הזהיר, עלולה לפרוץ בישראל‬ ‫אינתיפאדה שלישית‬ ‫ובמערכת הביטחון הישראלית הסכימו איתו.‬

03:05

Speaker A

‫אתם שצופים עכשיו בהרצאה אולי‬ ‫תדעו כבר האם התממשה האזהרה‬ ‫שנאמרה על מנת שלא תתממש או לא.‬ ‫אתם כבר תדעו יותר ממני עכשיו‬ ‫מה יהיו ההשלכות של גל האלימות‬ ‫של תחילת 20-23 ומה הרה בזמן שחלף מאז.‬ ‫העניין שלנו כרגע הוא לא העתיד אלא ההווה‬

03:24

Speaker A

‫ועליו אנחנו מביטים כתוצר של מהלכי עבר.‬ ‫אז נתחיל בהצגת מצע עובדתי של המציאות היום.‬ ‫כמובן שמיד עולה השאלה האם ניתן בכלל‬ ‫לנסח מערך של עובדות‬ ‫שיהיו מקובלות על הכול כעובדות?‬ ‫האם אפשר להציג תיאור שלא מבוסס על נרטיב?‬ ‫תיכף נדגים עד כמה זה קשה‬ ‫ובכל זאת אנחנו ננסה‬

03:46

Speaker A

‫ותוך כדי הניסיון נצביע על כמה‬ ‫מהערעורים האפשריים,‬ ‫הינה משפט פתיחה כהדגמה:‬ ‫בשטח ארץ ישראל/פלסטין חיים כיום‬ ‫שני עמים, העם היהודי והעם הפלסטיני.‬ ‫אז הינה ערעור מצד אחד, אין עם פלסטיני.‬ ‫הינה ערעור מצד שני, היהודים הם לא עם.‬ ‫טוב, בזה אנחנו נדון בהמשך שתהייה לנו‬ ‫יחידה שאנחנו מקדישים אותה ללאומיות,‬

04:09

Speaker A

‫אבל בינתיים ננסח מחדש,‬ ‫בשטח ארץ ישראל/פלסטין‬ ‫חיים כיום שני ציבורים המזהים את עצמם‬ ‫כמשתייכים ללאומים שונים ודתות שונות,‬ ‫פלסטינים ויהודים. רוב מכריע של הפלסטינים‬ ‫הוא מוסלמי, כשני אחוז נוצרים,‬ ‫היהודים יהודים.‬ ‫על פי נתוני הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה הישראלית,‬ ‫במדינת ישראל לא כולל הגדה המערבית,‬ ‫חיו בסוף 20-22,‬

04:34

Speaker A

‫תשעה וחצי מיליון תושבים,‬ ‫מתוכם כשבעה מיליון יהודים וכשני‬ ‫מיליון ערבים, השאר מוגדרים כאחרים.‬ ‫על פי הנתונים של הלמ"ס הפלסטינית‬ ‫היו בשטחי הגדה המערבית באותה עת,‬ ‫בניכוי מזרח ירושלים,‬ ‫שנספרה כבר בישראל על ידי הישראלים,‬ ‫בשטחי הגדה המערבית חיים כ-2.8 מיליון‬ ‫פלסטינים‬

04:57

Speaker A

‫ברצועת עזה על פי הערכות של ה-cia,‬ ‫חיים כשני מיליון פלסטינים.‬ ‫סיכום הנתונים מעלה כי בשטח הזה‬ ‫שבין הים לנהר, חיים כשבעה מיליון יהודים‬ ‫וכ-6.8 מיליון פלסטינים, כמעט שוויון מספרי.‬ ‫נעיר, גם כאן עולה שאלת העובדתיות, קיימת‬ ‫טענה כי הנתונים הפלסטינים מוטים כלפי מעלה,‬

05:19

Speaker A

‫למשל בשל אי דיווח על הגירה.‬ ‫מאידך, בנתוני מרשם התושבים הישראלי‬ ‫רשומים כ-600 אלף ישראלים שהיגרו,‬ ‫יורדים מה שקראו פעם,‬ ‫אז אולי המספרים האלה מתקזזים,‬ ‫אנחנו בכל מקרה נסתפק בסדרי גודל כלליים,‬ ‫כי הכוונה שלנו היא להציע מבט‬ ‫היסטורי מראשית הציונות,‬

05:39

Speaker A

‫כך שהוויכוח על חצי מיליון לכאן או לכאן‬ ‫פחות משמעותי בהקשר הזה.‬ ‫אלו סדרי הגודל של האוכלוסייה‬ ‫עכשיו לגבי השטח והמאפיינים שלו,‬ ‫שטח של פלשתינה-ארץ ישראל המנדטורית,‬ ‫היה כ-26 אלף קילומטר.‬ ‫כיום השטח נחלק לארבעה אזורים‬ ‫שיש ביניהם זיקה הדוקה,‬ ‫אבל גם הבדלים ניכרים,‬

06:01

Speaker A

‫מבחינת מעמד משפטי, תרבות פוליטית,‬ ‫מידת השליטה של ישראל‬ ‫ואופי המאבק הישראלי פלסטיני,‬ ‫ואלו הם האזורים, ותיכף נפרט.‬ ‫מדינת ישראל בגבולותיה המוכרים,‬ ‫הגדה המערבית שנקראת גם יהודה‬ ‫ושומרון או שטחי הרשות הפלסטינית,‬ ‫מזרח ירושלים או אל קודס ורצועת עזה,‬ ‫קטא'ה ע'זה.‬

06:24

Speaker A

‫כמה מילים על המאפיינים הפוליטיים,‬ ‫השלטוניים, המשפטיים,‬ ‫והדמוגרפיים של כל אחד מהאזורים הללו.‬ ‫ראשית, מדינת ישראל הריבונית‬ ‫זהו השטח עליו שולטת ישראל‬ ‫החל מסוף מלחמת 1948,‬ ‫מלחמת השחרור ליתר דיוק,‬ ‫מחתימת הסכמי שביתת הנשק במהלך 1949,‬ ‫שביתת הנשק בן ישראל למדינות ערב.‬

06:46

Speaker A

‫השטח הזה מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית‬ ‫כשטח ריבוני של מדינת ישראל‬ ‫והוא מהווה כ-78% מכלל הארץ‬ ‫20,770 מטרים רבועים, זו ישראל‬ ‫שבתוך הקו הירוק.‬ ‫בשטח המדינה למעלה מ-80% מהאוכלוסייה‬ ‫יהודים, קרוב לחמישית ערבים.‬ ‫הערבים המתגוררים בה הם אלו‬ ‫שחיו בשטח הזה לפני 1948‬

07:09

Speaker A

‫והצאצאים שלהם,‬ ‫להבדיל מרוב אחיהם, הם נותרו בארץ‬ ‫בתום המלחמה ב-48'‬ ‫והם מחזיקים באזרחות ישראלית.‬ ‫בספירה הזו כלולים גם פלסטינים‬ ‫מירושלים שעליהם נדבר עוד מעט.‬ ‫האזור השני בגודלו נקרא הגדה המערבית‬ ‫או שטחי הרשות הפלסטינית או יהודה ושומרון,‬ ‫שלכל אחד מהמושגים האלה‬

07:29

Speaker A

‫יש,‬ ‫כל אחד מהם טעון בעולם ערכי‬ ‫ונרטיבי שונה.‬ ‫אלו הם השטחים שכבש צה"ל מירדן‬ ‫ב-1967 בניכוי ירושלים המזרחית‬ ‫ושטחם הכולל הוא כ-5,800 קילומטר רבוע,‬ ‫כלומר כחמישית משטח הארץ.‬ ‫מאז שנת 1967 האזור הזה‬ ‫נמצא בשליטה צבאית ישראלית,‬ ‫על פי החוק הבינלאומי שישראל‬ ‫קיבלה על עצמה בעניין הזה,‬

07:55

Speaker A

‫אלוף פיקוד מרכז הוא המחוקק בגדה‬ ‫המערבית והוא הריבון בגדה המערבית.‬ ‫לאחר הכיבוש הצבאי של האזור הזה‬ ‫החלה ישראל לבנות בו יישובים יהודיים‬ ‫המכונים התנחלויות.‬ ‫בעקבות הסכמי אוסלו,‬ ‫פועלת באזור זה ביהודה ושומרון,‬ ‫הגדה המערבית, גם הרשות הפלסטינית‬ ‫שהוקמה בשנת 1994.‬

08:18

Speaker A

‫כחלק מהסכמי אוסלו, בן ישראל לבין אש"ף,‬ ‫שנחתמו ב-93, 94‬ ‫חלק מהסמכויות בגדה המערבית,‬ ‫הועברו לידי הרשות הפלסטינית שהוקמה אז.‬ ‫הגדה חולקה לעשרות יחידות שטח‬ ‫שמוינו לשלוש קטגוריות מבחינת‬ ‫הסמכויות והשליטה,‬ ‫אזורי A, B ו-C, בכל אחת מהקטגוריות‬ ‫הועברה מידה שונה של שליטה‬ ‫לידי הרשות הפלסטינית,‬

08:42

Speaker A

‫כפי שאפשר לראות במפה. האזורים הללו‬ ‫אינם רציפים וממילא האחריות הכוללת והשליטה‬ ‫נותרו בידי ישראל.‬ ‫אזורי A מהווים כ-20% מהשטח,‬ ‫בעיקר הערים הגדולות כמו שכם, רמאללה,‬ ‫טול כרם, אריחא וכו'.‬ ‫באזורים אלו הועברה לידי הרשות הפלסטינית‬ ‫השליטה האזרחית וגם הביטחונית‬

09:04

Speaker A

‫אבל ישראל שמרה לעצמה את הזכות‬ ‫להפעיל בהם כוח צבאי על פי שיקוליה.‬ ‫אזורי B כוללים את רוב הכפרים‬ ‫הפלסטיניים בגדה,‬ ‫באזורים האלה האחריות האזרחית‬ ‫היא בידי הפלסטינים‬ ‫ואילו האחריות הביטחונית משותפת‬ ‫לפלסטינים ולישראל.‬ ‫האזורים האלה מהווים עוד כ-20% משטח הגדה.‬

09:23

Speaker A

‫אזורי C הם הנרחבים ביותר,‬ ‫הם מהווים כ-60% משטח הגדה,‬ ‫באזורים האלה ישראל שמרה בידיה גם את‬ ‫השליטה הביטחונית וגם את השליטה האזרחית,‬ ‫לידי הפלסטינים העבירה את האחריות‬ ‫על חיי היומיום של התושבים הפלסטיניים שם,‬ ‫כמו חינוך, בריאות וסעד,‬ ‫האחריות על הישובים היהודים נותרה‬ ‫בידי ישראל,‬

09:44

Speaker A

‫מפת שטח c בהסכמי אוסלו‬ ‫שורטטה באופן שיקיף את כל ההתיישבות‬ ‫היהודית בגדה בזמן חתימת ההסכמים‬ ‫וכן רזרבות קרקעיות.‬ ‫האזורים האלה כוללים גם‬ ‫שטחים ואזורים נוספים שהוגדרו כחיוניים‬ ‫לצורכי ביטחון ישראל, כמו רוב בקעת הירדן.‬ ‫כל המתנחלים בשטחים,‬ ‫קרוב לחצי מיליון איש ב-2022,‬

10:08

Speaker A

‫מתגוררים בהגדרה בשטחי‬ ‫C וכך גם כ-150 אלף פלסטינים.‬ ‫על הנתון האחרון יש ויכוח, אני הצגתי ממוצע.‬ ‫בישראל יש הקוראים כיום‬ ‫לספח את שטחי c למדינה‬ ‫ופועלים לצמצם את הנוכחות הפלסטינית בהם.‬ ‫האזור השלישי באזורים הכלליים‬ ‫שאמרנו של פלסטין, ארץ ישראל המנדטורית.‬ ‫האזור השלישי הוא ירושלים המזרחית.‬

10:32

Speaker A

‫מה היא כוללת?‬ ‫זו העיר ירושלים שהייתה בשליטת ירדן‬ ‫לפני מלחמת 67 ואזורים סמוכים לה‬ ‫שסופחו דה פקטו לישראל מיד לאחר המלחמה.‬ ‫זהו אזור קטן כ-70 קמ"ר בלבד.‬ ‫אבל הוא בעל חשיבות עצומה,‬ ‫גם ברמה המקומית וגם ברמה העולמית.‬ ‫במרכז האזור הזה נמצאים הר הבית‬ ‫מסגד אל אקצא.‬

10:54

Speaker A

‫ייחודה של ירושלים המזרחית מבחינת החוק‬ ‫הישראלי, זהו חלק ממדינת ישראל.‬ ‫הקהילה הבינלאומית לעומת זאת, לא הכירה‬ ‫במהלך הסיפוח הישראלי‬ ‫ואינה רואה בו חלק מישראל.‬ ‫הפלסטינים תובעים להקים בה את‬ ‫בירת מדינתם העצמאית.‬ ‫וגם רוב מוחלט של הפלסטינים המתגוררים‬ ‫בירושלים אינם אזרחי ישראל,‬

11:16

Speaker A

‫הם בעלי מעמד ייחודי של ילידים תושבי קבע,‬ ‫תעודת זהות כחולה ללא אזרחות.‬ ‫ועוד מאפיין, במזרח העיר מתגוררים‬ ‫כ-360 אלף פלסטינים בשכונות הערביות‬ ‫וכ-230 אלף יהודים גרים בשכונות הענק‬ ‫שבנתה שם ישראל אחרי 67'‬ ‫כמו גילה ורמות, פסגת זאב, נווה יעקב ועוד.‬

11:38

Speaker A

‫במילים אחרות, אזור זה חווה את השינוי‬ ‫הדמוגרפי המשמעותי ביותר בעקבות המלחמה,‬ ‫מלחמת ששת הימים ב-67'.‬ ‫האזור הרביעי בחלוקה הכללית הוא רצועת עזה,‬ ‫אלו הם השטחים בדרום מערב הארץ,‬ ‫שהיו בשליטת מצרים‬ ‫מתום המלחמה ב-48 ועד מלחמת ששת הימים.‬ ‫באזור הזה חיים כשני מיליון‬ ‫פלסטינים כשני שלישים מהם,‬

12:01

Speaker A

‫הם פליטי 48 וצאצאיהם.‬ ‫זוהי רצועה קטנה‬ ‫סה"כ, 365 קילומטר רבוע, ענייה וצפופה.‬ ‫באזור הזה אין יישובים יהודיים מאז החליטה‬ ‫ממשלת ישראל על עקירתם בתוכנית ההתנתקות‬ ‫שיצאה לפועל ב-2005.‬ ‫כשנה לאחר מכן ניצחה תנועת החמאס בבחירות‬ ‫למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית.‬

12:24

Speaker A

‫מאז ובעקבות קרבות קצרים‬ ‫בין אנשי פת"ח וחמאס,‬ ‫שולטת ברצועה ממשלה בהנהגת חמאס.‬ ‫מאז 2007 קיים ניתוק גיאוגרפי ופוליטי‬ ‫בין שתי הטריטוריות הפלסטיניות העיקריות,‬ ‫הגדולה שבהם הגדה,‬ ‫נשלטת על ידי הרשות הפלסטינית‬ ‫שבשליטת פת"ח היא מקיימת קשרים‬ ‫ישירים אך מורכבים עם מדינת ישראל,‬

12:46

Speaker A

‫כולל שיתוף פעולה ביטחוני נגד חמאס.‬ ‫באופן מוצהר הרשות הפלסטינית‬ ‫מחויבת להסכמי אוסלו,‬ ‫האזור השני הקטן יותר הוא רצועת עזה,‬ ‫שנתונה תחת שלטון חמאס,‬ ‫היא מצהירה, התנועה, על אי הכרתה בישראל‬ ‫ובאופן רשמי אינה מקיימת איתה מגעים ישירים.‬ ‫כמובן שיש מגעים חשאיים לא מעטים,‬ ‫בתיווך של מדינות שונות.‬

13:09

Speaker A

‫בתפיסה הישראלית הרשמית, ישראל כבר לא‬ ‫נחשבת הריבון ברצועה מאז ההתנתקות,‬ ‫להבדיל מהגדה.‬ ‫ועכשיו תמצית על יחסי הכוח בן הצדדים.‬ ‫העובדה המובהקת והמשמעותית ביותר היא‬ ‫שהיהודים בארץ מאורגנים במסגרת מדינתית.‬ ‫מדינת ישראל מהווה הגשמה של השאיפה הציונית‬ ‫להגדרה עצמית ובה בעת היא גם מסגרת‬

13:30

Speaker A

‫בעלת עוצמה צבאית, מדינית וכלכלית.‬ ‫הפלסטינים בארץ לעומת זאת,‬ ‫מצויים תחת שליטה של המדינה היהודית,‬ ‫כלומר תחת שלטון זר.‬ ‫אבל בסטטוסים שונים,‬ ‫מי שמתגורר במדינת ישראל הם בעלי‬ ‫זכויות אזרח, כערבים במדינה יהודית.‬ ‫בירושלים המזרחית הם בעלי זכויות‬ ‫תושב ובגדה הם תחת שלטון צבאי.‬

13:52

Speaker A

‫כעם הפלסטינים מפוצלים גאוגרפית ופוליטית‬ ‫הם נעדרי עוצמה צבאית פוליטית וכלכלית,‬ ‫והשאיפה שלהם להגדרה עצמית לא מומשה.‬ ‫זוהי המסגרת הכללית הלאומית,‬ ‫מה שחשוב לא פחות הוא שיחסי הכוח מתבטאים‬ ‫בשליטה ישראלית על ממדים רבים‬ ‫בחיי הפלסטינים,‬ ‫גם ברמה המנהלתית וגם בחיי היומיום.‬

14:13

Speaker A

‫הנה כמה דוגמאות מרכזיות: בין ישראל‬ ‫והגדה המערבית מוצבים מחסומים‬ ‫והם מאוישים על ידי ישראלים,‬ ‫פלסטינים שרוצים להיכנס לישראל‬ ‫נזקקים לרישיון כניסה ישראלי,‬ ‫ישראל שרוצים להיכנס לשטחי הגדה‬ ‫אינם זקוקים לאישור‬ ‫וכאמור כחצי מיליון ישראלים‬ ‫העתיקו לשם את מגוריהם.‬ ‫חיילי צה"ל נכנסים כדבר שבשגרה ליישובים‬ ‫פלסטיניים ולבתיהם של פלשתינים ביום ובלילה,‬

14:37

Speaker A

‫מציבים מחסומים בין יישובים פלסטיניים,‬ ‫יוצאים למבצעי מעצרים ועוד.‬ ‫מאזן הכוח לטובת ישראל הוא שמאפשר זאת,‬ ‫על הגורמים לכך, כלומר למה זה נעשה,‬ ‫נדבר בהמשך.‬ ‫ובעניין מעצרים, נכון לתחילת 2023,‬ ‫נתונים מבתי סוהר ומתקני מעצר‬ ‫של ישראל על פי נתוני שב"ס,‬

14:56

Speaker A

‫כ-4,700 פלסטינים.‬ ‫2,400 מהם נידונו למאסר על ידי בתי משפט,‬ ‫בדרך כלל בתי משפט צבאיים.‬ ‫כ-1,200 עצורים שהמשפט שלהם‬ ‫עדיין מתנהל‬ ‫וכ-1,000 הם עצורים ללא משפט,‬ ‫מה שנקרא עצורים מינהלים‬ ‫שלרוב גם לא נאמר להם במה הם מואשמים.‬ ‫וכיוון שענייננו יחסי כוח נזכיר כי הרשות‬ ‫הפלסטינית כמובן לא מחזיקה בעצורים ישראלים.‬

15:20

Speaker A

‫ממשל החמאס ברצועה מחזיק בשלושה אזרחים‬ ‫ישראלים שחצו את הגבול לרצועה‬ ‫ובגופות שני חללי צה"ל,‬ ‫ישראל מחזיקה בעשרות גופות של פלסטינים‬ ‫אם לא מאות,‬ ‫בין היתר לשם משא ומתן לחילופין‬ ‫באישור בג"ץ.‬ ‫ועוד כניסה מחו"ל אל שטחי הרשות הפלסטינית‬ ‫ויציאה ממנה,‬

15:38

Speaker A

‫הן של פלסטינים והן של מבקרים זרים,‬ ‫מותנית באישור ישראל.‬ ‫יבוא ויצוא לתחומי הרשות דורש‬ ‫הסכמה ישראלית,‬ ‫העברת כספים לרשות הפלסטינית‬ ‫תלויה במידה רבה בהסכמה ישראלית,‬ ‫תכנון ובנייה בשטחי C כפופים לחוק הישראלי‬ ‫ולהסכמות של ועדות תכנון ישראליות.‬ ‫אלו מגבילות מאוד את אפשרויות הבנייה‬ ‫של פלסטינים‬

15:59

Speaker A

‫הנחיותיהם אמנם לא נאכפות באופן רציף,‬ ‫אבל הריסת בתי פלסטינים על ידי רשויות‬ ‫ישראליות מתרחשת לעתים קרובות.‬ ‫בקצרה, מדובר על מערכת בה ישראל שולטת על‬ ‫ממדים רבים של חיי היום יום של הפלסטינים‬ ‫וגם על רוב המרחב הפלסטיני.‬ ‫תוך כך היא מרחיבה את ההתיישבות היהודית‬ ‫בשטחי C של הגדה המערבית.‬

16:20

Speaker A

‫מאזן כוחות לטובת ישראל אין משמעו‬ ‫שהפלסטינים נעדרי יכולת פעולה לחלוטין.‬ ‫במצב הנוכחי ניתן להגדיר את זירות‬ ‫הפעולה הפלסטינים באופן הבא,‬ ‫אחד מאבק דיפלומטי בעיקר על‬ ‫ידי הרשות הפלסטינית,‬ ‫במסגרת המאבק הזה זכתה‬ ‫הרשות הפלסטינית למעמד של‬ ‫מדינה משקיפה באו"ם בשנת 2012.‬

16:42

Speaker A

‫באוגוסט 2022 הרשות התחילה במהלך‬ ‫של בקשה לקבל מעמד של מדינה ממש.‬ ‫עוד במישור הדיפלומטי, הרשות הפלסטינית‬ ‫מפעילה לובי בקהילה הבינלאומית‬ ‫למניעת פינוי פלסטיני משטחי C,‬ ‫כמו בח'אן אל אחמר.‬ ‫במסגרת הזו הדיפלומטית, הרשות יזמה‬ ‫גינויים לישראל בפורומים בינלאומיים‬ ‫וחשוב מכך הביאה את בית הדין‬ ‫הפלילי הבינלאומי‬

17:08

Speaker A

‫לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד‬ ‫לביצוע פשעי מלחמה.‬ ‫זירת מאבק נוספת היא הזירה של המאבק העממי,‬ ‫מאבק עממי בא לידי ביטוי בשביתות‬ ‫ובהפגנות לא אלימות של פלסטינים‬ ‫שמתרחשות מפעם לפעם גם בגדה המערבית‬ ‫וגם בירושלים.‬ ‫תשואה נוספת של מאבק עממי לא אלים‬ ‫היא הקריאה להחרים את ישראל,‬

17:29

Speaker A

‫למשוך ממנה השקעות ולהטיל עליה סנקציות.‬ ‫זה מה שנקרא BDS ראשי תיבות של‬ Boycott, Divestment and Sanctions.

17:38

Speaker A

‫זירת המאבק השלישית היא המאבק החמוש,‬ ‫'אל כיפאח אל מוסלאח'‬ ‫וזה נחשב אבן יסוד באתוס הפלסטיני,‬ ‫עליו נפרט עוד מספר דקות‬ ‫ויותר מכך בהמשך הקורס.‬ ‫ועכשיו מילה על העמדות הפוליטיות של הצדדים,‬ ‫נכון לראשית 23'‬ ‫הרשות הפלסטינית דבקה בעמדתה,‬ ‫תומכת בפתרון שתי המדינות,‬

17:58

Speaker A

‫שבבסיסה נסיגה ישראלית מיו"ש‬ ‫וירושלים המזרחית,‬ ‫שתהפוך לבירת פלסטין‬ ‫עם הסכמה לחילופי שטחים מסוימים.‬ ‫בקצרה, פתרון שתי המדינות‬ ‫זה הפתרון של הרשות הפלסטינית.‬ ‫תנועת החמאס עומדת באי הכרתה במדינת‬ ‫ישראל אבל היא מוכנה ל'הודנה',‬ ‫הפסקת אש מתמשכת שניתן להעריך‬ ‫אותה שוב ושוב,‬

18:21

Speaker A

‫בכפוף לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה ב-67'.‬ ‫שתי התנועות דורשות גם שההסדר יכלול‬ ‫שיבת פליטים פלסטינים בהיקף כלשהו,‬ ‫שזו סוגיה בפני עצמה, גם בה נעסוק.‬ ‫ממשלת ישראל שהושבעה בסוף דצמבר‬ ‫22' טרם הביעה עמדה ברורה ופומבית‬ ‫בשאלת ההסדר המדיני הראוי בעיניה,‬ ‫רוב חבריה מתנגדים לפתרון שתי המדינות.‬

18:46

Speaker A

‫קווי היסוד של ממשלת נתניהו קובעים‬ ‫כי לעם היהודי זכות בלעדית על כל מרחבי‬ ‫ארץ ישראל,‬ ‫וכמו שנאמר בקווי היסוד הללו, הממשלה תקדם‬ ‫ותפתח את ההתיישבות‬ ‫בכל חלקי ארץ ישראל, בגליל, בנגב, בגולן,‬ ‫ביהודה ושומרון.‬ ‫מה שהצגתי עד עכשיו זאת תמונת מצב‬ ‫עובדתית, ללא אידיאולוגיה ככל שניתן,‬

19:08

Speaker A

‫מגובה בנתונים ככל שניתן‬ ‫וללא נרטיב מוגדר.‬ ‫אך כיוון שאין הבנה של מציאות‬ ‫ללא סיפור מסגרת או נרטיב מסדר,‬ ‫הרי שאנחנו יכולים להניח כמה דברים.‬ ‫אחד, שהצדדים השונים מסבירים באופן‬ ‫שונה לחלוטין‬ ‫גם את העובדות שהוזכרו וגם כיצד‬ ‫נוצרה המציאות הזו, לכך עוד נגיע.‬

19:29

Speaker A

‫דבר נוסף שניתן לבחור עובדות נוספות או‬ ‫אחרות כדי לתאר את המצב הנוכחי.‬ ‫אתם מוזמנים להכניס הצעות שינוי בדיון‬ ‫בפורום, תקפידו בבקשה על עובדות בלבד.‬ ‫דבר נוסף שהשיפוט הערכי של המציאות הזו‬ ‫מגוון,‬ ‫יש הרואים בו מצב חיובי, יש הרואים בו אבל,‬

19:48

Speaker A

‫יש הרואים בו גזירת גורל,‬ ‫יש הטוענים שאפשר וראוי לשנותו.‬ ‫יש כאלה שחושבים שצריך לחזק‬ ‫את האחיזה הישראלית,‬ ‫יש הטוענים שצריך להחלישה ועוד ועוד.‬ ‫במהלך הקורס נבחן את התהליכים‬ ‫והכוחות ההיסטוריים שהובילו למציאות הנוכחית‬ ‫ואת האופנים השונים בהם אנשים‬ ‫מבינים אותם וממסגרים אותם.‬

20:08

Speaker A

‫אנחנו ניתן רקע, גם אם לא תשובות ישירות‬ ‫לשאלות מהסוג הבא,‬ ‫כיצד גדלה האוכלוסייה היהודית בארץ‬ ‫ממיעוט זניח כ-3%‬ ‫באמצע המאה ה-19 למחצית האוכלוסייה כיום.‬ ‫בעוד הערבים שהיוו למעלה מ-96%‬ ‫הפכו גם ם למחצית האוכלוסייה.‬ ‫מה דחף את היהודים לארץ ומה הייתה‬ ‫עמדת הערבים לנוכח ההגירה היהודית?‬

20:29

Speaker A

‫מה איפשר את עליית היהודים לארץ‬ ‫וההתיישבות בה,‬ ‫מבחינה פוליטית או גאופוליטית, מבחינה‬ ‫בינלאומית מבחינה תקציבית, מבחינה ביטחונית.‬ ‫באילו אופנים התנגדו הפלסטינים‬ ‫לתהליכים הללו? ומדוע כשלו?‬ ‫מה הביא לשליטת ישראל בפועל על הפלסטינים?‬ ‫ומה מאפשר את הימשכותה גם כיום?‬ ‫מה המקורות האידיאולוגיים של השיטה הזו?‬ ‫ומה עומד בבסיס ההתנגדות הפלסטינית?‬

20:55

Speaker A

‫אבל קודם שנדון בשאלות הללו נגע בממד נוסף,‬ ‫מרכזי, ביחסים בין העמים, עימות הדמים.‬ ‫עבור רבים מאוד גם נפגעים ישירים‬ ‫של העימות וגם אחרים,‬ ‫זהו הרכיב המהותי ביותר ביחסים.‬ ‫אנחנו עכשיו נציג את מציאות עימות הדמים,‬ ‫נכון לרגע המסוים‬ ‫הזה, כמו שאמרנו פברואר 23,‬

21:15

Speaker A

‫כבר הנחנו שדברים עוד ישתנו בעתיד.‬ ‫שנת 20-22, שהסתיימה לפני מספר שבועות,‬ ‫הייתה שנת שיא במספר ההרוגים‬ ‫הישראלים והפלסטינים מזה כמה שנים.‬ ‫מספר ההרוגים הישראלים כולל‬ ‫תיירים ועובדים זרים, היה 31.‬ ‫מספר ההרוגים הפלסטינים‬ ‫בשנת 2022 היה 190,‬ ‫מתוכם נהרגו 146 בגדה המערבית,‬

21:38

Speaker A

‫זהו המספר הגבוה ביותר מאז 2004.‬ ‫צריך להגיד כאן שמניית מספרי הרוגים‬ ‫יותר סבוכה ממה שנראה במבט ראשון,‬ ‫לכן הנתונים האלה, כמו כמעט‬ ‫כל נתון שקשור לסכסוך,‬ ‫אינם חד משמעיים.‬ ‫למה? מכמה סיבות.‬ ‫האחת, לעיתים קיימת אי בהירות‬ ‫לגבי זהות הגורם ההורג,‬

21:57

Speaker A

‫מקרה ידוע הוא מותה של כתבת אל ג'זירה,‬ ‫שירין אבו אקלה,‬ ‫בפעילות צה"ל בג'נין במאי 22.‬ ‫צה"ל טען כי נהרגה מאש פלסטינית,‬ ‫הפלסטינים טענו כי היא נורתה על ידי צה"ל,‬ ‫לאחר ארבעה חודשי חקירה‬ ‫פורסם דו"ח צה"לי‬ ‫על פיו נהרגה בסבירות‬ ‫גבוהה על ידי לוחם דובדבן,‬

22:16

Speaker A

‫כלומר ישראל מכירה בכך שטענתה‬ ‫הראשונית לא הייתה נכונה,‬ ‫אבל אי בהירות קיימת גם בהרבה מקרים נוספים.‬ ‫מקור נוסף לערפול בנתונים ההשוואתיים נובע‬ ‫ממקרי גבול של הרג כתוצאה מהסכסוך.‬ ‫דוגמה מספטמבר 22',‬ ‫ילד בן 7 מהכפר תוקוע‬ ‫שמזרחית לבית לחם,‬

22:37

Speaker A

‫נבהל כאשר חיילי צה"ל נכנסו לביתו‬ ‫ברח למרפסת, נפל ממנה ונהרג.‬ ‫אנחנו יכולים להניח מי ימנה אותו‬ ‫בהרוגים על ידי ישראל ומי לא ולמה‬ ‫ואנחנו יכולים לחשוב על זה הרבה.‬ ‫נתונים שונים הם, אם כך,‬ ‫חלק מהשיח שיש לקחת בחשבון.‬

22:54

Speaker A

‫אבל הדבר הבולט בכל שיטת ספירה‬ ‫הוא יחס ההרוגים.‬ ‫שישה הרוגים פלסטינים‬ ‫על כל הרוג ישראלי בשנת 22'.‬ ‫יש שנים שהיחס שונה, ביחידה שעוסקת‬ ‫באלימות, נדבר על המשמעויות של זה.‬ ‫עכשיו אנחנו נזכיר בעיקר את‬ ‫האופי השונה של המתקפות,‬ ‫אנשי חמאס והג'יהאד האיסלאמי מרצועת עזה,‬ ‫משתמשים בירי בעיקר רקטות וטילים.‬

23:15

Speaker A

‫בנוסף הם מפעילים חוליות של מפגעים בגדה‬ ‫המערבית ובירושלים.‬ ‫בגדה המערבית ובירושלים, מתקפות‬ ‫של פלסטינים על חיילים ועל אזרחים‬ ‫מבוצעות על ידי חוליות ובודדים‬ ‫שפועלים מטעם ארגונים‬ ‫אבל יותר מכך על ידי צעירים שפועלים באופן‬ ‫עצמאי, מה שמכונה זאבים בודדים,‬

23:34

Speaker A

‫הם מושפעים מהמצב והם יוצאים לפעול.‬ ‫רוב ההרוגים הפלסטינים בשנה הזו נפגעו‬ ‫במהלך פעולות של כוחות הביטחון הישראלים,‬ ‫מיעוטם על ידי אזרחים ישראלים‬ ‫שנקלעו לאזור פיגוע.‬ ‫שנת 23' התחילה עם עלייה נוספת‬ ‫ברמת האלימות,‬ ‫מאז תחילת השנה ועד כתיבת שורות אלה,‬ ‫מוצאי שבת ה-11 בפברואר,‬

23:53

Speaker A

‫נהרגו 10 ישראלים מדי פלסטינים,‬ ‫כולם נהרגו בשני פיגועים שבוצעו בירושלים.‬ ‫באותו פרק זמן נהרגו 46 פלשתינים.‬ ‫כל ההרוגים הישראלים מתחילת 23' היו אזרחים.‬ ‫ההרוגים הפלסטינים היו ברובם חמושים,‬ ‫אחרים מידי בקבוקי תבערה או אבנים.‬ ‫מיעוט מההרוגים היו עוברי אורח או‬ ‫כאלה שנורו מתוך חוסר שיקול דעת.‬

24:18

Speaker A

‫בהמשך הקורס נתייחס יותר בהרחבה‬ ‫לשאלות מי הורג את מי ולמה,‬ ‫מתי נהרגים יותר אזרחים ישראלים ומתי‬ ‫פלסטינים. וגם לשאלת הסימטריה, כלומר‬ ‫האם ניתן להשוות בין הרוגי שני הצדדים ובין‬ ‫הטיעונים של שני הצדדים ובאילו מישורים?‬ ‫אנחנו נחשוב על הסיבות להרג ההדדי‬ ‫המתמשך, שלעיתים נתפס כמעגל דמים,‬

24:38

Speaker A

‫שבו כל מעשה הרג מוצג בעצם‬ ‫כתגובה למעשה הרג קודם.‬ ‫נקדיש גם זמן לניסיונות הפיוס שנעשו במהלך‬ ‫השנים ולכישלון בהשגת הסדר מוסכם.‬ ‫אנחנו נרחיב על הפן הדתי והפן הלאומי‬ ‫בתודעות של שני עמים‬ ‫על תפיסות של היסטוריה ושל צדק‬ ‫ועל הזיקה בין כל אלה לבין הצדקת‬ ‫האלימות ושליטה ואנחנו נזכור את המטרה,‬

25:00

Speaker A

‫להבין טוב יותר את המציאות בה אנו חיים‬ ‫ואת האופנים בהם הצדדים השונים מפרשים אותה.‬ ‫ומי שירצה להשתמש בידע שירכוש על מנת‬ ‫לקדם את יצירתו של העולם טוב יותר.‬ ‫תבוא עליו ברכה ובינתיים להתראות.‬

Topics: ישראל-פלסטין סכסוך גדה המערבית אוסלו אזורי A B C ירושלים המזרחית דמוגרפיה הרשות הפלסטינית היסטוריה בת זמננו הקו הירוק

Study this video

- [Flashcards from this video](https://sozai.app/tools/flashcard-maker/#from=transcript&id=94384)
- [Quiz on this video](https://sozai.app/tools/quiz-generator/#from=transcript&id=94384)
- [Crossword from this video](https://sozai.app/tools/crossword-maker/#from=transcript&id=94384)
- [Word search from this video](https://sozai.app/tools/word-search-maker/#from=transcript&id=94384)
- [Study guide from this video](https://sozai.app/tools/study-guide-maker/#from=transcript&id=94384)

Free, made by AI from this transcript. No signup.


---
This is the markdown twin of https://sozai.app/transcript/ipc-un01ls03-v05-highres/ — the same content, without the markup.
Published by SozAI (https://sozai.app). Reuse and quotation are allowed with attribution and a link back.
Machine-readable index: https://sozai.app/llms.txt · data API: https://sozai.app/api/
